במאמר הזה נדבר קצת על החיים ועל המוות. נדון קצת בשאלת מהי מהות החיים ומטרת החיים. ובסופו של דבר ניתן את הדרך להתמודד עם הבעיה.

סוף מעשה במחשבה תחילה והחכם רואה את הנולד. דהיינו, החכם הוא זה שהוא מסתכל מראש על התוצאה הסופית של כל דבר, והוא פועל ומתאים את עצמו בהווה, לתוצאה הסופית של הדבר. כי מי שהוא לא חכם גדול, הוא פועל מתוך הרגל בלי להסתכל על הצעד הבא. ואם הוא קצת יותר חכם, אז הוא מסתכל כמה צעדים קדימה. אבל מי שהוא חכם אמיתי הוא מסתכל תמיד על הסוף.

וכאשר שני רבי אומן בשחמט מתמודדים אחד נגד השני, המנצח יהיה זה שמסוגל להסתכל מראש כמה שיותר מהלכים קדימה. כי כאשר האדם מסתכל מראש על התוצאה הסופית, על ידי זה הוא יודע להתאים מראש את המעשים שלו, בהתאם לתוצאה הסופית הרצויה. ובכל דבר ודבר בעולם, ככל שהאדם מסוגל להסתכל טוב יותר על התוצאה הסופית של התהליך, כך הוא מקבל החלטות טובות יותר וכולי.

ואם נתבונן על העניין הזה של החכם שרואה את הנולד, נראה שיש כאן נושא מאוד חשוב להתבוננות, והוא שמי שיסתכל קדימה על הנולד של כל החיים, הוא בעצם יראה את המוות. כי סוף כל אדם למות. וכאשר האדם נולד, הוא מיד מתחיל לצעוד ולהתקרב אל המוות. ולמרות שהאדם אכן גדל ומתפתח כאדם, הרי שסופו של האדם למות בכל מקרה. וכמו שהאדם נולד, כך גם הוא ימות.

והחכם שעיניו בראשו ושהוא רואה את הנולד, הוא בעצם רואה שהנולד הזה הולך למות. כי כאשר האדם נולד, הרי שהוא לבסוף ימות. ומצד האמת, כל דבר שנולד בעולם סופו למות. כי לכל דבר שיש בעולם, כשם שיש לו התחלה, כך גם יש לו סוף. וכל הדברים שיש בעולם שלנו, הם לא קבועים. אלא יש להם התחלה ויש להם גם סוף. כך שסוף כל הדברים למות, מאחר שהדברים משתנים כל הזמן והם אינם נצחיים.

וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה של המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שבסופו של דבר החיים מסתיימים בכל מקרה, א"כ מה התכלית של כל החיים האלו?

ומי שהוא חי חיים טובים באמת, דהיינו, מי שהחיים שלו מושלמים ושהוא נהנה מכל רגע של הקיום שלו, הוא אין לו את השאלה הזאת של מהי תכלית החיים. כי את תכלית החיים האדם מחפש רק כאשר לא מספיק טוב לו ברגע הזה.

כי כאשר האדם מרגיש חוסר סיפוק מהרגע הזה, אז הוא מנסה להבין מהי התכלית של הדבר. כי התכלית של כל דבר, היא הטוב של הדבר. וכאשר האדם מסתכל על המטרה שאליה הוא רוצה להגיע, על ידי זה הוא מוצא נחמה ברגע הזה. אבל מי שטוב לו בשלמות ברגע הזה, הוא לא מוטרד משאלת התכלית, מאחר שהוא חי את הרגע הזה, בלי קשר לתכלית שלו.

אבל כל זמן שהאדם עוד לא הגיע לנקודה הזאת, שבה שאלת תכלית החיים לא מעסיקה אותו, הרי שכאשר הוא מסתכל על המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מאחר שסוף האדם למות, ממילא מהי תכלית החיים?

ומאחר שהשאלה הזאת היא מציקה וטורדנית, לכן יש המון אנשים שחיים בהכחשה גמורה של המוות. כי יש אנשים שחיים את חייהם בצורה כזו, שניתן לחשוב שכאילו הם הולכים לחיות לנצח. כי יש כאלו שהם מתכננים תוכניות בצורה כזו, כאילו הם הולכים להשתקע כאן עוד שנים ארוכות. למרות שבאמת בכל רגע ורגע האדם מתקרב אל נקודת המוות שלו, שבה הוא יצטרך לעזוב כאן וכולי.

והמחשבה של האדם על המוות, לא מאפשרת לאדם ליהנות בחיים באמת. משום שבכל פעם שהאדם זוכר שסופו למות, הרי שזה גורם לכך שהוא ייהנה פחות ממה שיש לו כרגע. והדבר דומה לאדם שמביאים לו מתנה, ומזכירים לו שהוא צריך להחזיר את המתנה הזאת בעוד כמה זמן. והדבר דומה גם לאדם שנמצא באיזה טיול, שכאשר הוא נזכר שהטיול צריך להסתיים, אז זה גורם לכך שההנאה שלו מהטיול דועכת.

וכך גם כאשר האדם מסתכל על החיים שלו, וכאשר החכם רואה את הנולד ורואה שסוף הנולד למות, על ידי זה הוא מפיק פחות הנאה מהחיים שלו, משום שהוא מבין שגם הוא יאלץ לעזוב כאן בבוא היום.

ומשום כך רוב בני האדם בעולם חרדים מלחשוב על המוות. ורוב בני האדם בעולם חיים בהכחשה של המוות. משום שזיכרון יום המוות, גורם להם לתהות מהי תכלית החיים. ומאחר שאין להם תשובה לשאלה הזאת, אז הם בוחרים פשוט לשכוח את זה שלבסוף צריך האדם למות.

והחכם האמיתי הוא זה שהוא מסתכל על התכלית של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל תמיד על הסוף של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל גם על המוות של זה שנולד. ואף על פי כן, החכם האמיתי חי חיים טובים באמת.

וזה משום שהחכם האמיתי מסתכל על התכלית הסופית של כל הדברים בעולם. כי המוות הוא אומנם התכלית והסוף של האדם, אבל הוא לא התכלית של כל הדברים בעולם. כי גם לעולם כולו יש תכלית. והחיים של האדם, הם רק תהליך אחד בתוך כל התהליכים שמתרחשים בעולם. והחכם האמיתי הוא מסתכל על התהליך של החיים ושל המוות, מתוך נקודת מבט שמסתכלת על התכלית של התהליך הכללי שכולל בתוכו את כל התהליכים שיש בעולם.

כי כל האירועים שיש בעולם, הם רק תתי תהליכים של תהליך אחד גדול, שכל האירועים הם רק תתי תהליכים שלו. ולכל דבר שקורה בעולם, יש לו סיבה מדוע הוא קרה. ויש גם תוצאה שאליה הוא מוביל. וכך גם כל הדברים בעולם ניתן להסתכל עליהם כעל תהליך אחד, שיש לו סיבה מדוע הוא מתרחש, ויש גם תוצאה סופית להיכן הוא מתקדם.

והמוות של האדם, הוא רק מקרה פרטי בתוך אין סוף תהליכים אחרים, שהם כולם תתי תהליכים של תהליך אחד גדול יותר, שהוא מטרת הקיום של המציאות כולה.

ומי שהוא חכם אמיתי שרואה את הנולד, הוא מסתכל תמיד על התכלית של כל דבר, אבל הוא מסתכל לא רק על התכלית האישית...