עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה, האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמא, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה ... שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות ... מה שאני מבין יכול להיות ש לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ... נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום ... אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמא אמונה בחושים או לדוגמא אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא ...

עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת שלך? ניתוח הנחות ... מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך תהיה, שכן, שמבחינתך הכל זה ... לא בטוח בשום דבר במאה אחוז. אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה אחוז שהוא נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמא, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה. או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמא, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר כשולחן, זה רק פירוש. כי ההבנה ... בדרך אחרת. באמצעות זה שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמא נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה האם כדור הארץ עגול או האם כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמא, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמא נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? זה הרי מבוסס על זיכרון, ... ולכן אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה

... שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור איך ... על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה ... - מה שנחשב כמהירות תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס. ... אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו ... ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? ... עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ... מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: האם מדובר בעובדה או בפירוש? במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. ... ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה: איך אפשר לשתול ... אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש. אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ל100 ... נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: הנה שולחן שחור, האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו, זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח ... בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים? התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע אנשים ... וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו וכו, כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה מסוכן מאוד זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן? נגיד לדוגמה, נגיד ... גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה, אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל... מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש. כנל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה ... את המילים: שמאוד יכול להתאים לך לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2. אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד זה 2. 2 ועוד ...

עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחא לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע. אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש. האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו. אליעד נתן דוגמה: ... זאת בעיניים, עדיין עליו לבדוק מה בדיוק הוא ראה - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש. איך מחליטים מה חשוב ... שלא מאפשרת להוציא אותם מהחדר. לכן עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן. האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד. מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין ... הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך לקבוע מה חשוב ומה טפל? האם יש נוסחה להבחין בין

... גבוהה, רמת וודאות נמוכה, מה רמת הוודאות שמשהו נכון? רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד ... סוג של נצמד לאמת? האם הוא מספיק נצמד לאמת? האם עדיין הוא יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום ... שיש לך דעה ושהיא אישית וכולי. 3 - מנקודת מבט יחסית, צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמא, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, זאת דעה אישית שלך. אבל זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמא נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי ... הוא ש, במובן של הימור אקראי סתמי שלא מבוסס על משהו ספציפי. במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמא שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש ... נניח שלא, כי נניח שיש כאן איזה היגיון כלשהו. אז האם הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך ... תהיה תואמת לראיות שיש לך. ואני אסביר: כשמישהו אומר אמירה, אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמא במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ... שזה יהיה ההסבר לאמירה לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא ... מאחורי הדעה שלו? האם ההיגיון של הדעה שלו, אכן הגיוני? תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של ... מדויק יהיה אם העוצמה שלדעתו זה נכון, תהיה תואמת את הראיות שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ... הדבר נכון רק בסיכוי נמוך, אז למה לדעתך הסיכוי לכך הוא נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון ... עוד נושא שלם בפני עצמו, שקשור להסקה שממנה מסיקים את המסקנה וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין ...

עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק פירוש. לדברי אליעד, אדם זה עושה צעד חשוב משום שהוא מתחיל להטיל ... להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו בעיניי או לדעתי במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה פילוסופית או תאורטית, אך הוא בעייתי ... להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ... הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ובין הפרשנות שמייחסים לאותה חוויה, וחשוב לשים לב להבדלים אלה. אליעד ... ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה . לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי אולי מדובר במשהו אחר. אני בטוח שהוא יפה - זו רמה עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו ... ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי? ...

... או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ברמה מסוימת? טעויות בהטלת ספק, טעויות בחיפוש האמת, רמות שונות של אולי, רמות שונות של ספק, רמות של ... את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי. ...

... ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא בהכרח כוונתו הייתה כזו. לעיתים, פירוש חיובי יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או על ספקות. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין עובדות לפירושים, הוא מתחיל לחשוב שהפירושים הם חלק ... אם הוא יכול לקרוא ספר מסוים, אף על פי שהוא יודע לקרוא ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? כדי להימנע מערבוב עובדות ופירושים, עלינו להיות מודעים לכל פרט. יש להפריד באופן ברור בין מה שנמצא בתוך תחום העובדות לבין מה שקשור לפרשנות האישית שלנו. לדוגמה: אם מישהו אמר לי משהו - זו עובדה. אם אני מפרש את זה ככוונה לפגוע בי - זה פירוש. אם קניתי משהו - זו עובדה. אם אני מאמין שהדבר יועיל לי - זו פרשנות אישית. כדי להבין את המציאות בצורה ברורה, עלינו להכיר בכך שמה שקורה כרגע הוא עובדה, בעוד שהזיכרון או המחשבה על העבר והעתיד הם כבר פרשנויות שיש בהן ספק. יש יתרון לפרשנויות במקרים מסוימים, כי הן יכולות להעניק תחושת ביטחון, אבל הן עשויות גם לערער את הביטחון כאשר מדובר בפרשנויות שליליות. עובדות ופירושים חוסר ביטחון עצמי קבלת החלטות מהי אמת ומהו ספק זיכרון וודאות מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא כל דבר שברור לכולם שקרה או נאמר, ושאין עליו ספק. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, עצם האמירה היא עובדה. פירוש הוא מה שאנחנו מוסיפים על העובדה, כמו הסבר או סיבה אפשרית שהתרחשה מאחורי הקלעים. אם מישהו אמר אתה טיפש ומסיקים מזה שהוא ניסה לפגוע בנו, זו כבר פרשנות ולא בהכרח עובדה. גם במקרה של ראיתי שולחן יפה: ראיית שולחן היא עובדה, אך הטענה שהוא יפה תלויה בטעם אישי או בהשקפת עולם. דוגמאות נוספות: מישהו קנה לי מתנה, זו עובדה. ההנחה שהוא עשה זאת כי הוא אוהב אותי, זו פרשנות. ייתכן שהוא קנה אותה מסיבה אחרת לגמרי. הזיכרון שלנו על מה שקרה אתמול הוא פרשנות ביחס להווה: אנחנו זוכרים שזה קרה, אך ייתכן שהזיכרון שלנו מתעתע. לכן עצם הזכירה היא לא תמיד עובדה מוחלטת. מה קורה כאשר מערבבים עובדות ופירושים? ברגע שמשלבים יחד עובדות עם פרשנויות במחשבה אחת (ראיתי בחורה יפה, במקום ראיתי בחורה + היא נראתה לי יפה), עלולות להתרחש שתי תופעות הפוכות במוח: 1. הפרשנויות מתחילות לקבל תוקף של עובדות. כשאומרים ראיתי בחורה יפה בביטחון מלא, הרכיב יפה נכנס לתודעה כעובדה, למרות שהוא רק פירוש סובייקטיבי. אם הפרשנות חיובית, היא עשויה לגרום להרגשה טובה, אך אם היא שלילית, נגרמים סבל ובלבול על בסיס משהו שאינו בהכרח אמיתי. לדוגמה, אם ... טיפש ואני מפרש שהוא התכוון להשפיל אותי, אני מרגיש פגוע, למרות שלא בטוח שזו הייתה כוונתו האמיתית. 2. העובדות עצמן מאבדות את ודאותן. כאשר מערבבים בין עובדה לפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בדברים שהם כן ודאיים. הוא מתקשה להבחין מתי המידע מבוסס ומתי הוא מבוסס רק על השערות. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו קראתי בעבר מאה ספרים, לכן אני בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה, הוא מערבב בין עובדה (קראתי מאה ספרים) לבין פירוש (לכן בוודאות אוכל לקרוא גם את הספר הנוכחי). במקרים כאלה, אם מתעורר ספק כלשהו בפרשנות, המוח מתחיל לפקפק גם בעצם העובדות, מה שיוצר חוסר ... ברור מה באמת קרה ומה רק נדמה שקרה. כך נוצר בלבול לגבי היכולות והידע שלנו. כיצד להימנע מערבוב בין עובדות ופירושים? הדרך הפשוטה היא לשים לב בזמן אמת מהי עובדה ומהו פירוש. לדוגמה: מישהו דיבר אליי -

... הסיגריה לא באמת פותרת לו את הבעיה. לכן עליו למצוא דרכים יעילות יותר לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד ... מציע טכניקה פשוטה להפסקה אוטומטית של התמכרויות, גם ללא טיפול ישיר בהתמכרות עצמה: לתרגל ביומיום את ההבדל בין עובדה לפירוש. כלומר, כל הזמן לשאול האם מה שקורה לי הוא עובדה או רק פירוש?. למשל, המחשבה אני חייב לעשן היא פירוש ולא עובדה. ככל שהאדם מתרגל את ההבחנה הזו, ... יפסיק לעשן באופן אוטומטי גם בלי בכלל לטפל בעישון הדבר מאוד פשוט. הדבר כזה בן אדם צריך ביומיום להתעסק בנושא של עובדה ופירוש כל דבר שקורה לך בחיים זה עובדה או פירוש רגע זאת עובדה או פירוש זה שזה יפה זאת עובדה או פירוש זה שזה ככה זאת עובדה או פירוש זה שהוא אמר לי זאת עובדה או פירוש זה שהוא כעס זאת עובדה או פירוש זה שרציתי זאת עובדה או פירוש זה שהוא חשב זאת עובדה או פירוש כל הזמן לבדוק זאת עובדה או פירוש, עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי העובדה היא מחויבת כשבן אדם לוקח את הפירושים שלו ואומר רגע זה פירוש או עובדה בסוף מה שקורה שהוא מתחיל לראות את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח ... להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה ... מתוק לא חייב אפשרי להמר לא חייב אפשרי לעשות זה לא חייב אבל אתה אומר לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר ... זה לא מחויב. הבנו את הסיפור אז עוד פעם מי שרוצה להפסיק התמכרות באופן אוטומטי מה צריך לעשות? ש: להתחיל לתרגל עובדה ופירושים. אליעד: נכון ובסופו של ... שבסוף הוא יחליט שבא לו לעשן אבל במאה אחוז שהוא לא יחשוב שהוא חייב לעשן זה במאה אחוז מי שיעבוד על המנגנון של עובדה ופירוש במאה אחוז שבסוף הוא לא ... מנגנון אפילו. ש: אוקי זה אותו מנגנון. אליעד: התהליך של לקחת מחויב ולהפוך אותו לאפשרי זה אותו תהליך של לקחת עובדה ופירוש לבדוק. ש: אז כאילו כל זה שאני כל היום אגיד רגע זאת עובדה זה פירוש וזאת

... של איש מכירות מומחה, איך ללמוד למכור? עובדה ופירוש בתהליך מכירה, הטלת ספק בתהליך מכירה, ניתוח סיבתיות בתהליך מכירה וכאן נסביר, כי המחלה הגדולה ביותר של אנשי המכירות, היא שהלקוח מוכר להם ... היה אומר הלקוח אמר שאין לו כסף, שזאת אכן עובדה ולא פירוש. אבל האמירה שאומרת ללקוח אין כסף, זאת קביעת עובדה, שהלקוח מכר לאיש המכירות את הרעיון שאין ללקוח כסף. או לדוגמא נניח שאיש המכירות לא מצליח לסגור פגישה, כי הלקוח אמר שאין לו זמן. אז איש מכירות טיפש יגיד כעובדה , ללקוח אין זמן ולכן אני לא מצליח לסגור איתו פגישה. כאשר האמת היא, שהלקוח אמר שאין לו זמן, אבל זאת לא בהכרח עובדה. או לדוגמא איש מכירות טיפש שיגיד, הלקוח רוצה לקנות אצל המתחרים כי שם יותר זול. כאשר זה פירוש ולא עובדה. כי היה נכון לומר, הלקוח אמר ש... הלקוח אומר ש... הלקוח חושב ש... וכולי. ולא לקבוע את זה כעובדה. במילים אחרות, איש מכירות חכם, יודע איך להבדיל בין עובדה לפירוש ויודע להבין שיש הבדל של שמים וארץ בין מה שהלקוח אמר, לבין המציאות. כי זה שהלקוח אמר משהו כעובדה מוחלטת, זה לא אומר שזאת עובדה מוחלטת, אלא זה רק פירוש בלבד. ואם לדוגמא הלקוח אומר שאין לו כסף, אז, אם היו חוטפים את הבן היחיד של הלקוח, האם לדעתך היה לו כסף לשחרר את הבן היחיד ... מציג את ההתנגדויות של הלקוח, כאילו זאת עובדה ולא מבין שזה רק פירוש ולא עובדה וודאית, לפחות לא עבור איש המכירות עצמו, שלא באמת יודע בוודאות מה קורה במוח של הלקוח. במילים אחרות, אם אתה רוצה להצליח במכירות, קריטי שתדע להבדיל בין עובדה לפירוש. וככה לא תיתן ללקוח למכור לך למה הוא לא רוצה לקנות ולמה הוא לא יכול לקנות את מה שאתה רוצה למכור. בנוסף, אם תהיה מומחה ותדע להבדיל בין עובדה לפירוש ותהיה מומחה גם בניתוח סיבתיות וגם בהסקת מסקנות, הרי שזה יעזור לך בוודאות, גם שאתה עצמך לא תקנה מהלקוח את ההתנגדות מכירה שלו. וגם שאתה כאיש ... בין השאר בכך שהוא לא יודע להבדיל בין עובדה לפירוש. וכאשר משהו נראה לו לא אפשרי, אז הוא יחשוב שזאת עובדה שזה לא אפשרי. אבל איש מכירות מקצועי, איש מכירות חכם, איש מכירות אינטליגנט, איש מכירות מומחה, הוא יודע מצוין להבדיל בין עובדה לפירוש, לנתח סיטואציות בצורה נכונה. וגם לא לקנות את ההתנגדות של הלקוח. וגם למכור ללקוח את ההתנגדות להתנגדות של הלקוח. קריטי ביותר שתשים לב, שכאשר ... שזה שהלקוח אמר משהו, זה לא אומר שזו עובדה. דהיינו, אם אתה לא מצליח למכור ללקוח משהו, תוודא שאתה לא מוכר לעצמך שזה לא אפשרי למכור ללקוח את המשהו הזה. שים לב להבדל שבין, אני כרגע לא מצליח ...