... הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר ... בשכל האנושי למצוא את התשובה, אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל השכל שיש מעל השכל, היא על ידי זה שהאדם יגיע לשאלה ככ גדולה ולא ימצא ... הנל, נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת שהאין סיבה הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש ... וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי ... אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה , יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין ה

... באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא ... באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות ... ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה . אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר ... שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש ... הכרחי בדרך לפתור את התחושות הלא נעימות או החרדות. האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה לפחד? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? חרדה חברתית ללא ...

... של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא ... ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה . כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות של היש סיבה, תלויה באין סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו שהוא אקראי ללא סיבה, הרי שבעצם המשמעות של האקראיות, אפשרית רק על ידי זה שלפעמים יש ... נוצרות והמשמעות שלהן תלויה במציאות של יש סיבה. ובכל מקרה ניתן לראות ולהבין, שבמציאות שלנו יש שני כוחות שונים, של יש סיבה וגם של אין סיבה וחוסר סיבה. ואז השאלה הנשאלת היא, מה הסיבה שבגללה לחלק מהדברים יש סיבה ולחלק מהדברים אין סיבה. ואם נמצא לכך תשובה, הרי שבעצם הפכנו את האין סיבה, לבעל סיבה. ואם לא נמצא לכך תשובה, הרי בעצם בכך הפכנו את היש סיבה, לחסרת סיבה. ועוד יש להתבונן ולראות, כי כדי שתהיה קיימת ... סיבה ראשונה שהכריחה אותו להיות כפי מה שהוא. וכאשר אנחנו רואים שיש במציאות שלנו מקרים של אקראיות וחוסר סיבה, הרי שמכך ניתן להוכיח שאין סיבה ראשונה. כי אחרת לא הייתה אקראיות. אבל אם נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת ... יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד זה שקיימים בעולם גם דברים אקראיים? וזה בעצם אומר, שמבחינה הגיונית, הקיום של היש סיבה לצד הקיום של האין סיבה, הוא טעון הסבר והיתכנות. כי עפ ההיגיון יש כאן בעיה שכלית בלתי פתירה. כי הכוח של היש סיבה, דוחה את רגליו ונאבק כל הזמן באפשרות של האין סיבה. והכוח של האין סיבה, נלחם כל הזמן בכוח של היש סיבה. ואף על פי כן, שניהם קיימים בו זמנית. וזה דבר שדרוש התבוננות מעמיקה. ועוד נוסיף, שהעניין הזה ...

... אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד ... שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה , יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה ... השואל ייאלץ לבחור בין שתי אפשרויות בלתי מספקות: להניח שיש סיבה, ואז לחפש סיבה לסיבה הזאת לנצח. להניח שאין סיבה בכלל, ואז כל חיפוש סיבה הופך לחסר משמעות. האם ישנה אפשרות שלישית בנושא הסיבתיות? אליעד לא מסתפק בהצגת שתי האפשרויות בלבד. הוא מרמז שאולי קיימת ... מהי הסיבה הראשונה? האם אפשר למצוא סיבה מוחלטת? סיבתיות ומעגל אינסופי האם חייבת להיות סיבה לתודעה? אולי אין סיבה לשום דבר? ...

... או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן ... האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי ... אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים ... מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי. האם יש סיבה שהדברים ... של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל ... לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה. ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת ...

... ההתחלה של הדברים, שבגללה הדברים הם כפי מה שהם. ואם לחלק מהדברים אין סיבה. הרי שבנקודת ההתחלה שנוצרו הדברים, הרי שלא באמת הייתה סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה. ואכ, לומר שלחלק מהדברים יש ולחלק אין סיבה, המשמעות היא שבנקודת ההתחלה נעשו דברים בלי סיבה, ואכ אין משמעות לסיבה כלשהי בנקודת ההתחלה. כי אם יש סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה , הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אין סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שבנקודת ההתחלה שבה נוצרו הדברים ונפרדו זה מזה, אלו לאירועים עם סיבה ואילו לאירועים בלי סיבה, הרי שאם לחלוקה עצמה אין סיבה, הרי שהאין סיבה, קודם לנתינת הסיבה לדברים, ואכ כל הסיבות של הדברים שיש להם סיבה, הן חסרות משמעות. ונוסיף להבהיר: אם נאמר שיש דברים שאין להם סיבה ויש דברים שיש להם סיבה, הרי ... שיש לכך סיבה, הרי שיש סיבה גם לדברים שאין להם סיבה. ואם נאמר שאין סיבה מדוע יש דברים עם או בלי סיבה, הרי שהמשמעות היא שתהליך יצירת הדברים עם ובלי סיבה, הוא עצמו נעשה בלי שכל וסיבה. ואכ אין משמעות לסיבות שנוצרו בו. כי אם אין סיבה מדוע יש סיבה, אכ אין משמעות גם לסיבה עצמה. כי אם יש סיבה לכל הסיבות, הרי שיש משמעות לכל הסיבות. אבל אם אין סיבה לכל הסיבות, דהיינו, אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, ואכ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים יכולים להיות גם אחרת. ואם הדברים לא יכולים להיות אחרת, ואם בהכרח שלדברים האלו תהיה ... הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אכן באמת הדברים יכולים להתחלף, הרי שאין סיבה אמיתית לדברים שיש להם סיבה, כי הם יכולים להתחלף עם הדברים שאין להם סיבה. בכל מקרה, אם נאמר שלחלק יש ולחלק אין סיבה, הרי שאם יש לזה עצמו סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם לזה עצמו אין סיבה, אז אין שום סיבה לשום דבר. ואכ נשארנו עם 2 אפשרויות, 1 שיש סיבה לכל דבר, ו - 2 שאין סיבה לשום דבר. ואחרי שנשארנו עם 2 אפשרויות, עכשיו נראה שהן בעצם בעלות אותה המשמעות. כי אם יש סיבה לכל דבר ודבר, הרי שבכל דבר מושגת הסיבה הסופית, ואכ שום דבר הוא לא ... אין באמת סיבה לשום דבר, כי כל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואם נאמר שאין סיבה לשום דבר, אז גם אין משמעות לכל סיבה שהיא, ואז ממילא כל הדברים בעלי אותה המשמעות. ונמצא אם כן, שהסיבה של כל דבר, היא הדבר עצמו. ...

... שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. ... של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של ... שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ... מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין יש סיבה לבין אין סיבה. כי כנל אם אצל האדם לא היה שום הבדל, בין יש לבין אין סיבה, הרי שלא הייתה לו שום שאלה כלל, של מהי הסיבה הראשונה. וכיוב לגבי כל נושא אחר, שאם אצל האדם לא היה הבדל בין יש לבין אין תכלית ... שלמרות שממש נדמה לו שיש הבדל, בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של המושג סיבה, היא ... לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות והיא לא פותרת שום שאלה כלל. ... החיצונית לו בצורה אחידה, שבה להכל יש או אין סיבה, עדיין הוא לא נמצא בתפישת אחדות. כי בתוכו של האדם, עדיין קיימת ההפרדה, שבין הסיבה לבין ההעדר שלה. וכיוב לגבי כל הפרדה אחרת. וכפי ... היש בלבוש כלשהו, לבין האין בלבוש כלשהו. כי יש אין סיבה, זה לבוש של האין יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש הבדל בין יש אין סיבה, האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא?! ואיך יגלה האדם, האם יש או אין הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה היה לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי בכלל סיבה, ומה ... עיני שכלו, כי באמת אין שום הבדל בין יש לבין אין סיבה כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת באשר היא. שאם יסתכל האדם אל תוך המושגים של השאלה עצמה, וינסה לברר ... להיות כזו? ומה יוצר את ההבדל, שבין סיבה לבין אין סיבה? דהיינו, מהי המהות והמשמעות האמיתית של סיבה וכולי, על ידי זה האדם מגיע אל ההבנה שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום הבדל בין דבר ...

... החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. במצב כזה, האדם מתקשה למצוא משמעות אמיתית לחיים, כיוון שהכל ממשיך וממשיך ללא התחלה או סוף מוגדרים. איך להבין את מושג האינסוף באמצעות ...

... האם יש סיבה למה אני מרגיש רע? למה הרצון להרגיש טוב הוא לא סיבה? למה אני לא רוצה להרגיש רע? אולי אין סיבה למה אני מרגיש רע? מה הסיבה ללמה רע לי? הלופ של הרצונות למה אני מרגיש רע? השאלה ... הסופית היא למצוא את הרצון הבסיסי, המחויב, זה שלא נובע משום רצון אחר. איך מתמודדים עם האפשרות שאין סיבה ברורה לרע? בסופו של דבר, אליעד מציע לשקול את האפשרות שלמעשה אין סיבה אמיתית או הגיונית לתחושה הרעה. התחושה קיימת, אבל האדם לא חייב להמשיך להניח שיש סיבה נסתרת שהוא עדיין לא מצא. קבלת האפשרות שאולי אין סיבה יכולה לשחרר את האדם מהלופ האינסופי של חיפוש סיבות ותחושות אשמה פנימיות, ולאפשר לו ...

... סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא ... שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - ... של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא ... לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח ... לנו את התפיסה הזאת, לא היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך ...