עובדה או פירוש, איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם זו עובדה או פירוש, האם זו עובדה אובייקטיבית? האם זה פירוש סובייקטיבי? יופי הוא בעיני המתבונן, מה זה עובדה? מה זה פירוש? עובדה ביחס למה, פירוש ביחס למה, הכל זה רק פירוש, כל דבר הוא רק פירוש, שום דבר הוא לא עובדה, כל דבר הוא או עובדה או פירוש, מה הופך משהו לעובדה? איך להבדיל בין פירוש לעובדה? פירוש או עובדה , האם כל דבר הוא פירוש? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? איך לפרש דברים? וכאן אסביר לגבי העניין של עובדה ופירוש. מה זה עובדה? מה זה פירוש? האם כל דבר הוא פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? ועוד. ונסביר גם לגבי טעות של אנשים שמנסים לדייק את החשיבה שלהם, בהקשר של עובדה ופירוש. שהם מנסים שלא לומר בטעות על פירוש שהוא עובדה, ואז זה גורם להם בטעות לראות כל דבר כפירוש. וגם זאת טעות, כי לא כל דבר הוא פירוש. ויש דברים שהם עובדה ולא פירוש. וכל מה שאני אסביר עכשיו, הוא במסגרת השכל האנושי ולא מפרספקטיבה של מעבר לשכל האנושי, ששם זה עניין אחר לגמרי. אז יש את העניין של עובדה ופירוש. דהיינו, שיש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. לדוגמה, זה שיש למישהו חמש אצבעות, זאת עובדה שניתן לראות אותה בחושים. אבל זה שהאצבעות שלו הן יפות או לא יפות, זה פירוש. כי יופי זה בעיני המתבונן. ויש אנשים שלא רוצים בטעות לקחת משהו שהוא רק פירוש סובייקטיבי ובטעות להתייחס אליו כאל עובדה אובייקטיבית. ואז בגלל זה, הם בטעות מציגים כל דבר כפירוש סובייקטיבי. דהיינו, כאשר הם רוצים להביע דעה כלשהי, הם יוסיפו הבהרה של לדעתי בעיני ... יכול להיות ש לפי ההבנה שלי וכיוב, ביטויים שונים שבעצם לוקחים את הרעיון ומציגים אותו בצורה סובייקטיבית כאילו הוא פירוש סובייקטיבי ולא עובדה אובייקטיבית. אז לגבי עובדה ופירוש צריכים להבין את העניין הבא. ברמת העיקרון, אם בן אדם ינסה להיצמד לאמת המוחלטת דהיינו, להיות בטוח במאה אחוז שמשהו הוא נכון, הרי שהוא לא יוכל לדעת שום דבר בוודאות. ומנקודת המבט הזו, כל דבר הוא פירוש בלבד. ומנקודת המבט הזו של וודאות של מאה אחוז, הרי ששום דבר הוא לא עובדה אובייקטיבית, כי אין שום דבר שהוא בטוח במאה אחוז. ולכן כל דבר הוא רק פירוש בלבד. ואפילו זה שיש הבדל בין יש לאין, גם זה פירוש ולא עובדה. כי כל השכל כולו הוא פירוש והכל זה רק פירוש וכולי. ושוב, כל ההסבר הזה, הוא רק במסגרת השכל האנושי, שבו כל דבר הוא או עובדה או פירוש וכולי. יחד עם זאת, בחיי היום יום, שבו אנחנו לא מחפשים וודאות של מאה אחוז, אלא כן נצמדים לאמונות כלשהן, לדוגמה אמונה בחושים או לדוגמה אמונה בזיכרון או אמונה בדמיון, מנקודת המבט הזו, לא כל דבר הוא פירוש. אלא כן יש דברים שהם עובדה ויש דברים שהם פירוש. וצריכים לדעת להבדיל ביניהם. ולומר על משהו שהוא פירוש ולא עובדה, לפעמים זו טעות. כי לפעמים הדבר הוא

עובדה או פירוש ביחס למה, עובדה ביחס למה, מה הנחות היסוד של העובדה, מה הנחות היסוד של הפירוש, מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך ... רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה עבורך? מה ההגדרה שלך לעובדה? האם יש משהו שמבחינתך הוא עובדה ולא פירוש? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? יתכן שהתשובה שלך ... אבל כל אחד חושב, שיש רמות שונות של וודאות לגבי דברים שונים. ויש דבר שהוא יותר עובדה ביחס לדבר אחר שהוא פחות עובדה ויותר פירוש. ולכן בכל מקרה נגיע לשאלה, מהי עבורך עובדה? מה אתה מגדיר כעובדה? לאו דווקא במובן של מה אתה בטוח במאה ... נכון, אלא מה הופך משהו ליותר וודאי עבורך מאשר משהו אחר? מה הופך משהו עבורך ליותר עובדה ממשהו אחר? ואז יהיו תשובות אפשריות לדוגמה, כגון: אם אני רואה משהו בעין, הרי שזאת עובדה. או אם אני זוכר שראיתי משהו בעין, הרי שזאת עובדה וכיוב. במילים אחרות, עליך להגדיר, מה הופך עבורך משהו לעובדה. לדוגמה, נניח שנגדיר שמה שאתה רואה בעין, זאת עובדה. אז נניח שאתה רואה שולחן. האם זאת עובדה? תשובה: זה שאתה רואה משהו שעומד מולך, זאת עובדה. זה שהדבר שאתה רואה, שהוא מוגדר ... שאתה זוכר שככה מגדירים את מה שאתה רואה. ולכן אם לדוגמה נגדיר, שמה שרואים בעין זאת עובדה וכל השאר זה פירוש, הרי שאז, לגבי השאלה ... כדור הארץ שטוח, אז הרי שזה אומר, שהטענה שאומרת שכדור הארץ עגול, זאת לדוגמה, לא עובדה עבורך. כי אתה לא ראית בעין שלך, שכדור הארץ עגול, אלא רק דרך תמונות וכיוב. במילים אחרות, תגדיר מהי עבורך עובדה. דוגמה נוספת: נניח זה שאתה יודע איך קוראים לך, האם זאת עובדה? או פירוש? איך אתה יודע איך קוראים לך? ... אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה ...

... שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? השיטה שמוצגת בהרצאה עוסקת בהבדל בין עובדות לפירושים וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר היום יש יום יפה, מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ליום יפה ... נוספת היא כאשר רכב נוסע במהירות - מה שנחשב כמהירות תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא מהיר מאוד, מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס. איך ניתן להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה? השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו הדירה מאוד שקטה. הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה. איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע? הטכניקה שמוצגת כוללת עטיפת הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להציג עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש הפיל הזה מאוד מסוכן, כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש. איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו? ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה האם מדובר בעובדה או בפירוש? כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים. האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים? בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע להיות מושפע מהמניפולציות של אחרים. שיטות שכנוע ופסיכולוגיה טיפים למכירות וייעוץ שיווקי הבדלים בין עובדה לפירוש הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים? הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ולמכור לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד היום יש יום יפה, זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום ...

עובדה או פירוש, איך לדעת מה עובדה ומה פירוש? איך לזהות את העובדה ואת הפירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה זה עובדה? מה זה פירוש? איך לדעת מה העיקר ומה הטפל? איך לדעת מה הכי חשוב? נוסחה לעובדה או פירוש איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה? הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה ... לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי ... באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר ... את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי ... או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של ... בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא ... מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש? לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. ... מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו ... כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה (ראיתי בעיניים), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי ... על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן? אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. ... אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים. הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. ... לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש? המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה ... בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית ... לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כ

עובדות ופירושים, מהי עובדה? מהו פירוש? למה לא לערבב עובדות ופירושים? מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? איך המוח מתייחס לעובדות ופירושים? חוסר ביטחון עצמי עובדות ופירושים, קבלת החלטות עובדות ופירושים, עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים? עובדה היא דבר שאינו שנוי במחלוקת וכולל מידע שמוסכם על ידי כולם, כלומר, משהו שקרה או נאמר, ואין ספק בקיומו. לדוגמה, אם מישהו אמר אתה טיפש, זו עובדה. פירוש, לעומת זאת, הוא התוספת האישית או ההשערה לגבי הסיבה או המשמעות שמאחורי העובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה טיפש, והפירוש הוא שהוא התכוון להשפיל אותנו - זהו פירוש ולא עובדה. כל אדם עשוי לפרש את המילים בצורה שונה. דוגמה נוספת: אם מישהו אומר ראיתי שולחן יפה, זו עובדה שראית שולחן, אבל אם אתה אומר שהוא יפה, מדובר בפירוש שלך שיכול להיות שונה מאדם אחר. מה קורה כשמערבבים עובדות ופירושים? כאשר מערבבים עובדות ופירושים, המוח עלול להיתקל בכמה בעיות. כאשר אנו מצרפים בין העובדה לבין פירוש אישי, ישנה נטייה לקחת את הפירוש ולייחס לו את אותו תוקף כמו לעובדה. לדוגמה, אם מישהו אומר ראיתי בחורה יפה, אמנם הוא ראה בחורה, אך ייתכן שזו לא הייתה הבחורה היפה ביותר בעיני אחרים, ולכן העניין של יפה הוא רק פירוש. הבעיה נוצרת כאשר אנו מאמצים את הפירוש כעובדה, ומתחילים להרגיש בטוחים בו, מה שיכול להוביל לסבל או בלבול אם הפירוש הוא שלילי. שני הנזקים העיקריים כאשר מערבבים עובדות ופירושים הנזק הראשון הוא כאשר הפירוש מקבל כוח של עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך אתה טיפש, ואתה מפרש את זה כהשפלה מכוונת, עשוי להיווצר סבל מיותר, כי לא בהכרח כוונתו הייתה כזו. לעיתים, פירוש חיובי יכול לגרום לאדם להרגיש טוב, אך אם מדובר בפירוש שלילי, זה יכול לגרום לסבל. הנזק השני הוא כאשר העובדה עצמה מאבדת את בטחונה. אם אנו מערבבים את העובדה עם הפירוש, המוח מתחיל לפקפק גם בעובדות האמיתיות, כי אנחנו לא בטוחים אם הן מבוססות על מידע אמיתי או על ספקות. לדוגמה, אם אדם אומר לעצמו קראתי 100 ספרים, אז אני בטוח שאוכל לקרוא גם את הספר הזה, הוא מערבב בין העובדה (קראתי 100 ספרים) לבין הפירוש (לכן בטוח שאוכל לקרוא את הספר הזה), ובמקרים כאלה אם הפירוש לא מתממש, ייתכן שגם העובדה תיפגע, ויהיה ספק גם בנוגע אליה. מדוע ערבוב בין עובדות לפירושים גורם לחוסר ביטחון עצמי? כאשר אדם מערבב בין עובדות לפירושים, הוא מתחיל לחשוב שהפירושים הם חלק מהמציאות, מה שעלול ליצור בלבול בחיים האישיים. זה גורם לכך שקשה לקבל החלטות, כי המוח לא יודע להבחין בין העובדות לבין התוספות הסובייקטיביות שלנו עליהן. לדוגמה, אם אדם לא בטוח אם הוא יכול לקרוא ספר מסוים, אף על פי שהוא יודע לקרוא ספרים אחרים, הוא מתחיל להטיל ספק ביכולת הזו, בגלל שהסיבה שהוא בטוח ביכולתו - היא רק פירוש ולא עובדה מוחלטת. כיצד להימנע מערבוב בין

... רמות שונות של ספק, לדעתי בעיני נראה לי, הבעת דעה אישית, רמות של עובדה, רמות של פירוש, האם זו עובדה או פירוש? לדעתי האישית, לדבר בצורה נכונה וכאן אסביר לגבי העניין של לדייק בדיבור ולהיצמד ... יכול להיות טועה? מתי יהיה טעות לומר לדעתי ולא רק כאשר מדובר על עובדה מוחלטת? ועוד. אז ברמת העיקרון, טוב שהאדם אומר לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, שהוא משאיר מקום ... צריכים לעשות הפרדה, בין דברים שהם דעה אישית, לבין דברים שנחשבים לעובדה. לדוגמה, האם האוכל טעים לך או לא, זאת דעה אישית שלך בלבד. האם הפרח יפה או לא יפה בעיניך, ... זה שהשמש זורחת בשמים ושעכשיו יום ולא לילה, זאת לא דעה אישית, אלא עובדה אובייקטיבית. ולכן בעולם היחסי שלנו, לומר את המילה לדעתי, על דברים שהם לא דעה אישית, אלא נחשבים לעובדה אובייקטיבית, זאת תהיה טעות. דוגמה נוספת: לדעתי יש לי 5 אצבעות. זאת טעות, כי זאת לא דעתך, אלא זאת עובדה אובייקטיבית. הכל כמובן בתוך העולם שלנו, שבו יש הבדל בין עובדה לפירוש ויש דברים שנחשבים לעובדה ויש דברים שנחשבים לפירוש וכולי. 4 - אבל יש עוד משהו שצריכים לדעת והוא שגם בדברים יחסיים, שאינם עובדה בהכרח, עדיין לא תמיד הגיוני לומר את המילה לדעתי. למרות שאכן מדובר על דעה אישית בלבד. כי ... במלים אחרות, פחות מדויק לומר לדעתי כאשר מדובר על משהו שהוא עובדה אובייקטיבית, או גם כאשר מדובר על משהו שלא מבוסס על שום דבר, אלא שהוא ניחוש בלבד. כי לא מדובר על דעה, אלא על עובדה או ניחוש. 5 - אבל יש עוד מקרה שגם בו צריכים להתבונן. נניח שלא מדובר על עובדה ולא מדובר על ניחוש סתמי, אלא מדובר על משהו באמצע. נניח לדוגמה שמישהו רואה רכב נוסע בכביש, ואומר לדעתי, הרכב בלי ביטוח. עכשיו, האם מדובר על עובדה שכרגע ניתן לבדוק אותה, נניח שלא. ולכן כן הגיוני לומר לדעתי. כמו כן, האם מדובר על ניחוש ... הגיוני לומר לדעתי? תשובה: כן ולא. דהיינו, אכן לא מדובר על קביעת עובדה ואכן לא מדובר על ניחוש, אבל כשאתה אומר שדעתך היא X, במידה ולא מדובר על ניחוש אלא דעתך ... אז הוא מייחס רמת וודאות כלשהי לאמירה שלו. החל מקביעה מוחלטת של עובדה, כגון כרגע יום ולא לילה שזאת אמירה של קביעה מוחלטת, של עובדה מוחלטת. ועד בקצה השני אני מנחש שבלוטו יצא המספר X, שזאת אמירה שאומרת, אין לי שום מושג, אבל זה הניחוש שלי בלבד. אבל בין הניחוש לבין העובדה המוחלטת, יש באמצע רמות שונות של וודאות. שבאות לידי ביטוי במילה לדעתי בעיני וכיוב. דהיינו, הדובר אומר, שלא מדובר על עובדה אבל גם לא מדובר על ניחוש. ולכן כשמישהו אומר, לדעתי, הרי שצריך לנסות להבין, מה רמת הוודאות שהוא מייחס לדעתו האישית, והאם הנחות היסוד שתומכות את העובדה הזאת, האם הן ניתן להסיק מהן את המסקנה האמורה, ברמת הוודאות האמורה. לדוגמה במקרה הנל, לדעתי, הרכב בלי ביטוח. אז נשאל את הדובר, האם זו קביעת עובדה? תשובה: לא. והאם זה ניחוש בלבד? תשובה: לא. אבל זאת דעתי האישית, שלדעתי, הרכב בלי ביטוח. ... נשאל, האם זה שהדובר אמר את המילים לדעתי, האם זה עדיף על פני קביעת עובדה מוחלטת? תשובה: כן. האם זה עדיף על פני אמירה שזה ניחוש בלבד? תשובה: כן, כי עבור הדובר לא ... תשובה: לא בהכרח. בחיים יש לנו רמות של וודאות. ובין ניחוש לבין עובדה מוחלטת, יש רמות שונות של וודאות. ונניח שמשהו מוטל בספק, עדיין יש רמות של ספק ויש רמות של ... שיש לו לכך שדעתו נכונה. זא שכל מה שנמצא בטווח שבין ניחוש לבין עובדה אובייקטיבית, יש רמה של וודאות כמה הוא נכון. ורמת הוודאות הזאת, צריכה להיות תואמת לראיות ... נמוך. במילים אחרות, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, ברמת וודאות שאינה עובדה מוחלטת ושאינה ניחוש אקראי, מי שרוצה לדייק, צריך להגדיר כמה ובאיזו מידה לדעתו הדבר נכון או ... וכולי. לסיכום: נכון שלפעמים עדיף לומר לדעתי, כאשר לא מדובר על עובדה מוחלטת וכאשר לא מדובר על ניחוש אקראי. אבל גם כאשר מישהו אומר שלדעתו X ולא Y, עדיין צריכים ... למה זו דעתך? כמה לדעתך הדעה שלך עשויה להתברר כנכונה, אם נבדוק את העובדות בשטח? נניח שניגש לאותו הרכב ונבדוק אם יש לו ביטוח, מה הסיכוי לדעתך שנגלה שיש לו ביטוח או ...

... או לא נכון, אמת או שקר, עובדה או פירוש, כמה משהו נכון? רמות שונות של וודאות, רמות שונות של אמת, מה נכון ומה לא נכון? מה אמת ומה שקר? נכון ברמה מסוימת, עובדה או פירוש, להבדיל בין עובדה לפירוש, אולי נכון? אולי לא נכון? בטוח נכון, בטוח לא נכון, אולי נכון ... והכל גם זה ביחס למה שמגדירים מראש. כי צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי. ...

עובדה או פירוש, דרגות של פירושים, דרגות של עובדות, האם הגיוני להגיד שהכל זה פירוש? האם הגיוני להאמין שהכל זה פירוש? למה אי אפשר לחשוב שהכל זה פירוש? למה לא הכל זה פירוש? מה עובדה ומה פירוש? האם הכל הוא באמת רק פירוש או שיש גם עובדות? בשיחה שנערכה, אליעד כהן דן בשאלה האם כל דבר שאנחנו חווים הוא עובדה או רק פירוש שלנו למציאות. אליעד פותח בדוגמה של אדם שהחליט להיצמד לאמת ולומר לעצמו שכל דבר הוא רק פירוש. לדברי אליעד, אדם זה עושה ... האם באמת השמש תזרח מחר?, הוא יתקשה לחיות, כי הוא לא יכול להיות בטוח בשום דבר. לכן, אליעד מדגיש כי במציאות היום - יומית, אנחנו חייבים להגדיר חלק מהדברים כעובדה כדי להמשיך לתפקד. כיצד יוצרים איזון בין עובדה לפירוש? כדי להימנע מהקיצוניות של הכל פירוש, אליעד מציע ליצור מדרג ברור בין עובדות ופירושים. למשל, ניתן לומר שהחוויה של אני רואה משהו זו עובדה, בעוד שהמשמעות של מה שאני רואה הוא יפה - זה כבר פירוש. כלומר, ההבדל בין עובדה לפירוש תלוי בדרגת הביטחון שלנו כלפי הדבר שאנו מתארים. אליעד מדגים זאת באמצעות שולחן: אם אדם אומר יש כאן שולחן יפה, הוא צריך להבין שיש כאן כמה רמות של פירוש ועובדה. עצם זה שהוא רואה משהו זו עובדה, אך זה שמדובר בשולחן, ושהשולחן יפה - אלו כבר פירושים. לכן האדם יכול וצריך להיות מודע להבדלים ולהשתמש בביטויים כמו בעיניי או לדעתי במקומות המתאימים. אולם, אליעד מזהיר מפני שימוש יתר או לא נכון בביטויים הללו, שכן הדבר גורם לאדם להתבלבל בין עובדה לפירוש ולהטעות את עצמו ואת סביבתו. האם אפשרי להאמין שהכל פירוש? אליעד כהן מסביר שהרעיון שהכל פירוש יכול להיות נכון מבחינה ... שמנסה להיצמד לאמת, לא צריך רק לומר שהכל פירוש אלא גם להבחין בין דרגות של ביטחון ושל ספק. הוא צריך לשאול את עצמו שאלות מדויקות ולזהות את מה שבטוח לו כעובדה ואת מה שלא בטוח כפירוש. מדוע חשוב להבחין בין דרגות של עובדות ופירושים? אליעד כהן מדגיש שאדם חייב להיות מודע לרמות שונות של פירושים ועובדות כדי להישאר מאוזן ובריא נפשית. אם אדם יתרגל לחשוב שכל דבר הוא פירוש, הוא יאבד את היכולת להסתמך על החושים ועל הזיכרון שלו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הרגיש משהו, זו עובדה שהוא הרגיש, אבל אם הוא חושב שמישהו צחק עליו, זו כבר פרשנות. יש הבדל ברור בין החוויה של רגש ובין הפרשנות שמייחסים לאותה חוויה, ... אם מישהו משתמש במונח נראה לי לגבי כל דבר, גם כשמדובר בחוויה ישירה שלו, כמו נראה לי שהרגשתי עצוב, הוא בעצם מחליש את האמון שלו בעצמו. כי להרגיש עצוב זו עובדה ישירה, בעוד שנראה לי אמור להיאמר רק לגבי פירושים או לגבי דברים שיש בהם ספק. איך לא לטעות בין עובדה לפירוש? אליעד כהן מציע דרך פרקטית להימנע מהטעויות האלו. הוא אומר שעל האדם ליצור מדרג ברור של מה שבטוח ומה שפחות בטוח. לדוגמה, הוא יכול לומר: אני בטוח שאני רואה כאן משהו - זוהי עובדה. לעומת זאת, אני בטוח שזה שולחן - פחות בטוח, כי אולי מדובר במשהו אחר. אני בטוח שהוא יפה - זו רמה עוד יותר נמוכה של ביטחון. כך האדם יכול לשלוט ולסדר את עולמו בצורה הגיונית וברורה, בלי להתבלבל בין עובדות לפירושים. האם אפשרי לחיות בגישה שאומרת שהכל פירוש? אליעד כהן עונה בצורה ברורה שאמנם אפשר לחשוב או להבין תיאורטית שהכל פירוש, אבל ... חסר אונים ומבולבל. לכן, מי שבאמת מחפש את האמת צריך להיות ישר עם עצמו ולבדוק את דרגת הוודאות שלו לגבי כל מחשבה וכל תחושה, ולא להיתפס לקיצוניות לא מעשית. עובדה או פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? האם הכל פירוש? למה אי אפשר להגיד שהכל פירוש? איך להיצמד לאמת? מתי להשתמש במילה בעיניי? ...

עובדות ופירושים, מהן עובדות? מהם פירושים? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מהי המציאות בלי פירושים? מהן העובדות במציאות? האם יש עובדות אובייקטיביות? עובדה או פירוש מהן עובדות ומהם פירושים במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין עובדות לפירושים, ואיך אפשר להבחין בין מה שהוא באמת אובייקטיבי במציאות ... אם נוציא ממנה את כל הפירושים. האם יש הבדל אמיתי בין עובדה לפירוש? לפי אליעד, על מנת להבין אם יש הבדל בין עובדות לפירושים, צריך לבדוק תחילה מה ההבדל בין הדברים האלה מבחינה ... נוציא את כל הפירושים, לא יישאר כלום. אבל אם במציאות יש גם עובדות וגם פירושים, אז בהכרח חייב להישאר משהו לאחר שנוציא את הפירושים. דוגמה להבדל בין עובדה לפירוש - השולחן יפה אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו אומר השולחן ... לעומת זאת, אם אותו אדם אומר יש כאן שולחן, לכאורה זו עובדה. אולם אליעד לוקח את הניתוח הזה צעד קדימה ומסביר שגם המשפט יש כאן ... - החושים שיכולים להטעות. האם החושים שלנו יכולים לתת לנו עובדות אובייקטיביות? אליעד טוען שגם התחושה שיש כאן משהו מתבססת על תפיסה ... יש כאן משהו, שהיא לכאורה הבסיסית ביותר והקרובה ביותר לעובדה, היא עדיין סוג של פירוש - כי מי אמר שהחושים שלנו אמינים לחלוטין? ... שאם נמשיך בדרך זו ונוציא כל דבר שהוא פירוש, לא תישאר שום עובדה שאפשר להיאחז בה. הכל יתברר כפירוש, כולל המשפט אולי יש פה משהו. ... מגלים שכל דבר אפשר להטיל בו ספק, ושום דבר לא יכול להיחשב לעובדה מוחלטת. האם אפשר להפסיק לפרש את המציאות? אליעד מציג את הרעיון ... זאת, הם נעצרים בשלב מסוים שבו הם מחליטים שיש כמה דברים שהם עובדות בטוחות, למרות שבפועל גם העובדות האלה מבוססות על פירושים. זה נותן לאנשים תחושת יציבות, אפילו שהיציבות הזו מדומה בלבד. מה קורה כשמטילים ספק בכל פירוש ועובדה? אליעד אומר שהאדם שמטיל ספק עד הסוף מגלה שבסופו של דבר לא נשאר ... וכל אחד לפי הרמה שלו. יש אנשים שעבורם יש פה שולחן הוא עובדה מוחלטת, ויש אנשים שבשבילם גם זה רק פירוש. מי שממשיך הלאה בספקנות יגיע למצב של חוסר ודאות מוחלטת, שבו לא ניתן להבחין בין עובדה לפירוש, והכל נתפס כפרשנות. סיכום מהותי - האם כל המציאות היא ... שהמסקנה האמיתית והעמוקה ביותר היא שאין בכלל הבדל מוחלט בין עובדות לפירושים, כיוון שכל דבר יכול להיתפס כפירוש. הוא אומר שגם עצם ... הוא פירוש בלבד, ושום דבר שהוא אמר בהרצאה לא יכול להיחשב כעובדה אובייקטיבית באופן מוחלט. הרעיון המרכזי של אליעד הוא שההבדל בין עובדה לפירוש תלוי לחלוטין באופן שבו האדם תופס את הדברים, ולא באיזושהי אמת אובייקטיבית חיצונית. לכן, השאלה אם יש דבר שהוא עובדה או שהכל פירושים, נשארת פתוחה וכל אדם יכול לענות עליה בהתאם לרמת המודעות שלו. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? האם יש עובדות אובייקטיביות? איך להפסיק לפרש את המציאות? מה יישאר בלי פירושים? ...

... ויעיל יותר. לדוגמה, אם אדם לחוץ בעבודה כי הוא חושש מפיטורים, הסיגריה לא באמת פותרת לו את הבעיה. לכן עליו למצוא דרכים יעילות יותר לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה להפסקה אוטומטית של התמכרויות, גם ללא טיפול ישיר בהתמכרות עצמה: לתרגל ביומיום את ההבדל בין עובדה לפירוש. כלומר, כל הזמן לשאול האם מה שקורה לי הוא עובדה או רק פירוש?. למשל, המחשבה אני חייב לעשן היא פירוש ולא עובדה. ככל שהאדם מתרגל את ההבחנה הזו, הוא הופך באופן אוטומטי את המחויב (אני חייב לעשן) לאפשרי (אני יכול ... אם בן אדם רוצה להפסיק לעשן יש משהו שאם הוא עושה אותו הוא יפסיק לעשן באופן אוטומטי גם בלי בכלל לטפל בעישון הדבר מאוד פשוט. הדבר כזה בן אדם צריך ביומיום להתעסק בנושא של עובדה ופירוש כל דבר שקורה לך בחיים זה עובדה או פירוש רגע זאת עובדה או פירוש זה שזה יפה זאת עובדה או פירוש זה שזה ככה זאת עובדה או פירוש זה שהוא אמר לי זאת עובדה או פירוש זה שהוא כעס זאת עובדה או פירוש זה שרציתי זאת עובדה או פירוש זה שהוא חשב זאת עובדה או פירוש כל הזמן לבדוק זאת עובדה או פירוש, עכשיו כשבן אדם בודק כל דבר אם זאת עובדה או פירוש אוטומטית הוא יפסיק את ההתמכרות שלו למה כי במוח המנגנון של עובדה ופירוש הוא מקביל למנגנון של מחויב ואפשרי מחויב זאת עובדה פירוש זה אפשרי הפירוש הוא אפשרי העובדה היא מחויבת כשבן אדם לוקח את הפירושים שלו ואומר רגע זה פירוש או עובדה בסוף מה שקורה שהוא מתחיל לראות את האמת הוא אומר זאת האמת זאת העובדה וזה הפירוש זאת האמת זה עובדה וזה הפירוש אוטומטית כשבן אדם במוח שלו מתרגל את הנושא של עובדה ופירוש אוטומטית בתת מודע המוח מתרגל נושא של מחויב ואפשרי אוטומטית באופן אוטומטי, באופן אוטומטי במוח המוח מתחיל להגיד רגע אם זה פירוש אז גם בסוף המוח יגיד לו אז גם המחשבה שאומרת אתה חייב לעשן כי ככה וככה זה פירוש ולא עובדה. גם הרצון לעשן הרי מה זה התמכרות התמכרות זה בעצם אפשרי שהופך למחויב אפשרי שתעשן ואפשרי שלא תעשן ... לא אתה אומר לא אני חייב לאכול מתוק אז מעצם האפשרי אפשרי לאכול מתוק לא חייב אפשרי להמר לא חייב אפשרי לעשות זה לא חייב אבל אתה אומר לא אני חייב אז החייב הזה זה בעצם לקחת עובדה והפכת אותה לפירוש זה אותו מנגנון במוח וכשבן אדם מטפל במנגנון של העובדה והפירוש כל הזמן רגע זאת עובדה או פירוש כל דבר מה שזה אומר צריך ללמוד גם את זה אז אוטומטית במוח הוא מתחיל להפוך את המחויב הוא ... ואז הוא מבין שנגיד לאכול זה מחויב לעשן זה אפשרי אבל לעשן זה לא מחויב. הבנו את הסיפור אז עוד פעם מי שרוצה להפסיק התמכרות באופן אוטומטי מה צריך לעשות? ש: להתחיל לתרגל עובדה ופירושים. אליעד: נכון ובסופו של דבר מה זה יגרום לו? ש: לראות את האמת. אליעד: נכון ואז בסופו של דבר זה יגרום לו להפסיק לעשן או לא? ש: אם הוא יהפוך את המחויב לאפשרי. אליעד: מה זה בסוף יגרום לו אם עכשיו הוא יצמד לאמת עובדות ופירושים בסוף הוא יעשן או לא? ש: מה שיבוא לו. אליעד: מה שיבוא לו בסוף אם הוא ירצה לעשן הוא יעשן ואם לא לא אבל מה שבטוח שהוא לא יהיה מכור לזה, יכול להיות שבסוף הוא יחליט שבא לו לעשן אבל במאה אחוז שהוא לא יחשוב שהוא חייב לעשן זה במאה אחוז מי שיעבוד על המנגנון של עובדה ופירוש במאה אחוז שבסוף הוא לא ירגיש שהוא חייב לעשן הוא לא ירגיש שהוא חייב שום דבר לא חייב כלום ... במוח אז אתה רוצה. אליעד: לא אמרתי קרובים אמרתי זהים זה אותו מנגנון אפילו. ש: אוקי זה אותו מנגנון. אליעד: התהליך של לקחת מחויב ולהפוך אותו לאפשרי זה אותו תהליך של לקחת עובדה ופירוש לבדוק. ש: אז כאילו כל זה שאני כל היום אגיד רגע זאת