אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה סבל ✔אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
29:58אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן?

החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת "ההעדר" נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית.

ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני מזהה את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת "חיסרון" מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים.

מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות?

החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר "יש שולחן", אני גם מבין בו זמנית "אין פה דברים אחרים". זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון.

האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו?

החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש "בעיות גדולות" יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות.

מה הקשר בין הידיעה לחיסרון?

הידיעה על דבר מסוים, כמו "זה שולחן", תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר "אני יודע שיש שולחן", אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון.

האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות?

עצם הנפרדות בין הדברים היא "הצרה" הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון.

האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון?

אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו "אני לא רוצה שולחן", היא גם חוויית "אני רוצה משהו אחר". כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר.

מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת?

השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של "אין שכל", שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד.

מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה?

הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק כשנחזור לתודעה של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון.
למה בכלל לשאול על חוויית חיסרון?

שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי? האם יש סיבה עמוקה לכך שאני מרגיש שחסרים לי דברים, כמו כסף או חוויות אחרות, והאם זו תופעה נקודתית או שהיא מתקיימת בי באופן קבוע?

תשובה: קודם כל, חשוב להבין שכאשר מדברים על חוויית חיסרון, לא מדובר רק באותן תחושות נקודתיות של "חסר לי כסף" או "חסר לי משהו מסוים". ישנה אפשרות לדבר על חוויית חיסרון עמוקה יותר, חוויה בסיסית שתמיד מתקיימת בך ואינה נעלמת. כשמישהו שואל "ממה נובעות חוויות החיסרון שלי?" הוא עשוי להתכוון לחוויות חיסרון מסוימות, כמו חיסרון בכסף, עבודה, זוגיות, ועוד. אבל הטענה היא שיש חיסרון יסודי יותר: עצם זה שאתה יודע או מרגיש משהו מובחן ומוגדר, פירושו שאתה בחיסרון תמידי שאינו תלוי מצב חיצוני.

מהי חוויית חיסרון רציפה וכיצד היא קשורה להפרדה?

שאלה: מה זאת אומרת חוויית חיסרון שמתקיימת 24 שעות ביממה?

תשובה: ההסבר הוא שמרגע שאתה חווה את עצמך כנפרד ממשהו אחר, אתה כבר מרגיש שחסר לך משהו. לדוגמה, אם אתה מסתכל על שולחן ואומר "זה שולחן", אתה מבחין בינו לבין דברים אחרים שאינם שולחן. כדי להבחין שמשהו הוא שולחן, עליך להרגיש שהוא אינו דבר אחר, שהוא חסר את מאפייני הדברים האחרים. עצם העובדה שאתה תופס מציאות מובחנת, שכל דבר מוגדר כדבר שאינו דבר אחר, מזכירה לך שקיים חיסרון של "היעדר מה שלא פה". זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר.

שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון?

תשובה: בדיוק כך. כשאתה חווה שולחן, אתה יודע בו זמנית שאין פה משהו אחר, למשל אין פה מכונית במקום השולחן, אין פה עצים במקום השולחן, וכן הלאה. ההגדרה "זה שולחן" גוררת תחושה של "יש פה שולחן, אך חסר פה משהו אחר". לכן, עצם ההפרדה מבטאת חוויית חיסרון שמשתנה רק לפי הנושא שאתה מתמקד בו.

האם יש הבדל בין חוויית חיסרון נקודתית לבין חוויית חיסרון בסיסית?

שאלה: קודם חשבתי שחוויית חיסרון מתייחסת לכך שאין לי מספיק כסף או זוגיות. איפה נכנסת פה ההבחנה בין החיסרון שאני מכיר לבין החיסרון הבסיסי?

תשובה: יש שתי רמות הבנה בעניין:

1. הרמה היומיומית: "למה רע לי בחיים?" או "למה אני מרגיש שחסרים לי דברים?". כאן אפשר לטעון שהסיבה לרע היא העובדה שאתה מבדיל בין מה שיש לך למה שאין לך. אם היית פחות עוסק בהבדלים, יכול להיות שלא היית מרגיש כל כך רע.

2. הרמה העמוקה יותר: עצם ההפרדה עצמה - עצם זה שאתה מזהה או מגדיר דבר אחד מול דבר אחר - היא כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של "חסר כאן משהו".

מדוע לפעמים אינני מרגיש את החיסרון ברמה העמוקה?

שאלה: אני לא תמיד חווה את החיסרון הזה כה מפריע. למה זה לא עולה בי כל הזמן?

תשובה: לפעמים יש לאדם "בעיות גדולות" יותר, או לפחות הן נחוות אצלו כגדולות יותר, ואז הוא מתמקד בהן. כאשר בעיות נקודתיות אלו נעלמות, והאדם לפתע שקט מהן, דווקא אז יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה "איך זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?".

האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה?

שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה?

תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר "יש פה כוס", מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של "יש". לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון.

מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון?

שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון?

תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת "חסר". לדעת משמעו לחוות את הגבולות של הדבר, ולחוות את הגבולות של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר "זה רגש מוגדר", "זה רצון מוגדר", או "זאת חוויה מוגדרת" - המשמעות היא שאתה מייחד הגדרה לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא.

הנפרדות כצרה או כתופעה

שאלה: אם לומר שחוויית הנפרדות היא "צרה", האם זה אומר שזו בעיה שדורשת תיקון, או שזה מצב קיומי שאין ממנו מוצא?

תשובה: הטענה היא שהנפרדות עצמה היא כל ה"צרה". כלומר, לא מדובר על צרות בתוך הנפרדות (כמו בעיות נפוצות של "אין לי מספיק כסף" או "אני רוצה לשפר זוגיות"), אלא על עצם העובדה שאתה בכלל תופס עולם נפרד. ברגע שאתה חווה קיום נפרד של דברים, אתה נמצא במצב בסיסי של חסר. יש הרואים בכך בעיה שאין לה פתרון בתוך המערכת של השכל המוגדר, אלא רק ב"אי - שכל" - מצב שכלל לא עוסק בהגדרות.

האם בעיית החיסרון היא בהכרח אמיתית או מדומה?

שאלה: אם אני מרגיש שהחיסרון הוא מחויב (תמיד קיים), אז אולי אין לי ברירה אלא לסבול?

תשובה: כאן מתעוררת שאלה עמוקה: אם אתה באמת חושב שהחיסרון הזה מחויב, אז לא היית מתלונן עליו, כי לא היית מצליח לדמיין מצב ללא חיסרון. אדם לא מתלונן על משהו אם אין לו אפשרות לחשוב על היפוכו. כדי שתרצה לבטל חיסרון, אתה צריך לחשוב שיש אפשרות לחיות ללא אותו חיסרון. אם אינך מצליח לתפוס בדמיון או בתודעה מצב ללא חיסרון - לא תהיה לך התנגדות לעצם קיומו.

מה הקשר בין היכולת לדמיין את ההפך לבין חוויית הבעיה?

שאלה: אז כדי לחוות בעיה, אני צריך גם לדמיין את ההפך שלה?

תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות לדמיין פתרון. אם אתה אומר "אני לא רוצה שולחן", זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין "אין פה שולחן". אם אתה אומר "אני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון", זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין מצב של "אין שום חיסרון" - שהוא מצב הנובע מהתודעה שמבטלת את הנפרדות (או במילים אחרות, "אין שכל"). כאשר אדם באמת חושב שאין שום אפשרות אחרת, הוא אינו מתלונן עוד על המצב. תלונה על משהו משמעה שאתה מודע שיש אפשרות אחרת שהיית מעדיף.

מה ההבדל בין בעיה רגילה לבעיה של חיסרון תמידי?

שאלה: מה ההבדל, לדוגמה, בין "חסר לי כסף" לבין "תמיד יש חיסרון"?

תשובה: כאשר אתה אומר "חסר לי כסף" ואתה מדמיין שיש אפשרות "אני משיג כסף" - הדמיון כשלעצמו לא פותר לך את הבעיה בפועל, הוא רק מצביע שיש לך אפשרות לחשוב על פתרון. אבל זה עדיין לא הופך אותך לעשיר באותו רגע. ואילו כשאתה חווה את הבעיה הבסיסית של "תמיד יש חיסרון" - עצם היכולת לדמיין מצב של "אין חיסרון" (מצב של אחדות מוחלטת או "אין שכל") משנה את כל נקודת המבט באותו רגע, כי ההבנה הזו הופכת את עצם השאלה על קיום החיסרון לדבר שנראה פתאום לא הכרחי.

בניסוח אחר: אם אתה מסוגל להכיר בכך שקיים "אין שכל" שבו לא חווים שום נפרדות, ואתה באמת מתחבר לרעיון הזה, אתה כבר לא בטוח יותר שיש בעיה בהגדרת המציאות. זה שונה מבעיה רגילה שבה עצם הדמיון לפתרון לא מיד מעלים את הבעיה.

אז מה עושים בפועל?

שאלה: מה עלי לעשות כדי להתמודד עם העובדה שתמיד יש חיסרון?

תשובה: ראשית, ישנה אפשרות להתבונן לעומק בבעיה ולהבין אותה. לא תמיד נדרשת עשייה חיצונית כלשהי, אלא יותר מודעות גבוהה. התבונן היטב על השורש של אותה תחושה "תמיד יש חיסרון" - שאל את עצמך: "האם אני באמת בטוח שאין שום דרך להשתחרר מהחוויה הזו? האם אני מסוגל לדמיין מצב של אחדות?" עצם ההתבוננות הזו יכולה לפתוח פתח לחוויה שבה אינך מפריד בין הדברים, או לפחות להבין שהיכולת לדמיין או לתפוס מצב אחר קיימת בך.

שאלה: אז המודעות של "אני מבין שיש לי בעיה" היא בעצם הכיוון לתשובה?

תשובה: כן, משום שככל שאתה מבין לעומק "למה אני בטוח שיש חיסרון" או "למה אני בטוח שההפרדה היא מחויבת", כך אתה חווה את הדבר מבפנים. ההבנה העמוקה יכולה להפוך לחוויה שבה הגבולות מיטשטשים, או לחלופין, אתה מגיע לקבלה מלאה של עצם קיום החיסרון והיתרון בו - זמנית, בלי להיאבק בהם.

האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת?

שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות במצב של אחדות ולא להגדיר דבר?

תשובה: זהו מצב שנקרא לפעמים "אין שכל" - בו אין כל הגדרה נפרדת. החוויה הזו מתוארת כמצב שלא באמת אפשר לשים עליו את האצבע בצורה חד - משמעית, כי בהגדרה אין בו הפרדה. בזמן שאתה במצב של "אין שכל" אתה לא מתעסק במה חסר או מה מוגדר, משום שאין שם עניין של הגדרות כלל.

יחד עם זאת, כל עוד אתה כאן עם שכל מוגדר, אתה תמיד חוזר לתחושת "יש כאן משהו" ו"אין כאן משהו אחר". לכן, כשאתה אומר "אולי יש דרך לצאת מהחיסרון", עצם השאלה מעידה שאתה מסוגל לדמיין מצב אחר, וזו כבר ההוכחה שאתה לא בטוח שהחיסרון מחויב.

איך להעמיק את ההתבוננות?

שאלה: מה כדאי לי לעשות כדי להבין את הנושא לעומק ולא רק בצורה תיאורטית?

תשובה: תנסה להתבונן בחוויית הידיעה שלך בכל רגע ורגע. למשל, כשאתה מביט סביבך ורואה כוס, רואה שולחן, רואה כיסא, שאל את עצמך: "איך אני יודע שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי?" ותשים לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא מזון, וכן הלאה.

ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה.

מה המסר הסופי?

שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר?

תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון למשהו שאין לי כאן ועכשיו (כסף, אהבה, בריאות וכו'), אלא חוויה בסיסית יותר: עצם זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של "יש".

לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, המכונה "אין שכל" או "אחדות", שבו הנפרדות נעלמת. ההבנה האם ועד כמה אפשר לחוות את זה בפועל תלויה בהתבוננות שלך ובמידת הרצון שלך להגיע להכרה הזו.
שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי?

אליעד: כשאתה אומר חוויות חיסרון, זה אומר שלא הבנת על מה מדובר. איך אני יודע שלא הבנת? אני מדבר על חוויית חיסרון שרציפה 24 שעות ביממה. זה לא חוויות חיסרון, אלא זה חוויה אחת רציפה 24 שעות ביממה, לנצח נצחים, עבר הווה ויהיה, תמיד מחויב שתהיה בחיסרון.

אני מדבר על חוויית החיסרון הזאת, שנובעת מהפרדה. אתה מתכוון לאמר שחוויות החיסרון שאתה קורא להם חוויות חיסרון, למשל חסר לי כסף, אתה מבין שהחוויה הזאת נובעת מהפרדה, אבל אני לא כיוונתי לזה.

אני מתכוון שעצם ההפרדה היא חוויית החיסרון.

למשל אתה יודע שיש פה שולחן? אתה יכול לדמיין שולחן? כן. זה אומר שאתה בחוויית חיסרון. למה? כדי להרגיש שזה שולחן, אתה צריך להרגיש שאין פה דברים אחרים. זה לא משחקי מילים.

כדי לחוות שיש פה מיץ, אתה צריך לחוות שאין פה דברים אחרים. זאת אומרת שאתה כדי שתחווה משהו אתה צריך לחוות שאין משהו.

אתה יודע שיש פה שולחן או חווה שיש פה שולחן?

שאלה: חווה שיש פה שולחן.

אליעד: זה מה שבאתי להגיד, אי אפשר להגיד אני יודע בלי שאתה חווה את זה. אם אתה יודע אז אתה חווה את זה. לחוות ולדעת זה אותו הדבר.

אם אתה חווה משהו מוגדר, זה אומר שחוויית חיסרון. ואתה 24 שעות ביממה חווה חוויית חיסרון, לצורך קיום המציאות.

כשאתה מסתכל על הקיר, ואומר זה לא אני, זה אומר שבחוויה שלך אתה חסר משהו.

האם הבנת את זה? יש שתי הבנות.

יש הבנה שאתה שואל למה רע לי בחיים? אז אתה אומר שזה בגלל שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו. אבל אני לא מדבר על חיסרון כזה, אני מדבר על החיסרון הבסיסי, שעצם זה שאתה יודע משהו, זה עצמו חיסרון. אבל זה לא ברמה התאורטית, אלא השאלה היא, אם אתה באמת חווה את זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה?

שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה.

אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו לך הבעיות הגדולות אתה תהיה מודע לבעיות הקטנות. אם יגמרו לך הבעיות, אתה תתחיל להיות מוטרד מזה שיש כאן שולחן.

אם תשב עם עצמך, ותדמיין שאין לך יותר בעיות, אתה תחווה חיסרון מעצם זה שאתה לא שלם.

אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר.

אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא יתרון.

כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר לי, אם מביאים לך 100 שקל, אתה אומר יש לי. אבל האמת היא שבכל דבר יש יתרון וחיסרון. גם אם יש לך 100 שקל אז חסר לך משהו אחר, אבל גם אם אין לך, אז גם זה שאתה יודע, אין לי, יש בזה יתרון. כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו יתרון.

אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו בעצם יש לך גם יתרון. כלומר, שאין מצב בעולם שאתה לא נהנה ממנו.

למשל אדם יגיד, ממה יש לי ליהנות? אם אתה יודע שיש פה שולחן, אז יש משהו שטוב לך. היתרון הוא, שאתה יודע שיש.

מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש יתרון.

חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש.

תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד משתמש בשכל המוגדר. אם תשתמש בשכל הלא מוגדר, אז לא תמיד יש חיסרון.

שאלה: אם אני רואה כוס.

אליעד: בחוויה עצמה יש חיסרון.

שאלה: אם אני רואה כוס, אני גם חווה מה שלא כוס.

אליעד: כשאתה אומר יש את זה, זה אומר שאין את השאר. כשאתה אומר, יש פה כוס, זה אומר שאין פה משהו אחר.

כול זמן שאתה יודע משהו, זה נקרא חיסרון. לדעת = לחוות. אם אתה יודע משהו מוגדר, אתה חייב לחוות שחסר משהו. כל הגדרה היא חיסרון. רצון מוגדר, רגש מוגדר, חוויה מוגדרת - הכל חיסרון.

שאלה: אם אתה לא מגדיר, אז אתה האחדות. ברגע שהגדרת נכנסת לצרות של הנפרדות.

אליעד: לא צרות, אלא לצרה של הנפרדות. הניפרדות כולה זה צרה. זה לא שבתוך הניפרדות יש צרות, אלא זה שאתה חווה ניפרדות זה אומר שמשהו חסר.

אם אדם אומר שיש לו בעיות בחיים בגלל שהוא מפריד, אז הוא לא מבין. ההפרדה עצמה היא הבעיה.

כדי להבין זאת אתה צריך להיות במודעות גבוהה ביותר, זה למעשה הבסיס של החיסרון. מתחתיו זה, אין חיסרון.

שאלה: איך פותרים את הבעיה?

אליעד: השאלה היא, איך יכול להיות שיש כאן בעיה, אם אנחנו בטוחים שהיא קיימת? הרעיון אומר שכדי שתהיה בעיה אתה צריך לרצות לשנות אותה. ואם אתה בטוח שיש בעיה, אז איך יכול להיות שאתה לא רוצה אותה. זאת אומרת, שכדי להגיד שאני לא רוצה את הבעיה, אתה צריך לחשוב שלא תהיה בעיה.

אם זו בעיה מחויבת, איך יכול להיות שזה לא מסתדר לך?

שאלה: הבעיה לא מחויבת.

אליעד: איך זה שהיא לא מחויבת? הרי תמיד יש חיסרון.

שאלה: מבחינה שכלית אני לא יכול להיות בטוח בבעיה.

אליעד: אז מה השאלה בעצם?

שאלה: כרגע אני חושב שהיא מחויבת.

אליעד: להגיד שהבעיה מחויבת, זה אומר שלא הבנת. למה אתה בטוח שהיא מחויבת?

אם היית בטוח שהבעיה מחויבת, אז לא הייתה בעיה, כי אז לא היית יכול לחשוב על זה שאין בעיה, ואז לא הייתה בעיה.

כדי להגיד שמשהו הוא בעיה, אתה צריך שהתודעה שלך תוכל לחשוב שהוא לא קיים, כדי לרצות את ההפך שלו. אבל אם היית באמת חושב שהבעייה הזאת מחויבת, אז לא היית יכול לחשוב על משהו אחר, ולא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה את זה.

אני מנסה להראות לך שאתה לא בטוח שתמיד יש חיסרון.

שאלה: אני לא בטוח שהבעיה מחויבת.

אליעד: אז מה השאלה?

כדי להגיד על משהו שהוא בעיה, אתה צריך להיות מסוגל לדמיין את ההפך.

אתה רואה את כל הבעיות שיש וחווה שהם קיימות בגלל שאתה רואה את ההפך.

אבל אם האדם מסוגל לתפוס גם את ההפך של הבעיה, אז לא הייתה בעיה.

יש בעיה של ניפרדות, אתה אומר שכדי לחוות את הבעיה, אתה צריך לדעת גם על ההפך. אבל אם היית יודע גם על ההפך, אז למעשה אין בעיה. אתה יכול להיות בהפך של האין שכל, ואז אין כבר בעיה.

אני אסביר שוב, שני דברים נאמרו, האחד, שכדי לדעת משהו אתה צריך לחוות חיסרון. כדי לדעת שיש פה כוס, אני צריך לדעת שפה אין משהו.

דבר נוסף שאמרנו, שכדי שתהיה לך בעיה על משהו, למשל מפריע לי שיש פה שולחן, זאת אומרת שאתה יכול לחוות שאין פה שולחן. כי כדי להגיד שאני לא רוצה משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך.

שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה הפיתרון שלה.

אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול לדמיין פה משהו אחר, אז לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה משהו.

להגיד אני לא רוצה את זה, זה בעצם להגיד אני רוצה משהו אחר, ואם התודעה שלך הייתה חושבת שמחויב שיהיה פה המשהו הזה, והיא לא הייתה יכולה לדמיין משהו אחר, לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה את המשהו האחר.

שאלה: לא יכולה להיות לך שאלה, אם אין לך שאלה.

אליעד: לא יכולה להיות לך בעיה, אלא אם כן אתה מודע לזה שאין בעיה.

זה עניין של מודעות, אם אתה מודע מה קורה לך בראש, אני לא רוצה את זה, בגלל שאני חושב שאפשר אחרת, אני מודע לדבר ולמה שאחרת שלו, ואם אתה מודע לאחרת, אז אתה יכול להתחבר לאחרת ואין בעיה.

שוב, תמיד יש חיסרון, לדוגמה, אדם אומר שהוא לא רוצה שולחן. מבינים שהוא רוצה משהו אחר. עכשיו אדם אומר שהוא לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, האדם מבין שתמיד יש חיסרון והוא לא רוצה את זה. כשהוא אומר שהוא לא רוצה את זה, זה רק בגלל שהוא באותו רגע מחובר לאין שכל.

אם היית רק בשכל, ולא הייתה לך האפשרות של האין שכל, לא היית מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון.

שוב, יש בעיה בתוך השכל, האדם אומר שהוא לא רוצה שולחן, זה אומר שהשכל שלך יכול לחשוב על משהו אחר.

אבל אם אדם אומר, שהוא לא רוצה להיות במצב שתמיד יש בו חיסרון, זה אומר שהוא יכול לדמיין מצב שלא תמיד יש בו חיסרון. כי אם הוא לא היה יכול להתחבר לאין שכל, הוא לא היה יכול להיות מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון.

ואם הוא מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון? כי הוא מדמיין את האין שכל, ואם הוא מדמיין את האין שכל, אז אין כבר שאלה מדוע יש חיסרון.

וזה שונה מבעיה רגילה.

כי בבעיה רגילה, למשל אתה לא רוצה עט כחול, אלא רוצה עט אדום. אבל אין לך עט אדום, אתה רק מדמיין עט אדום.

אבל באין שכל, אם אתה מבין מה אמרת, זה עושה היפוך לשאלה עצמה.

לדוגמה, אני רעב ורע לי, אתה יכול לדמיין את עצמך שבע. אבל זה שאני אומר לעצמי שאני שבע זה לא אומר שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר)

אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, אין לך מילוט, ההפך שלה זה הפיתרון המוחלט של כל הבעיות.

למשל אם יש לך בעיה, אני רעב, אתה הופך את זה לאני שבע. אבל זה שאני חושב שאני שבע, זה לא אומר שאני שבע.

אבל אם אתה אומר שרע לך מזה שתמיד יש חיסרון, ואתה מבין מה אמרת, אז כדי שיהיה לך רע מזה שתמיד יש חיסרון, אתה מתבונן, למה רע לי מזה שתמיד יש חיסרון? כי אני בעצם יכול לדמיין שלא תמיד יש חיסרון, כי אם הייתי בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לי רע מזה שתמיד יש חיסרון.

אם היית בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לך רע מזה. כי לא היית יכול לא לרצות את זה.

כדי להגיד שאני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, לשם כך אתה צריך להיות מסוגל לחשוב, לא תמיד יש חיסרון.

ולא תמיד יש חיסרון, שורשו באין שכל.

ויש עוד שאלה, אולי בגלל שאני מתלונן שתמיד יש חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון?

אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון.

התמיד יש יתרון - זה בתוך השכל.

אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם יתרון וגם חיסרון, ואם אתה לא מוכן לקבל את זה, אז זה מהאין שכל.

להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את היתרון והחיסרון, אלא רוצה אחד, זה רק בגלל שאתה מודע לאין שכל.

שאלה: מה שיעורי הבית שלי?

אליעד: כלום.

שאלה: אני חושב שאני מבין את הבעיה.

אליעד: יפה נתת לעצמך את התשובה, תבין יותר טוב את הבעיה, אז תגיע לתשובה. תנסה להתבונן למה אני בטוח שתמיד יש חיסרון. להבין את זה פירושו לחוות את זה.
חוויית הנפרדות לחיות להתחבר הרצון יתרונות להתחבר לרע אנושית פרידה הוכחות לדמיין את עצמך רוצה אותה אושר איך להיות מאושר איך נוצר סבל אנושי אנושיות גבולות השכל האם תמיד יש חיסרון השכל השכל האנושי השתחררות חופש חיסרון חיסרון תמידי חסרונות להיות מאושר להיות מאושרים להשתחרר להשתחרר מהסבל למה יש סבל למה רע לי למה תמיד יש חיסרון מהות מהות הסבל מודעות מודעות עצמית מחוץ לשכל האנושי מעבר לשכל האנושי מעל השכל מעל השכל האנושי מעל לשכל האנושי סבל רע לי שכל שכל אנושי שכל על אנושי תמיד יש חיסרון
סיבת הסבל, למה יש סבל? ידיעה היא סבל, איך נוצר סבל? מהו סבל? מהי מהות הסבל? אושר או סבל, איך לא לסבול? תמיד יש חיסרון, תכלית הידיעה שלא נדע, למה באמת יש סבל?
סיבת הסבל, למה יש סבל? ידיעה היא סבל, איך נוצר סבל? מהו סבל? מהי מהות הסבל? אושר או סבל, איך לא לסבול? תמיד יש חיסרון, תכלית הידיעה שלא נדע, למה באמת יש סבל?
סיבת הסבל, למה יש סבל? ידיעה היא סבל, איך נוצר סבל? מהו סבל? מהי מהות הסבל? אושר או סבל, איך לא לסבול? תמיד יש חיסרון, תכלית הידיעה שלא נדע, למה באמת יש סבל? מהם הגורמים לסבל? כיצד ידע גורם לסבל? הסבל הוא נושא מרכזי בהרצאה של אליעד כהן. לדבריו, הסבל נובע לא מהחוויה הפיזית עצמה, אלא מהתודעה האנושית שמבינה ומשיגה מידע. אליעד מציין שהסיבה האמיתית לסבל היא הידיעה עצמה. הוא טוען שכל ידיעה כרוכה בחיסרון, ולכן כל מי שיודע משהו חייב להרגיש סבל. מהו קשר בין ידיעה לסבל? אליעד מסביר כי כאשר אדם יודע משהו, לדוגמה על שולחן, הוא לא רק יודע מהו השולחן אלא גם את ... ההכרה במשהו ייחודי בעולם קשורה בהכרח בהבנת חיסרון של מה שאין בו. כל ידיעה, לפי אליעד, יוצרת חיסרון שמוביל לסבל. אם אתה יודע שמשהו קיים, אתה גם יודע על מה שהוא לא, וזה כרוך בסבל. אליעד מציין שאין דרך להימנע מהסבל הזה על ידי טכניקות כמו מדיטציה או שיטות רוחניות אחרות - כל שיטה יכולה רק להוריד את הסבל בכמה אחוזים, אך לא לחסל אותו לחלוטין. איך ניתן להפחית סבל באמצעות הבנה? ההפחתה האמיתית בסבל, על פי אליעד, אפשרית רק דרך הבנה עמוקה של תהליכים. אם אדם מבין את הדברים שהוא יודע עד הקצה האחרון, הוא יוכל להגיע למצב שבו לא יידע שום דבר, ובכך יפסיק לסבול. זהו תהליך של פירוק הידע עד שאין לו משמעות או הגדרה - במקום שיידע על משהו, הוא יגיע לנקודה שבה הוא לא יודע כלום. היכולת לשאול שאלות ולפחות להסכים על משהו לא ידוע היא הדרך להפסיק את הסבל. דוגמה לכך היא ניתוח של החוויה של הכאב - כאשר אדם מנסה להבין מהו הכאב ומהו הגוף, הוא עובר ... שבו הוא יפסיק להבין מהו הגוף לחלוטין, ובסופו של דבר לא יוכל להבדיל בין המהות לצורתה, מה שמוביל להפסקת הסבל. מהו תהליך ההבנה הנדרש להפסקת הסבל? אליעד טוען שבסופו של דבר, כדי לשחרר את עצמך מהסבל, עליך להגיע להבנה של כל פרט ופרט עד שלא תדע כלום. כאשר תפסיק לדעת, תפסיק גם לסבול. הוא מדגיש שכל דבר בעולם, אם הוא קיים, הוא גם לא קיים, וזו סיבה נוספת לכך שתודעה המבוססת על ... מהו שולחן? ותשאל את עצמך מהו כאב?, תגיע בסופו של דבר לנקודה שבה תפסיק לדעת את התשובות, ובכך תפסיק לסבול. האם יש פיתרון מוחלט לסבל? לאליעד אין תשובה מוחלטת לשאלה מהו הפתרון המושלם לסבל. הוא מדבר על תהליך שבו, אם תמשיך לחקור את השאלות שאתה שואל, תגיע לנקודה שבה לא תדע כלום - וזהו הפתרון האמיתי. אין פתרון אחד לנושא הסבל, אלא זהו תהליך ארוך שבו כל פריט ידע שאתה חוקר אותו עד סופו, בסופו של דבר לא תדע אותו יותר, וזהו פתרון לעיקול הסבל. מהי סיבת הסבל? כיצד הידיעה יוצרת סבל? מהו פתרון אמיתי לסבל? איך הבנה יכולה להפסיק סבל? מהו תהליך ההבנה שמוביל להפסקת הסבל? ... זה שאתה יודע משהו, זה מחייב שיהיה חיסרון. אני מנסה להסביר את חוויית הסבל מנקודה כזאת שאתה תהיה חייב לסבול אלא אם כן תעשה את מה שאני אומר. יש הרבה שיטות, ואני רוצה להסביר איך בעיני תלוי הסבל, ואז ... מהדרך שאני מסביר. אני טוען שהסבל תלוי בעצם הידיעה. עצם זה שאתה יודע משהו, למשל זה שולחן, לדעת פירושו לסבול. למעשה לדעת ולסבול זה אותה מילה. לדעת זה גם להיות מאושר וגם לסבול. אם אתה יודע משהו אתה גם מאושר וגם סובל, למה? כי כדי לדעת משהו אתה צריך להיות בחוויה של ... את זרם המחשבות שלך. ואני טוען שאפילו אם תהיה הצופה או המתבונן אתה תמיד תחווה חיסרון. להתבונן פירושו גם לסבול. כול דבר בעולם הוא גם ישנו וגם איננו. השולחן, הוא יש שולחן ואין את השאר. כל דבר בעולם הוא ... אליעד: נכון. עצם זה שאתה יודע משהו, זאת הבעיה שלך. ולכן שתדע, שאם אתה יודע משהו אז חייב שגם תיסבול. לדעת זה לא רק לסבול, כי אם אני יודע מה זה שולחן, אני יודע לא רק מה שאין, אני גם יודע מה שיש. ההפך ...
פחד לסבול, חרדה בלתי נסבלת, סבל ממושך, סבל נצחי, סבל מתמשך, סבל בלתי נסבל, סבל בחיים
פחד לסבול, חרדה בלתי נסבלת, סבל ממושך, סבל נצחי, סבל מתמשך, סבל בלתי נסבל, סבל בחיים ובו יתבאר העניין, שלפעמים האדם מפחד להגיע למצב של סבל מתמשך שהוא לא יוכל לעמוד בו. והכוונה היא, שלפעמים האדם סובל מאיזה דבר, והוא מפחד ונמצא בחרדה, מכך שהסבל הזה ימשך לנצח ולא יגמר לעולם. והאדם מפחד להגיע למצב של סבל בלתי נסבל. והשאלה היא, כיצד להתמודד, עם פחד מפני סבל ממושך בלתי נסבל? והתשובה לכך, נובעת מהבנת המנגנון של הסבל האנושי. ומי שמבין את המנגנון של הסבל האנושי, הוא יודע שהאדם לא צריך לפחד מפני סבל ממושך וסבל בלתי נסבל. ולמה? כי התודעה של האדם, יש לה גבול, כמה היא מסוגלת לסבול. והאדם לעולם לא יסבול, מעבר למה שהוא מסוגל לסבול. ואם האדם סובל בעוצמה כלשהי, זה רק משום שהוא מסוגל לסבול בעוצמה הזאת. והכוונה היא, שבכל דבר שיש בעולם, יש בו גם יתרון וגם חיסרון כלשהו. והאדם מסוגל לסבול מכל דבר שהוא בכל עוצמה שהיא, כל זמן שהוא גם מוצא בו יתרון כלשהו ודבר טוב כלשהו. ולא בהכרח, שהאדם מודע לדבר הטוב שהוא מוצא בסבל שלו. אלא שמספיק שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש דבר טוב בסבל שלו, וזה גורם לכך, שהאדם בעצם גם ירצה את הסבל שלו, ובכך הוא נותן אישור לסבל שלו, להיות נסבל ולהישאר ולגרום לו לסבול. אבל, החוקים של הסבל הם, שכאשר האדם סובל מאיזה דבר, והסבל מגיע לרמה של 100%, דהיינו, שהאדם כבר לא ... באותו הרגע, או שהוא נפסק, או שהאדם מפסיק להיות מודע לאותו כאב. אבל הכאב שאינו נסבל והאדם שלא יכול לסבול את הכאב, אינם יכולים להתקיים ביחד. ולכן, ראשית כל יש להבין, כי קיים גם גבול לסבל שהתודעה של האדם מסוגלת לסבול. והגבול הוא כאשר האדם לא מוצא שום דבר טוב, בסבל שלו. כי כל זמן שהאדם אפילו בתת המודע שלו, ... נסבל בשום צורה שהיא. והאדם מפחד מכך, שבכל פעם שהוא ינסה להתרגל לסבל שלו, הסבל שלו ימשיך להתגבר, והוא יסבול יותר ויותר בלי סוף. דהיינו, האדם מפחד לסבול סבל נצחי, ומפחד שהסבל שלו יימשך לנצח. כי כאשר האדם מתרגל לסבל, זה כבר לא ממש סבל. והאדם מפחד ... ועל האדם לדעת, שהוא לא צריך לפחד, מכך שהסבל שלו ימשיך להתגבר לנצח. משום, שיש גבול לסבל שהאדם מסוגל לסבול. והסבל הוא סופי. דהיינו, האדם לא יכול לסבול עד אין סוף. אלא יש סוף, שברגע שהאדם מגיע אליו, באותו הרגע, הוא מפסיק לסבול בכל מקרה. והגבול הוא כנל, שהאדם לא מוצא שום דבר טוב במצב שלו, אפילו לא בתת המודע שלו. ותכף ומיד שהאדם לא מוצא שום דבר טוב במצב שלו, באותו הרגע הוא מפסיק לסבול מהמצב שלו. והנושא הזה, כבר ביארתי אותו לעומקו במקומות אחרים. והמסר הוא פשוט, אל תפחד ואל תהיה בחרדה מכך שתסבול בסבל שאינך יכול לסבול אותו. כי אם הסבל יתגבר עליך, אז או שתתרגל אליו, או שכבר לא תסבול ממנו יותר. כי גם לסבל יש את הגבול שלו. והגבול של הסבל, הוא כאשר האדם לא רוצה את הסבל ...
יש טוב בלי רע, יש אושר בלי סבל, אושר או סבל, להרגיש טוב בלי רע, להרגיש אושר בלי סבל, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, לכל דבר יש מחיר
יש טוב בלי רע, יש אושר בלי סבל, אושר או סבל, להרגיש טוב בלי רע, להרגיש אושר בלי סבל, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, לכל דבר יש מחיר
יש טוב בלי רע, יש אושר בלי סבל, אושר או סבל, להרגיש טוב בלי רע, להרגיש אושר בלי סבל, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, לכל דבר יש מחיר האם אפשר להרגיש טוב בלי רע או אושר בלי סבל? אליעד כהן מסביר בהרצאה כי הנושא של טוב ורע, אושר וסבל, והקשר ביניהם הוא אחד הנושאים המורכבים והעמוקים ביותר בחיים. אליעד פותח את הדיון בשאלה האם אדם יכול באמת להרגיש טוב בלי להרגיש רע, או לחוות אושר מבלי לחוות סבל בכלל. הוא מתייחס למנגנון הפסיכולוגי שבו האדם תמיד מרגיש שדברים טובים מתאפשרים רק באמצעות קיומם של דברים רעים. לדוגמה, ... הוא מסביר שהמחיר של ההנאה בכל פעם שמתקיים משהו רצוי, הוא שלפעמים לא יהיה כך, ואז תיווצר תחושה של סבל. מה המחיר של הנאה ושל אושר? אליעד משתמש בדוגמה של קנייה במסעדה: ככל שהאדם ירצה ליהנות יותר, הוא יצטרך ... לפי אותה אנלוגיה, ככל שאדם רוצה לחוות עוצמה גדולה יותר של אושר והנאה, כך הוא גם חייב להסכים לחוות סבל בעוצמה גדולה יותר, כי ללא הניגוד בין שני המצבים לא ניתן לחוות אף אחד מהם בעוצמה משמעותית. האם אפשר ... שזה אפשרי רק אם האדם יפסיק להאמין באופן מוחלט להיגיון הדואלי של שכלו. מה מונע מאיתנו לחוות אושר ללא סבל? הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהאדם מאמין כי חייבת להיות תמורה עבור כל דבר טוב שהוא חווה. הוא נותן ... מנות במסעדה בלי לשלם עליהן. ההיגיון שלנו מתקשה להאמין שזה אפשרי ולכן האדם מרגיש שאין אפשרות לאושר מושלם בלי סבל. אך אם האדם יצליח להשתחרר מההנחה הזו, הוא יכול לחוות אושר מושלם ללא צורך בחוויה של סבל. איך אפשר להשתחרר מהצורך לחוות סבל? אליעד מציע שיטה פרקטית להשתחרר מהמעגל הזה: בכל פעם שאדם חווה דבר טוב, עליו לנסות לומר לעצמו שהוא לא ... טוב בלי רע. אם האדם יצליח לשכנע את עצמו באופן עמוק ופנימי שהטוב שהוא מרגיש אינו מחייב תשלום של סבל, הוא אכן יוכל להרגיש טוב ללא תחושת המחיר. כלומר, שחרור אמיתי יכול להתרחש רק כאשר האדם מפסיק להאמין לחלוטין לרעיון שהטוב תלוי ברע. האם אפשר להרגיש טוב בלי רע? למה אושר תמיד מלווה בסבל? איך לצאת מהמעגל של טוב ורע? האם אפשר להיות מאושר בלי מחיר? איך להשתחרר מדואליות בחיים? מה המחיר של ...
סבל מחויב, סבל אפשרי, שחרור מסבל, אושר או סבל, אכזריות שהיא רחמנות, רחמנות שהיא אכזריות, אושר יוצר סבל, סבל יוצר אושר
סבל מחויב, סבל אפשרי, שחרור מסבל, אושר או סבל, אכזריות שהיא רחמנות, רחמנות שהיא אכזריות, אושר יוצר סבל, סבל יוצר אושר
סבל מחויב, סבל אפשרי, שחרור מסבל, אושר או סבל, אכזריות שהיא רחמנות, רחמנות שהיא אכזריות, אושר יוצר סבל, סבל יוצר אושר האם באמת אפשר להשתחרר מהסבל לחלוטין? אליעד מסביר באופן מפורט שהסבל, בסופו של דבר, הוא דבר בלתי נמנע עבור האדם. קיימת תפיסה מוטעית שלפיה אפשר להפסיק לסבול באופן מוחלט, אך אליעד מבהיר כי כל ניסיון להתחמק מהסבל רק מצמצם את האדם ומחזק את תחושת הסבל. לדוגמה, כאשר אדם אומר שהוא לא רוצה לסבול, הוא בעצם מצהיר שהסבל הוא דבר אפשרי, ולכן כשהסבל מתרחש, האדם חווה התנגדות וסובל יותר. אליעד מדגיש שהמציאות תמיד מכילה את שני ההפכים בו זמנית - טוב ורע, סבל ואושר. אין מצב שבו יש רק טוב או רק רע, אלא תמיד יש שילוב של שניהם. כל ניסיון להתמקד ... נותן דוגמה שאדם אינו יכול להשתחרר מחלק שמאל שלו, כי בלי צד שמאל אין גם צד ימין, וכך גם הסבל. אי אפשר להעלים את הסבל באופן מוחלט, מכיוון שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום. מדוע אושר תמיד מייצר גם סבל? לפי אליעד, האושר והסבל קשורים זה לזה באופן הדוק. ככל שאדם חווה אושר בעוצמה רבה יותר, כך יגדל הסבל שהוא יחווה לאחר מכן, ולהיפך. אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה מהתוכנית הישרדות, שבה המתמודדים נדרשים להקריב מאמץ רב ברגע האחרון, מתוך ידיעה שככל שהם יסבלו יותר, כך הפרס בסוף יהיה גדול יותר. באותה דרך, אדם יודע שכאשר הוא נהנה מאוד, הוא עלול לשלם על כך בסבל בעתיד, ולכן אינו מסוגל ליהנות באופן מוחלט וחופשי. מה הקשר בין אכזריות לרחמנות, וכיצד זה קשור לסבל? אליעד מסביר רעיון מורכב שבו האכזריות הופכת לרחמנות ולהיפך. הוא מתאר מצב שבו אדם חווה כאב, והמחשבה עולה בו: ... המחשבה הזו ולהגיד לה: לא נכון, החיים שלי לא רעים, אני לא סובל, ככה אני רוצה. זו אכזריות כלפי הסבל, אך בפועל זו גם רחמנות, מכיוון שהאדם מונע מהמחשבה להשמיד את עצמו. לכן, אכזריות מוחלטת כלפי הסבל היא גם רחמנות מוחלטת כלפי האדם עצמו. מנגד, אדם שמרחם על עצמו ועל הסבל שלו, למעשה מתאכזר לעצמו בכך שהוא מחזק את התחושה שהחיים רעים וקשים, וכך מעצים את הסבל. כלומר, דווקא האכזריות שנראית שלילית היא זו שמביאה לשחרור ולתחושת חופש אמיתית. כיצד ההבנה שאין שלמות מובילה לשחרור מהסבל? אליעד מסביר שכל אדם חווה סבל מכיוון שהוא מחפש שלמות שאין להשיג. האדם סובל מפני שהוא לא מוכן להשלים עם כך שהוא סובל. ההבנה שהסבל הוא חלק בלתי נפרד מהקיום, ושאין אפשרות להימנע ממנו באופן מוחלט, היא זו שמובילה את האדם לשחרור. כאשר האדם מפסיק להילחם בסבל ומקבל את העובדה שהמציאות תמיד מכילה סבל, הוא כבר לא חווה את הסבל באותה מידה, והוא משתחרר מתחושת המצוקה. לדוגמה, כאשר אדם מבין שהכאב ברגל אינו באמת מקור הסבל, אלא הרצון שלו שהמציאות תהיה שונה הוא שיוצר את הסבל, הוא יכול לחוות הקלה משמעותית. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה של אדם שכואבת לו הרגל. הכאב הפיזי עצמו אינו באמת הבעיה, אלא המחשבה שהמציאות אינה אמורה להיות כזו היא שיוצרת את הסבל. מה המשמעות של לחיות מתוך תודעת האחדות לפי אליעד? לפי אליעד, הדרך היחידה להשתחרר מסבל היא לחיות מתוך הבנת האחדות, שבה אין הבדל אמיתי בין טוב לרע. במצב זה, האדם אינו מזדהה באופן מוחלט ... נלחם נגד מה שיש ואינו מנסה להיאחז רק בטוב או להימנע מהרע. כך הוא משתחרר לחלוטין מהתנודתיות של האושר והסבל. הוא מסביר שהחוויה השלמה מתאפשרת רק כאשר האדם מבין שהטוב והרע קיימים יחד באופן תמידי. האדם מסוגל ליהנות באמת רק כאשר הוא מפסיק לפחד מהסבל, משום שהוא יודע שהכל שווה. מצב זה מאפשר לו לחיות את החיים במלואם ולהתמסר למשחק באופן טוטאלי, בלי פחד ... באופן מלא, מתוך מקום של הבנה וקבלה מלאה של כל המצבים האפשריים, ובכך להשיג חופש פנימי מוחלט. איך להשתחרר מסבל? מה הקשר בין אושר וסבל? אכזריות שהיא רחמנות האם אפשר להפסיק לסבול לגמרי? מה המשמעות של אחדות? למה אושר גורם לסבל?
צמחונות, אכילת בשר, לצמצם את הסבל, למה יש סבל? לא לגרום לסבל מיותר, בודהיזם, הסבל בעולם, הצמחונות של אלוהים, למה יש רע בעולם? עולם בלי סבל, לא ליצור סבל, לחסוך סבל
צמחונות, אכילת בשר, לצמצם את הסבל, למה יש סבל? לא לגרום לסבל מיותר, בודהיזם, הסבל בעולם, הצמחונות של אלוהים, למה יש רע בעולם? עולם בלי סבל, לא ליצור סבל, לחסוך סבל מהי הגישה בה מסביר אליעד כהן את הצמחונות והקשר שלה לצמצום סבל? במהלך הרצאתו, אליעד כהן מתמקד בשאלה המרכזית של הצמחונות והקשר שלה לאידיאולוגיה של צמצום הסבל בעולם. הוא מביא נקודות שונות הקשורות לשאלת הצורך וההיגיון מאחורי אכילת בשר ומסביר את עקרונותיו בנוגע למהות הסבל וכיצד ניתן לצמצמו. בהתחלה, הוא מדבר על הטענה המרכזית של הצמחונות - כלומר, לא לגרום סבל לחיות אם לא חייבים בכך. הוא מתאר את עקרון השחיטה של חיות לצורך אכילת בשר ומצביע על השאלה האם אנו באמת צריכים לגרום סבל לאותן חיות כאשר אין בכך צורך ממשי. אליעד מציין שאם יש אפשרות לחיות על ידי אכילת ירקות, הרי שאין סיבה להמשיך ולגרום סבל לחיות. הוא מציין, תוך כדי, את המתח שבין הצורך האמיתי בתזונה מהחיות לבין הרצון האנושי ליהנות ממנה מבלי לייצר סבל מיותר. בהמשך, אליעד מתאר את השאלה הפילוסופית הרחבה יותר של הסבל, שלעתים יש אנשים המרגישים כי הם צריכים להתמודד עם סבל במידה זו או אחרת. הוא מסביר שכל פעולה שאדם עושה למעשה מחליפה מציאות קודמת ומביאה לעולם מציאות חדשה. אליעד ... אחרת. הדיאלוג ביניהם ממשיך גם בשאלה האם אכילת בשר היא פעולה הכרחית או שמא יש דרכים אחרות לצמצם את הסבל בעולם. אליעד מציין כי לעיתים אנשים לא באמת שואלים את עצמם את השאלות האלו עד שהם נאלצים להתמודד עם ... את המענה הרצוי לו. המרצה מציין כי כל אדם שמסכים עם גישות אלו מתמודד עם דילמות מוסריות הנוגעות ליצירת סבל, ומדגיש את עקרונות הבודהיזם המייחסים חשיבות רבה לעולם חופשי מסבל. אלא שבסופו של דבר, המסקנה היא שאין דרך להימנע לחלוטין מהסבל, שכן המציאות דורשת את השילוב של טוב ורע כדי להוות תכלית לעולם. בסופו של דבר, הרצאתו של אליעד כהן מדברת על הדרך בה ניתן לבחור כיצד להתמודד עם הסבל בחיינו, האם לצמצמו או להימנע ממנו, אך מציעה גם תשובה פילוסופית על כך שאין באמת אפשרות לברוא עולם שבו אין סבל כלל. העולם, מבחינתו, נבנה על שילוב של טוב ורע, וסבל הוא חלק מהותי ומרכזי במערכת זו. האם אפשר לצמצם סבל בעולם? האם באמת כדאי להיות צמחוני? מה הקשר בין סבל לבין פילוסופיה בודהיסטית? כיצד משפיעה השחיטה על הסבל של בעלי חיים? מהי הדרך להימנע מיצירת סבל מיותר?
כאב נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית
כאב נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או לקות נפשית, בעיה רגשית או בעיה גופנית, בריאות נפשית או בריאות פיזית
כאב נפשי או כאב פיזי, סבל נפשי או סבל גופני, סבל רגשי או סבל פיזי, נכות נפשית או נכות פיזית, בעיה נפשית או בעיה פיזית, מחלה נפשית או מחלה פיזית, לקות גופנית או ... ותחושת אומללות מתמשכת. שני סוגי הפגיעות הללו יכולים להיות חמורים מאוד, אך השאלה היא איזו מהן עשויה להטיל יותר סבל על חייו של האדם בטווח הארוך. הוכחה לכך שנזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי על מנת להוכיח כי נזק ... פגיעות נפשיות ישנה גישה שמציעה גם כי כאב פיזי יכול להימנע או לפחות להקל על ידי שליטה נפשית. אדם שסובל מפציעה פיזית חמורה עשוי למצוא דרכים לנטרל את הכאב הפיזי ולהמשיך לתפקד בחייו, בעוד שמי שסובל מנזק נפשי עלול לחוות תחושת אובדן מוחלט של רצון לחיות, גם אם גופו בריא לחלוטין. סיכום לסיכום, ניתן לקבוע כי הנזק הנפשי לעיתים חמור יותר מהנזק הפיזי, משום שהוא האחראי העיקרי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים לסבול מנזק פיזי משום שהם חוששים מההשלכות הנפשיות של הפגיעה. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי על הנפש יש לאדם ... כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו פגיעה נפשית או פגיעה פיזית - מה יותר חמור? השאלה מה יותר חמור - פגיעה ... יגרום. אם נציע לאדם שתי אופציות - להיות נכה פיזית אך מאושר לחלוטין, או להיות בריא לחלוטין אך מדוכא וסובל נפשית, רוב האנשים יעדיפו להיות נכים אך מאושרים. זה מעיד על כך שהמטרה העיקרית של האדם היא לא לשמור ... אך לא בגלל הנזק עצמו, אלא בשל ההשלכות הנפשיות שהוא עשוי להביא עימו. אדם שנעשה עיוור או נכה, לרוב יסבול רגשית מהמצב, אך אם מובטח לו שהוא יישאר מאושר לגמרי - הפחד מהנכות קטן משמעותית. כלומר, הבעיה האמיתית היא ... שגם כאב פיזי ניתן לנטרל על ידי תרגול מנטלי מסוים, מה שמוכיח כי שליטה נפשית מסייעת גם בהתמודדות עם סבל פיזי. אדם שעובר פגיעה פיזית חמורה יוכל במקרים מסוימים להתגבר עליה ולהמשיך לחיות חיים מאושרים, בעוד שאדם הסובל מנזק נפשי עמוק עלול לאבד את הרצון לחיות לחלוטין, גם אם הוא בריא לחלוטין מבחינה גופנית. סיכום נזק נפשי חמור יותר מנזק פיזי, משום שהוא הגורם האמיתי לסבל של האדם. אנשים לא רוצים להיפגע פיזית משום שהם חוששים מההשפעות הנפשיות של הפגיעה, ולכן ניתן לקבוע שהנזק הנפשי ... כאב פיזי לעומת כאב נפשי איך להתמודד עם טראומות בחירה חופשית והשפעתה על הרגשות איך לשלוט במחשבות שליליות מהות הסבל האנושי וכיצד להימנע ממנו שיפור המצב הנפשי והתמודדות עם קשיים מה יותר גרוע? מה יותר חמור? נפשי או פיזי, ... גופני, נזק נפשי, חולשה רגשית, חולשה פיזית, חולשה גופנית, חולשה נפשית, צער רגשי, צער פיזי, צער גופני, צער נפשי, סבל רגשי, סבל פיזי, סבל גופני, סבל נפשי, טראומה רגשית, טראומה פיזית, טראומה גופנית, טראומה נפשית, לקות רגשית, לקות פיזית, מצוקה רגשית, מצוקה פיזית, מצוקה גופנית, ... הזנחה רגשית, בחירה חופשית חלקית, בחירה חופשית רגשית, בחירה חופשית פיזית, ייסורים בגוף, ייסורים מחוץ לגוף, 2 סוגים של סבל, 2 סוגים של כאב, 2 סוגים של צרות, מגבלה רגשית, מגבלה גופנית, מגבלה פיזית, התעללות נפשית, פיזי או נפשי, ...
אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, טוב יוצר רע, רע יוצר טוב, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, איך נוצר אושר? איך נוצר סבל? איך נוצר טוב? איך נוצר רע? לראות את הטוב, לראות את הרע
אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, טוב יוצר רע, רע יוצר טוב, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, איך נוצר אושר? איך נוצר סבל? איך נוצר טוב? איך נוצר רע? לראות את הטוב, לראות את הרע
אין אושר בלי סבל, אין סבל בלי אושר, טוב יוצר רע, רע יוצר טוב, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, איך נוצר אושר? איך נוצר סבל? איך נוצר טוב? איך נוצר רע? לראות את הטוב, לראות את הרע האם אפשר ליהנות בלי לסבול? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בקשר ההכרחי בין טוב לרע, בין סבל להנאה, ובחוסר היכולת לחוות אושר ללא סבל ולהפך. לפי אליעד, אי אפשר באמת לחוות אושר ללא קיומו של סבל ולהפך, מכיוון שהם משלימים זה את זה. לדבריו, כל תחושה של אושר שאנחנו מרגישים תלויה באופן ישיר בתחושה של סבל שהרגשנו קודם, ולהפך. אם אדם נהנה ממשהו באופן משמעותי, זה רק מפני שלפני כן הוא סבל מחיסרון בתחום הזה. אם לא היה סובל לפני כן, הוא לא היה חווה את אותו האושר. לדוגמה, כאשר אדם נמצא בעבודה וסובל מכך שהוא לא בבית, תחושת הסבל נוצרת בגלל הרצון להיות בבית. הסיבה שהאדם לא נהנה מעצם השהות בעבודה היא משום שבאותו זמן הוא רוצה להיות ... בבית, או בחופשה במלון. אולם, אם באותה נקודת זמן לא היה קיים רצון חלופי כזה, אותו אדם לא היה סובל. מדוע יש הבדל בעוצמת הסבל בין אנשים? אליעד מדגים את ההבדלים בין עוצמות הסבל בעזרת דוגמה מעולם העבודה: שני אנשים יכולים להיות בעבודה, אבל כל אחד מהם יחווה סבל שונה. אחד מהם יסבול מאוד, משום שהוא יודע שמחכה לו בבית משהו לא נעים, כמו ויכוח עם אשתו או משימות בלתי נעימות. לעומת ... אדם אחר ייתכן וייהנה יחסית, כי הוא יודע שבבית מחכה לו משהו חיובי - כמו מנוחה או ארוחה טובה. הסבל וההנאה אינם תלויים רק במה שקורה באותו רגע, אלא בעיקר במחשבות על העתיד או בעבר, שהאדם מביא עמו אל ... שגר בעיר רועשת כמו תל אביב או שדרות התרגל לרעש, ולכן רעש נוסף בלילה פחות מפריע לו. כך, מידת הסבל היא יחסית לניסיון העבר ולציפיות שלנו לגבי המצב הנוכחי. איך המחשבות יוצרות סבל והנאה? לפי אליעד, בכל פעם שאנחנו חושבים זה טוב או זה רע, אנחנו למעשה יוצרים לעצמנו סבל עתידי או הנאה עתידית. למשל, כשאנחנו אומרים שתמונה היא יפה, אנחנו באופן לא מודע יוצרים סבל עתידי למקרה שבעתיד נראה תמונה שלא תהיה יפה כמוה. ההנאה מדבר כלשהו יוצרת ציפייה לחוות שוב את אותה הנאה, וכשהיא לא מתממשת, נוצר סבל. באופן דומה, כשאנחנו אומרים על דבר שהוא לא יפה, באופן אוטומטי נוצרת אצלנו מחשבה שאולי יכול להיות אחרת - כלומר, שאולי בעתיד נראה משהו יפה יותר. באופן הזה נוצר פוטנציאל לאושר. כלומר, האושר והסבל קשורים זה בזה באופן הדוק והם נובעים מהשוואה בלתי פוסקת בין המצב הנוכחי שלנו למצבים אחרים - טובים או ... שטכנית, אדם יכול לנסות לאמץ גישה נייטרלית ולראות דברים ללא הגדרה של טוב ורע, ולכאורה זה יכול להפחית את הסבל, אך גם את ההנאה. עם זאת, הוא מזהיר שגישה כזו של לא טוב ולא רע עלולה גם לגרום לאדם ... טוב ולא רע. מכאן, שלבסוף האדם עלול למצוא עצמו במעין מצב של שוויון מוחלט, שבו הוא לא נהנה ולא סובל, מה שעלול להוביל לשעמום או לריקנות קיומית. האם אפשר להפריד את הטוב מהרע? לדברי אליעד כהן, ניסיון להפריד את ... קודמת או ציפייה של טוב, ולהפך. הוא גם נותן דוגמה קיצונית: אם אדם יודע שימות בעוד שנה, תחילה הוא יסבול מאוד מהידיעה, אבל עם הזמן הוא יתרגל וירגיש פחות ופחות רע. כלומר, עוצמת הסבל משתנה בהתאם להסתגלות של האדם למצב. כיצד אפשר ליישם את ההבנה הזו בחיים היומיומיים? אליעד מציע גישה מעשית לחיים, ... רע?, האם אני חייב להרגיש רע מזה?, מה טוב בזה? וכדומה. באמצעות הטכניקה הזו, האדם יכול להקטין את עוצמת הסבל שלו, כי הוא לא מקבל באופן מוחלט את הגדרת הדבר כרע. מצד שני, אליעד מזהיר שאם מתרגלים רק את ... בעל ערך מוחלט. לכן, הוא ממליץ לשלב בין הגישות, כך שאפשר לחוות את החיים עם פחות תנודות קיצוניות בין סבל להנאה, ולשמור על איזון פנימי. האם הכל עניין של פרשנות אישית? לסיום, אליעד מדגיש שהכל קשור לפרשנות שלנו. כל ... שאדם מסוגל לראות שכל מצב הוא יחסי ולא מוחלט, כך הוא יוכל לנהל את רגשותיו טוב יותר ולחוות פחות סבל או הנאה מוגזמים ומטלטלים. האם יש אושר בלי סבל? איך נוצרת תחושת סבל? איך נוצר אושר? האם אפשר לא לסבול כלל? למה טוב ורע תמיד קשורים? איך מחשבות יוצרות מציאות? האם אפשר לחיות בלי טוב ורע?
להיות מאושר תמיד, אושר כל הזמן, מאה אחוז סבל, אושר או סבל, טוב או רע, להבדיל בין טוב לבין רע, האם הכל יכול להיות? סובל כל הזמן, אושר נצחי, סבל נצחי, מצבי רוח משתנים
להיות מאושר תמיד, אושר כל הזמן, מאה אחוז סבל, אושר או סבל, טוב או רע, להבדיל בין טוב לבין רע, האם הכל יכול להיות? סובל כל הזמן, אושר נצחי, סבל נצחי, מצבי רוח משתנים
להיות מאושר תמיד, אושר כל הזמן, מאה אחוז סבל, אושר או סבל, טוב או רע, להבדיל בין טוב לבין רע, האם הכל יכול להיות? סובל כל הזמן, אושר נצחי, סבל נצחי, מצבי רוח משתנים מהו ההיגיון שבסבל 100% מפסיקים לסבול? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק ברעיון המרכזי שמופיע בספרו, לפיו כאשר אדם סובל באופן מוחלט, כלומר, ב - 100%, הוא מפסיק לסבול. הרעיון הזה עשוי להישמע מבלבל, אך אליעד מציין שההיגיון שבדבר הוא פשוט מאוד: כדי לסבול, חייבת להיות הבחנה בין טוב לרע. זאת אומרת, אם אדם מסוגל לדמיין מהו הטוב, הוא יכול להרגיש את הרע ... טוב, כי הוא כבר לא משווה את המצב הבריא לזה שהוא חווה ככואב. ברגע שהוא מפסיק לרצות משהו אחר, הסבל שנגרם מהמחשבה על מה שאין לו פשוט נעלם. לדוגמה, אדם שסובל מחום יכול לדמיין את המזגן, אך אם היה ... הוא לא היה רוצה את המזגן. הוא היה פשוט מקבל את החום כפי שהוא. בכך הוא משחרר את עצמו מהסבל. כאשר מפסיקים להבחין בין טוב לרע, הסבל נעלם. כל עוד האדם לא רוצה לשנות את המצב, הוא לא סובל. אליעד גם מציין שלפעמים הרעיון של סבל 100% עשוי להיראות לא הגיוני. בשיחה עם אחד השומעים, אליעד מסביר שהתהליך הוא כזה: אם אדם מפסיק לרצות כל ... רוצה את הטוב ולא רוצה את הרע, הוא לא ירגיש שום דבר. איך תהליך זה משפיע על מצבים של סבל בחיי היום יום? אליעד מסביר כי בחיי היום יום, כאשר אדם לא רוצה שום דבר אחר, הוא למעשה מפסיק ... כל מה שהוא רואה בחיים ייראה רע. אולם, ברגע שמפסיקים להבחין בין טוב לרע, התוצאה היא שלא יהיה יותר סבל. אדם יכול להרגיש שהמצב שלו תמיד גרוע, אבל אם הוא יפסיק לרצות לשנות אותו, הסבל ייעלם. מה באמת אפשרי ומה לא? כשהשיחה מתקדמת, אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית אם הכל יכול להיות. השאלה הזו מעוררת ... בכלל. מה לעשות כאשר לא רוצים לשנות את המצב? אליעד מסביר שאם אדם סובל והוא לא מוכן לקבל את הסבל הזה, הוא צריך להפסיק להילחם בו. אם הוא יפסיק להילחם עם הרע, הוא לא ירגיש אותו יותר. זהו עיקרון חשוב בחיים, כי ההתנגדות לבעיה רק מחמירה אותה. אם תפסיק להילחם במצב שבו אתה נמצא, תוכל לשחרר את עצמך מהסבל. האם זה מציאותי להפסיק להבחין בין טוב לרע? השיחה מסתיימת בשאלה אם אפשר באמת להגיע למצב שבו אדם לא ... צורך להבחין בין טוב לרע, כי כל הבחנה כזו רק גורמת להרגיש רע. ברגע שמפסיקים להבחין בין טוב לרע, הסבל נעלם לחלוטין. הגדרת הסבל 100% ההבדל בין טוב לרע איך להפוך את הסבל לניסיון מקדם מה עושים כשחיים כל הזמן רע? האם כל דבר יכול להיות? מהו ההיגיון שבסבל 100% מפסיקים לסבול? בהרצאה זו, אליעד מסביר את הרעיון המורכב שמופיע בספרו, לפיו כאשר אדם סובל 100%, הוא מפסיק לסבול. איך זה עובד? כדי להרגיש סבל, חייבת להיות הבחנה בין טוב לרע. במילים אחרות, אם אנחנו מסוגלים לדמיין את הטוב, אז אנחנו יכולים גם לחוות ... למשל, אם מישהו חולה, הוא יכול לחשוב הלוואי והייתי בריא, כלומר, יש לו דימוי של טוב שהוא משתוקק אליו. כשהסבל מגיע ל - 100%, הכוונה היא שהאדם לא מסוגל יותר לדמיין את הטוב. לדוגמה, אם אדם חולה ואומרים לו ... להיות בריא?, הוא עונה לא, כי הוא כבר לא חושב שבריאות היא דבר טוב. בכך הוא משחרר את עצמו מהסבל, כי כל מה שמציעים לו הוא כבר לא מעניין אותו. ברגע שהוא מפסיק לרצות משהו אחר, הסבל שנגרם מהמחשבה על מה שאין לו, פשוט נעלם. כדי להמחיש את זה, אליעד מציין את הדימוי של אדם שסובל ... הוא היה סובל באופן מוחלט, הוא לא היה רוצה את המזגן. הוא היה פשוט מקבל את החום כפי שהוא. הסבל נובע מההבדלה בין טוב לרע, ומי שמפסיק להבחין ביניהם, מפסיק להרגיש סבל. כשמפסיקים לרצות לשנות את המצב, הסבל נעלם. אליעד מדבר גם על זה שבעצם, המחשבה שאדם יכול לסבול 100% ולפני כן הוא רק סובל 99%, לא תמיד הגיונית. כשהוא מגיע למצב שבו הוא לא רוצה שום דבר אחר, המצב הזה מביא להפסקת הסבל. בהמשך, אליעד שואל אם הכל באמת יכול להיות, והדבר מציף שאלות פילוסופיות על גבולות המחשבה וההיגיון שלנו. איך תהליך זה משפיע על מצבים של סבל בחיי היום יום? כשהאדם לא רוצה שום דבר אחר, הוא מפסיק להרגיש רע, כי אין לו רצון לשנות את ... אליעד מסביר שמצבים כאלה מביאים אותנו לאותו מקום שבו הכל הופך לשווה - אנחנו לא מבחינים בין טוב לרע, והסבל נמוג. מה באמת אפשרי ומה לא? הדיון נוגע גם בשאלה האם הכל יכול להיות, והשיחה מסתובבת סביב חקירה של מה כן אפשרי ומה לא. אם האדם מבין שכל הדברים קשורים לסבל, טוב ורע, אז בסופו של דבר הוא מבין את הגבולות של המחשבה וההבנה האנושית, ושלא כל דבר אפשרי. הגדרת הסבל 100% ההבדל בין טוב לרע איך להפוך את הסבל לניסיון מקדם מה עושים כשחיים כל הזמן רע? האם כל ... בל לא הצלחתי להבין. קראתי פעמיים. אליעד: טוב בפשוט. כתוב בספר לטענתו שאם מישהו סובל 100% אז הוא מפסיק לסבול. מה ההיגיון? מאוד פשוט. כדי לסבול אתה צריך ליהנות. בשביל לסבול אתה צריך שבמוח אתה יכול לדמיין טוב. בואו נלך יותר מזה: כדי להרגיש רע אתה צריך שהתודעה שלך תהיה ... אליעד: שיגדל ושיהרוג אותך, מה אכפת לך? אבל אתה אומר לא אני לא רוצה אותו ואתה נלחם בו, אז תסבול. ש: ו...? חחחחחחחחחחח צחוק בקהל. אליעד: טוב, הבנו את הנושא הזה? ש (מישהי אחרת מהקהל): לא אליעד: לא הבנת? ... לו רע. אז למה אתה אומר שהוא לא סובל? אליעד: אם הכל נראה לו רע, אז איך? מה זה לסבול? שאני רוצה משהו ולא מה שיש לי, נכון? אבל אם אני מוריד את הרוצה משהו? אז אי אפשר לסבול. ש: אבל לא הורדת לו את הרוצה לשנות!? אליעד: הורדתי, רוצה לשנות פירושו אני רוצה את זה, ולא את ...
בודהיזם, שחרור מסבל, טוב בלי רע, סבל ואושר, אושר וסבל, להשתחרר מהסבל, חוויה רוחנית, שינוי חוויה
בודהיזם, שחרור מסבל, טוב בלי רע, סבל ואושר, אושר וסבל, להשתחרר מהסבל, חוויה רוחנית, שינוי חוויה
בודהיזם, שחרור מסבל, טוב בלי רע, סבל ואושר, אושר וסבל, להשתחרר מהסבל, חוויה רוחנית, שינוי חוויה האם אפשר להשתחרר מהסבל בלי לוותר על האושר? אליעד כהן מסביר כי בתהליך השחרור מסבל יש להבין שמדובר בעסקת חבילה. כאשר אדם משתחרר לחלוטין מסבל, הוא מאבד בו - זמנית גם את האפשרות לחוות אושר מוגדר. הרציונל לכך הוא שבסיס כל תחושת אושר הוא מילוי של חיסרון, וכאשר אין חיסרון - אין אושר. לכן, שחרור אמיתי מסבל, ברמה המוחלטת, הוא גם שחרור מהיכולת לחוות שמחה ברורה ומוגדרת. האם ניתן לחוות אושר אמיתי ללא סבל מקדים? לפי אליעד כהן, אפשר תיאורטית לחוות מצב שבו קיים רק אושר ללא שום סבל קודם, אך במצב כזה האדם לא יהיה מודע לכך שהוא מאושר. הסיבה לכך נעוצה בחוקיות של העולם המוכר לנו, שבה כל דבר מוגדר באמצעות ההיפך שלו. אדם יודע שהוא מאושר רק ביחס לזמנים שבהם סבל. דוגמה נפוצה לכך היא שאדם מרגיש הנאה מאוכל רק בהתאם למידת הרעב שהיה לו קודם לכן. לכן, האושר מוגדר תמיד בזכות הסבל שקדמו לו. האם קיים מצב שבו טוב לך ללא צורך בהשוואה לרע? אליעד כהן מציג רעיון מורכב יותר, שלפיו מחוץ לחוקיות וללוגיקה הרגילה, קיים מצב אפשרי שבו אתה יודע שטוב לך בלי שהיית זקוק קודם לכן לחוות סבל או חיסרון. במצב זה, בדומה לאלוהים, אדם יכול לחוות אושר מוחלט ואינסופי ללא שום חיסרון מקדים. אולם, בשל העובדה שבמקום זה אין לוגיקה ואין גבולות, אפשרי באותה מידה שתהיה גם חוויה של סבל. מכיוון שבאין חוקיות הכל אפשרי, יכול להיווצר מצב אבסורדי שבו בו - זמנית יש לאדם טוב ורע, ללא כל סדר או חוק שמונע זאת. כיצד קשור הרצון לתחושות הסבל והאושר? על פי אליעד כהן, סבל ואושר נובעים מרצונות. אם אין לאדם שום רצון, לא יהיה לו סבל, אך גם לא יהיה אושר מוגדר. משמעות הדבר היא שכל תחושת אושר היא למעשה מילוי של חיסרון הנובע מהרצון, ... של אליעד, המקום שבו הכל קיים יחדיו בו - זמנית. האם אפשר להיות רק שמחים באופן קבוע ללא כל סבל? אליעד מבהיר כי בעולם שבו יש חוקיות ברורה, אי אפשר להיות מאושר תמיד באופן קבוע ללא שום סבל. כל הנאה מוגדרת על ידי מידת החיסרון שקדם לה, ולכן אם מבטיחים לאדם אושר תמידי ללא סבל כלל, מדובר בשקר או בהטעיה. גם ההצהרה שניתן להשתחרר מהרבה סבל כדי לחוות הרבה אושר, היא חלקית בלבד, שכן היחס בין סבל לאושר הוא תמיד יחסי - ככל שהסבל חזק יותר, כך גם ההנאה המגיעה בעקבותיו חזקה יותר. מדוע אנשים מחפשים אושר בעולם הרוחני? אנשים רבים מגיעים לעולם הרוחני כדי להרגיש טוב יותר ולהשתחרר מסבל. עם זאת, ככל שמעמיקים בדרך זו, מבינים כי השחרור האמיתי מסבל הוא גם ויתור על אושר מוגדר. האושר שמחפשים אנשים בעולם הרוחני מבוסס בדרך כלל על הפחתה משמעותית של סבל, אך אי אפשר להעלים את הקשר הבסיסי בין השניים. מי שמבין זאת לעומק יודע שאושר מוחלט מחייב גם ויתור מוחלט על הרצונות וההגדרות. כיצד אפשר להתגבר על החוקיות המטרידה של הסבל והאושר? אליעד מציג את המצב שבו אדם נמצא במקום מחוץ לחוקיות הלוגית המוכרת. במקום זה הוא יכול לחוות שמחה ... חיסרון. החופש האולטימטיבי הזה, שבו הכל אפשרי, הוא המקום האמיתי שאליו מכוון אליעד. במילים אחרות, אדם משתחרר לא רק מסבל, אלא גם מהצורך בשליטה ומוודאות מוגדרת. מה קורה לאדם שמפסיק לחפש? רבים מחפשים רוחניות כדי להפסיק את החיפוש המתמיד ... מושגי האני, הרצון והאוכל. הוא מבין את עצמו בו - זמנית גם כיוצר המציאות וגם כיציר המציאות. התוצאה היא שהסבל הופך למשהו שהאדם יכול אפילו לרצות, כיוון שהפרספקטיבה של האחדות מאפשרת לראות את הטוב שברע. שחרור מסבל מול אושר מוגדר משמעות הרצון והצורך באי - סבל אחדות ונפרדות כפרספקטיבות משלימות חוויית המציאות לפני ואחרי ההבנה חוקיות ההנאה והסבל בעולמנו האם שחרור מסבל מחייב גם ביטול של האושר? בשיחה מוזכר כי כאשר מורים רוחניים מדברים על שחרור מסבל, יש לזכור ששחרור מסבל הוא עסקת חבילה. מי שמבטיח ביטול סבל מבטיח גם ביטול אושר. אם אדם אינו מסוגל לסבול, הוא גם אינו מסוגל לשמוח, כיוון שאי - סבל משמעו שאין שום דבר שגורם לתחושה של חיסרון או צורך, וכך גם לא תתעורר תחושת שמחה בעקבות מילוי הצורך. ... לחוות אושר ללא סבל? אפשר אבל במצב זה לא תוכל לדעת שאתה מאושר. כדי לדעת שאתה מאושר אתה צריך לסבול. בחוקיות שאנחנו מכירים כך מחויב. שאלה: ואם אתה יוצא מהחוקיות הזו, אולי יש מקום שבו יש אושר שלא קשור ... רק באושר, גם רק בסבל, גם רק באושר וגם בסבל. כעיקרון שחרור מסבל הוא שחרור מרצון. ללא רצון לא תסבול אבל ללא רצון גם לא תחווה אושר. זוהי עסקת חבילה. כשאתה משתחרר מהכל יש לך את כל הצורות. או ... להפסיק לחפש. לא אכפת לו אושר, לא אכפת לו סבל, מהרצון להפסיק לחפש לשנות כל הזמן. לא משנה שאמשיך לסבול, אפסיק לרצות לשנות את זה. אבל אומר לך משהו מעבר, בסוף אתה גם מחפש וגם לא מחפש. מהצד שזה ...
סבל בדרך אל האושר, אושר בדרך אל האושר, לסבול כדי להיות מאושר, ליהנות כדי להיות מאושר, סבל לפני האושר, הנאה לפני האושר, אושר לפני האושר, גן עדן, גיהנום, סבל או אושר, להיות מאושר
סבל בדרך אל האושר, אושר בדרך אל האושר, לסבול כדי להיות מאושר, ליהנות כדי להיות מאושר, סבל לפני האושר, הנאה לפני האושר, אושר לפני האושר, גן עדן, גיהנום, סבל או אושר, להיות מאושר
סבל בדרך אל האושר, אושר בדרך אל האושר, לסבול כדי להיות מאושר, ליהנות כדי להיות מאושר, סבל לפני האושר, הנאה לפני האושר, אושר לפני האושר, גן עדן, גיהנום, סבל או אושר, להיות מאושר האם חייבים לסבול כדי להיות מאושרים? אליעד כהן דן בשאלה מהותית ועמוקה - האם הדרך אל האושר חייבת לעבור דרך הסבל, או שאפשר להגיע לאושר גם מתוך הנאה מתמשכת. הסוגיה המרכזית שאליעד עוסק בה היא הקשר בין סבל לאושר, וכיצד תפיסות שונות לגבי סבל ואושר יכולות לשנות את הדרך שבה אנשים מבינים את החיים ואת המטרות שלהם. מהי ההגדרה של אושר לפי אליעד כהן? אליעד מגדיר את האושר באופן מורכב. לדבריו, אושר הוא מצב שבו אין פחד מפני סבל או מפני משהו רע שיכול לקרות. כשבן אדם נמצא במצב שבו הוא מבין שאין לו באמת ממה לפחד, ושגם ... לפחד, כי לאחר הגיהינום בטוח מגיעים לגן עדן. כלומר, הפחד נעלם כאשר ברור שהסוף הוא טוב. האם באמת חייבים לסבול בדרך לאושר? לפי אליעד, יש שתי דרכים עיקריות להסתכל על הקשר בין סבל לאושר: גישה אחת אומרת שהאדם חייב לסבול מאוד בדרך לאושר. ככל שהוא סובל יותר, הוא משתחרר מהאחיזות שלו, וכשהוא מגיע למצב שכבר אינו רוצה כלום - שם הוא מגיע לאושר המוחלט. הגישה ... התקווה והשאיפה לעונג מושכות את האדם קדימה, והן אלו שגורמות לו להרגיש רע בגלל המרחק מהמצב הרצוי. כלומר, לא הסבל עצמו מקדם אותך לאושר, אלא דווקא ההנאות והשאיפות שמגדילות את הרצון שלך למשהו יותר טוב. אליעד מסביר ששתי הגישות נכונות. האושר תלוי גם בסבל וגם בתקווה וההנאה. למשל, כשאדם נמצא בדרך הרוחנית, הוא עשוי להרגיש רע כי יש לו תקווה מאוד גדולה להגיע למשהו טוב יותר, ואז הוא סובל מכך שהוא עדיין לא שם. אבל מצד שני, התקווה הזאת גם מושכת אותו הלאה ועוזרת לו להתקדם. כיצד פועל ... והפחד להישאר בו. השילוב הזה דוחף ומניע את האדם להתקדם הלאה. איך דוגמת האומלס ממחישה את היחס בין הנאה לסבל? אליעד מביא דוגמה של אדם חסר בית (אומלס), שכמה אנשים החליטו לקחת אותו ליום כיף: לקחו אותו למספרה, למסעדה ... שלו יהיה גרוע יותר - כי עכשיו הוא כבר יודע מה חסר לו. התקווה והחוויה הטובה הגדילו לו את הסבל כשהן נעלמו. דוגמה זו ממחישה את הטענה שככל שיש לאדם יותר תקווה וחוויות טובות, הסבל שלו גדל כשהוא לא משיג אותן. מה הסיפור של רבי נחמן על הממון והפחד מלמד אותנו על הדרך לאושר? ... אדם באמת מאושר כאשר הוא לא תלוי בשום דבר חיצוני. ככל שאתה תלוי יותר בדברים חומריים, כך אתה יותר סובל ומפחד. כאשר אתה מגיע למצב שאתה לא תלוי בכלום, אתה חופשי מהפחד, ואתה באמת מאושר. האם האושר תלוי בסבל או דווקא בהנאה? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהדרך לאושר אינה חייבת לעבור דווקא דרך סבל או דווקא דרך הנאה. הסבל וההנאה הם שני צדדים של אותה המטבע. לפעמים הסבל הוא מה שמקדם אותך לאושר, כי הוא גורם לך להתנתק מדברים חיצוניים. לפעמים ההנאה היא זו שמקדמת אותך, כי ... בשני המקרים, מדובר בשילוב של אהבה ושנאה, תקווה ופחד, שהם המנוע האמיתי של כל התקדמות לעבר האושר. האם חייבים לסבול כדי להיות מאושרים? מה הקשר בין הנאה לסבל? איך להגיע לאושר מוחלט? האם אפשר להיות מאושר בלי סבל? מה משמעות האושר לפי אליעד כהן?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: סבל, איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם לחץ? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: סבל, איך לפרש חלומות? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך להיגמל מהימורים? איך למצוא זוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם גירושין ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם באמת הכל לטובה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? איך להיות הכי חכם בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם לדומם יש תודעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל קוגניטיבי התנהגותי, מאמן אישי למציאת זוגיות, מאמן שיווקי בתחום סבל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 03_09_2025 השעה 05:11:21 - wesi1