אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה רמות של עובדה ✔מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת, ביחס לבן אדם שכאשר הוא מביע את דעתו, הוא מתחיל בהבהרה שהוא מבין שהוא אולי טועה ומה שהוא אומר לא בהכרח נכון. לדוגמה בן אדם שמתחיל משפט במילים "לדעתי / נראה לי ש / אני חושב ש / יכול להיות שאני טועה אבל נראה לי / בעיני" וכיו"ב, כל מיני מילים שמבטאות שהאדם מבין שהדעה שלו היא אישית שלו והיא לא בהכרח נכונה.

והשאלה היא, האם בהנחה שהאדם חושב כמו שהוא מדבר / מדבר כמו שהוא חושב, האם ברגע שהאדם מקדים שמה שהוא אומר זה רק לדעתי / בעיני וכיו"ב, האם ניתן לומר שבעצם הוא סוג של נצמד לאמת? האם הוא מספיק נצמד לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד.

אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר "לדעתי / בעיני" וכיו"ב. דהיינו, שהוא משאיר מקום לספק, שאולי הוא טועה. אבל יש כאן כמה דברים שצריכים לשים אליהם לב.

1 - מנקודת מבט מוחלטת, אכן הכל זה דעתך ורק דעתך בלבד.

2 - מנקודת מבט עוד יותר מוחלטת, האמירה שזו דעתך בלבד, גם היא לא בהכרח נכונה. כי אתה מניח שיש הבדל בין דעה אישית לדעה אובייקטיבית. או במילים אחרות, מצד האמת המוחלטת, מיותר לומר את המילים לדעתי, כי גם לא ברור בכלל שיש לך דעה ושהיא אישית וכולי.

3 - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית.

ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי.

4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי לפעמים אומנם זו דעתך, דהיינו, אתה מכיר בכך שאולי אתה טועה, אבל עדיין הדעה שלך לא מבוססת. וזה שאתה מדייק שזו דעתך ורק דעתך, עדיין זה לא אומר שאתה חושב בצורה מספיק מדויקת. ואני אסביר:

נניח שמישהו עומד מתחת לכיפת השמים ואומר "לדעתי כרגע יש שמש בשמים". במקרה כזה, או שהוא צודק או שלא. אבל לא מדובר על דעה אישית.

ואם אנחנו נמצאים במערה שלא ניתן לדעת האם בחוץ יש שמש או לא, אז האם יהיה מדויק לומר "יש שמש בשמים" או שיהיה יותר מדויק לומר "לדעתי יש / אין שמש בשמים"? תשובה: יהיה יותר מדויקת לומר לדעתי. כי אתה לא באמת יודע האם יש שמש בשמים.

אבל מה האמת? נניח שאתה במערה ואין לך שום דרך כלשהי לדעת אם כרגע יום או לילה, איבדת כל חוש זמן, במידה ואין לך שום מושג אם כרגע יש או אין שמש בשמים, האם יהיה הגיוני לומר "לדעתי יש שמש בשמים"? או שמא יהיה יותר נכון לומר "הניחוש שלי הוא שיש כרגע שמש בשמים"? במילים אחרות, כשאתה אומר שדעתך היא שקורה משהו, כאשר דעתך לא מבוססת על שום דבר, הרי שזו תהיה טעות לומר שזו דעתך. כן הגיוני לומר שאתה מנחש שקורה X, אבל לא הגיוני לומר שדעתך היא שקורה X, כאשר דעתך לא מבוססת על שום דבר.

דוגמה נוספת: האם יהיה הגיוני לומר "בלוטו בשבוע הבא, יצא מספר X"? תשובה: לא, כי אתה לא יודע את זה. ואם מישהו יגיד "לדעתי יצא המספר X", האם דעתו מבוססת על משהו, או שזה ניחוש לכל דבר ועניין? וניתן להבין שבמקרה כזה, מדובר על ניחוש ולא על דעה. ולכן יהיה יותר נכון לומר "אני מנחש ש / ההימור שלי הוא ש", במובן של הימור אקראי / סתמי / שלא מבוסס על משהו ספציפי.

במלים אחרות, פחות מדויק לומר "לדעתי" כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש.

5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר "לדעתי, הרכב בלי ביטוח". עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש בלבד? אז לצורך העניין נניח שלא, כי נניח שיש כאן איזה היגיון כלשהו.

אז האם הגיוני לומר "לדעתי"? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך מבוססת על משהו, עדיין צריך שרמת הוודאות שלך, תהיה תואמת לראיות שיש לך.

ואני אסביר: כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון "כרגע יום ולא לילה" שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני "אני מנחש שבלוטו יצא המספר X", שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד.

אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה "לדעתי / בעיני" וכיו"ב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, "לדעתי", הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה.

לדוגמה במקרה הנ"ל, "לדעתי, הרכב בלי ביטוח". אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, ש"לדעתי, הרכב בלי ביטוח". ואז נשאל, על מה דעתך מבוססת ולמה זו דעתך?

אז נניח שנקבל תשובה שאומרת, זו דעתי כי הרכב נוסע לאט מאוד ונראה לי שמי שנוסע בו מפחד לעשות תאונה, כי אין לו ביטוח. נניח שזה יהיה ההסבר לאמירה "לדעתי, הרכב בלי ביטוח". עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים "לדעתי", האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא מדובר על ניחוש בלבד. אבל האם אכן אותו דובר חושב בהיגיון כשהוא אומר "לדעתי, הרכב בלי ביטוח"? האם יש היגיון מאחורי הדעה שלו? האם ההיגיון של הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח.

בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של חוסר וודאות. וכאשר מישהו אומר שלדעתו X נכון, יותר מדויק יהיה אם העוצמה שלדעתו זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה.

ז"א שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ולהנחות היסוד שעליהן מבוססת הדעה של האדם. כי לפעמים הראיות הן חזקות ולפעמים הן חלשות. ולפעמים הראיות מעידות על כך שמשהו נכון בסיכוי גבוה ולפעמים הראיות מראות שמשהו נכון בסיכוי נמוך. ולכן השאלה היא, כמה לדעתך מה שאתה חושב שהוא נכון, כמה לדעתך ובאיזו מידה לדעתך הוא נכון או לא נכון.

ואם לדעתך משהו נכון בסיכוי גבוה, אז צריכים להבין מה הראיות שיש לך לכך שהדבר נכון בסיכוי גבוה. כי הרי לא מדובר בניחוש אלא בדעה. ואם לדעתך הדבר נכון רק בסיכוי נמוך, אז למה לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך.

במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או לא נכון. מה הסיכוי שמשהו נכון, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון, כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון, כמה משהו נכון או לא נכון. ולא רק להסתפק במילים "לדעתי / נראה לי" וכיו"ב.

וצריך לנסות לדייק גם את רמת הוודאות שמשהו נכון. למה לדעתך הדבר נכון ברמת וודאות גבוהה ולא ברמת וודאות נמוכה וכולי. כי גם בתוך הספק, יש רמות שונות של וודאות, שזה כמובן עוד עניין שלם בפני עצמו, איך לדעת מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? איך לדעת האם יש סבירות גבוהה שמשהו נכון או סבירות נמוכה שמשהו נכון? זה כמובן עוד נושא שלם בפני עצמו, שקשור להסקה שממנה מסיקים את המסקנה וכולי.

לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים לדייק, למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך עשויה להתברר כנכונה, אם נבדוק את העובדות בשטח? נניח שניגש לאותו הרכב ונבדוק אם יש לו ביטוח, מה הסיכוי לדעתך שנגלה שיש לו ביטוח או שאין לו ביטוח? למה לדעתך זה באחוז סיכוי גבוה ולא באחוז סיכוי נמוך? וכיו"ב. ולכן צריכים לדייק גם את רמת הוודאות, ושהיא תהיה תואמת לחומר הראיות ולהנחות היסוד ולדרך הסקת המסקנות, בהתאם לניתוח סיבתיות וכולי.
רמות של חוסר וודאות רמות של ספק יש ואין מוחלט לדייק בדיבור פרשנות או עובדה האמת האבסולוטית כמה משהו נכון מה רמת הוודאות שמשהו נכון תיעדוף ניחוש אקראי אובייקטיבי אובייקטיביות אובייקטיבית אחוז הסיכוי שמשהו נכון אחוז סיכוי אחוז סיכוי גבוה אחוז סיכוי נמוך אמת דיבור דיוק דעה אובייקטיבית דעה אישית דעה סובייקטיבית האם זו עובדה האם זו עובדה או פירוש הבעת דעה אישית הסיכוי שמשהו נכון ודאות חומר חומר ראיות חוסר ודאות חוסר וודאות כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון כמה משהו נכון כמה משהו נכון או לא נכון לא נכון או נכון לדבר לדבר בצורה נכונה לדייק לדייק את הדיבור לדעתי בעיני נראה לי לדעתי האישית להיצמד להיצמד לאמת להפוך את העובדה לפירוש להפוך את העובדות לפירושים להפוך את הפירוש לעובדה להפוך את הפירושים לעובדות להפוך עובדה לפירוש להפוך פירוש לעובדה להציג עובדה כפירוש להציג פירוש כעובדה מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון מה הסיכוי מה הסיכוי שמשהו נכון מה רמת הוודאות שמשהו נכון משהו נכון נכון או לא נכון או לא נכון סובייקטיבי סובייקטיביות סובייקטיבית סיכוי ספק ספקות עובדה עובדה או פירוש עובדה או פרשנות עובדה ופירוש עובדה כפירוש עובדה לפירוש עובדה מול פירוש עובדה פירוש עובדות עובדות או פירושים עובדות ופירושים עובדות לפירושים עובדות מול פירושים עובדות פירושים פירוש פירוש או עובדה פירוש ועובדה פירוש כעובדה פירוש לעובדה פירוש מול עובדה פירוש עובדה פירושים או עובדות פירושים ועובדות פירושים לעובדות פירושים מול עובדות פירושים עובדות פרשנות או עובדה רמות שונות של ספק רמות של חוסר וודאות רמות של ספק רמות של עובדה רמות של פירוש רמת וודאות רמת וודאות גבוהה רמת וודאות נמוכה רמת וודאות שמשהו נכון
איך ללמוד מאליעד כהן? 2 שיטות ללמוד מאליעד כהן, 2 דרכים לקבל יעוץ מאליעד כהן, למה ללמוד מאליעד כהן? האם כדאי ללמוד מאליעד כהן? האם לקבל יעוץ מאליעד כהן? איך לקבל יעוץ מאליעד כהן? מה אפשר ללמוד מאליעד כהן? ללמוד איך להסיק מסקנות, ללמוד איך למצוא תשובות לשאלות, להבדיל בין עובדה לפירוש, לחשוב לבד באופן עצמאי, ללמוד לחשוב בהיגיון, ללמוד לפתח את השכל, רמות של עובדה ופירוש, תלות במורה רוחני, המלצה על אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, השכל של אליעד כהן
... כהן? מה אפשר ללמוד מאליעד כהן? ללמוד איך להסיק מסקנות, ללמוד איך למצוא תשובות לשאלות, להבדיל בין עובדה לפירוש, לחשוב לבד באופן עצמאי, ללמוד לחשוב בהיגיון, ללמוד לפתח את השכל, רמות של עובדה ופירוש, תלות במורה רוחני, המלצה על אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן, השכל של אליעד כהן וכאן אסביר, על 2 דרכים איך אפשרי להיעזר ... מסוים, שהכל זה רק פירוש. אבל זה למתקדמים של המתקדמים. ומי שיתחיל שם, להגדיר את הכל כפירוש, הוא תוך שניה ילך לאיבוד. וצריכים לדעת בהתחלה, מה להגדיר כפירוש ומה להגדיר כעובדה. ויש רמות של עובדה ופירוש וכולי. ולדוגמה הנושא של ניתוח סיבתיות, שצריך לנתח 4 שאלות, את הסיבה, את התוצאה, את הקשר בין הסיבה לתוצאה ובין התוצאה ...
אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת
... אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית , אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמה אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו שהוא אמיתי, אך באמת הוא טועה, הרי שהאמת של אותו האדם, היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ואמת סובייקטיבית, היא רק אפשרית, כי יש אפשרות שהיא נכונה, אך היא לא אמת מחויבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש בזמן ובמקום מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב
אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים ... שהשולחן אכן נמצא שם. אבל אליעד מדגיש ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא משום שהוא מסוגל לחשוב גם ... של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה מתעוררת בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה שאינו שולחן. לדוגמה, אם האדם היה מסוגל לחשוב רק על השולחן לבדו, מבלי יכולת לחשוב על כסא או כל דבר אחר, השולחן לא היה בעל שום משמעות. העובדה שהאדם מסוגל לחשוב על דברים אחרים היא זו שנותנת לשולחן את המשמעות שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת מונעת אפשרות לשאול שאלות? אם ... היה מרגיש שהחוויה שלו (כמו ראיית שולחן) היא מוחלטת, אז לא היה לו שום צורך בשאלות. אדם שואל שאלות רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת השאלות אצלו. אליעד מראה שכדי להבין מהו שולחן, האדם חייב להיות מסוגל לחשוב גם על מה שאינו שולחן, כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה ... מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או
מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר
מודעות עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר
... עצמית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, חלום או מציאות, מציאות או חלום, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, להעלים את עצמך, לא לדעת שום דבר, לדעת שום דבר איך ההבנה שהכל סובייקטיבי משפיעה על תפיסת העצמי? אליעד כהן מסביר על המושגים מודעות עצמית, אובייקטיביות וסובייקטיביות, ועל ההבדל בין חלום ומציאות. אליעד מבהיר נקודה משמעותית: ההבנה שהכל סובייקטיבי לכאורה אמורה להוביל את האדם להיעלם, אך בפועל היא לא עושה זאת. למה? משום שאם האדם רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נמצא שם כדי לראות זאת, ולכן הוא לא באמת נעלם. למשל, אם האדם אומר אני רואה שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין נשאר בתור הישות הצופה, ולכן ישנה עדיין תחושת אני קיימת. ההבנה שהכל סובייקטיבי לא מעלימה את תחושת האני, אלא רק משאירה אותה במצב של צופה המתבונן במציאות סובייקטיבית. מדוע ההבנה הסובייקטיבית לא מעלימה את תחושת האני? אליעד מסביר כי ההבנה אני רואה שהכל סובייקטיבי עצמה היא מחשבה, והמחשבה הזאת מתקיימת בישות מסוימת שממשיכה להתקיים. המחשבה עצמה היא עדיין מחויבת מבחינת האדם שמחזיק בה. לכן, כל עוד האדם תופס את עצמו כישות שמחזיקה במחשבה סובייקטיבית, תחושת האני שלו לא תיעלם. מה צריך לעשות כדי באמת להיעלם ולהגיע לחוויית לא לדעת שום דבר? אליעד כהן מציע גישה שונה. במקום שהאדם ינסה להבין שהכל סובייקטיבי, עליו להפסיק לראות דברים בצורה אובייקטיבית, כלומר, להטיל ספק בכל דבר ולהטיל ספק אפילו בתחושת האני עצמה. כאשר האדם מתבונן על כל דבר שהוא מחשיב כאובייקטיבי ושואל האם זה באמת נכון?, הוא מתחיל להטיל ספק במוחלטות של כל תפיסה או ידע. לדוגמה, אם האדם אומר אני קיים, עליו לשאול את עצמו האם באמת אני קיים? איך אני יודע שאני קיים? מי אני בכלל? מה זה האני הזה? ככל שהאדם מטיל ספק יותר ויותר באמיתות האובייקטיבית של עצמו ושל המציאות, כך הוא יפסיק לראות את עצמו ואת המציאות כדברים מחויבים ומוגדרים. התהליך הזה, אם הוא נעשה בצורה מלאה ועקבית, יביא למצב שבו האדם יפסיק לדעת דברים כמחויבים ... מה ההבדל בין לא לדעת שום דבר לבין לדעת שהכל סובייקטיבי? אליעד כהן מדגיש כי לדעת שהכל סובייקטיבי, זוהי עדיין צורה של ידיעה. האדם יודע משהו - שהמציאות היא סובייקטיבית. לעומת זאת, מצב של לא לדעת שום דבר שונה לחלוטין. במצב זה האדם לא יודע כלל, אפילו לא יודע שהוא לא יודע. האדם לא אומר לעצמו אני יודע שהמציאות היא חלום או אני יודע שהכל לא ... ידיעות מחויבות. כאשר אדם אומר אני יודע שהכל סובייקטיבי, הוא עדיין חווה מתח או סבל כשהוא רואה משהו רע או שלילי. לעומת זאת, כשהאדם באמת לא יודע שום דבר, אפילו לא יודע שהכל סובייקטיבי, הוא לא יכול לחוות שום דבר כשלילי או חיובי בצורה מוחלטת. במצב הזה, לפי אליעד, התודעה הופכת לחופשיה באמת, כי אין לה שום נקודת ייחוס מחויבת. למה לדעת פחות זה עדיף מאשר לדעת ... חושבים שהתפתחות רוחנית או מודעות עצמית פירושה לצבור עוד ידע. אך אליעד מציג בדיוק את הגישה ההפוכה. ההתפתחות האמיתית לדעתו מתבטאת דווקא באיבוד ידע, בשחרור ידע, ובסילוק כל הידיעות והתפיסות הקיימות. ככל שהאדם יודע פחות, כך ... ושום סבל הנובע מידיעה כלשהי. מה משמעות הטלת ספק על פי אליעד כהן? הטלת
אפשר לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי
אפשר לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי
... לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי האם אפשר לראות את אלוהים? אליעד כהן מסביר בהרצאה שאפשר לראות את אלוהים, אך הדבר כרוך בשינוי עמוק בתפיסה ובהבנת המציאות עצמה. לפי אליעד, כדי להגיע למצב שבו האדם באמת יכול לראות ולהבין את אלוהים, עליו להטיל ספק באופן יסודי בכל מה שהוא מכיר, חושב או מאמין בו, כולל בדברים שנראים לו הברורים ביותר, כגון קיומו של שולחן מול עיניו, תחושותיו האישיות, ... שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב, או שמא הוא רק אפשרי? השאלה האם זה מחויב? בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה את האוכל, צריך להבין שהמשפט הזה מורכב מאלמנטים עם דרגות שונות של וודאות. יש שולחן נשען על החושים, אני רוצה את האוכל נשען על תחושה סובייקטיבית. לדעת שאליעד, רק כאשר האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא ... את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר הוא קילל אותי והוא שונא אותי צריך להבין שקילל אותי זו עובדה שניתן לאמת ברמה מסוימת, לעומת הוא שונא אותי, שזה פירוש סובייקטיבי. כלומר, גם בתוך סובייקטיביות יש רמות ודירוגים של מחויבות ואפשרות. כך גם לגבי השאלה האם השולחן קיים?, שהיא שאלה שתמיד תישאר אפשרית בלבד, אך קיימת בדרגת אפשרות גבוהה מאוד לעומת תחושות ורגשות סובייקטיביים כמו החולצה יפה. מה המשמעות של הטלת ספק בחושים ובזיכרון? אליעד כהן מדגים כיצד על האדם להטיל ספק מוחלט גם בחושים וגם בזיכרון שלו. לדוגמה, אדם שאומר אתמול הייתי בבית, או האישה הזו היא אמא שלי, מסתמך על זיכרון או מידע חיצוני שסופק ... עליו לשאול ולחקור: מי אמר שהזיכרון נכון? אולי הכל אשליה או חלום? אם האדם לא מסוגל להטיל ספק בדברים בסיסיים, הוא לעולם לא יגיע להבנה המוחלטת ולא יראה את אלוהים. איך אפשר להבין שבמציאות גם יש וגם אין בו זמנית? אליעד כהן מסביר כי ... מציין כי רמת המודעות הנדרשת כדי לראות את אלוהים מתחילה בהכרה שכל מחשבה, הרגשה או מידע הם סובייקטיביים בלבד. הוא נותן דוגמה: כשאדם אומר החולצה יפה, עליו להבין מיד שזה רק סובייקטיבי. ברמה גבוהה יותר של מודעות, האדם מבין שגם דברים ברורים כביכול, כמו יש שולחן, הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין יש ואין הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ובאותו רגע הוא יכול לראות את אלוהים, כי רק אז הוא משתחרר מכל ההפרדות וההגדרות. כיצד ... את אלוהים בפועל? לסיכום, אליעד כהן מסביר כי הדרך לראות את אלוהים בפועל היא תהליך של הטלת ספק תמידית . הטלת ספק מובילה את האדם למצב שבו הוא משיל מעליו את כל ההגדרות הסובייקטיביות, עד למצב של אי ידיעה מוחלטת. כאשר האדם מגיע למצב זה, הוא חווה את האובייקטיביות המוחלטת, שזה אלוהים, כלומר, את הכוח שמניע את כל המציאות. אך, כדי להגיע לשם, חייבים להבין שהכל סובייקטיבי, כולל ההרגשה העצמית וכולל קיומו של האדם עצמו. אז האדם יגיע להבנת המציאות האמיתית ויראה בפועל את הכוח הראשוני, את אלוהים. איך לראות את אלוהים? מחויב או אפשרי? הטלת ספק בחושים חשיבה אובייקטיבית מול סובייקטיבית מה זה שכל על - אנושי? האם אפשר לראות שיש ואין בו זמנית? ...
סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית
סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית
... ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית האם קיימת המשכיות בזמן או שכל רגע עומד בפני עצמו? אליעד כהן מסביר כי קיימות כמה דרכים שונות להבנת ... להתרחשות קודמת או עתידית. כלומר, התחושה של המשכיות וזמן היא אשליה סובייקטיבית. ברובד השלישי, ישנה הכרה בכך ששתי הפרספקטיבות נכונות: מצד אחד יש קשר סיבתי ברור ומצד שני כל רגע עומד ... תחושת המשכיות זו נוצרת אך ורק בגלל הזיכרון, כלומר, בגלל חוויה סובייקטיבית ולא בגלל קשר אובייקטיבי אמיתי. אם היה ניתן למחוק את הזיכרון של האדם, הוא לא היה יודע שהמרק נמצא על השולחן כתוצאה מפעולה קודמת שלו, ואז לא הייתה תחושת המשכיות בזמן. אליעד מדגיש שהחוויה שלנו היא סובייקטיבית, וכאשר האדם אומר אני רואה את המרק כאן כי שמתי אותו לפני רגע, הוא למעשה מבטא חוויה סובייקטיבית ולא אמת מוחלטת. אם האדם יהיה אמיתי ומדויק עם עצמו, הוא יראה שבעצם אין שום דרך ודאית לאמת את התחושה שלו כמציאות אובייקטיבית. התחושה שמתי את המרק כאן ולכן הוא נמצא פה עכשיו היא פרשנות סובייקטיבית לחלוטין של חוויה חושית וזיכרון, ולא עובדה מוחלטת. למה חשוב לדייק ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית? אליעד כהן מבהיר את החשיבות של להיות מדויק ואמיתי עם עצמנו לגבי האופן שבו אנו חווים את המציאות. כאשר ... לראות דברים אחרת. אבל כאשר הוא מתחיל להכיר בכך שזו רק חוויה סובייקטיבית שלו, אז הוא פותח לעצמו את האפשרות להבין שבאופן עמוק יותר, המרק פשוט נמצא כאן כרגע, ללא קשר ברור ... על ידי תפיסות מקובעות. ברגע שאדם מתחיל לראות שכל חוויה שלו היא סובייקטיבית ולא אמת מוחלטת, הוא הופך גמיש יותר, פתוח יותר ופחות נעול בתוך התפיסות האישיות שלו. איך החוויה הסובייקטיבית משפיעה על ההתפתחות האישית? כאשר האדם נועל את עצמו באמונות או בחוויות סובייקטיביות כאילו הן אמת מוחלטת, הוא למעשה מונע מעצמו התפתחות והבנה עמוקה יותר של המציאות ושל עצמו. אליעד מדגים ... הבנה או תפיסה אחרת. רק כאשר האדם מוכן להכיר בכך שכל תפיסותיו הן סובייקטיביות ולא מוחלטות, הוא מאפשר לעצמו להתפתח, להתקדם ולראות את המציאות באופן רחב ועמוק יותר. הכרה זו, בכך שכל חוויה ותפיסה הן רק אפשרויות סובייקטיביות, מאפשרת לאדם גמישות מחשבתית ופתיחות למגוון רחב יותר של אפשרויות, ובכך הוא יכול לחוות פחות סבל, פחות ... ושל המציאות שבה הוא נמצא. מהי סיבתיות וזמן? האם הזמן הוא אשליה סובייקטיבית? איך הזיכרון משפיע על החוויה? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? איך להשתחרר מאמונות מקובעות? למה חשוב לדייק בחוויה האישית? כיצד גמישות מחשבתית משפיעה על החיים? ...
טיפול בהתנגדות לקוח / סוגסטיה / לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית / התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, להגדיל מכירות, לשכנע
... בהתנגדות לקוח סוגסטיה לשכנע לקוח - להפוך את האובייקטיבי לסובייקטיבי - התנגדות אובייקטיבית התנגדות סובייקטיבית - NLP, לשתול מחשבות, למכור, ... בהתנגדות של לקוח, היא על ידי זה שהופכים את האובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שגורמים ללקוח להבין, שההתנגדות שלו, היא רק סובייקטיבית בלבד, אך היא לא התנגדות אובייקטיבית באמת. ונסביר: כי יש התנגדות אובייקטיבית ויש התנגדות סובייקטיבית. והתנגדות אובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, מסיבה אובייקטיבית. זא הלקוח לא רוצה לקנות את ... בדעתו, לא היה רוצה לקנות את המוצר הזה. והתנגדות סובייקטיבית פירושה, שהלקוח לא ... שהוא עצמו חושב בטעות שהמוצר לא מתאים לו וכיוב. ואובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, ושכולם מסכימים עליו בלי להטיל בו ספק. וסובייקטיבי פירושו, דבר שהוא אמיתי, אבל רק בעיני ... וכיוב. במקרה כזה לדוגמה, הלקוח מדבר כאילו בצורה אובייקטיבית. דהיינו, הלקוח אומר שהוא לא ... אומר שיש מולו קיר. וכאן צריך להפוך את ההתנגדות האובייקטיבית שלו, להתנגדות סובייקטיבית. שזה אומר, שכאשר הלקוח אומר ... המשפט שהוא אומר, ולהוסיף לו מילה שתהפוך את המשפט לסובייקטיבי בלבד, וזה עושה אצל הלקוח ... למשפט, ובכך בעצם הפכנו את האמירה של הלקוח, לאמירה סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו ... והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמה הלקוח אומר ... גם מילת שאלה בהתחלת אותו המשפט, דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה חושב לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה אולי ... ושהדעה שלו מעניינת. ובאותו המשפט עצמו, גם מטילים ספק בדעה שלו, וגם גורמים לו להתבונן בשנית על הדעה שלו, ואז ממילא היא הופכת להיות סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והרעיון הוא, שישנם דברים אובייקטיבים וישנם דברים סובייקטיביים. ודברים אובייקטיבים, הם לדוגמה כגון זה שיש קיר ושיש ... עליהם. ולפעמים הלקוח מתנגד למוצר, בהתנגדות אובייקטיבית. שהוא חושב שהוא לא רוצה ולא ... לאותו לקוח, להסתכל על הדברים של עצמו, כעל דברים סובייקטיביים בלבד. דהיינו, לגרום להתנגדות ...
אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית
אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית
אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות אישיות. כחלק מהנושא של אובייקטיביות בעיתונאות ובתקשורת, אליעד מסביר כיצד עיתונאים ומראיינים ... לדוגמה, כאשר מראיין שואל שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי. בהמשך, אליעד בוחן את המושג נייטרליות ומסביר כי קיימת בעיה ... אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת ... מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם בוחרים לכלול או להשמיט פרטים בהתאם למה שאנחנו מבינים כנכון עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה להשמיט היא בעצם גם סוג של סובייקטיביות. האם יש אפשרות להיות נייטרלי באמת? אליעד טוען שאין דבר ... אדם אומר אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים, הוא בעצם מתאר את תחושתו האישית, שהיא לא יכולה להיות אובייקטיבית לחלוטין. לסיכום, אליעד מציע שכל ניסיונותינו להבין את האובייקטיביות הם תמיד תלויות בהבנתנו את המושג נייטרליות. כאשר אנחנו ... את העולם דרך פילטרים של חוויותיו, תחושותיו והבנתו האישית של מה נכון ומה לא. מהן הבעיות בהבנת מושגי אובייקטיביות ונייטרליות? אליעד מדבר על איך אנחנו לא יכולים להבין את מושגי האובייקטיביות והנייטרליות באופן מוחלט, כי כל אחד מפרש אותם באופן שונה ... שהוא מחזיק בהבנה הנכונה של המציאות, מה שלמעשה לא מאפשר מקום לנייטרליות. כל צד יחשוב שהצד השני לא אובייקטיבי, ומכאן מתחיל המאבק על הגדרת המציאות והאמת. מה זה אובייקטיביות? האם יש נייטרליות מוחלטת? ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות? כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת? מהו שיפוט אובייקטיבי? איך היינו יכולים להיות נייטרליים? ...
מהי ידיעה? דרגות של אמת, למצוא את האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, להגיע לוודאות, להיות בטוח בעצמך, מהי הבנה? למצוא את המחויב, מהי הרגשה? להרגיש את האמת
מהי ידיעה? דרגות של אמת, למצוא את האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, להגיע לוודאות, להיות בטוח בעצמך, מהי הבנה? למצוא את המחויב, מהי הרגשה? להרגיש את האמת
... ידיעה? דרגות של אמת, למצוא את האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, להגיע לוודאות, להיות בטוח בעצמך, מהי הבנה? למצוא את המחויב, מהי הרגשה? להרגיש את האמת מה זה באמת לדעת משהו? לדעת משהו באמת, לפי אליעד כהן, פירושו להרגיש שהוא מחויב, כלומר, ... כשאדם יודע, הוא לא שואל את עצמו אולי זה לא נכון?, אלא בטוח לחלוטין במה שהוא יודע. איך אפשר להבדיל בין מחשבה לידיעה אמיתית? לפי אליעד, קיימת סקאלה של ודאות, שבקצה אחד שלה נמצאת תחושת חוסר ודאות מוחלט, ובקצה השני ודאות מוחלטת, תחושה פנימית בלתי ניתנת לערעור. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני חושב שזה נכון, הוא נמצא במצב של ודאות חלקית, שהיא אפשרית בלבד ולא מחויבת. לעומת זאת, לדעת בוודאות פירושו להרגיש את האמת ברמה הגבוהה ביותר, שהיא מעבר לכל ספק. במצב כזה אין מקום לשאלות או ספקות. אם, לדוגמה, אדם אומר שהוא ... מושג הידיעה. משהו אפשרי הוא מצב שניתן לדמיין בו אפשרות אחרת. לעומת זאת, מחויב הוא מצב שלא ניתן לדמיין בו שום אפשרות אחרת. למשל, הידיעה שיש הבדל בין דבר לדבר היא ידיעה מחויבת, כי לא ניתן לדמיין מצב שאין בו הבדל בין יש לאין. לדעת משהו באמת הוא לדעת דבר מחויב, להרגיש אותו כוודאי לחלוטין. איך לדעת בוודאות שאתה אמיתי עם עצמך? אליעד מדגיש שוודאות מוחלטת נובעת מתוך התאחדות עם עצמך והגעה לאמת הפנימית ביותר שלך. הוא מציין שאם אדם לא בטוח במשהו, סימן שהוא לא הגיע עדיין אל הדבר המחויב. על מנת להגיע לוודאות מלאה, האדם צריך לחקור ולשאול את ... בזה? או אולי אני רק חושב שזה נכון?. כשהאדם מגיע לנקודה שהוא בטוח לגמרי ואינו יכול לחשוב אחרת, רק אז הוא נמצא במצב של ידיעה מוחלטת. האם האמת היא רק חוויה סובייקטיבית? אליעד מתייחס לנושא של אמת אובייקטיבית ואמת סובייקטיבית ומבהיר שהחוויה של האדם היא תמיד סובייקטיבית, אך אם הוא בטוח בחוויה שלו ... הידע של האדם הוא למעשה משחק בין האפשרי למחויב. הוא נותן דוגמה של אדם ששומע משפט ומפרש אותו בצורה מסוימת, אך לאחר מכן מתברר לו שהכוונה הייתה אחרת לחלוטין. פירושו הראשוני היה אפשרי בלבד ולא ... לעומק ניתן להבין מה באמת מחויב ומה רק אפשרי. כלומר, ככל שאדם מתקרב לאמת המחויבת, הוא נעשה פחות תלוי בפרשנויות אפשריות, אלא יודע בצורה חד - משמעית ונטולת ספקות. האם ניתן להגיע לוודאות מוחלטת? אליעד טוען כי באופן עקרוני האדם יכול להגיע לוודאות מוחלטת כאשר הוא מוצא נקודה פנימית ... שונות, כי הוא מרגיש את האמת בצורה כל כך חזקה שהיא כבר לא תלויה בשום דבר אחר. לדוגמה, כשאדם חווה שהוא קיים, הוא חווה זאת באופן מוחלט, כידיעה שאין בה שום ספק. כל שאר החוויות, המחשבות והרגשות ... משתנים ביכולת הידיעה שלנו? אליעד מתייחס לשאלה מדוע לפעמים אדם יודע משהו שפתאום הוא לא ידע קודם לכן. ההסבר שלו לכך הוא שהידיעה הזו היא בעצם חוויה פנימית של וודאות. ברגע שאדם מגיע לחוויית וודאות כזו, הוא מרגיש כאילו תמיד ידע את הדבר הזה, כי הדבר הופך בעיניו להיות מחויב ואמיתי לחלוטין. לסיכום, לדעת על פי אליעד כהן פירושו להיות במצב של חוויית וודאות מוחלטת, שבה אין מקום לשום ספק, ולכן הדבר הוא המחויב האמיתי של ...
להיצמד לאמת, לאיזה אמת להיצמד? איך לדעת מה האמת? לא יודע מה להרגיש, לא יודע מה האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, ללכת אחרי האמת שלך, הכל סובייקטיבי, חיפוש האמת
להיצמד לאמת, לאיזה אמת להיצמד? איך לדעת מה האמת? לא יודע מה להרגיש, לא יודע מה האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, ללכת אחרי האמת שלך, הכל סובייקטיבי, חיפוש האמת
להיצמד לאמת, לאיזה אמת להיצמד? איך לדעת מה האמת? לא יודע מה להרגיש, לא יודע מה האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, ללכת אחרי האמת שלך, הכל סובייקטיבי, חיפוש האמת לאיזו אמת להיצמד? אליעד כהן פותח בהסבר על השאלה לאיזו אמת להיצמד? ואיך האדם יכול לדעת מה האמת שלו. הוא מציג בעיה ראשונה מרכזית: אנשים רבים שומעים את העצה תיצמד לאמת, אבל לא יודעים לאיזו אמת להתכוון. הוא מציע שאם אדם לא יודע מה האמת, האמת שלו היא שהוא פשוט לא יודע. כלומר, לומר אני לא ... אתה לא יודע, זו התשובה המדויקת ביותר שתוכל לתת. איך אדם יכול לדעת מה האמת שלו? כדי להבין מהי האמת שאליה כדאי להיצמד, אליעד נותן דוגמה: אם היו מציבים אותך בסיטואציה שבה עליך להמר על החיים שלך, היית חייב לבחור תשובה לשאלה, כמו למשל: האם ... היחסית שלו כרגע. וגם אם אין לך מושג, לומר אני לא יודע זו התשובה האמיתית ביותר האפשרית עבורך באותו רגע. האם להיצמד לאמת היחסית מוביל לאמת המוחלטת? אליעד מדגיש שאם אדם ייצמד לאמת היחסית שלו, אפילו אם זו אמת מאוד חלקית, היא תוביל אותו לאמת גבוהה יותר. הוא מסביר שכאשר האדם מתחיל לדבוק באמת היחסית ... אני לא יודע היא אמת לגיטימית לחלוטין. לדעתו, זו תשובה נכונה יותר מאשר לבחור סתם משהו ולהעמיד פנים שאתה יודע בוודאות. האם קיימת אמת אובייקטיבית מוחלטת? אליעד מסביר שכל האמיתות שהאדם חושב שהן מוחלטות, הן בעצם סובייקטיביות לחלוטין. אין באמת אובייקטיבית אחת בעולם שצריך להיצמד אליה. ברמה המוחלטת והעליונה ביותר, אי אפשר לדעת שום דבר בוודאות מוחלטת. במציאות, אין צריך ואין אמת אחת מוחלטת שכולם חייבים להסכים איתה. הכל יכול להיות נכון והכל יכול להיות לא נכון, בו זמנית. האמת המוחלטת היא שאין אמת מוחלטת אחת קבועה שכולם חייבים לקבל. ולכן ברמה המוחלטת, האדם לא יודע כלום בוודאות. הוא לא יכול להיות בטוח אפילו בכך שהוא נמצא כאן או שקיר מסוים קיים. הכל מוטל בספק תמיד. מה לעשות כשלא יודעים מה להרגיש? אליעד מתייחס לשאלה נוספת: מה אני אמור להרגיש או לחשוב?. הוא מדגיש שאין רגש או מחשבה ... צריך להרגיש או צריך לחשוב באופן מוחלט. הכל יחסי. כל רגש וכל מחשבה יכולים להיות נכונים והפוכים בו זמנית, והכל סובייקטיבי לחלוטין. איך לבחור אם כל האפשרויות נכונות? אליעד כהן מציג לבסוף את התובנה המרכזית: מכיוון שמנקודת מבט מוחלטת שום דבר לא ... כך עם עצמו, הוא יוכל להגיע לשלווה אמיתית, מכיוון שהוא כבר לא מחויב לשום דבר חיצוני. איך לדעת מה האמת? מהי אמת סובייקטיבית? האם קיימת אמת מוחלטת? איך לדעת מה להרגיש? מה לעשות כשאני לא יודע כלום? איך למצוא את האמת שלי? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מה הסיכוי שמשהו נכון? רמות של ספק, רמות של חוסר וודאות, לדייק את הדיבור, מה אחוז הסיכוי שמשהו נכון? כמה אחוז סיכוי שמשהו נכון? כמה משהו נכון או לא נכון? להיצמד לאמת, דעה אובייקטיבית, דעה סובייקטיבית, אחוז סיכוי גבוה, אחוז סיכוי נמוך, חומר ראיות, רמת וודאות גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: רמות של עובדה, איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להאמין בעצמך? איך לפרש חלומות? איך לעשות יותר כסף? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לחנך ילדים? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: רמות של עובדה, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה המשמעות של החיים? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש או אין אלוהים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? האם אפשר לדעת הכל? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך להיות מאושר? למה יש רע וסבל בעולם? מי ברא את אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קאוצינג מומלץ, מאמן מנטלי, טיפול הוליסטי בנושא רמות של עובדה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 19_07_2025 השעה 03:05:57 - wesi1