מה המשמעות של המלך שבזמנו היה שלום בסיפורי מעשיות ברסלב?

המשפט "היה מלך שבזמנו היה שלום" מסיפורי מעשיות ברסלב, לפי אליעד כהן, אינו סיפור היסטורי אלא משל שמבטא עיקרון רוחני עמוק. כאשר אדם נתקל בקושיות וקשיים, הוא צריך "לרוץ ולעמוד ליד השכל של האחדות", שהוא בעצם השכל של אותו המלך. לפי אליעד כהן, המלך מסמל את האחדות ואת השלווה המוחלטת שמתקיימת בהיעדר מחלוקות, כלומר, כשהאדם מגיע לתפיסה של אחדות אמיתית ללא סתירות. השלווה הזאת, השלום, נמצאת אצל המלך דווקא משום שהוא נמצא מעל לכל הניגודים והסתירות של המציאות. זהו המצב שבו האדם מצליח לראות שאין הבדל אמיתי בין מצבים סותרים לכאורה. הרעיון המרכזי הוא שבכל פעם שאדם נתקל בבעיות או קושיות רוחניות, עליו לבחור דווקא את ההבנה שמובילה לאחדות, כי שם נמצא הפתרון.

למה מתכוון רבי נחמן ב"גן המבוכה" ואיך זה קשור לקשיים רוחניים?

ב"סיפורי מעשיות ברסלב" של רבי נחמן מתואר גן מיוחד, שכל מי שנכנס אליו סופג מכות וחווה קשיים. לפי ההסבר של אליעד כהן, הגן הזה הוא משל למצב שבו האדם מנסה להבין את העולם ואת המציאות באמצעות השכל הרגיל שלו. כאשר אדם מתחיל לחקור את השאלות העמוקות ביותר של המציאות, הוא חוטף מכות רוחניות, כלומר, הוא נתקל בקשיים בלתי פתירים, בפרדוקסים ובסתירות פנימיות. הגן הזה נקרא "גן המבוכה" מפני שככל שהאדם מנסה להבין יותר, כך הוא מבולבל יותר, ותחושת הקושי והסבל שלו גוברת.

אליעד כהן מסביר שכל אדם שרוצה להבין את העולם באמצעות השכל הרגיל נכנס בהכרח ל"גן המבוכה" הזה, וכך מגיע למצב שבו מרביצים לו מבחינה רוחנית. במצב הזה על האדם להיזכר שיש אופציה אחרת - להגיע לשכל של המלך שבזמנו היה שלום, כלומר, לבחור בשכל של האחדות. לפי אליעד כהן, זוהי הדרך היחידה להשתחרר מהסבל והמבוכה של החקירה השכלית הרגילה.

כיצד האדם אמור להתמודד עם תחושת ה"מכות הרוחניות" שהוא חווה?

אליעד כהן מציע שיטה להתמודדות עם המצב הזה שבו אדם מרגיש שמכים אותו נפשית ורוחנית. לפי השיטה שלו, בכל פעם שהאדם מרגיש "שמרביצים לו" מבחינה רוחנית או שהוא חושב שעומדים להרביץ לו, הוא צריך "לרוץ אל המלך". פירוש הדבר הוא לעבור אל התפיסה של האחדות, להפסיק לנסות לפתור את הסתירות באמצעות השכל הרגיל, ולהתחבר לשכל שמבין שאין הבדל מהותי בין היש לבין האין, בין טוב לרע, בין אמת לשקר.

ההסבר שלו לכך הוא שהקשיים שהאדם חווה, אותן "מכות", נובעים מכך שהאדם מנסה לפתור בעיות סותרות באמצעות שכל דואלי (שכל המפריד בין דברים), במקום לנסות לראות שהסתירות האלה נוצרות רק בשל נקודת המבט המצומצמת שלו. כאשר האדם בוחר בשכל של האחדות, הסתירות והקשיים מתפוגגים מעצמם, כי בשכל האחד אין שום ניגודיות ושום קונפליקט.

מה הפירוש של ההמלצה "תפסיק לרוץ אחרי הבהמות"?

אליעד כהן מציין שהאדם שממשיך לעסוק כל הזמן בשאלות ובבעיות הסותרות, משול למי שרץ אחרי בהמות. "הבהמות" הן משל למחשבות נמוכות, למחשבות של חוסר אחדות, מחשבות שמגיעות מתוך שכל נמוך ושאינו מסוגל לתפוס את השלמות של המציאות. כשהאדם מרגיש שמרביצים לו מבחינה רוחנית, הוא בעצם נמצא במצב של רדיפה אחרי מחשבות כאלה, שגורמות לו להרגיש רע, מבולבל וחסר אונים.

אליעד כהן מדגיש שהאדם צריך להיזכר שהוא לא "בן שפחה" אלא "בן מלך", ואפילו "מלך" בעצמו. הכוונה היא שהאדם לא צריך לראות את עצמו כאילו הוא חייב להמשיך לסבול את המחשבות השליליות או הרעות, אלא להיזכר שביכולת שלו להפסיק לרדוף אחרי המחשבות האלו, ולחזור אל "המלך" - כלומר, לחזור אל תפיסת האחדות שבה אין סבל ואין מחלוקת.

מדוע קשה לאדם לחזור שוב ושוב לתפיסת האחדות, וכיצד להתגבר על כך?

לפי ההסבר של אליעד כהן, הקושי של האדם לחזור לתפיסת האחדות נובע מכך שהוא כבר "נכנס לתוך הגן", כלומר, הוא כבר הסתבך במחשבות של פירוד וסבל. ברגע שהאדם מנסה להבין את העולם ואת חייו דרך שאלות שכליות, הוא נכנס למעגל אינסופי של בעיות, והחזרה לאחדות לוקחת זמן רב. הפתרון לכך הוא לזכור שבכל פעם שהאדם מרגיש מבולבל, כל שעליו לעשות הוא להפסיק לרדוף אחרי המחשבות הסותרות, ופשוט לזכור את התפיסה שבה אין סתירה כלל - התפיסה של האחדות השלמה. לפי אליעד, עצם ההיזכרות בשכל של האחדות היא זו שמפסיקה את המרדף הבלתי נגמר אחרי הסתירות והקשיים הרוחניים.