🖨לוחמה בטרור, גירוש משפחות מחבלים, איך להילחם בטרור הערבי? איך להילחם בטרור היהודי? איך להילחם בטרור הישראלי? גירוש מחבלים, שלילת אזרחות ישראלית, שלילת אזרחות למחבלים, ענישה קולקטיבית, משפחות של מחבלים פלסטינים, חפים מפשע, אכיפה בררנית, הריסת בתי מחבלים ישראלים, טרור פלסטיני, מעצר מנהלי, הריסת בתים, חוק גירוש מחבלים, משפחות מחבלים, טרור לאומני, פיגוע לאומני, החמרת ענישה על רקע לאומני, יגאל עמיר, עונש מוות למחבלים פלסטינים, פעולת טרור על רקע לאומניוכאן נסביר, האם הגיוני שהעונש למחבל יהודי על טרור יהודי, יהיה זהה לעונש למחבל פלסטיני על טרור פלסטיני. לדוגמה, אם יוחלט לגרש משפחות מחבלים פלסטינים, האם הגיוני שמצד הצד והדין, שיגרשו גם משפחות מחבלים יהודים? ואם יחליטו מחר על עונש מוות למחבלים פלסטינים, האם הגיוני שיהיה גם עונש מוות למחבלים יהודים? האם אין כאן גזענות? האם אין כאן אכיפה בררנית, כאשר רוצים להעניש טרוריסט פלסטיני יותר מאשר טרוריסט יהודי?
והתשובה לכך היא, שהעונש צריך להיות שווה וזהה לכולם. אם יש עונש מוות לטרוריסט ערבי, צריך להיות גם עונש מוות לטרוריסט ישראלי. ואם מגרשים את המשפחה של המחבל הערבי, צריכים לגרש גם את המשפחה של המחבל הישראלי.
אלא מה? שחומרת הענישה לא צריכה להיות בהתאם לזהות של הטרוריסט, אם הוא יהודי או ערבי, אבל היא כן צריכה להיות בהתאם לרקע של פעולת הטרור. דהיינו, אם לדוגמה מתבצע רצח על רקע פלילי, העונש לא צריך להיות זהה לרצח שמתבצע על רקע לאומני. ואם מישהו מבצע אונס על רקע פלילי, הוא צריך לקבל עונש יותר קל מאשר מישהו שמבצע אונס על רקע לאומני.
ואם ישראלי יהודי, יבצע פעולת טרור על רקע לאומני, הוא צריך לקבל עונש זהה ומדויק ואולי אפילו חמור יותר מאשר של טרוריסט ערבי, כי עונש על בגידה יכול להיות חמור יותר (עונש מוות לבוגדים).
וההיגיון הוא, שלענישה שהפושע מקבל על הפשע שלו, יש כל מיני מטרות. הרתעה, מניעה, נקמה וכל מיני שיקולים אחרים. והעונש צריך להתאים גם בהתאם לרמת האיום והסכנה שנשקפת מהפושע. ואם יש פושע טרוריסט יהודי שהחליט לפגוע בערבים על דעת עצמו, הרי שהוא מבצע פשע על פי החוק, אבל אין לו כוונה לפגוע במדינת ישראל והוא לא חפץ ולא רוצה בהשמדת מדינת ישראל והוא לא מנסה לגרום לפגיעה במדינת ישראל עצמה. הוא אומנם מבצע פשע, חמור ברמה כזו או אחרת, בהתאם לספר החוקים, אבל אין לו כוונה לפגוע במדינה עצמה.
לעומת זאת, טרוריסט ערבי, הוא מנסה לפגוע במדינה עצמה, הוא חפץ בהשמדת מדינת ישראל, הוא היה שמח אם כל תושבי המדינה היו נפגעים, הוא היה רוצה לראות את מדינת ישראל מושמדת. ועל כך שהוא פעל מכוח האידיאולוגיה הזאת, על כך הוא אמור לקבל עונש חמור, יותר מאשר מי שמבצע פשע שאינו מהווה איום למדינה עצמה.
ושוב, הענישה צריכה להלום ולהתאים לרמת הסכנה הנשקפת מהפושע. ואם הפושע מהווה סכנה לקיומה של המדינה, במובן שהוא פועל באופן מודע כדי לפגוע בקיומה של מדינת ישראל, הרי שהוא צריך לקבל את העונש החמור ביותר שקיים.
האם צריך לפגוע גם במשפחה שלו? תשובה: כנראה שכן. למרות שהם אולי חפים מפשע. כי בסיכוי גבוה, שמחבל מתאבד שהולך למות, לא אכפת לו מכלום, למעט שאולי כן אכפת לו מהמשפחה שלו / החברים שלו וכיו"ב. כי במובן מסוים, הוא מוכן למות למענם. ולכן אם הוא ידע, שקרוביו יפגעו אם הוא יפגע במדינה, הרי שזה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא לא יפגע במדינה שלנו.
בנוסף, במובן כזה או אחר, צריך להטיל את האחריות על פגיעה במדינה, גם על הסביבה של הטרוריסט שפוגע במדינה. כדי להגדיל את הסיכוי לכך שבפעם הבאה הסביבה שלו אותו מחבל, תמנע מאותו המחבל לבצע את אותו הפיגוע.
אז כן, הגיוני להעניש גם מעט אולי חפים מפשע, שאולי לא ידעו כלום, דהיינו, משפחת המחבל, כדי למנוע פגיעה בהמון חפים מפשע, שאר אזרחי מדינת ישראל. זה ברמה העקרונית. האם גירוש משפחות מחבלים וכיו"ב, האם זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמחבל לא יבצע את הפיגוע? זה עוד נושא בפני עצמו. איך אפשרי לפגוע בצורה יותר חזקה במשפחת המחבל, גם אם הם חפים מפשע, כדי להגדיל את הסיכוי להגן על שאר אזרחי המדינה שגם הם חפים מפשע? זה עוד נושא בפני עצמו. האם פגיעה במשפחת המחבל, תגדיל את הסיכוי לכך שהמחבל לא יבצע פיגוע? זה עוד נושא בפני עצמו.
אבל כן, מה שבטוח נכון, זה שמי שמבצע פיגוע מתוך כוונה לפגוע במדינת ישראל, מתוך כוונה לאיים על קיומה של מדינת ישראל, הוא צריך להיענש בחומרה יותר קשה, מאשר בן אדם שמבצע פעולה זהה לחלוטין, אבל מתוך כוונה אחרת. ולכן טרוריסט ערבי שבא לפגוע בישראלי על רקע לאומני, הוא צריך להיענש בצורה יותר חמורה, מאשר ישראלי שמבצע פעולה שמוגדרת כפעולת טרור, כנגד ערבים. שאומנם שתי הפעולות אכן זהות, ואומנם שתיהן מוגדרות כפעולות טרור אסורות, אבל האיום הנשקף משתי הפעולות, אינו זהה. כי הטרור הערבי, מהלך אימים על קיומה של מדינת ישראל, מה שאין כך בדרך כלל הטרור היהודי.
נקודה נוספת שצריכים לשים אליה לב, זה שצריכים לעשות הפרדה בין השאלה, האם הפעולה עצמה מהווה סכנה לקיום המדינה, לבין האם הטרוריסט ניסה לפגוע בקיום המדינה. דהיינו, יתכן לדוגמה שבן אדם יבצע במכוון או בשגגה פעולה כלשהי שתהווה סכנה לקיום המדינה וסכנה לביטחון המדינה ברמה כזו או אחרת, לדוגמה הדלפת מידע בטחוני, לדוגמה להתעלם מהתרעות על השביעי באוקטובר או לדוגמה קריאה לסרבנות וכיו"ב. אבל עדיין צריכים להחמיר את הענישה על מי שניסה באופן מודע מתוך כוונת מכוון לפגוע בקיום המדינה.
אם לדוגמה מישהו מבצע פעולת טרור יהודי, והוא היה יודע בוודאות שהפעולה שלו תפגע בקיום המדינה, האם הוא היה עדיין מבצע את הפעולה שלו? תשובה: כנראה שלא. כי הטרוריסט היהודי, גם אם הוא מבין שהפעולה שלו פוגעת גם במדינה בדרך כזו או אחרת, הרי שהוא חושב שבסופו של דבר, הפעולה שלו טובה למדינה. לעומת הטרור הפלסטיני, שמייחל להשמדת המדינה שלנו. ועל כך צריכים להחמיר את הענישה וכולי.
ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדיםענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה ... לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין המעשה השלילי לעונש. אך גם כאן אליעד כהן מציג את הצד השני: אם הילד מתרגל לכך שעונש בא רק מיד לאחר המעשה, הוא עלול לחשוב שאם לא הענישו אותו מיד, הוא יכול לעשות כל מה שירצה ללא חשש. אם לעומת זאת הילד מבין שעונש יכול להגיע בכל שלב בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב שהיא תפחית את העבירות. אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים ... מעשה רע יעודד התנהגות טובה? שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי שבו הילד הרביץ לחבר, וההורה מחלק לו פרס במקום עונש. למה שמישהו ירצה לעשות זאת? תשובה: קיימת גישה הפוך על הפוך. לכאורה, אם הילד הרביץ, יש היגיון מידי לומר ... דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות. האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה? שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר? תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא ילד רע ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב ... האנושית, ואין מודל מושלם שיקבע באיזו דרך לנקוט. מהו טווח הזמן לענישה וכיצד הוא משפיע? שאלה: לעיתים אומרים שחשוב שהעונש יבוא מיד אחרי המעשה, כדי שהילד יבין על מה הוא נענש. האם זה תמיד נכון? תשובה: יש גישה הטוענת שככל שהענישה קרובה לאירוע, הילד יקשר בקלות בין המעשה השלילי לעונש, ולכן הוא ילמד להימנע ממנו בעתיד. מנגד, יש דעה הפוכה לגמרי שאומרת שעדיף להמתין. מדוע? כי לפעמים הענישה המיידית מכניסה את הילד ללחץ, ואם עבר זמן מה, אפשר לדבר ולהסביר באופן רגוע יותר. מעבר לכך, יש הסבר אחר: עונש שמגיע מיד עלול לגרום לילד לחשוב שאם עבר זמן ואין ענישה, הכל בסדר. לעומת זאת, אם הילד לומד שעונש יכול להגיע גם אחרי זמן רב, הוא יישאר דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש. מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה? שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך? תשובה: ... אבל מצד שני, אפשר לנמק שזה עוזר לילד להרגיש אהוב ולוותר על הצורך לפגוע. בדיוק אותו עיקרון פועל לגבי עונש: מצד אחד, עונש מקנה גבול ברור, מצד שני הוא יכול לעורר שנאה. כך גם לגבי התזמון של העונש: מצד אחד, עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של חוסר ודאות שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל ... לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, למשל לאנשים שעוברים באדום או מבצעים פגע וברח? תשובה: באופן אינטואיטיבי, אנשים חושבים שככל שהעונש יהיה כבד יותר, כך יחששו יותר לעבור על החוק. לפעמים, באמת חוק מחמיר יקטין את העבירה, אבל לא בהכרח. ... אשלם מחיר יקר, אולי אמשיך בקו שלי, או אנסה לחמוק ולא אתפס. למשל, אם על חציית רמזור אדום נותנים עונש מוות (קיצוני לחלוטין רק לשם ההמחשה), אולי זה יגרום לפחד עצום, אבל ייתכן שדווקא זה ייצר זלזול כלפי החוק ... מידה היא עלולה לגרום לאדם שפגע במישהו להעדיף לברוח כדי לא להיתפס, מאחר שהוא כבר חושב שאם יתפסו אותו, עונשו יהיה חמור בכל מקרה, אז אולי עדיף להסתכן. על הרצון להתאים את הילד לעולם, ועל הרצון להתאים את העולם ... מדוע יש כאלו שאומרים החלטת להעניש? אל תעניש מיד? תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם הילד מבין שעונש מופיע בהפרש זמן, הוא נשאר דרוך יותר ומבין שהתנהגות שלילית תרדוף אותו בעתיד. מצד שני, זה אכן עלול ליצור מצב של פחד תמידי, של מתי כבר העונש יגיע?, וזה עשוי להזיק לבריאות הנפשית של הילד. כך אנו מבינים שכל גישה אפשרית נושאת בחובה בעיות והיבטים מנוגדים. ... תנועה? תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא שאותה ... תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש ... בגישה אחרת לחלוטין. אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו ... לדעת שהענישה זה גם יכול לבוא לו בעוד שנתיים ואז הוא רגע אבל גם אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש ... רוצה אתה צריך להרגיל אותו שהענישה זה גם בזמן רחוק יותר כדי שידע שגם אם הוא לא חוטף את העונש עכשיו הוא יחטוף אותו אחר כך, בקיצור סובבנו את זה. ש: אבל ככה הוא יהיה בחרדות כל הזמן הוא ... דוגמה. ש: נגיד לא יודע 5% מהנהגים זה סתם נתונים סתמיים עוברים ברמזור אדום. אליעד: אם נגיד יחמירו את העונש של תאונת פגע וברח. ש: זה לא מחויב שזה יקטין את אחוז העוברים באדום? אליעד: לא. ש: למה לא כאילו אלו שעוברים באדום לא משכללים את העונש? אליעד: אם יהיה גזר דין מוות למי שעובר באדום, שנייה רגע האם זה יקטין את כמות האנשים שעוברים באדום ... יותר זה נכון אבל זה לא מחויב זה תלוי בהקשר, אוקי זה תלוי בהקשר. לדוגמה אם נגיד מגדילים את העונש על תאונת פגע וברח זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח או מגדיל את הסיכוי שיהיה פגע וברח מצד אחד זה מקטין את הסיכוי שיהיה פגע וברח כי הוא יודע שאם הוא יברח הוא יחטוף עונש חזק ומצד שני זה מגדיל את הסיכוי שהוא יברח כי הוא אומר אבל עכשיו אם אני לא אברח מה ... אחטוף אתה מבין לכן זה, אם הייתם אומרים פגע וברח אם אתה נשאר לעזור לבן אדם ואתה לא מקבל עונש אז הוא היה נשאר אבל אז זה היה עוד יותר פגע וברח הוא היה פגע בלי ברח כי הוא אומר אני אפגע אני לא אברח ואז אני לא אקבל עונש. עכשיו אני אתן לכם פרספקטיבה נוספת, אוקי ילד שהמציאות נגד רצונו זה בדיוק כמו בן אדם מבוגר שהמציאות נגד ...
עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הוריםעונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הוריםעונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד ... תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל ... התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד. המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד. איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט? כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית. אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן ... נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא ... המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה. שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה. שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית. כל התהליך חייב להיות מבוסס על הכרות טובה עם הילד, הבנת הרגישויות שלו, ההעדפות שלו, והתגובות האופייניות לו במצבים שונים. האם עונש חייב להיות פיזי? אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר כמו שלילת הטבות או חיזוק חיובי של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה. לסיכום, אליעד ... תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? איך מענישים אותו נכון? המצב שבו ... על ילדים אוטיסטים? הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות של הילד. לא תמיד ידוע אם עונש כלשהו ישפיע, כי ילד אוטיסט יכול להבין את המציאות בדרכים שונות. בשיחה עם שואל, אליעד מציין כי בעוד שאדם רגיל יכול להבין את עונשו ולהפנים את מטרת הענישה, ילד אוטיסט עשוי להיתקל בקשיים בהבנת הקשר בין ההתנהגות לבין העונש. לפיכך, התשובה לא תמיד ברורה. מה מטרת הענישה? אליעד מדגיש כי מטרת הענישה היא למנוע את ההתנהגות הלא רצויה ... למנוע חזרה על פעולה לא רצויה, אז יש לפעול בדרכים שיביאו לתוצאה הרצויה, ללא קשר אם הילד הבין את העונש או לא. לפעמים זה יכול לכלול כלים שונים, כמו עונשים פיזיים, תמריצים חיוביים או כל צורת התניה אחרת. איך להעניש ילד אוטיסט? ההבנה כאן היא שהשאלה החשובה אינה אם הילד הבין את העונש או לא, אלא אם הענישה אכן תעזור למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אליעד מציין כי גם בעלי חיים ... להתנהג בצורה מסוימת כשיש קשר ברור בין הפעולה לבין התוצאה (כאב או תועלת). אם הילד האוטיסט לא מבין את העונש בצורה ברורה, ייתכן וצריך לבחור בעונש חזק יותר על מנת שהוא יפנים את הקשר בין ההתנהגות לבין התוצאה. מה עושים כשלא יודעים איזו עונש יתאים? כשהשאלה היא כיצד לדעת אם העונש שבחרנו אכן יעיל, התשובה היא ניסוי וטעייה. יש לנסות עונשים שונים, להתחיל בעונשים קלים ולראות אם הם משפיעים על ההתנהגות. אם לא, יש לנסות עונש חזק יותר ולבחון את התוצאות. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, ולכן חשוב להכיר את הילד האוטיסט, להבין את ... שלו, את תחום העדפותיו וכיצד הוא תופס את העולם סביבו. איך כל זה מתבצע בפועל? על מנת למצוא את העונש המתאים, יש לבצע ניסויים על מנת להבין איך הילד מגיב. האם העונש הראשון שהשתמשנו בו לא עבד? ננסה משהו חזק יותר. מה הילד אוהב ומה לא? מהם הגבולות שלו? לפי כל ... הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח מהבית גם הלך ומה עשה עשה עוד משהו, זה ... להעניש יש פה הנחת יסוד אם צריך להעניש. אליעד: מה אתה חושב מה אתה אומר? ש: צריך לדעת האם העונש יתן משהו. אליעד: אתה צודק מה אתה אומר מה אתה חושב מה התשובה? ש: לא יודע לא מכיר מספיק ... אם זה ישפר את ההתנהגות שלהם זה אני לא יודע להגיד הרי ילד אוטיסט הוא מבין משהו אז אולי עונש יעזור אולי משהו אחר יעזור אולי הסבר נוסף. אליעד: אתה עכשיו נכנס למה צורת הענישה אז ככה אז בא ... תעניש אותו לא תעשה כלום, ילד קטן עכשיו רץ לחלון רוצה לקפוץ מהחלון לא תתפוס אותו תיתן לו איזה עונש תינוק הוא לא אשם הוא אשם שהוא בא להכניס את היד לחשמל. ש: השאלה מה יצא מזה. אליעד: הוא ... נעים. אותו דבר הרעיון שלך זה גם אם הוא לא מבין כלום ועדיין תיצור לו התניה שעל זה יש עונש כזה אבל אז אתה חייב לוודא שאתה עושה את זה נכון שאתה באמת יוצר לו את ההתניה נכון ושהוא מבין בגלל מה זה ושהעונש שלו קל מדי ולא קשה מדי זה נכון זה צריך לעשות, בקיצור התשובה האם וכמה צריך להעניש אותו תלוי ...
חוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבאחוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבאחוסר צדק בעולם, כל כלב יבוא יומו, כל אחד בא על עונשו, שכר ועונש, עונש אחרי המוות, גיהנום וגם עדן, תורת הגמול, עולם הבא מהו חוסר הצדק בעולם? האם כל אחד מגיע לעונשו? בהרצאה זו, אליעד עוסק בנושאים של חוסר צדק בעולם, שכר ועונש, והקיום של עולם הבא, תוך כדי שמירה על מסגרת של שאלות ותשובות. הוא מציג דיאלוג שבו אחת השאלות המרכזיות ... פוגע בזולת. השאלה העיקרית שהעלו היא אם אחרי מותו של אדם, אשר לא שילם על חוסר צדק שביצע, יישא בעונש כלשהו בעולם הבא. מהם הצעדים להבנת תורת הגמול? האם יש חובת עונש לאחר המוות? הדיון מתפתח כאשר השניים שואלים אם אדם שחי חיים של חוסר צדק ישלם על כך אחרי מותו. האם זהו עונש שמופעל על ידי אלוהים או האם כל אחד מתמודד עם מעשיו לאחר מותו? אליעד מסביר את הרעיון של תורת הגמול, לפיה כל אדם שעושה עוול יקבל את עונשו, אף אם לא נגזר עליו עונש מיידי בחייו. הסוגיה המרכזית היא כיצד אדם שמשליך רע על אחרים, או פוגע בהם, יכול לקבל תיקון לאחר מותו. הנושא הזה עולה מתוך הפניית השאלה, אם חוסר צדק שנעשה, לדוגמה במקרה של אדם שפוגע בזולתו, מוביל באופן ישיר לעונש בעולם הבא. שאלת אליעד היא אם הכישלון בהשגת צדק בעולם הזה מחייב תוצאה של שילם בעולם הבא או אם כל תוצאה של חוסר צדק היא תמיד מהווה עונש כזה. מהו העונש על חוסר הצדק ואיך הוא מתבצע? במהלך השיחה, נשאלת השאלה על אופן העונש. אליעד מבהיר כי העונש של חוסר צדק יכול להתרחש בדרכים שונות, ואף שלא ניתן להבין את כל הדרכים האפשריות של העונש, ברור כי יש עונש שמופעל במקרה של פעולה בלתי צודקת. יש המאמינים כי עונש זה מתרחש בגיהינום, אך לא כולם בהכרח מקבלים את התפיסה הזו. השניים בוחנים את כל אפשרויות ההנחות והאפשרויות שבבסיסן מצוי עונש בגיהינום, אך ישנם כאלו שמסרבים להאמין בתיאוריה הזו, ומעדיפים לחשוב על דרכים אחרות להסביר את תופעת העונש. האם יש חיים אחרי המוות? כיצד משפיעים המעשים על העולם הבא? אחת מהשאלות המרכזיות בהרצאה היא האם יש חיים אחרי המוות, והאם בחיים אלו מתקיימת איזושהי מערכת עונשים או גמול. אליעד מציע שזוהי השאלה הקריטית להבנת חוסר הצדק עלי אדמות. במידה ויש עונש על חוסר צדק בעולם הבא, כיצד זה מתבצע? האם תורת הגמול אומרת שברגע שאדם עשה רע, הוא ישלם על כך, ומה הדרך שבה זה יקרה בעולם הבא? סיכום: האם חוסר צדק יוביל תמיד לעונש? אליעד מסביר שמבחינה פילוסופית ותיאולוגית, החקירה של עקרון זה היא שאלה עקרונית שאדם חייב להעמיק בה כדי להבין את ... בנוי. השאלה שנשאלת כאן היא איך אדם יכול להבין את עקרונות הצדק עליהם מדובר, ואיך אלו מיתרגמים לתוצאות או לעונשים אם בכלל. בתשובתו, אליעד מדגיש כי כל אדם יעבור את מה שהוא חייב לעבור בהתאם למעשיו, והסוגיה אם מדובר על עולם הבא או לא, תלויה בהשקפת עולמו של כל אדם. חוסר צדק בעולם שכר ועונש עונש אחרי המוות תורת הגמול עולם הבא גיהנום וגן עדן האם יש חיים אחרי המוות?
שכר ועונש, גיהנום וגן עדן, אלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, אמיתות התורה, שכר נצחי, עונש נצחי, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילונישכר ועונש, גיהנום וגן עדן, אלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, אמיתות התורה, שכר נצחי, עונש נצחי, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילונישכר ועונש, גיהנום וגן עדן, אלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, אמיתות התורה, שכר נצחי, עונש נצחי, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, החזרה בתשובה, החזרה בשאלה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני האם אדם דתי באמת מאמין בשכר ועונש? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן היא השאלה האם אדם דתי שמאמין באלוהים ובתורה אכן מאמין באופן מוחלט בשכר ועונש, בגיהנום וגן עדן, והאם האמונה שלו שלמה או שמא הוא בעצם מטיל ספק כלשהו בכך. אליעד כהן מסביר כי אם אדם היה מאמין באמת באופן מוחלט שיקבל שכר אינסופי על קיום מצוות, או עונש אינסופי על עבירות, הוא לא היה מסוגל בכלל לחטוא. כדי להמחיש זאת, הוא מביא דוגמה ברורה: אם אדם היה יודע בוודאות שמיד לאחר שעשה עבירה מסוימת הוא יישרף באש או יקבל עונש מיידי, הוא לעולם לא היה מבצע את אותה העבירה, אפילו לא בטעות. העובדה שאדם מסוגל לעבור על המצוות, אפילו מדי פעם, מוכיחה מבחינת אליעד שאותו אדם לא באמת מאמין בצורה מוחלטת בקיום של שכר ועונש אינסופי. מדוע קשה לאנשים לקיים את כל המצוות באופן מלא? אליעד מסביר שבדרך כלל, אנשים דתיים אומרים שהם מאמינים ... יכול לעצור אותו מלקיים את המצוות בשלמות, בדיוק כמו שאדם לא יעבור על החוק אם הוא יודע בוודאות שיקבל עונש כבד מיידית. הוא מביא כדוגמה את משה רבנו שלפי התורה לא קיים את כל המצוות באופן מושלם, ואומר שזה ... אלוהים, חייב להיות רע וטוב, אחרת אין משמעות לשום פעולה. הוא מסביר שהאמונה הדתית בנויה על רעיון של שכר ועונש, ואם היה נעלם הרעיון של גן עדן וגיהנום, אנשים לא היו ממשיכים לשמור על המצוות באופן אקטיבי. האם יש ... הרגל או חינוך, בלי אמונה פנימית עמוקה ואמיתית. הוא טוען שיש אנשים רבים שמקיימים מצוות מסוימות רק מתוך חשש מעונש או מתוך הרגל תרבותי, ולא מתוך הבנה אמיתית או אמונה מוחלטת שהדברים נכונים. לדעת אליעד, אנשים כאלה בעצם חיים ... דרכו בצורה חופשית, מתוך הבנה שכל דבר ניתן להצדיק בהיגיון, ולכן אין משמעות ללחץ לשמור מצוות מתוך פחד משכר ועונש. לשיטתו, האדם צריך לפעול לפי מה שנראה לו הכי נכון והכי הגיוני, מתוך הבנה שכל תפיסה רוחנית או דתית היא חלקית, ואף אחת מהן לא מחויבת באופן מוחלט. האם יש גן עדן וגיהנום? אמונה באלוהים ללא ספק? שכר ועונש נצחי? מדוע אנשים חוטאים למרות האמונה? אליעד כהן דתי או חילוני? האם קיום מצוות מחייב אמונה מוחלטת? כיצד להחליט ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331