... למסקנה שרק לו יש תודעה עצמית ולא גם לשאר הדברים שבעולם? האם לרובוט יש מחשבה עצמית? האם לרובוט מדבר יש מחשבה עצמית? האם לרובוט מתוחכם יש בחירה חופשית? במה שונה מהותית התנהגות של רובוט משל הדומם צומח בעל חיים אדם מדבר? האם רובוט שאינו פעיל מרגיש אחרת מרובוט פעיל? האם רובוט שצועק שרע לו, האם רע לו? נחדד: יהיה נכון לומר, כי מנקודת מבטו של האדם הרגיל, לדומם דפוס התנהגות שונה כמעט לחלוטין מנקודת מבטו של האדם המתבונן. ...

... המורה מלמד משהו שהוא כבר יודע, הוא סוג של מת חי. כי הרבה מורים, ממש מרגישים סוג של מוות, כאשר הם מלמדים. כי הלימודים ומה שהם מלמדים, זה משעמם אותם בצורה מאוד רצינית, והם ממש עובדים על אוטומט לכל דבר, כמו רובוט לכל דבר. והפתרון לכל הבעיות האלו, הוא על ידי זה, שההורים והמורים ...

... באמת צריך להתחבר רגשית ושכלית, לדבר שאותו הוא מלמד. והמורה עצמו, שרוצה שהתלמידים שלו יתעניינו במה שהוא מלמד, קודם כל, הוא עצמו חייב להתעניין בכל פעם מחדש, במה שהוא מלמד. אחרת, הוא לא שונה מרובוט מדבר, שמדבר דברים חסרי כל עניין. כי הרי הדברים האלו, לא מעניינים, אפילו לא אותו עצמו. ועל המורה ...

... והגדרנו אותו כרצון עצמי. ומצד האמת היה יכול להיות מצב שבו האדם היה רואה איזה רובוט משוכלל, שעושה איזו פעולה, והאדם היה חושב ואומר שיש לאותו הרובוט רצון עצמי. והסיבה שהאדם לא עושה זאת, היא משום שהאדם יודע שהרובוט לא שולט בעצמו, בניגוד לאדם, שהאדם חושב שבני האדם שולטים בעצמם. ובין כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך כלשהו שהוא מתבצע ... שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ומצד האמת יכול להיות שאין לרובוט שום בחירה חופשית, ועדיין זה לא יסתור את העובדה שהרובוט יבחר לתאר את רצף הפעולות שלו כפעולות שמבטאות רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ...

... אדם שמתקשה לשמור על דיאטה ואוכל בצורה בלתי נשלטת ברגע שהוא רואה אוכל. תחושת חוסר השליטה נובעת מכך שהאדם אינו מודע להתנהגותו, ופועל באופן רובוטי ואוטומטי, מבלי לשאול מדוע הוא פועל בצורה כזו. אליעד כהן מסביר שהדרך לשנות הרגלים היא לפתח מודעות עצמית להרגלים אלו, ולשאול שאלות על ההתנהגות בזמן אמת. השאלה החשובה ... כך כרגע?. שאלות אלו מסייעות לפתח מודעות לסיבה המדויקת בגללה האדם פועל בצורה מסוימת, ובכך מחזירות לו את השליטה. מה ההבדל בין אדם לבין רובוט בכל הקשור להרגלים? אליעד כהן משתמש בדימוי של רובוט כדי להבהיר את חשיבות המודעות: רובוט פועל ללא מודעות, רק על פי פקודות וכפתורים שנלחצים. הוא אינו שואל את עצמו מה הסיבה לפעולתו, פשוט עושה את מה שאומרים לו לעשות. כאשר אדם מתנהג ללא מודעות, הוא דומה לרובוט. אך לאדם יש את היכולת לשאול שאלות, לבחון את עצמו ולברר מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל. כך יכול האדם להפסיק לפעול באופן אוטומטי, להתחיל לפעול מתוך בחירה מודעת, ולשלוט ... על אוטומטיות חסרת שליטה. סיכום הדרך המעשית לשינוי הרגלים לסיכום, אליעד כהן מלמד שהמפתח לשינוי הרגלים הוא מודעות עצמית. במקום לפעול כמו רובוט, על האדם לעצור ולשאול את עצמו למה אני פועל כך? בכל רגע שבו מתעוררת התנהגות אוטומטית. בעזרת ההבנה שהאדם יכול לבחור בכל רגע נתון את פעולותיו, ניתן להחזיר את השליטה ... באופן אוטומטי ולהתחיל לשאול שאלות. כאשר אדם חושש ממשהו שוב ושוב, עליו לשאול: למה אני מפחד? מה מקור הפחד שלי עכשיו? הבדל מרכזי בין אדם לרובוט הוא שהאדם פועל מתוך היגיון, בעוד שרובוט מגיב לכפתורים שנלחצים עליו. אדם שפועל ללא מודעות למעשה מתנהג כמו רובוט. אולם, אם יתחיל לשאול מה הסיבה לכך שאני עושה זאת? הוא יגלה את נקודת השליטה שלו בהרגל ויוכל לשנות אותו. מה הקשר בין הרגלים לאמת הפנימית של האדם? האמת היא עקרון בלתי ... מתוך הבנה עמוקה של הסיבות לכך שהם קיימים. לסיכום: הדרך לשינוי הרגלים מתחילה במודעות ובהבנת הסיבה להתנהגות ברגע הנוכחי. במקום לפעול כמו רובוט, יש לעצור, לשאול שאלות ולבחור כיצד לפעול בהתאם לאמת הפנימית. כך ניתן ליצור הרגלים חדשים, המבוססים על בחירה מודעת ולא על פעולה אוטומטית. איך נוצרים הרגלים? איך לשלוט ... מכל דבר, או מדבר מסוים כל פעם מחדש, והוא אומר אני רוצה לשנות את ההרגל שלי, והוא יעשה זאת על ידי שאלה למה אני חושב ככה? ומה ההבדל בין רובוט לבן אדם? אדם פועל מהיגיון, רובוט לעומת זאת, לוחצים לו על הכפתור והוא פועל, הוא לא שואל מה הסיבה. היה ואדם לא שואל מה הסיבה, הוא פועל כמו רובוט, והיה ורוצה האדם לשנות את הרגליו, עליו להפסיק להתנהג כמו רובוט, עליו להתחיל לשאול שאלות. ואם ישאל אדם את עצמו, מה הסיבה על כל דבר ודבר שהוא עושה, הוא יגלה את נקודת השליטה שלו בדבר. אדם פשוט נדמה לו שהוא לא שולט, נדמה לו שהוא כמו רובוט, שלוחצים עליו עם איזה כפתור, והוא עושה את מה שהוא עושה, אבל, זה לא נכון. אם יתבונן האדם בדבר הזה, הוא יגיע וימצא את נקודת הבחירה החופשית שלו. ואז כשישאל מדוע אני עושה ... בעצם, על ידי כך הוא שולט באמת. ולסיכום: בכל מעשה ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו למה אני עושה את המעשים הללו, והאם אני לא פועל כמו רובוט, כיוון שאמרו לי לעשות טוב, אז אני עושה טוב, או אמרו לי לעשות רע, אז אני עושה רע, על האדם לפתח את המודעות להתנהגותו מחשבותיו ומעשיו, וכך יחיה חיים טובים באמת. ...

... השכל אומר לו זה נכון, ואין מבחינתו ההפך. אני לא אומר שהשכל אינו צודק, בשכל יש דברים נכונים, אך יש להבין שהשכל אינו פרה קדושה, וכל האנשים, אם הוחלט ברמה הלוגית שהדברים הם כך, הוא מסכים לכך כמו רובוט . ועל האדם להתחיל לחקור, מי אמר שזה נכון, אולי ההפך הוא הנכון, אולי זה לא מחויב המציאות שזה כך למרות שהלוגיקה אומרת כך. ומי שיעיז ולא יפחד לשאול, כי האמת ...

... ומהי פרקטיקה טובה? מהי פרקטיקה רעה ומה הופך אנשים לפרקטיים בצורה שלילית? אליעד כהן מסביר על מושג הפרקטיקה ומציג כיצד פרקטיקה יכולה להיות שלילית או חיובית. הוא מתחיל בהשוואה בין אנשים לרובוטים, עבדים וחמורים, כדי להמחיש מהי פרקטיקה לא טובה. לדעת אליעד, פרקטיקה לא טובה היא כזו שבה האדם פועל באופן אוטומטי, בלי לחשוב. ... שקרית לפרקטיקה אמיתית? אליעד מבהיר שיש שני סוגים של פרקטיקה - פרקטיקה שקרית ופרקטיקה אמיתית: פרקטיקה שקרית: מתמקדת רק במה שצריך לעשות באופן חיצוני. האדם לא חושב, הוא רק מבצע הוראות כמו רובוט. לדוגמה, אם אומרים לו לפנות ימינה או שמאלה, הוא פשוט עושה זאת בלי לחשוב על התכלית הפנימית של הפעולה. פרקטיקה שקרית לא מובילה ... פרקטיקה היא הצד המעשי. ונראה אנשים מאד פרקטיים, שזה יכול להיות מאד מבורך בהרבה מקרים. ועכשיו נדבר על הצד השלילי של הפרקטיקה, ועל החיסרון של חשיבה פרקטית. אם נראה את ההבדל בין אדם לבין רובוט, בין עבד לבין מלך, כל מה שהעבד או הרובוט צריכים לעשות, זה לבצע, לא ביקשו מהם לחשוב. לעומת זאת המלך צריך לחשוב, הוא לא מתעסק בצד הפרקטי. הוא אפילו לא מתעסק בצד הפרקטי. הוא אומר לפקודים שלו מה צריך לבצע והם דואגים שיבוצע. וחמור, או רובוט, או מכונה, הם עושים ועושים ועושים, הם עובדים ותו לא. והאנשים העוסקים בצד הפרקטי הם חמורים, והאדם הוא לא חמור, ולמה הפרקטיים ... אני עושה שקשור לתכלית שתביא אותי לאושר. והאם הדבר הזה והזה יגרום לי באמת להרגיש טוב, יגרום לי להיות מאושר. ויש פרקטיקה שקרית, וי ש פרקטיקה מעשית. השקרי הוא אומרים לך לעשות ואתה עושה כמו רובוט, ופרקטיקה מעשית היא קשורה לתחושה הפנימית של מה שאת העושה. אושר הוא לא פעולה, אושר הוא תחושה פנימית, והוא תוצאה של הבנה פנימית ...

... היא בסך הכל חוויה של תחושה. אין הבדל אמיתי בין תחושת אני רוצה לתחושת אני לא רוצה, חוץ מהחוויה של האדם. כל ההבדל בין האדם לרובוט הוא רק בתחושה שהאדם מרגיש שהוא קיים, ואילו הרובוט לא מרגיש זאת. אך מעבר לתחושה הזאת, אין הבדל אמיתי ביכולות הביטוי או הפעולות של השניים. כלומר, אני ורוצה ... יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של תחושה הרצון הזה, אתה רק מרגיש שיש רצון. אין כל הבדל בין הרובוט לאדם, האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, ...

... האדם רוצה משהו ואכן קורה משהו אחר לחלוטין, ואז האדם אומר: לא בחרתי בזה. כלומר, האדם מתאר את חוויית הבחירה לפי ההתאמה בין הרצון שלו למציאות המיידית לאחר מכן. האם רובוט שיש לו רגשות יכול לבחור באמת? כדי להעמיק את ההבנה בנושא הבחירה, אליעד משתמש בדוגמה של רובוט דמיוני שיש לו רגשות. במקרה הזה, אדם מפעיל רובוט ושותל בו תחושה של רצון להרים את היד, ואז לוחץ על כפתור שמפעיל את הרובוט להרים את היד. הרובוט יגיד: בחרתי להרים את היד, מכיוון שהוא חווה קודם רצון ואחר כך את ההרמה עצמה. אך בפועל, הרובוט כלל לא בחר: לא הרצון ולא הפעולה היו תלויים בו, אלא רק במפעיל שלו. לעומת זאת, אם המפעיל ישתול ברובוט תחושה הפוכה של אני לא רוצה להרים את היד, ואז בכוח ילחץ על הכפתור וירים לו את היד, הרובוט יחווה לא בחרתי בזה. אבל בשני המקרים הרובוט עצמו לא היה זה שבחר או לא בחר, כי הוא נשלט לחלוטין על ידי גורם חיצוני. מהו הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה ... אצל בני האדם, זה לא משהו שבאמת קיים, כי הוא רק תאור של תהליכים. ויכול להיות שמשהו שותל לאדם את הרצון, או משהו גורם לאדם לרצות, ואחר כך לעשות, משל האדם רצה. ימציאו לרובוט רגשות, ויגרמו לו לרצות לעשות משהו, ואז המפעיל יגיד לו להרים את היד הרובוט יגיד אני בחרתי, ואם המפעיל ישתול לרובוט להרים את היד, בלי שישתול לו הרגשה קודמת, או רצון להרים את היד, הרובוט יגיד, אני לא בחרתי!! אם כן, האם הרובוט בחר בכלל? זה לא תלוי בכלל ברובוט, כי זה שהוא רצה זה לא היה תלוי בו, וזה שהוא הרים אותה לא היה תלוי בו. ואצל האדם, הרגשת הבחירה, זה לא יותר ...

... לשאלה עמוקה יותר לגבי האדם עצמו. הוא ממשיך בדוגמה של רובוט. כאשר אנו רואים רובוט פועל, אנו יודעים שמישהו מפעיל אותו, אפילו אם איננו רואים חוטים פיזיים. למשל, לרובוט אין חוטים, אך יש לו אותות חשמליים ותדרים בלתי נראים שמניעים אותו. האדם שאינו מודע לטכנולוגיה זו יכול לחשוב שלרובוט יש בחירה חופשית לזוז. אליעד ממשיך ומחדד את העניין באמצעות דוגמה נוספת: אם מישהו יזיז לאדם את היד, האם נאמר שאותו אדם בחר להזיז את היד? התשובה היא לא, משום שמישהו אחר ... כי מזיזים אותה, יחשוב אולי שהיא זזה מעצמה. ואם נראה רובוט, האם הוא בוחר לעשות את שעושה? או שמישהו מפעיל אותו ויכולים להגיד, אין לו חוטים, אבל יש לו תדר של חשמל שמפעיל אותו. אבל מי שאינו היה יודע על כך היה חושב שאולי יש לרובוט בחירה חופשית לזוז מעצמו. ואם מישהו היה מזיז לאדם את היד, האם האדם בחר להזיז את היד? או אם היינו מזיזים את האדם, האם היינו אומרים שהוא בחר? לא, הזיזו אותו. ומה שאני בא ...