... עצמו. ועל ידי זה הוא יגדיל את הסיכוי, לכך שעוד אנשים ירצו להיות בחברתו. וכאשר האדם בונה את עצמו כבן אדם, גם בלי קשר לזוגיות, שבה הוא נמצא או לא נמצא , על ידי זה גם האדם מרוויח לעצמו ...

... אין שום הפרדה בין האני שלו לבין כל מה שסביבו. התהליך הזה אינו שכלי, למרות שלעתים משתמשים בשפה שכלית כדי לתאר אותו. זהו תהליך שבו האדם פשוט מגיע למקום שבו לא קיימת השאלה אם הוא יודע או לא יודע, או אם הוא נמצא או לא נמצא - הוא פשוט קיים במצב של אי - ידיעה מוחלטת, חופשית משאלות והגדרות. האם אדם יכול לזכור או לדעת לאחר מכן שהוא היה במצב של חוסר שכל? אליעד ...

... חדשה, האם הדברים בעולם שלו נמצאים, אתה יכול להגיד שכן ולא, אתה יכול להגיד שהם לא במרחב שלנו, אבל הם נמצאים במרחב ובמקום של המחשבה, אם האדם עוצם את העיניים ומדמיין פיל, האם הפיל הזה נמצא, או לא נמצא? אפשר להגיד שהוא לא נמצא במקום שלנו, אבל הוא נמצא במקום שבתוך המחשבה של הבן אדם, ...

... ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן ... מי או מה יצר אותו. האם המפץ הגדול מוכיח שהעולם נברא? הרבה אנשים משתמשים בתיאוריית המפץ הגדול כדי לטעון שהעולם אכן נברא ברגע מסוים. הם טוענים שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות ... הפיזיקה שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית. לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו עדיין לא הוכחה ... והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם. מי ברא את העולם? האם העולם תמיד היה קיים? מה היה לפני המפץ הגדול? האם אפשר להוכיח שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב ...

... היקום, היווצרות העולם, ראשית היקום, חידוש העולם, העולם מחודש, קדמות העולם, העולם קדמון, יצירת העולם, איך העולם נוצר, איך העולם נברא, בריאת העולם, ... השאלה הפילוסופית החשובה: האם העולם הוא קדמון, כלומר, קיים מאז ומתמיד, או שהוא מחודש, כלומר, נוצר בנקודת זמן מסוימת יש מאין? אליעד פותח את הנושא עם הבהרה של המושגים קדמון ומחודש, ומתאר כי העולם הקדמון הוא עולם שהיה תמיד, ללא התחלה, ... ומכאן ניתן להבין שבאופן עמוק יותר העולם הוא מעבר להגדרות אלו. האם העולם קדמון או מחודש? מה היה לפני היווצרות היקום? האם היקום נוצר יש מאין? האם תודעה יוצרת מציאות? מה זה זמן ומקום? האם העולם יכול להתקיים ללא תודעה? האם אפשר להוכיח שהעולם נברא? ...

... עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה ... הזו מובילה את אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא ... נגיד העין שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. ואם נלך עוד צעד קדימה, נאמר אני חושב שיש כאן שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה ... אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה משהו שאני קורא לו שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית ... אותה, נקבל אני חושב שיש פה משהו שאני מגדיר בצורה כלשהי. אם נוריד את פה, נקבל אני חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים ... יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם תלויים זה בזה. אם אין חושב, אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין את התהליך שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין יש לאין , בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר ... יותר מדויק: אני חושב שיש כאן שולחן. כלומר, מה שנשאר זה אני חושב שיש כאן שולחן, ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין ... שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, מייחס לה שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין יש לאין. האמונה שיש הבדל בין יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה ... אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה משהו שאני קורא לו שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס ... בצורה כלשהי. נוריד את פה ונקבל אני חושב שיש משהו. אפשר להמשיך ולפרק: אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך ... נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם תלויים זה בזה. אם אין חושב - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם ... בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד מאחורי תפיסת המציאות. השולחן שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות ... למוח שלי שיש שולחן. היותר מדוייק, אני חושב שיש פה שולחן. אני עכשיו חושב שיש פה שולחן. אז נשאר להבין מה זה, אני חושב שיש שולחן. אז אם מפרקים את זה, מהצד שיש הבדל בין יש לאין , יש אני, ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין, אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. זה אומר שהמוח שלי חושב שיש שולחן. במה תלוי שאני יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה מבין שיש הבדל בין יש לאין, ואז אתה מבין שיש הבדל בין אני ללא אני, ויש לי זיכרונות, ועבר והווה, ומחשבות וסיפורים, ואני רואה משהו ואז אני קורא לזה שולחן - זה מה שמסתתר מאחורי, הנה שולחן. אבל ההתחלה של מה שמסתתר מאחורי - הנה שולחן, זה אני מאמין שיש הבדל בין יש לאין. ועל האמונה הזאת מושתת כל התפיסה. ההבנה שאומרת הינה שולחן, תבין אותה עד לעומק שתראה ...

... מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות ... בין התפיסות, אליעד מציין את מגוון הגישות השונות, כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון ... על קיום המשלב את כל האפשרויות הקיומיות. אליעד מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת שהיקום תמיד היה קיים, מעבר להבנה שלנו את הזמן. מהו משמעות המונח זמן אינסופי וכיצד הוא קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין ... לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים ... הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם מדובר במבנה חדש, אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על ... בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות הללו, שתיהן נראות כאילו סותרות ... הן לא בהכרח סותרות אחת את השנייה. יש מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות ... במבנה חדש. אך מצד שני, אם נסתכל על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו עשוי להיות נצחי ואינסופי, ואין דרך ... לחיות זו לצד זו, מבלי שהן סותרות אחת את השנייה לחלוטין. מה היה לפני המפץ הגדול? האם קיים זמן אינסופי? העולם כפי שהוא נצפה כיום, הוא תוצאה של היקום הקיים 14 מיליארד שנה. עם זאת, השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי ש: הבהרה נוספת לגבי יש מאין בכל דבר יש מאין וכל זה, אז זאת אומרת מה שקורה איך שאני מבין בתהליך של ההתעוררות עובדה שהאדם קודם הוא חושב באתי מאיפשהו העולם נוצר, העולם ...

... מגיע, חורבן העולם, מה קורה אחרי המוות? העידן החדש, ניו אייג, האם העולם יחרב? תופעת 2012, מיסטיקה, כדור הארץ, היקום, המפץ הגדול, חיים אחרי המוות, פחד מהמוות, חרדה מהמוות מה המשמעות של פחד מהמוות וסוף העולם? הרצאה זו עוסקת בשאלות ...

... מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? הארץ במרכז היקום, היכן מרכז היקום? המודל ההליוצנטרי, המודל הגאוצנטרי, כדור הארץ מרכז היקום, קופרניקוס, גלילאו גלילי, פיזיקה, מדע מי באמת מסתובב סביב מי, כדור הארץ או ... מבחינה פילוסופית, כל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום, תלוי באיזה נקודת מבט נבחר. המדע בחר את השמש בגלל שהמערכת הפכה להיות פשוטה יותר ... אפשרי אפילו במחשבה. מהו מרכז היקום, והאם ניתן להצביע עליו? אליעד חוזר ומסביר שכל נקודה ביקום יכולה להיחשב כמרכז היקום מנקודת מבט מסוימת. הוא נותן את הדוגמה של שולחן בחדר, ושואל האם יכול להיות ... נחמן מברסלב על כך שכל נקודה ביקום יכולה להיתפס כמרכז, בתנאי שהיא הנקודה הקטנה ביותר, שאין קטנה ממנה. נקודה אחת ... שהוא מזהה. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו ניסוי מטוטלת פוקו? לוגיקה ומדע - מה ההבדל? מהו המודל ... מי מסתובב סביב מי? מהו מרכז היקום? ההרצאה מתחילה בדיון בשאלה מי מסתובב סביב מי - כדור הארץ או השמש? השיחה פותחת ... מדעיים בלבד. מהו מרכז היקום? ההרצאה נוגעת גם בשאלה מהו מרכז היקום , אם כדור הארץ הוא המרכז או שמא השמש או משהו אחר. אחד הדוברים מסביר כי האמת ביחס למיקום הקבוע תלויה בנקודת המבט של הצופה ובמהות השאלות הפיזיקליות, כמו קיומם של כוחות כבידה. האם מרכז היקום יכול להיות דבר קבוע? בהמשך, הדוברים מציעים את הרעיון כי כל נקודה בעולם יכולה להתפרש כמרכז היקום, תלוי כיצד אנו מגדירים את מרכזות הזמן והמקום. הם מציינים כי לא ניתן להצביע באופן חד משמעי על מרכז היקום, אלא יש לראות את הדברים ביחס למשהו אחר - כמו השמש או כדור הארץ. ההסבר הסופי - ... האנושית של המציאות. מהו מרכז היקום? האם כדור הארץ מסתובב? מהו הניסוי עם המטוטלת? מהי הוכחה לוגית? מהו מודל היקום ההליוצנטרי? ...

... של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות ... חלום? אולי אלוהים ברא את העולם? מי ברא את העולם? איך נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם ... על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול ... העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש בורא, העולם נוצר יש מאין, איך לשכנע דתי? איך להחזיר בשאלה? שמירת ...