ובו יתבאר, למה מעולם לא קרו ולא קורים ולא יקרו ניסים לאנשים חכמים. ולמה ניסים קורים ואפילו הרבה ניסים יכולים לקרות, לאנשים שהם טועים מחשבתית. וככל שהאדם יותר חסר הבנה וטועה מחשבתית, כך גדול הסיכוי, שיקרו לו ניסים (וגם כמובן אסונות לא הגיוניים).

ונס, הוא כל דבר שהוא שלא כדרך הטבע. כי המציאות שלנו פועלת ע"פ חוקיות כלשהי. וכל דבר שקורה לפי החוקיות של המציאות שלנו, הוא לא נקרא נס, אלא הוא נקרא דרך הטבע. אבל כאשר קורה לאדם איזה דבר, שנראה לו לאדם שהדבר הזה הוא לא ע"פ דרך הטבע, אז האדם קורה לדבר הזה נס.

ומי שיפקח קצת את עיניו יבין מיד, כי נס, הוא בסך הכל ביטוי לכך שהאדם לא מבין את המציאות. כי המציאות כולה, פועלת ע"פ חוקיות אחת. ויש שכל אחד, שהוא מפעיל את כל האירועים כולם, ע"פ אותו השכל תמיד. כי השכל של אלוהים, לא משתנה אף פעם, ורק הביטוי של השכל שלו משתנה. ואולי למציאות אין שכל כלל, והכל אקראי? אלא שאז הכל אקראי תמיד, ללא שום שכל כלל. ואולי גם, יש שכל אחר, שבו הסיבתיות והאקראיות הם אחד.

והנה, יש רק אחת משתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את השכל ואת החוקיות שלפיה קרו קורים ויקרו, כל האירועים שבעולם, או שלא. ומי שמבין את השכל ואת החוקיות שלפיה מתנהג העולם שלנו תמיד, הוא נחשב לחכם אמיתי, ואצלו כמובן, לא יכולים לקרות באמת שום ניסים כלל, אלא רק דברים שנראים כניסים, למי שלא מבין את ההיגיון שלהם.

כי כאשר האדם מבין תמיד את השכל של המציאות, ממילא שום אירוע לא נראה בעיניו, כחריג יותר או פחות משאר האירועים, כמו שעבור המציאות עצמה, שום דבר לא נראה לה נס, מנקודת המבט שלה. וממילא לא שייך שהוא יחשוב שיש ניסים כלשהם. כי הכל פועל תמיד לפי אותה החוקיות.

אבל כאשר האדם הוא טועה וחושב שהוא מבין את חוקי העולם שלנו, למרות שהוא לא באמת מבין את החוק הראשי, שכל החוקים הם ביטוי שלו, אדם כזה עלולים לקרות לו ניסים. דהיינו, שעלולים לקרות לו אירועים, שהוא לא יבין את החוקיות שלהם. ולא זו אף זו, אלא שיראה לו כאילו קרה משהו, שהוא שונה מהחוקיות הרגילה שלפיה מתרחשים...