... להיות אלוהים - אחדות המהות והצורה, היש איננו והאין ישנו, היש ישנו והאין איננו , הוכחה שאין אלוהים, הוכחה שיש אלוהים, אחדות המציאות מהי אחדות המהות והצורה שאליעד מסביר בספר להיות ...

... האדם לבדוק הרבה דברים, מלבד דבר אחד שאותו השכל של האדם אוסר עליו לבדוק, והוא את מהות השכל עצמו. כי השכל עצמו מניח כל מיני הנחות, שהאדם לא בירר אותן באמת מעולם. כגון לדוגמה, האם באמת היש ישנו והאין איננו? והאם באמת האין והיש נפרדים זה מזה, או שמא זו רק אשליה שכלית בלבד? והאדם כל חייו עובד ומשועבד לאני שלו. אבל האם האדם עצר באמת לבדוק, האם באמת האני הזה בכלל קיים? ואולי הוא ... דווקא על האדם לדעת, שדווקא שם נמצאת דלת הקסמים אל העולם הקסום, שהוא נמצא בסוף ובקצה האחרון של כל השאלות והתשובות. ועל האדם לחקור את עומק ושורש השכל, ולשאול ולברר את האמת, האם באמת היש ישנו והאין איננו?! ועל ידי זה, האדם מגלה את האמת שהכל אחד, וחי חיים טובים באמת. ...

... האמת שבשאלה שלו. ומי שהוא איש אמת באמת, שהוא מודה על האמת, שהוא אינו יודע כלל, האם היש ישנו והאין איננו , אז הוא מקבל תשובה של אמת, שהכל אחד, והאדם חווה את התשובה הזאת באמת. אבל כל זמן שהאדם משקר, כאילו הוא יודע משהו וכאילו הוא בטוח במשהו, הרי שהאדם מונע ... על האדם להיצמד אל האמת המוחלטת, ולהודות על האמת שהוא לא יודע, האם באמת המוחלטת, היש ישנו והאין איננו. ואז, כאשר האדם מתחבר לנקודת האמת האמיתית שבתוכו, שבה אין שום אמונה שקרית, אלא רק רצון אמיתי באמת לדעת את האמת, אז האדם רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ...

... של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, האם באמת היש ישנו והאין איננו? או שמא שניהם ישנם ואינם בו זמנית, והם רק נראים כנפרדים וכשונים זה מזה? והאם באמת מה ...

... נעלמת לו. כי בנקודת עומק כלשהי, האדם רואה שכל היש, הוא כולו אין. ואז האדם מתחיל לשאול את עצמו, האם בכלל היש ישנו והאין איננו? וכאשר האדם מתבונן עוד קצת, אז הוא רואה שהכל אחד, ושאין שום נפרדות כלל, ושאין שום שאלה כלל. ואין שום ישות נפרדת, ושום חיסרון, ושום אני ...

... ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום למה השאלה מי ברא את העולם אינה נכונה? השאלה מי ברא את העולם? נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר ... מה יצר אותו. האם המפץ הגדול מוכיח שהעולם נברא? הרבה אנשים משתמשים בתיאוריית המפץ הגדול כדי לטעון שהעולם אכן נברא ברגע מסוים. הם טוענים שהיקום נוצר מתוך המפץ הגדול, ולכן היה חייב להיות משהו או מישהו שיצר את אותו מפץ. אך אליעד מסביר שהנחה זו אינה נכונה: המפץ הגדול אינו מוכיח שהעולם ... שהיו קיימים בעבר הם אותם החוקים שפועלים בהווה, אך זו הנחה בלתי ניתנת להוכחה אמיתית. לדוגמה, אליעד מסביר: גם אם המדע יוכיח שכדור הארץ או היקום החלו בנקודה מסוימת, זו עדיין לא הוכחה מוחלטת, כי תמיד קיימת האפשרות שבעבר הרחוק חוקי הפיזיקה היו שונים מאלו של היום. יכול להיות שבעבר ... עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם. מי ברא את העולם? האם העולם תמיד היה קיים? מה היה לפני המפץ הגדול? האם אפשר להוכיח שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב אינסופי? האם הזמן הוא אינסופי? ...

... היקום, היווצרות העולם, ראשית היקום, חידוש העולם, העולם מחודש, קדמות העולם, העולם ... החשובה: האם העולם הוא קדמון, כלומר, קיים מאז ומתמיד, או שהוא מחודש, כלומר, נוצר בנקודת זמן מסוימת יש מאין? אליעד פותח את הנושא עם הבהרה של המושגים קדמון ... ניתן להבין שבאופן עמוק יותר העולם הוא מעבר להגדרות אלו. האם העולם קדמון או מחודש? מה היה לפני היווצרות היקום? האם היקום נוצר יש מאין? האם תודעה יוצרת מציאות? מה זה זמן ומקום? האם ...

... עובד המוח האנושי? כיצד פועל המוח? איך המוח עובד? חמשת החושים, חוש הראיה, תודעה אנושית, סודות היקום, סודות העולם, סודות החיים, סודות הבריאה, להטיל ספק בחושים, כיצד עובד המוח? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה ... אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם ... שלי משדרת למוח שלי תמונה של שולחן. ואם נלך עוד צעד קדימה, נאמר אני חושב שיש כאן שולחן. בשורה התחתונה, כל התהליך הזה של תפיסת המציאות מבוסס על ההבדלה בין יש לאין, שמאפשרת לנו לקבוע מה קיים ומה לא. כל תפיסה של שולחן נשענת על הבדל זה. מה קורה כשמפרקים את התפיסה הזו? אליעד מציע להטיל ... רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה משהו שאני קורא לו שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? ... אני חושב שיש פה משהו שאני מגדיר בצורה כלשהי. אם נוריד את פה, נקבל אני חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל הרעיונות, יש שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם תלויים זה בזה. אם אין חושב, אין מחשבה, ואם אין מחשבה, אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין את התהליך שמאחורי תפיסת המציאות. כל תפיסה של שולחן נובעת מההבדלה בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה, ומבוססת על האמונה שיש הבדל בין יש לאין. כל ניסיון להטיל ספק בכך מוביל לשחרור מההגדרות המקובלות שלנו על המציאות ולמעבר לתפיסה הרבה יותר חופשית. ספקנות ופילוסופיה ... אני חושב שיש כאן שולחן. כלומר, מה שנשאר זה אני חושב שיש כאן שולחן, ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים אלא להבין המטרה אינה סתם להטיל ספק אלא להבין את התהליך שבו אנו תופסים את המציאות. כאשר רואים שולחן, המוח בעצם מפרש את הצורה, מזהה אותה, מייחס לה שם, ומבדיל בינה לבין מה שאינו שולחן. כל התהליך הזה מבוסס על כך שמבדילים בין יש לאין. האמונה שיש הבדל בין יש לאין היא הבסיס לכל תפיסת המציאות. לכן, ההבנה של הנה שולחן צריכה להוביל לעומק עד שמבינים שהיא מושתתת על עצם ההבדלה בין יש לאין. הטלת ספק בשלבים כאשר אומרים יש פה שולחן, אפשר להטיל ספק בשלבים: מי אמר שיש פה שולחן? אני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שאני רואה שיש פה שולחן. אני חושב שיש פה משהו שאני קורא לו שולחן. אני חושב שיש פה משהו. אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש אפשרות שיש משהו. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. ... את פה ונקבל אני חושב שיש משהו. אפשר להמשיך ולפרק: אני חושב שיש משהו. אני חושב שיש. אני חושב שאולי יש. אני חושב שיש אפשרות שיש. אני חושב שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אין הבדל - ואז הכל מתבטל. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר כי בכל מהלך של צמצום, נשארים שלושה מרכיבים בסיסיים: האני (החושב) המחשבה הדבר שנחשב שלושתם תלויים זה בזה. אם אין חושב - אין מחשבה, ואם אין מחשבה - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום הטלת ספק בחושים אינה אומרת סתם להכחיש את מה שרואים, אלא להבין מה עומד מאחורי תפיסת המציאות. השולחן שאנו רואים הוא תוצאה של תהליך שבו המוח מפרש את המידע החושי ומבצע הבחנות בין יש לאין, בין אני ללא אני, בין עבר להווה. כאשר מפרקים את התפיסה הזו בשלבים ומגיעים לשאלת הבסיס מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התפיסה מתערערת לחלוטין. זהו התהליך שמוביל לשחרור מכל ההגדרות וליציאה מעבר לתפיסות המקובלות של המציאות. ספקנות ופילוסופיה ... שולחן. היותר מדוייק, אני חושב שיש פה שולחן. אני עכשיו חושב שיש פה שולחן. אז נשאר להבין מה זה, אני חושב שיש שולחן. אז אם מפרקים את זה, מהצד שיש הבדל בין יש לאין, יש אני, ולאני יש מחשבה שאומרת לו שיש פה משהו בצורה מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין , אז אני לא יודע ממילא הלאה. אני אומר, כשאתה רואה שולחן תנסה להבין מה זה אומר. זה אומר שהמוח שלי חושב שיש שולחן. במה תלוי שאני יחשוב שיש פה משהו? בזה שאני מבדיל בין מה שיש למה שאין. ואם אין הבדל בין יש לאין, אז אני לא יכול בכלל לדעת שיש פה משהו. המטרה היא לא להטיל ספק בחושים, אלא המטרה בסוף זה לצאת מכל ההגדרות. ולצאת מכל ההגדרות זה על ידי הבנה. אם אתה מבין, אתה מבין שיש הבדל בין יש לאין, ואז אתה מבין שיש הבדל בין אני ללא אני, ויש לי זיכרונות, ועבר והווה, ומחשבות וסיפורים, ואני רואה משהו ואז אני קורא לזה שולחן - זה מה שמסתתר מאחורי, הנה שולחן. אבל ההתחלה של מה שמסתתר מאחורי - הנה שולחן, זה אני מאמין שיש הבדל בין יש לאין. ועל האמונה הזאת מושתת כל התפיסה. ההבנה שאומרת הינה שולחן, תבין אותה עד לעומק שתראה שהיא נשענת על זה שיש הבדל בין

... זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל ... תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, ... אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל ... של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 ... את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת שהיקום תמיד היה קיים, מעבר להבנה שלנו את הזמן. מהו משמעות המונח זמן אינסופי וכיצד הוא קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן ... נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני ... מה שהם יכולים לדעת הוא ש - 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא ... הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני ... של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי ... דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה ... אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ ... יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו ... קיים זמן אינסופי? העולם כפי שהוא נצפה כיום, הוא תוצאה של היקום הקיים 14 מיליארד שנה. עם זאת, השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי ש: הבהרה נוספת לגבי יש מאין בכל דבר יש מאין וכל זה, אז זאת אומרת מה שקורה איך שאני מבין בתהליך של ההתעוררות עובדה שהאדם קודם הוא ...

... 2012, סוף העולם מגיע, חורבן העולם, מה קורה אחרי המוות? העידן החדש, ניו אייג, האם העולם יחרב? תופעת 2012, מיסטיקה, כדור הארץ, היקום , המפץ הגדול, חיים אחרי המוות, פחד מהמוות, חרדה מהמוות מה המשמעות של פחד מהמוות וסוף העולם? הרצאה זו עוסקת בשאלות עמוקות על סוף העולם, המוות והפחדים שמלווים את האנושות. אליעד ...