5:15עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים
האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי?
השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא.
לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד.
האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה?
כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד.
המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד.
איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט?
כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית.
אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה.
האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל?
נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד.
איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש?
אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש.
מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל?
בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית:
האם עונש חייב להיות פיזי?
אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר כמו שלילת הטבות או חיזוק חיובי של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו.
השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, לקשקש על הקיר או ללכלך את השולחן. אליעד מבהיר שההתמקדות לא צריכה להיות באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא.
לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה של הילד או רמת האוטיזם שלו. למשל, ילד שאינו מבין כלל, אולי לא ייענש, וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד.
האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה?
כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת בעתיד.
המסקנה של אליעד מהדוגמה הזו היא שהשאלה העיקרית אינה אם הילד הבין את העונש, אלא האם העונש או ההתניה אכן יימנעו ממנו לחזור על ההתנהגות השלילית בעתיד.
איך יודעים איזה עונש יתאים לילד אוטיסט?
כשנשאל כיצד ניתן לדעת איזה עונש יהיה יעיל, אליעד מבהיר כי הדרך היא ניסוי וטעייה. חשוב לנסות תחילה עונשים קלים יותר ולבדוק אם ההתנהגות משתפרת. אם לא, אז לנסות עונשים חזקים יותר באופן הדרגתי. לכל ילד יש את ההתניות האישיות שלו, ההיסטוריה שלו, וחשוב להכיר את הילד באופן אישי ולבחור עונש שיתאים לו ספציפית.
אליעד מציין שכמו שניתן לאלף בעלי חיים באמצעות יצירת התניה (כאב או הנאה), כך גם ניתן לחנך ילד אוטיסט. הוא מבהיר שילד אוטיסט לא פחות חכם מחתול או שועל בהקשר של הבנת התניות, ולכן צריך ליצור לו קשר ברור בין הפעולה שלו לתוצאה שתגיע בעקבותיה, גם אם הוא לא מבין את הסיבה בצורה עמוקה.
האם יש להעניש ילד אוטיסט יותר חזק מאשר ילד רגיל?
נקודה מעניינת שאליעד מעלה היא שלפעמים דווקא בגלל שילד אוטיסט לא מבין את ההקשר בצורה ברורה, ייתכן שיהיה צורך בעונש יותר חזק, כדי שהוא יצליח לקשר בין הפעולה לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד.
איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש?
אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש.
מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל?
בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית:
- שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על עצמה.
- שלב שני: אם ההתנהגות נמשכת, עברו לעונש קצת יותר משמעותי, ושוב - בחנו את התגובה.
- שלב שלישי: המשיכו להחמיר את העונש עד שתגיעו למצב שבו הילד מבין את הקשר בין ההתנהגות שלו לעונש ומפסיק את ההתנהגות השלילית.
האם עונש חייב להיות פיזי?
אליעד לא מתעקש על כך שהעונש חייב להיות פיזי. הוא מדגיש שמה שחשוב הוא שהילד יקשר בין הפעולה לתוצאה. לפעמים עונש פיזי קל יכול להיות מועיל מאוד, אך במקרים אחרים מספיק עונש מסוג אחר כמו שלילת הטבות או חיזוק חיובי של התנהגות רצויה, על מנת ליצור את ההתניה הדרושה.
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו.
- חינוך ילדים אוטיסטים
- התניה וענישה
- אוטיזם והבנת תוצאות
- הדרכת הורים
- עונשים לילדים אוטיסטים
מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? איך מענישים אותו נכון?
המצב שבו ילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע פעולה לא מקובלת, כמו להרביץ למישהו או לקשקש על הקיר, מעורר שאלות לגבי הדרך הנכונה להתמודד עם ההתנהגות הזו. השאלה המרכזית היא האם יש להעניש את הילד האוטיסט, ואם כן - כמה וכיצד?
אליעד מציע כי השאלה המרכזית לא נוגעת רק לרמת האוטיזם של הילד, אלא למטרה של הענישה ולתוצאות שלה. התשובה לשאלה האם להעניש או לא תלוית במטרה של הענישה: האם הכוונה היא להרתיע את הילד מהתנהגות זו בפעם הבאה? אם כן, אז יש להעניש על מנת למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד.
האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו?
כחלק מהשיחה, עולה השאלה האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו - האם הוא עושה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה. אליעד מסביר כי לא תמיד יש חשיבות לדעת אם הילד הבין את ההתנהגות או אם הוא פעל מתוך כוונה רעה. במקום זאת, חשוב לשאול את עצמנו מה יהיה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את חזרת ההתנהגות הזו.
האם הענישה משפיעה על ילדים אוטיסטים?
הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות של הילד. לא תמיד ידוע אם עונש כלשהו ישפיע, כי ילד אוטיסט יכול להבין את המציאות בדרכים שונות. בשיחה עם שואל, אליעד מציין כי בעוד שאדם רגיל יכול להבין את עונשו ולהפנים את מטרת הענישה, ילד אוטיסט עשוי להיתקל בקשיים בהבנת הקשר בין ההתנהגות לבין העונש. לפיכך, התשובה לא תמיד ברורה.
מה מטרת הענישה?
אליעד מדגיש כי מטרת הענישה היא למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם מטרת הענישה היא לנקום או להוציא עצבים על משהו שעשינו במהלך היום, אז הענישה לא תסייע בשיפור ההתנהגות. אם מטרת הענישה היא למנוע חזרה על פעולה לא רצויה, אז יש לפעול בדרכים שיביאו לתוצאה הרצויה, ללא קשר אם הילד הבין את העונש או לא. לפעמים זה יכול לכלול כלים שונים, כמו עונשים פיזיים, תמריצים חיוביים או כל צורת התניה אחרת.
איך להעניש ילד אוטיסט?
ההבנה כאן היא שהשאלה החשובה אינה אם הילד הבין את העונש או לא, אלא אם הענישה אכן תעזור למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אליעד מציין כי גם בעלי חיים יכולים להיות מאלפים בעזרת התניה - כלומר, הם לומדים להתנהג בצורה מסוימת כשיש קשר ברור בין הפעולה לבין התוצאה (כאב או תועלת). אם הילד האוטיסט לא מבין את העונש בצורה ברורה, ייתכן וצריך לבחור בעונש חזק יותר על מנת שהוא יפנים את הקשר בין ההתנהגות לבין התוצאה.
מה עושים כשלא יודעים איזו עונש יתאים?
כשהשאלה היא כיצד לדעת אם העונש שבחרנו אכן יעיל, התשובה היא ניסוי וטעייה. יש לנסות עונשים שונים, להתחיל בעונשים קלים ולראות אם הם משפיעים על ההתנהגות. אם לא, יש לנסות עונש חזק יותר ולבחון את התוצאות. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, ולכן חשוב להכיר את הילד האוטיסט, להבין את ההתניות שלו, את ההיסטוריה שלו, את תחום העדפותיו וכיצד הוא תופס את העולם סביבו.
איך כל זה מתבצע בפועל?
על מנת למצוא את העונש המתאים, יש לבצע ניסויים על מנת להבין איך הילד מגיב. האם העונש הראשון שהשתמשנו בו לא עבד? ננסה משהו חזק יותר. מה הילד אוהב ומה לא? מהם הגבולות שלו? לפי כל מקרה, צריך להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי.
המצב שבו ילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע פעולה לא מקובלת, כמו להרביץ למישהו או לקשקש על הקיר, מעורר שאלות לגבי הדרך הנכונה להתמודד עם ההתנהגות הזו. השאלה המרכזית היא האם יש להעניש את הילד האוטיסט, ואם כן - כמה וכיצד?
אליעד מציע כי השאלה המרכזית לא נוגעת רק לרמת האוטיזם של הילד, אלא למטרה של הענישה ולתוצאות שלה. התשובה לשאלה האם להעניש או לא תלוית במטרה של הענישה: האם הכוונה היא להרתיע את הילד מהתנהגות זו בפעם הבאה? אם כן, אז יש להעניש על מנת למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד.
האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו?
כחלק מהשיחה, עולה השאלה האם ילד אוטיסט אשם בהתנהגותו - האם הוא עושה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה. אליעד מסביר כי לא תמיד יש חשיבות לדעת אם הילד הבין את ההתנהגות או אם הוא פעל מתוך כוונה רעה. במקום זאת, חשוב לשאול את עצמנו מה יהיה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את חזרת ההתנהגות הזו.
האם הענישה משפיעה על ילדים אוטיסטים?
הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות של הילד. לא תמיד ידוע אם עונש כלשהו ישפיע, כי ילד אוטיסט יכול להבין את המציאות בדרכים שונות. בשיחה עם שואל, אליעד מציין כי בעוד שאדם רגיל יכול להבין את עונשו ולהפנים את מטרת הענישה, ילד אוטיסט עשוי להיתקל בקשיים בהבנת הקשר בין ההתנהגות לבין העונש. לפיכך, התשובה לא תמיד ברורה.
מה מטרת הענישה?
אליעד מדגיש כי מטרת הענישה היא למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם מטרת הענישה היא לנקום או להוציא עצבים על משהו שעשינו במהלך היום, אז הענישה לא תסייע בשיפור ההתנהגות. אם מטרת הענישה היא למנוע חזרה על פעולה לא רצויה, אז יש לפעול בדרכים שיביאו לתוצאה הרצויה, ללא קשר אם הילד הבין את העונש או לא. לפעמים זה יכול לכלול כלים שונים, כמו עונשים פיזיים, תמריצים חיוביים או כל צורת התניה אחרת.
איך להעניש ילד אוטיסט?
ההבנה כאן היא שהשאלה החשובה אינה אם הילד הבין את העונש או לא, אלא אם הענישה אכן תעזור למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אליעד מציין כי גם בעלי חיים יכולים להיות מאלפים בעזרת התניה - כלומר, הם לומדים להתנהג בצורה מסוימת כשיש קשר ברור בין הפעולה לבין התוצאה (כאב או תועלת). אם הילד האוטיסט לא מבין את העונש בצורה ברורה, ייתכן וצריך לבחור בעונש חזק יותר על מנת שהוא יפנים את הקשר בין ההתנהגות לבין התוצאה.
מה עושים כשלא יודעים איזו עונש יתאים?
כשהשאלה היא כיצד לדעת אם העונש שבחרנו אכן יעיל, התשובה היא ניסוי וטעייה. יש לנסות עונשים שונים, להתחיל בעונשים קלים ולראות אם הם משפיעים על ההתנהגות. אם לא, יש לנסות עונש חזק יותר ולבחון את התוצאות. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, ולכן חשוב להכיר את הילד האוטיסט, להבין את ההתניות שלו, את ההיסטוריה שלו, את תחום העדפותיו וכיצד הוא תופס את העולם סביבו.
איך כל זה מתבצע בפועל?
על מנת למצוא את העונש המתאים, יש לבצע ניסויים על מנת להבין איך הילד מגיב. האם העונש הראשון שהשתמשנו בו לא עבד? ננסה משהו חזק יותר. מה הילד אוהב ומה לא? מהם הגבולות שלו? לפי כל מקרה, צריך להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי.
- חינוך ילדים אוטיסטים
- התניה וענישה
- אוטיזם והבנת תוצאות
- הדרכת הורים
- עונשים לילדים אוטיסטים
עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח מהבית גם הלך ומה עשה עשה עוד משהו, זה לא באמת משנה מה עשה עשה דבר שלא אמורים לעשות ברח מהבית הרביץ למישהו עשה משהו לא משנה קשקש על הקיר לכלך את השולחן לא משנה מה עשה עשה התנהגות שאנחנו לא רוצים שהוא יעשה אותה, ילד אוטיסט שסובל מאיזה רמה של אוטיזם שסובל מרמה של אוטיזם x. עכשיו השאלה היא כזאת האם הגיוני להעניש אותו על מה שהוא עשה או לא להעניש אותו כי הוא לא אשם בזה הוא ילד אוטיסט אין מה לעשות זה הוא לא אשם הוא לא עשה את זה מתוך רוע לב או מתוך מה שזה לא יהיה, אז מה האמת מה אתה אומר?
ש: אני לא מצליח להבין את השאלה הזאת.
אליעד: הבנו את השאלה.
ש: לא הבנתי.
אליעד: או שאולי צריך להעניש אותו בצורה מידתית.
ש: וזה מה זה הדבר הזה.
אליעד: לא יודע השאלה מה נביא את האופציות.
ש: השאלה אם קודם כל אם צריך בכלל להעניש יש פה הנחת יסוד אם צריך להעניש.
אליעד: מה אתה חושב מה אתה אומר?
ש: צריך לדעת האם העונש יתן משהו.
אליעד: אתה צודק מה אתה אומר מה אתה חושב מה התשובה?
ש: לא יודע לא מכיר מספיק אוטיסטים כדי לדעת אם אני מעניש אותם אם זה ישפר את ההתנהגות שלהם זה אני לא יודע להגיד הרי ילד אוטיסט הוא מבין משהו אז אולי עונש יעזור אולי משהו אחר יעזור אולי הסבר נוסף.
אליעד: אתה עכשיו נכנס למה צורת הענישה אז ככה אז בא נלך על כזה דבר יש אנשים שיטעו לחשוב שהשאלה היא זה תלוי כמה הוא אוטיסט כמה הוא מבין כמה הוא לא מבין כמה הוא כן מבין זה תלוי ברמת התפיסה שלו אם הוא בן אדם רגיל אז תעניש אותו אם בן אדם מבין חצי תעניש חצי לא מבין בכלל לא מבין בכלל מה לעשות, עכשיו אתה תעניש תינוק על משהו שהוא עשה אתה תעניש תינוק ילד קטן עכשיו תינוק בא נגיד להכניס את היד לשקע חשמל מה אתה תעניש אותו?
ש: כן.
אליעד: הוא ילד קטן הוא לא מתכוון.
ש: לא אעניש אותו.
אליעד: לא תעניש אותו לא תעשה כלום, ילד קטן עכשיו רץ לחלון רוצה לקפוץ מהחלון לא תתפוס אותו תיתן לו איזה עונש תינוק הוא לא אשם הוא אשם שהוא בא להכניס את היד לחשמל.
ש: השאלה מה יצא מזה.
אליעד: הוא אשם או לא אשם?
ש: הוא לא אשם אני אתן לו מכה ביד שיזכור.
אליעד: יפה אז זה מה מטרת הענישה אין קשר בין אם הוא מבין או לא מבין זה נספח השאלה היא מה מטרת הענישה, אם מטרת הענישה זה כי היה לך יום רע בעבודה ואתה רוצה להוציא את העצבים על מישהו תעניש אותו ככל יכולתך אתה יכול גם להעניש את עצמך אתה גם יכול לדפוק להרביץ לתקרה מה שבא לך תעשה, אם מטרת הענישה זה כי אתה רוצה לנקום בזה על זה שפעם התעללו בכך תעניש אותו אם זה על זה אבל אם אתה רוצה להעניש אותו כדי למנוע את ישנות המקרה בפעם הבאה אז עליך לשאול את עצמך את השאלה הבאה מה הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות כדי למנוע את הישנות בפעם הבאה.
אם הטוב ביותר זה לתת לו סוכריה תיתן לו סוכריה אם הטוב ביותר זה לקשור אותו עם אזיקים תקשור אותו עם אזיקים זה לא משנה בכלל הבין לא הבין כן הבין מה הבין זה לא מעניין בכלל.
ש: אז איך אתה יודע מה טוב יותר זאת הבעיה.
אליעד: זאת שאלה אחרת, עכשיו אבל מה שצריך להבין שגם נגיד בעל חיים לדוגמה איך מאלפים אותו עושים לו התניה תעשה ככה יהיה כאב תעשה ככה יהיה תועלת גם בעל חיים מאלפים אותו ככה אז הרי גם האוטיסט הוא לא פחות חכם מחתול נכון, הוא פחות חכם מחתול לא פחות חכם מחתול נכון הוא לא פחות חכם משועל נכון אז עם מי יותר קל לך לתקשר עם בן אדם אוטיסט או שועל בן אדם אוטיסט נכון יחסית סתם באופן יחסי, אז הכוונה היא יש התניה בן אדם יש לו התניה זה חם מבריח את היד בגלל הכאב מבריח את היד זה נעים.
אותו דבר הרעיון שלך זה גם אם הוא לא מבין כלום ועדיין תיצור לו התניה שעל זה יש עונש כזה אבל אז אתה חייב לוודא שאתה עושה את זה נכון שאתה באמת יוצר לו את ההתניה נכון ושהוא מבין בגלל מה זה ושהעונש שלו קל מדי ולא קשה מדי זה נכון זה צריך לעשות, בקיצור התשובה האם וכמה צריך להעניש אותו תלוי במטרת הענישה אם מטרת הענישה זה למנוע את ההתיישנות בפעם הבעה אז תעניש אותו לפי הצורך ואין קשר אם הוא הבין לא הבין כן הבין, יכול להיות שבגלל שהוא אוטיסט צריך להרביץ לו יותר חזק למה כי אולי זאת הדרך היחידה שהוא יכול להבין.
האם אמרתי שזאת הדרך היחידה שהוא יכול להבין לא אמרתי את זה אבל אמרתי שיכול להיות שדווקא בגלל שהוא לא מבין צריך להעניש אותו יותר חזק אולי זאת האמת תלוי בסיטואציה.
ש: אין תשובה.
אליעד: לא התשובה היא שעוד פעם שצריך לשים לב שהשאלה אם הוא הבין או לא הבין אם הוא פעל מתוך רוע לב או לא זה לא קשור לעניין אתה רוצה למנוע את זה שפעם הבאה הוא יעשה x איך יודעים, אז מה עושים בפרקטיקה ניסוי וטעייה תעשה עונש חלש תפס תפס לא תפס יותר חזק צריך להכיר את הבן אדם את הסיטואציה את ההתניות שלו את הפקודות שלו מה ההיסטוריה שלו זאת פעם ראשונה פעם עשירית מה הוא אוהב מה הוא לא אוהב צריך לפי כל מקרה לגופו.
ש: אני לא מצליח להבין את השאלה הזאת.
אליעד: הבנו את השאלה.
ש: לא הבנתי.
אליעד: או שאולי צריך להעניש אותו בצורה מידתית.
ש: וזה מה זה הדבר הזה.
אליעד: לא יודע השאלה מה נביא את האופציות.
ש: השאלה אם קודם כל אם צריך בכלל להעניש יש פה הנחת יסוד אם צריך להעניש.
אליעד: מה אתה חושב מה אתה אומר?
ש: צריך לדעת האם העונש יתן משהו.
אליעד: אתה צודק מה אתה אומר מה אתה חושב מה התשובה?
ש: לא יודע לא מכיר מספיק אוטיסטים כדי לדעת אם אני מעניש אותם אם זה ישפר את ההתנהגות שלהם זה אני לא יודע להגיד הרי ילד אוטיסט הוא מבין משהו אז אולי עונש יעזור אולי משהו אחר יעזור אולי הסבר נוסף.
אליעד: אתה עכשיו נכנס למה צורת הענישה אז ככה אז בא נלך על כזה דבר יש אנשים שיטעו לחשוב שהשאלה היא זה תלוי כמה הוא אוטיסט כמה הוא מבין כמה הוא לא מבין כמה הוא כן מבין זה תלוי ברמת התפיסה שלו אם הוא בן אדם רגיל אז תעניש אותו אם בן אדם מבין חצי תעניש חצי לא מבין בכלל לא מבין בכלל מה לעשות, עכשיו אתה תעניש תינוק על משהו שהוא עשה אתה תעניש תינוק ילד קטן עכשיו תינוק בא נגיד להכניס את היד לשקע חשמל מה אתה תעניש אותו?
ש: כן.
אליעד: הוא ילד קטן הוא לא מתכוון.
ש: לא אעניש אותו.
אליעד: לא תעניש אותו לא תעשה כלום, ילד קטן עכשיו רץ לחלון רוצה לקפוץ מהחלון לא תתפוס אותו תיתן לו איזה עונש תינוק הוא לא אשם הוא אשם שהוא בא להכניס את היד לחשמל.
ש: השאלה מה יצא מזה.
אליעד: הוא אשם או לא אשם?
ש: הוא לא אשם אני אתן לו מכה ביד שיזכור.
אליעד: יפה אז זה מה מטרת הענישה אין קשר בין אם הוא מבין או לא מבין זה נספח השאלה היא מה מטרת הענישה, אם מטרת הענישה זה כי היה לך יום רע בעבודה ואתה רוצה להוציא את העצבים על מישהו תעניש אותו ככל יכולתך אתה יכול גם להעניש את עצמך אתה גם יכול לדפוק להרביץ לתקרה מה שבא לך תעשה, אם מטרת הענישה זה כי אתה רוצה לנקום בזה על זה שפעם התעללו בכך תעניש אותו אם זה על זה אבל אם אתה רוצה להעניש אותו כדי למנוע את ישנות המקרה בפעם הבאה אז עליך לשאול את עצמך את השאלה הבאה מה הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות כדי למנוע את הישנות בפעם הבאה.
אם הטוב ביותר זה לתת לו סוכריה תיתן לו סוכריה אם הטוב ביותר זה לקשור אותו עם אזיקים תקשור אותו עם אזיקים זה לא משנה בכלל הבין לא הבין כן הבין מה הבין זה לא מעניין בכלל.
ש: אז איך אתה יודע מה טוב יותר זאת הבעיה.
אליעד: זאת שאלה אחרת, עכשיו אבל מה שצריך להבין שגם נגיד בעל חיים לדוגמה איך מאלפים אותו עושים לו התניה תעשה ככה יהיה כאב תעשה ככה יהיה תועלת גם בעל חיים מאלפים אותו ככה אז הרי גם האוטיסט הוא לא פחות חכם מחתול נכון, הוא פחות חכם מחתול לא פחות חכם מחתול נכון הוא לא פחות חכם משועל נכון אז עם מי יותר קל לך לתקשר עם בן אדם אוטיסט או שועל בן אדם אוטיסט נכון יחסית סתם באופן יחסי, אז הכוונה היא יש התניה בן אדם יש לו התניה זה חם מבריח את היד בגלל הכאב מבריח את היד זה נעים.
אותו דבר הרעיון שלך זה גם אם הוא לא מבין כלום ועדיין תיצור לו התניה שעל זה יש עונש כזה אבל אז אתה חייב לוודא שאתה עושה את זה נכון שאתה באמת יוצר לו את ההתניה נכון ושהוא מבין בגלל מה זה ושהעונש שלו קל מדי ולא קשה מדי זה נכון זה צריך לעשות, בקיצור התשובה האם וכמה צריך להעניש אותו תלוי במטרת הענישה אם מטרת הענישה זה למנוע את ההתיישנות בפעם הבעה אז תעניש אותו לפי הצורך ואין קשר אם הוא הבין לא הבין כן הבין, יכול להיות שבגלל שהוא אוטיסט צריך להרביץ לו יותר חזק למה כי אולי זאת הדרך היחידה שהוא יכול להבין.
האם אמרתי שזאת הדרך היחידה שהוא יכול להבין לא אמרתי את זה אבל אמרתי שיכול להיות שדווקא בגלל שהוא לא מבין צריך להעניש אותו יותר חזק אולי זאת האמת תלוי בסיטואציה.
ש: אין תשובה.
אליעד: לא התשובה היא שעוד פעם שצריך לשים לב שהשאלה אם הוא הבין או לא הבין אם הוא פעל מתוך רוע לב או לא זה לא קשור לעניין אתה רוצה למנוע את זה שפעם הבאה הוא יעשה x איך יודעים, אז מה עושים בפרקטיקה ניסוי וטעייה תעשה עונש חלש תפס תפס לא תפס יותר חזק צריך להכיר את הבן אדם את הסיטואציה את ההתניות שלו את הפקודות שלו מה ההיסטוריה שלו זאת פעם ראשונה פעם עשירית מה הוא אוהב מה הוא לא אוהב צריך לפי כל מקרה לגופו.