... אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום . והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. ... עד אין סוף, ללא נקודת התחלה? גם זה אינו אפשרי כלל, כי מי שיתבונן אל תוך הצורות, ויסיר את צורת הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, ...

... ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום . וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. ...

... כי הצורה היא הזמן והמקום, שהם צורות, של האין, שהוא מהות המציאות והוא איננו, משום שהוא ללא צורת הזמן והמקום . ומהות המציאות, שהיא המצוי האמיתי המחויב הראשון, היא ממלאת את כל הצורות כולן, ...

... אפשר אולי לומר שיש מחייב ראשון, שהוא נמצא מחוץ לכל הצורות כולן, דהיינו, גם מחוץ לצורת הזמן והמקום , שהרי גם הם, לא יותר מאשר צורה, ושהוא זה שמחייב את הצורה של הזמן ושל המקום ואת כל הצורות שבתוכן, להיות כפי מה שהן ...

... ושאינו מוגדר כישות אחת - שלמות העדר ההגדרות, היא שלמות ההגדרות כי יש מוגדר ושאינו מוגדר. והאדם מסוגל להגדיר כל דבר, מלבד להגדיר שני הפכים בבת אחת כישות אחת. ואצל האדם תמיד יש, גם חוויה של הגדרה, וגם חוויה של דבר שהוא לא יכול ... (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם הופכים להיות אחד ממש. מקום שהוא ככ לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את ... כישות אחת ממש. כי מי שלא יכול להגדיר דבר והיפוכו בבת אחת, הוא בעצם חי במקום של חוסר הגדרות. והאדם צריך להיות מסוגל להגדיר את ... למקום שבו הכל מוגדר, עד שהוא מגדיר את הדבר והיפוכו, כדבר אחד ממש. עד שהוא מסוגל להגדיר רק צורה אחת, ולהפריד בין הדבר לבין היפוכו. אבל עדיין נשארת ביניהם אחדות. משום שהאדם מסוגל גם אחרי ההגדרה שלו, שמפרידה את הדבר מהיפוכו, עדיין להגדיר, שלמרות שיש הגדרה שמפרידה, עדיין אפשר להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות שלהן, כי מגדירים אותן, ...

... לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר לאהוב ולשנוא בלי להגדיר אהבה ... את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון המרכזי שהוא מציג הוא האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית לגמרי, ... גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו ... או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים לי, או אני רוצה שזה יישאר כך. ... שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. האדם ... להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ... האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע ... המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה שהאדם יפסיק לאהוב או לשנוא במובן ... עדיין מנסה להיאחז בהגדרות קיימות ולמצוא דמיון למשהו מוכר. הוא אומר באופן חד - משמעי, שכל ניסיון ... מעבר לכל השוואה או הגדרה. הרצון להגדיר את החוויה או להשוות אותה לאחרת הוא בדיוק הדבר שמרחיק ... הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות ... מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש ...

... רוצה את הכל זהו תהליך בתוך זמן ומקום, הגדרת הבורא זה צמצום של נפרדות האם הבורא באמת יכול לרצות את הכל? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ועמוק: ההגדרה של הבורא כמי שרוצה את הכל. אליעד פותח את דבריו בהסבר שבעצם האמירה הבורא רוצה את הכל כבר טמונה סתירה פנימית. הוא מסביר שאם אנחנו אומרים שהבורא רוצה את הכל, כבר יצרנו הגדרה שמחייבת נפרדות. ברגע שקבענו שהבורא הוא ישות שרוצה משהו, המשמעות היא שקיימת מציאות של משהו שאינו הבורא, משהו שנמצא ... שרוצה אותו. נוצר פיצול בין הרוצה לבין הדבר הרצוי. כלומר, עצם ההגדרה של הבורא כרוצה יוצרת מצב של נפרדות - יש משהו מחוצה לו, שאותו הוא כביכול רוצה להשיג. האם ניתן בכלל להגדיר את הבורא? אליעד מסביר את הבעיה העמוקה יותר שנמצאת בבסיס ההגדרה הזו: כל הגדרה שאנחנו נותנים לבורא, בין אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, הופכת את הבורא למוגבל. ברגע שאנחנו אומרים הבורא רוצה, ... רצון, תהליך או תנועה אינו אפשרי מבלי ליצור פרדוקס פנימי. למה כל הגדרה לבורא מייצרת נפרדות? אליעד חוזר ומדגיש את הנקודה שאם אנו מנסים להגדיר את הבורא, בהכרח נוצרת נפרדות. הוא מתייחס ... צמצום של האמת. ולכן, הבורא האמיתי לעולם לא יכול להיות מתואר בצורה מדויקת בשפה שלנו. מה המשמעות האמיתית של אין עוד מלבדו? אליעד מסביר כי הביטוי אין עוד מלבדו משקף את ההבנה העמוקה ביותר: ... או את האחדות המוחלטת היא לוותר לחלוטין על המושגים שלנו, על ההגדרות ועל התפיסות של נפרדות וזמן. רק כאשר האדם מוותר על הניסיון להגדיר, לתאר או להבין את הבורא בכלים מוגבלים של השכל, הוא ... לאותה נקודה מרכזית: ההכרה בכך שהאמת המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה, ושכל הגדרה שניתן היא רק אמצעי זמני לתאר משהו שאי אפשר באמת לתאר במילים. האם הבורא רוצה הכל? מהי נפרדות ומהי אחדות? מה פירוש ...

... את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות מה זה אומר להבין את המציאות לפני כל ההגדרות? להבין את המציאות כפי מה שהיא לפני כל ההגדרות, משמעותו להתבונן על העולם ועל עצמך בצורה נקייה מכל הנחות מוקדמות, דעות או הגדרות. אליעד כהן מסביר שבדרך כלל, אנשים חיים בתוך הגדרות, שהם אלו שנותנות משמעות לכל חוויית החיים שלהם. ההגדרות הן כמו מסננים דרכם האדם חווה את המציאות. לכן, להבין את המציאות לפני כל ההגדרות פירושו לחזור אל המקור, אל הדבר הבסיסי והראשוני ביותר, לפני שנתנו לו שם, לפני שיצרנו לו מסגרת או משמעות מסוימת. כיצד הגדרות יוצרות את תפיסת המציאות שלנו? אליעד מסביר שכל דבר שאנו חושבים או מרגישים, תמיד מבוסס על הגדרות שקיבלנו או יצרנו במהלך חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום לומר אני מרגיש חרדה, האדם מתבונן בתחושה עצמה, בלי לשפוט אותה או ... ואמיתי יותר עם המציאות הפנימית של האדם. למה חשוב לראות את המציאות ללא הגדרות? לפי אליעד, כל הקשיים והסבל של בני האדם נובעים מההגדרות שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד לראות את המציאות לפני שההגדרות משתלטות על החוויה. כיצד אפשר לחוות את המציאות ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של ... את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד שחייב להיות נכון בכל מצב ובכל זמן, דבר שאי אפשר לערער עליו או להפריך אותו. זה מה שנשאר אחרי שמורידים את כל ההגדרות ואת כל הפרשנויות שהאדם יצר. כדי להגיע להבנת המציאות כפי שהיא, האדם צריך להתבונן במה שנמצא לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים ב

... או מת, חיים ומוות, מהם חיים, מהו מוות, הגדרת החיים והמוות, חיים אחרי המוות מה ההבדל בין חי למת? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין אדם חי לאדם ... בוחר להפסיק לבצע פעולות מסוימות מתוך רצון אישי או החלטה מודעת. כלומר, הפסקת נשימה או אכילה לא תמיד מצביעה על מוות, אלא על בחירה. המוות הוא מצב שבו הגוף מפסיק לתפקד בצורה בלתי הפיכה, ולא סתם הפסקה זמנית של פעילות או תגובה. האם אדם צמח נחשב חי או מת? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת החיים רק לפי תגובה או מודעות הנראית לעין. לטענתו, עצם העובדה שאנחנו לא רואים שהאדם מרגיש ... אינו אומר שהם לא קיימים. כיצד נדע אם האדם מרגיש או לא מרגיש? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם אפשר לדעת בוודאות אם אדם אחר מרגיש או לא. הוא מסביר שהתחושה שלנו מגיעה מהמוח וממערכת העצבים, ושאלו בסופו של דבר רק אותות חשמליים וכימיים. הוא משתמש בדוגמה פשוטה: כשאנחנו ... העובדה שאנחנו לא מזהים תגובה של אדם או צמח, לא אומרת בהכרח שהוא אינו חש או חי. אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה בה אדם נפטר בביתו, וקרוביו מחליטים להוציא אותו ולקבור אותו ... מן הבית ולקבורתה, שלא קשורות דווקא למהות החיים והמוות, אלא לפרקטיקה היומיומית. מהי נשמה ומה הקשר שלה לחיים ולמוות? אליעד מסביר שתחושת הנשמה או האני נובעת מפעילות של המוח והחושים. הוא אומר שהתחושה שאנחנו חיים או מתים, או שיש לנו נשמה, היא בסופו של דבר תוצר של ...

... את המציאות, לקבל את המציאות, לרצות את המציאות, מחוץ לכל ההגדרות, דבר והיפוכו, הכלת המציאות ... הנושא שאליעד כהן מדבר עליו הוא ההבדל והיחס בין שלושה מושגים עיקריים: להכיל, לקבל ולרצות את המציאות. בשיחה זו, אליעד מדגיש שלא ניתן להשתמש במושגים אלה בצורה מדויקת לגמרי, וזאת משום שכל ... מעבר למושגים של להכיל ולא להכיל. מצד שני, אפשר לומר שאלוהים דווקא כן מכיל את הכל כי הכל בתוכו. שתי נקודות המבט נכונות באותה מידה, כי אלוהים נמצא מעבר לכל הגדרה. אליעד ממשיך ומסביר שבכל פעם שמשתמשים במילים כמו תכיל, תקבל או תרצה, למעשה מרמזים שההפך הוא שלילי. לכן מושגים אלה לא יכולים לתאר באופן מוחלט את המצב האמיתי שהוא מעבר להגדרות. האם לרצות את המציאות זו הגדרה נכונה? אליעד מתייחס ... המציאות. הוא מביא את הדוגמה שכשאומרים לאדם תשמח כמו אלוהים, גם זו אמירה לא מדויקת. למה רק השמחה נכונה? האם העצב לא טוב? המציאות האמיתית היא מעבר לכל ההגדרות האלה, ולכן אין משמעות אמיתית לומר שאדם צריך להיות שמח בלבד או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם ... את המציאות באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר והיפוכו? אליעד מסביר שמחשבה אנושית בנויה על הגדרות ונפרדות, ולכן היא אינה מסוגלת ... צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת לבטא בצורה מדויקת את המצב השלישי, שהוא ... בו זמנית. לסיכום, המסר המרכזי של אליעד הוא שהמטרה אינה לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר לרצות הכל? איך לחוות דבר והיפוכו? מה זה לקבל את המציאות? האם אפשר להיות מחוץ להגדרות? מה המשמעות של הכלת המציאות? ... חיצונית גם את המכיל וגם את הלא מכיל, זה משהו מעבר, זה משהו בלתי מוגדר. אי אפשר להגיד ובסוף תשמח, ומה עם העצב? האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? ... איך תכניס את הדיבור. כשאני אומר לך זה גם כך וגם ההפך, למעשה אני מנסה להכניס לך מצב שלישי שהוא גם זה וגם ההפך. שאלה: שלא נתפס בשכל. אליעד: נתפס, אבל לא בצורה מוגדרת. מה שבסוף אתה צריך ...