האם הקורונה היא באמת מחלה מומצאת או אמיתית?

אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת וברורה שהקורונה היא לא מחלה מומצאת אלא מחלה אמיתית שקיימת כבר שנים רבות. למעשה, הוא טוען שנגיף הקורונה הוא עוד סוג של שפעת מתוך מגוון סוגי השפעת הקיימים. בכל חורף ישנם סוגים שונים של שפעת, והקורונה היא רק סוג נוסף מתוך אלה. הוא מסביר שאנשים שמתחסנים נגד שפעת רגילה אינם מוגנים מפני כל סוגי השפעת, ולכן גם מי שחוסן נגד שפעת יכול עדיין לחלות בסוג שפעת אחר, כולל קורונה.

האם וירוס הקורונה הומצא במעבדה?

אליעד מציין שהקורונה לא נוצרה במעבדה ולא הומצאה על ידי בני אדם במטרה כלשהי. הקורונה הייתה קיימת כבר הרבה שנים, בעיקר בבעלי חיים כמו תרנגולות, ועברה באופן טבעי לבני אדם. הוא מדגיש כי אף אחד לא המציא את המחלה כדי להשתיל צ'יפים או להשליט דיקטטורה, אלא שהנגיף עבר מבעלי חיים לבני אדם בצורה אקראית לחלוטין.

מהי הסיבה לכך שיש כל כך הרבה קונספירציות סביב הקורונה?

לפי אליעד, קונספירציות נוצרות מכיוון שיש אנשים וארגונים שיש להם אינטרסים לשלוט באנשים. הוא מסביר שכל ארגון מנסה להשתמש בכל תופעה לטובת האינטרסים שלו. לדוגמה, הוא מציין מדינות כמו סין שניצלו את המצב כדי להצדיק התקנת מצלמות בבתים של אנשים. אליעד מבהיר שיש הבדל בין לומר שאנשים השתמשו בקורונה לצרכיהם לבין לומר שהם המציאו אותה בכוונה מלכתחילה. ישנם ארגונים או אנשים שניצלו את הקורונה, אך לא המציאו אותה.

מה הקשר בין צ'יפים לנגיף הקורונה?

אליעד כהן מתייחס לפחד הרווח שאנשים חושבים שישתילו להם צ'יפים בגוף כתוצאה ממשבר הקורונה. הוא מסביר שצ'יפים הם טכנולוגיה קיימת המאפשרת מעקב אחר בני אדם, אבל הם לא פותחו במיוחד בגלל הקורונה. הטכנולוגיה הזאת קיימת כבר הרבה זמן, וישנם מקומות בעולם שאכן משתמשים בצ'יפים כדי לעקוב אחרי עובדים או אזרחים. עם זאת, הקורונה לא הומצאה לצורך החדרת צ'יפים לגוף, אלא שיש אנשים שמעוניינים לנצל את המצב כדי לעשות זאת.

האם רשתות 5G קשורות להתפרצות הקורונה?

אליעד טוען כי אין קשר ישיר בין רשתות 5G לבין נגיף הקורונה. רשתות אלו הן פשוט טכנולוגיה מתקדמת יותר לשיפור מהירות האינטרנט והתקשורת הסלולרית. הוא מציין שייתכן וקל יותר להשתמש בטכנולוגיית 5G כדי לשלוט באנשים עקב יכולות תקשורת מהירות יותר, אך מדגיש שזה לא אומר שהטכנולוגיה הומצאה לצורך שליטה באנשים או קשורה באופן ישיר להתפרצות הקורונה.

מה הן ערים חכמות וכיצד הן משפיעות על הפרטיות?

אליעד כהן מסביר שערים חכמות הן מקומות בהם נעשה שימוש מוגבר בטכנולוגיות מתקדמות כדי לשפר ולייעל את חיי התושבים. הוא נותן דוגמאות כמו רמזורים חכמים שמסתגלים לעומס התנועה, כבישים שיכולים לייצר חשמל או להתאים נתיבים לפי הצורך, ומצלמות אוטומטיות לזיהוי פנים. הוא מדגיש שלערים חכמות יש יתרונות רבים כגון ביטחון ואיכות חיים, אך הן פוגעות בפרטיות, כי העיר החכמה מתבססת על איסוף מידע רב על התושבים.

האם הקורונה נוצלה כדי ליצור שליטה ודיקטטורה במדינות שונות?

אליעד מציין כי מדינות שונות אכן השתמשו בקורונה כתירוץ ליישום צעדים דיקטטוריים כגון סגר, מעקב, ושליטה מוגברת באזרחים. הוא מסביר שהנגיף עצמו הוא אמיתי, אך הדרך שבה מדינות מתמודדות איתו תלויה באינטרסים ובמטרות של כל מדינה. הוא מבהיר שלא כל המדינות התמודדו עם המצב בצורה דומה, ולכל מדינה היה אופן התמודדות משלה, בהתאם לאינטרסים הפוליטיים והחברתיים.

האם היה מוצדק להרוס כלכלות וחיים של אנשים בגלל הקורונה?

אליעד טוען בבירור שהסגר והצעדים הקיצוניים שנקטו מדינות מסוימות לא היו מוצדקים, מאחר והעלות הייתה גדולה מדי ביחס לתועלת. הוא נותן דוגמה לכך שהמדינה אינה עושה כל מאמץ מיוחד למנוע מוות מסיבות אחרות, כמו תאונות דרכים או זיהומים בבתי חולים, ולכן לא ברור מדוע דווקא בקורונה החליטו מדינות לקחת צעדים כה קיצוניים. לדעתו, הבחירה להקריב את כלכלתם ופרנסתם של רבים לטובת מיעוט קטן של אנשים בסיכון גבוה לא הייתה נכונה.

האם קיימת סכנה ממשית מהתקנת צ'יפים וננו - טכנולוגיה?

אליעד מסביר שננו - טכנולוגיה וצ'יפים הם טכנולוגיות קיימות שלא הומצאו כדי לעקוב אחר אנשים אלא כדי להקטין את הרכיבים האלקטרוניים. הוא מציין שטכנולוגיות אלו יכולות לשמש למעקב אך אינן פותחו למטרה זו במקור. הוא גם מזכיר שהטלפון הנייד שכל אחד נושא כבר משמש למעשה כצ'יפ המאפשר לעקוב אחר אנשים.

לסיכום, אליעד כהן מדגיש שנגיף הקורונה אמיתי והוא אינו תוצר של קונספירציות מכוונות, אך הדרך בה התמודדו איתו נוצלה על ידי גורמים שונים למטרות פוליטיות ואחרות.