... היא על ידי זה שרוצים אותו. ומי שבאמת לא רוצה איזה דבר, לא תהיה אפשרות, לתת לו את הדבר. לדוגמה, מחלה. שאם האדם באמת ובתמים ובלב שלם, לא היה רוצה להיות חולה, עד כדי כך שהאדם היה מוכן לוותר על הקיום העצמי שלו ועל כל מה שיש לו, והעיקר לא ...

... קיים בכל סוג קיום שהוא בכל עולם שהוא, בלי להיות בלי שום פחד וחרדה כלשהם. כי הקיום של האדם, דהיינו, עצם זה שהאדם יודע שהוא עצמו קיים, זה עצמו יוצר אצל האדם פחד תמידי. כי הקיום העצמי של האדם, תלוי בכך שהוא יחווה שהוא נפרד ...

... כלשהי. ואין אפילו ישות אחת בעולם, שאין לה שום פחד וחרדה בכלל. והעניין הוא, כי הפרעת החרדה שיש לאדם, נובעת, מכך שיש לו רצון עצמי, ומכך שהוא מבין, שאולי הרצון שלו לא יתמלא. ולכל ישות שקיימת בעולם, יש רצון כלשהו. כי הקיום עצמו של האדם, מחייב שתהיה לו תחושת חיסרון כלשהי. ובכל מקום שיש ...

... היא ככ חזקה, עד שהיא מגיעה לכדי חרדה קיומית. שהאדם חווה סוג של איום על הקיום שלו, והאדם נמצא בחרדה עוצמתית ביותר, שממלאת אותו, עד כדי עוצמה דומה לחוויית הקיום עצמה . וכאשר יש לאדם חרדה רגילה, אז האדם מבין לפעמים עם מה עליו להתמודד ומה עליו לעשות. אבל, כאשר יש לאדם חרדה כללית חזקה, ...

... עוד סוג נוסף של חרדה, שהיא חרדה פנימית עמוקה ביותר. שבה, האדם לא מפחד מכך שיקרה לו דבר רע שיפגע בגופו וכיוב. אלא, שהאדם מפחד מכך שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות ... בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמה חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן ... החלקים השונים שבגופו. והדבר שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. שהיא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. שהאדם חווה את הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת האני של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר ... העוצמה החזקה ביותר של החרדה הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. כי הדבר שהכי נראה לאדם כברור מאליו, זה הקיום העצמי שלו. וכל דבר בעולם, יכול להפתיע את האדם ברמה כלשהי. אבל הקיום העצמי של האדם, לא ממש מפתיע אותו. והקיום העצמי של האדם, הוא הדבר שהאדם הכי מקבל אותו, כמובן מאליו, בלי להיות מסוגל לחשוב על העדר הקיום העצמי של התודעה העצמית עצמה. ומי שיתבונן יראה, כי גם הקיום העצמי של האדם עצמו, שהוא הדבר שנראה כבטוח ביותר בעולם (אני חושב משמע אני קיים), הוא הדבר הכי לא בטוח שיש בעולם. ולמה? כי הקיום העצמי של האדם, הוא אפשרי המציאות בלבד, אך הוא אינו מחויב ... כי האדם יכול להיות מודע לקיומו העצמי, או שלא. אך בכל מקרה, קיומו העצמי של האדם, הוא לא מחויב כלל, אלא הוא רק אפשרות בלבד. ולמה הקיום העצמי של האדם, הוא הדבר הכי פחות בטוח בעולם? תשובה: משום שכל הדברים שיש בעולם, האדם אולי יכול לשלוט עליהם בצורה כלשהי. אבל יש רק דבר אחד ויחיד בעולם, שהאדם לא מסוגל לשלוט עליו כלל. והוא, הקיום העצמי שלו עצמו. כי האדם לא עשה ולא עושה שום מאמץ כלשהו כדי להיות קיים. והקיום העצמי של האדם, לא תלוי בו עצמו בשום צורה שהיא. ולכן ממילא, האדם גם לא יכול להשפיע על הקיום העצמי שלו עצמו בשום צורה שהיא, ולא יכול להגן על הקיום העצמי שלו בשום צורה שהיא. (והאדם לא שולט, גם לא בקיומה של ... וכולי). ומי שיתבונן יראה, כי הוא עצמו מודע לעצם קיומו, בלי שום סיבה מוגדרת. כי אין שום סיבה מוגדרת, שמחייבת את זה שהאדם יהיה מודע לקיום העצמי שלו. ומאחר שאין שום סיבה מוגדרת לכך שהאדם מודע לעצם קיומו, ... ולפעמים המחשבות הטורדניות הן ככ גדולות, עד כדי כך שהאדם מרגיש, שאולי הוא עומד להשתגע לגמרי, עד כדי כך שהוא עצמו לא יהיה מודע יותר לקיום העצמי שלו עצמו. וזהו הפחד הגדול ביותר של האדם והחרדה הקיומית ... כל חרדה קיומית באשר היא, עליו לחקור לבדוק ולגלות, מה הוא היה לפני שהוא היה. דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך האני שלו, ואל תוך הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא ... מי שזכה לטעום את חוויית העדר הקיום המוחלט, שבו האדם לא מודע לשום דבר כלל. ומי שזכה להיעלם לגמרי, ולחזור מהכלום ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ... הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא תיעלם לגמרי. ומי שיחקור ויבין את מהות התודעה העצמית שלו, ואת מהות הקיום העצמי שלו, עד לקצה האחרון והראשון, על ידי זה יתבטלו אצלו, כל ...

... ואם הוא קיים, אז אני לא קיים. ומי ששונא באמת, ברגע שהוא חושב על הדבר שאותו הוא שונא, מיד הוא נעלם. ומי שמגיע לשנאה אין סופית, גם הוא, ברגע שהוא חווה שנאה אין סופית, באותו הרגע, הקיום העצמי שלו מתבטל ממש. וזה בדיוק כמו מי שאוהב באהבה אין סופית, שהוא לא יכול שלא לחשוב על הדבר שאותו הוא אוהב, ואז הוא חושב רק עליו, וגם אז הקיום העצמי של האדם מתבטל. כי מי שיחשוב רק על ...

... אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי . ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות ...

... הזה, בלי מחויבות כלשהי. וכדי שהאדם יהיה קיים, מוכרח שהוא ירגיש שיש משהו שהוא מחויב אליו. כי בלי שום מחויבות כלשהי, אין שום משמעות לקיום העצמי של האדם. כי הקיום, הוא בגלל תחושת החיסרון, שהיא תחושת הצמצום, תחושת הרצון, תחושת ההזדהות, תחושת המחויבות וכולי. וכפי שכבר ביארתי את ...

... מהו הדבר שהאדם חושב שהוא חייב שהמציאות תהיה כך. כי אפילו החיים של האדם והקיום העצמי של האדם, שאם האדם חושב שהוא חייב לחיות, ושהוא חייב להיות קיים, ושהוא חייב להיות בריא, שזה כמובן דבר שהוא נחשב לדבר חשוב, הרי שגם זה ...

... המודעות מבלי לשלם את המחיר של הרצון והחיסרון. מה הפתרון לתחושת החיסרון המתמדת? אליעד מדגיש שאין דרך לבטל את הרצון, כי ביטול הרצון פירושו ביטול הקיום עצמו. במקום זאת, הפתרון שהוא מציע הוא להבין לעומק את הרצון עצמו. כאשר האדם מבין לעומק ...