... והסמכות בעסק. כאשר העובדים רואים שמנהל לא מתפשר על ענייני משמעת וכבוד, הם יכולים להפנים בצורה עמוקה יותר את הערכים החשובים למקום העבודה. לפיטורין יש מחיר, שכן העובדים האחרים עלולים לשאול שאלות על התנהלות העסק, ולכן חשוב לוודא שהצעד הזה ...

... מרכזיות לטיפול בהתנגדויות: הפחתת הסיבות השליליות - טיפול ישיר בגורמים להתנגדות של הלקוח. הגדלת הסיבות החיוביות - הדגשת היתרונות והערכים המוספים במוצר. אליעד מדגיש שחשוב לשלב בין שתי השיטות להשגת תוצאות מקסימליות. כיצד ניתן להפחית את הסיבות להתנגדות בשיחת מכירה? ...

... לכך היא אדם שמרגיש אשמה על כך שאינו מטפל בהוריו החולים, אך בסופו של דבר מבין שאין עליהם חובה מוסרית בלתי ניתנת להפרה. אליעד מסביר כי כאשר אדם בוחר לנתק קשר עם משפחתו, עליו להיות מודע לתוצאות החלטתו, אך חשוב לדעת שלא מדובר בהכרח במעשה רע או לא מוסרי. בדיוק על רקע זה, המרצה מציין כי יש לשים גבולות ברורים מול המשפחה, וצריך להבין שאי לכך ולכך עשויות ... והאם הוא מוכן להתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלו. אליעד גם מתאר את ההתמודדות עם תחושת אשמה או חובות מוסריות שנובעות מקשרים עם בני משפחה. במהלך הדיונים, הוא מדבר על הדרך שבה ניתן להתמודד עם תחושות אלו מבלי להתפשר על הערכים האישיים של כל אדם. הוא טוען שכל אדם צריך להבין כי אין חובת התמודדות עם כל אחד מקרוביו, במיוחד אם ...

... זמיר כהן, והרב עובדיה יוסף. המאבקים האלה כוללים שקרים שנפוצים בתקשורת, טקטיקות מניפולטיביות שננקטות כדי לשמר כוח, וכן סוגיות מוסריות שמועלות ביחס לפסיקותיהם. מה קרה בין הרב אמנון יצחק והרב זמיר כהן? הסיפור מתחיל במתח בין הרב אמנון יצחק ... מטרותיהם האישיות ולא בהכרח את הצרכים הרוחניים של הציבור. אחד הדימויים שמביא אליעד הוא השוואת הרבנים לפוליטיקאים שמנפצים את הערכים הדתיים בשביל כוח פוליטי. איך מניפולציות אלו מתבטאות בפומבי? ההרצאה מתארת גם כיצד כל הרבנים, למרות הפערים המהותיים ביניהם, פועלים ...

... פרספקטיבה של האדם המעורב, הגדרת ניצול משתנה, וכל אחד יכול להרגיש שהוא מנוצל או שמנצל את אחרים, תלוי במערכת הערכים האישית שלו. מה המשמעות של ההפך בעיניים של מי שמעורב בשיטות רוחניות? כחלק מהדיון, אליעד מציין את המושג של ההפך, ...

מוסר של פושעים, פושעים מוסריים, בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנבים מהו ההיגיון שמאחורי מוסר של פושעים? אליעד כהן מסביר תופעה מוכרת בחברות של עבריינים, בעיקר בבתי כלא, שבהם קיימת היררכיה מוסרית בין סוגי עבריינות. לדוגמה, אנסים נחשבים בתחתית הסולם המוסרי, גם בעיני עבריינים אחרים שרצחו, גנבו או ביצעו פשעים חמורים אחרים. נשאלת השאלה: מדוע פושע ששדד, רצח או הרג, חש מוסרי מספיק כדי לשפוט אנס? מהו מקור השנאה הזאת? התשובה טמונה בצורך של האדם להרגיש טוב עם עצמו. אפילו פושע רוצה לראות את עצמו כצדיק, או לפחות כפחות רע. כדי לבנות לעצמו תחושת ערך עצמי ולשמר איזשהו דימוי מוסרי, הוא חייב למצוא מישהו שנחשב גרוע ממנו. הפושע מחפש השוואה כלפי מטה - אם יש מישהו שהוא פחות מוסרי ממנו, הוא יכול להצדיק את מעשיו ולהרגיש עליונות מוסרית מסוימת. איך נוצרת היררכיה מוסרית בין פושעים? בתוך עולם הפשיעה, כדי לשמר זהות אישית ותחושת ערך עצמי, מתהווה קונצנזוס פנימי בין פושעים על כך ... כך למשל, אפשר לשמוע פושע שאומר: אמנם הרגתי, אבל לפחות לא אנסתי. כלומר, יש ניסיון לתחום גבולות ולהציב קווים מוסריים שכביכול לא עוברים אותם. זה יוצר סולם ערכים פנימי, שלרוב לא מבוסס על היגיון מוסרי אמיתי, אלא נובע מצורך רגשי של הפושעים להצדיק את עצמם בעיני עצמם ובעיני החברה שסביבם. לכן, הם שונאים פושעים ... להרגיש טוב יותר עם עצמם. האם יש היגיון אובייקטיבי בשנאה של פושעים כלפי אנסים? השנאה הזאת אינה נובעת מהיגיון מוסרי טהור או מרצון אמיתי להגן על הקורבן, אלא מאינטרס אישי רגשי. אליעד מסביר שהסיבה שפושע שונא פושע אחר נובעת ... שיוגדר כרע ממנו, כדי להרגיש טוב. הוא שופט אותו כדי להצדיק את עצמו. מדובר למעשה במנגנון פסיכולוגי של שיפוט מוסרי מגמתי. האדם ממציא לעצמו אמת מוסרית שבה הוא יוצא טוב יותר מאחרים, גם אם הוא עצמו עשה מעשים חמורים מאוד. הוא בונה לעצמו מציאות סובייקטיבית מוסרית שבה יש לו עליונות מסוימת על האחרים, גם אם במציאות כולם פושעים. האם המוסר של פושעים נובע ממוסר אמיתי או מהצורך להצדיק את עצמם? התשובה היא ברורה: המוסר הזה אינו נובע מהבנה או הכרה אמיתית במוסר, אלא מהצורך הנפשי להצדיק את מעשיהם. פושעים מנסים להגדיר לעצמם פרשה חמורה יותר כדי לומר לעצמם: אני לא כזה ... בעצמו רע, ואולי לא טוב יותר מאף אחד אחר. לכן הוא חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ההבנה הזאת גם מעבר לעולם הפשיעה. גם אנשים רגילים נוהגים לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא במקום חיובי לעומת אחרים. למשל, אדם יכול לשפוט מישהו אחר שמעשן, כדי להרגיש שהוא עצמו בריא יותר או מוסרי יותר, אף על פי שהוא בעצמו עושה טעויות אחרות. השיפוט כלפי אחרים משמש לו כהצדקה פנימית למעשיו ולחסרונותיו. איך ... האמת הפנימית על עצמך, אתה בונה לעצמך היררכיה מזויפת שבה אתה נראה טוב יותר מאחרים. אך הדרך האמיתית לשיפור מוסרי היא לא דרך השוואה לאחרים, אלא דרך בירור פנימי אמיתי של מי אתה ומהם הערכים שלך. למה פושעים שונאים אנסים? איך פושעים מצדיקים את עצמם? מה ההבדל בין מוסר אמיתי למוסר סובייקטיבי? איך נוצרת היררכיה מוסרית בקרב עבריינים? איך להרגיש טוב עם עצמך בלי לשפוט אחרים? מה הקשר בין שיפוט מוסרי להצדקה עצמית?

... אוהב את עצמו כי הוא יפה, חכם, נחמד או מצליח. אבל מי החליט שזה יפה או טוב? את כל הערכים האלו הוא למד מהחברה ומסביבתו החיצונית. לפיכך, אפילו אהבה עצמית רגילה היא למעשה אהבה חיצונית - היא תלויה בסטנדרטים חיצוניים ...

... דעתך על בגידות? האם לדעתך בגידה היא סיבה לפרידה? איך את רואה מערכת יחסים מונוגמית? מה את חושבת על ערכים כמו אמון והדדיות? התשובות לשאלות אלה מספקות מידע על הערכים של האדם ועל התנהלותו האפשרית בעתיד. למשל, אם אדם אומר שמונוגמיה והדדיות חשובים לו מאוד, ניתן להעריך שהוא יהיה ... - האם לדעתך בגידה היא סיבה לפרידה? - איך את רואה מערכת יחסים מונוגמית? - מה את חושבת על ערכים כמו אמון והדדיות? התשובות לשאלות אלו יעזרו לך להבין את תפיסתה לגבי נאמנות ולנבא את התנהגותה בעתיד. איך לזהות ...

... לבסס את תחושת הערך שלנו על מראה חיצוני, כדאי שנשאב את האושר ממאפיינים פנימיים שלא יכולים להשתנות בקלות, כמו הערכים האישיים או האופי. האם יש דבר יציב במאה אחוז? האם יש דבר יציב במאה אחוז? אם אדם היה בטוח ב ...

... האדם נולד עם רצונותיו האישיים ועם הצרכים שמניעים אותו, והוא רוצה שהמציאות תהיה כרצונו. תינוק לא נולד עם רעיונות מוסריים אלא עם רצון למלא את צרכיו האישיים, והוא לא חושב על טוב או רע כלפי אחרים באופן מודע. הוא ... מדבר על השפעת הסביבה על האדם. הוא טוען כי אדם נולד עם רצונותיו האישיים, ועם הזמן הוא לומד את הערכים המוסריים של החברה. הוא גם מציין את ההשפעה של החברה על תודעת הילד, כשהחברה מלמדת את הילד על טוב ורע, ... נולד עם הפרעות נפשיות במובן של הרצון למלא את צרכיו האישיים, ורק מאוחר יותר, החברה והסביבה מחדירים לו תפיסות מוסריות של טוב ורע. לפיכך, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם טבע האדם טוב או רע, כי הכל תלוי ... חווה בסביבה שבה הוא חי. סיכום לסיכום, אליעד כהן טוען כי האדם נולד עם רצונות אישיים, ולא עם תפיסות מוסריות של טוב ורע. גם אם הוא חושב רק על טובתו האישית, הוא עשוי לפעמים לעשות טוב לאחרים, כי לא ...