מהי השלמות שבחיסרון והחיסרון שבשלמות?

אליעד כהן מסביר שישנו פרדוקס מהותי הקיים במושגי ה"שלמות" ו"החיסרון". אנשים לרוב רואים את המושגים הללו כמנוגדים לחלוטין: שלמות נחשבת לדבר ללא כל פגם, ואילו חיסרון מצביע על משהו שחסר לו שלמות. אך במציאות המוחלטת עליה מדבר אליעד, ישנה אחדות ניגודים מוחלטת, והשלמות והחיסרון אינם שני דברים נפרדים אלא ביטויים שונים של אותו הדבר בדיוק.

לדוגמה, אדם עשוי לחשוב שהשלמות האמיתית, האחדות המוחלטת, היא מצב שאין בו חיסרון כלל. אבל אם ניקח את הנחת היסוד שאליעד מציג, לפיה "בכל דבר יש חיסרון", אז גם בשלמות הזו חייב להיות חיסרון. מהו החיסרון בשלמות? בדיוק העובדה שאין בה חיסרון. כלומר, העובדה שאין לה פגמים ואין לה חסרונות נתפסת כחיסרון בעצמו, משום שזה מונע מהאדם לחוות יתרונות - אדם ללא שום חיסרון אינו יכול ליהנות משום יתרון. ללא תחושת חיסרון, האדם גם מאבד את המשמעות של תחושת היתרון והסיפוק. יוצא מכך שדווקא החיסרון הופך לחלק בלתי נפרד מהשלמות עצמה.

מדוע אין הבדל בין חיסרון ליתרון?

אליעד מתאר מצב של אחדות מוחלטת, שבו אין הבדל אמיתי בין חיסרון ליתרון. הוא מדגים כי מי שרואה את העולם באחדות מוחלטת, איננו חווה שום הבדל בין טוב לרע, בין משנה ללא משנה, ובין חשוב ללא חשוב. מנקודת המבט של אחדות מוחלטת זו, הכל נתפס כשווה לחלוטין, ולכן לאדם כזה אין שום סיבה מיוחדת לנסות לשנות את המציאות, כי בעיניו כל מצב הוא מושלם בדיוק כמו שהוא.

לדוגמה, אליעד מביא את הסיפור הידוע על אדם שחלם שיש אוצר במקום מרוחק, וכשהלך לחפש את האוצר, גילה בסופו של דבר שהאוצר תמיד היה מתחת לתנור בביתו שלו. המסר של הדוגמה הוא שהאדם תמיד מחפש יתרונות וחושב שהם נמצאים במקום אחר או במצב אחר. אך בפועל, עצם החיפוש הזה נובע מתוך תחושת חיסרון. אדם שחווה אחדות מוחלטת מבין שהיתרונות והחסרונות נמצאים בתוכו עצמו, ולכן כל מאבק בחיסרון או ניסיון להשיג יתרון הוא חסר משמעות עבורו.

האם באמת כל דבר מכיל בתוכו חיסרון?

אליעד מעלה אפשרות שההנחה "בכל דבר יש חיסרון" איננה בהכרח נכונה. הוא מציין שלוש אפשרויות:

1. האפשרות הראשונה היא שבאמת לא בכל דבר יש חיסרון, וייתכן שקיים דבר אחד לפחות שהוא שלם לחלוטין.
2. האפשרות השנייה היא שבכל דבר יש חיסרון חוץ מאשר בדבר אחד בלבד - באחדות המוחלטת.
3. האפשרות השלישית היא שאכן בכל דבר, אפילו בשלמות עצמה, יש חיסרון מובנה. החיסרון בשלמות הוא שהיא שלמה עד כדי כך שאין בה את ההרגשה של חיסרון, ובכך מונעת את ההנאה והסיפוק הכרוכים בהשגת יתרונות.

אליעד מדגיש כי מנקודת המבט הגבוהה ביותר, אין כלל הבדל בין האפשרויות הללו, כי כל אפשרות היא רק צד אחר של אותה אמת אחת.

מהו הקונפליקט המרכזי בחיי האדם לפי אליעד?

הקונפליקט הגדול ביותר של האדם לפי אליעד הוא המאבק הפנימי בין הרצון בשלמות לבין הרצון בחיסרון. האדם תמיד נע בין שתי נקודות מבט:

• נקודת המבט הראשונה: שהכל משנה, הכל חשוב, ויש להתאמץ לשפר ולהתקדם כדי להשיג יתרונות ולהימנע מחסרונות.
• נקודת המבט השנייה: ששום דבר לא משנה, הכל שווה, ואין שום טעם לרדוף אחרי יתרונות או לברוח מחסרונות, כי הכל אחד.

אליעד מסביר שבכל פעם שהאדם בוחר נקודת מבט אחת, הוא מיד נתקל בחסרונות שלה. כאשר האדם מתמקד בכך שהכל משנה, הוא סובל מלחצים, חרדות, ותסכולים. אך כשהוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא גם מאבד את ההנאה והסיפוק שהחיים...