...דרכים להטיל ספק בהחלטה: הדרך הראשונה היא שהאדם יחשוב מי אמר שההחלטה שלי נכונה? אולי היא לא נכונה? אולי לא כדאי לעבור דירה?. בצורה הזאת, האדם מנסה לברר האם ההחלטה נכונה או לא נכונה באופן כללי, אבל לא בהכרח מבצע בדיקה עמוקה מספיק. הדרך השנייה והמומלצת לפי אליעד היא לשאול באופן ישיר למה ההחלטה שלי לא נכונה?. במקום להטיל ספק באופן כללי, האדם צריך להניח מראש שההחלטה שלו שגויה ולחפש באופן אקטיבי סיבות לכך. מה היתרון של להטיל ספק בהחלטה בצורה ישירה? כאשר האדם שואל למה ההחלטה שלי לא נכונה? הוא מאלץ את עצמו...
...מי אמר שאני בכלל רוצה לקבל קידום ומשכורת גבוהה? אולי יותר טוב לי לא לקבל קידום? אולי עדיף לי לא להצליח בכלל? כשעוברים מחשבה אחר מחשבה, והופכים כל הנחת יסוד בצורה מוחלטת, מתחילים להשתחרר מהרעיון המקורי שמציק, ונפתחות אפשרויות חדשות במחשבה. למה חשוב להטיל ספק גם במחשבה ההפוכה? כאשר אדם אומר: אולי לא רע לי, הוא מטיל ספק רק חלקי ולא באמת משנה את החוויה שלו. אך כאשר האדם מטיל ספק בשני הצדדים המוחלטים, למשל אולי זה רע ואולי זה טוב, רק אז אפשר להגיע לנקודה שבה האדם לא יודע, וזה המצב המשוחרר ביותר. בנוסף...
...מראש, מה היו ההנחות שלך, ואיך הטוקבק גרם לך לראות דברים אחרת. בנוסף, הוא מסביר שכאשר האדם מצליח לראות את ההפכים של רעיונות ודעות, הוא מתפתח מבחינה שכלית והופך להיות פחות נחרץ ופחות נאחז באמיתות מוחלטות. האם ראיית ההפכים יכולה ליצור בלבול? אליעד מבהיר שכאשר אדם מתרגל לראות את ההפכים, הוא עשוי להגיע למצב של בלבול, שבו הוא לא יודע מה נכון ומה לא נכון. אבל הוא מציין שמצב כזה הוא לא בעייתי אם האדם מבין שגם הידיעה שלו שהוא לא יודע היא רק אמונה או הנחה. ככל שהאדם מתעמק יותר באי - הידיעה שלו, הוא יכול להגיע...
...בסיסיים כמו יש ואין, או נכון ולא נכון. זה מתרחש רק לאחר שאתה באמת בוחן כל רעיון לעומק מכל הצדדים, עד הסוף. אליעד מסביר שהתהליך הוא כמו תרגול אינטנסיבי שבו אתה לוקח רעיון ומנסה בכל הכוח להוכיח שהוא נכון וגם לא נכון, שוב ושוב, עד שאתה מתעלה מעל הקטגוריות הבסיסיות והראשוניות. לדוגמה, אם בספר נאמר משפט כלשהו על המציאות, עליך לבדוק באותה רצינות גם את האפשרות שהוא שגוי לחלוטין וגם את האפשרות שהוא נכון לחלוטין. בסופו של דבר, אם תבצע את התהליך נכון, לא תוכל יותר להבדיל באמת בין שני הצדדים המנוגדים. זוהי...
...אכן נכון. לאחר שלב ההוכחה, חובה לשוב ולבדוק מחדש: האם מה שהוכחתי הוא באמת נכון? כי כל ניסיון להוכיח הוא רק חלק מתהליך רחב יותר של חקר האמת. הרעיון הוא לא להתקבע על שום תוצאה, אלא לשמור על פתיחות מתמדת לבדיקה מחדש של כל מסקנה. מה המשמעות של חקר האמת ללא אינטרס? לחקור את האמת ללא אינטרס משמעותו לא לרצות שתשובה מסוימת תהיה דווקא נכונה, אלא להיות מוכן לקבל כל תשובה שתתגלה כנכונה. כלומר, אדם צריך להיות פתוח לכך שהתשובה תהיה שונה לחלוטין מזו שרצה או שחשב שתהיה. האמת חייבת להיות המטרה העליונה היחידה, ולא...
...קדומות שמייצרות סבל. מתי האדם מוכן לוותר על דבר חשוב לו? אליעד מתייחס לנקודה שבה אדם מוכן לוותר על דברים משמעותיים, כמו איבר בגופו (למשל רגל), רק כדי להיפטר מסבל שהוא חווה. האדם מוכן לעשות זאת כשהוא בטוח שהסבל הנוכחי הוא בלתי נסבל ושכל אופציה אחרת תהיה טובה יותר. הדוגמה שהוא נותן היא מישהו שיהיה מוכן לוותר על הרגל אם יהיה בטוח שהדבר ימנע ממנו סבל גדול יותר בעתיד. אליעד מסביר שהעיקרון כאן הוא שהאדם בטוח במה שהוא חווה עכשיו יותר מאשר בדברים חיצוניים שעשויים לקרות בעתיד. ההבנה הזו חשובה כי היא מראה...
...הוא בעצמו לא מאפשר לעזרה או למתנה להגיע אליו. אליעד מבהיר כי הרצון לקבל משהו בחינם, ללא מאמץ, גורם למעשה לאדם להחליש את עצמו באופן לא מודע. ככל שהאדם יותר תלוי באפשרות שמישהו אחר יעזור לו או ייתן לו משהו בקלות, כך תחושת חוסר האונים וההחלשה העצמית שלו גוברת. מה הסיבה שאליעד כהן לא רוצה לעזור לך? אליעד כהן מסביר שהוא בעצם לא רוצה לעזור לך בדיוק מאותה סיבה שאלוהים, כביכול, החליט לא לברוא את העולם. הוא מסביר שאלוהים יכול היה לברוא עולם מושלם ברגע אחד, אך בכל זאת בחר לברוא עולם לא מושלם בכוונה, מכיוון...
...יותר. הסיבה לכך היא שהמסקנה שהשכל מגיע אליה תמיד מבוססת על ההנחה שהשכל צודק. ההנחה הזאת לא ניתנת לאימות אובייקטיבי, משום שכל אימות שלה נעשה באמצעות השכל עצמו. האם השכל עדיף על אקראיות? אליעד מביא דוגמה נוספת שבה מחשב נותן תשובה אקראית, בעוד השכל נותן תשובה הגיונית. רוב האנשים יבחרו בתשובה ההגיונית. אבל מי שרוצה להגיע לאמת מוחלטת, מבין שבאופן מוחלט אין באמת הבדל בין התשובה האקראית לתשובה השכלית. התשובה השכלית מבוססת על האמונה שההיגיון שלנו אמיתי יותר מאשר החלטה אקראית. אך האמונה הזאת, שוב, מבוססת...
...מי ברא את העולם?, מה הרצון הראשון? וכדומה, השאלה והתשובה הן למעשה אותו דבר בדיוק, הן אינן נפרדות. מדוע השאלה עצמה היא התשובה? אליעד נותן דוגמה לשאלה כמו איזה יום היום?. במקרה כזה, השאלה והתשובה מופרדות באופן ברור, כי יש יום מוגדר וברור שהתשובה תהיה נפרדת מהשאלה. אך לעומת זאת, בשאלות העמוקות יותר, כמו מי ברא את העולם? המצב שונה לחלוטין. כאשר שואלים שאלה כזו, צריך לבדוק היטב את ההנחות שמאחוריה. לדוגמה, השאלה מי ברא את העולם? מניחה מראש את קיומו של העולם, את קיומו של הזמן, ואת האפשרות שמשהו בכלל נברא...
...אפשר ליישם את הרעיון של התקפה במקום הגנה? אליעד מציע גישה התקפית מוחלטת: בכל פעם שיורים טיל לעבר ישראל, יש לירות מיד טילים רבים לעבר נקודת הירי המקורית, בלי חשבון. גם אם תהיה פגיעה באזרחים בצד השני, הוא טוען שזו התוצאה של ההחלטה שלהם לירות מלכתחילה. לדבריו, הירי הישראלי האגרסיבי יחייב את הצד השני לחדול מהירי, שכן הוא לא יוכל לעמוד בתוצאות ההרסניות של תגובת ישראל. איך הרעיון הזה קשור להתמודדות עם המחשבות? אליעד כהן מקשר את הרעיון המדיני של תגובה התקפית לרעיון פסיכולוגי עמוק יותר - התמודדות עם מחשבות...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: למה יש רע וסבל בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם הכל אפשרי? מה יש מעבר לזמן ולמקום? בשביל מה לחיות? איך נוצר העולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה המשמעות של החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? למה יש רע בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? איך להנות בחיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש בחירה חופשית? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לביטחון עצמי, מאמן אישי קואצ'ינג, מאמן למציאת עבודה בנושא נקודות חולשה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331