5:44השתקפות עצמית, מראה עקומה, המראה משקרת, הרצפה עקומה, להרגיש טוב עם עצמך, לא להיפגע מאחרים, דימוי עצמי, מה חושבים עלי? מתבייש מאחרים, חרדה חברתית
כיצד משפיעה "המראה" על הדימוי העצמי שלך?
אליעד כהן מסביר את מושג ה"מראה" כמשל להבנת האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו בעיני אחרים. כשאדם עובר ליד מראה ורואה את עצמו כמכוער, בדרך כלל הוא כועס על עצמו, כי הוא מאמין שהמראה משקפת לו את המציאות כפי שהיא. אולם לעיתים אנשים אחרים מתפקדים עבורנו בדיוק כמו אותה מראה. לדוגמה, אם אדם אומר: "אני מפחד לדבר עם מישהו כי הוא גורם לי להרגיש חסר ביטחון", הוא בעצם משליך את התחושות הפנימיות שלו לגבי עצמו על האדם האחר. אליעד שואל: האם זה באמת הכרחי להאשים את עצמך, או אולי המראה (האדם האחר) היא זו שמעוותת את המציאות?
למה אנשים כועסים על "המראה" של חייהם?
אליעד מדגים מצב שבו אדם רואה את עצמו במראה ומגלה שהוא מכוער. האם הגיוני שהוא יכעס על עצמו או על המראה? הוא מסביר שישנם מצבים שבהם זה הגיוני לא לכעוס כלל. לדוגמה, אם האדם יודע שהמראה מעוותת - שיש לה זווית לא נכונה, שמראה אותו שמן מדי או גבוה מדי בצורה שאינה נכונה - הוא לא יכעס. מדוע? כי הוא בטוח שהבעיה היא במראה ולא בו. לפי אותו היגיון, כאשר אדם מרגיש רע בעקבות ביקורת של אחרים, הסיבה לכך היא שהוא לא בטוח בעצמו, ולכן הוא מקבל את דברי האחרים כאמת. אך אילו היה בטוח בעצמו לגמרי, הוא היה יודע שמה שהאחר אומר או חושב עליו הוא פשוט עיוות של המציאות.
מה הקשר בין דימוי עצמי לחרדה חברתית?
אליעד מסביר את החרדה החברתית דרך דוגמת המראה. אדם הסובל מחרדה חברתית מתייחס לאנשים אחרים כאל מראה שמשקפת את חסרונותיו. הוא מפחד שיחשבו עליו דברים רעים, מפחד לדבר, ומרגיש חסר ביטחון, כי הוא מאמין שהמראה (האחרים) באמת משקפת את הפגמים שבו. אבל אם הוא יבין שה"מראה" הזו - האנשים שמסביב - אינה מדויקת, שהמחשבות שלהם אינן משקפות אמת מוחלטת, הוא יוכל להשתחרר מהחרדה הזו.
איך להתמודד עם ביקורת שלילית מהסביבה?
אליעד מתאר איך ניתן להתמודד עם ביקורת שלילית על ידי ההבנה שה"מראה" מעוותת. אם אדם בטוח במאה אחוז שהביקורת לא נכונה, זה לא יזיז לו, בדיוק כמו שלא היה אכפת לו לראות את עצמו מעוות במראה מעוקמת, כי הוא יודע שהמציאות היא אחרת. לדוגמה, אם מישהו צוחק עליו או חושב עליו דברים רעים, אך הוא בטוח שזה לא נכון, זה לא יטריד אותו בכלל. בעצם, ההיפגעות מהביקורת היא תמיד תוצאה של חוסר ביטחון פנימי לגבי עצמך.
מה קורה כש"המראה" מחמיאה מדי?
מצד שני, גם כשהמראה מחמיאה מדי, נוצרת בעיה אחרת. אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה את עצמו במראה שמייפה אותו, ואחר כך הוא חוזר הביתה ורואה את עצמו במראה רגילה שבה הוא לא נראה כל כך טוב. באותו אופן, אנשים שמחמיאים לך ומפרגנים לך יכולים ליצור אשליה של ביטחון, אך ברגע שאתה לבד, אתה חוזר להרגיש בודד וחסר ביטחון, כי לא באמת פיתחת ביטחון עצמי אמיתי, אלא תלות בדעות החיוביות של אחרים.
כיצד להשתחרר מתלות בדעות של אחרים?
אליעד מסכם שכדי להיות חסין מפני הביקורת או המחמאות של אחרים, אדם חייב לפתח ביטחון עצמי אמיתי, כזה שאינו תלוי במה שאחרים חושבים. אם אתה יודע בוודאות שהמראה שהאחרים מציבים בפניך אינה נכונה בהכרח, לא תהיה לך בעיה אם הם יחמיאו לך או יבקרו אותך, כי אתה יודע מהי האמת הפנימית שלך. המפתח הוא להרגיש טוב עם עצמך, ללא תלות בשיקוף חיצוני.
כיצד לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך?
אליעד ממליץ לאמץ את ההבנה הפשוטה: מה שאחרים רואים או חושבים עליך לא משקף את האמת המוחלטת עליך. השחרור מגיע מההבנה העמוקה שהדימוי של אחרים הוא רק השתקפות של נקודת המבט שלהם, לא שלך. הדרך לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך היא לבנות ביטחון אמיתי שאינו תלוי באישור או דחייה מהסביבה.
אליעד כהן מסביר את מושג ה"מראה" כמשל להבנת האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו בעיני אחרים. כשאדם עובר ליד מראה ורואה את עצמו כמכוער, בדרך כלל הוא כועס על עצמו, כי הוא מאמין שהמראה משקפת לו את המציאות כפי שהיא. אולם לעיתים אנשים אחרים מתפקדים עבורנו בדיוק כמו אותה מראה. לדוגמה, אם אדם אומר: "אני מפחד לדבר עם מישהו כי הוא גורם לי להרגיש חסר ביטחון", הוא בעצם משליך את התחושות הפנימיות שלו לגבי עצמו על האדם האחר. אליעד שואל: האם זה באמת הכרחי להאשים את עצמך, או אולי המראה (האדם האחר) היא זו שמעוותת את המציאות?
למה אנשים כועסים על "המראה" של חייהם?
אליעד מדגים מצב שבו אדם רואה את עצמו במראה ומגלה שהוא מכוער. האם הגיוני שהוא יכעס על עצמו או על המראה? הוא מסביר שישנם מצבים שבהם זה הגיוני לא לכעוס כלל. לדוגמה, אם האדם יודע שהמראה מעוותת - שיש לה זווית לא נכונה, שמראה אותו שמן מדי או גבוה מדי בצורה שאינה נכונה - הוא לא יכעס. מדוע? כי הוא בטוח שהבעיה היא במראה ולא בו. לפי אותו היגיון, כאשר אדם מרגיש רע בעקבות ביקורת של אחרים, הסיבה לכך היא שהוא לא בטוח בעצמו, ולכן הוא מקבל את דברי האחרים כאמת. אך אילו היה בטוח בעצמו לגמרי, הוא היה יודע שמה שהאחר אומר או חושב עליו הוא פשוט עיוות של המציאות.
מה הקשר בין דימוי עצמי לחרדה חברתית?
אליעד מסביר את החרדה החברתית דרך דוגמת המראה. אדם הסובל מחרדה חברתית מתייחס לאנשים אחרים כאל מראה שמשקפת את חסרונותיו. הוא מפחד שיחשבו עליו דברים רעים, מפחד לדבר, ומרגיש חסר ביטחון, כי הוא מאמין שהמראה (האחרים) באמת משקפת את הפגמים שבו. אבל אם הוא יבין שה"מראה" הזו - האנשים שמסביב - אינה מדויקת, שהמחשבות שלהם אינן משקפות אמת מוחלטת, הוא יוכל להשתחרר מהחרדה הזו.
איך להתמודד עם ביקורת שלילית מהסביבה?
אליעד מתאר איך ניתן להתמודד עם ביקורת שלילית על ידי ההבנה שה"מראה" מעוותת. אם אדם בטוח במאה אחוז שהביקורת לא נכונה, זה לא יזיז לו, בדיוק כמו שלא היה אכפת לו לראות את עצמו מעוות במראה מעוקמת, כי הוא יודע שהמציאות היא אחרת. לדוגמה, אם מישהו צוחק עליו או חושב עליו דברים רעים, אך הוא בטוח שזה לא נכון, זה לא יטריד אותו בכלל. בעצם, ההיפגעות מהביקורת היא תמיד תוצאה של חוסר ביטחון פנימי לגבי עצמך.
מה קורה כש"המראה" מחמיאה מדי?
מצד שני, גם כשהמראה מחמיאה מדי, נוצרת בעיה אחרת. אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה את עצמו במראה שמייפה אותו, ואחר כך הוא חוזר הביתה ורואה את עצמו במראה רגילה שבה הוא לא נראה כל כך טוב. באותו אופן, אנשים שמחמיאים לך ומפרגנים לך יכולים ליצור אשליה של ביטחון, אך ברגע שאתה לבד, אתה חוזר להרגיש בודד וחסר ביטחון, כי לא באמת פיתחת ביטחון עצמי אמיתי, אלא תלות בדעות החיוביות של אחרים.
כיצד להשתחרר מתלות בדעות של אחרים?
אליעד מסכם שכדי להיות חסין מפני הביקורת או המחמאות של אחרים, אדם חייב לפתח ביטחון עצמי אמיתי, כזה שאינו תלוי במה שאחרים חושבים. אם אתה יודע בוודאות שהמראה שהאחרים מציבים בפניך אינה נכונה בהכרח, לא תהיה לך בעיה אם הם יחמיאו לך או יבקרו אותך, כי אתה יודע מהי האמת הפנימית שלך. המפתח הוא להרגיש טוב עם עצמך, ללא תלות בשיקוף חיצוני.
כיצד לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך?
אליעד ממליץ לאמץ את ההבנה הפשוטה: מה שאחרים רואים או חושבים עליך לא משקף את האמת המוחלטת עליך. השחרור מגיע מההבנה העמוקה שהדימוי של אחרים הוא רק השתקפות של נקודת המבט שלהם, לא שלך. הדרך לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך היא לבנות ביטחון אמיתי שאינו תלוי באישור או דחייה מהסביבה.
- חרדה חברתית והתמודדות
- דימוי עצמי נמוך וכיצד לשפר אותו
- למה אכפת לי מה אחרים חושבים עלי?
- איך להרגיש טוב עם עצמך?
- איך להיות חסין לביקורת של אחרים?
כיצד המראה משפיעה על הדימוי העצמי שלנו?
הסיפור של המראה הוא דימוי להבנת האופן שבו אנו רואים את עצמנו דרך עיני אחרים. כשאדם עובר ליד מראה ורואה את עצמו כמכוער, השאלה היא האם הוא כועס על המראה או על עצמו. הדימוי הזה מתאר את העובדה שלעיתים אנשים הם כמו מראה עבורנו - אנחנו משליכים עליהם את התחושות והדעות שלנו לגבי עצמנו.
מדוע אנשים כועסים על ה"מראה" של חייהם?
כשאדם פוגש מישהו שגורם לו להרגיש לא בנוח, לעיתים הוא מייחס זאת לתפיסתו שלו. לדוגמה, אדם עשוי לומר: "אני מפחד לדבר עם פלוני כי כשאני מדבר איתו אני מרגיש חסר ביטחון." בפועל, יכול להיות שהוא משליך על האחר את התחושות שלו לגבי עצמו. אך השאלה המרכזית היא - האם זה בהכרח נכון? האם בכל פעם שאנו רואים משהו שלילי על עצמנו דרך אחרים, זה אכן משקף אמת?
האם אפשר להישאר רגועים מול דימוי שלילי?
אפשרות אחת להישאר רגועים מול ביקורת חיצונית היא להבין שהמראה "עקומה". אם מראה מעוותת את דמותך, אינך כועס עליה כי אתה יודע שהתוצאה אינה מדויקת. כך גם בחיים - אם אתה בטוח שהביקורת שאתה מקבל אינה נכונה, אין סיבה להיפגע ממנה.
איך הדימוי הזה מסביר חרדה חברתית?
אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים להרגיש שהעולם הוא מראה שמשקפת להם את חסרונותיהם. אך אם הם יבינו שה"מראה" הזו אינה בהכרח מדויקת - שהאחרים אינם בהכרח צודקים לגביהם - הם יוכלו להשתחרר מהחרדה.
מה קורה כשהמראה מחמיאה לך מדי?
לא רק מראה מעוותת לרעה יוצרת בעיה - גם מראה שמייפה את המציאות עלולה לגרום לתחושה של חוסר ביטחון. לדוגמה, אם אתה נמצא עם אנשים שתמיד מחמיאים לך ומעניקים לך ביטחון, אך לבדך אתה מרגיש שונה - זה סימן לכך שאתה לא באמת בטוח בעצמך. כשאתה תלוי באחרים שיאמרו לך שאתה מוצלח, אתה למעשה נותן להם שליטה על הדימוי העצמי שלך.
איך אפשר להשתחרר מהתלות בדימוי החיצוני?
כדי להיות חסין לדעות של אחרים, חיוביות או שליליות, עליך להיות בטוח בעצמך. אם אתה יודע שאתה בסדר, גם אם אחרים יחשבו אחרת - זה לא יזיז לך. ברגע שאתה מבין שהפרשנות של אחרים היא רק השתקפות של נקודת המבט שלהם, ולא אמת מוחלטת, אתה מפסיק לקחת את זה אישית.
מסקנה: כיצד לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך?
אם אתה רוצה לא להיפגע מדעות של אחרים, עליך להבין שמה שהם רואים אינו בהכרח משקף את המציאות. בין אם מדובר בביקורת שלילית ובין אם מדובר במחמאות מופרזות - הפתרון הוא להרגיש בטוח במי שאתה, בלי להיות תלוי באף מראה חיצונית.
הסיפור של המראה הוא דימוי להבנת האופן שבו אנו רואים את עצמנו דרך עיני אחרים. כשאדם עובר ליד מראה ורואה את עצמו כמכוער, השאלה היא האם הוא כועס על המראה או על עצמו. הדימוי הזה מתאר את העובדה שלעיתים אנשים הם כמו מראה עבורנו - אנחנו משליכים עליהם את התחושות והדעות שלנו לגבי עצמנו.
מדוע אנשים כועסים על ה"מראה" של חייהם?
כשאדם פוגש מישהו שגורם לו להרגיש לא בנוח, לעיתים הוא מייחס זאת לתפיסתו שלו. לדוגמה, אדם עשוי לומר: "אני מפחד לדבר עם פלוני כי כשאני מדבר איתו אני מרגיש חסר ביטחון." בפועל, יכול להיות שהוא משליך על האחר את התחושות שלו לגבי עצמו. אך השאלה המרכזית היא - האם זה בהכרח נכון? האם בכל פעם שאנו רואים משהו שלילי על עצמנו דרך אחרים, זה אכן משקף אמת?
האם אפשר להישאר רגועים מול דימוי שלילי?
אפשרות אחת להישאר רגועים מול ביקורת חיצונית היא להבין שהמראה "עקומה". אם מראה מעוותת את דמותך, אינך כועס עליה כי אתה יודע שהתוצאה אינה מדויקת. כך גם בחיים - אם אתה בטוח שהביקורת שאתה מקבל אינה נכונה, אין סיבה להיפגע ממנה.
איך הדימוי הזה מסביר חרדה חברתית?
אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים להרגיש שהעולם הוא מראה שמשקפת להם את חסרונותיהם. אך אם הם יבינו שה"מראה" הזו אינה בהכרח מדויקת - שהאחרים אינם בהכרח צודקים לגביהם - הם יוכלו להשתחרר מהחרדה.
מה קורה כשהמראה מחמיאה לך מדי?
לא רק מראה מעוותת לרעה יוצרת בעיה - גם מראה שמייפה את המציאות עלולה לגרום לתחושה של חוסר ביטחון. לדוגמה, אם אתה נמצא עם אנשים שתמיד מחמיאים לך ומעניקים לך ביטחון, אך לבדך אתה מרגיש שונה - זה סימן לכך שאתה לא באמת בטוח בעצמך. כשאתה תלוי באחרים שיאמרו לך שאתה מוצלח, אתה למעשה נותן להם שליטה על הדימוי העצמי שלך.
איך אפשר להשתחרר מהתלות בדימוי החיצוני?
כדי להיות חסין לדעות של אחרים, חיוביות או שליליות, עליך להיות בטוח בעצמך. אם אתה יודע שאתה בסדר, גם אם אחרים יחשבו אחרת - זה לא יזיז לך. ברגע שאתה מבין שהפרשנות של אחרים היא רק השתקפות של נקודת המבט שלהם, ולא אמת מוחלטת, אתה מפסיק לקחת את זה אישית.
מסקנה: כיצד לשפר את הדימוי העצמי ולהרגיש טוב עם עצמך?
אם אתה רוצה לא להיפגע מדעות של אחרים, עליך להבין שמה שהם רואים אינו בהכרח משקף את המציאות. בין אם מדובר בביקורת שלילית ובין אם מדובר במחמאות מופרזות - הפתרון הוא להרגיש בטוח במי שאתה, בלי להיות תלוי באף מראה חיצונית.
- חרדה חברתית והתמודדות
- דימוי עצמי נמוך וכיצד לשפר אותו
- למה אכפת לי מה אחרים חושבים עלי?
- איך להרגיש טוב עם עצמך?
- איך להיות חסין לביקורת של אחרים?
עכשיו מכירים את הסיפור של המראה מה הסיפור במראה הסיפור הוא.
ש: היא מראה לך את הפרצוף שלך.
אליעד: מראה מראה שעל הקיר, נכון עכשיו בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער במראה אז מה הוא עושה הוא כועס על המראה או כועס על עצמו?
ש: עצמו.
אליעד: נכון עכשיו מה זה אומר לנו בדימוי הרגיל זה אומר לנו שאנשים לפעמים הם סוג מראה שלך אנשים הם המראה שלך, זאת אומרת נגיד אתה אומר "אני מפחד לדבר איתו כי כשאני מדבר איתו אני מרגיש ככה וככה" הרבה פעמים זה דברים שאתה מרגיש על עצמך ואז אתה חושב "אני חושב על עצמי ככה אז אני חושב שהוא חושב עלי" וכל מיני סיפורים ואגדות. עכשיו השאלה היא האם זה באמת נכון שבן אדם כשהוא עובר ליד מראה והוא רואה משהו לא טוב אז הוא כועס על עצמו או כועס על המראה, האם בהכרח זה הגיוני שתכעס על עצמך או על המראה בוא ננסח את זה אחרת מתי הגיוני שתכעס על המראה.
ש: כשאני לא רוצה לראות את עצמי.
אליעד: אז אל תעבור ליד המראה תעצום את העיניים מה אתה רוצה.
ש: אבל אם היא עוברת לידי.
אליעד: אז אל תסתכל המראה לא עברה לידך.
ש: אתה רואה את זה בדימוי זה לא באמת מראה.
אליעד: אוקי אז בא נלך לדוגמה נגיד שאתה עובר ליד מראה אתה הולך ליד המראה מסתכל אתה מכוער ולא אכפת לך מזה איך יכול להיות מצב כזה.
ש: שלא אכפת לך שאתה מכוער?
אליעד: לא אכפת לך ואתה לא רוצה להיות מכוער.
ש: שאולי זה לא רע לי.
אליעד: לא עוד פעם בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער וזה לא מזיז לו בכלל והוא שונא אנשים מכוערים והוא לא רוצה להיות מכוער אבל לא אכפת לו, מתי אם?
ש: אם זה מישהו אחר שמה.
אליעד: לא את עצמו אין אף אחד אחר רק הוא בחדר.
ש: שוב פעם החשיבה השלילית שלו רואה שהוא מכוער זה מחזיר אותנו לחשיבה השלילית של החצי הכוס המלאה ריקה.
אליעד: שמה?
ש: כי מי שרואה את עצמו כמכוער אז הוא מסתכל דרך הצורה השלילית.
אליעד: עוד פעם הוא עובר ליד מראה.
ש: אתה עומד ליד מראה אתה יכול לראות את עצמך יפה ואתה יכול לראות.
אליעד: לא באמת בהנחה שהוא באמת נראה מכוער במראה והוא חושב ואומר מי ששם מכוער אבל עדיין הוא לא יכעס על עצמו הוא יכעס על המראה.
ש: אבל הוא מכיר את עצמו מלא זמן זה לא שפתאום הוא רואה איזה הפתעה.
אליעד: לא פתאום הוא רואה הפתעה לא משנה אז איך יכול להיות שהוא לא יכעס, מתי אתה לא תכעס על המראה?
ש: כשהמראה עקומה.
אליעד: נכון שנייה יש מראות שהן לא ישרות יש מראות עם כל מיני זוויות עכשיו כשאתה הולך למראה עם זווית המראה מעוותת אותך אתה פתאום נראה גבוהה שמן מוזר משהו כזה נכון, עכשיו אתה כועס על המראה למה אתה לא כועס על המראה?
ש: אני כן כועס על המראה.
אליעד: לא אתה לא אכפת לך אין לך בעיה אתה עומד ליד זה ומשתעשע אם עכשיו אתה עומד ליד מראה סבבה ואם אתה מכוער אתה לא תתייחס לזה.
ש: הבנתי.
אליעד: יש מראות שמעוותות אותך שאתה פתאום נראה כזה כפול כל מיני צורות מוזרות, אוקי עכשיו באיזה מצב אתה לא תכעס על המראה אם אתה בטוח במאה אחוז שמה ששם זה לא נכון זאת אומרת אם אתה בטוח שמה שיש שם זה לא נכון לא אכפת לך שהנה ישימו לך מראה "אתה רואה איך אתה נראה הנה ככה אתה נראה, לא נכון זה לא נכון זה רק המראה עקומה אני לא עקום הרצפה עקומה לא שאני לא יודע לרקוד" נכון. יפה זאת אומרת שבעצם כשבן אדם אומר צוחקים עלי חושבים עלי לא אוהבים אותי כל מיני סיפורים כאלה אם היית בטוח שאתה טוב אז היית בטוח שהדפקט בראש שלו שהוא חושב שאתה לא טוב לא היה מזיז לך.
עוד פעם אם אתה אומר "מפריע לי שהוא חושב עלי ככה אני לא רוצה שיחשבו עלי, הוא חושב עלי זה חושב עלי" אתה חושב שזה נכון או לא אם אתה חושב שזה לא נכון זאת אומרת שהמראה עקומה מה אכפת לך מה אכפת לך שהוא חושב גם המראה העקומה חושבת שאתה עקום הנה המראה איך אתה נראה עקום זה לא מזיז לך.
ש: האם אתה חושב או האם אתה בטוח שזה לא נכון?
אליעד: זה כפי כמה שאתה בטוח כפי כמה שאתה בטוח אם אתה מאוד בטוח שאתה לא כזה אז זה לא אכפת לך. מה שבאתי להראות בדימוי שאם אתה בטוח שהמראה עקומה אז אתה אין לך בעיה של להיות הכי מכוער במראה שהיא תעוות אותך כמה שהיא רוצה זה לא מזיז לך, לא אכפת לך לראות שאתה הכי מכוער בעולם למה כי זה המראה עקומה או במילים אחרות אם היית שלם עם עצמך לא היה אכפת לך איך אנשים רואים אותך "זה הוא חושב שאני ככה וככה אני לא באמת ככה זה הוא חושב שאני ככה", הבנו את זה עכשיו בוא נוסיף איזה משהו.
ש: יש הפוך גם.
אליעד: מה הפוך?
ש: שאתה הולך ליד מראה שכל הזמן אתה נראה בה יפה שמעוותת אותך הפוך.
אליעד: נכון ואז מה הבעיה אז הבעיה היא מה קורה כשאתה ואז אתה שם לב למראה מול הבית ואז זה לא נראה אותו דבר ואז אתה מרגיש בודד, שנייה ואז בדימוי אתה מרגיש בודד יש נגיד מראות שאתה הולך בחנות המראה הופכת אותך ליותר גדול ליותר יפה יותר רזה למשהו ואז זה נראה יושב עליך פרפקט אתה הולך הביתה אתה רואה במציאות האמיתית אתה נראה לא אותו דבר.
עכשיו מה הדימוי פה הדימוי פה שיש לך אנשים שכשאתה הולך איתם הם מפרגנים לך אוהבים אותך מוחאים לך כפיים ואז הם כאילו המראה החיובית שלך אבל אתה אחר כך כשאתה בלעדיהם אתה מרגיש בודד "לא טוב לי לא זה" למה כי אתה לא חושב שהמראה הזאת נכונה אתה צריך ללכת למראה כדי שהיא תגיד לך שאתה בסדר כי עם עצמך המראה שלך הפנימית אתה חושב שהיא לא בסדר. הבנו את הסיפור?
ש: היא מראה לך את הפרצוף שלך.
אליעד: מראה מראה שעל הקיר, נכון עכשיו בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער במראה אז מה הוא עושה הוא כועס על המראה או כועס על עצמו?
ש: עצמו.
אליעד: נכון עכשיו מה זה אומר לנו בדימוי הרגיל זה אומר לנו שאנשים לפעמים הם סוג מראה שלך אנשים הם המראה שלך, זאת אומרת נגיד אתה אומר "אני מפחד לדבר איתו כי כשאני מדבר איתו אני מרגיש ככה וככה" הרבה פעמים זה דברים שאתה מרגיש על עצמך ואז אתה חושב "אני חושב על עצמי ככה אז אני חושב שהוא חושב עלי" וכל מיני סיפורים ואגדות. עכשיו השאלה היא האם זה באמת נכון שבן אדם כשהוא עובר ליד מראה והוא רואה משהו לא טוב אז הוא כועס על עצמו או כועס על המראה, האם בהכרח זה הגיוני שתכעס על עצמך או על המראה בוא ננסח את זה אחרת מתי הגיוני שתכעס על המראה.
ש: כשאני לא רוצה לראות את עצמי.
אליעד: אז אל תעבור ליד המראה תעצום את העיניים מה אתה רוצה.
ש: אבל אם היא עוברת לידי.
אליעד: אז אל תסתכל המראה לא עברה לידך.
ש: אתה רואה את זה בדימוי זה לא באמת מראה.
אליעד: אוקי אז בא נלך לדוגמה נגיד שאתה עובר ליד מראה אתה הולך ליד המראה מסתכל אתה מכוער ולא אכפת לך מזה איך יכול להיות מצב כזה.
ש: שלא אכפת לך שאתה מכוער?
אליעד: לא אכפת לך ואתה לא רוצה להיות מכוער.
ש: שאולי זה לא רע לי.
אליעד: לא עוד פעם בן אדם עובר ליד מראה והוא רואה מישהו מכוער וזה לא מזיז לו בכלל והוא שונא אנשים מכוערים והוא לא רוצה להיות מכוער אבל לא אכפת לו, מתי אם?
ש: אם זה מישהו אחר שמה.
אליעד: לא את עצמו אין אף אחד אחר רק הוא בחדר.
ש: שוב פעם החשיבה השלילית שלו רואה שהוא מכוער זה מחזיר אותנו לחשיבה השלילית של החצי הכוס המלאה ריקה.
אליעד: שמה?
ש: כי מי שרואה את עצמו כמכוער אז הוא מסתכל דרך הצורה השלילית.
אליעד: עוד פעם הוא עובר ליד מראה.
ש: אתה עומד ליד מראה אתה יכול לראות את עצמך יפה ואתה יכול לראות.
אליעד: לא באמת בהנחה שהוא באמת נראה מכוער במראה והוא חושב ואומר מי ששם מכוער אבל עדיין הוא לא יכעס על עצמו הוא יכעס על המראה.
ש: אבל הוא מכיר את עצמו מלא זמן זה לא שפתאום הוא רואה איזה הפתעה.
אליעד: לא פתאום הוא רואה הפתעה לא משנה אז איך יכול להיות שהוא לא יכעס, מתי אתה לא תכעס על המראה?
ש: כשהמראה עקומה.
אליעד: נכון שנייה יש מראות שהן לא ישרות יש מראות עם כל מיני זוויות עכשיו כשאתה הולך למראה עם זווית המראה מעוותת אותך אתה פתאום נראה גבוהה שמן מוזר משהו כזה נכון, עכשיו אתה כועס על המראה למה אתה לא כועס על המראה?
ש: אני כן כועס על המראה.
אליעד: לא אתה לא אכפת לך אין לך בעיה אתה עומד ליד זה ומשתעשע אם עכשיו אתה עומד ליד מראה סבבה ואם אתה מכוער אתה לא תתייחס לזה.
ש: הבנתי.
אליעד: יש מראות שמעוותות אותך שאתה פתאום נראה כזה כפול כל מיני צורות מוזרות, אוקי עכשיו באיזה מצב אתה לא תכעס על המראה אם אתה בטוח במאה אחוז שמה ששם זה לא נכון זאת אומרת אם אתה בטוח שמה שיש שם זה לא נכון לא אכפת לך שהנה ישימו לך מראה "אתה רואה איך אתה נראה הנה ככה אתה נראה, לא נכון זה לא נכון זה רק המראה עקומה אני לא עקום הרצפה עקומה לא שאני לא יודע לרקוד" נכון. יפה זאת אומרת שבעצם כשבן אדם אומר צוחקים עלי חושבים עלי לא אוהבים אותי כל מיני סיפורים כאלה אם היית בטוח שאתה טוב אז היית בטוח שהדפקט בראש שלו שהוא חושב שאתה לא טוב לא היה מזיז לך.
עוד פעם אם אתה אומר "מפריע לי שהוא חושב עלי ככה אני לא רוצה שיחשבו עלי, הוא חושב עלי זה חושב עלי" אתה חושב שזה נכון או לא אם אתה חושב שזה לא נכון זאת אומרת שהמראה עקומה מה אכפת לך מה אכפת לך שהוא חושב גם המראה העקומה חושבת שאתה עקום הנה המראה איך אתה נראה עקום זה לא מזיז לך.
ש: האם אתה חושב או האם אתה בטוח שזה לא נכון?
אליעד: זה כפי כמה שאתה בטוח כפי כמה שאתה בטוח אם אתה מאוד בטוח שאתה לא כזה אז זה לא אכפת לך. מה שבאתי להראות בדימוי שאם אתה בטוח שהמראה עקומה אז אתה אין לך בעיה של להיות הכי מכוער במראה שהיא תעוות אותך כמה שהיא רוצה זה לא מזיז לך, לא אכפת לך לראות שאתה הכי מכוער בעולם למה כי זה המראה עקומה או במילים אחרות אם היית שלם עם עצמך לא היה אכפת לך איך אנשים רואים אותך "זה הוא חושב שאני ככה וככה אני לא באמת ככה זה הוא חושב שאני ככה", הבנו את זה עכשיו בוא נוסיף איזה משהו.
ש: יש הפוך גם.
אליעד: מה הפוך?
ש: שאתה הולך ליד מראה שכל הזמן אתה נראה בה יפה שמעוותת אותך הפוך.
אליעד: נכון ואז מה הבעיה אז הבעיה היא מה קורה כשאתה ואז אתה שם לב למראה מול הבית ואז זה לא נראה אותו דבר ואז אתה מרגיש בודד, שנייה ואז בדימוי אתה מרגיש בודד יש נגיד מראות שאתה הולך בחנות המראה הופכת אותך ליותר גדול ליותר יפה יותר רזה למשהו ואז זה נראה יושב עליך פרפקט אתה הולך הביתה אתה רואה במציאות האמיתית אתה נראה לא אותו דבר.
עכשיו מה הדימוי פה הדימוי פה שיש לך אנשים שכשאתה הולך איתם הם מפרגנים לך אוהבים אותך מוחאים לך כפיים ואז הם כאילו המראה החיובית שלך אבל אתה אחר כך כשאתה בלעדיהם אתה מרגיש בודד "לא טוב לי לא זה" למה כי אתה לא חושב שהמראה הזאת נכונה אתה צריך ללכת למראה כדי שהיא תגיד לך שאתה בסדר כי עם עצמך המראה שלך הפנימית אתה חושב שהיא לא בסדר. הבנו את הסיפור?