אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שכל ✔אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
29:58אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
מהן הסיבות לחוויית החיסרון ולמה היא קיימת כל הזמן?

החוויות של חיסרון, כמו חיסרון בכסף, זוגיות או בריאות, לא מתייחסות רק למצב נקודתי שבו חסר לנו משהו מסוים, אלא קיימת חוויית חיסרון בסיסית יותר, שהיא חלק בלתי נפרד מהמציאות. הרעיון המרכזי הוא שלעיתים קרובות אנו מזהים את חוויות החיסרון האלה כדבר חיצוני או נקודתי, אך למעשה כל תחושת "ההעדר" נובעת מההפרדה בין דברים, שהיא חלק מהחוויה האנושית הבסיסית.

ההסבר המרכזי כאן הוא שלכל דבר יש תופעה נלווית של חיסרון: אם אני מזהה שולחן, זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני מזהה את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת "חיסרון" מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים.

מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות?

החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר "יש שולחן", אני גם מבין בו זמנית "אין פה דברים אחרים". זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון.

האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו?

החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש "בעיות גדולות" יותר, כמו חוסר בכסף, שמסתירות את תחושת החיסרון הבסיסי. לדוגמה, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר בכסף, אנחנו לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות.

מה הקשר בין הידיעה לחיסרון?

הידיעה על דבר מסוים, כמו "זה שולחן", תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר "אני יודע שיש שולחן", אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון.

האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות?

עצם הנפרדות בין הדברים היא "הצרה" הגדולה ביותר. כלומר, לא מדובר על בעיות חיצוניות כמו חוסר בכסף או בעיות זוגיות, אלא על עצם העובדה שאתה חווה את העולם כנפרד. ברגע שאתה תופס את הדברים כנפרדים, אתה חווה חיסרון. התפיסה הזו לא תמיד נראית כבעיה, אך היא הבסיס לכל תחושת חיסרון.

האם יש יתרון בכל חוויית חיסרון?

אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו "אני לא רוצה שולחן", היא גם חוויית "אני רוצה משהו אחר". כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו שמוגדר.

מה הפתרון לחוויית החיסרון המתמדת?

השלב הראשון הוא הכרה בכך שתמיד יש חיסרון, אך במקביל יש גם יתרון. אם אתה מבין את זה לעומק, אתה גם מבין שכל חוויית חיסרון היא תוצאה של המודעות שלך לנפרדות. אם תוכל להתחבר לתודעה של "אין שכל", שהיא חוויה של אחדות, תחוו את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד.

מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה?

הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ניתקל בתחושת חיסרון. רק כשנחזור לתודעה של אחדות, נוכל להשתחרר מההפרדה ומהחיסרון.
למה בכלל לשאול על חוויית חיסרון?

שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי? האם יש סיבה עמוקה לכך שאני מרגיש שחסרים לי דברים, כמו כסף או חוויות אחרות, והאם זו תופעה נקודתית או שהיא מתקיימת בי באופן קבוע?

תשובה: קודם כל, חשוב להבין שכאשר מדברים על חוויית חיסרון, לא מדובר רק באותן תחושות נקודתיות של "חסר לי כסף" או "חסר לי משהו מסוים". ישנה אפשרות לדבר על חוויית חיסרון עמוקה יותר, חוויה בסיסית שתמיד מתקיימת בך ואינה נעלמת. כשמישהו שואל "ממה נובעות חוויות החיסרון שלי?" הוא עשוי להתכוון לחוויות חיסרון מסוימות, כמו חיסרון בכסף, עבודה, זוגיות, ועוד. אבל הטענה היא שיש חיסרון יסודי יותר: עצם זה שאתה יודע או מרגיש משהו מובחן ומוגדר, פירושו שאתה בחיסרון תמידי שאינו תלוי מצב חיצוני.

מהי חוויית חיסרון רציפה וכיצד היא קשורה להפרדה?

שאלה: מה זאת אומרת חוויית חיסרון שמתקיימת 24 שעות ביממה?

תשובה: ההסבר הוא שמרגע שאתה חווה את עצמך כנפרד ממשהו אחר, אתה כבר מרגיש שחסר לך משהו. לדוגמה, אם אתה מסתכל על שולחן ואומר "זה שולחן", אתה מבחין בינו לבין דברים אחרים שאינם שולחן. כדי להבחין שמשהו הוא שולחן, עליך להרגיש שהוא אינו דבר אחר, שהוא חסר את מאפייני הדברים האחרים. עצם העובדה שאתה תופס מציאות מובחנת, שכל דבר מוגדר כדבר שאינו דבר אחר, מזכירה לך שקיים חיסרון של "היעדר מה שלא פה". זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר.

שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון?

תשובה: בדיוק כך. כשאתה חווה שולחן, אתה יודע בו זמנית שאין פה משהו אחר, למשל אין פה מכונית במקום השולחן, אין פה עצים במקום השולחן, וכן הלאה. ההגדרה "זה שולחן" גוררת תחושה של "יש פה שולחן, אך חסר פה משהו אחר". לכן, עצם ההפרדה מבטאת חוויית חיסרון שמשתנה רק לפי הנושא שאתה מתמקד בו.

האם יש הבדל בין חוויית חיסרון נקודתית לבין חוויית חיסרון בסיסית?

שאלה: קודם חשבתי שחוויית חיסרון מתייחסת לכך שאין לי מספיק כסף או זוגיות. איפה נכנסת פה ההבחנה בין החיסרון שאני מכיר לבין החיסרון הבסיסי?

תשובה: יש שתי רמות הבנה בעניין:

1. הרמה היומיומית: "למה רע לי בחיים?" או "למה אני מרגיש שחסרים לי דברים?". כאן אפשר לטעון שהסיבה לרע היא העובדה שאתה מבדיל בין מה שיש לך למה שאין לך. אם היית פחות עוסק בהבדלים, יכול להיות שלא היית מרגיש כל כך רע.

2. הרמה העמוקה יותר: עצם ההפרדה עצמה - עצם זה שאתה מזהה או מגדיר דבר אחד מול דבר אחר - היא כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של "חסר כאן משהו".

מדוע לפעמים אינני מרגיש את החיסרון ברמה העמוקה?

שאלה: אני לא תמיד חווה את החיסרון הזה כה מפריע. למה זה לא עולה בי כל הזמן?

תשובה: לפעמים יש לאדם "בעיות גדולות" יותר, או לפחות הן נחוות אצלו כגדולות יותר, ואז הוא מתמקד בהן. כאשר בעיות נקודתיות אלו נעלמות, והאדם לפתע שקט מהן, דווקא אז יתחיל להופיע החיסרון העמוק. לדוגמה, אם אין לך מספיק כסף, ההתעסקות המתמדת בכסף מסתירה את החיסרון היסודי שלך מעצם הידיעה וההפרדה. אם באמת היית פותר את כל הבעיות היומיומיות, היית יכול פתאום להטריד את עצמך בשאלה "איך זה שאני מודע לכך שקיים שולחן, ובאותה נשימה אני מודע לכך שחסרים פה כל שאר הדברים שאינם שולחן?".

האם תמיד יש גם יתרון בכל ידיעה?

שאלה: דיברת על כך שתמיד יש חיסרון, אבל האם אין גם יתרון בכל ידיעה?

תשובה: כן. אם תמיד יש חיסרון, פירושו שגם תמיד יש יתרון. בכל פעם שאתה אומר "יש פה כוס", מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של "יש". לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון.

מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון?

שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון?

תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר מסוים כוללת שלילה של דבר אחר, ומכאן תחושת "חסר". לדעת משמעו לחוות את הגבולות של הדבר, ולחוות את הגבולות של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר "זה רגש מוגדר", "זה רצון מוגדר", או "זאת חוויה מוגדרת" - המשמעות היא שאתה מייחד הגדרה לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא.

הנפרדות כצרה או כתופעה

שאלה: אם לומר שחוויית הנפרדות היא "צרה", האם זה אומר שזו בעיה שדורשת תיקון, או שזה מצב קיומי שאין ממנו מוצא?

תשובה: הטענה היא שהנפרדות עצמה היא כל ה"צרה". כלומר, לא מדובר על צרות בתוך הנפרדות (כמו בעיות נפוצות של "אין לי מספיק כסף" או "אני רוצה לשפר זוגיות"), אלא על עצם העובדה שאתה בכלל תופס עולם נפרד. ברגע שאתה חווה קיום נפרד של דברים, אתה נמצא במצב בסיסי של חסר. יש הרואים בכך בעיה שאין לה פתרון בתוך המערכת של השכל המוגדר, אלא רק ב"אי - שכל" - מצב שכלל לא עוסק בהגדרות.

האם בעיית החיסרון היא בהכרח אמיתית או מדומה?

שאלה: אם אני מרגיש שהחיסרון הוא מחויב (תמיד קיים), אז אולי אין לי ברירה אלא לסבול?

תשובה: כאן מתעוררת שאלה עמוקה: אם אתה באמת חושב שהחיסרון הזה מחויב, אז לא היית מתלונן עליו, כי לא היית מצליח לדמיין מצב ללא חיסרון. אדם לא מתלונן על משהו אם אין לו אפשרות לחשוב על היפוכו. כדי שתרצה לבטל חיסרון, אתה צריך לחשוב שיש אפשרות לחיות ללא אותו חיסרון. אם אינך מצליח לתפוס בדמיון או בתודעה מצב ללא חיסרון - לא תהיה לך התנגדות לעצם קיומו.

מה הקשר בין היכולת לדמיין את ההפך לבין חוויית הבעיה?

שאלה: אז כדי לחוות בעיה, אני צריך גם לדמיין את ההפך שלה?

תשובה: נכון. לא יכולה להיות בעיה ללא ידיעת הפתרון, או לפחות האפשרות לדמיין פתרון. אם אתה אומר "אני לא רוצה שולחן", זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין "אין פה שולחן". אם אתה אומר "אני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון", זה מעיד שאתה מסוגל לדמיין מצב של "אין שום חיסרון" - שהוא מצב הנובע מהתודעה שמבטלת את הנפרדות (או במילים אחרות, "אין שכל"). כאשר אדם באמת חושב שאין שום אפשרות אחרת, הוא אינו מתלונן עוד על המצב. תלונה על משהו משמעה שאתה מודע שיש אפשרות אחרת שהיית מעדיף.

מה ההבדל בין בעיה רגילה לבעיה של חיסרון תמידי?

שאלה: מה ההבדל, לדוגמה, בין "חסר לי כסף" לבין "תמיד יש חיסרון"?

תשובה: כאשר אתה אומר "חסר לי כסף" ואתה מדמיין שיש אפשרות "אני משיג כסף" - הדמיון כשלעצמו לא פותר לך את הבעיה בפועל, הוא רק מצביע שיש לך אפשרות לחשוב על פתרון. אבל זה עדיין לא הופך אותך לעשיר באותו רגע. ואילו כשאתה חווה את הבעיה הבסיסית של "תמיד יש חיסרון" - עצם היכולת לדמיין מצב של "אין חיסרון" (מצב של אחדות מוחלטת או "אין שכל") משנה את כל נקודת המבט באותו רגע, כי ההבנה הזו הופכת את עצם השאלה על קיום החיסרון לדבר שנראה פתאום לא הכרחי.

בניסוח אחר: אם אתה מסוגל להכיר בכך שקיים "אין שכל" שבו לא חווים שום נפרדות, ואתה באמת מתחבר לרעיון הזה, אתה כבר לא בטוח יותר שיש בעיה בהגדרת המציאות. זה שונה מבעיה רגילה שבה עצם הדמיון לפתרון לא מיד מעלים את הבעיה.

אז מה עושים בפועל?

שאלה: מה עלי לעשות כדי להתמודד עם העובדה שתמיד יש חיסרון?

תשובה: ראשית, ישנה אפשרות להתבונן לעומק בבעיה ולהבין אותה. לא תמיד נדרשת עשייה חיצונית כלשהי, אלא יותר מודעות גבוהה. התבונן היטב על השורש של אותה תחושה "תמיד יש חיסרון" - שאל את עצמך: "האם אני באמת בטוח שאין שום דרך להשתחרר מהחוויה הזו? האם אני מסוגל לדמיין מצב של אחדות?" עצם ההתבוננות הזו יכולה לפתוח פתח לחוויה שבה אינך מפריד בין הדברים, או לפחות להבין שהיכולת לדמיין או לתפוס מצב אחר קיימת בך.

שאלה: אז המודעות של "אני מבין שיש לי בעיה" היא בעצם הכיוון לתשובה?

תשובה: כן, משום שככל שאתה מבין לעומק "למה אני בטוח שיש חיסרון" או "למה אני בטוח שההפרדה היא מחויבת", כך אתה חווה את הדבר מבפנים. ההבנה העמוקה יכולה להפוך לחוויה שבה הגבולות מיטשטשים, או לחלופין, אתה מגיע לקבלה מלאה של עצם קיום החיסרון והיתרון בו - זמנית, בלי להיאבק בהם.

האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת?

שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות במצב של אחדות ולא להגדיר דבר?

תשובה: זהו מצב שנקרא לפעמים "אין שכל" - בו אין כל הגדרה נפרדת. החוויה הזו מתוארת כמצב שלא באמת אפשר לשים עליו את האצבע בצורה חד - משמעית, כי בהגדרה אין בו הפרדה. בזמן שאתה במצב של "אין שכל" אתה לא מתעסק במה חסר או מה מוגדר, משום שאין שם עניין של הגדרות כלל.

יחד עם זאת, כל עוד אתה כאן עם שכל מוגדר, אתה תמיד חוזר לתחושת "יש כאן משהו" ו"אין כאן משהו אחר". לכן, כשאתה אומר "אולי יש דרך לצאת מהחיסרון", עצם השאלה מעידה שאתה מסוגל לדמיין מצב אחר, וזו כבר ההוכחה שאתה לא בטוח שהחיסרון מחויב.

איך להעמיק את ההתבוננות?

שאלה: מה כדאי לי לעשות כדי להבין את הנושא לעומק ולא רק בצורה תיאורטית?

תשובה: תנסה להתבונן בחוויית הידיעה שלך בכל רגע ורגע. למשל, כשאתה מביט סביבך ורואה כוס, רואה שולחן, רואה כיסא, שאל את עצמך: "איך אני יודע שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי?" ותשים לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא מזון, וכן הלאה.

ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה רק מילים, אלא ממש תנועה נפשית של הפרדה, וכך להרגיש את אותה חוויית חיסרון וגם את חוויית היתרון שקיימת בכל ידיעה.

מה המסר הסופי?

שאלה: איך לסכם את כל מה שנאמר?

תשובה: חוויית החיסרון איננה רק תחושה של רצון למשהו שאין לי כאן ועכשיו (כסף, אהבה, בריאות וכו'), אלא חוויה בסיסית יותר: עצם זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של "יש".

לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, המכונה "אין שכל" או "אחדות", שבו הנפרדות נעלמת. ההבנה האם ועד כמה אפשר לחוות את זה בפועל תלויה בהתבוננות שלך ובמידת הרצון שלך להגיע להכרה הזו.
שאלה: ממה נובעות חוויות החיסרון שלי?

אליעד: כשאתה אומר חוויות חיסרון, זה אומר שלא הבנת על מה מדובר. איך אני יודע שלא הבנת? אני מדבר על חוויית חיסרון שרציפה 24 שעות ביממה. זה לא חוויות חיסרון, אלא זה חוויה אחת רציפה 24 שעות ביממה, לנצח נצחים, עבר הווה ויהיה, תמיד מחויב שתהיה בחיסרון.

אני מדבר על חוויית החיסרון הזאת, שנובעת מהפרדה. אתה מתכוון לאמר שחוויות החיסרון שאתה קורא להם חוויות חיסרון, למשל חסר לי כסף, אתה מבין שהחוויה הזאת נובעת מהפרדה, אבל אני לא כיוונתי לזה.

אני מתכוון שעצם ההפרדה היא חוויית החיסרון.

למשל אתה יודע שיש פה שולחן? אתה יכול לדמיין שולחן? כן. זה אומר שאתה בחוויית חיסרון. למה? כדי להרגיש שזה שולחן, אתה צריך להרגיש שאין פה דברים אחרים. זה לא משחקי מילים.

כדי לחוות שיש פה מיץ, אתה צריך לחוות שאין פה דברים אחרים. זאת אומרת שאתה כדי שתחווה משהו אתה צריך לחוות שאין משהו.

אתה יודע שיש פה שולחן או חווה שיש פה שולחן?

שאלה: חווה שיש פה שולחן.

אליעד: זה מה שבאתי להגיד, אי אפשר להגיד אני יודע בלי שאתה חווה את זה. אם אתה יודע אז אתה חווה את זה. לחוות ולדעת זה אותו הדבר.

אם אתה חווה משהו מוגדר, זה אומר שחוויית חיסרון. ואתה 24 שעות ביממה חווה חוויית חיסרון, לצורך קיום המציאות.

כשאתה מסתכל על הקיר, ואומר זה לא אני, זה אומר שבחוויה שלך אתה חסר משהו.

האם הבנת את זה? יש שתי הבנות.

יש הבנה שאתה שואל למה רע לי בחיים? אז אתה אומר שזה בגלל שאתה מבדיל בין דבר להיפוכו. אבל אני לא מדבר על חיסרון כזה, אני מדבר על החיסרון הבסיסי, שעצם זה שאתה יודע משהו, זה עצמו חיסרון. אבל זה לא ברמה התאורטית, אלא השאלה היא, אם אתה באמת חווה את זה? האם אתה מצליח לחוות את החיסרון שבידיעה?

שאלה: זה לא תמיד מתפרש אצלי בחוויה.

אליעד: אתה יודע למה? כי יש לך בעיות יותר גדולות. ברגע שיגמרו לך הבעיות הגדולות אתה תהיה מודע לבעיות הקטנות. אם יגמרו לך הבעיות, אתה תתחיל להיות מוטרד מזה שיש כאן שולחן.

אם תשב עם עצמך, ותדמיין שאין לך יותר בעיות, אתה תחווה חיסרון מעצם זה שאתה לא שלם.

אני רוצה להגיד שגם הפוך זה אותו הדבר.

אם תמיד יש חיסרון, זה אומר שגם תמיד יש יתרון. אם כל חוויה היא חיסרון, אז גם כל חוויה היא יתרון.

כרגע, אם חסר לך 100 שקל, אתה אומר חסר לי, אם מביאים לך 100 שקל, אתה אומר יש לי. אבל האמת היא שבכל דבר יש יתרון וחיסרון. גם אם יש לך 100 שקל אז חסר לך משהו אחר, אבל גם אם אין לך, אז גם זה שאתה יודע, אין לי, יש בזה יתרון. כל דבר שאתה יודע אותו, יש בו יתרון.

אם אתה מבין שבכל דבר שאתה יודע יש חיסרון, כדי לדעת שיש פה שולחן, אתה צריך לדעת שחסר פה משהו, או שחסרים פה דברים חוץ מהשולחן. ואז זה אומר, שאם אתה יודע משהו בעצם יש לך גם יתרון. כלומר, שאין מצב בעולם שאתה לא נהנה ממנו.

למשל אדם יגיד, ממה יש לי ליהנות? אם אתה יודע שיש פה שולחן, אז יש משהו שטוב לך. היתרון הוא, שאתה יודע שיש.

מה שאני רוצה להגיד, שמי שמודע שתמיד יש חיסרון, הוא גם מודע גם שתמיד יש יתרון.

חיסרון הכוונה, שאתה תמיד חווה שחסר, שזה אומר שאתה תמיד חווה שיש.

תמיד יש חיסרון, זה בתנאי שאתה תמיד משתמש בשכל המוגדר. אם תשתמש בשכל הלא מוגדר, אז לא תמיד יש חיסרון.

שאלה: אם אני רואה כוס.

אליעד: בחוויה עצמה יש חיסרון.

שאלה: אם אני רואה כוס, אני גם חווה מה שלא כוס.

אליעד: כשאתה אומר יש את זה, זה אומר שאין את השאר. כשאתה אומר, יש פה כוס, זה אומר שאין פה משהו אחר.

כול זמן שאתה יודע משהו, זה נקרא חיסרון. לדעת = לחוות. אם אתה יודע משהו מוגדר, אתה חייב לחוות שחסר משהו. כל הגדרה היא חיסרון. רצון מוגדר, רגש מוגדר, חוויה מוגדרת - הכל חיסרון.

שאלה: אם אתה לא מגדיר, אז אתה האחדות. ברגע שהגדרת נכנסת לצרות של הנפרדות.

אליעד: לא צרות, אלא לצרה של הנפרדות. הניפרדות כולה זה צרה. זה לא שבתוך הניפרדות יש צרות, אלא זה שאתה חווה ניפרדות זה אומר שמשהו חסר.

אם אדם אומר שיש לו בעיות בחיים בגלל שהוא מפריד, אז הוא לא מבין. ההפרדה עצמה היא הבעיה.

כדי להבין זאת אתה צריך להיות במודעות גבוהה ביותר, זה למעשה הבסיס של החיסרון. מתחתיו זה, אין חיסרון.

שאלה: איך פותרים את הבעיה?

אליעד: השאלה היא, איך יכול להיות שיש כאן בעיה, אם אנחנו בטוחים שהיא קיימת? הרעיון אומר שכדי שתהיה בעיה אתה צריך לרצות לשנות אותה. ואם אתה בטוח שיש בעיה, אז איך יכול להיות שאתה לא רוצה אותה. זאת אומרת, שכדי להגיד שאני לא רוצה את הבעיה, אתה צריך לחשוב שלא תהיה בעיה.

אם זו בעיה מחויבת, איך יכול להיות שזה לא מסתדר לך?

שאלה: הבעיה לא מחויבת.

אליעד: איך זה שהיא לא מחויבת? הרי תמיד יש חיסרון.

שאלה: מבחינה שכלית אני לא יכול להיות בטוח בבעיה.

אליעד: אז מה השאלה בעצם?

שאלה: כרגע אני חושב שהיא מחויבת.

אליעד: להגיד שהבעיה מחויבת, זה אומר שלא הבנת. למה אתה בטוח שהיא מחויבת?

אם היית בטוח שהבעיה מחויבת, אז לא הייתה בעיה, כי אז לא היית יכול לחשוב על זה שאין בעיה, ואז לא הייתה בעיה.

כדי להגיד שמשהו הוא בעיה, אתה צריך שהתודעה שלך תוכל לחשוב שהוא לא קיים, כדי לרצות את ההפך שלו. אבל אם היית באמת חושב שהבעייה הזאת מחויבת, אז לא היית יכול לחשוב על משהו אחר, ולא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה את זה.

אני מנסה להראות לך שאתה לא בטוח שתמיד יש חיסרון.

שאלה: אני לא בטוח שהבעיה מחויבת.

אליעד: אז מה השאלה?

כדי להגיד על משהו שהוא בעיה, אתה צריך להיות מסוגל לדמיין את ההפך.

אתה רואה את כל הבעיות שיש וחווה שהם קיימות בגלל שאתה רואה את ההפך.

אבל אם האדם מסוגל לתפוס גם את ההפך של הבעיה, אז לא הייתה בעיה.

יש בעיה של ניפרדות, אתה אומר שכדי לחוות את הבעיה, אתה צריך לדעת גם על ההפך. אבל אם היית יודע גם על ההפך, אז למעשה אין בעיה. אתה יכול להיות בהפך של האין שכל, ואז אין כבר בעיה.

אני אסביר שוב, שני דברים נאמרו, האחד, שכדי לדעת משהו אתה צריך לחוות חיסרון. כדי לדעת שיש פה כוס, אני צריך לדעת שפה אין משהו.

דבר נוסף שאמרנו, שכדי שתהיה לך בעיה על משהו, למשל מפריע לי שיש פה שולחן, זאת אומרת שאתה יכול לחוות שאין פה שולחן. כי כדי להגיד שאני לא רוצה משהו, אתה צריך לחשוב שאתה רוצה את ההפך.

שאלה: לא יכולה להיות לך בעיה, אם אתה לא יודע מה הפיתרון שלה.

אליעד: להגיד, אני לא רוצה פה משהו, זה כמו להגיד, אני רוצה פה משהו אחר. אז אם לא היית יכול לדמיין פה משהו אחר, אז לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה משהו.

להגיד אני לא רוצה את זה, זה בעצם להגיד אני רוצה משהו אחר, ואם התודעה שלך הייתה חושבת שמחויב שיהיה פה המשהו הזה, והיא לא הייתה יכולה לדמיין משהו אחר, לא היית יכול להגיד שאתה לא רוצה את המשהו האחר.

שאלה: לא יכולה להיות לך שאלה, אם אין לך שאלה.

אליעד: לא יכולה להיות לך בעיה, אלא אם כן אתה מודע לזה שאין בעיה.

זה עניין של מודעות, אם אתה מודע מה קורה לך בראש, אני לא רוצה את זה, בגלל שאני חושב שאפשר אחרת, אני מודע לדבר ולמה שאחרת שלו, ואם אתה מודע לאחרת, אז אתה יכול להתחבר לאחרת ואין בעיה.

שוב, תמיד יש חיסרון, לדוגמה, אדם אומר שהוא לא רוצה שולחן. מבינים שהוא רוצה משהו אחר. עכשיו אדם אומר שהוא לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, האדם מבין שתמיד יש חיסרון והוא לא רוצה את זה. כשהוא אומר שהוא לא רוצה את זה, זה רק בגלל שהוא באותו רגע מחובר לאין שכל.

אם היית רק בשכל, ולא הייתה לך האפשרות של האין שכל, לא היית מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון.

שוב, יש בעיה בתוך השכל, האדם אומר שהוא לא רוצה שולחן, זה אומר שהשכל שלך יכול לחשוב על משהו אחר.

אבל אם אדם אומר, שהוא לא רוצה להיות במצב שתמיד יש בו חיסרון, זה אומר שהוא יכול לדמיין מצב שלא תמיד יש בו חיסרון. כי אם הוא לא היה יכול להתחבר לאין שכל, הוא לא היה יכול להיות מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון.

ואם הוא מוטרד מכך שתמיד יש חיסרון? כי הוא מדמיין את האין שכל, ואם הוא מדמיין את האין שכל, אז אין כבר שאלה מדוע יש חיסרון.

וזה שונה מבעיה רגילה.

כי בבעיה רגילה, למשל אתה לא רוצה עט כחול, אלא רוצה עט אדום. אבל אין לך עט אדום, אתה רק מדמיין עט אדום.

אבל באין שכל, אם אתה מבין מה אמרת, זה עושה היפוך לשאלה עצמה.

לדוגמה, אני רעב ורע לי, אתה יכול לדמיין את עצמך שבע. אבל זה שאני אומר לעצמי שאני שבע זה לא אומר שאני לא רעב. (בחיצוני זה לא אותו הדבר)

אבל בפנימי, ברמה הכי תחתונה, אין לך מילוט, ההפך שלה זה הפיתרון המוחלט של כל הבעיות.

למשל אם יש לך בעיה, אני רעב, אתה הופך את זה לאני שבע. אבל זה שאני חושב שאני שבע, זה לא אומר שאני שבע.

אבל אם אתה אומר שרע לך מזה שתמיד יש חיסרון, ואתה מבין מה אמרת, אז כדי שיהיה לך רע מזה שתמיד יש חיסרון, אתה מתבונן, למה רע לי מזה שתמיד יש חיסרון? כי אני בעצם יכול לדמיין שלא תמיד יש חיסרון, כי אם הייתי בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לי רע מזה שתמיד יש חיסרון.

אם היית בטוח שתמיד יש חיסרון, אז לא היה לך רע מזה. כי לא היית יכול לא לרצות את זה.

כדי להגיד שאני לא רוצה שתמיד יהיה חיסרון, לשם כך אתה צריך להיות מסוגל לחשוב, לא תמיד יש חיסרון.

ולא תמיד יש חיסרון, שורשו באין שכל.

ויש עוד שאלה, אולי בגלל שאני מתלונן שתמיד יש חיסרון, זה לא בגלל שאני חושב שיש מצב שבו אף פעם אין חיסרון, אלא בגלל שאני חושב שתמיד יש יתרון?

אני לא רוצה את התמיד יש חיסרון, לא בגלל האין חיסרון, אלא בגלל היש תמיד יתרון.

התמיד יש יתרון - זה בתוך השכל.

אם אתה מוטרד מכך שתמיד יש גם יתרון וגם חיסרון, ואם אתה לא מוכן לקבל את זה, אז זה מהאין שכל.

להגיד שאתה לא רוצה את החיסרון זה בגלל שאתה לא רוצה את היתרון, אבל להגיד שאני לא רוצה את היתרון והחיסרון, אלא רוצה אחד, זה רק בגלל שאתה מודע לאין שכל.

שאלה: מה שיעורי הבית שלי?

אליעד: כלום.

שאלה: אני חושב שאני מבין את הבעיה.

אליעד: יפה נתת לעצמך את התשובה, תבין יותר טוב את הבעיה, אז תגיע לתשובה. תנסה להתבונן למה אני בטוח שתמיד יש חיסרון. להבין את זה פירושו לחוות את זה.
הוכחות תוצאות להבדיל בין דבר והיפוכו לשנות אותה רוצה להיות להיות מוטרד טענה המוחלט מעל לשכל האנושי לא להגדיר טרוד אושר איך להיות איך להיות מאושר איך להיות מאושרים איך נוצר איך נוצר סבל איך נוצרות איך נוצרים אנושי אנושיות גבולות השכל השכל השכל האנושי השתחררות חופש חיסרון חיסרון תמידי חסרונות כיצד להיות מאושר כיצד נוצרות להיות מאושר להיות מאושרים להשתחרר להשתחרר מהסבל למה יש סבל למה רע לי מהות מהות הסבל מודעות מודעות עצמית מחוץ לשכל האנושי מעבר לשכל האנושי מעל השכל מעל השכל האנושי מעל לשכל האנושי סבל רע לי שכל שכל אנושי שכל על אנושי תמיד יש חיסרון
שכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם
שכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם
שכל כמגבלה, חוכמה או טיפשות, אין שכל אין דאגות, יותר שכל יותר טוב, יותר שכל יותר רע, טיפשות טובה, טיפשות רעה, סיפורי מעשיות, מעשה מחכם ותם, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, מעשה בחכם ותם האם שכל הופך את החיים לטובים יותר או גרועים יותר? אליעד כהן מציג בשיחה את השאלה המורכבת: האם עדיף לאדם שיהיה לו יותר שכל או פחות שכל? בתחילה, נדמה שהתשובה ברורה ופשוטה - הרי יותר שכל מאפשר לראות יותר אפשרויות, לחשוב מהר יותר ולפתור בעיות רבות יותר. לדוגמה, אם שני אנשים משחקים שחמט, מי שיש לו שכל מפותח יותר יוכל לראות מהלכים רבים קדימה ולכן הוא יוכל לנצח. או במקרה של שני אנשים שמתחרים אחד נגד השני בדו - קרב, מי שרואה את העתיד הרחוק יותר בזכות שכלו, יהיה בעמדה טובה יותר לנצח. אך אליעד מסביר כי אף שהשכל נראה כמועיל, הוא בו - זמנית גם מגבלה קשה. הוא מדגים זאת דרך האנלוגיה של מכונית שנוסעת ב - 200 קמש לעומת מכונית שנוסעת ב - 2 קמש. ... הגבוהה של המכונית, אתה עלול להתרסק. לעומת זאת, מכונית איטית אמנם לא תתרסק, אך היא גם לא תגיע רחוק. כלומר, ככל שיש לך יותר שכל, כך אתה רואה יותר בעיות, יותר דאגות ויותר סיבות לסבל. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב בגלל שהוא מרוויח מעט כסף, אך למעשה, הסיבה לעצב היא השכל שלו, שמעריך את הכסף כדבר טוב וחוסר בכסף כדבר רע. ללא שכל, האדם לא היה סובל כלל כי לא היה מבין כלל שיש בעיה. האם שכל הוא באמת יתרון? אליעד מביא דוגמאות נוספות: אדם ללא שכל ניתן לרמות בקלות, אך הוא לא ירגיש מרומה כי אין לו את היכולת להבין שנעשה לו עוול. מנגד, אדם בעל שכל יבחין מיד ברמאות ויסבול ממנה. זו דוגמה לכך ששכל, על אף יתרונותיו הברורים, גם יוצר מגבלות קשות שלא ניתן להימלט מהן בקלות. אליעד משתמש בדוגמה נוספת, קשה וכואבת יותר, של בחורה שנאנסה או של אדם שמרגיש שהוא לא נראה טוב. הוא מסביר שהסבל שלה נובע מהשכל שלה שמבין שמשהו לא טוב קרה לה או שהמראה שלה אינו אידיאלי. אילו לא היה לה שכל, היא לא הייתה מסוגלת להבין את משמעות הדבר ולכן לא הייתה סובלת כלל. האם אפשר לשלוט בשכל ולהשתמש בו כרצונך? הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע למצב שבו אתה חכם יותר מהשכל שלך. המשמעות של להיות חכם יותר מהשכל שלך היא להצליח לשלוט בשכל במקום שהשכל ישלוט בך. כשהשכל מציג בעיה או מגבלה, תוכל לבחור אם להקשיב לו או להתעלם ממנו. אליעד מתאר את המצב האידיאלי ככזה שבו השכל לא כופה את עצמו אלא נמצא בשליטתך. כשאתה רוצה להקשיב לשכל, אתה מקשיב, וכשאתה רוצה להטיל ספק בשכל, אתה עושה זאת. כך השכל הופך לכלי שניתן להשתמש בו בצורה אפקטיבית מבלי להפוך לעבד שלו. מה ניתן ללמוד מסיפור מעשה מחכם ותם של רבי נחמן? אליעד מזכיר את סיפורו של ...
השכל של אליעד כהן, הדרך של אליעד כהן, להיכן הדרך מובילה, השיטה של אליעד כהן, שכל אנושי, שכל על אנושי, דבר והיפוכו, למה התכוון המשורר?
השכל של אליעד כהן, הדרך של אליעד כהן, להיכן הדרך מובילה, השיטה של אליעד כהן, שכל אנושי, שכל על אנושי, דבר והיפוכו, למה התכוון המשורר?
השכל של אליעד כהן, הדרך של אליעד כהן, ... השיטה של אליעד כהן, שכל אנושי, שכל על אנושי, דבר והיפוכו, למה התכוון ... שלו איננה להציג שכל או תפיסה חדשה, אלא להראות שכל תפיסה קיימת אינה נכונה, כלומר, לא ... מוחלט. הוא לא מציע שכל אחר או תפיסה נכונה, אלא מבקש לשלול את ... האם אליעד כהן מחליף שכל בשכל אחר? נראה כי ישנה טענה ... חושב, כלומר, מחליף שכל בשכל אחר. אליעד מבהיר בצורה ... כי הוא לא מחליף שכל בשכל אחר, אלא מחליף שכל באין שכל. לדבריו, הוא אינו מציע מערכת חדשה של ... מה ההבדל בין המרת שכל לשכל לבין המרת שכל לאין שכל? אליעד מציין שהשיטה שלו אינה מחליפה ... באחרת, אלא מבהירה שכל תפיסה או שכל שנראית נכונה מכילה בתוכה את ההפך שלה. ... ורע, אלא להכיר בכך שכל תפיסה כזו היא בהכרח מוגבלת. החידוש ... מקובלת. הוא לא מציע שכל חלופי אלא שואל את השאלות שיביאו את ... עמדה שלו אלא עמדה שכל אחד שאומר דבר מה מוגדר מציב את עצמו ... השיטה, יש להכיר בכך שכל תשובה שהיא מוגדרת מראש, מתמודדת עם ... אליעד כהן מציין שכל דבר שהוא אומר הוא שקר, ואף ההיפך ממנו ... השיטה של אליעד כהן שכל אנושי ושכל על - אנושי האם אפשר לתפוס את האמת? מה ... האם אליעד כהן מחליף שכל בשכל אחר? ישנה טענה שאליעד כהן מחליף שכל אחד בשכל אחר, כלומר, משנה את האופן שבו אדם ... הוא אינו ממיר שכל בשכל, אלא ממיר שכל באין שכל. אליעד טוען שהמטרה שלו אינה לתת תפיסה ... מה ההבדל בין המרת שכל לשכל לבין המרת
אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל?
... שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין האושר וחוסר האושר. ונתחיל מהסוף, והסוף הוא שיש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון הוא השכל והכוח השני הוא העדר השכל חוסר השכל אין שכל. ושני הכוחות האלו מתקיימים זה לצד זה במציאות שלנו. כי המציאות שלנו מכילה בתוכה את הכל, את השכל ואת חוסר השכל. ובתוך השכל עצמו יש דרגות שונות ובתוך חוסר השכל עצמו, גם בו יש דרגות שונות. וכאשר אנחנו אומרים חוסר שכל, אין הכוונה למה שנקרא אצל האדם חוסר שכל. כי מה שנקרא אצל האדם חוסר שכל, הוא בעצם שכל בעוצמה נמוכה. ומה שנקרא אצל האדם שכל גדול, הוא בעצם שכל בעוצמה גבוהה. כי יש דרגות של שכל. ורוב בני האדם בעולם נמצאים סביב דרגת הממוצע של השכל. ובני האדם הנורמאליים והרגילים של המציאות, הם אלו שרמת השכל שלהם היא ממוצעת. ומי שדרגת ועוצמת השכל שלו גדולה יותר, הוא נחשב לגאון ולחכם גדול. ומי שעוצמת השכל שלו נמוכה, הוא נחשב לטיפש ולמשוגע. כי השיגעון והחוכמה, הם רק ביחס לממוצע. כי אם רוב העולם היו חושבים כמו מה שנקרא משוגע, הרי שמה שנקרא נורמאלי ... כמו הגאונים, הרי שגם הנורמאליים היו נחשבים למשוגעים. כך שכל מה שנדמה לבני אדם לחוכמה או לשיגעון, זה הכל רק מחמת הכמות של המשוגעים חכמים שחושבים את אותו השכל שיגעון. וככל שכמות המשוגעים שחושבת את אותו הדבר גדלה, כך השיגעון הופך להיות נורמאלי יותר. ומי שהוא משוגע יותר, הוא הופך להיות חכם יותר. ואם הוא משוגע פחות, אז הוא נחשב לחכם פחות. כך, שכל מושג השכל החוכמה והטיפשות והשיגעון, הוא לחלוטין רק באופן יחסי בלבד, אך הוא לא בהכרח משקף את האמת של המציאות. כי מצד האמת אולי בדיוק ההפך הוא הנכון, ואולי ... המשוגע צודק וכולי... ובכל מקרה כל בני האדם בעולם משתמשים בשכל שלהם. וגם המשוגע הגדול ביותר, גם הוא משתמש ב
שכל ואושר - אין שכל אין דאגות - מה הקשר בין שכל לבין אושר?
שכל ואושר - אין שכל אין דאגות - מה הקשר בין שכל לבין אושר?
שכל ואושר - אין שכל אין דאגות - מה הקשר בין שכל לבין אושר? מה הקשר בין שכל לבין אושר? אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית, מהו הקשר בין השכל לבין האושר, תוך שימוש במשפט המוכר אין שכל אין דאגות. משפט זה, לדברי אליעד כהן, נחשב לאחד המשפטים המפורסמים ביותר בעולם, והוא מכיל חלק מסוים של אמת לצד חלק מסוים של שקר. ההיגיון הפשוט אומר שמי שאין לו שכל, כמו ילד קטן או אדם משוגע, יש לו פחות דאגות משום שהוא פחות מודע למציאות סביבו. עם זאת, הוא מדגיש כי גם אדם משוגע ... שאין לו טרדות כלל הוא אבן, פשוט משום שאין לה שכל כלל. האם באמת מי שאין לו שכל הוא מאושר? למרות שלמי שאין לו שכל יש פחות דאגות מסוימות, אליעד מסביר שלא השכל הוא הגורם לאושר או לסבל, אלא המאבק והקונפליקט בין השכל לבין חוסר השכל. כלומר, האושר האמיתי יכול להתקיים בשני מצבי קיצון בלבד: או במצב של חוסר שכל מוחלט, שבו האדם אינו מסוגל להבדיל בין טוב לרע כלל ולכן לא יכול לסבול, או במצב שבו האדם מבין את המציאות בשלמותה ... הסבל, על פי אליעד כהן, נוצרת כאשר לאדם יש שכל חלקי. כאשר האדם מסוגל להבחין בין טוב לרע, הוא מתחיל לרצות לשנות את המציאות, לשפר אותה, מה שיוצר סכסוך פנימי ... ולא במלואה. כיצד לנקוט עמדה ברורה בנוגע לשכל? אליעד כהן מדגיש שעל האדם לנקוט עמדה ברורה ולא לזגזג בין שני קצוות הסקאלה: או שהוא בוחר להבין את המציאות במלואה, ... - משמעית וללכת איתה עד הסוף. האם כדאי להשתמש בשכל או לא? לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהאושר אינו תלוי בשאלה אם יש לאדם שכל או אין לו שכל. אם האדם מחליט לא להשתמש בשכל, אסור לו לדאוג כלל משום דבר, לא לעתיד ולא לעבר, והוא צריך לחיות את חייו בלי שאלות ובלי דאגות. אם הוא מחליט להשתמש בשכל, עליו להשתמש בו עד הסוף, ולהבין את משמעות החיים והמציאות במלואה. אסור לאדם להישאר באמצע, כיוון שזה בדיוק מה שגורם ... העצמית ושל נקיטת עמדה ברורה ביחס לשימוש בשכל. או שהאדם בוחר ללכת עם השכל עד הסוף, או שהוא מחליט לוותר עליו לגמרי. רק בצורה כזאת, הוא יכול להגיע לתחושת אושר אמיתית ולחיים שלמים ללא סבל מיותר. אין שכל אין דאגות? איך להיות מאושר באמת? למה אני סובל? איך להתמודד עם חרדות? מהי שלמות פנימית? להבין את המציאות או לוותר? הקשר שבין השכל לבין האושר. האם אין שכל אין דאגות? מהי האמת? ועוד. נדבר כאן על הקשר שיש בין שכל לבין אושר, מה הקשר שבין שכל לבין אושר? אחד המשפטים הגדולים בעולם, אין שכל אין דאגות ואחד השקרים הגדולים בעולם שיש בו מן האמת, שלמי שאין שכל אין לו דאגות. ויש קשר בין
2 סוגים של לא משנה, 2 סוגים של אושר, 2 סוגים של מורים רוחניים, 2 סוגים של הארה רוחנית, לא משנה עם שכל, לא משנה בלי שכל, מדיטציה, שום דבר לא משנה, עם שכל או בלי שכל, משנה או לא משנה
2 סוגים של לא משנה, 2 סוגים של אושר, 2 סוגים של מורים רוחניים, 2 סוגים של הארה רוחנית, לא משנה עם שכל, לא משנה בלי שכל, מדיטציה, שום דבר לא משנה, עם שכל או בלי שכל, משנה או לא משנה
... של לא משנה, 2 סוגים של אושר, 2 סוגים של מורים רוחניים, 2 סוגים של הארה רוחנית, לא משנה עם שכל, לא משנה בלי שכל, מדיטציה, שום דבר לא משנה, עם שכל או בלי שכל, משנה או לא משנה מהם שני הסוגים של לא משנה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתאר שני סוגים שונים של המושג לא משנה, תוך כדי ניתוח של המשמעות והשפעתם על התפיסה ... הללו, כי ייתכן שהוא אומר זאת מתוך עייפות או חוסר רצון להתעמק, או אולי מתוך הבנה רגשית או שכלית. יש שני סוגים של לא משנה שיכולים להופיע: לא משנה מתוך שכל - כאשר אדם מבין שכלית שזה לא משנה. לדוגמה, אדם יכול להגיע למסקנה כי לא משנה אם הוא יבחר כוס מים רגילה או כוס תפוזים. מבחינת התפיסה השכלית, כל הבחירות שוות ואין סיבה להעדיף אחת על פני השנייה. לא משנה מתוך אין שכל - כאשר אדם לא עוסק בשיקול דעת רציונלי, אלא פשוט אומר לא משנה מבלי להפעיל שכל או הבנה אמיתית. הוא נמצא במצב של אובדן ענווה או חוסר יכולת להתמודד עם בחירות קיומיות. אליעד משווה את שני הסוגים הללו ומסביר כיצד כל אחד מהם משפיע על תפיסת החיים. הוא טוען שלא משנה מתוך שכל הוא הבנה עמוקה ומודעת שאין באמת הבדל בין האפשרויות, בעוד שלא משנה מתוך אין שכל נובע ממקום של חוסר מודעות או בריחה מהתמודדות עם המציאות. מהי השפעת השכל על תחושת האושר? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציין שני סוגים של אושר שהם תוצאה ישירה של השפעת השכל על תפיסת החיים: אושר שנובע מהשכל - כאשר אדם מתבונן בחיים בצורה רציונלית ומבין שהרבה מהדברים שהוא רואה כבעיות אינם באמת מהותיים או חשובים. אושר זה מתפשט מתוך הבנה שכלית שמה שנראה כקושי או אתגר הוא למעשה חסר ערך אמיתי בטווח הארוך. אושר שנובע מהחוויות הרגשיות - כאשר האושר נובע מתוך התחושות האישיות של האדם, שלא בהכרח מבוססות על השכל. אדם זה לא רואה את העולם באור רציונלי, אלא הוא חי את הרגע, ומתוך תחושות פנימיות משיג את האושר. אליעד מסביר כי לכל אחד מהסוגים הללו יש יתרונות וחסרונות, ... אדם לשאוף להגיע לאחד מהם, תלוי במצב הרוח או בתפיסת עולמם. האם ניתן להגיע לאושר אמיתי בלי שכל? אליעד כהן מדבר גם על השאלה האם אפשר להגיע לאושר אמיתי אם לא מפעילים את השכל. הוא מציין כי קיימת הבחנה בין שני סוגי אושר: האחד המתבסס על השכל וההבנה, והשני המתבסס על רגשות ותחושות רגעיות. בעוד שהאושר של השכל מספק תחושת יציבות וביטחון, אושר שנובע מהרגשות עשוי להיות לא יציב, אלא תלוי בגורמים חיצוניים. האם אפשר לפתח אושר מתוך מדיטציה? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר גם ... של אושר יכולים להתקיים בו זמנית? אליעד מציין כי לא תמיד אפשר להיות בו זמנית במצב של אושר שכלי ואושר רגשי. כל סוג אושר דורש התמקדות שונה במציאות: כאשר אדם עוסק בהבנה שכלית של מהות החיים, הוא משחרר את עצמו מהרבה מהדאגות הפנימיות. מצד שני, כאשר אדם פועל מתוך רגשותיו, הוא עשוי להיות לכוד בחוויות רגעיות שאין להן קיום ארוך ... אנו תופסים את האושר וההארה הרוחנית. הוא מדבר על שני סוגים של מורים רוחניים: מורה רוחני עם שכל - המורה הזה מבוסס על עקרונות רציונליים ומסביר את הדרך לשחרור פנימי באמצעות שיקול דעת והבנה שכלית. הוא מדגיש את החשיבות של להפעיל את השכל ולהבין שהדברים אינם חשובים ברובם. מורה רוחני ללא שכל - מורה זה מציין שמעל השכל יש מקום של הכל שווה, ושהאדם צריך פשוט להיות במצב של קבלה מוחלטת של כל מה שיש. מהם שני סוגים של לא משנה? מהי השפעת השכל על תחושת האושר? האם ניתן להגיע לאושר אמיתי בלי שכל? האם אפשר לפתח אושר מתוך מדיטציה? האם שני סוגים של אושר יכולים להתקיים בו זמנית? מה הקשר בין סוגי המורים הרוחניים וההארה הרוחנית? מהם שני הסוגים של לא ...
שכל או אין שכל, להיות אלוהים בלי שכל ועם שכל, חוויית האחדות בלי השכל ועם השכל
שכל או אין שכל, להיות אלוהים בלי שכל ועם שכל, חוויית האחדות בלי השכל ועם השכל
שכל או אין שכל , להיות אלוהים בלי שכל ועם שכל, חוויית האחדות בלי השכל ועם השכל האם ניתן לחוות את אלוהים באמצעות השכל ובלעדיו? אליעד כהן מסביר את השאלה האם אפשר לחוות את אלוהים עם השכל או דווקא בלי שכל, ומה המשמעויות המעשיות של חוויה כזו בחיי היום - יום. אליעד מדגיש שהשאלה מתחילה בעצם ביכולת לחוות את המציאות כאלוהים, או כחוויה מוחלטת של אחדות, לא דרך השכל - אלא מעבר לו. לפי אליעד, האדם חושב באופן טבעי באמצעות שכל והיגיון, כי ביומיום חייבים להשתמש בשכל כדי לתפקד. לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ורואה רכב שמתקרב אליו, הוא זז הצידה באופן שכלי והגיוני כדי לא להיפגע. במקרה זה השימוש בשכל הוא הכרחי, כי בלעדיו לא ניתן להתקיים בעולם בצורה תקינה ובטוחה. עם זאת, אליעד מסביר שיש חוויה אפשרית אחרת של המציאות, חוויה ללא שכל. אבל הוא גם מבהיר שלחוות את אלוהים ללא שכל בלבד זה לא אפשרי בפועל, כיוון שהאדם כל הזמן מתנהל בעולם החומרי, שיש בו סכנות ומצבים שדורשים התייחסות שכלית. אם אדם יחווה אך ורק חוויה רוחנית עמוקה בלי שכל, הוא לא יוכל להתנהל במציאות החיצונית. לדוגמה, הוא נותן דוגמה פשוטה שאדם יכול להגיע לחוויה של אחדות, או לראות אלוהים במהלך מדיטציה, אבל ברגע שהוא יוצא מהמדיטציה וחוזר לרחוב, הוא פוגש מציאות של אנשים, תנועה ומכשולים שהוא חייב להתמודד איתם באמצעות השכל. לכן אליעד טוען שהחוויה של אלוהים ללא שכל לא יכולה להיות חוויה קבועה או מעשית בחיי האדם. איך השכל יכול להוביל לחוויית אלוהים? אליעד כהן מציין שגם אם החוויה המוחלטת של אלוהים היא מעבר לשכל, הדרך הפרקטית להגיע לחוויה הזו היא דווקא דרך השכל עצמו. הוא מסביר שהחוויה העמוקה של אלוהים או של אחדות מוחלטת מושגת כאשר האדם מגיע להבנה שכלית עמוקה וברורה כל כך, עד שההבנה עצמה שוברת את הגבול של עצמה, ומובילה את האדם לחוויה ישירה של המציאות ללא שום מגבלות. אליעד נותן דוגמאות לכך ואומר שכל ניסיון לחוות את אלוהים דרך טכניקות כמו מדיטציה, סמים, או מצבים של שיגעון, לא באמת יביא לחוויית האחדות הזו באופן מלא ושלם. הוא נותן כדוגמה אדם שלוקח סמים חזקים או ... שבו אין כלל מודעות נפרדת של האדם לעצמו - הוא פשוט הופך להיות החוויה עצמה. מה הבעיה בחוויות על - שכליות זמניות? אליעד מסביר שחוויות זמניות של אחדות או של אלוהים דרך טכניקות שונות, כגון מדיטציה או סמים, אינן פתרון אמיתי, כיוון שהאדם תמיד חוזר לחוויית ההפרדה הרגילה. ... אומר שמה שהוא מציע הוא לא ניסיון לברוח או לאבד את השפיות בכוונה תחילה. הוא מתאר את הדרך שלו כהבנה שכלית מלאה של המציאות, הבנה שנכנסת כל כך לעומק, עד שהאדם מבין באופן מוחלט וחד - משמעי שהכל אחד. לדבריו, רק אז ניתן באמת להשתחרר מהמודעות העצמית הנפרדת, ולחוות את המציאות בצורה שלמה וקבועה, ללא צורך בחזרה למציאות הרגילה. מדוע חשוב לשלב שכליות ורוחניות יחד? אליעד מדגיש שחשוב לשלב את ההבנה השכלית יחד עם חוויית האחדות הרוחנית. הוא אומר שאם האדם ינסה רק דרך אחת - למשל, ינסה להתמקד רק ברוחניות ללא שכל, או רק ב
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה?
שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד כהן עוסק בשאלות פילוסופיות על הקשר בין אמונה ושכל, תוך שהוא מסביר את המורכבות של ההשפעה הפנימית של כל אחד ... ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה לשכל, ודאות וספק. האם שכל הוא סוג של אמונה? אליעד מציין כי שכל ואמונה אינם שונים במהותם אלא במינוח בלבד. למעשה, השכל הוא אמונה מאוד מגובשת, בעוד שאמונה היא שכל לא מגובש או לא חזק דיו. הכל תלוי במידת הביטחון שיש לנו במשהו - כשאנחנו בטוחים במשהו מאוד, אנו נקרא לזה שכל, וכשאנחנו לא בטוחים בו, זה נקרא אמונה. בשני המקרים, מדובר ... מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד ... האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה ... שבו הוא אינו מבחין עוד בשום הבדל בין שום דבר לדבר אחר, וזו האמת המוחלטת שאליה ניתן להגיע. האם שכל הוא סוג של אמונה? אליעד מראה ששכל ואמונה אינם שונים במהותם אלא רק במינוח. שכל הוא למעשה אמונה חזקה, ואמונה היא למעשה שכל חלש או לא מגובש. ניתן להחליף בין המונחים אמונה והיגיון, ... באופן מלא ובלי השארת שום מקום לאפשרות הנגדית. רק כך תוכל להגיע אל האמת המוחלטת, שאינה מבדילה בין שכל לאמונה ובין ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד ...
ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית
ליהנות מכל רגע, איך ליהנות מהחיים? חיים משעממים, להכין שיעורי בית עם הילד, לשטוף כלים, לקפל כביסה, קיפול כביסה, שטיפת כלים, איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? חינוך ילדים, שלום בית
... עצמה. הדרך השנייה היא למצוא בתוך הפעולה חוויה של הנאה ישירה, וזה תלוי במידה רבה בשימוש בשכל ובחשיבה יצירתית. כל פעולה יכולה לגרום לך להרגיש או תחושת יש (קיום, חיות) או תחושת אין (חוסר קיום, ריקנות). ככל שיש יותר שכל , כך התחושה שלך יותר יש, וככל שיש פחות שכל או יותר מדי שכל, התחושה הופכת לאין. לדוגמה, פעולה כמו לשפשף את הרצפה היא לכאורה משעממת מכיוון שאין בה שכל, והמחשבה שמלווה את הפעולה חוזרת על עצמה שוב ושוב (אני משפשף רצפה). אבל, אם תפעיל את השכל ותתחיל לשאול שאלות יצירתיות כמו למה הלכלוך נמצא דווקא כאן ולא במקום אחר? או למה הצלחת בנויה בצורה הזאת?, תגלה תובנות חדשות, ופתאום הפעולה הופכת למעניינת ומלאת חיות. מה הקשר בין שכל לבין תחושת קיום או שעמום? לפי אליעד, המפתח ליהנות הוא האיזון המדויק בכמות השכל בפעולה שאתה מבצע. כשאין שכל כלל (כמו לשבת סתם ולבהות בקיר) אתה מרגיש כמו מת, חסר חיים לחלוטין, כי אין שום עניין בפעולה. כשיש יותר מדי שכל (כמו להכין שיעורי בית עם ילד שמתנגד ומתווכח), אתה יכול להרגיש תסכול, כי השכל גדול מדי מכדי להכילו בנוחות, והוא הופך לקונפליקט. האידיאל הוא למצוא נקודת איזון, שבה השכל לא גדול מדי ולא קטן מדי, ואז תוכל ליהנות מכל מצב. אם פעולה פשוטה מדי (כמו שטיפת כלים), אפשר להוסיף לה ... כדי להפחית את הקונפליקט. איך אפשר ליהנות גם מהחוויה של להיות כלום? כשאינך מצליח למצוא שכל בפעולה, אתה יכול להפיק הנאה מכך שאתה הופך לכלום. כלומר, ליהנות מכך שהאגו והגאווה שלך מתבטלים. לדוגמה, אם אתה נאלץ לשטוף כלים ללא שום שכל, אתה יכול פשוט להתמסר לפעולה, לוותר על תחושת האני, ולהיות כמו רובוט או אבן - בלי רצון, בלי העדפות, ... איך למצוא עניין בשיעורי הבית, באמצעות שאלות מעוררות מחשבה ויצירתיות שיגרמו לו ליהנות מהשכל שבמשימות. מצד שני, ללמד אותו לקבל גם מצבים שבהם הוא מרגיש אין, כי חלק מההצלחה בחיים היא לדעת לעשות גם ... הזוג אפשר ליהנות אם משתמשים באותו עיקרון. השיחה יכולה להיות מעניינת אם מפעילים בה מספיק שכל, כמו שאלות והתעניינות אמיתית בפרטים. ואם השיחה פחות מעניינת, אפשר ליהנות מכך שאתה מקבל את המצב, מרפה ... התחתונה, כדי ליהנות בכל רגע בחיים, אליעד ממליץ על גישה מעשית שמורכבת משני היבטים: להוסיף שכל ועניין לפעולות שנראות משעממות או פשוטות מדי (לשאול שאלות, להיות יצירתי). להוריד שכל מפעולות שנראות מורכבות או מתסכלות מדי (לפשט, לשחרר אגו, להרגיש אין). כך בעצם ניתן תמיד ליהנות מכל מצב, ... לעשות שיעורי בית? איך ליהנות משיחה עם בת הזוג? איך ליהנות מפעולות משעממות? מה הקשר בין שכל לבין הנאה? למה אני משתעמם כל כך מהר? שאלה: איך אפשר ליהנות מכל רגע - בעבודות הבית, בשיעורי בית עם ילד ... להרגיש שהוא ישנו? הנפרדות שלו. מה גורם לדבר להרגיש שהוא איננו? האחדות שלו. ככול שיש יותר שכל בדבר, אתה מרגיש יותר יש. זה כאילו יותר חי עבורך. וככול שיש במחשבה פחות שכל בעיניך, ככול שאתה לא רואה את השכל במחשבה, כך אתה בעצם הופך להיות כלום, אתה מרגיש מת, אין לך חיים, זה סוג של מוות. אבל גם הפוך נכון. לפעמים כאשר יש יותר מדי שכל, זה הופך להיות לא מעניין. כי לפעמים השכל הוא כל כך עמוק שאתה לא מבין אותו, וזה שאתה לא מבין אותו, אז אתה משתעמם ממנו. זה אומר, שלשטוף כלים לא מעניין אותך, כי אין שם שכל, ולגרום לילד להכין שיעורי בית, זה משעמם אותך כי יש שם יותר מדי שכל, יש שם שכל כל כך גדול שאתה לא מבין מה לחשוב, ולכן כבר לא חושב ואז זה משעמם אותך. אך האיזון הוא, להצליח שאת הדבר הקשה להפוך לקל, שזה אומר שלנסות לחשוב איך לגרום לילד להכין שיעורים ובאותו כוח למצוא שכל בשטיפת כלים. כאשר אתה מגדיל את היכולת השכלית שלך, את האין שכל אתה יכול להפוך ליש
שכל / חוכמה. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? מהו שכל אין סופי?
שכל חוכמה. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? מהו שכל אין סופי? פילוסופיה. לוגיקה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. שכל. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? קיימים 2 סוגים של שכל. שכל מוגבל וסופי ושכל אין סופי. השכל של האדם האנושי הוא השכל הסופי. השכל של המציאות ושל האמת האובייקטיבית, הוא השכל האין סופי. מה ההבדל ביניהם? עיקר מהותו של השכל המוגבל, היא חוסר היכולת שלו לראות 2 דברים שונים כדבר אחד. שכל מוגבל רואה בשני הצדדים של המטבע שני ניגודים, במקום לראות בהם מהות אחת. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, מצד מהותה של המציאות, כל הדברים כולם ... רק משום שהוא אינו מסוגל להבין את המהות של המציאות. ברגע שהאדם מסוגל להסתכל על התמונה המלאה של המציאות = על המהות של המציאות = על המטבע כולו, באותו הרגע האדם מבין שכל הדברים כולם שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל דבר אחד. ככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך הוא מסוגל להכניס לתוכו את הידיעה הזאת, שהיא שכל ההפכים שיש בעולם, הם בכלל מהות אחת. כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית תמיד נמצא בתכלית. ...
לדעת את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום
לדעת את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום
... את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום. ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ברגע שמשהו ניתן להבנה, הוא כבר אינו כלום. כיצד אפשר להבין את הכלום בעזרת השכל? הבעיה המרכזית שעולה היא הסתירה הפנימית בין הצורך להשתמש בשכל כדי להבין, לבין הרצון להבין משהו שאין בו שכל. אליעד מסביר שאכן אין דרך ישירה להבנה כזו, משום שהבנה מטבעה היא שכלית, ואם אנו מנסים להבין משהו חסר שכל, אנחנו מיד מוסיפים לו שכליות, ובכך מאבדים את המשמעות המקורית שלו. האם באמת אפשר להגיע למקום שאין בו שכל? אליעד מדגיש שהתשובה מורכבת, משום שאכן יש מקום כזה. הוא מציג את התודעה של האדם בצורה מפורטת, המחולקת לשני חלקים: החלק שהוא השכל והתודעה הנוכחית, והחלק שקדם לתודעה - המהות חסרת השכל. למשל, הוא נותן את הדוגמה של שולחן - השולחן הוא שולחן, אבל במהותו העמוקה יותר, לפני שקיבל את המשמעות של שולחן, הוא היה קיים בלי הגדרה שכלית כלל. בדומה לכך, כל אדם הוא בו - זמנית גם תודעה בעלת שכל וגם מהות בסיסית חסרת שכל שקדמה לתודעה. הוא מדגיש שהמצב של אין שכל אינו מצב שבו האדם נמצא ומודע לכך באמצעות שכלו. זהו מצב של הימצאות ללא מודעות שכלית. אליעד מסביר שכאשר אדם נמצא במצב זה, הוא בעצם חוזר למצב הראשוני שלו - מצב לפני המודעות וההגדרות העצמיות, לפני הידיעה של אני ולא אני. איך אדם יודע שהוא נמצא במצב של אין שכל? אליעד מציג שאלה נוספת: איך האדם בכלל יכול לדעת שהוא נמצא במצב של חוסר שכל או חוסר מודעות? התשובה שלו לכך היא שגם המושג לדעת שאתה שם אינו תקף שם, כי לדעת זה שכל , והמצב האמיתי של הימצאות ללא שכל הוא מצב שאין בו את היכולת לדעת או לא לדעת. במצב זה האדם פשוט נמצא ללא הפרדה בין אני לבין לא אני, והוא אינו חווה את עצמו כנפרד מהמציאות. מהי המשמעות של ... הוא מרגיש שאין הבדל אמיתי בין האני לבין הלא אני. במצב הזה אין תחושה של הפרדה שכלית, אין מחשבה של אני כאן, וזה שם, אלא יש חוויה של אחדות מלאה, שבה אין שום הבדלה שכלית או הגדרה שמפרידה את האדם מהסביבה או מהמציאות. איך ניתן להתקדם לקראת המצב של חוסר שכל? אליעד מציע תהליך של התבוננות עצמית עמוקה - כאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא עשוי לגלות את הנקודה שבה אין שום הפרדה בין האני שלו לבין כל מה שסביבו. התהליך הזה אינו שכלי, למרות שלעתים משתמשים בשפה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אושר, חיסרון תמידי, תמיד יש חיסרון, למה יש סבל? איך נוצר סבל? למה רע לי? איך להיות מאושר? שכל על אנושי, מעל השכל האנושי, מהות הסבל, להשתחרר מהסבל, מודעות עצמית
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: שכל, איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: שכל, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להעריך את עצמך? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך להיגמל מהימורים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להאמין בעצמך? איך לקבל החלטות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך לנהל את הזמן? איך לפרש חלומות? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בזוגיות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם המציאות היא טובה או רעה? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש משמעות לחיים? האם הכל אפשרי? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע בעולם? האם אפשר לדעת הכל? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? איך להיות מאושר? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא ייעוץ נפשי מומלץ, ייעוץ אישי מומלץ, אימון אישי לילדים נוער והורים בתחום שכל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 18_07_2025 השעה 14:13:22 - wesi1