אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שאלה ✔שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:27שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
איך לשכנע אנשים דרך שאלות של "רוצה" ו"יכול"?

כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן מסביר, שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת.

מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת?

כאשר אדם אומר "אני רוצה" או "אני יכול", הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם נוח יותר להודות ברצון, ויש אחרים שיהיה להם קל יותר להודות ביכולת. בנוסף, קיימים מצבים שבהם לאנשים קשה או לא נוח להודות ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת.

מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון?

כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: "האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה?" ולא "אתה רוצה להגיע לפגישה?". השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו.

דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות "אני רוצה לעשות דיאטה", אך יהיה להם קשה יותר לומר "אני יכול לעשות דיאטה", משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל.

עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" ולא "אתה רוצה לקנות את המוצר?". באופן כזה, אנו מאפשרים לו "לדלג" על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה.

מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת?

קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא כנראה יגיד מיד "לא, זה בלתי אפשרי". במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - "אתה רוצה להגיע מחר?". בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים.

איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה?

השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: "אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך?" בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו.

לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: "אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך?" שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש.

איך לדעת באיזו שאלה להשתמש?

הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - "אני רוצה" או "אני יכול". אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "כן", נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "לא", נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות.

איך ליישם את הטכניקה על עצמנו?

העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים "אתה רוצה לעשות משהו?" מומלץ לנו לשאול את עצמנו "האם אני באמת יכול לעשות זאת?". וכאשר שואלים אותנו "אתה יכול לעשות את הפעולה?" עלינו לשאול "האם אני באמת רוצה לעשות זאת?". כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת.

למה חשוב להיות ערניים להבדל בין "רוצה" ל"יכול"?

אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - "רוצה" ו"יכול" - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים "אני לא יכול", כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים "אני לא רוצה", כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת מדויקת וברורה, בין אם אנו מנסים לשכנע אחרים ובין אם אנו רוצים להבין טוב יותר את עצמנו.
מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל?

יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת.

למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות שקשה לו להתמיד, יכול להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד.

שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת?

תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם באמת ייצא לדרך ויבצע אותה בפועל.

כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע?

אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה.

שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו?

תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד "אני יכול" מאשר "אני רוצה". במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא "רוצה" ולא להודות שהוא "יכול". מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים להתבייש להודות שהם מעוניינים. יש כאלה שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם הוא מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה.

דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר "אני רוצה לעשות דיאטה" כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל "אני יכול לעשות דיאטה" לפעמים יהיה להם קשה לומר, מפני שהמילה "יכול" מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה.

מתי עדיף לשאול "האם אתה רוצה" ומתי עדיף לשאול "האם אתה יכול"?

נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - "אתה רוצה לקנות את המוצר?" "אתה רוצה להגיע לפגישה?" - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" "מסתדר לך להגיע לפגישה?" "אתה יכול להגיע מחר?"?

שאלה: מדוע לבחור לפעמים ב"יכול" ולא ב"רוצה"?

תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?", הוא עלול להכחיש. הוא יגיד "לא, אני לא רוצה" רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול "מסתדר לך להגיע לפגישה?" או "יכול להתאים לך להגיע לפגישה מחר?". כי אז השאלה לא מעמתת אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית.

עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון ("האם אתה רוצה?") ונשאל רק על היכולת ("האם זה יכול להסתדר לך?"), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: "כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה". באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות המעשית.

מה עושים כשאדם מתנגד על בסיס יכולת או רצון?

יש מצבים הפוכים: אם אנחנו יודעים שהצד השני מתקשה להגיע לפגישה, למשל, מסיבות של זמן או לוגיסטיקה, ושואלים אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא מיד יענה "לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי". במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה "יכול" אלא דווקא לשאול "אתה רוצה להגיע לפגישה?". כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת.

שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי לגרום לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל "אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?". הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד "תשמע, לא, לא באמת כזה דחוף לי, אז בוא נדחה". גם אם בפועל הוא כן רצה, האופן שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון.

כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של "רוצה" או "יכול". לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על "רוצה", אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על "יכול", אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של היכולת. וככה, לפי ההבנה של מה הצד השני לא רוצה להודות ומה כן, אפשר לכוון אותו לתשובה שמתאימה לנו.

כיצד לשאול את עצמנו כשמציעים לנו דבר מה?

חשוב לזכור שהעיקרון הזה פועל גם הפוך. אם שואלים אותנו "אתה רוצה לעשות משהו?" מותר לנו לשאול את עצמנו: "גם אם אני רוצה, האם אני באמת יכול?". ואם שואלים אותנו "אתה יכול לעשות משהו?", אפשר לשאול את עצמנו: "גם אם אני יכול, האם אני באמת רוצה?". לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת.

שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים "רוצה" ו"יכול"?

תשובה: משום שההבדל בין השתיים עשוי לנתב את התשובות שלנו לסיטואציות יומיומיות. אנשים לפעמים אומרים "אני לא יכול" כשבעצם הם לא רוצים, או "אני לא רוצה" כשבעצם הם פוחדים שהם לא יכולים. הבנה חדה של הכפילות הזו מאפשרת לנו לשאול, ולענות, בדרך שתפתור אי בהירויות ותסייע להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ושיטת שכנוע ואיזה טריק כלשהו, אז עובד ככה בעיקרון כדי שבן אדם יעשה משהו לשם כך הוא צריך לרצות לעשות אותו והוא צריך גם להיות מסוגל לעשות אותו אם בן אדם רוצה לעשות משהו והוא לא יכול הוא לא יעשה אותו, אם בן אדם יכול לעשות משהו והוא לא רוצה לעשות אותו הוא גם לא יעשה אותו ובקיצור כדי לעשות אותו הוא צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה.

עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה כדי לגרום לאנשים לעשות או לא לעשות פעולות מסוימות אז בא נתחיל נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות משהו מסוים, אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות את הדבר" ולפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות את הדבר", יחד עם זאת יש לפעמים מצבים שבן אדם לא ירצה או לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות ככה וככה" או שהוא לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות ככה וככה".

זאת אומרת לדוגמה נגיד בן אדם עושה דיאטה סתם כמשל אז רוב האנשים יהיה להם יותר קל להגיד "אני רוצה לעשות דיאטה" מאשר "אני יכול לעשות דיאטה" כי יכול מהבחינה של הקושי זאת אומרת כאילו אתה הרבה יותר רוצה מאשר שזה קל לדוגמה, מצד שני גם רוב האנשים יכולים להגיד "תיאורטית אני יכול רק אני אולי לא מספיק רוצה". עכשיו בא ננסה לקחת את זה לקטע יותר פרקטי נגיד לדוגמה שרוצים לגרום למישהו לעשות איזו פעולה ואז אפשר לשאול אותו אפשר להגיד לו "תגיד אתה רוצה לעשות את הפעולה הזאת?", באותה מידה גם אפשר לשאול אותו "אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת?" ואז השאלה הנשאלת היא איך עדיף לשאול את אותו בן אדם לשאול אותו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או לשאול אותו "אתה יכול לקנות את המוצר?".

וכשאני אומר "יכול ורוצה" זה לאו דווקא במילים הספציפיות האלה כי לדוגמה נגיד המילה "יכול" לא שואלים את הלקוח "אתה יכול לקנות את המוצר?" שואלים אותו "זה אפשרי מבחינתך לקנות את המוצר מסתדר לך לקנות את המוצר, מתאים לך לקנות את המוצר?", המילים האלה לדוגמה של "מתאים לך מסתדר לך, יכול להתאים לך נראה לך שזה יכול להסתדר לך" כל המילים האלה מבטאות יכולת. לעומת זאת כשאני מדבר על הרובריקה של "רוצה" אז שמה זה נגיד יכול להיות "אתה מעונין אתה רוצה, נראה לך שאתה מעוניין" כל מיני מילים כאלה שמבטאות רצון.

עכשיו לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים נגיד שהלקוח יקנה את המוצר אז מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או עדיף להגיד לו "נראה לך שמסתדר לך לקנות את המוצר", נגיד שרוצים לקבוע פגישה עם בן אדם מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה שניפגש?" או עדיף להגיד לו "מתאים לך שניפגש מסתדר לך שניפגש, אתה יכול שניפגש" מה עדיף עדיף לדבר איתו על היכולת או עדיף לדבר איתו על הנושא של הרצון? והתשובה היא די פשוטה כל מה שצריך לעשות בהנחה שאנחנו רוצים שאותו בן אדם יענה בחיוב לשאלה שאנחנו הולכים לשאול אותו, כן כי לפעמים יש גם מצבים שאנחנו שואלים בן אדם שאלה אבל אנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אנחנו נשאל אותו כן ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא דווקא, אוקי אבל בא נניח שאנחנו שואלים בן אדם "אתה רוצה להגיד לפגישה ואנחנו שואלים את זה בצורה שאנחנו רוצים שהוא יגיד לנו כן.

אז במקרה כזה איך עדיף, עדיף להגיד לו "אתה יכול להגיע מחר לפגישה" או עדיף להגיד לו "אתה רוצה להגיד מחר לפגישה", מה עדיף להגיד לו? אז התשובה היא די פשוטה צריך לשאול אתה השאלה הפשוטה עם מה יהיה לו יותר קשה או קל להזדהות. מה זאת אומרת? זאת אומרת מהיבט מסוים יש מצבים שבהם לדוגמה בן אדם לא נוח לו עם המושג "רוצה" לדוגמה הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע לפגישה, יש נגיד איזו פגישה חשובה אבל שאחד הצדדים שואל "תגיד לי אתה רוצה להגיע לפגישה הזאת?" הוא מתבייש לא נעים לו להגיד שהוא רוצה.

נגיד אז לדוגמה במקרה כזה אנחנו לא נגיד לו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אנחנו נשאל אותו "תגיד לי אתה יכול להגיע לפגישה?" כאילו בוא לא נבדוק לרגע אחד אם אתה רוצה או לא רוצה כי אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אוטומטית זה מביא לו התנגדות "לא מה פתאום אני לא רוצה" ולא בגלל שהוא לא רוצה להגיע לפגישה אלא בגלל שהוא לא רוצה להודות לדוגמה שהוא לא רוצה להגיע לפגישה, זה לדוגמה במקרה שהוא רוצה להגיע אבל הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע ואז במקרה כזה לדוגמה עדיף כששואלים אותו את השאלה לגבי הפגישה לא לשאול אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" לשאול אותו "אתה רוצה שניפגש?" לא לשאול אותו את זה, לשאול אותו "זה יכול להתאים לך שניפגש זה יכול להסתדר לך שניפגש?" למה כי הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה.

אותו דבר יכול להיות גם מכיוון נוסף יכול להיות שהוא לא באמת רוצה או שהוא לא בטוח שהוא רוצה ואז אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה שניפגש?" אז הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה שניפגש" ולא בגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא רוצה אלא בגלל שהוא לא באמת רוצה ולכן במקום לשאול אותו "האם אתה רוצה?" נשאל אותו "האם אתה יכול?". זאת אומרת אם נגיד רוצים לפגוש מישהו שלא רוצה לפגוש אותך אז במקום להגיד לו "תגיד לי אתה רוצה שניפגש מחר?" לא לשאול את זה ככה הוא יגיד "לא אני לא רוצה שניפגש מחר", לשאול תגיד לי "זה יכול להתאים לך שניפגש מחר?" כאילו מעבירים לו מסר לתת מודע שהשאלה היא האם הוא יכול או לא יכול לא אם הוא רוצה או לא רוצה, רוצה זה בכלל לא שאלה רוצה זה כאילו בא נניח שכן.

זה לדוגמה מקרים שבהם עדיף לדבר על היכולת ולא לדבר על הרצון, אוקי עכשיו לדוגמה יש מקרים הפוכים שאם אנחנו נדבר עם הבן אדם על היכולת ואז דווקא לדוגמה הוא יגיד אני "אני לא יכול". נגיד שיש מישהו שקשה לו לעשות משהו מסוים נגיד שרוצים לשאול אותו על פגישה ואנחנו יודעים שמאוד קשה לו מחר להגיע לפגישה אם אנחנו נשאל אותו "תגיד לי זה יכול להתאים לך מחר שתגיע לפגישה זה יכול להסתדר לך, אתה יכול להגיע מחר לפגישה?" זה יכול להיות גרוע, למה כי אנחנו יודעים שהוא לא יכול להגיע לפגישה טכנית הוא לא יכול קשה לו, אם הוא לא יכול באמת להגיע לפגישה אז זה לא משנה מה נשאל אותו הוא בכל מקרה לא יגיע לפגישה.

אוקי אבל בהנחה שהוא יכול אבל קשה לו אז עדיף לא להזכיר את הנושא של היכולת עדיף לא להגיד לו "תגיד אתה חושב שאתה יכול להגיע מחר?" לא לשאול אותו את זה לשאול "תגיד לי אתה רוצה להגיע מחר?" זה כאילו לשדר לו "אם אתה רוצה זה מספיק טוב אתה לא צריך להיות יכול, יכול אתה כבר תסתדר". ולכן לדוגמה במקרים כאלה עדיף לא לדבר על הרובריקה של "היכול" לא להזכיר את הנושא של "היכול", לא לשאול אותו "זה מסתדר לך זה מתאפשר לך?", לא לשאול את זה כי אם נשאל אותו "זה מתאפשר לך זה מתסדר לך?" הוא יגיד לא לכן עדיף לשאול אותו "אתה רוצה אתה מרגיש שאתה מעוניין, אתה חושב שאם ניפגש מחר זה יעשה לך טוב?" שזה בעצם לדבר איתו על הרצון לא על היכול כי מצד היכולת יכול להיות שתהיה לו התנגדות.

וכמובן שאותו דבר בדיוק כל מה שאמרתי עכשיו אפשר לעשות אותו בדיוק הפוך, מה זאת אומרת בדיוק הפוך? נגיד ששואלים בן אדם שאלה ורוצים שהוא לא יגיע לפגישה נגיד ששאלת נימוס כזאת ששואלים מישהו "אתה רוצה מחר שניפגש?" ולא רוצים שהוא ייפגש, אז מה אפשר לעשות? לשאול מה יותר קשה לו לבן אדם להזדהות עם המשפט "אני רוצה" או עם המשפט "אני יכול" ודווקא את זה לשאול אותו. אם לדוגמה נגיד אנחנו יודעים שקשה לו להיפגש אז אנחנו לא נשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" אז הוא יגיד כן, אנחנו נשאל אותו "אתה יכול להיפגש, תגיד לי לא יהיה לך קשה מחר להיפגש, תגיד זה יכול להסתדר לך מחר למרות שקשה לך, אני יודע שקשה לך זה יכול להסתדר לך" כאילו מתחשבים בו אבל מצד שני מנסים להזכיר לו את זה שקשה לו כי לא באמת רוצים לפגוש אותו.

אוקי אותו דבר דווקא על הרובריקה של "רוצה" אם אנחנו יודעים שהוא לא כל כך רוצה או בגלל שהוא לא באמת רוצה או בגלל שהוא מתבייש להודות שהוא רוצה במקרה כזה אנחנו נשאל אותו על "הרוצה", "תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה מחר אתה מאוד צריך את הפגישה הזאת, אתה מאוד רצית שניפגש אתה רוצה שניפגש מחר?" אנחנו גורמים לו להרגיש לא בנוח עם הרעיון של "הרוצה" אז הוא יגיד "לא אני לא רוצה להיפגש מחר, לא זה בסדר אני אסתדר לא צריך שניפגש מחר". זאת אומרת דווקא באמצעות השימוש במילים אפשר לגרום לבן אדם דווקא לעשות לו את הטריק שהוא לא ירצה את הרעיון כנ"ל לגבי כל דבר אחר הרעיון הוא לשים לב שיש "רוצה" ויש "יכול".

לא כל מה שבן אדם יכול הוא רוצה לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול וזה שני דברים שונים לפעמים נוח לבן אדם להזדהות עם המילה "רוצה" ולפעמים נוח לו להזדהות עם המילה "יכול", ולפעמים זה אותו דבר ולפעמים גם כן לא נוח לו להזדהות עם המילה "יכול" או "רוצה" או עם רעיונות שמבטאים יכולת או רצון ואז במקרים האלה כאשר הבן אדם לא רוצה להזדהות או לא יכול להזדהות או קשה לו להזדהות עם מילים שמבטאות יכולת או מבטאות רצון במקרה כזה נכנס לתוקף כל מה שדיברתי שאז אם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אז אנחנו צריכים להימנע משימוש במונחים שהוא לא ירצה להזדהות איתם ואנחנו דווקא נשתמש נגיד ביכולת או ברצון כאילו בהפך.

אם אנחנו רוצים לא לגרום לו לא לרצות לעשות את מה שאנחנו כאילו מציעים לו לעשות אז אנחנו דווקא נשתמש במילים שאנחנו יודעים שהוא לא ירצה להזדהות איתן. עכשיו אותו דבר גם מהכיוון ההפוך כאשר שואלים בן אדם שאלה "תגיד לי אתה רוצה לעשות ככה וככה" בן אדם צריך לשאול את עצמו "אוקי גם אם אני רוצה גם אם אני לא רוצה מי אמר בכלל שאני יכול" ואותו דבר גם הפוך נגיד ששואלים בן אדם "תגיד אתה יכול לעשות ככה וככה?", "אבל מי אמר שאני רוצה לעשות ככה וככה?". אוקי אז תהיו עירניים.
סיבה אמיתית מניפולציה בשאלה ירידה במשקל אני רוצה לעשות השפעה פגישה חשובה מסר לתת מודע אמונה רוצה להזדהות לא רוצה לעשות פרקטיקה איך לגרום לאנשים איך לשאול איך לשאול נכון איך לשכנע איך לשכנע אנשים השפעה סמויה יכול או רוצה כיצד לשכנע אנשים לגרום לאנשים לשאול לשאול נכון לשאול שאלות לשכנע לשכנע אנשים לשכנע בשאלה לתת מודע מודעות מכירה סמויה מכירה עקיפה מניפולטיבי מניפולטיבית מניפולציה מניפולציה בשאלה מניפולציות מסר מסר לתת מודע מסר סמוי מסר סמוי בשאלה מסר עקיף מסרים סמויים משכנע פסיכולוג פסיכולוגי פסיכולוגיה פסיכולוגיה הפוכה פסיכולוגיות פסיכולוגים צורת שאלה רצון שאלה שאלה מניפולטיבית שאלה משכנעת שאלות שיווק סמוי שיווק עקיף שכנוע שכנוע בצורת שאלה שכנוע סמוי שכנוע עקיף תת מודע
גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים
גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים
... לו ואיננו רוצים אותו. אליעד מציע שהדרך להתמודד עם הכאב היא לשאול באופן מתמיד למה אני לא רוצה שיכאב לי? וכך להבין שהרצון שלנו אינו באמת שלנו, אלא מופעל על ידי ... בתשובות פשוטות אלא להמשיך לחקור לעומק מדוע דברים קורים. אם אדם שואל מספיק לעומק, הוא יגיע להבנה שבסופו של דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד ... של דבר אחד: חוסר התאמה בין הרצון שלנו לבין המציאות. ההסבר מתחיל בשאלה מדוע בכלל האדם מרגיש כאב, בעוד שלכאורה חומר כמו קיר אינו מרגיש דבר. אליעד מסביר שגם האדם וגם ... כדי להגיע לחוויית השלמות עליך לחקור בשכל שלך עד הקצה, לא להסתפק בשאלות פשוטות כמו כי לא נוח לי אלא להמשיך ולחקור פנימה עוד ועוד, עד שמגיעים להבנה הסופית שאין סיבה ... האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אליעד: אז מה שאת שואלת זה האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות? אז קודם כל, כקו מנחה, וזה טיפ טוב לחיים - ... מפרידה בין דברים, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. זאת אומרת, אם את שואלת האם יש הבדל בין שני דברים, אז התשובה היא תמיד שיש מכנה משותף שדרכו הם מחוברים. לדוגמה, אם ... יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה - תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה היא איך אין הבדל. ברמה הפרקטית, אני למעשה לקחתי את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי. איך זה ... הוא היה אומר לו: תקשיב, זו לא בעיה בגוף הפיזי - זו בעיה בנפש. שאלה: אבל אם כואב לי, אני מרגישה את זה פיזית, איך זה קשור לנפש? אליעד: שימי לב, רבי נחמן גם בעצמו ... עשויים מאותם אטומים. מערכת העצבים שלנו והקיר עשויים מאותו חומר. שאלה: אז מה כן ההבדל? אליעד: ההבדל הוא שאת אמרת קודם שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב. עכשיו, השאלה היא מה המכנה המשותף של הרצון להנאה והרצון להתרחק מכאב? התשובה היא: לשאול למה?. למה אני רוצה הנאה? למה אני רוצה להתרחק מכאב? ואם נמשיך לשאול למה? שוב ושוב, נמצא שיש כוח אחד שמניע את כל זה. הלמה בפשיטות הוא - כי את רוצה למלא את רצונך. שאלה: אבל למה אני רוצה למלא את רצוני? אליעד: בסוף, בסוף, בסוף - כי ככה אני רוצה. שאלה: למה אני רוצה הנאה? אליעד: לא בגלל ההנאה. למשל, ניקח דוגמה של אדם בדיכאון. אומרים לו בוא ... לו. למשל, יש אנשים שהם מזוכיסטים. מה גורם לבני אדם לרצות כאב? שאלה: אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר, ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר?, אני נהנה ... לא צריך ללכת אחורה, כולם מרגישים אותו הדבר. אליעד: זה לא נכון. שאלה: איך זה לא נכון? אליעד: למשל, תיקחי את היוגים בהודו. זה שזה לא מקובל אצלך, לא אומר שזה לא נכון. שאלה: הם אולי מנסים להתגבר על הכאב. אליעד: ומה זה משנה? היוגי שמח שהוא הצליח להתמודד עם הכאב. אני ... אותך, אבל את שקועה בספר ולא מרגישה את היתוש. האם זה מפריע לך? שאלה: אם אני לא מודעת לזה, אז לא. אבל מה אם ידקרו אותי עכשיו עם סכין? אליעד: יש לך גם דוגמאות ... היא שכאשר הרצונות שלך מתמלאים - טוב לך, וכשהם לא מתמלאים - רע לך. שאלה: אז למה אני מרגישה כאב ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. ... בהתנגדות עם המציאות, כי את היא זו שיוצרת אותה. אליעד אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך ... יש לך התלבטות אם לעשות הפרדה, תצאי מנקודת הנחה שאין הבדל. עכשיו השאלה איך אין הבדל, ברמה הפרקטית אני לקחתי למעשה את הסבל הפיזי והפכתי אותו לסבל נפשי, איך זה יכול ... שנישלם הדעת נישלם כל החסרונות. הוא אומר אם היית יודע, מה לדעת זו שאלה אחרת? אבל אם היית יודע לא היה לך כל חיסרון. והוא אומר אפילו בנים ופרנסה ובריאות הגוף זה הכל ... שהאדם רוצה ליצור הנאה ולהתרחק מכאב, המכנה המשותף לשני הדברים האלו לשאול למה, למה אני רוצה הנאה. למה אני רוצה להתרחק מכאב והמכנה המשותף של הלמה? נמצא שיש כוח אחד ... אותו דבר בכאב, יש מצבים שהאדם רוצה שיכאיבו לו, גם במזוכיזם. שאלה אני אומרת שאני נהנית סתם מקריאת ספר ומישהו אחר יגיד לי מה מעניין בקריאת ספר, אני נהנה לדוגמה ... יום כיפור? ועיניתם את נפשותיכם, אתה שמח שכואב לך, בסופו של תהליך השאלה היא מה אתה רוצה, הכאב הוא רק טריגר, אתה מתמודד עם הרצון לא עם הכאב. שאלה אני בכוונה מדברת על כאב פיזי, שמדובר בכאב אף אחד לא רוצה אותו. אליעד זה לא נכון, למשל תיקחי את היוגים בהודו, זה שזה לא מקובל זה לא אומר שזה לא נכון שאלה הם אולי מנסים להתגבר על זה. אליעד מה זה משנה, היוגי שמח שהצליח להתמודד עם הכאב. אני אתן לך ... את היתוש, האם זה מפריע לך וכואב לך לא? כי את לא מודעת לכאב. שאלה עזוב יתוש, אם ידקרו אותי עכשיו בסכין. אליעד למשל דוגמה, אדם נפצע במלחמה וכואב לו ואפילו מדמם ... כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם תשאל למה כואב לך הראש, לא תהיה לך בעיה שכואב לך ... בו, ואני אומר שאם האדם ישאל למה, לא יפריע לו שמתעללים בו, השאלה איך זה יכול להיות אז קודם כל הגענו להבנה שהסיבה שרע לבן אדם כאשר כואב לו פיזי, זה לא בגלל ...
חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים
חוויית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים
... לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן שטחי, האדם צריך לשאול את עצמו שאלות עמוקות, להבין את המציאות באמת, ואז כאשר הוא יראה בבירור מדוע המצב הוא טוב או מה טוב בו - הוא כבר לא ... לחשוב חיובי. זה יהפוך לחלק טבעי מההבנה שלו. איך למצוא את האמת בתוך הקושי? כדי למצוא את האמת בתוך מצבים קשים, אליעד כהן מציע להתבונן פנימה ולשאול שאלות אמיתיות: מה באמת מפריע לי כאן? למה זה כל כך מפריע לי? כשאדם מגיע להבנה של שורש ... לברוח מהאמת? איך להבין את המציאות בצורה נכונה? למה חשוב להכיר באמת הפנימית? מה הטעות בחשיבה חיובית מלאכותית? הבנת הרצון האמיתי אליעד מתחיל בשאלה למה האישה רוצה להגיע לאוקיינוס ומה הוא מייצג עבורה. היא משיבה שאינה בטוחה, אלא פשוט סיפרו לה עליו. אליעד שואל: אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק ... ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה ... בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. עליה לשאול למה? בכל פעולה ובכל מחשבה. למשל, אם היא מקלפת גזר, עליה לשאול למה אני עושה זאת? עד שתגיע להבנה שהכל נובע מהבנה אחדותית של המציאות. הוא מביא לה דוגמה של צעצוע של ... שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את עצמה כך. כדי לשנות זאת, היא צריכה לשאול כל הזמן למה אני עושה את זה? ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ברגע שהיא תבין לעומק את המנגנון שמניע ... אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך לשם היא על ידי בירור האמת, היצמדות לשאלה למה? ושחרור מאמונות והרגלים ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות ... שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את רוצה להגיע? שאלה: אני לא יודעת, זה בגלל שספרו לי עליו. אליעד: אם היו אומרים לך שיתעללו בך שם? האם עדיין היית רוצה להגיע לשם? לא. מה הוא מייצג עבורך? שקט נפשי, רוגע, שמחה אין סופית. שאלה: חופש. אליעד: חופש, מה זה נקרא חופש? כי מקודם אמרת שאת בחופש, ופתאום את אומרת שאת רוצה חופש. תנסי ... קיים, אבל את לא מתקדמת אליו, כי טוב לך פה. את לא בטוחה במה שאת רוצה. למשל אני אומר לך, פה דלת של גן עדן, אבל את אומרת, תקשיב, אבל טוב לי פה. השאלה היא מה את רוצה באמת? שאלה: לא יודעת. אליעד: לא יודעת, זה גם בסדר. אבל בואי תנסי לחשוב מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה? מה חלום חייך? למשל אני אלוהים, ואת מבקשת שאני יעזור לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב ... זה עכשיו. למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על ... מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול. אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה לחוות שאני ... גרם לי להיות קיימת? שתגידי אני רציתי, זה יביא אותך למצב שתחווי שזה אלוהים עושה אותך, עושה את הרצון שלך, ומחבר ביניהם, את כאילו תהיי שקופה. שאלה : איך אני יחווה את זה? אני שואלת שאלות. אליעד: על ידי הבנה. אם תביני שזה באמת ככה, את תחווי את זה ככה. אם תאמיני שזה ככה, את לא תחווי את זה ככה. שאלה: איך אגיע להבנה הזאת? אליעד: על ידי זה שתבררי. קודם כל תחווי שזה קורה דרכך, אחר תיעלמי לגמרי, ותהפכי להיות הראשון. איך עושים? בואי ניקח דוגמה למשהו ספציפי וננסה לשנות לך את החוויה. שאלה: אני יושבת כאן. אליעד: את יושבת כאן, ויש לך מחשבות בראש. מה את מרגישה? את עכשיו יושבת כאן ויש לך איזה מחשבה או רצון. בואי נלך למה שאמרת לי קודם, אני רוצה לצאת מהבאר ולחוות את האוקיינוס. שאלה: אי אפשר לקחת את החוויה שאני סתם יושבת כאן. אליעד: לא, כי יושבת זה סתם קורה מסביבך. אני רוצה לקחת ... יודעת, לא ברור לי, אין דבר כזה. עכשיו, אני חווה שאני נמצאת בבאר, ואני חווה שאני רוצה לצאת לאוקיינוס. יש אוקיינוס ואני רוצה לצאת אליו. עכשיו נשאל שאלה שאלה: חוויית האוקיינוס, זה בגלל שאנשים אמרו לי, זאת לא חוויה שלי. אליעד: זה בסדר, זה שאת מסכימה איתם, זה אומר שיש לך את החוויה בחלקה. אם זה לא היה נכון עבורך, בכלל לא היית מבינה אותם. את סיפרת לי שטוב לך. שאלה: התכוונתי שאני חיה בהרמוניה עם הסביבה שלי, ואין לי בעיות עם הסביבה. אליעד: אבל את אומרת שאת רוצה ... לא היית רוצה לשנות את המצב שלך בשום דרך, לא היית באה אלי. את באת, כי טוב לך, אבל את רוצה משהו מעבר, אז איפה את מרגישה מוגבלת, איפה החיסרון? שאלה: בחוויות הפנימיות שלי. אנשים מספרים לי שהם חווים דברים, ואני לא, וזה מציק לי. אליעד: את לא חווה ... מה שאת מבינה. עכשיו אני רוצה שניקח חוויה אחת שלך של מגבלה. את מוגבלת במה? אל תספרי לי שהכל טוב, כי אם היה הכל טוב לא היית באה. במה את מוגבלת? שאלה: אני בעצמי לא יודעת, אולי יש כאן מישהו שעובד עלי. אליעד: אז את רוצה להבין אם יש אוקיינוס או לא? יש משהו פנימי יותר. שאלה: אני מבינה שיש חוויה מאוד גדולה ולא חווייתי אותה אף פעם, וקראתי עליה ואנשים סיפרו לי עליה, ולי אין ... שתביני, זאת לא חוויה קטנה של אני גם, את פחות מזדהה עם הגוף, הצורה, המקצוע, זה סתם. כמו שיש את הקיר, יש את הגוף, אבל זה לא אני, אני מעבר. שאלה: היום שבשלתי, הכנתי גזר, וראיתי את הגזרים אחד גדול אחד קטן, ואז זה נתן לי פלש שכך בני האדם, אחד כזה ...
מי אני, מה אני, האני, אין או יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי
מי אני, מה אני, האני, אין או יש אני או לא אני, ביטול האני עצמי, ממה האני מורכב, מה היית לפני שהיית, חיפוש עצמי
... הוא חווה שלמות מוחלטת ללא קשר לשינוי המציאות החיצונית. כיצד ניתן לחקור את המציאות באופן מעשי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג דרך מעשית לחקירת המציאות באמצעות שאלות והתבוננות פנימית מעמיקה. הוא מציע לאדם לחקור באופן יסודי כל רצון, כל מחשבה וכל תחושה, ולשאול שאלות כגון למה אני רוצה את מה שאני רוצה?, מה באמת אני מחפש להשיג?, ומדוע אני חושב שהמצב הזה הוא טוב או רע?. באמצעות השאלות האלה, האדם יכול להגיע להבנה עמוקה של מנגנוני הרצון שלו ולראות שכל רצון מסתיר מאחוריו רצון עמוק יותר. איך אליעד כהן ממליץ להתמודד עם מחשבות ... את הרצון להרגיש טוב? חקירת הרצון להרגיש טוב היא נקודת ההתחלה בכל תהליך של התבוננות פנימית. כל רצון שאי פעם נחקר, התברר שבסופו של דבר הוא נועד כדי להרגיש טוב. השאלה שעלתה היא: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? אך לפני ששואלים למה, מומלץ להבין קודם מהו בעצם הרצון הזה להרגיש טוב. מה פירוש להרגיש טוב וכיצד זה קשור לרצון? בתוך השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונים כמה מרכיבים: רצון - מהו בכלל רצון? להרגיש - מה פירוש התחושה עצמה? טוב - מהו טוב ומהו רע? סיבה ותוצאה - מהו הקשר הסיבתי שגורם לרצון הזה להופיע? אם לא בודקים כל מרכיב בנפרד, השאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? נותרת מעורפלת. לדוגמה, אם רוצים לברר למה יש מיץ תפוזים על השולחן, אפשר קודם להבין מהו בכלל מיץ תפוזים ורק אחר כך לשאול למה הביאו אותו. באותו אופן, לפני ששואלים למה יש רצון להרגיש טוב, יש להבין מהו אותו רצון ומה משמעות הטוב. מדוע השאלה למה פחות ממוקדת משאלת מהו? בשאלה למה אני רוצה להרגיש טוב? טמונה הנחה שיש סיבה ותוצאה. אבל כדי להבין באמת את הסיבה, יש צורך להתות בשאלה מהו הרצון הזה?. לדוגמה, אם רוצים להבין למה קונים פלאפון, צריך קודם להבין מהו פלאפון. רק אחרי שיודעים מהו המכשיר, אפשר לשאול למה אנשים קונים אותו. כך גם עם להרגיש טוב: קודם להבין מה זה טוב ומה זה רצון, ואז לעבור לבדיקה מדוע הם מופיעים. כיצד השאלות מתפתחות עד לשאלה הסופית? השאלה האחרונה והעיקרית אינה למה אני רוצה להרגיש טוב? אלא שאלות בסגנון: איך זה שאני קיים וגם לא קיים בו זמנית?, איך ייתכן שיש גם כן וגם לא? או איך אפשר להיות אני ורוצה ולא אני ורוצה - לא - לרצות באותו ... כשאדם רוצה להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב, הוא מבקש תשובה מיידית. אך בכל פעם שתוצג תשובה - כמו יש אלוהים טוב שנתן לך רצון כדי שתתמלא ותהיה מאושר - תתעורר מיד שאלה נוספת: למה הוא עשה את זה? וכך הלאה. לכן מכנים את התשובות האלו תשובות קש: הן עונות לרגע, אבל גוררות אחריהן עוד ועוד שאלות. בסופו של דבר, מתברר שכדי למצוא פיתרון מלא, חייבים לחשוף את השורשים של השאלה, עד להנחות היסוד העמוקות ביותר. מדוע חשוב לבדוק את הנחות היסוד של כל שאלה? כל שאלה מבוססת על כמה הנחות יסוד. לדוגמה, למה אני רוצה להרגיש טוב? מניחה שיש אני, שיש טוב, שיש רוצה, ושיש סיבה ותוצאה. בלי ההנחות האלו השאלה לא הייתה קיימת. לכן כדי להשיב ברצינות, יש להתבונן על כל ההנחות הללו, ולשאול: מהו טוב? מה זה אני? מה פירוש רוצה? האם באמת קיים קשר סיבתי? איך השאלה מהו רצון מובילה לחקירת האני? בתוך המשפט אני רוצה להרגיש טוב יש כמה חלקים: אני רוצה להרגיש טוב אם מתבוננים לעומק במילה רוצה, מגיעים להבנה ... בעולם הפנימי, בדיוק כמו בחיפוש נפט, צריך לפעמים לחפור לעומק רב כדי להגיע לתובנה חזקה. אם מבקשים תשובה מוכנה, לרוב מגלים שהיא לא עונה עד הסוף, כי תמיד תתעורר שאלה חדשה. אמנם אפשר להשתכנע בתשובות זמניות, אבל הן לא מעניקות פתרון לכל השאלות. אדם שמוכן להשקיע בחקירה העמוקה מגיע בסוף לתשובה הסופית: אותה נקודת אחדות שבה מתבטלים כל הניגודים. מה עומד מאחורי חוויית האחדות ומה קורה ... במקום לומר לו אל תעשה, מחפשים את הרצון העמוק שלו (למשל להיות ייחודי), ומכוונים אותו לממש את הייחוד בדרך אחרת. כל אלו מראים שעל האדם לזהות את השורש הפנימי של השאלה או הרצון. כשיודעים לשנות את הנחת היסוד, השאלה נעלמת או הופכת לפחות רלוונטית. איך הרצון להבין את האחדות קשור בעוצמת הסבל? ככל שהאדם סובל יותר מהנפרדות - מהשאלות שאינן נפתרות - כך הרצון שלו להבין לעומק גדל. מי שרוצה במאה אחוז, ישקיע את כל כולו בחקירה ויגלה בסופו של דבר את התשובה. מי שסובל מעט, יחקור ...
איך לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה
איך לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה
... לשאלות שאלות נכון? איזו שאלה יותר חשובה? לשאול שתי שאלות, שאלה פנימית, שאלה חיצונית, שאלה מהותית, שאלה של צורה, שאלה שתלויה בשאלה אחרת, איך נכון לשאול? איך לנסח שאלה? הנחות היסוד של שאלה איך נכון לשאול שאלות בצורה ... מסביר בצורה מפורטת ויסודית איך לשאול שאלות בצורה נכונה ... הוא מתחיל בהסבר שכשיש לאדם שתי שאלות או יותר, אחת מהן תמיד תהיה ... אמיתית. לפי אליעד, אם קיימות שתי שאלות, תמיד יש אחת שהיא מהותית יותר והשנייה היא רק שאלה של צורה, או שתיהן הן שאלות של צורה ואף אחת מהן לא ... היא שבכל מצב בחיים, תמיד קיימת שאלה מרכזית או מהותית שעליה יש להתמקד, כי התשובה לשאלה המהותית משפיעה על השאלה הפחות מהותית. הוא נותן דוגמה ... אבל לא בטוח אם הוא בבית בכלל. לשאול מה משה עושה בבית? לפני ששאלת ... זו טעות, כי אם האדם אינו בבית, השאלה מה הוא עושה שם? מאבדת את ... מסביר שלפעמים, דווקא יש היגיון לשאול מראש את שתי השאלות. למשל, אם האדם שנשאל עלול להתבלבל או לפספס את המהות של השאלה הראשונה, יכול להיות שכדאי מראש לשאול שתי שאלות , כדי שיבדוק בעצמו ויוודא אם ... שיענה מה הוא עושה שם. במצב כזה, השואל בעצם מכוון את המשיב לוודא ...
תשובות לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים
תשובות לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים
... לשאלות, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך למצוא תשובה לשאלה? שאלה אחת בבת אחת, כמה שאלות בו זמנית? איך שואלים שאלה? מהי שאלה נכונה? איך לנסח שאלה? איך לשאול שאלה בצורה ברורה? שאלות ותשובות, שאלה עם כמה פירושים איך למצוא תשובות לשאלות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? כאשר אדם שואל שאלה, זהו רגע שבו הוא מחפש פתרון, תשובה או הבנה לנושא מסוים. אליעד מתאר את הדרך הנכונה לשאול שאלה כדי לקבל את התשובה הטובה והברורה ביותר. הוא מציין שישנם שני אלמנטים מרכזיים שחשוב להקפיד עליהם: לשאול שאלה אחת בלבד: לא לשאול כמה שאלות בו זמנית לוודא שהשאלה יכולה להתפרש בצורה אחת בלבד: השאלה צריכה להיות חד - משמעית, ולא עם מספר פירושים למה חשוב לשאול רק שאלה אחת בכל פעם? הסיבה לכך היא שבמוח האנושי קשה להתמודד עם מספר שאלות בו זמנית. אם אדם שואל כמה שאלות, התשובות עלולות להתערבב וגרום לבלבול. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו: האם כדאי לעשות ככה או ככה? ומה יותר טוב לעשות עכשיו? בעצם מדובר בשני שאלות שונות שמוזגו לשאלה אחת. המוח מתקשה להתרכז בשני נושאים בו זמנית, ולכן התשובה תהיה פחות ברורה וחדה. אם השאלות לא מופרדות, גם התשובות לא יהיו ממוקדות או מדויקות. אליעד מציע, אם כך, לשאול רק שאלה אחת בזמן נתון, כיוון שזה מגביר את הסיכוי לקבל תשובה נכונה וברורה יותר. למה ה
תיקשור, מתקשרים, שליטה במציאות, חיזוי העתיד, האושר של אלוהים, חוסר וודאות, נחישות, חזרה בתשובה
תיקשור, מתקשרים, שליטה במציאות, חיזוי העתיד, האושר של אלוהים, חוסר וודאות, נחישות, חזרה בתשובה
... מכולם משמש כדוגמה, שם הגיבור מחליף את אלוהים, מגשים לכולם את משאלותיהם ויוצר כאוס מוחלט. גם אלוהים, אם היה מאושר לגמרי, לא היה ממשיך ... - המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מכל הסבל - היא לחקור לעומק את השאלה מי אחראי על מה שאני מרגיש וחושב?. ככל שאדם מעמיק בחקירה זו, הוא ... ההבנה הזאת, כבר אין אפשרות ליהנות מאשליות, ונאלצים להתמודד עם שאלות קיומיות מורכבות יותר. האמת מסדרת לך את החיים עד שלב מסוים, אבל ... שבו מתקשר יידע לנבא את העתיד ולספר למישהו שהוא יזכה בלוטו. אליעד שואל, ומה זה נותן לך? הוא מציין שאפילו אם האדם אכן יזכה בלוטו, הזכייה ... הוא מתאר גם מצב דמיוני שבו אדם יכול לשלוט במחשבות של אחרים. הוא שואל, ואפילו אם תהיה לך היכולת לשלוט במחשבות של אנשים אחרים, מה זה ... כזה, אליעד מסביר, האדם לא יהיה מאושר באמת. הוא ממחיש זאת באמצעות השאלה : אם אתה משנה את המציאות שכל האנשים יהיו מאושרים לגמרי, מה תעשה ... להגיע להבנה כזו רק כאשר הוא נכנס לתוך תודעתו שלו ומעמיק לתוך השאלה מהי האמת?. בתהליך כזה האדם מתקרב ומתחבר בהדרגה לתודעת האלוהים. ... מגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האחדות עם אלוהים, הוא כבר לא צריך לשאול שאלות או לתקשר, כי כל מה שהוא אומר וחושב זה אלוהים ... או בנסיבות. מדוע האושר של אלוהים תלוי בפרספקטיבה? אליעד מסביר כי השאלה אם אלוהים מאושר או לא תלויה בנקודת המבט. מנקודת המבט שבה אלוהים ... יש ידיעה בסיסית שקשה למחוק - הידיעה אני קיים. אם מתעמקים באמת בשאלה האם אני קיים? ובודקים את המציאות לעומקה, מגיעים להבנה שיש רמות ... מדבר על מושג להעלות את מידת היראה לשורשה, כלומר, לחקור כל פחד ולשאול מה עומד מאחוריו. אם מבינים שכל גורם מפחיד הוא רק שליח של כוח ... מבינים את התהליך הזה לעומקו, מגלים שאני והמציאות חד הם, ולכן שאלות של מי שולט על מי נופלות, ומתבטלות יחד עם הפחדים והסבל. אחדות ... נותן דוגמה פרקטית ואומר שכדי לצאת מדיכאון או מספק, האדם חייב לשאול את עצמו מי אחראי על המחשבות והרגשות שלו, ולהתעקש למצוא תשובה חד ... שככל שאדם מעמיק את ההבנה של תודעתו, כך הוא מתקרב לנקודה שבה כל השאלות והספקות מתבטלים, ובאותו שלב האדם משתחרר מהסבל. האדם מבין ... הוא התחיל להרגיש שההתקדמות הזו לא הביאה לו אושר נוסף, והיו לו שאלות קיומיות בנוגע למטרות ולדרך שבהן הוא חי את חייו. איך ההתמודדות עם ... לא יכול להמשיך לרוץ מהר יותר, והתחיל לחפש תשובות מעמיקות יותר לשאלות קיומיות. האם הכל זה מחשבה חוויות ותודעה אישית? בתוך השיחה עם אחד ... אלא להבין את התודעה האמיתית של מהות האדם. השיחה מתפתחת לכדי שאלות על המחשבה והמציאות, כשאליעד מסביר שהאדם לא בהכרח שולט במחשבותיו, ... מוצא את עצמו בולע ספקות שנמצאים בתודעתו. ברגע שהאדם מסכים להפסיק לשאול את עצמו אם הוא שולט, הוא עשוי להגיע להכרה פנימית שההרגשה של הסבל ... על המציאות? ככל שמעמיקים בהבנה הפנימית, מגיעים למקום בו כל השאלות והספקות מתחילים להתפוגג, וזהו מקום בו האדם באמת משנה את חוויית ... או לראות את העבר, אך הוא טוען שאין בכך שום ערך מעשי. לדוגמה, הוא שואל אם ניחוש עתידי כמו זכייה בלוטו משנה משהו אם בסופו של דבר התוצאה ... אמיתי. כל מה שנעשה עדיין היה מלווה ברצונות בלתי נגמרים. כשהוא שואל את האדם איך הוא מרגיש אם שינה את המציאות כך שכולם יהיו מאושרים, ... וההבנה של אלוהים עצמו. תיקשור עם ישויות הקשר בין אדם לאלוהים שאלות ותשובות על תיקשור האם תיקשור משנה את המציאות? רצון ואושר - איך זה קשור למתקשרים? שאלה: יש לי שאלה לגבי תיקשור. מה אתה אומר על מתקשרים? אליעד: בעיקרון יש הרבה סוגי תיקשור, אז תשאל על סוג של תיקשור. שאלה: סוג של מתקשרים שאומרים לך את העתיד והעבר. אליעד: אתה לא הבנת ... יש כל מיני ווריאציות. יש כאלה שמתקשרים עם חייזרים, עם מלאכים, השאלה מה אתה שואל. תן דוגמה, תפרט את השאלה. שאלה: יש כאלו שמתקשרים עם טארוט. אליעד: בו אשאל אותך שאלה, האם אתה רואה את הקיר הזה? מה אתה רואה עליו? קיר, או דבר תיקשור, ... אותו הדבר, למה? נגיד שאני אנבא לך את העתיד, מה זה ייתן לך? שאלה: אני כביכול יחשוב על מה יהיה, אני כביכול יודע מה יהיה. אליעד: ...
הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל
הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל
... כזה: כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון ... מכיוון שהאדם לומד ליהנות מעצמו גם כשהוא לבד. כיצד ליישם את השיטה באופן מעשי? אליעד כהן מפרט צעדים מעשיים ליישום השיטה: לזהות את החיסרון, את מה שחסר לך בחיים כרגע. לשאול את עצמך מדוע זה בכלל מפריע לך ולנסות להבין לעומק את הסיבה האמיתית. לערער על המחשבה שאומרת שהמצב הזה שלילי. לשאול שאלות כמו מי אמר שזה רע? או אולי זה בעצם טוב?. לחפש נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל ... האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה ... חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד ... לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מרגיש שאם הכל מתהווה מעצמו, ואין באמת סיבתיות מחייבת, אז לכאורה אין טעם להתאמץ כי הכל כבר נקבע. אבל באותה נשימה, עצם השאלה למה להתאמץ קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, ... מרגיש מוגבל. כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות שאני ... באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית ... לו גישה לכל סוגי החוויות. הוא לא מפחד, כי ברמה אחת הוא יודע שהכל דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא ... מובילה אותו בהדרגה למצב שבו הוא פחות סובל, כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא יכול להמשיך בחיי היומיום באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה ... מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין ... היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו ... נוצר עכשיו. עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן ... רחוקה, אבל זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות שכול פעם שאני מסתכל אני רואה קיר? ואיך זה יכול ... אבל הם דומים לי, הן נמצאים באותו גוף כמוני, אז כנראה שגם להם יש תודעה כמוני, כאילו מה? זאת ההוכחה שלך? האם בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של ... כי המקום של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל לא קיימים. שאלה: זה הזכיר לי משהו שהגעתי לכאן. אני, מי שזה לא יהיה, יוצר את המציאות ... זה לא לדבר, אבל אם לא הבנת עדיף שתגיד לא הבנתי או שתגיד מה הבנת, כי האדם לא יכול לרמות, אם לא הבנת בסוף אתה סובל, כי המציאות למי שלא מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר ... לשחור בטוח שהוא צהוב. זאת אומרת שכול אחד חווה משהו אחר, אבל יש הסכמה. הדבר הוודאי היחיד שקיים לאדם זה הוא עצמו, מישהו יכול להוכיח שבאמת יש כאן שולחן? יש כאן שולחן? שאלה: כן, אני רואה אותו אליעד: האם מבחינה אובייקטיבית יש כאן שולחן? שאלה: לא זאת חוויה אישית. אליעד: יפה, זאת חוויה אישית. נגיד שגם הוא רואה ... האם אתה מבין שזה שהוא רואה שיש פה שולחן, מנקודת המבט שלך, זוהי חוויה אישית שלך שהוא אומר שיש פה שולחן? גם זה שהוא אומר שיש פה שולחן זוהי חוויה אישית שלך. האם הבנת? שאלה: הבנתי שבסופו של דבר החוויה שלהם היא החוויה שלי. אליעד: למעשה כאשר ... רואה פה שולחן, ואתה רואה פה מישהו שרואה פה שולחן. הכל זה בתוך המוח שלנו. זה כמו חלום לכל דבר ועניין. הרעיון הוא שאני רוצה להחליש את הכוח של החוויה הממשית של המציאות. שאלה: למה? אליעד: להבין את האמת קודם כול, ומה יצא לך מזה זה סיפור אחר. שלא ... כאן מדמיינים, אז איך אני מפרק את הממשות של השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני אומר לך שכול המציאות כולה היא רק בדמיון שלך. למעשה כל העבר ההווה והעתיד זה הכל בתוכך. שאלה: אבל אם אנסה לעבור דרך קיר לא אצליח. אליעד: אני לא מתווכח איתך שבעולם ... איתך על הכל, אני רק מדבר מההיבט של, האם כולם רואים את השולחן? התשובה, אתה רואה שכולם רואים שולחן, אבל אין לך שום דרך בעולם לדעת, האם ישנם עוד ישויות כמוך או לא. שאלה: למעשה מה שאני חווה או רואה, זה בכלל משהו שרץ לי בראש. אליעד: ואתה ...
NLP, מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע?
NLP, מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע?
... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? מה ההבדל בין הבנת ל - לא הבנת וכיצד זה משפיע על שיחה? במהלך השיחה, אליעד מתאר איך שאלות מסוימות יכולות לשמש ככלי לשכנוע או השפעה תת - מודעת על האדם ששואל אותו. לדוגמה, כששואלים מישהו האם הבנת? או לא הבנת?, יש כאן לא רק שאלה, אלא גם השפעה סמויה על איך האדם תופס את עצמו. כשאתה שואל האם הבנת?, זה למעשה יכול להיתפס כ - האם הבנת או לא הבנת? אך גם השאלה לא הבנת? משנה את ההשפעה הפסיכולוגית של השיחה. במקרה של השאלה האם הבנת? יש את האופציה של כן או לא, אך כששואלים לא הבנת? השאלה מציבה את האדם במצב שבו הוא יכול להרגיש כאילו יש משהו שלילי במה שלא הבין, כלומר, השואל בעצם יכול להצביע על חיסרון בהבנת השואל. אליעד נותן דוגמה שבה הילדה שואלת את אביה אם היא יכולה לעשות משהו, והוא אומר לה תשאלי את אמא. אם הילדה שואלת שוב את אותו השאלה, הוא יכול לשאול אותה מה לא הבנת שאמרתי לך לשאול את אמא?, מה שמעמיד את הילדה במצב של חוסר נוחות, אם כי השאלה עצמה לא בהכרח הייתה מנוסחת בצורה של מניפולציה. כיצד לא הבנת יכול להיות מניפולציה? אליעד מסביר כי השאלה לא הבנת? נושאת איתה משמעויות נוספות, שלא רק שאלה , אלא גם אמירה סמויה שנעשית תוך כדי. שאלה כזו יכולה להעביר מסר חבוי של אתה טיפש אם לא הבנת, זאת אומרת שהיא מעוררת אוטומטית תגובה הגנתית אצל השואל . הסיבה לכך היא שהשאלה יוצרת אצל האדם תחושת צורך להוכיח את עצמו ולהגיב: לא, אני לא טיפש, אני הבנתי, כלומר, הוא משיב לתוך התנגדות זו. הבעיה כאן היא שהשאלה לא הבנת? מביאה למצב שבו המוח של האדם שמקבל את השאלה צריך להתמודד עם תחושת שליליות הקשורה בהבנה, דבר שמוביל להתרוצצות של מחשבות והתנגדות פנימית. בדרך כזו, האדם לא רק עונה על ה
להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד
להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד
... איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם לפעול, מה יוצר את הרצון לעשות פעולה מסוימת, ואיך אפשר להבין את המניעים האמיתיים שמאחורי ... או כי הוא מפחד מעוני ומחוסר ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא הרצון בכסף ... גורם לאדם לפעול? מוטיבציה חיובית ושלילית איך לזהות את המניע האמיתי? מהו מקור הרצון? האם אפשר לפעול ללא מניע? כיצד מתחילה השאלה על היש מאין ומהי ההנחת יסוד של נפרדות? השיחה נפתחת בשאלה : כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, ... נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ההבנה? עולה בשיחה נושא המדיטציה: - יש הטוענים שבמדיטציה משתיקים מחשבות או ממקדים אותן. - אליעד מסביר שלמעשה ... רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת ... מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, ... אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד ... כי הכל אחד. עם זאת, לא ניתן לשקר ולהגיד אני רוצה כל מה שקורה מבלי להבין באמת כיצד זה כך. רק באמצעות חקירה יסודית ושאלות חוזרות ונשנות, אפשר להגיע לזווית ראייה שבה אין הבדל בין אני לאלוהים. מה התפקיד של שלילת תשובות וכיצד היא מקרבת לאמת? במהלך השיחה מוסבר שכאשר אדם שואל מי אני? או מה אני באמת רוצה? ואינו מוצא תשובה, גם זה סוג של תשובה. עצם האי - מציאה מסמנת שכל תשובה רגילה אינה ... לעולם לא ייפגשו, אך אם תרחיב אותם לאין סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל מבין שהן קיימות בו זמנית. מדוע חשוב להפנים שכל עוד ... אין מספיק רצון להבין, זה בסדר, אבל שיעשה את מה שהוא יכול. עצם העובדה שעולות סתירות ותהיות תביא אותו להטיל ספק ולהמשיך לשאול. אם האדם יתמיד וישאל בלי לוותר, ימשיך לפענח את עצמו ללא הפסק, עד אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ... שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני רוצה מדיטציה? כן, אבל יש לי שאלות עליה, האם אני רוצה אושר מוחלט ללא תלות? כן. בסוף נחשף הרצון הפנימי לאחדות, שהוא מקור כל הרצונות. כיצד מקיימים את החיפוש גם במהלך השגרה? אליעד ממליץ לאדם שרוצה להגיע להבנה של האחדות לשאול שאלות בלי הפסק, גם באירועים רגילים. למשל בשינה, או במדיטציה, או בעבודה, לשים לב בכל רגע: מי עושה את ... ככל שמנגנון החקירה פועל תמיד, גדל הסיכוי שאדם יגיע להבנה אמיתית ומוחלטת שאין הפרדה בינו לבין המציאות. מהו סיכומו של דבר? השאלה על יש מאין ועל מה גורם לשינוי מובילה לעומק להבין שבבסיס ה
איך לשאול שאלה בצורה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכון? איך לנסח שאלה מדוייקת? מספר המילים בשאלה, מספר המושגים בשאלה, לצמצם את השאלה, ניסוח נכון של שאלה, לקלוע אל השערה, איך לדייק שאלה? איך להיות מדוייק?
איך לשאול שאלה בצורה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכון? איך לנסח שאלה מדוייקת? מספר המילים בשאלה, מספר המושגים בשאלה, לצמצם את השאלה, ניסוח נכון של שאלה, לקלוע אל השערה, איך לדייק שאלה? איך להיות מדוייק?
... לשאול שאלה בצורה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכון? איך לנסח שאלה מדוייקת? מספר המילים בשאלה, מספר המושגים בשאלה, לצמצם את השאלה, ניסוח נכון של שאלה, לקלוע אל השערה, איך לדייק שאלה? איך להיות מדוייק? איך לנסח שאלה בצורה מדויקת? כאשר בן אדם שואל שאלה ומנסח אותה מחדש, עליו להקפיד ולוודא שכל מילה בשאלה תהיה מדויקת, ברורה ומוגדרת היטב. אליעד כהן מדגיש שהניסוח המדויק של שאלה חשוב לא פחות מאשר תוכן השאלה עצמה. הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם התבקש לחזור על השאלה ששאל, אך כשחזר עליה, הוא שינה חלק מהמילים, הוסיף והוריד מילים, שינה את סדר המשפט, ובסוף חשב שהוא חזר על אותה שאלה בדיוק כפי שנשאלה בהתחלה. אליעד מסביר כי זו טעות משמעותית. לא עצם שינוי הניסוח הוא הבעיה, אלא חוסר המודעות לכך שהשאלה השתנתה. מי שלא מודע לכך שהשאלה שלו משתנה מניסוח לניסוח, לא מדייק במהות השאלה שלו. מדוע שינוי במילים של שאלה מעיד על חוסר דיוק? הסיבה לכך פשוטה: אם אדם טוען שהוא חוזר על אותה השאלה בדיוק, אך משנה מילים וסדר, זה מעיד שבראשו השאלה כלל לא הייתה מדויקת מלכתחילה. אדם שמדייק בניסוח, יוכל לחזור על אותה השאלה באופן מדויק, כי הוא בחר מראש כל מילה בצורה אופטימלית ובכוונה תחילה. מי שמוסיף או גורע מילים באופן לא מודע, לא היה מדויק מספיק בניסוח הראשוני. מה קורה אם אדם משנה את המילה אדם למילה מישהו? כאשר מישהו משנה מילה בשאלה ממישהו לאדם או לאיש, צריך לבדוק איתו האם מבחינתו יש הבדל מהותי בין המילים. אם לדעתו אין הבדל, הרי שזה חסר משמעות. אך אם יש הבדל בעיניו בין אדם למישהו או לאיש, אזי המשמעות ... מדגים זאת גם באמצעות סדר המילים במשפט. למשל, לשאלה מה הכלב אכל? ומה אכל הכלב? יכולה להיות משמעות שונה עבור השואל, בהתאם למילה שהוא בוחר לשים בראש המשפט. לכן חשוב לוודא שכל מילה וכל סדר מילים מדויק ונבחר בכוונה. כיצד השימוש במושגים מרובים מקשה על דיוק השאלה? אליעד כהן מסביר שככל שיש יותר מושגים בשאלה, כך קשה יותר לדייק אותה. הוא נותן דוגמה עם הביטוי: הופיעו כאבים ואחר כך נעלמו. הביטוי הזה מכיל מושגים רבים שניתן היה אולי לצמצם או להבהיר טוב יותר. המושגים הופיעו, כאבים, אחר כך ... כי אז המשמעות הייתה ברורה יותר. לכן, כדי לשאול בצורה מדויקת, יש להקפיד שכל מושג ייבחר בקפידה ובמחשבה תחילה, ורק אם הוא באמת נחוץ. האם צמצום מספר המילים תמיד מוביל לדיוק השאלה? אליעד מסביר שלעיתים ניתן לצמצם את מספר המילים, אך אין זו המטרה בפני עצמה. המטרה היא לדייק את ה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: שאלה, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? דיכאון? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: שאלה, איך לחנך ילדים? איך ליצור אהבה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיות מאושר ושמח? איך לפרש חלומות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לנהל את הזמן? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך להעריך את עצמך? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה המשמעות של החיים? האם לדומם יש תודעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מי ברא את אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? האם הכל אפשרי? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא טיפול אישי מומלץ, מאמן אישי למנהלים, מאמן עסקי בנושא שאלה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3828 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 22:13:52 - wesi1