מוסריות ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית? אם נתבונן נראה, שמיום ליום מתרחשים אירועים שנראים כאילו בני האדם מאבדים את הערכים ואת המוסר שלהם. והשאלה היא, מהי המשמעות של כל זה? ולהיכן כל זה מוביל? והעניין הוא, שהאמת היא נצחית ויציבה. ודבר שהוא אמיתי הוא לא מתבטל ... משהו מתבטל, הרי שהוא לא אמיתי. והמשמעות של מה שנראה כהתפוררות מוסרית וערכית, הוא תהליך חיובי של הגדרת זהות חדשה של בני האדם. כי אילו האדם היה תופס את עצמו בצורה נכונה ומבין היטב את מהותו ... כראוי לסביבתו על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות שלהם, אל השלמות הטובה ... נכונים גם ביחס לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם הערכים של עצמו, ואם האדם עושה דברים לא מוסריים בעיני עצמו, המשמעות של כך היא, שתפיסת המוסר של האדם שגויה. כי יש אמת. ומי שיודע את האמת, הוא לא זז ממנה. בגלל שהוא לא יכול לזוז ממנה. כי האמת היא ככ חזקה, עד שאי אפשר ... רחוק מהאמת, הרי שהוא עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן שהערכים לא יהיו עפ האמת, הרי שהם יתפוררו, כי רק האמת יציבה ושורדת. ובסופו של דבר, ההתפוררות הערכית והמוסרית, כל הדברים האלו יגרמו לעולם להיות טוב יותר בעתיד. משום שהם דוחפים את בני האדם להגדיר את עצמם מחדש, עד שכולם יגיעו אל ההבנה ...

... לתוך הקטגוריות של טוב ורע. במצב הזה, האדם רואה את המציאות כפי שהיא, ללא צורך להעניק לה משמעות מיוחדת. הוא פשוט חווה את החיים בלי לחפש תוויות ערכיות או לשפוט את אלוהים או את המציאות. על פי אליעד, רק אז האדם יכול להגיע להבנה רחבה ועמוקה יותר של מהות הקיום והמציאות, מעבר להגדרות אנושיות ומוגבלות כמו טוב ורע. האם ניתן לראות את המציאות ללא שיפוט ערכי? אליעד מסביר שבעיקרון זה אפשרי, אך מדובר במצב תודעה נדיר מאוד שבו אדם לא מנסה להכניס את המציאות לתבניות ערכיות . האדם שמגיע לנקודת מבט כזו כבר לא מוטרד מהשאלה אם אלוהים טוב או רע, כיוון שהוא מבין שכל שיפוט הוא יחסי ולא אובייקטיבי. הוא מתבונן במציאות בצורה נייטרלית, ללא אינטרס לשנות או ...

מוסריות, יפי נפש, למה לא להיות מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה שחשוב לאדם יותר: האם להיות מוסרי בכל מחיר, או להגן על עצמך על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא מוסריים? האם מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא למות מוקדם, הוא עשוי לבחור לפעול מתוך אינסטינקט הישרדותי, גם אם זה אומר לפגוע באנשים חפים מפשע או לבצע פעולות שנחשבות לא מוסריות. אליעד טוען כי המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום, הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא מוסרית. מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה כוונה רעה מצד האדם. זהו המודל של הגונגל - ... מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה מוסרי או לא מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב יחד עם משפחתו או ... הגישה של אליעד היא לפעול מבלי להתחשב בשיקולי מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או הגיוני. האם יש מקום לשיחות שלום? גם אם הגישה היא להשתמש בכוח, אליעד מציין ... במצב הישרדותי, לא בהכרח צריך להימנע להיות לא מוסרי. אם אפשר לפתור את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה רצוי, אך אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על מאבק פנימי? המאבק הפנימי הוא גם קונפליקט שבו ...

מוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן מדבר על השאלה מהו מוסר?, ומדגים באופן מפורט כיצד אפשר להבין האם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא. המפתח להבנת מושג המוסריות לפי אליעד נמצא במשפט הבסיסי: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אליעד מסביר שבאופן כללי, המוסר הוא עניין יחסי ואישי, המשתנה לפי הזמן, המקום והאדם. הוא נותן דוגמה לכך שפעולה שהייתה מוסרית בגרמניה הנאצית לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה חברתית שרירותית לגבי מה מקובל ומה לא. האם מוסריות נקבעת רק לפי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אליעד מדגיש את הרעיון שלפיו המוסריות נקבעת לפי הכלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הוא מסביר שכל פעולה שלא היית רוצה שיעשו לך, היא פעולה לא מוסרית מבחינתך. לדוגמה, אם אדם לא היה רוצה שיגנבו ממנו, אז גם אם הוא גונב מאחרים הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אך הוא גם מוסיף דוגמה המראה מורכבות רבה יותר: למשל, אדם עשוי להגיד שלא אכפת לו אם ירביצו לו ולכן מותר לו להרביץ לאחרים, אך אליעד מציין שזה עדיין לא מוסרי, משום שבבסיס זה פעולה שלא היית רוצה שיקרה לך מלכתחילה. לכן, לדעת האם פעולה ...

... רק בשלב בתהליך ההתפתחות. כל שיטה שתתעלם מהצורך להכיר את האגו תישאר חסרת ערך. לא מדובר במלחמה מובהקת באגו, אלא בכיצד להבין אותו, לנהל אותו ולהשתמש בו כך שיתמוך בהשגת מטרות רוחניות וערכיות. לסיכום: איך עלינו להתייחס לאגו? האגו הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך האנושי, ואין דרך ...

... את הערך האמיתי של עצמו. כדי להשתחרר ממה שחושבים עליך, על האדם להיצמד לאמת ולבדוק האם השיפוט שלו את עצמו אכן אמיתי. האם קנה המידה שלפיו בודק האדם את עצמו אכן מדויק? האם אכן באמת יש ערך לאותם הערכים שנמצאים על קנה המידה? האם זה באמת משנה אם האדם הוא X או Y? האם למציאות עצמה זה באמת משנה מה שאחרים חושבים עליך? כאשר ההערכה העצמית ...

... נוח מסיבות שונות לחשוב שלדומם צומח בעלי חיים, יש תודעה שונה משלו. מדוע? משום שכך נוח לו יותר להסתדר עם ערכי המוסר שלו. הסבר: אם היה האדם מבין שגם לדומם יש תודעה עצמית בדיוק כפי שיש לו, אז אולי היה האדם ...

... מכור לעבודה. אפשרות נוספת היא, לוותר בצורה מודעת על הדברים שהעבודה נותנת לו, בעבור ערכים אחרים שאותם הוא מעדיף. לדוגמה, נניח שהעבודה של האדם נותנת לו תחושה של ריגוש והתחדשות. אך מהצד השני יש לאדם גם מחויבויות אחרות לבריאותו משפחתו ...

... בכך כמובן שום פסול. בנוסף, אם לא היה אכפת לאדם ממה שחושבים עליו, הרי שהעולם היה תוהו ובוהו. סולם הערכים של האדם, מושפע בין השאר גם מפרמטרים חברתיים וסביבתיים. וכל זה בסדר גמור, לצורך התנהלות תקינה של העולם. אלא מה? שלפעמים האדם נקלע למצב, שבו, ... לפי הרגלים כלשהם. וכאשר האדם משתדל להתקרב אל האמת, על ידי זה, האמת עושה לאדם סוג של ניקוי ראש, וסולם הערכים של האדם, הופך להיות הגיוני יותר. וכאשר ההערכה העצמית של האדם, נובעת מהאמת, ממילא הוא כבר לא יפגע מאחרים. ונמשיך לשאול: ומה אם גם לפי סולם הערכים של האמת, נדמה לאדם שהוא לא ראוי להערכה. כגון לדוגמה, אם האדם עשה מעשים רעים וכיוב. הרי גם מצד האמת, האדם לא ראוי להערכה? ומה עושים אז? ...

... לפי מה עליו לקבל החלטה? ואיך עליו להמר? והתשובה היא, כי בכל מצב שבו אין לאדם מושג באיזו דרך ללכת, עליו להמר על הדרך שנראית לו אמיתית יותר. כאשר האדם צריך לבחור בין מספר ערכים שונים, ואין לו מושג באיזה ערך לבחור, הכי טוב זה להמר וללכת על הדרך שהאדם מרגיש שהיא הכי קרובה אל האמת. ...