... לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך מילוט אפשרית היא, שאפשר לומר שלכל סיבה יש סיבה, אבל יש נקודת עצירה כלשהי, שבה יש ... אם אכן נקבל את ההנחות האלו. אבל בשכל ישר ופשוט, אפשר לומר שלא לכל סיבה יש סיבה, או לומר שאין סיבה ראשונה. ובכך בעצם העלמנו את הקושי השכלי להבין את הסיבה הראשונה. וכפי שאמרנו הדרך היחידה של האדם להגיע אל ... לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי דרך המילוט השנייה, היא מאוד ברורה שמשמעותה היא שהסיבה הראשונה היא אין סיבה. כי דרך המילוט השנייה היא, שפשוט נאמר שלא לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט השנייה. אבל, מי שיתבונן יראה שגם דרך המילוט הראשונה שאומרת שלכל סיבה ישי סיבה, אבל ללא נקודת התחלה, גם היא בעצם אומרת שהאין סיבה הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת מהי הסיבה הראשונה. ונחדד: כל המשמעות של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות ... דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי ... בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, אם נאמר שאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן נשאל, כיצד אין סיבה סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שהאין סיבה הוא לא הסיבה של התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את כל זה, עכשיו נסביר מדוע בכל זאת יש שאלה. והעניין הוא, שלא משנה כיצד ננסה להשתמש באין סיבה כדרך מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו ... לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של אין סיבה. כי במציאות שלנו יש שני כוחות / שני מצבים / שתי אפשרויות. אפשרות אחת של אין סיבה, דהיינו, אקראיות ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים ... לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם ... מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה ... היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי. האם יש סיבה שהדברים אקראיים? וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה? ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה ... מחויבת המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה. ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי וכך להפך גם תהליך ...

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי ... שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, ... שבו השואל ייאלץ לבחור בין שתי אפשרויות בלתי מספקות: להניח שיש סיבה, ואז לחפש סיבה לסיבה הזאת לנצח. להניח שאין סיבה בכלל, ואז כל חיפוש סיבה הופך לחסר משמעות. האם ישנה אפשרות שלישית בנושא הסיבתיות? אליעד לא מסתפק בהצגת שתי ... יש סיבה? מהי הסיבה הראשונה? האם אפשר למצוא סיבה מוחלטת? סיבתיות ומעגל אינסופי האם חייבת להיות סיבה לתודעה? אולי אין סיבה לשום דבר?

האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? האם יש סיבה? רצון לא סיבה, רגש ללא סיבה, מחשבה ... סיבה, פחד בלי סיבה, חרדה ללא סיבה, באסה בלי סיבה, הרגשה רעה בלי סיבה, כעס ללא סיבה האם באמת אין סיבה למה שאתה מרגיש? אנשים רבים טוענים לפעמים שהם חווים רגשות או תחושות מסוימות ללא סיבה. הם מרגישים פחד, חרדה, ... לחלוטין. הוא מסביר שכאשר אדם טוען שמשהו קורה ללא סיבה, הוא בעצם אומר: אינני יודע את הסיבה, ולא שבאמת אין סיבה. אליעד מדגיש כי המוח של האדם מתוכנת לחפש היגיון וסיבות לכל דבר שקורה. לכן, כאשר אדם מרגיש משהו שהוא חושב שאין לו סיבה, יש לו שתי אפשרויות: הראשונה לומר אין סיבה ולהפסיק לחפש, והשנייה היא להמשיך ולחפש אחר הסיבה הנסתרת, שכרגע אינה ברורה לו. למה אנשים מעדיפים לחשוב שאין סיבה? הסיבה המרכזית לכך שאנשים מעדיפים להניח שאין סיבה, היא מפני שזה קל יותר מאשר להתמודד עם חיפוש סיבה לא ידועה. לחפש סיבות זה תהליך מעייף שדורש מאמץ, ... סיבה, גם אם היא לא ידועה, היא צעד הכרחי בדרך לפתור את התחושות הלא נעימות או החרדות. האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה לפחד? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? חרדה חברתית ללא סיבה האם יש סיבה לחרדה ...

... לחלק מהדברים תכלית, פירושו שיש סיבה בנקודת ההתחלה של הדברים, שבגללה הדברים הם כפי מה שהם. ואם לחלק מהדברים אין סיבה. הרי שבנקודת ההתחלה שנוצרו הדברים, הרי שלא באמת הייתה סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה. ואכ, לומר שלחלק מהדברים יש ולחלק אין סיבה, המשמעות היא שבנקודת ההתחלה נעשו דברים בלי סיבה, ואכ אין משמעות לסיבה כלשהי בנקודת ההתחלה. כי אם יש סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אין סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שבנקודת ההתחלה שבה נוצרו הדברים ונפרדו זה מזה, אלו לאירועים עם סיבה ואילו לאירועים בלי סיבה, הרי שאם לחלוקה עצמה אין סיבה, הרי שהאין סיבה, קודם לנתינת הסיבה לדברים, ואכ כל הסיבות של הדברים שיש להם סיבה, הן חסרות משמעות. ונוסיף להבהיר: אם נאמר ... ושיהיו דברים בלי סיבה. ואם נאמר שיש לכך סיבה, הרי שיש סיבה גם לדברים שאין להם סיבה. ואם נאמר שאין סיבה מדוע יש דברים עם או בלי סיבה, הרי שהמשמעות היא שתהליך יצירת הדברים עם ובלי סיבה, הוא עצמו נעשה בלי שכל וסיבה. ואכ אין משמעות לסיבות שנוצרו בו. כי אם אין סיבה מדוע יש סיבה, אכ אין משמעות גם לסיבה עצמה. כי אם יש סיבה לכל הסיבות, הרי שיש משמעות לכל הסיבות. אבל אם אין סיבה לכל הסיבות, דהיינו, אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, ואכ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים יכולים להיות גם אחרת. ואם הדברים ... תהיה סיבה ולדברים אחרים לא תהיה סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אכן באמת הדברים יכולים להתחלף, הרי שאין סיבה אמיתית לדברים שיש להם סיבה, כי הם יכולים להתחלף עם הדברים שאין להם סיבה. בכל מקרה, אם נאמר שלחלק יש ולחלק אין סיבה, הרי שאם יש לזה עצמו סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם לזה עצמו אין סיבה, אז אין שום סיבה לשום דבר. ואכ נשארנו עם 2 אפשרויות, 1 שיש סיבה לכל דבר, ו - 2 שאין סיבה לשום דבר. ואחרי שנשארנו עם 2 אפשרויות, עכשיו נראה שהן בעצם בעלות אותה המשמעות. כי אם יש סיבה לכל ... יותר מאשר דבר אחר, ואכ אין באמת סיבה לשום דבר, כי כל דבר הוא הסיבה של עצמו. ואם נאמר שאין סיבה לשום דבר, אז גם אין משמעות לכל סיבה שהיא, ואז ממילא כל הדברים בעלי אותה המשמעות. ונמצא אם כן, ...

... הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים ... וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא ... אמצע). אבל אם היה לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של ... האלו, יש ואין. כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמה מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין יש סיבה לבין אין סיבה. כי כנל אם אצל האדם לא היה שום הבדל, בין יש לבין אין סיבה, הרי שלא הייתה לו שום שאלה כלל, של מהי הסיבה הראשונה. וכיוב לגבי כל נושא אחר, שאם אצל האדם ... או לא. כי על האדם להבין, שמאוד יכול להיות שלמרות שממש נדמה לו שיש הבדל, בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו ... היא תפישת נפרדות שגויה. וכנל, אין הכוונה לומר, שבטעות נדמה לאדם שיש דבר כזה סיבה, ושמצד האמת לשום דבר אין סיבה ושהכל אקראי, או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת ... ההפרדה הזאת כלפי חוץ. דהיינו, גם אם האדם יתפוש את המציאות החיצונית לו בצורה אחידה, שבה להכל יש או אין סיבה, עדיין הוא לא נמצא בתפישת אחדות. כי בתוכו של האדם, עדיין קיימת ההפרדה, שבין הסיבה לבין ההעדר שלה. וכיוב ... לבין ההפך שלו. דהיינו, בין היש לבין האין, ובין היש בלבוש כלשהו, לבין האין בלבוש כלשהו. כי יש / אין סיבה, זה לבוש של האין / יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש הבדל בין יש / אין סיבה, האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא?! ואיך יגלה האדם, האם יש או אין הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה היה לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי ... של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה במו עיני שכלו, כי באמת אין שום הבדל בין יש לבין אין סיבה כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת באשר היא. שאם יסתכל האדם אל תוך ... שהאדם שואל את עצמו, מהי בכלל סיבה? ומה גורם לסיבה להיות כזו? ומה יוצר את ההבדל, שבין סיבה לבין אין סיבה? דהיינו, מהי המהות והמשמעות האמיתית של סיבה וכולי, על ידי זה האדם מגיע אל ההבנה שמצד האמת הכל אחד ...

הנאה, שורש ההנאה, ליהנות בחיים, הנאה בחיים, לזכור שאתה אלוהים, אין סיבה זו צורה מהו שורש ההנאה וכיצד הוא משפיע על תחושת האושר בחיים? אליעד כהן מסביר כי ההנאה בחיים נובעת ... מכל מצב. האם יש סיבה אמיתית לכל דבר שקורה בחיים? אליעד כהן מסיים בכך שהוא טוען כי באופן מוחלט אין סיבה אמיתית לשום דבר. האדם כל הזמן שואל את עצמו מדוע דברים קורים דווקא בצורה כזו ולא אחרת, והתשובה המוחלטת ... ליהנות באופן מוחלט מכל צורה שבה הדברים מתרחשים, בלי צורך להצדיק אותם או למצוא להם משמעות. ברגע שהאדם מבין שאין סיבה, הוא משתחרר מהסבל ומהמרדף אחרי הסברים, ויכול לחוות הנאה מוחלטת בכל רגע. מהו שורש ההנאה? איך ליהנות מכל דבר? מהי הידיעה שאתה אלוהים? מדוע האדם סובל? איך להפוך כל מצב למהנה? למה אין סיבה לכלום?

משמעות החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. במצב כזה, האדם מתקשה למצוא משמעות אמיתית לחיים, כיוון שהכל ממשיך וממשיך ללא התחלה ...

... סיבה למה אני מרגיש רע? למה הרצון להרגיש טוב הוא לא סיבה? למה אני לא רוצה להרגיש רע? אולי אין סיבה למה אני מרגיש רע? מה הסיבה ללמה רע לי? הלופ של הרצונות למה אני מרגיש רע? השאלה המרכזית שאליעד ... אחר. המטרה הסופית היא למצוא את הרצון הבסיסי, המחויב, זה שלא נובע משום רצון אחר. איך מתמודדים עם האפשרות שאין סיבה ברורה לרע? בסופו של דבר, אליעד מציע לשקול את האפשרות שלמעשה אין סיבה אמיתית או הגיונית לתחושה הרעה. התחושה קיימת, אבל האדם לא חייב להמשיך להניח שיש סיבה נסתרת שהוא עדיין לא מצא. קבלת האפשרות שאולי אין סיבה יכולה לשחרר את האדם מהלופ האינסופי של חיפוש סיבות ותחושות אשמה פנימיות, ולאפשר לו להסתכל ישירות על תחושת ההתנגדות ...

... ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית ... ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות ... לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה ... או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, ...