אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לשאול שאלות ✔שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:27שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
איך לשכנע אנשים דרך שאלות של "רוצה" ו"יכול"?

כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן מסביר, שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת.

מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת?

כאשר אדם אומר "אני רוצה" או "אני יכול", הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם נוח יותר להודות ברצון, ויש אחרים שיהיה להם קל יותר להודות ביכולת. בנוסף, קיימים מצבים שבהם לאנשים קשה או לא נוח להודות ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת.

מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון?

כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: "האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה?" ולא "אתה רוצה להגיע לפגישה?". השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו.

דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות "אני רוצה לעשות דיאטה", אך יהיה להם קשה יותר לומר "אני יכול לעשות דיאטה", משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל.

עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" ולא "אתה רוצה לקנות את המוצר?". באופן כזה, אנו מאפשרים לו "לדלג" על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה.

מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת?

קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא כנראה יגיד מיד "לא, זה בלתי אפשרי". במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - "אתה רוצה להגיע מחר?". בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים.

איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה?

השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: "אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך?" בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו.

לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: "אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך?" שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש.

איך לדעת באיזו שאלה להשתמש?

הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - "אני רוצה" או "אני יכול". אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "כן", נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "לא", נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות.

איך ליישם את הטכניקה על עצמנו?

העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים "אתה רוצה לעשות משהו?" מומלץ לנו לשאול את עצמנו "האם אני באמת יכול לעשות זאת?". וכאשר שואלים אותנו "אתה יכול לעשות את הפעולה?" עלינו לשאול "האם אני באמת רוצה לעשות זאת?". כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת.

למה חשוב להיות ערניים להבדל בין "רוצה" ל"יכול"?

אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - "רוצה" ו"יכול" - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים "אני לא יכול", כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים "אני לא רוצה", כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת מדויקת וברורה, בין אם אנו מנסים לשכנע אחרים ובין אם אנו רוצים להבין טוב יותר את עצמנו.
מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל?

יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת.

למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות שקשה לו להתמיד, יכול להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד.

שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת?

תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם באמת ייצא לדרך ויבצע אותה בפועל.

כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע?

אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה.

שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו?

תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד "אני יכול" מאשר "אני רוצה". במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא "רוצה" ולא להודות שהוא "יכול". מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים להתבייש להודות שהם מעוניינים. יש כאלה שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם הוא מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה.

דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר "אני רוצה לעשות דיאטה" כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל "אני יכול לעשות דיאטה" לפעמים יהיה להם קשה לומר, מפני שהמילה "יכול" מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה.

מתי עדיף לשאול "האם אתה רוצה" ומתי עדיף לשאול "האם אתה יכול"?

נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - "אתה רוצה לקנות את המוצר?" "אתה רוצה להגיע לפגישה?" - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" "מסתדר לך להגיע לפגישה?" "אתה יכול להגיע מחר?"?

שאלה: מדוע לבחור לפעמים ב"יכול" ולא ב"רוצה"?

תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?", הוא עלול להכחיש. הוא יגיד "לא, אני לא רוצה" רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול "מסתדר לך להגיע לפגישה?" או "יכול להתאים לך להגיע לפגישה מחר?". כי אז השאלה לא מעמתת אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית.

עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון ("האם אתה רוצה?") ונשאל רק על היכולת ("האם זה יכול להסתדר לך?"), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: "כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה". באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות המעשית.

מה עושים כשאדם מתנגד על בסיס יכולת או רצון?

יש מצבים הפוכים: אם אנחנו יודעים שהצד השני מתקשה להגיע לפגישה, למשל, מסיבות של זמן או לוגיסטיקה, ושואלים אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא מיד יענה "לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי". במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה "יכול" אלא דווקא לשאול "אתה רוצה להגיע לפגישה?". כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת.

שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי לגרום לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל "אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?". הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד "תשמע, לא, לא באמת כזה דחוף לי, אז בוא נדחה". גם אם בפועל הוא כן רצה, האופן שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון.

כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של "רוצה" או "יכול". לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על "רוצה", אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על "יכול", אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של היכולת. וככה, לפי ההבנה של מה הצד השני לא רוצה להודות ומה כן, אפשר לכוון אותו לתשובה שמתאימה לנו.

כיצד לשאול את עצמנו כשמציעים לנו דבר מה?

חשוב לזכור שהעיקרון הזה פועל גם הפוך. אם שואלים אותנו "אתה רוצה לעשות משהו?" מותר לנו לשאול את עצמנו: "גם אם אני רוצה, האם אני באמת יכול?". ואם שואלים אותנו "אתה יכול לעשות משהו?", אפשר לשאול את עצמנו: "גם אם אני יכול, האם אני באמת רוצה?". לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת.

שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים "רוצה" ו"יכול"?

תשובה: משום שההבדל בין השתיים עשוי לנתב את התשובות שלנו לסיטואציות יומיומיות. אנשים לפעמים אומרים "אני לא יכול" כשבעצם הם לא רוצים, או "אני לא רוצה" כשבעצם הם פוחדים שהם לא יכולים. הבנה חדה של הכפילות הזו מאפשרת לנו לשאול, ולענות, בדרך שתפתור אי בהירויות ותסייע להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ושיטת שכנוע ואיזה טריק כלשהו, אז עובד ככה בעיקרון כדי שבן אדם יעשה משהו לשם כך הוא צריך לרצות לעשות אותו והוא צריך גם להיות מסוגל לעשות אותו אם בן אדם רוצה לעשות משהו והוא לא יכול הוא לא יעשה אותו, אם בן אדם יכול לעשות משהו והוא לא רוצה לעשות אותו הוא גם לא יעשה אותו ובקיצור כדי לעשות אותו הוא צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה.

עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה כדי לגרום לאנשים לעשות או לא לעשות פעולות מסוימות אז בא נתחיל נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות משהו מסוים, אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות את הדבר" ולפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות את הדבר", יחד עם זאת יש לפעמים מצבים שבן אדם לא ירצה או לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות ככה וככה" או שהוא לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות ככה וככה".

זאת אומרת לדוגמה נגיד בן אדם עושה דיאטה סתם כמשל אז רוב האנשים יהיה להם יותר קל להגיד "אני רוצה לעשות דיאטה" מאשר "אני יכול לעשות דיאטה" כי יכול מהבחינה של הקושי זאת אומרת כאילו אתה הרבה יותר רוצה מאשר שזה קל לדוגמה, מצד שני גם רוב האנשים יכולים להגיד "תיאורטית אני יכול רק אני אולי לא מספיק רוצה". עכשיו בא ננסה לקחת את זה לקטע יותר פרקטי נגיד לדוגמה שרוצים לגרום למישהו לעשות איזו פעולה ואז אפשר לשאול אותו אפשר להגיד לו "תגיד אתה רוצה לעשות את הפעולה הזאת?", באותה מידה גם אפשר לשאול אותו "אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת?" ואז השאלה הנשאלת היא איך עדיף לשאול את אותו בן אדם לשאול אותו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או לשאול אותו "אתה יכול לקנות את המוצר?".

וכשאני אומר "יכול ורוצה" זה לאו דווקא במילים הספציפיות האלה כי לדוגמה נגיד המילה "יכול" לא שואלים את הלקוח "אתה יכול לקנות את המוצר?" שואלים אותו "זה אפשרי מבחינתך לקנות את המוצר מסתדר לך לקנות את המוצר, מתאים לך לקנות את המוצר?", המילים האלה לדוגמה של "מתאים לך מסתדר לך, יכול להתאים לך נראה לך שזה יכול להסתדר לך" כל המילים האלה מבטאות יכולת. לעומת זאת כשאני מדבר על הרובריקה של "רוצה" אז שמה זה נגיד יכול להיות "אתה מעונין אתה רוצה, נראה לך שאתה מעוניין" כל מיני מילים כאלה שמבטאות רצון.

עכשיו לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים נגיד שהלקוח יקנה את המוצר אז מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או עדיף להגיד לו "נראה לך שמסתדר לך לקנות את המוצר", נגיד שרוצים לקבוע פגישה עם בן אדם מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה שניפגש?" או עדיף להגיד לו "מתאים לך שניפגש מסתדר לך שניפגש, אתה יכול שניפגש" מה עדיף עדיף לדבר איתו על היכולת או עדיף לדבר איתו על הנושא של הרצון? והתשובה היא די פשוטה כל מה שצריך לעשות בהנחה שאנחנו רוצים שאותו בן אדם יענה בחיוב לשאלה שאנחנו הולכים לשאול אותו, כן כי לפעמים יש גם מצבים שאנחנו שואלים בן אדם שאלה אבל אנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אנחנו נשאל אותו כן ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא דווקא, אוקי אבל בא נניח שאנחנו שואלים בן אדם "אתה רוצה להגיד לפגישה ואנחנו שואלים את זה בצורה שאנחנו רוצים שהוא יגיד לנו כן.

אז במקרה כזה איך עדיף, עדיף להגיד לו "אתה יכול להגיע מחר לפגישה" או עדיף להגיד לו "אתה רוצה להגיד מחר לפגישה", מה עדיף להגיד לו? אז התשובה היא די פשוטה צריך לשאול אתה השאלה הפשוטה עם מה יהיה לו יותר קשה או קל להזדהות. מה זאת אומרת? זאת אומרת מהיבט מסוים יש מצבים שבהם לדוגמה בן אדם לא נוח לו עם המושג "רוצה" לדוגמה הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע לפגישה, יש נגיד איזו פגישה חשובה אבל שאחד הצדדים שואל "תגיד לי אתה רוצה להגיע לפגישה הזאת?" הוא מתבייש לא נעים לו להגיד שהוא רוצה.

נגיד אז לדוגמה במקרה כזה אנחנו לא נגיד לו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אנחנו נשאל אותו "תגיד לי אתה יכול להגיע לפגישה?" כאילו בוא לא נבדוק לרגע אחד אם אתה רוצה או לא רוצה כי אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אוטומטית זה מביא לו התנגדות "לא מה פתאום אני לא רוצה" ולא בגלל שהוא לא רוצה להגיע לפגישה אלא בגלל שהוא לא רוצה להודות לדוגמה שהוא לא רוצה להגיע לפגישה, זה לדוגמה במקרה שהוא רוצה להגיע אבל הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע ואז במקרה כזה לדוגמה עדיף כששואלים אותו את השאלה לגבי הפגישה לא לשאול אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" לשאול אותו "אתה רוצה שניפגש?" לא לשאול אותו את זה, לשאול אותו "זה יכול להתאים לך שניפגש זה יכול להסתדר לך שניפגש?" למה כי הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה.

אותו דבר יכול להיות גם מכיוון נוסף יכול להיות שהוא לא באמת רוצה או שהוא לא בטוח שהוא רוצה ואז אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה שניפגש?" אז הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה שניפגש" ולא בגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא רוצה אלא בגלל שהוא לא באמת רוצה ולכן במקום לשאול אותו "האם אתה רוצה?" נשאל אותו "האם אתה יכול?". זאת אומרת אם נגיד רוצים לפגוש מישהו שלא רוצה לפגוש אותך אז במקום להגיד לו "תגיד לי אתה רוצה שניפגש מחר?" לא לשאול את זה ככה הוא יגיד "לא אני לא רוצה שניפגש מחר", לשאול תגיד לי "זה יכול להתאים לך שניפגש מחר?" כאילו מעבירים לו מסר לתת מודע שהשאלה היא האם הוא יכול או לא יכול לא אם הוא רוצה או לא רוצה, רוצה זה בכלל לא שאלה רוצה זה כאילו בא נניח שכן.

זה לדוגמה מקרים שבהם עדיף לדבר על היכולת ולא לדבר על הרצון, אוקי עכשיו לדוגמה יש מקרים הפוכים שאם אנחנו נדבר עם הבן אדם על היכולת ואז דווקא לדוגמה הוא יגיד אני "אני לא יכול". נגיד שיש מישהו שקשה לו לעשות משהו מסוים נגיד שרוצים לשאול אותו על פגישה ואנחנו יודעים שמאוד קשה לו מחר להגיע לפגישה אם אנחנו נשאל אותו "תגיד לי זה יכול להתאים לך מחר שתגיע לפגישה זה יכול להסתדר לך, אתה יכול להגיע מחר לפגישה?" זה יכול להיות גרוע, למה כי אנחנו יודעים שהוא לא יכול להגיע לפגישה טכנית הוא לא יכול קשה לו, אם הוא לא יכול באמת להגיע לפגישה אז זה לא משנה מה נשאל אותו הוא בכל מקרה לא יגיע לפגישה.

אוקי אבל בהנחה שהוא יכול אבל קשה לו אז עדיף לא להזכיר את הנושא של היכולת עדיף לא להגיד לו "תגיד אתה חושב שאתה יכול להגיע מחר?" לא לשאול אותו את זה לשאול "תגיד לי אתה רוצה להגיע מחר?" זה כאילו לשדר לו "אם אתה רוצה זה מספיק טוב אתה לא צריך להיות יכול, יכול אתה כבר תסתדר". ולכן לדוגמה במקרים כאלה עדיף לא לדבר על הרובריקה של "היכול" לא להזכיר את הנושא של "היכול", לא לשאול אותו "זה מסתדר לך זה מתאפשר לך?", לא לשאול את זה כי אם נשאל אותו "זה מתאפשר לך זה מתסדר לך?" הוא יגיד לא לכן עדיף לשאול אותו "אתה רוצה אתה מרגיש שאתה מעוניין, אתה חושב שאם ניפגש מחר זה יעשה לך טוב?" שזה בעצם לדבר איתו על הרצון לא על היכול כי מצד היכולת יכול להיות שתהיה לו התנגדות.

וכמובן שאותו דבר בדיוק כל מה שאמרתי עכשיו אפשר לעשות אותו בדיוק הפוך, מה זאת אומרת בדיוק הפוך? נגיד ששואלים בן אדם שאלה ורוצים שהוא לא יגיע לפגישה נגיד ששאלת נימוס כזאת ששואלים מישהו "אתה רוצה מחר שניפגש?" ולא רוצים שהוא ייפגש, אז מה אפשר לעשות? לשאול מה יותר קשה לו לבן אדם להזדהות עם המשפט "אני רוצה" או עם המשפט "אני יכול" ודווקא את זה לשאול אותו. אם לדוגמה נגיד אנחנו יודעים שקשה לו להיפגש אז אנחנו לא נשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" אז הוא יגיד כן, אנחנו נשאל אותו "אתה יכול להיפגש, תגיד לי לא יהיה לך קשה מחר להיפגש, תגיד זה יכול להסתדר לך מחר למרות שקשה לך, אני יודע שקשה לך זה יכול להסתדר לך" כאילו מתחשבים בו אבל מצד שני מנסים להזכיר לו את זה שקשה לו כי לא באמת רוצים לפגוש אותו.

אוקי אותו דבר דווקא על הרובריקה של "רוצה" אם אנחנו יודעים שהוא לא כל כך רוצה או בגלל שהוא לא באמת רוצה או בגלל שהוא מתבייש להודות שהוא רוצה במקרה כזה אנחנו נשאל אותו על "הרוצה", "תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה מחר אתה מאוד צריך את הפגישה הזאת, אתה מאוד רצית שניפגש אתה רוצה שניפגש מחר?" אנחנו גורמים לו להרגיש לא בנוח עם הרעיון של "הרוצה" אז הוא יגיד "לא אני לא רוצה להיפגש מחר, לא זה בסדר אני אסתדר לא צריך שניפגש מחר". זאת אומרת דווקא באמצעות השימוש במילים אפשר לגרום לבן אדם דווקא לעשות לו את הטריק שהוא לא ירצה את הרעיון כנ"ל לגבי כל דבר אחר הרעיון הוא לשים לב שיש "רוצה" ויש "יכול".

לא כל מה שבן אדם יכול הוא רוצה לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול וזה שני דברים שונים לפעמים נוח לבן אדם להזדהות עם המילה "רוצה" ולפעמים נוח לו להזדהות עם המילה "יכול", ולפעמים זה אותו דבר ולפעמים גם כן לא נוח לו להזדהות עם המילה "יכול" או "רוצה" או עם רעיונות שמבטאים יכולת או רצון ואז במקרים האלה כאשר הבן אדם לא רוצה להזדהות או לא יכול להזדהות או קשה לו להזדהות עם מילים שמבטאות יכולת או מבטאות רצון במקרה כזה נכנס לתוקף כל מה שדיברתי שאז אם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אז אנחנו צריכים להימנע משימוש במונחים שהוא לא ירצה להזדהות איתם ואנחנו דווקא נשתמש נגיד ביכולת או ברצון כאילו בהפך.

אם אנחנו רוצים לא לגרום לו לא לרצות לעשות את מה שאנחנו כאילו מציעים לו לעשות אז אנחנו דווקא נשתמש במילים שאנחנו יודעים שהוא לא ירצה להזדהות איתן. עכשיו אותו דבר גם מהכיוון ההפוך כאשר שואלים בן אדם שאלה "תגיד לי אתה רוצה לעשות ככה וככה" בן אדם צריך לשאול את עצמו "אוקי גם אם אני רוצה גם אם אני לא רוצה מי אמר בכלל שאני יכול" ואותו דבר גם הפוך נגיד ששואלים בן אדם "תגיד אתה יכול לעשות ככה וככה?", "אבל מי אמר שאני רוצה לעשות ככה וככה?". אוקי אז תהיו עירניים.
שאלת השאלות הלקוח שלך פחדים מניפולציה שאלות תיאורטית לא צריך להיות לרצות בעיה דיוק רוצה לעשות דיאטה איך לגרום לאנשים איך לשאול איך לשאול נכון איך לשכנע איך לשכנע אנשים השפעה סמויה יכול או רוצה כיצד לשכנע אנשים לגרום לאנשים לשאול לשאול נכון לשאול שאלות לשכנע לשכנע אנשים לשכנע בשאלה לתת מודע מודעות מכירה סמויה מכירה עקיפה מניפולטיבי מניפולטיבית מניפולציה מניפולציה בשאלה מניפולציות מסר מסר לתת מודע מסר סמוי מסר סמוי בשאלה מסר עקיף מסרים סמויים משכנע פסיכולוג פסיכולוגי פסיכולוגיה פסיכולוגיה הפוכה פסיכולוגיות פסיכולוגים צורת שאלה רצון שאלה שאלה מניפולטיבית שאלה משכנעת שאלות שיווק סמוי שיווק עקיף שכנוע שכנוע בצורת שאלה שכנוע סמוי שכנוע עקיף תת מודע
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו ... לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או ... כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות: בושה: אנשים ... עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את ... אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את ... לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא ... זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר ... ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר ... תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין ... שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול , לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי ... כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את ... להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר ... מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה ... להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור ...
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ספקות כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן כראוי. ... יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע ש
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
... לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה? איך למצוא תשובות מדויקות לשאלות בצורה יעילה? הסיכום הבא מסביר בפירוט את הדרך הנכונה לנסח שאלות כדי לקבל תשובות ברורות ויעילות, על פי אליעד כהן. המטרה היא ללמד את השואל כיצד להפוך כל שאלה לממוקדת ובהירה ככל האפשר, על מנת לקבל את התשובות הרצויות. למה חשוב לשאול שאלות קצרות ומדויקות? אחד הדברים החשובים ביותר שאליעד מדגיש הוא החשיבות של שאילת שאלות קצרות וממוקדות. לדבריו, שאלה ארוכה עם הרבה מילים מיותרות מעידה לרוב על אי - בהירות במחשבה. כאשר אדם שואל שאלה ארוכה, הוא בדרך כלל לא מבין באופן מלא את המושגים שבהם הוא משתמש. ככל שהשאלה ארוכה יותר, כך סביר יותר שהשואל לא מבין באמת את משמעות המושגים, ההנחות והקשרים ביניהם. אליעד מסביר שעל מנת לקבל תשובה אמיתית, צריך קודם כל ... המושגים המרכזיים בשאלה. כל מושג חייב להיות ברור לחלוטין לשואל לפני שהוא שואל את השאלה. השואל חייב לשאול את עצמו: האם ברור לי למה אני מתכוון במושג זה?, אם לא, עליו להבהיר לעצמו קודם כל את המושגים. אם מושג אחד או ... ניתן לקבל עליה תשובה מדויקת. מה החשיבות של שנאת ההקדמות בשאלות? אליעד מציג רעיון עמוק נוסף לגבי שאילת שאלות: לשנוא את ההקדמות. לדבריו, האדם חייב לשנוא את כל מה שמסביב לשאלה עצמה. כל הסיפורים, התיאורים, וההסברים הארוכים והבלתי - רלוונטיים נקראים הקדמות. השואל צריך לשאוף להסיר את ההקדמות ולשאול את השאלה במינימום מילים. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור על מלך שהזמין אנשים לקחת אוצרות, אך בדרך הציב פיתויים ... האנשים הסתפקו בפיתויים בדרך ולא הגיעו לאוצר האמיתי. כך גם בשאלות, הקדמות והסחות דעת גורמות לשואל להיתקע בדרך ולא להגיע לתשובה האמיתית שהוא מחפש. איך להפוך שאלה לממוקדת ובהירה? אליעד מציע שיטה ברורה כיצד לנסח שאלות: לכתוב את השאלה כפי שהיא. לאחר מכן, לבדוק כל מילה ומילה - האם היא הכרחית להבנת השאלה. להסיר כל מילה שאינה ... שהרבה אנשים לא מצליחים לקבל תשובות כי הם כלל לא מבינים את השאלות שהם עצמם שואלים. על ידי ההסבר לאחרים, האדם יכול לראות בבירור היכן הוא בעצמו מבולבל. מה המשמעות של לשנוא כסף בהקשר של שאלות? אליעד מסביר את המושג לשנוא כסף בתכלית השנאה כדוגמה להבנת הרעיון של שנאת הקדמות. הכסף הוא דוגמה לדבר שאין לו ... ישנא את כל מה שמסיט אותו מהמטרה האמיתית, ובכלל זה גם בשאלות. מי ששונא את ההקדמות יגיע מהר יותר לתשובה. מהי שאלה אמיתית ומהי שאלה שקרית? אליעד מבחין בין שאלה אמיתית לשאלה ... אמיתי לקבל תשובה לשאלה עצמה, ללא שום מטרה אחרת. אם אדם שואל שאלה כדי לקבל תשובה שתוביל אותו למקום אחר (לדוגמה, לאושר או לתוצאה אחרת שהוא מצפה לה), זו אינה שאלה אמיתית אלא ... ששאל, ולכן לעולם לא יקבל תשובה מלאה וברורה. לדבריו, אדם ששואל שאלה אמיתית, שנשאלת מתוך סקרנות אמיתית ונטולת מטרות נסתרות, תמיד יקבל את התשובה שהוא מחפש. הסיבה שאנשים לא מוצאים תשובות לשאלות שלהם היא בדרך כלל כי הם לא באמת מחפשים את התשובה לשאלה עצמה אלא משתמשים בשאלה ככלי להגיע למשהו אחר. סיכום הנקודות העיקריות: שאילת שאלות קצרות ובהירות. הסרת כל המילים המיותרות וההקדמות. הבנה מדויקת וברורה של כל מושג ומושג בשאלה. הסבר השאלה לאחרים ...
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה לתחושת התקיעות הזאת היא שבאופן פנימי, האדם מרגיש שיש משהו שהוא עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם שטוען שאין לו שום ספק בנוגע לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר במצב של תקיעות. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש תקוע כי חסר לי ... הוא מרגיש חוסר סיפוק. אליעד מדגיש שאם באמת האדם היה בטוח ב - 100% שאין שום שאלה, הוא לא היה חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול . מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק בעצם התחושה עצמה. לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד מוצדק. אליעד מדגיש את ההבדל בין השאלה האם התחושה נכונה? ... הוכחה לקיום ההרגשה, והוא מניח שההרגשה היא עובדה קיימת. אליעד טוען שצריך ליישם את אותו עיקרון גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת לאדם להטיל ספק בתחושת התקיעות עצמה, ולהתחיל לברר את האמת ... עם ספק לגבי עצם קיום התחושה, מאשר עם ספק לגבי נכונות התחושה או הצדקתה. אליעד ממליץ על שיטה מעשית: כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה התחושה קיימת או מוצדקת?. הוא מדגיש שבגישה זו ניתן להגיע ... ספק בעצם קיום התחושה, הוא מתחיל לראות שתחושת התקיעות עצמה איננה עובדה מוחלטת כפי שהוא חשב, ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע לתשובה מוחלטת, ובכל זאת מרגיש ספק או אי שביעות רצון, זה ... היה מבין שאין שום שאלה, אז הוא לא היה חווה ספק או חוסר נוחות. לכן, בכל פעם שיש תחושה כזו, על האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות להטיל עוד ספק בשום דבר. רק כאשר אדם מגיע למצב שבו הוא אינו יכול להטיל ספק כלל, תחושת התקיעות תיעלם מעצמה, מפני שהוא יגיע להבנה מלאה ואמיתית. איך להתמודד עם תחושת תקיעות? מהי השאלה הנכונה לשאול כשמרגישים תקועים? איך להטיל ספק ברגשות שליליים? למה חשוב לשאול מי מרגיש? ולא רק מה מרגישים?? איך לדעת שהגעתי לתשובה מוחלטת? איך שאלות מובילות להתפתחות רוחנית? ...
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את האפשרות שלו ללמוד ולהתפתח. לדוגמה, נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך השיחה, תמיד קיימת האפשרות שבפעם ה - 101 יקבל תשובה שונה, תשובה חדשה שאותה הוא לא צפה. המשמעות היא שלעולם אי אפשר לדעת מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות כשנדמה שכל התשובות כבר מוכרות ואין מה לחדש? במקרים בהם אדם מרגיש שהתשובות שהוא מקבל חוזרות על עצמן ולא מחדשות לו דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים טוב את הצלחת של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך להתקבל לעבודה? או איך לבשל משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה להתבוננות פנימית ולהתפתחות. איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו וברור, בעצם אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן עולה העיקרון החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם שואל אותו שוב ושוב על נושא פילוסופי או רוחני והוא תמיד מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן, אולי כדאי לו לשאול שאלות טכניות ופרקטיות יותר, למשל
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: ... כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה ... ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה ... או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם ... הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה ... בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את השאלה הכי בסיסית שיש, שלאף אחד אין עליה באמת תשובה חד - משמעית. ... היא בעצם הכי חכמה, ולכן אין שום סיבה לפחד לשאול שאלות, מכל סוג ובכל הקשר. כיצד להתמודד עם הפחד לשאול שאלות? אליעד מייעץ פשוט לשאול כל שאלה שעולה בראש, ללא שום חשש. לדבריו, מי שבטוח באמת שלו לעולם לא יפחד שישאלו אותו שאלות, כי אין לו מה להסתיר. לעומת זאת, אנשים שמשקרים או משחקים אותה חכמים ינסו תמיד להגביל את השאלות, כדי שלא יחשפו את חוסר הידע שלהם. לכן, הדרך להתמודד עם הפחד לשאול שאלות היא להבין שאין שום דבר רע בשאלה, ושהבעיה נמצאת תמיד ... או שהוא לא יודע איך לענות. האם קיימות שאלות עם הנחות יסוד לא נכונות? למרות שאליעד מדגיש שאין שאלות טיפשיות, הוא מסביר שיש מקרה שבו השאלה יכולה להיות לא חכמה במובן ... הנחות היסוד שלה שגויות. לדוגמה, אם מישהו שואל שאלה המבוססת על הנחת יסוד מוטעית, השאלה עצמה תהיה לא נכונה. אבל ... מועילה, כי היא מאפשרת להבהיר את הטעות של השואל. למעשה, שאלות כאלו עדיין חכמות, כיוון שהתשובה עליהן תהיה הסבר על כך שהנחות היסוד ... בבית הספר ואל תבלבל את המוח. כך למעשה השואל לא רק שומר על כבודו, אלא גם מציב גבול ברור מול אדם שמנסה להסתיר את ... שלו באמצעות השפלה של אחרים. מהי המוטיבציה לשאול שאלות? אליעד מבהיר שהמוטיבציה לשאול שאלות צריכה לבוא מתוך הבנה שכל שאלה היא הזדמנות להתפתח ... האמת. אין שום סיבה להגביל את עצמכם בסוג השאלות שאתם
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, ... שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר שפתאום הבין משהו שלא הבין קודם, הוא ... סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה ... וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות ... שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה היא דווקא השאלה שאין לה שום תשובה, ... ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, ... באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם אם ההכרה הזו גורמת ... באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום ... את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, מפחד לשאול האם המציאות עשויה להיות גם רעה, כי התשובה האפשרית לכך תערער את תחושת הביטחון ... ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק לפחד
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
... לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים איך לנהל דיון נכון ולהגיע לאמת? אליעד כהן מסביר בהרחבה ... מסכימים. לפני שנכנסים לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע הזה קרה?, האם אתה מסכים שהיית במקום?, ורק לאחר שיש הסכמה מלאה על העובדות, אפשר לעבור ... אליעד נותן דוגמה לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק אז לבדוק מה המחלוקת ביניהם לגבי המושג הזה. כיצד לנהל ויכוח עם עצמך? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון גם כשאדם מנהל דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני בטוח שאני רוצה משהו בכלל?. כך האדם יכול לפקפק בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם לגעגוע הזה? והאם הגעגוע קשור אליה או למשהו אחר?. עוד דוגמה שאליעד מביא היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב לילד? ורק לאחר מכן להתקדם הלאה. למה לא כדאי להסכים על משפטים עם פירושים רבים? נקודה חשובה ... בשאלה הראשונה בודקים את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן דוגמה של אדם שיוצא לשליחויות: עליו לקבוע האם חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, בשאלה מתמטית מורכבת כמו 3,426 כפול 78, קודם כל צריך לשאול איך עושים פעולת כפל בכלל? לפני שמתחילים לחשב. תהליך ההפשטה הזה עוזר להבין את השאלה בצורה נכונה יותר ומקל על מציאת התשובה. דוגמה נוספת שהוא מביא היא המשפט לפני שנכנסים לבית, צריך לנגב רגליים. לפני שמחליטים אם זה נכון או לא, כדאי לשאול קודם במה תלוי אם צריך לנגב את הרגליים לפני שנכנסים?. בצורה זו יוצרים דיון ברור ויעיל יותר. לסיכום, מהם הכללים לדיון מוצלח? לסיכום ההרצאה, אליעד מספק מספר כללים בסיסיים לניהול דיונים יעילים וברורים: לשאול שאלות פשוטות ולא מורכבות. לפרק כל שאלה לחלקים פשוטים וברורים. לוודא תחילה הסכמה מלאה על העובדות. להימנע מהסכמה על משפטים בעלי פירושים מרובים. לשאול תמיד במה תלוי סדר השאלות לפני שמתחילים לענות. להפשיט שאלות מורכבות עד לרמת הבסיס. לוודא שכל המשתתפים בדיון מפרשים את הטענה באותו אופן. איך לנהל דיון נכון? איך לבדוק אם טענה נכונה? למה חשוב לפרק שאלות לגורמים? איך ליצור הסכמה בדיון? איך להימנע מטעויות בדיונים? איך לדעת מה השאלה הנכונה? איך לפשט שאלות מורכבות? האם יש הסכמה על העובדות? חוסר הסכמה על עובדות או פירושים, לא להסכים על עובדה עם מספר פירושים, האם יש מספר פירושים אפשריים? איך ...
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. לדוגמה, אם מישהו זורק נעל למעלה והיא נופלת, האדם צריך לחקור מה בדיוק גורם לה ליפול. הוא מבין את כוח המשיכה, ... האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע להרמוניה מלאה? ההרצאה מסבירה כי יש שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
גאונות ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות
... ושאלות, שכל ושאלות, פיתוח החשיבה באמצעות שאלות, איך להיות יותר חכם באמצעות שאלות? לשאול כמה שיותר שאלות, איזה שאלות לשאול? כמה שאלות לשאול? למה לשאול שאלות לא הגיוניות? שאילת שאלות, לפתח את השכל באמצעות שאלות למה שאילת שאלות הופכת אותך ליותר חכם? כדי להיות יותר חכם ולפתח את החשיבה, הדרך המרכזית והיעילה ביותר היא לשאול כמה שיותר שאלות. המוח הוא כמו שריר שצריך לאמן, וככל ששואלים שאלות רבות ומגוונות, השריר הזה מתחזק ומתפתח. אליעד כהן מסביר שכדי לשפר את השכל, אדם צריך לשאול שאלות מכל סוג שהוא, בלי שום הגבלה או צנזורה. עצם תהליך השאלה מוביל להרחבת החשיבה, להעמקה ולהבנה טובה יותר של המציאות. למה חשוב לשאול שאלות מכל סוג, אפילו לא הגיוניות? כאשר אנו נמנעים מלשאול שאלה בטענה שהיא לא הגיונית, אנחנו בעצם מניחים שההיגיון הנוכחי שלנו הוא האמת היחידה. אבל המטרה בשאילת שאלות היא דווקא לאתגר את ההיגיון הקיים שלנו ולבדוק אותו. לכן, חשוב לשאול גם שאלות שנראות מוזרות או טיפשיות. לדוגמה, שאלות כמו למה אין לנו קרניים על הראש? או למה יש לנו חמש אצבעות ולא שש? עשויות להיראות מטופשות במבט ראשון, אבל דווקא השאלות האלה יכולות לפתוח חשיבה חדשה, לאתגר את המובן מאליו, ולהוביל לתובנות מעניינות. אילו שאלות כדאי לשאול ואיך להתחיל לשאול? כל נושא בעולם יכול לשמש כבסיס לשאילת שאלות. אין נושא שהוא מחוץ לתחום. כדאי להתחיל לשאול שאלות פתוחות כמו למה?, איך?, מה יקרה אם? - אלו שאלות שמעודדות חשיבה עמוקה יותר. לדוגמה, אפשר לשאול: איך עובד החשמל? למה המים זורמים למטה ולא למעלה? מה יקרה אם נזיז את כדור הארץ קצת הצידה? איך יודעים שההיסטוריה שסיפרו לנו נכונה? אליעד מדגיש שאין שום צורך להגביל את עצמנו בשאלות, אלא להיפך: ככל שנשאל יותר
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: לשאול שאלות, האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? האם יש אמת מוחלטת? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? למה יש רע בעולם ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לשאול שאלות, איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך לשפר את הזיכרון? איך לנהל את הזמן? איך להעריך את עצמך? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשתול מחשבות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לקריירה, ייעוץ אישי, אימון אישי לתזונה נכונה בתחום לשאול שאלות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.0156 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 04:20:29 - wesi1