... האושר האמיתי, כלומר, אושר שנובע מתוך העשייה עצמה ולא מתוך תוצאה עתידית. כל אדם שואל את עצמו איך להגיע למצב שבו כל פעולה נעשית לשם העשייה בלבד, ללא שום אינטרס. השאלה הזו מעלה דיון חשוב: האם ניתן לשחרר את עצמנו לחלוטין מהאינטרס או אולי ניתן למלא כל פעולה בכל אינטרס, כך שכל פעולה תהפוך למטרה בפני עצמה? האם אפשר לבצע פעולה ללא אינטרס? כדי להבין אם אפשר באמת לבטל את האינטרס, יש לבחון שתי גישות עיקריות. האחת מציעה להיפטר לחלוטין מכל אינטרס, והאחרת טוענת שניתן למלא את האינטרס בכל פעולה, כך שכל פעולה תשא את ערכה הפנימי. לדוגמה, אם אדם מכין סלט, הוא מבצע סדרה של פעולות כמו לקום מהכיסא, לפתוח את המקרר ולחתוך את הירקות. השאלה היא האם הוא יכול לעשות כל פעולה מתוך הנאה מהעשייה עצמה, בלי לחשוב על תוצאה עתידית כמו לאכול את הסלט. האם פעולה לשם עצמה גם נחשבת אינטרס? בזמן שאנחנו מבצעים פעולה, תמיד יש איזושהי כוונה מאחוריה. אם אנחנו מבצעים פעולה מתוך רצון לעשות אותה בלבד, האם זה לא הופך גם סוג של אינטרס? למשל, אדם עשוי להזיז כיסא כדי שאחרים יוכלו לשבת עליו, אך הוא לא עושה זאת סתם - הוא רוצה לראות את התוצאה של פעולה זו. אם היו אומרים לו שבקרוב הוא ייעלם, הוא לא היה מזיז את הכיסא, כי אין לו שום אינטרס בעתיד. השאלה כאן היא אם ניתן לבצע פעולה רק לשם עצמה, בלי שום כוונה לתוצאה כלשהי. איך דוגמת הרקדן עוזרת להבין את רעיון העשייה לשם העשייה? אדם שמבצע פעולה מתוך הנאה מיידית מהעשייה עצמה, כמו רקדן שרוקד לשם הריקוד, נראה כאילו הוא לא ממתין לתוצאה כלשהי. אך בפועל, כשבודקים את הדבר לעומק, הרקדן ... אחרי כל תנועה. האם אפשר להפסיק לחשוב על תוצאה וליהנות מהעשייה עצמה? ההנאה מהעשייה עצמה כרוכה בהפנמת רעיון שמסתכל על הפעולה כמשהו מוחלט בפני עצמו. אם אדם עושה פעולה מתוך הנחה שהיא מושלמת, ללא קשר לתוצאה, אז כל פעולה הופכת להיות שלמה. לדוגמה, אם האדם היה יודע שזו הפעולה האחרונה בחייו, הוא היה עושה אותה כאילו היא המושלמת ביותר עבורו, בלי לחשוב על שום דבר אחר. הבעיה, עם זאת, היא שבדרך כלל, ברגע שפעולה הופכת לשלמה, האדם עשוי להרגיש צורך לשנות אותה - מה שיוצר פרדוקס. אם אתה מאמין שהפעולה שאתה עושה היא שלמה ומושלמת, מדוע לשנות אותה לאחר מכן? האם אפשר לשאול אם הכל מושלם בו זמנית? ההבנה שעלולה להתעורר בשלב זה היא שאין באמת דבר ... בהווייתו. עם זאת, לא כל אדם מסוגל לחוות את הרגע הזה, כי המוח שלנו לא בנוי להבין את השלם כפי שהוא באמת. האם חיפוש אחרי פעולה ללא אינטרס מצריך את היציאה מהשכל? הביטוי אין שכל מתאר מצב שבו הגבולות בין טוב ורע, בין שלמות לחוסר שלמות, אינם מוגדרים. במצב זה, אפשר ... השנייה היא להעמיק את ההבנה של מקור הרצון והאינטרס, ולגלות כיצד ניתן לפרוץ את גבולות השכל כדי להגיע למקום שבו כל פעולה נראית מושלמת. כל דרך מביאה עם עצמה אתגרים ותובנות שונות, אך כל אחת מהן מאפשרת גישה חדשה להבנת הרצון, האינטרס וההנאה. מה עושים כאשר אפילו ... תחושת שלמות אמיתית. כל זה מייצג את המורכבות שמצויה בתוך כל חוויה חיובית. מהו אושר נצחי? איך להשיג שלמות בעשייה? האם כל פעולה נעשית מתוך אינטרס? מהו מצב של אין שכל? איך לשלב בין רצון ותוצאה בעשייה? מהו המחיר של השגת שלמות מוחלטת? איך אפשר לשאול את השאלה המרכזית על פעולה ללא אינטרס? יש מי שתוהה: איך מגיעים למצב שבו כל פעולה שאנו מבצעים היא בפני עצמה, ללא שום אינטרס וללא ציפייה למשהו שיקרה אחר כך? השאלה הזאת פורצת דרך, כי היא מנסה להבין האם בכלל אפשר לבטל את האינטרס לגמרי, או אולי למלא אותו בכל פעולה שנעשית, עד כדי כך שכל פעולה נחווית כהגשמה מלאה וכמטרה בפני עצמה. האם יש אפשרות אמיתית לביטול האינטרס או למילויו בכל פעולה? יש שתי גישות שנידונות לעומק. האחת היא להיפטר מהאינטרס לגמרי כך שלא תורגש שום ציפייה או מטרה עתידית. השנייה היא למלא את האינטרס בכל דבר קטן, כך שכל פעולה מייצגת עבור האדם את מלוא הרצון והמשמעות ברגע נתון. לדוגמה, כשהאדם הולך להכין סלט, הוא מבצע הרבה פעולות: הוא קם מהכיסא, ניגש למטבח, פותח את המקרר, שוטף את הירקות וכו. בגישה השנייה, כל שלב הרכבת הסלט נעשה למען עצמו, כדי לעשות את הפעולה עצמה. אבל עולה כאן השאלה האם בכלל אפשר ליישם את זה, כי בדרך כלל יש לנו יעד: אנחנו מכינים סלט כדי לאכול אותו אחר כך. השאלה היא האם אפשר לבצע כל חלק בתהליך אך ורק לשם פעולת החיתוך, השטיפה והערבוב, בלי שום מחשבה על התוצאה. האם פעולה למען עצמה היא גם סוג של אינטרס? נשאלת שאלה: אם האדם עושה את ה

... ואנחנו צריכים לומר, מהו המספר המינימאלי ההכרחי של פעולות שחייבים לעשות, כדי להפוך את הסיסמא לחזקה. לדוגמא, אם הסיסמא היא A12345, אז אנחנו צריכים לעשות לפחות פעולה 1 שתגרום לכך שהסיסמא תכיל גם אות קטנה כלשהי. אם הסיסמא היא נניח 1Aa2, עלינו לבצע 2 פעולות כדי לגרום לסיסמא להיות באורך של 6 תווים. ... להוסיף אות אחת לדוגמא a קטנה aA123456 או להחליף לאות 1 קטנה לדוגמא כך Aa23456 ובשני המקרים הסיסמא תהיה תקינה. דהיינו, אם חסרה לנו אות 1 קטנה, אז עלינו לבצע פעולה 1 של הוספה של אות קטנה או פעולה 1 של החלפה של אות כלשהי, לאות קטנה, כדי שהסיסמא תהיה חוקית. ומה אם הסיסמא צריכה להכיל אות 1 גדולה? ומה אם הסיסמא צריכה להכיל ספרה אחת ... עד 20 תווים רצופים, שזה המספר המקסימאלי של התווים שהסיסמא יכולה להכיל. ועכשיו עלינו לבצע עוד סוג של בדיקות ידניות, ולחלק לחלקים בצורה הבאה: נניח שהיתה רק פעולה אחת אפשרית, פעולה של מחיקה בלבד. האם היינו יודעים לפתור את כל המצבים? האם היינו יכולים לפתור פעולות של סיסמא קצרה? תשובה: לא. האם היינו יודעים לפתור מצב של סיסמא ארוכה: כן. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים חסרים? תשובה: לא. האם היינו יודעים לפתור מצב של תווים רצופים? תשובה: כן. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של הוספה? אז היינו יכולים לפתור מצב של סיסמא קצרה, לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמא ארוכה מידי. כן היינו יכולים לפתור מצב של תווים חסרים או רצופים. ואם היתה רק פעולה אחת אפשרית של החלפה? אז לא היינו יכולים לפתור בעיה של אורך. אבל כן היינו יכולים לפתור בעיה של תווים חסרים או רצופים. ואם היו רק 2 ... ואם היו רק 2 פעולות של מחיקה והחלפה? לא היינו יכולים לפתור מצב של סיסמא קצרה מידי. או במילים אחרות ננסה לבדוק את כל החוקים ואת כל המצבים, במקרה שיש רק פעולה אחת אפשרית של הוספה או מחיקה או החלפה. ובמקרה שיש רק 2 פעולות אפשריות, של הוספה + מחיקה או הוספה + החלפה או מחיקה + החלפה בלבד. ... בוודאות פעולות של הוספה ולא של מחיקה או של החלפה. ואם הסיסמא ארוכה מ 20 לדוגמא היא באורך של 5, אז יש לנו וודאות של מאה אחוז שאנחנו צריכים לבצע 5 פעולות מסוג פעולה של מחיקה. דהיינו, בדיקת החוק של האורך, נותן לנו וודאות גם לגבי כמות הפעולות שצריכים לבצע וגם לגבי סוג הפעולות שצריכים לבצע, כדי ... נראה כי נניח שאנחנו צריכים שתהיה אות אחת קטנה, הרי שאם אין אות אחת קטנה, הרי שיש לנו וודאות של מאה אחוז לגבי כמות הפעולות שעלינו לבצע, דהיינו, שעלינו לבצע פעולה 1 כלשהי. אבל יש לנו ספק לגבי סוג הפעולה שעלינו לבצע, כי אולי נצטרך לעשות הוספה של אות 1 או החלפה של אות 1. ואם חסר לנו אות גדולה + מספר, הרי שבוודאות עלינו לבצע 2 פעולות. אבל הן יכולות להיות או 2 פעולות הוספה או 2 פעולות החלפה או 1 פעולה הוספה + 1 פעולת החלפה וכולי. במילים אחרות, החוק השני של תווים הכרחיים, נותן לנו וודאות לגבי כמות פעולות שצריכים לבצע, אבל משאיר לנו ... הפעולות שעלינו לבצע. מהי החוקיות של הפעולות עצמן? מה היחס ביניהן? ואם נעמיק עוד קצת לגבי הפעולות האפשריות לתקן סיסמא, וננסה לשאול את עצמנו, אם יכולנו לבחור פעולה אחת או 2 פעולות בלבד, מה היינו בוחרים? האם יש פעולה שעדיפה על פעולות אחרות? אם נחקור את הנושא נראה ש: בשביל סיסמא שתהיה באורך לפחות 6, חייבים פעולה של הוספה ואך ורק פעולה של הוספה. בשביל סיסמא שתהיה לא יותר מאורך של 20, חייבים פעולה של מחיקה ואך ורק פעולה של מחיקה. בשביל שהסיסמא תהיה עם תווים הכרחיים, צריך פעולה של הוספה או של החלפה. כאשר אין יתרון לפעולה של החלפה או של הוספה. אם נבצע הוספה או החלפה של תווים, הרי שנבצע מספר זהה של פעולות. דהיינו, אם נבחר לתקן את הסיסמא באמצעות הוספה או ... ואם נחקור את החוק של התווים הרצופים, אז נראה שאפשרי לתקן בהתאם לחוק באמצעות מחיקה או הוספה או החלפה. כאשר מחיקה היא בדרך כלל דורשת הכי הרבה פעולות. אחר כך פעולה של הוספה שדורשת פחות פעולות. ואחר כך פעולה של החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. דהיינו, תווים רצופים, בברירת המחדל, נעדיף לפתור אותו עם פעולת החלפה, שדורשת הכי פחות פעולות. או במילים אחרות, אם נוכל לבחור לפתור בעיה של חוק 2 של תווים חסרים, באמצעות הוספה או החלפה, אז עלינו להעדיף את הפעולה של ההחלפה. כי היא יודעת לתקן גם ביחס לחוק 3, שהחלפה פותרת בו את הבעיה בדרך הקצרה ביותר. דהיינו, החוק של התווים הרצופים, הכי טוב לפתור אותו באמצעות החלפה. כי זה דורש הכי פחות פעולות. ולכן ננסה בברירת המחדל בלפתור את חוק 2 של תווים חסרים, ננסה להעדיף פעולה של החלפה על פני פעולה של הוספה. כי פעולה של החלפה, היא יותר יעילה עבור חוק 3 מאשר פעולה של הוספה או פעולה של מחיקה. אז לכאורה פתרנו את השאלה. כי בעצם עלינו קודם כל לבדוק את האורך של הסיסמא. אחר כך לבדוק תווים חסרים ואחר כך לבדוק תווים ... של התווים החסרים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע 2 פעולות של הוספה או של החלפה. ומהחוק של התווים הרצופים, אנחנו יודעים בוודאות שאנחנו צריכים לבצע פעולה 1 של החלפה הסרה מחיקה. ומאחר שבטוח נכון שאנחנו צריכים לבצע 3 פעולות של הוספה, בגלל חוק האורך, הרי שבעצם ב 3 פעולות של הוספה, נוכל גם ... בתוך הסיסמא 5 אותיות רצופות של AAAAA אז אנחנו צריכים לעשות או 5 פעולות מחיקה או 2 פעולות הוספה או 1 פעולת החלפה. ולכן, נעשה 5 פעולות מחיקה להתאים את האורך + פעולה 1 של החלפה, כדי להוסיף אות קטנה ולא

... עצמית, שיפור תהליכים, התייעלות, פעולה לא רצונית, פעולה טבעית, לשפר תהליכים, להתייעל, לנתח תהליך, פעולות אינסטינקטיביות, אינסטינקטים, הרגלי חשיבה, משל המרבה רגליים למה לחשוב במודעות על פעולה אוטומטית יכול לפעמים לשבש אותה? לעיתים, כשאדם מבצע פעולה אוטומטית, כמו הליכה, נהיגה או נגינה, הוא עושה זאת ללא מודעות מלאה לתהליך עצמו. ברגע שהוא מתחיל לחשוב במודעות על מה שהוא עושה, עלול להיווצר שיבוש בפעילות. אליעד כהן ... שאם המרבה רגליים יתחיל לחשוב איך הוא הולך, הוא לא יוכל ללכת בכלל. הסיבה לכך היא שהמודעות מכניסה ספק בתהליך שהיה קודם ברור מאליו ואוטומטי. האם לחשוב על פעולה אוטומטית ישפר או יפגע בביצועים? אליעד מסביר שיש מצבים בהם ניתוח מודע של פעולה אכן יפגע בביצוע, לפחות בטווח הקצר. למשל, אדם שלמד לנהוג בצורה אוטומטית ומתחיל לחשוב על כל פרט במהלך הנהיגה, עלול לנהוג פחות טוב משום שהוא מפצל את הקשב. מצד שני, אם האדם לא מבצע את הפעולה בצורה מושלמת מלכתחילה, ניתוח מודע ומפורט של הפעולה יאפשר לו להשתפר בטווח הארוך. לדוגמה, מוזיקאי שכבר יודע לנגן יצירה באופן אוטומטי, כאשר יתחיל לחשוב על האופן בו הוא מנגן, אולי יתקשה בהתחלה, אך אם ינתח את התהליך, ... את הסכנה שבניתוח יתר של פעולות אוטומטיות, מציג מצב שבו המרבה רגליים אינו יכול ללכת כשמתחיל לחשוב על ההליכה שלו. אליעד מדגיש שהאמת יותר מורכבת: בתחילה, כל פעולה אוטומטית הייתה פעם מודעת. האריה לא נולד יודע לצוד באופן אינסטינקטיבי, הוא לומד ומתרגל עד שהפעולה הופכת לטבעית עבורו. לכן, מרבה הרגליים למד ללכת בתחילה באופן מודע, ואז הפך את זה לאוטומטי. איך ניתוח מודע יכול לשפר ביצועים למרות הקושי הראשוני? אליעד מביא דוגמה של נגן שרוצה להשתפר. בתחילה, כשינסה לחשוב על כל פרט בפעולה שלו, הוא יתקשה לנגן באופן שוטף. אך לאחר שיטמיע מחדש את כל הפרטים בצורה מודעת, הוא ישפר את הנגינה שלו. זה נכון לכל תחום: נהיגה, ספורט, ואפילו הליכה פשוטה. בהתחלה ... באופן כללי? לפי אליעד, אנשים רבים חוששים מניתוח יתר של חייהם, מחשש שהדבר ישבש את זרימת החיים הטבעית שלהם. אולם בפועל, מודעות עצמית וניתוח פנימי של כל פעולה או מחשבה יאפשרו שיפור משמעותי של החיים. לדוגמה, אם אדם לא מרוצה מחייו, עליו לנתח מחדש את כל התפיסות שלו לגבי טוב ורע, נכון ולא נכון. תהליך כזה כרוך בתחילה בהריסת ... החשיבה מחייבת לבחון שוב ושוב האם הדרך שבה אנו פועלים היא אכן הטובה ביותר. מדוע מודעות עצמית עלולה לגרום לבלבול בתחילת הדרך? כשמתחילים לחשוב במודעות על פעולה שבדרך כלל מתבצעת באופן טבעי, מתעורר בלבול כי נדרשת חלוקה חדשה של משאבי החשיבה והקשב. לדוגמה, אדם שנכנס הביתה בדרך כלל פותח את הדלת בלי לחשוב. אם פתאום יתחיל לנתח ... וקל. ההכרה בכך שהקושי הראשוני הוא שלב זמני בלבד מאפשרת להתמודד טוב יותר עם תחושת הבלבול. האם יש פעולות שהן באמת אוטומטיות לחלוטין? לפי אליעד, אין אף פעולה שהיא אוטומטית לחלוטין. כל פעולה הייתה פעם מודעת, והפכה לאוטומטית בעקבות תרגול וחזרה. אפילו פעולות שנראות פשוטות לחלוטין, כמו הליכה, נהיגה או פתיחת דלת, היו כרוכות פעם בלמידה ובתרגול. מה הבעיה ...

... שליטה. הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו. לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש ... ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד. איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות? כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא הגיונית, אליעד כהן מסביר שצריך להתייחס לפחד מכמה זוויות אפשריות: ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד. שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש הקיצוני ביותר זה אכן יקרה, ולהבין מה ... נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם: הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון. הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי ... כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה. איזה הרגלים מגדילים את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית? אליעד מסביר שישנם הרגלים ... יותר, כי הן אינן מלוות בבדיקה הגיונית ובמחשבה מודעת. כל פעולה שנעשית רק מתוך דחף רגעי ללא בחינה עמוקה (כי בא לי), מגבירה את האפשרות לאבד שליטה בעתיד, שכן ... חסרת בקרה. איך להגיע לאיזון בין שליטה עצמית לחופש פעולה? לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה ... את החשיבה ההגיונית והסיבתית שלו. הדרך לכך היא לא לבצע אף פעולה באופן אוטומטי, אלא רק לאחר שהובן מדוע היא חיונית. אמנם הוא ממליץ על כך בחצי חיוך (אל תקום ... עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף? ... הגיוניים או משוגעים. כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק משוגעים עושים, אף שהוא מודע להשלכותיה. דוגמאות לפחדים מסוג זה ... ויעשה זאת. התמודדות עם הפחד כאשר אדם מפחד מהאפשרות שיבצע פעולה חסרת היגיון, ניתן להתייחס לכך מכמה זוויות: לשאול: מה ההסתברות שזה יקרה? ולהבין שמדובר באירוע ... הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה? אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע. לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית. איך להפחית את ... כי ככה עושים. להימנע מלפעול מתוך אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה. לא לפעול סתם כי בא לי, אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה. איזון בין שליטה מוחלטת לחופש פעולה מצד אחד, אם אדם יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד ... מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת בהחלטות. המסקנה אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא מקבל החלטות ...

... קבלת החלטות, תורת המוסר, אדם מצפוני מה זה מצפון ולמה הוא גורם לייסורים? המצפון הוא התחושה הפנימית שמייסרת את האדם כשהוא מגלה בדיעבד שיש חיסרון בפעולה שעשה. אליעד מסביר שמצפון זה בעצם ביטוי למצב פנימי שבו האדם מכיל שתי דעות מנוגדות. לדוגמה, ... שרצה לאכול ייסר אותו (למה לא אכלתי, אני רעב). לכן קוראים לזה מצפון - כי הוא צפון ומוסתר. הייסורים באים מתוך המחשבה הצפונה שהייתה מודחקת בשעת הפעולה. כל החלטה נובעת מבחירת צד אחד בלבד, והמצפון הוא קולו של הצד המודחק. מדוע לאליעד אין ייסורי ... אליעד מציין שאין לו ייסורי מצפון, אך מיד מבהיר שבעצם הוא כל הזמן חווה אותם. ההסבר שהוא נותן לכך הוא שהוא מראש מודע ליתרונות ולחסרונות שיש בכל פעולה שהוא עושה. כל פעולה שהוא מבצע, אפילו הפעולה הפשוטה ביותר כמו להבריג בורג או לנשום אוויר, הוא חווה מראש גם את היתרון וגם את החיסרון. ... אותו לגלות לאחר המעשה שיש חיסרון, משום שמראש הוא ראה אותו. ההבדל בין אליעד לבין אנשים אחרים הוא שאנשים רגילים מגלים את החיסרון רק לאחר ביצוע הפעולה, ואז נוצר סבל שמכונה ייסורי מצפון. אצל אליעד, מכיוון שהוא מודע לכך מראש, הוא חווה את היתרון והחיסרון בו זמנית בכל פעולה, ולכן לא מופתע או מתייסר בדיעבד. איך להימנע מייסורי מצפון? הדרך להימנע מייסורי מצפון היא לא לנסות לקבל החלטות מושלמות, אלא להיות מודעים לכך שכל פעולה שנבחר לעשות תמיד תכלול גם יתרון וגם חיסרון. אם האדם יצליח לראות בכל דבר ובכל החלטה את ... אם אענה, כי אולי זו שיחה שתגרום לי לחץ או עצבנות, אז בכל מקרה לא יהיו לו ייסורי מצפון אחרי שיבחר. זאת מכיוון שהוא היה מודע גם לחיסרון מראש. האם פעולה לא מודעת יכולה לגרום לייסורי מצפון? אליעד מסביר שרק פעולות מודעות, שבהן האדם מראש חשב שיש יתרון, יגרמו לייסורי מצפון. פעולה שנעשית באינסטינקט, כמו למשל להחליף רגליים או לעפעף, לא יכולה לגרום לייסורי מצפון, כי האדם לא היה מודע לכך שהוא עושה אותה, ולכן לא הייתה לו מחשבה מודחקת בנושא. עם זאת, כאשר אדם מבצע פעולה לא מודעת כמו נהג שהרג מישהו בטעות, יכולות להיות לו ייסורי מצפון רק ברגע שהוא נעשה מודע לכך שהוא ביצע את הפעולה, והוא אינו מסוגל לראות את הטוב בפעולה הזו. האם כל פעולה חייבת לכלול יתרון וחיסרון? אליעד טוען באופן חד - משמעי שכל פעולה מכילה בתוכה גם יתרון וגם חיסרון. אין דבר בעולם שהוא רק טוב או רק רע. כל פעולה, פשוטה או מורכבת, מכילה גם היבטים חיוביים וגם היבטים שליליים. לכן, הסוד הוא לראות באופן שווה את שני הצדדים של כל דבר. כאשר אדם מבין באופן מלא שבכל פעולה יש גם טוב וגם רע, הוא כבר לא יכול להיות מופתע על ידי ההיפוך של מחשבה אחת שמופיע אחרי ... למצב שבו האדם לא בטוח באופן מוחלט בשום דבר שהוא רק טוב או רק רע. אם הוא יצליח להגיע למקום שבו אין דבר אחד שהוא בטוח לגביו באופן מוחלט, אז בכל פעולה שיבחר לעשות, הוא כבר מודע לכל הצדדים מראש, ולכן לא ייווצרו אצלו ייסורי מצפון. מהי משמעות ... דוגמה על אדם שהיה צריך לשלם למישהו כסף עבור עבודה, והרגיש לא בנוח לקחת סכום מלא כי המצב של האדם השני היה קשה. כאן הייסורים נבעו מכך שביצוע הפעולה הרגיש כמו גזל. אליעד מסביר שבסיטואציה זו המצפון הוא ביטוי לאמת המודחקת: האדם בחר להתמקד בצד ... ייסורי מצפון הם ביטוי לכך שהאדם לא ראה מראש את שני הצדדים של כל החלטה. כדי לחיות עם מצפון שקט, על האדם להכיר ולראות את היתרון והחיסרון בכל פעולה מראש, וכך להימנע מהפתעות פנימיות שיובילו לייסורי מצפון. מה זה מצפון? איך להימנע מייסורי ... שאתה עושה איזשהו דיל. אליעד: לי נגיד אין ייסורי מצפון אף פעם לדוגמא, מה זאת אומרת אין לי ייסורי מצפון אף פעם יש לי כל הזמן ייסורי מצפון כל פעולה שאני עושה אני מתייסר בתוכי שהיא לא מושלמת אבל מעבר לזה אין לי ייסורי מצפון לא משנה שאני ... שבכל דבר יש יתרון וחיסרון בסדר. אליעד: אתה מדבר באופן כללי כשאתה מוציא את המילים מהפה כשאתה מדבר כשאתה קם והולך לשתות אתה חווה את החיסרון שיש בפעולה, אתה אומר שאתה יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון אני אומר בכל פעולה, לא עכשיו טלפון מצלצל אתה עונה את מרים כשאתה עונה כשאתה מושיט את היד אתה קולט את החיסרון או ... שאתה עושה את זה האם עוברת לך מחשבה שאם מגרד הראש טוב מאוד שהוא מגרד אל תעז לגרד אותו אתה מבין אתה כבר רואה את החיסרון שבדבר לפני שאתה עושה את הפעולה, אתה כאילו יוצא מהמקום השווה שאתה רואה את היתרון והחיסרון, אתה יכול לראות את זה? ש: לא. אליעד: יפה לכן יש לך ייסורי מצפון, מתי יש ייסורי מצפון כשאתה מגלה אחר כך את החיסרון מה זה ייסורי מצפון שאחרי שעשית את הפעולה אתה קולט. ש: על כל פעולה שאני אעשה על כל פיפס שאני אעשה אם אני כאילו אסתכל ואז אני יכול למצוא את היתרונות שלו ואת ... האוויר אני חווה מה החיסרון שיש בזה זה לא רק יתרון יש גם חיסרון בכל דבר יש גם חיסרון, עכשיו אני לא רק יודע שבכל דבר יש יתרון וחיסרון לא ביומיום בפעולה כשאני מבריג את הבורג אני מבין מה החיסרון בזה שאני מבריג את הבורג כל דבר. ש: מה החיסרון בזה ... אינסטינקטיבית. ש: לא תחשוב שבאופן מודע עשית ככה. אליעד: לא אתה לא יודע אם עשיתי באופן מודע זה לא באופן מתוכנן, זה לא כמו אתה הולך לאכול זאת פעולה אבל בא נגיד שאני עושה לך ככה נגיד תמתין, עכשיו מה היתרון שכשאני עושה ככה נגיד שיותר קל לי ... לא טוב, זה מה שאתה מדבר אתה מדבר מההיבט הזה לא שעשית ואתה מתייסר. ש: דיברתי על הקטע הקטנציק הזה זה סתם אמרתי לעצמי זה הכל כאילו אז אמרתי בתור פעולה עסקית סבבה בתור בן אדם שהוא קצת חבר כזה קשה כאילו. אליעד: כי מראש היה לך עדיף אפילו להוריד ... עם זה ולכן זה כאילו הפתיע אותך בא אליך בסיבוב רגע יש חיסרון פתאום התחיל רגע אז את החיסרון הזה או החיסרון הזה אבל אם היית יודע מראש בכל מקרה בכל פעולה יש חיסרון ובאמת אתה מבין את זה בכל

... להבין את האחדות, מאורעות החיים, הכל אחד, פעולה מתוך אחדות, הקיום הנפרד תלוי בנפרדות מדוע קשה להבין שהכל אחד? אליעד כהן מסביר שקיים קושי משמעותי לאנשים להבין את מושג ... אנו מכירים. כיצד האחדות שוללת את עצם הקיום שלנו? אליעד מחדד שאם אדם היה חווה באופן מלא ושלם את האחדות, הוא לא היה מסוגל לעשות שום פעולה, משום שהפעולה עצמה נובעת מתפיסת סיבה ותוצאה, תפיסה שקיימת רק במציאות של נפרדות. לדוגמה, כאשר אדם מדבר, הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שיש ... מסוימת לדבריו. אבל אם האדם היה בתודעת אחדות מוחלטת, אז גם ההיפך של כל דבר היה נכון באותה מידה, ולכן לא הייתה משמעות לשום מילה או פעולה שלו. מה המשמעות של תפיסת האחדות לעומת הנפרדות? אליעד מסביר שהחוויה היומיומית מבוססת על נפרדות, וההיגיון של אני לעומת לא ... הסיבה ואי - הסיבה: כל פעולות האדם מבוססות על כך שיש סיבות לפעולותיו, אך אם אין הבדל בין סיבה לאי - סיבה, אז למעשה אין טעם בשום פעולה. למשל, אם אין באמת הבדל בין להבין משהו באופן מקרי או באופן מכוון, אין סיבה לאדם להסביר או ללמוד. בעולם של אחדות מוחלטת, אין ... שגם נקודת המבט של האחדות קיימת בו זמנית. האדם חווה את ההבדלים בין דברים ויכול לקבל החלטות רק מתוך תפיסת נפרדות, כי בלי הבדל בין פעולה לאי - פעולה, הוא היה נשאר חסר אונים לחלוטין. עם זאת, התפיסה השלמה יותר מכירה בכך שגם הנפרדות היא סוג של אשליה, משום שבמהותה המציאות היא אחת. האם אפשר לפעול בעולם מתוך האחדות? לפי אליעד, פעולה מתוך מצב מוחלט של אחדות אינה אפשרית, כי בעולם של אחדות מוחלטת אין משמעות להבדלים, ולכן אין גם מוטיבציה לפעולה. כדי לפעול בעולם חייבת להיות תחושת נפרדות. הפעולה היחידה שניתן להגדיר כפעולה מתוך אחדות היא כזו שאינה מבחינה כלל בין תוצאה לבין אי - תוצאה, ולכן למעשה אינה פעולה במובן הרגיל שאנחנו מכירים. מהי המשמעות של חיים בנפרדות עבור האדם? אליעד מסביר שהאדם זקוק לתחושת הנפרדות כדי לשרוד ולתפקד, ... למשל לדעת מתי לאכול, מתי ללכת, מתי לדבר ומתי לשתוק. אם אדם היה חי באחדות מוחלטת, הוא לא היה רואה הבדל בין רעב לבין שובע, או בין פעולה לחוסר פעולה, ולכן לא היה מסוגל לשרוד. תחושת הנפרדות היא זו שמאפשרת לאדם להבדיל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי, ולבצע פעולות יומיומיות ...

... עובדים, האם צריך מנהל? דינאמיקה בין עובדים איך להתמודד עם חוסר תיאום בין עובדים בארגון? הרבה פעמים נוצרת בארגונים סיטואציה שבה שני עובדים או יותר נדרשים לשתף פעולה באופן קבוע. מצב כזה מתרחש כאשר עובד א צריך להעביר מידע או שירות לעובד ב, ועובד ב מצדו צריך לבצע פעולה על המידע שקיבל ולהחזיר תוצר בחזרה לעובד א. במצב כזה, עלולים להופיע שני סוגים מרכזיים של בעיות ארגוניות, שלכל אחת מהן אופי שונה לחלוטין: מדוע נוצר חוסר שיתוף פעולה בין עובדים בארגון? הבעיה הראשונה שיכולה להתעורר היא חוסר שיתוף פעולה בין העובדים. במצב כזה, העובדים אינם משתפים פעולה כמו שהארגון מצפה מהם, וזה עלול להתבטא בכך שעובד א שולח מידע לעובד ב, אך עובד ב אינו מחזיר לו את המידע בזמן, או אינו משתף פעולה כלל. הסיבות לחוסר שיתוף הפעולה יכולות להיות מגוונות: סיבות אישיות כמו קונפליקטים או מתחים בין העובדים. חוסר רצון ... כאן היא שמכיוון שהעובדים תלויים זה בזה, כל עיכוב או קונפליקט משפיעים על כל הארגון וגורמים לעיכובים ולהפרעות בתהליכים העסקיים. מה הבעיה במצב של עודף שיתוף פעולה בין עובדים? הבעיה השנייה היא דווקא עודף שיתוף פעולה. במבט ראשון, שיתוף פעולה מלא נראה חיובי וטוב לארגון, אך בפועל, הוא עלול לגרום לפגיעה משמעותית בתפוקה. כיצד ... מוחשית לכך היא כאשר המנהל פונה לעובד ושואל אותו מדוע המשימה שהוקצתה לו אינה מתקדמת. במקרה הראשון, העובד יטען שהמשימה שלו אינה מתקדמת כי עובד אחר אינו משתף איתו פעולה ואינו נותן לו את השירות הנדרש. במקרה השני, העובד יגיד שהמשימה שלו אינה מתקדמת כי ... היא לבדוק בתוך הארגון שלכם היכן יש עובדים שתלויים בשירות של אחרים, או עובדים שנותנים שירות לאחרים, ולברר עד כמה זה משפיע על התנהלות הארגון. האם נוצר חוסר שיתוף פעולה שמאט את התהליכים? או אולי דווקא עודף שיתוף פעולה שגורם לעומסים ועיכובים בתפוקה? בניית היררכיה ניהולית נכונה ומבנה ארגוני מסודר הם ... עם עובדים יעוץ למנהלים אחריות ניהולית מנהל אחראי התמודדות עם תלות בין עובדים בארגון שלום חברים בארגונים רבים נוצר מצב שבו שני עובדים צריכים לעבוד במקביל ולשתף פעולה זה עם זה. לרוב, מנהל מחלק את המשימות בין העובדים, כך שאחד מהם נדרש להעביר מידע או שירות לעובד השני, והשני מצדו מחזיר לו תוצרים. מצב כזה עשוי להוות פתח לבעיות ארגוניות שונות. שני סוגים של בעיות בשיתוף פעולה בין עובדים ישנן שתי בעיות עיקריות שעלולות להיווצר כאשר שני עובדים נדרשים לשתף פעולה: חוסר שיתוף פעולה: לעיתים, אחד העובדים אינו מספק את השירות או המידע הנדרש לעובד השני. הדבר יכול ... אישיות (קונפליקטים, חוסר חיבה הדדי) או מסיבות מקצועיות (עומס עבודה, סדרי עדיפויות שונים). כאשר אין תיאום בין השניים, הפרויקט כולו עלול להתעכב. עודף שיתוף פעולה: במקרים אחרים, ייתכן שהעובדים דווקא משתפים פעולה באופן מצוין - אך דווקא זה גורם לבעיה. אם עובד ב מקבל בקשה מעובד א ומיד נענה לה, ... מה שימנע חיכוכים או עיכובים במשימות פרטיות. סיכום לארגונים חשוב לבדוק היטב היכן נוצרת תלות בין עובדים ואיך הדבר משפיע על זרימת העבודה. האם העובדים אינם משתפים פעולה מספיק? או שאולי יש עודף שיתוף פעולה שפוגע בתפקוד? ניהול נכון של תלות בין עובדים באמצעות מנהלים מתווכים או חלוקה מסודרת ...

... אנשים מוצאים את עצמם במצבים של חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה, אפילו כאשר הם מתעסקים בפעילויות שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר אדם מתחיל לעסוק בפעילות חדשה - בין אם מדובר בתחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - הוא רואה בעיקר את היתרונות שלה, ולכן הוא מלא ... מזכיר לעצמו את החסרונות שבה, מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי או נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים בפעולה הראשונה. בדיוק כמו אדם שאכל ארוחה ושבע, ואחרי כמה שעות רעב שוב ומתגעגע לאותו אוכל שהיה לו טעים לפני כן. הגעגוע הזה גורם לאדם לחזור לפעילות המקורית, מה שיוצר מעגל של הפסקות וחזרות בלתי פוסקות. מה הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו עושים מכילה גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. הוא מציג דוגמה מתוך חייו, שבה הוא עצמו חיפש משהו שלא יימאס עליו לעולם - מטרה שהיא מושלמת לחלוטין. אולם הוא מדגיש כי מטרה כזו לא קיימת במציאות היומיומית, ולכן כל אדם תמיד ימצא את עצמו במצב של רצון לעשות הפסקות ולחזור לפעילות מאוחר יותר. האם לחזור לאותה פעולה שוב זו התנהגות הגיונית או שיגעון? אליעד נשאל כיצד הגיוני שאדם חוזר שוב ושוב לאותה פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא רוצה להרגיש טוב ברגע הנוכחי, ולכן הוא חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך הוא שוב ימצא את עצמו עייף ממנה. הדוגמא הבולטת ... או ירידה בעניין ומחליט לעשות הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו או בכל פעולה אחרת, היא הסיבה לכך שאנו עושים הפסקות וחוזרים לפעילות לאחר מכן בהתלהבות מחודשת. מה אפשר ללמוד על הצבת מטרות והיכולת להתמיד? ההבנה החשובה ביותר שאליעד מעביר היא שהצבת מטרות ויעדים חייבת לקחת בחשבון את העובדה שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד על כישלון, אלא הוא ביטוי לתהליך טבעי שבו האדם מתמודד עם חסרונות שמתגלים עם הזמן. אליעד מדגיש שהמטרה של האדם בחיים היא להרגיש ... עם חוסר התמדה? האם יש דרך למצוא מטרה מושלמת? למה אנשים עושים הפסקות מפעילויות? איך לנצל את כוח ההרגל לטובתנו? מה הקשר בין הצבת מטרות להתמדה? מדוע אנשים מפסיקים פעולה באמצע למרות שהיא מעניינת אותם? הסיבה העיקרית לכך שאנשים חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - כמו תחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - רואים יותר את היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר לעצמו את החסרונות שבאותה פעולה. זה יכול להיות שעמום, עייפות, תחושה שכבר לא נשאר מה ללמוד או פשוט תשוקה לחדש ולשנות אווירה. במצב כזה נוצרת תחושת מספיק לי או נמאס לי. אז עושים הפסקה, מנסים משהו שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו בפעולה המקורית. באופן דומה לאדם שכבר שבע מארוחה מסוימת ולא מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ממנה שוב. כשמתגעגעים ליתרונות, מתקבלת החלטה ... לגמרי, לא היינו זקוקים להפסקות, כי לא היינו נתקלים בחסרונות כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר שכבר מאסנו בו? עלתה שאלה: איך יכול להיות שאני חוזר לאותה פעולה למרות שראיתי בה חסרונות? התשובה אומרת שבכל פעם שנוצר חיסרון, האדם בורח או מפסיק. אבל כשהזמן עובר, הגעגוע ליתרונות גובר, והחסרון נשכח. כך נוצרת תנועה מחזורית של חיפוש ... ידוע שבסוף יש מוות. איך דוגמאות הרעב והשובע מסבירות חוסר התמדה? דוגמא מרכזית היא אדם האוכל עד שהוא שבע. ברגע השובע, אין שום רצון להמשיך לאכול, בדיוק כמו אדם שעושה פעולה מסוימת ומרגיש שמיצה אותה. אולם כעבור זמן מה, הרעב חוזר ואותו אוכל שהמאיס את עצמו קודם נהיה שוב מושך. כך בדיוק פועלת המוטיבציה האנושית: כשחווים שובע מפעילות מסוימת, מופיע ... לך את התשובה בפשיטות, התשובה היא פשוטה, מה אתה רוצה? להרגיש טוב, כמה אתה רוצה להרגיש טוב זאת שאלה אחרת, עכשיו בכל זאת מה אתה רוצה? להרגיש טוב. עכשיו תראה אתה עושה פעולה שאתה חושב שיש בה יותר יתרונות מחסרונות אלא מה שום דבר לא מושלם ולכן לפעמים אתה עושה הפסקות, מתי אתה עושה הפסקה? כשהחסרונות של הדבר מתחילים להציק לך ואז אתה עושה הפסקה ואז ... אלא מה שאם יש בזה הרבה יותר חסרונות היית עוזב את זה ולא היית חוזר לזה אבל יש בזה גם יתרונות, זה הגיוני לך? זאת אומרת אם אנחנו נסתכל על השכל שבדבר אתה מתחיל לעשות פעולה כי אתה רואה בה את היתרונות הרבה יותר מהחסרונות אבל בתת מודע החסרונות שלה מציקים לך ואז אתה עושה הפסקה, בפרט כשאתה מתחיל לעשות משהו אתה נהנה ממנו ואז אחר כך כשאתה עושה אותו ... להפסקה בכל רגע שאתה עושה דבר הוא כבר שונה מהרגע הקודם. ש: כן אבל יכול להיות בזה שהפסיק אז זה גרם לו כאילו. אליעד: קודם כל הוא מדבר בחוויה שלו שהוא חוזר בדיוק לאותה פעולה, הוא לא אמר שהוא חוזר לפעולה אחרת. ש: אני מדבר בדיוק על זה, היה תמוהה לי איך זה יכול להיות שאני חוזר לאותו דבר בדיוק שמאסתי בו, איך יכול להיות? אליעד: אולי זה שיגעון זאת תשובה אפשרית. ש: מה כזה שיגעון? ... שהיית בזה זה לא עשה לך טוב? לא לא זוכר. ש: רגע איזו אפשרות הייתה סבירה? אליעד: למי? ש: להיגיון. אליעד: מה האמת, רגע אבל מה האמת, אתה אומר איך יכול להיות שהייתה פעולה שהוא ראה שהיא לא מביאה לו אושר ובכל זאת הוא חוזר לעשות אותה? אתה אומר לא כנראה שהוא חשב שזה יביא לו אושר כי זאת כבר פעולה אחרת, נכון ולמה זאת לא האמת? כי אם אתה תפעיל את השכל, אם הוא היה מפעיל את השכל הוא היה מבין שאין שום סיבה שהפעולה החדשה תביא לו אושר מה שהקודמת לא הביאה. אם אתה טיפש אז אתה אומר רגע ה

... יותר חכם? איך להיות גאון? יכולות חשיבה מדוע כדאי לפתח את השכל ולשאוף לשלמות בכל פעולה? אנשים רבים שואלים את עצמם למה בכלל כדאי לפתח את השכל או לשאוף להיות ... פשוטות כדי לפתח את השכל? הדרך הטובה ביותר לפתח את השכל, לפי אליעד, היא לקחת כל פעולה רגילה ויומיומית ולהפוך אותה לתרגיל לפיתוח החשיבה. כל דבר פשוט שאתה ... חביתה, לשטוף ידיים, לקשור שרוכים או לנהוג ברכב, יכול להפוך לאמצעי לפיתוח השכל. הפעולה עצמה לא חשובה, אלא הדרך שבה אתה ניגש אליה. אם תיגש לכל פעולה מתוך מחשבה מודעת, ותחפש כיצד אפשר לעשות אותה טוב יותר, חכם יותר, מהיר יותר או ביעילות רבה יותר, השכל שלך יתפתח במהירות ובצורה משמעותית. איך פעולה פשוטה כמו הכנת חביתה יכולה לפתח את השכל? אליעד מסביר זאת באמצעות הדוגמה ... שלב בתהליך הכנת החביתה הוא למעשה מטרה בפני עצמה. לדוגמה, לקחת שתי ביצים מהמקרר זו פעולה שיכולה להפוך למטרה בפני עצמה. אפשר לשאול: איך הכי נכון לקחת את הביצים? ... הכי יעיל לערבב אותן? איך בדיוק להדליק את האש? איך בדיוק לשפוך את הביצים למחבת? כל פעולה קטנה הופכת להזדמנות לחשיבה עמוקה והתייעלות נוספת, וכך אתה ממשיך לפתח את ... לא להסתפק רק במטרות גדולות, אלא ליישם את העיקרון של האם יש דרך טובה יותר? בכל פעולה פשוטה במהלך היום. אפילו סידור האייקונים בפלאפון או קיפול בגדים בארון הופכים להזדמנות לפיתוח השכל. הוא ממליץ לקחת כל פעולה , לפרק אותה לתת - פעולות, ולבחון איך אפשר לעשות כל חלק יותר טוב, יותר ... הדרך להיות גאון, לפתח את השכל, ולחיות חיים טובים ויעילים יותר, היא להשתמש בכל פעולה יומיומית כתירוץ לחשיבה מעמיקה. לשאול תמיד: האם אפשר לעשות את זה טוב ... את השכל שלו, מגיעה השאלה: מה בדיוק לעשות כדי להגדיל את השכל? מהן העצות ואיך כל פעולה יכולה לפתח את השכל? יש הרבה עצות כדי לפתח את השכל. אחת מהן היא עצה שבה משתמשים בכל פעולה יומיומית, ולכל פעולה כזו מתייחסים כאל הזדמנות לפתח את המחשבה. במשך היום כל אדם פועל מתוך ... ביצים, מדליק את האש, שופך את הביצים למחבת, מערבב, מחכה שזה יתבשל ומוציא לצלחת. פעולה פשוטה. מי שלא יודע להכין חביתה, יכול לחפש בגוגל ולגלות איך עושים זאת. אבל כאן טמון הרעיון: אם מבצעים כל פעולה בצורה שונה ומודעת, אפשר לפתח את השכל. אפילו דבר פשוט כמו שטיפת ידיים, קשירת שרוכים, נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת, אפשר לעשות באופן שונה ולקבל מכך תועלת לפיתוח המחשבה. כיצד ניתן להפיק יותר שכל מהכנת חביתה? כדי להשתמש בפעולה היומיומית הזו לפיתוח השכל, אפשר לרשום על דף את המטרה ואת הדרך: המטרה: ... ואוכל. ברגע שרושמים את השלבים, אפשר לשאול: האם יש דרך אחרת או סדר אחר לבצע את הפעולה? אולי קודם להדליק את האש ואז לשבור את הביצים? אולי יש דרך לערבב אחרת או ... נכנסת שאלת המפתח: האם הדרך שבה פועלים היא הדרך הכי טובה בעולם? האם אפשר לבצע את הפעולה בדרך יעילה יותר, בריאה יותר, חסכונית יותר בזמן, או שתוציא חביתה טעימה ... יש דרך טובה יותר? - נוצרת התפתחות שכלית. אדם לא מסתפק בידיעה שהוא יכול לבצע את הפעולה בהצלחה, אלא בוחן האם אפשר לצמצם מאמץ, לקצר זמנים, לשפר את התוצאה או את ... ומעודדת פיתוח שכל. מדוע לבדוק אם זו הדרך הטובה ביותר? אדם יכול לרצות רק לסיים את הפעולה ולהיפטר ממנה, כמו שיכול לקרות עם כל משימה יומיומית. אבל אם הוא שואל את ... לעומק ושואלים כיצד לבצע אותו טוב יותר, כך מחדדים יותר את השכל. איך להתייחס לכל פעולה פשוטה כהזדמנות לפתח שכל? צריך לזכור שכל משימה קטנה יכולה להפוך לתרגיל ... ולהתבצע באופן אופטימלי יותר. ברגע שמוכנים לעצור ולשאול האם אני יכול לשפר את הפעולה הזו ולהפוך אותה ליעילה או מתוחכמת יותר?, מיד משתמשים במוח ומפתחים את ... אפשרויות, לוקחים את הזמן, מתמקדים באיכות הביצוע, ובעצם מעניקים מחשבה מעמיקה לכל פעולה. כך מרוויחים פעמיים: גם מתרגלים את המוח וגם לומדים את הדרך הטובה ביותר ... משיגים התפתחות פנימית הרבה יותר גדולה. מהן הבשורות הרעה והטובה? הבשורה הרעה בפעולה הזו היא שאם בכל משימה אדם יתעכב לחקור ולדקדק במהי הדרך הטובה ביותר, ... את השכל, אז למרות שבטווח הקצר זה יכול לעכב, בטווח הארוך האדם הופך חכם יותר, וכל פעולה אחר כך מתבצעת מהר הרבה יותר. יש אפילו הטוענים שאם תשאל האם יש דרך טובה ... והלאה? מכאן והלאה, ברמה היומיומית, אדם יכול להחליט שהוא ממשיך ליישם את הטיפ. בכל פעולה - בין אם זה לקנות בסופר, להחזיק מפתח, לסדר אפליקציות בפלאפון או לקפל ...

... מהמשמעויות שהאדם מייחס למין. אין פעולה מינית שהיא חיובית או שלילית בפני עצמה, והכל תלוי ... ההנאה ממין אינה תוצאה של הפעולה הפיזית עצמה בלבד, אלא של המשמעויות שאדם מייחס לה. ... בן אדם רעב אוכל מזון נגיד שזאת פעולה הישרדותית הוא אוכל מזון. עכשיו אם הוא לא אוכל כנראה ... אבל במובן הפשוט של מין זאת לא פעולה הישרדותית זאת פעולה שאפילו היא לא הישרדותית נגיד כי היא גורמת לבן אדם ... את הבן אדם להיות יותר חלש אז זאת פעולה פחות הישרדותית מהיבט מסוים. ש: ובמובנים אחרים זה ... נכון אבל אכילה לצורך העניין היא פעולה שכביכול ההנאה היא לא בהכרח מהמשמעות שאתה נותן לדבר ... אך ורק, אין שום תועלת בשום פעולה מינית מלבד המשמעויות שאתה נותן לזה שום תועלת. ש: ... הזה שסתם חיכוך. אליעד: כן כל פעולה, אתה פעם נתת למישהו דוגמא אמרת לו על העכביש אם היה ... את זה לרגע אחד, כביכול אכילה זה פעולה שההנאה שלה היא יותר הגיונית אתה רעב תאכל שבע ברור ... ורק. ש: אבל אם אתה לא עושה את הפעולה הפיזית זה חסר לך, זה כואב לך זה חסר לך זה כמו רעב. ... כי אם זאת האמת מה ההגדרה של מין פעולה מסוימת אז למה הפעולה הזאת אתה אוהב אותה יותר ואת זה פחות מה הסיבה. אני ... שזה גם ברמת פעולות ספציפיות כי הפעולה הזאת בתאריך הזה בשעה. ש: פעולות ספציפיות במין? ... כי זה צריך להיכנס לרמה של כל פעולה כמו שנתתי דוגמא אתה מעביר ערוץ בשלט למה העברת את הערוץ בשלט, כל פעולה בן אדם צריך להגיע למצב שכל פעולה שהוא עושה הוא מבין למה הוא עושה או לא עושה אותה למה ... אתה רוצה יותר או רוצה פחות כל פעולה. וברגע שבן אדם מבין את זה אז זה מאפשר לו אם הוא ... ואז הוא מנסה כביכול במן איזה סוג פעולה של להתאחד עם משהו שהוא לא אתה או משהו שהוא שונה ממך ... מאמונות ומשמעויות שבן אדם מייחס לפעולה כי הפעולה עצמה היא לפחות טכנית היא לא הישרדותית ובהנחה שלא ... שיש לו במוח לפרטי פרטים וכל פעולה וכו ואז הוא יכול לראות את זה גם שההתניות האלה לא ... אין בזה כלום ומה האמת לכשעצמו הפעולה לא נותנת לא עושה כלום? השאלה היא זה מה המשמעויות ... יכול לייחס משמעויות אחרות לאותה פעולה, הוא מייחס משמעויות כאלה והיא מייחס משמעויות אחרות. ... חווה את המשמעויות החיוביות ולכל פעולה יש מלא משמעויות חיוביות. ש: אז כאילו הוא לא מפספס ... רוצה להרגיש שיש לו ערך ונגיד שיש פעולה שנתפסת עבורו נגיד כמשפילה אז הוא לא ירצה לעשות אותה ...