... מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת ...

... של המציאות. כי כל מה שישנו, אלו הכל צורות של המציאות. וגם התודעה וגם הרצון וגם הדבר שאותו האדם רוצה, הם בסך הכל צורות של מהות אחת ממש. כי הרצון והרוצה והדבר הרצוי, הם בשורשם אחד, והם כולם רק צורות של האין סוף, שבו אין צורת רצון רוצה רצוי. ועל ידי ההבנה של האדם שהכל בשורשו אחד, על ידי זה ...

... של היש צורה. וההפך וההעדר של האין, הוא היש. כי ההעדר של האחדות, היא הנפרדות. וגם האין וגם היש, אלו שתי צורות, של מהות אחת ויחידה באמת, שבה אין שום ...

... איך יוצרים שאלות, מה זה שאלות? בתהליך של שאלת שאלות יש מהות וצורה, כל השאלות הם צורות של מהות מסויימת. יש לנו מילות שאלה בסיסיות כמו - כמה, למה, מדוע, איך, כיצד, איפה, מתי, האם? שהם השורשים של השאלות, שכול השאלות בעולם הם צורות של המהות הזאת. למשל אתה שוטף כלים, תשאל, מדוע משהו? כמה משהו. איך משהו? אתה לוקח את מה שאתה יודע על ...

... לחלוטין. האם יש צורך בהוכחה לוגית לאחדות המהות? אליעד מסיים בכך שאין צורך אמיתי בהוכחה לוגית מוחלטת לאחדות המהות, משום שברגע שאדם מתבונן לעומק הוא יכול לראות בעצמו שכל הדברים השונים הם בעצם רק צורות של מהות אחת. ההבנה הזו, לטענתו, אינה מחייבת הוכחה פורמאלית, אלא רק הסתכלות פנימית והתבוננות מעמיקה על המציאות. מהי המהות של המציאות? האם קיימים ארבעה יסודות? איך ...

... עצמי מחויב המציאות או אפשרי המציאות, התחדשות או המשכיות, סיבת הקיום העצמי, למה אתה קיים, נצחיות הנשמה מהי המשמעות של קיום עצמי? האם הוא מחויב או רק אפשרי? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלת הקיום העצמי והקשר בין ההווה לעבר. הוא בודק אם קיום האדם כרגע הוא מחויב המציאות, או שמא הוא אפשרי בלבד, תוצאה של רצף של רגעים קודמים. אליעד מסביר שמי שמבין את עצמו כקיים כרגע בגלל שהיה קיים בעבר, למעשה משקר את עצמו. קיום האדם לא מחויב לעבר, אלא הוא רק אפשרות אחת מתוך רבות. המרצה פותח את הנושא על ידי השאלה מהו מקור הקיום? האם אנחנו קמים ... תלוי בקיום של אתמול, אך אליעד טוען שזו טעות. הוא מדגיש שזוהי אשליה של המשכיות, והקיום כיום הוא רק אפשרות, לא מחויבת. הוא שואל את השאלה מהו באמת מקור הקיום, ומדבר על כך שכאשר אנחנו שואלים את עצמנו למה אני קיים? אנחנו למעשה לא מבינים את שאלת הקיום. ההסבר המתמשך מציין שאין חובה להיות קיימים ברגע הזה, ולא מדובר על קיום מחויב, אלא רק אפשרות. כל רגע הוא אפשרות חדשה, לא מחויבת. אליעד מציין כי המחשבה שהקיום של היום מחויב לאירועים קודמים היא שקר, והאדם למעשה יכול להיות קיים או לא קיים, והקיום אינו תלוי בקיום של רגעים עברו. בהמשך, יש התייחסות לשאלה האם יש צורך לעמוד בתוצאה או סיבה - האם התוצאה של הרגע הנוכחי היא תוצאה של הסיבה של הרגע הקודם? אליעד מציין כי לא כל מה שמתרחש הוא תוצאה ישירה של אירועים קודמים, והשאלה האם התוצאה היא בהכרח המשך של סיבה מסוימת היא שאלה שעוסקת בקיום האפשרי ולא המחויב. אליעד מציין גם את המורכבות של הרגע הנוכחי. כל רגע הוא מנותק מהעבר ויכולה להיות אפשרות חלופית, כלומר, לא מחויבים להמשיך בקיום של הרגע הקודם. כל קיום הוא אפשרות, לא הכרח. לסיכום, אליעד מסביר שהקיום שלנו לא מחויב, אלא אפשרי בלבד. תודעתנו מרמה אותנו לחשוב שהקיום שלנו מחויב, אך למעשה כל רגע הוא רק אפשרות, ואנחנו לא מחויבים להישאר קיימים. מהו קיום עצמי? האם קיום הוא מחויב או אפשרי? האם יש סיבה ותוצאה בקיום? מהו מקור הקיום? האם קיום הוא רצף של רגעים? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מורכב ולא מורכב, חייב להיות קיים, לא חייב להיות קיים מה ההבדל בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? אליעד כהן מסביר שהמציאות מתחלקת לשני מושגים מרכזיים: מחויב המציאות ואפשרי המציאות. מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות קיים ואינו יכול שלא להתקיים. הוא אינו תלוי בשום דבר אחר ואינו יכול להיות חסר. לעומתו, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות קיים אך אינו חייב להיות קיים, כלומר, הוא תלוי בתנאים או בגורמים מסוימים. כדי להבהיר את ההבדל, אליעד נותן דוגמה של מטוס הבנוי מלגו. המטוס עצמו הוא אפשרי המציאות, כי הוא יכול להתקיים בצורת מטוס או לא להתקיים כלל, והקיום שלו תלוי בכך שנרכיב את החלקים. לעומת זאת, חלקי הלגו עצמם הם מחויבי המציאות מבחינת המבנה הספציפי של המטוס, כי אם רוצים שיהיה מטוס, מוכרחים שיהיו חלקים. כלומר, החלקים חייבים להתקיים כדי לאפשר את יצירת המטוס. אך הצורה הספציפית של המטוס אינה מחויבת, אפשר להרכיב מאותם חלקים צורות אחרות או אפילו לא להרכיב בכלל. מהי ישות מורכבת, ומדוע היא אפשרית המציאות בלבד? אליעד מדגיש שכל דבר שמורכב משני דברים או יותר מוגדר בהכרח כאפשרי המציאות ולא כמחויב. הסיבה לכך היא שעצם העובדה שיש חלקים שונים המרכיבים את הדבר, פירושה שהחיבור ביניהם הוא עניין אפשרי, לא הכרחי. למשל, חדר מסוים קיים כמחויב המציאות (משום שמשהו תמיד חייב להתקיים במציאות), אך סידור הרהיטים בתוכו הוא אפשרי, שכן ניתן להזיז את הרהיטים למקומות אחרים או להוציא אותם לחלוטין. כלומר, הקיום הבסיסי הוא מחויב, אך האופן שבו דברים מסודרים בו הוא אפשרי בלבד. אליעד מוסיף דוגמה נוספת: אם קיים משהו שאתה יכול לפרק לשני רכיבים או יותר, אותו דבר מוגדר כאפשרי המציאות בלבד, כי ניתן להפריד אותו לחלקיו השונים או להרכיבו מחדש. מכאן, כל דבר המורכב משני חלקים ומעלה הוא תמיד אפשרי המציאות ולא מחויב. מדוע ישות אחת ויחידה שלא תלויה בשום דבר היא מחויבת? לעומת ישויות מורכבות, אליעד מסביר שקיימת ישות אחת ויחידה שאינה תלויה בשום גורם אחר, ולכן היא מוגדרת כמחויבת המציאות. הכוונה היא למציאות מוחלטת שקיומה אינו תלוי בשום גורם נוסף. אליעד מכנה זאת העין המוחלט או המודעות המוחלטת, היש והאין, שנמצאת ... לשינוי או אי - קיום. הוא מדגיש שמציאות כזאת אינה יכולה להיות מורכבת משום גורם אחר, משום שהרכבה תגרום לכך שקיומה יהיה אפשרי ולא הכרחי. כיצד ניתן לזהות אם משהו הוא מחויב או אפשרי? אליעד ממחיש את התהליך לזיהוי מחויב ואפשרי בעזרת שאלות פשוטות. למשל, כאשר ישנה ישות כמו שולחן, אפשר לשאול אם השולחן יכול שלא להיות קיים או להימצא במקום אחר. מכיוון שהתשובה תהיה חיובית, השולחן הוא אפשרי ולא מחויב. לעומת זאת, ישות שהקיום שלה הוא הכרחי תמיד, ללא אפשרות היעדרות, היא ישות מחויבת. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת: כאשר יש לך לבני לגו, הלבנים עצמן הן מחויבות המציאות רק במובן של חומר או חלקים, מכיוון שללא חומר אין אפשרות ליצור שום דבר. אבל המבנה המסוים שמורכב מהן, כמו קיר או מטוס, הוא אפשרי בלבד, כי אפשר להרכיב את החלקים אחרת או לא להרכיב בכלל. כיצד ניתן להבדיל בין מה שמחויב למה שהוא אפשרי ביחס למציאות הכללית? אליעד מדגיש כי כל דבר שיכול להיעלם, להשתנות או להתפרק הוא תמיד אפשרי בלבד. כל ישות שאינה יכולה להשתנות או להיעלם, שהיא אחת מוחלטת ואינה מורכבת מחלקים, היא מחויבת המציאות. הוא מסביר שכשמדברים על המחויב המציאות, מתכוונים למציאות עצמה, ליסוד הבסיסי והיחיד של כל הדברים - מודעות מוחלטת או המציאות הכללית, שאינה יכולה להיעדר או להשתנות לעולם. אליעד מדגיש שחשוב להבין כי מה שנראה לנו כמחויב או אפשרי משתנה בהתאם לנקודת המבט. אם מתבוננים ביחס לחדר, החדר כולו

... עצמי, פירוק הרצון העצמי למחויב המציאות ולאפשרי המציאות, צורה של רצון מה זה רצון עצמי ואיך מפרקים אותו למהות וצורה? התוכן של ההרצאה של אליעד כהן מתמקד בנושא עמוק וחשוב: פירוק הרצון העצמי של האדם לשני מרכיבים מרכזיים - מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כדי להבין את מהות הנושא, אליעד מסביר שקודם כל על האדם לשאול את עצמו לגבי כל דבר, האם הוא אפשרי או מחויב. זו הדרך הבסיסית לנתח ולפרק כל רצון שיש לאדם, וכל דבר שהאדם חווה, מרגיש או חושב. אליעד מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין מה שהוא אפשרי למה שמחויב. דוגמה פשוטה לכך היא אדם שרוצה לשתות מים. הרצון שלו לשתות מים הוא אפשרי ולא מחויב , כי באותה מידה הוא היה יכול לרצות לא לשתות או לרצות לשתות משהו אחר. עצם הרצון לשתות מים הוא צורה אפשרית של רצון, לעומת עצם קיומו של הרצון עצמו, שהוא מחויב במציאות. כלומר, יש רצון בסיסי, שהוא מחויב בכך שהוא תמיד נמצא, אך הצורה שלו (למשל הרצון הספציפי לשתות מים או כל דבר אחר) תמיד אפשרית בלבד. למה האדם רוצה דווקא דבר מסוים ולא משהו אחר? אליעד נותן דוגמה לכך שאדם שואל את עצמו: למה אני רוצה לשתות?. הרצון לשתות הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי. כלומר, האדם יכול היה באותה מידה לרצות לא לשתות, או לרצות משהו אחר לחלוטין. לכן, כשאדם ... ממליץ לפרק את השאלה הזאת לשתי רמות: הצורה של הרצון - מה האדם רוצה באופן ספציפי (כמו לשתות מים). המהות של הרצון - הרצון עצמו, שהוא עצם העובדה שהאדם בכלל רוצה משהו כלשהו. רוב האנשים מתמקדים תמיד בצורה החיצונית של הרצון (מה הם רוצים), במקום ... עצמו, ולא את צורתו החיצונית. מהי צורת הרצון ומהי מהות הרצון? אליעד מסביר שרצון בצורה כלשהי הוא ישות מורכבת. הישות הזו מורכבת משני דברים: מהות וצורה. הצורה היא תמיד אפשרית. כלומר, האדם יכול היה לרצות צורה אחרת של אותו רצון. לדוגמה, אדם שרוצה לשתות מים יכול היה באותה מידה לרצות לשתות מיץ או כל משקה אחר. זה הופך את הצורה של הרצון לדבר לא מחויב. לעומת זאת, המהות של הרצון, שהיא עצם העובדה שקיים רצון כלשהו, היא מחויבת, מכיוון שהאדם תמיד חייב לרצות משהו, גם אם הצורה המדויקת משתנה. הדוגמה שאליעד משתמש בה להמחיש זאת היא הרצון לשתות מים: הרצון הספציפי הזה הוא אפשרי, אך מתחתיו ישנו רצון בסיסי (המהות) שהוא תמיד מחויב. לכן, לפי אליעד, יש לשים דגש בחקירה הפנימית דווקא על המהות המחויבת ולא רק על הצורה החיצונית והאפשרית של הרצון. למה קשה לאנשים לחקור את מהות הרצון שלהם? אליעד מסביר שהסיבה שבני אדם לא מוכנים לשאול את השאלה הבסיסית והעמוקה למה בכלל אני רוצה משהו? היא מכיוון ששאלה זו מקרבת ... את הרצון העצמי? כדי להבין את עצמך ואת הרצון שלך לעומק, אליעד מציע לבצע פירוק יסודי של כל רצון שעולה בך לשני חלקים ברורים: המהות - החלק המחויב של הרצון, שהוא עצם קיומו של רצון כלשהו. הצורה - החלק האפשרי של הרצון, שהוא מה בדיוק אתה רוצה ולמה ... של אליעד הוא שהאדם נוטה כל הזמן להתעסק רק בצורות החיצוניות, משום שהוא מפחד מההכרה שאין לו שליטה אמיתית על הרצון הבסיסי עצמו, שהוא תמיד מחויב. אליעד ממליץ להתמודד עם הפחד הזה ולחקור לעומק את הרצון עצמו, ולהגיע להבנה העמוקה לגבי מה שבאמת מניע אותו ברובד הכי בסיסי של ההוויה שלו. מה זה רצון עצמי? איך לפרק את הרצון שלי? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? למה יש לי רצון בכלל? האם הרצון שלי הוא אפשרי או מחויב? איך להבין את מהות הרצון שלי? ...

מחויב המציאות, אפשרי המציאות, האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות האם ישנו דבר שקיומו הוא מחויב המציאות? אליעד כהן דן בנושא מחויב המציאות ואפשרי המציאות ומסביר לעומק האם בכלל קיים דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות, כלומר, דבר שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים בשום תנאי. הסוגיה נוגעת לשאלה פילוסופית בסיסית ביותר - האם יש דבר שכל קיומו הכרחי לחלוטין ואינו תלוי בשום גורם חיצוני או נסיבות מסוימות, או שמא כל דבר שקיים הוא אפשרי בלבד, כלומר, יכול להתקיים או שלא להתקיים בהתאם לתנאים כאלה ואחרים. אליעד מסביר שהרבה פעמים אנשים משתמשים במושגים מחויב או אפשרי מבלי להבין עד הסוף את המשמעות המדויקת של המושגים האלה. הוא מבהיר שלדבר על מחויב המציאות אומר שיש משהו במציאות עצמה שחייב להיות קיים תמיד ובכל מצב. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא מושג שמתייחס לדברים שיכולים להיות קיימים, אך יכולים גם לא להיות קיימים, ותמיד מותנה במשהו אחר שקובע את קיומם. מדוע חשוב להגדיר במדויק מהו מחויב המציאות? אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של הגדרות מדויקות. הוא מסביר שאם אנחנו לא מגדירים במדויק את המונח מחויב המציאות, אנחנו עלולים להגיע לבלבול ולהניח הנחות שגויות בנוגע למציאות. הוא מדגים כיצד יש אנשים שאומרים, למשל, שהעולם מחויב המציאות כי הם לא יכולים לדמיין מצב שבו העולם אינו קיים. אבל הוא טוען שזאת תפיסה לא מדויקת, כיוון שהעובדה שאנחנו לא יכולים לדמיין מצב מסוים אינה אומרת שהוא בלתי אפשרי באופן מוחלט. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: הוא אומר שאנשים יכולים לחשוב שדברים מסוימים הם מחויבים, למשל העובדה שהשמש זורחת כל בוקר. עם זאת, הוא מסביר לעומק שהשמש אמנם זורחת כל בוקר, אך היא אינה מחויבת המציאות, מפני שתיאורטית ייתכן מצב שהשמש לא תזרח יום אחד מסיבה כלשהי. כלומר, עצם האפשרות לחשוב על מצב שבו השמש אינה זורחת כבר הופך את המציאות הזאת לאפשרית ולא מחויבת. כיצד ניתן להבחין בין מחויב המציאות לאפשרי המציאות? על מנת להבין את ההבחנה בין מחויב לאפשרי, אליעד מציג שיטת בירור פשוטה: הוא מציע לשאול האם ניתן להעלות על הדעת מצב בו הדבר המדובר לא יהיה קיים. אם ניתן אפילו לדמיין מצב כזה, הדבר אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. רק דבר אחד שלא ניתן כלל וכלל לדמיין את העדרו, כלומר, דבר שלא ייתכן אפילו בצורה תיאורטית או לוגית שיהיה נעדר, הוא דבר שניתן לומר עליו שהוא מחויב המציאות. אליעד כהן מוסיף הסבר נוסף על תהליך החשיבה: אם מישהו שואל האם בסופו של דבר יש משהו מחויב המציאות או לא? הוא למעשה מניח מראש שיש משמעות להגדרת המונח מחויב. אליעד מסביר שאם אין בכלל משמעות למושג מחויב המציאות, אז השאלה עצמה חסרת משמעות. כלומר, עצם הדיון בשאלה מניח שיש משמעות למונחים ולמושגים האלה, ולכן חשוב כל כך להגדיר אותם בצורה מדויקת וברורה. מה גורם לאנשים להתקשות בהבנת מושג המחויבות? אליעד מתייחס לכך שאנשים מתקשים להבין את מושג מחויב המציאות מפני שהם רגילים לראות דברים באופן מותנה - למשל, הם רגילים לכך שכל דבר שקורה בעולם מותנה בדבר אחר. לכן, כאשר ...

... מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של ... שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא ... ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, לא רק כרעיון מופשט, אלא כממשות מוחלטת. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? הסיבה שאין הבדל בין מהות לצורה נובעת מההבנה שכל מה שנכון לגבי המהות נכון גם לגבי הצורה. כלומר, אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של ... ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין מחויב המציאות. למעשה, כל דבר שנחשב לאפשרי הוא למעשה גם מחויב, ובכך הוא נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג ... - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה השאלה האם זה מוביל למסקנה שיש ריבוי אלוהים. אליעד מסביר שאמנם נראה שזה מוביל לריבוי אלוהויות, אך למעשה מדובר באותה אלוהות אחת, שהיא האחדות המוחלטת. הרעיון של ריבוי אלוהים הוא שוב דרך של שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות ... במקביל, אך השכל המוגבל שלנו מסוגל לחוות רק השתקפות אחת בכל פעם. מה המשמעות המעשית של התובנה שכל דבר הוא מחויב? המשמעות המעשית של תובנה זו היא שבכל אירוע, חפץ, מחשבה או רגש, טמונה ההבנה שהוא חלק בלתי נפרד מהמציאות, ולכן הוא מחויב ולא רק אפשרי. אליעד מדגים זאת באמצעות הנעל, שאפילו אם נדמה לנו שהיא יכולה להיות במקום אחר, בפועל היא מחויבת להיות בדיוק במקום שבו היא נמצאת, כמו גם במקום שבו היא לא נמצאת. כיצד דברי רבי נחמן על התעוררות בלילה ... מתנתק מהמחשבות הרגילות, הולך לבדו ומתנתק מן העולם, הוא יכול להגיע לחוויית אחדות מוחלטת, ולהפוך את נפשו למחויבת - כלומר, לחוות את עצמו כחלק בלתי נפרד מהמציאות המוחלטת. במצב כזה, האדם תופס את עצמו כאלוהים ממש, וחי מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל בין אפשרי למחויב. האם התובנה הזו שוללת את חוויית הבחירה? אליעד מדגיש שהתובנה הזו לא שוללת את חוויית הבחירה אלא דווקא מאפשרת את הבחירה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין שהכל מחויב, הוא למעשה משתחרר מכל מגבלה של בחירה מוגבלת וחווה חופש מוחלט לבחור ולחוות כל אפשרות כמציאות מוחלטת. איך ליישם את רעיון אחדות הצורה והמהות בחיי היומיום? פירוש מושגי מחויב המציאות ואפשרי המציאות בהגות היהודית רבי נחמן ומהות ההתבוננות בשקט הלילה הקשר בין סופר פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים ... והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו תופסים בחושים. מהות המציאות ... כל המקומות והזמנים, אך גם הצורה משתתפת בתכונה זו. המשמעות היא שכל דבר במציאות אינו סתם אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם ... ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים בכל מצב. זה נראה כהגזמה או כסתירה, אך זו בדיוק ... מתקיימות כל האופציות בבת אחת, אפילו אם איננו תופסים זאת באופן רגיל. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי