למה בני גנץ מגמגם כשהוא מדבר מול מצלמה?

בני גנץ, שהתמודד בעבר על ראשות הממשלה, הופיע במספר ראיונות תקשורתיים שבהם גמגם, התבלבל והיסס באופן שנראה לעיני הצופים. אליעד כהן מנתח את התופעה ומסביר שהגמגום של בני גנץ אינו נובע מנכות פיזית, אלא נובע מסיבות רגשיות של לחץ וחרדת ביצוע. לפי ההסבר, אף אדם אינו חושב שגנץ מגמגם מלידה, שכן ברור שהוא לא סובל מבעיה פיזית או רפואית קבועה שגורמת לגמגום.

מהי חרדת ביצוע ומדוע היא גורמת לגמגום?

אליעד כהן מסביר מהי חרדת ביצוע ומדגים כיצד היא משפיעה על אנשים. לפי ההסבר, אדם יכול לבצע בקלות פעולות פשוטות כמו לדבר בצורה שוטפת, אבל אם יאיימו עליו ויאמרו לו שאם הוא יטעה בדיבור יהרגו אותו, פתאום הוא יתחיל לגמגם ולהתקשות לדבר. חרדת הביצוע היא פחד מכישלון שגורם לביצוע פעולות פשוטות להפוך לקשות ואף בלתי אפשריות בזמן אמת. זוהי בדיוק התופעה שקרתה לבני גנץ, שהיה לחוץ בסיטואציה של ראיון בטלוויזיה, כיוון שאינו מתורגל בהופעות תקשורתיות או פוליטיות.

האם הגמגום מעיד על יכולת ניהול נמוכה?

אליעד כהן מדגיש כי העובדה שבני גנץ גמגם בראיון אינה מעידה על כישוריו כמנהל או כמנהיג. הוא מציין דוגמה לכך שיכול להיות מנכ"ל של חברה מצליחה מאוד, ובכל זאת, יהיה לו פחד קהל משמעותי והוא יחשוש לנאום בפני עובדיו. ישנם אנשים מוכשרים בתפקידם, המגיעים אליו לייעוץ, ומסרבים אפילו לקבל קידום מחשש שיצטרכו לדבר בפומבי. הוא מוסיף שזה לא פוגע כלל ביכולתם לקבל החלטות ניהוליות נכונות.

האם ראש ממשלה יכול לפחד מדברים פשוטים כמו ג'וקים או מראיונות?

אליעד כהן מרחיב את הדיון ושואל שאלות נוספות לגבי האם ראש ממשלה יכול לפחד מדברים שנראים פשוטים או טריוויאליים. התשובה שלו היא שכן, בהחלט אפשרי שראש ממשלה יפחד מג'וקים, מאשתו, ממצלמות או מכל דבר אחר. הוא מציג את הדוגמה ההומוריסטית שכל הצבא מפחד מג'וק, כי כל הצבא מפחד מהרמטכ"ל, הרמטכ"ל מפחד מאשתו, ואשתו מפחדת מג'וקים. המסקנה: כולם מפחדים מג'וק. אך הוא מדגיש שפחד מסוים אינו מעיד שראש ממשלה לא יכול להתמודד עם לחצים או עם בעיות מורכבות בתפקידו.

מה ההבדל בין בני גנץ לבנימין נתניהו במצבי לחץ?

אליעד כהן משווה בין בני גנץ לבין בנימין נתניהו מבחינת יכולת התמודדות עם מצבי לחץ שונים. הוא מציין שנתניהו מתמודד טוב יותר מול מצלמות ועיתונאים, כיוון שיש לו רקע רב במשחק, מכירות ותקשורת, והוא מתורגל להופיע מול קהל ולהסתיר את רגשותיו או פחדיו. לעומת זאת, בני גנץ אינו מתורגל בכך ולכן ייתכן שבלחץ של ראיון הוא מגמגם. מצד שני, אם יבחנו את שניהם מול איום פיזי, ייתכן שבני גנץ, שהיה רמטכ"ל, יתמודד טוב יותר מנתניהו. כלומר, יכולת להתמודד עם לחץ תלויה בתרגול ובסוג הלחץ המדובר.

אליעד כהן מוסיף דוגמה נוספת וממחיש שאיש מכירות בחברה תמיד יהיה טוב יותר מהמנהל במכירות, אך אין זה אומר שהמנהל פחות טוב בקבלת החלטות עסקיות או בניהול. כך גם ראש ממשלה או מנהיג פוליטי יכול להיות טוב מאוד בקבלת החלטות ניהוליות, גם אם הוא פחות טוב מול מצלמה.

האם חרדת קהל או גמגום מול מצלמה משפיעים על הכשירות להיות ראש ממשלה?

לסיום, אליעד כהן מדגיש שהגמגום או החשש של בני גנץ בזמן ראיונות תקשורתיים אינו מעיד בהכרח על יכולתו לנהל או להנהיג את המדינה. הוא מציין שגם נתניהו וגם כל מנהיג או אדם אחר סובלים מפחדים ומחרדות כלשהם, ואין להסיק מכך שאינם כשירים להנהגה. הוא מבהיר שאין קשר חד - משמעי בין חרדת קהל, פחד ממצלמה או גמגום רגעי, לבין היכולת לקבל החלטות ניהוליות חשובות.