1:12:41סודות החיים, סודות המציאות, השכל שיש בכל דבר, השכל של כוס חד פעמית, משמעות המילים, לשים לב למילים, שורפים אותך באש, ניתוח חוויה, השקרים של המדינה, איך עובד המוח? מעשה ממלך ענו
מהם סודות החיים והמציאות לפי אליעד כהן?
בתחילת ההרצאה, אליעד כהן מציין את התהליך הרוחני הנדרש כדי להבין את המציאות האמיתית, תוך שהוא מתאר את הדרך בה האדם יכול לראות את "המלך" האמיתי - האגו של אלוהים. האלגוריה המרכזית של ההרצאה נובעת מהסיפור של רבי נחמן, שבו שני מלכים, אחד מייצג את האגו הרגיל של האדם, והשני את האגו האלוהי. הרצון האמיתי של האדם הוא לראות את ה"אני הראשון", את האני האמיתי והגדול שלו.
מהי הדרך לראות את המלך האמיתי?
כדי לראות את המלך האמיתי, כלומר, את ה"אמת המוחלטת", על האדם לחשוף את כל השקרים שמסביבו. אליעד כהן מסביר שהכוונה לחשוף את המניפולציות וההטעיות בתהליך תפיסת המציאות. כל מחשבה, מילה או תחושה שלנו מעוותת את תפיסת המציאות ומבוססת על מניפולציות. לדוגמה, כאשר אדם רואה קיר, עליו להבין שהקיר הוא תוצאה של מניפולציה חושית. גם כאשר אדם רואה שולחן, עליו להבין שההבחנה בין שולחן לכיסא נובעת מהמניפולציה של התודעה, שמפרידה בין אובייקטים שונים.
מהו תהליך גילוי האמת?
השלב הראשון בתהליך הוא להבין שמאחורי כל תחושה, מחשבה או מילה יש מניפולציה. לדוגמה, כאשר אדם אומר "כולם אומרים את זה", הוא מוסיף את המילה "כולם" מתוך רצון לחזק את עמדתו על ידי קונצנזוס. חשוב להטיל ספק בכל מילה שאנחנו אומרים ולבצע ניתוח עצמי מעמיק של המילים שנבחרות. כל מילה שבחרנו נושאת משמעות עמוקה ויש להבין מדוע השתמשנו בה, מה היא אומרת עלינו.
מהו תהליך החקירה העצמית?
תהליך החקירה העצמית נוגע גם לניתוח כל חוויה שנחווה. כאשר אדם רואה כוס, למשל, עליו לבדוק מהי המשמעות של הציורים שעל הכוס. איך הציורים הללו משפיעים על החוויה שלו? אליעד כהן מסביר שכשאדם חווה תחושה מסוימת, עליו לבדוק אם החוויה נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד.
מה הקשר בין חוויות למציאות?
על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון והתודעה. הוא מבקש מהאדם לפרק כל חוויה לגורמיה, כדי להבין מאיפה היא נובעת. לדוגמה, חווית הכאב לא נובעת רק מהכאב הפיזי, אלא גם מהזיכרון הקודם על כאבים דומים ומהחשש שהכאב ימשך בעתיד. על האדם להבין שהחוויה שהיא נראית לנו כמציאות היא למעשה תוצאה של מניפולציות שונות של התודעה והזיכרון.
מהי נקודת "לא יודע"?
השלב הסופי בתהליך החקירה הוא להגיע למצב שבו אין לאדם תשובות ברורות. זוהי נקודת "לא יודע", שבה האדם מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות ומוכן להכיר בכך שהוא לא יודע דבר. אליעד כהן נותן את הדוגמה של אבן שנזרקת לעבר האדם. במקום לראות את האבן כמציאות מוחלטת, על האדם להבין שזוהי רק צורת "כלום" המופיעה כ"אבן". בהבנה הזאת, האדם מתקרב לאמת שאינה ניתנת להמשגה.
איך להגיע ל"לא יודע"?
לפי אליעד כהן, כל תהליך זה נוגע גם ליכולת לפתח ספק לגבי כל דבר. אם אדם רואה אבן נזרקת לעברו, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה של התודעה והחושים. הדרך להגיע לנקודת "לא יודע" היא על ידי הטלת ספק בכל פרט של החוויה, כך שבסופו של דבר האדם יגיע למצב של "לא יודע", שהוא הדרך האמיתית לראות את המציאות כפי שהיא.
מהו סוד החיים לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שסוד החיים טמון בהבנה עמוקה של המניפולציות שמבצעת התודעה שלנו, ובתהליך של גילוי עצמי שמוביל אותנו לנקודת "לא יודע". ככל שנחקור את המילים, המחשבות והחוויות שלנו לעומק, כך נגיע ליותר אמת ונוכל לראות את המציאות בצורה ברורה יותר.
בתחילת ההרצאה, אליעד כהן מציין את התהליך הרוחני הנדרש כדי להבין את המציאות האמיתית, תוך שהוא מתאר את הדרך בה האדם יכול לראות את "המלך" האמיתי - האגו של אלוהים. האלגוריה המרכזית של ההרצאה נובעת מהסיפור של רבי נחמן, שבו שני מלכים, אחד מייצג את האגו הרגיל של האדם, והשני את האגו האלוהי. הרצון האמיתי של האדם הוא לראות את ה"אני הראשון", את האני האמיתי והגדול שלו.
מהי הדרך לראות את המלך האמיתי?
כדי לראות את המלך האמיתי, כלומר, את ה"אמת המוחלטת", על האדם לחשוף את כל השקרים שמסביבו. אליעד כהן מסביר שהכוונה לחשוף את המניפולציות וההטעיות בתהליך תפיסת המציאות. כל מחשבה, מילה או תחושה שלנו מעוותת את תפיסת המציאות ומבוססת על מניפולציות. לדוגמה, כאשר אדם רואה קיר, עליו להבין שהקיר הוא תוצאה של מניפולציה חושית. גם כאשר אדם רואה שולחן, עליו להבין שההבחנה בין שולחן לכיסא נובעת מהמניפולציה של התודעה, שמפרידה בין אובייקטים שונים.
מהו תהליך גילוי האמת?
השלב הראשון בתהליך הוא להבין שמאחורי כל תחושה, מחשבה או מילה יש מניפולציה. לדוגמה, כאשר אדם אומר "כולם אומרים את זה", הוא מוסיף את המילה "כולם" מתוך רצון לחזק את עמדתו על ידי קונצנזוס. חשוב להטיל ספק בכל מילה שאנחנו אומרים ולבצע ניתוח עצמי מעמיק של המילים שנבחרות. כל מילה שבחרנו נושאת משמעות עמוקה ויש להבין מדוע השתמשנו בה, מה היא אומרת עלינו.
מהו תהליך החקירה העצמית?
תהליך החקירה העצמית נוגע גם לניתוח כל חוויה שנחווה. כאשר אדם רואה כוס, למשל, עליו לבדוק מהי המשמעות של הציורים שעל הכוס. איך הציורים הללו משפיעים על החוויה שלו? אליעד כהן מסביר שכשאדם חווה תחושה מסוימת, עליו לבדוק אם החוויה נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד.
מה הקשר בין חוויות למציאות?
על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון והתודעה. הוא מבקש מהאדם לפרק כל חוויה לגורמיה, כדי להבין מאיפה היא נובעת. לדוגמה, חווית הכאב לא נובעת רק מהכאב הפיזי, אלא גם מהזיכרון הקודם על כאבים דומים ומהחשש שהכאב ימשך בעתיד. על האדם להבין שהחוויה שהיא נראית לנו כמציאות היא למעשה תוצאה של מניפולציות שונות של התודעה והזיכרון.
מהי נקודת "לא יודע"?
השלב הסופי בתהליך החקירה הוא להגיע למצב שבו אין לאדם תשובות ברורות. זוהי נקודת "לא יודע", שבה האדם מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות ומוכן להכיר בכך שהוא לא יודע דבר. אליעד כהן נותן את הדוגמה של אבן שנזרקת לעבר האדם. במקום לראות את האבן כמציאות מוחלטת, על האדם להבין שזוהי רק צורת "כלום" המופיעה כ"אבן". בהבנה הזאת, האדם מתקרב לאמת שאינה ניתנת להמשגה.
איך להגיע ל"לא יודע"?
לפי אליעד כהן, כל תהליך זה נוגע גם ליכולת לפתח ספק לגבי כל דבר. אם אדם רואה אבן נזרקת לעברו, הוא צריך לשאול את עצמו אם הוא באמת יודע מה קורה, או שמא כל התפיסה שלו היא רק מניפולציה של התודעה והחושים. הדרך להגיע לנקודת "לא יודע" היא על ידי הטלת ספק בכל פרט של החוויה, כך שבסופו של דבר האדם יגיע למצב של "לא יודע", שהוא הדרך האמיתית לראות את המציאות כפי שהיא.
מהו סוד החיים לפי אליעד כהן?
אליעד כהן מסביר שסוד החיים טמון בהבנה עמוקה של המניפולציות שמבצעת התודעה שלנו, ובתהליך של גילוי עצמי שמוביל אותנו לנקודת "לא יודע". ככל שנחקור את המילים, המחשבות והחוויות שלנו לעומק, כך נגיע ליותר אמת ונוכל לראות את המציאות בצורה ברורה יותר.
- חקירה עצמית וגילוי האמת
- תפיסת המציאות והמניפולציות של התודעה
- הטלת ספק ושבירת תפיסות שקריות
- הבנה עמוקה של חוויות ורגשות
- השפעת הזיכרון והעתיד על ההווה
- הקשר בין המציאות לחלום
התוכן עוסק בפירוש עמוק לסיפור של רבי נחמן ולרעיונות של חקירה עצמית, ספקנות, ותהליך גילוי האמת. הנה סיכום של הדברים:
המסר המרכזי של הסיפור
בסיפורו של רבי נחמן יש מסר על הדרך לראות את המלך, כאשר המלך מסמל את ההבנה האמיתית של המציאות ואת האמת המוחלטת. למעשה, ישנם שני מלכים - האחד הוא האגו הרגיל של האדם, והשני הוא האגו של אלוהים, כלומר, המהות האמיתית של האדם, ה"אני הראשון". האני הקטן רוצה לראות את האני הגדול, כלומר, את המקור שלו, את השורש של הווייתו.
תפקיד החכם והשכל
האני הקטן שולח את החכם, שהוא השכל, לחפש את התמונה של האני הראשון. אך האני הראשון לא רוצה להיחשף וטוען שהאני הקטן הוא שקרן. מכאן נובע המסר העיקרי של רבי נחמן: כדי לראות את המלך, האדם צריך לחשוף את כל השקרים שיש במדינה.
פירוש המושג "לחשוף את השקרים של המדינה"
הכוונה היא להבין את כל המניפולציות שהאדם עובר בתהליך תפיסת המציאות, כולל המניפולציות הכי קטנות.
לדוגמה:
תהליך גילוי האמת
מהות העבודה הרוחנית היא להביא את האדם להיות אמיתי לחלוטין. לכן, יש לחקור כל מחשבה וכל אמירה. כאשר אדם אומר משהו שהוא לא בטוח בו, הוא למעשה עושה מניפולציה.
לכן, על האדם להטיל ספק בכל, אפילו במילים שהוא בוחר להשתמש בהן. לדוגמה:
הבנת השורש של המציאות
ישנם כמה עומקים של הבנה:
הגעה לנקודת "לא יודע"
כדי לראות את האמת המוחלטת, יש להפסיק להיאחז בידיעה. השלב האחרון של החקירה הוא להבין שהאדם אינו יודע דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות בצורה עמוקה, בסופו של דבר הוא מגיע לנקודת "לא יודע".
לדוגמה:
חקירת החוויה
כל חוויה שאדם חווה יש לחקור אותה לעומק:
הקשר לחלום
המציאות דומה לחלום. בחלום, אדם אינו זוכר שהיה בחלום אחר קודם לכן, אך זה לא אומר שזה לא היה. כך גם במציאות - אדם עשוי לחשוב שהוא נמצא כאן כבר זמן רב, אך אין לו באמת הוכחה לכך.
לסיכום
מי שרוצה להבין את המציאות עד הסוף, עליו לחשוף את כל השקרים והמניפולציות שבתוכה. עליו לחקור כל מילה וכל מחשבה שהוא אומר, ולפרק כל חוויה לרכיביה. התוצאה הסופית של חקירה זו היא הגעה למצב של "לא יודע", שבו האדם מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות, וכך הוא רואה את האמת.
המסר המרכזי של הסיפור
בסיפורו של רבי נחמן יש מסר על הדרך לראות את המלך, כאשר המלך מסמל את ההבנה האמיתית של המציאות ואת האמת המוחלטת. למעשה, ישנם שני מלכים - האחד הוא האגו הרגיל של האדם, והשני הוא האגו של אלוהים, כלומר, המהות האמיתית של האדם, ה"אני הראשון". האני הקטן רוצה לראות את האני הגדול, כלומר, את המקור שלו, את השורש של הווייתו.
תפקיד החכם והשכל
האני הקטן שולח את החכם, שהוא השכל, לחפש את התמונה של האני הראשון. אך האני הראשון לא רוצה להיחשף וטוען שהאני הקטן הוא שקרן. מכאן נובע המסר העיקרי של רבי נחמן: כדי לראות את המלך, האדם צריך לחשוף את כל השקרים שיש במדינה.
פירוש המושג "לחשוף את השקרים של המדינה"
הכוונה היא להבין את כל המניפולציות שהאדם עובר בתהליך תפיסת המציאות, כולל המניפולציות הכי קטנות.
לדוגמה:
- כאשר אדם רואה קיר - עליו להבין את המניפולציה של החושים שגורמת לו לראות אותו כקיר.
- כאשר אדם רואה שולחן - עליו לראות את המניפולציה של התודעה שמפרידה בין שולחן לכיסא.
- כאשר אדם זוכר אירוע מהעבר - עליו לזהות את המניפולציה שהזיכרון עושה עליו.
- כאשר אדם חושב על העתיד - עליו להבין כיצד תפיסת הזמן מעוותת את מחשבותיו.
תהליך גילוי האמת
מהות העבודה הרוחנית היא להביא את האדם להיות אמיתי לחלוטין. לכן, יש לחקור כל מחשבה וכל אמירה. כאשר אדם אומר משהו שהוא לא בטוח בו, הוא למעשה עושה מניפולציה.
לכן, על האדם להטיל ספק בכל, אפילו במילים שהוא בוחר להשתמש בהן. לדוגמה:
- אם אדם אומר "כולם אומרים את זה" - מדוע הוא הוסיף "כולם"? אולי הוא מרגיש חלש ומנסה לחזק את עמדתו דרך קונצנזוס?
- אם אדם אומר "אני חייב" - האם הוא באמת חייב, או שהוא פשוט רוצה?
הבנת השורש של המציאות
ישנם כמה עומקים של הבנה:
- ברמה השטחית - האדם רואה את מה שהוא חושב שהוא רואה (שולחן, כיסא, כוס).
- ברמה עמוקה יותר - הוא מבין שהראייה היא תוצאה של מניפולציות החושים.
- ברמה עמוקה עוד יותר - הוא מבין שהכל נובע מהתודעה שלו, ושבסופו של דבר הכל מגיע מהאין.
הגעה לנקודת "לא יודע"
כדי לראות את האמת המוחלטת, יש להפסיק להיאחז בידיעה. השלב האחרון של החקירה הוא להבין שהאדם אינו יודע דבר. כאשר אדם מתבונן במציאות בצורה עמוקה, בסופו של דבר הוא מגיע לנקודת "לא יודע".
לדוגמה:
- כאשר אבן נזרקת לעברו, הוא יכול לראות זאת כ"אבן נזרקה אלי", אך ברמה עמוקה יותר הוא יכול להבין ש"כלום זורם בצורת אבן".
- כאשר אדם חווה כאב - החוויה עצמה מורכבת מתפיסות עבר, הווה, ועתיד. אם הוא יפרק את החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן.
חקירת החוויה
כל חוויה שאדם חווה יש לחקור אותה לעומק:
- אם הוא רואה ציורים על כוס - עליו לשאול איך הציורים משפיעים על החוויה שלו את הכוס.
- אם הוא חווה פחד - עליו לבדוק מהיכן הפחד מגיע: האם הוא מבוסס על חוויות עבר? על חששות לעתיד? על הכאב בהווה?
- תחושת ההווה.
- זיכרונות העבר.
- חששות העתיד.
הקשר לחלום
המציאות דומה לחלום. בחלום, אדם אינו זוכר שהיה בחלום אחר קודם לכן, אך זה לא אומר שזה לא היה. כך גם במציאות - אדם עשוי לחשוב שהוא נמצא כאן כבר זמן רב, אך אין לו באמת הוכחה לכך.
לסיכום
מי שרוצה להבין את המציאות עד הסוף, עליו לחשוף את כל השקרים והמניפולציות שבתוכה. עליו לחקור כל מילה וכל מחשבה שהוא אומר, ולפרק כל חוויה לרכיביה. התוצאה הסופית של חקירה זו היא הגעה למצב של "לא יודע", שבו האדם מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות, וכך הוא רואה את האמת.
- חקירה עצמית וגילוי האמת
- תפיסת המציאות והמניפולציות של התודעה
- הטלת ספק ושבירת תפיסות שקריות
- הבנה עמוקה של חוויות ורגשות
- השפעת הזיכרון והעתיד על ההווה
- הקשר בין המציאות לחלום
אליעד: בסיפור של רבי נחמן, הוא רצה להעביר מסר, כיצד לראות את המלך. למעשה יש שני מלכים, האחד האגו הרגיל והשני האגו של אלוהים. האדם רוצה לראות את האגו של אלוהים, מי הוא היה פעם, מי האני הראשון שלי, האני הקטן רוצה לפגוש את האני הגדול.
ואת מי הוא שולח למשימה, את החכם / השכל. האני מבקש מהשכל שהוא יביא לו את התמונה של האני הראשון. אבל האני הראשון לא רוצה, הוא אומר האני הקטן שקרן. ואז המסר שרבי נחמן אומר, שכדי לראות את המלך האדם צריך לגלות את השקרים שיש במדינה.
מה הכוונה? להבין את כל המניפולציות, עד למניפולציה הכי קטנה שבתהליך.
עכשיו, מה אנו עושים פה? את אותו תהליך עושים מזוויות שונות. מה זה אומר להבין את כל המניפולציות? שאפילו כאשר אתה רואה קיר, אתה רואה את המניפולציה שבדבר. רואה את המניפולציה של החושים עליך.
אפילו כשאתה רואה שולחן, אתה רואה את המניפולציה של התודעה שעושה הפרדה בין כסא לשולחן.
אפילו כשאתה אומר, אתמול קרה לי, אתה רואה את המניפולציה שהזיכרון עושה עליך.
כשאתה אומר יקרה לי, אתה רואה את המניפולציה של תפיסת העתיד.
אתה אמור לגלות את כל השקרים של המדינה.
מה אנו עושים כאן? אני מנסה להביא את האדם להיות אמיתי, מה זה אומר? כשאני שואל אותו, האם אתה בטוח? זה ככה, אולי לא ככה? כי אם מישהו אומר משהו שהוא לא בטוח בו, זה אומר שהוא עושה מניפולציה.
אפילו אם הוספת מילה כמו - כול, רק, למה הוספת? האם אתה בטוח בכך?
זה התהליך, כדי לדעת מי אתה באמת. בסוף אתה צריך לא לראות שום שקר בדרך, כי אם אתה רוצה לראות את האמת, עליך לא לשקר בשום דבר.
למשל כאן אני מלמד אותך להטיל ספק בדברים, אך באתר למשל יש מאמרים שעוסקים באיך להפוך את האפשרי למחוייב. גם כדי לשקר וגם כדי לא לשקר אתה חייב להיות מיקצוען.
הרעיון הוא להבין את המנגנון. שכאשר אדם אומר משפט, אתה מבין בדיוק למה הוא הוסיף את המילה הזאת. לכל מילה יש משמעות. ומי שמבין את זה בסוף רואה את הפנימי / האמת.
מה שאנו מתרגלים כאן, זוהי הבנה, כשמישהו אומר לך לעשות משהו, תבין מדוע הוא אמר כך ולא אחרת. לכל דבר יש סיבה.
כמו למשל, אחד אומר: כולם אומרים את זה, הוא למשל משדר חולשה, לחזק את עצמו על ידי אחרים.
שאלה: למשל מישהו אומר דבר מסויים, ושנינו שומעים משהו אחר.
אליעד: קודם כל שנינו שומעים אותו הדבר, אך אנו מפרשים אחרת. אני פשוט שם לב יותר למילים. אני עשיתי עבודה עם עצמי. את כל המחשבות שיש לי בראש, בדקתי, מדוע אמרתי את המילה הזאת? לא למה הוא, ממנו לא אכפת לי, מדוע אני אמרתי את מה שאמרתי?
כשהמחשבות עוברות לך בראש, אותם תבדוק, זה אמת וזה לא אמת.
יש להבין את משמעויות המילים. למשל אני, כאשר מישהו מדבר, אני גם שומע את הסיפור החיצוני, גם את הסיפור הפנימי, גם שומע את הסיפור היותר פנימי, גם בראש בונה מהלך, יש כמה עומקים.
בדרכים אחרות למשל, לא מזדהים, צופים מהצד. אבל אני אומר תסתכל לתוך הדבר, עד שתראה את השורש שלו. אני מנסה להסביר לכם, שכאשר עוברת אינפורמציה לידך, כמו אינפורמציה של חושים, לדוגמה מרביצים לך, יש מרביצים לי, ויש אני מרגיש שמרביצים לי, זה שניים שונים.
למשל מרביצים לך, אחד אומר, מרביצים לי, ואחר אומר, החושים שלי אומרים לי שמרביצים לי, ויש אחד שמדייק יותר ואומר, נדמה לי שהחושים שלי אומרים שמרביצים לי.
מה אני בא להגיד, שהאינפורמציה עוברת, יש אינפורמציה מהחושים, יש אינפורמציות מזיכרון, יש מסיפורים, הרעיון הוא שהאדם בזמן אמת, כאשר הוא רואה מולו כסא / אינפומציה הוא רואה אותה מההתחלה שלה עד לפה.
למשל אתה רואה שולחן, זה לא רק שולחן, אתה רואה את הכלום בצורת שולחן. האם בתוך המילה שולחן אתה שומע גם את המילה כלום? הכלום הוא השורש של השולחן, אתה ממוקד בכלום / שולחן עד הלא יודע.
זאת אומרת שכשאומרים לך שולחן, קודם כל אתה לא יודע מה הוא, אחר כלום, אחר שולחן - הכל באותו רגע. באמצע יש חושים או זיכרון, איך אני יודע שזה שולחן.
הבסיס זה לא יודע, מה אתה לא יודע? גם לא יודע, אחריו כלום, אחריו "יש".
לא יודע - הכוונה אין חיסרון. עליו יש כלום, עליו יש "יש" בצורות שונות ובזמן שונה.
לא יודע, מתוכו מהות "אין, ואחר "יש".
כשאתה הולך ברחוב ורואה אבן עפה עליך, אחד רואה אבן, שהצורה הסופית מחוייבת. אחר רואה לא יודע / כלום, כלום עף אלי בצורה אבן?
אם אתה הולך עם האמת עד הסוף, אז בסוף אתה לא יודע כלום. בסוף אתה מפסיק לדעת, אתה מגיע לדבר שהוא לא כלום ולא "יש" שאי אפשר להגדיר אותו.
שאלה: עד שאתה מגיע ללא יודע, האם צריך לדעת?
אליעד: כן, אתה צריך לדעת יותר. למשל מישהו זורק עליך אבן, רוב האנשים היו נלחצים מזה. אבל זה שמבין שואל, מה קורה פה בסך הכל, אני לא יודע כלום.
זה נראה משוגע, אני רואה שהאבן נזרקה, אם אתה כל כך בטוח בעצמך אז תסבול. אבל אם אתה אמיתי עם עצמך, אתה כל כך אמיתי שאתה באמת לא יודע, אי אפשר לדעת. אם אתה מתבונן בדברים בסוף אתה לא יודע.
אני מביא תירגולת שאתה מתבונן ומתבונן ומתבונן ואז חי את החיים ממקום אחר. אם תשתמש בשכל שלך עד הסוף, בסוף הוא יפסיק לעבוד.
אני רוצה לחזור שוב על המסר, מי שרוצה לראות את המלך, צריך לגלות את השקרים של המדינה. מה זה אומר? שכול מילה שאתה שומע אתה חוקר אותה. למשל מישהו אמר אני חייב, האם הוא באמת חייב, אולי הוא רק רוצה.
צריך לנסות להבין מה המשמעות של הדבר.
כשאתה רואה כוס, מה אתה רואה? על הכוס יש ציורים, אתה צריך להבין מה המשמעות של הציורים שעל הכוס. למה הם שם, איך הם שינו את החוויה שלך על הכוס? הציורים משנים לך את החוויה, האם אתה מודע לכך שהחוויה שלך את הכוס באה גם מהציורים? האם אתה רואה איך עובדים עליך? לא עובדים עליך במובן הרע. אתה חווה משהו, האם אתה מבין למה אתה חווה כך?
יש כאן כוס, אני רוצה שתצליח לחוות את המהות של הכוס. יש לך חוויה כל שהיא, והחוויה הזאת, אם תלך איתה פנימה תגיע ללא יודע. הדרך להגיע לכלום וללא יודע זה דרך הלבושים. יש לך חוויה ואתה מתחיל לנתח את החוויה, למה הרגשתי את זה? אולי בגלל הצורה, הצבע, בגלל מה שאני יודע על הכוס... ובסוף אתה לא יודע.
חייבים לעשות התבוננות, אי אפשר לדלג על זה.
יש כאן כוס, הכוס יוצרת סבל, כי אתה יודע על חיסרון. בשורשו, ידיעת הדבר גורמת לחיסרון ויתרון. אני אומר שכדי להיפטר מהחיסרון אתה צריך לנטרל את החיסרון.
יש כאן כוס, ויש כאן חוויה, אתה מרגיש כוס, אתה מרגיש משהו, ואתה צריך להתחיל לנתח את החוויה שלך, כמו מה אני מרגיש, למה אני מרגיש כך? יש חוויה שנוצרת מהצורה של הכוס, יש חוויה שנוצרת מהצבע של הכוס, מהחומר של הכוס, מהחושים, מהזיכרון, עד שאתה מגיע לחוויה הבסיסית ואז זה נעלם.
שאלה: מה היא החוויה הבסיסית?
אליעד: ההפרדה, שאני מפריד בין דבר להיפוכו. אבל אם אתה לא מצליח לקלוט איך החוויה שלך תלויה בלבוש חיצוני, איך תקלוט את הראשון?
שוב, יש חוויה והיא מבוססת על הזיכרון שלך, על תחושות של, מבוססת על המון פרמטרים, יש כאן עומקים של חוויות.
למשל שורפים אותך באש, החוויה תלויה במה שאתה מרגיש עכשיו, במחשבות שהיו לך מהעבר לגבי שריפה, וכן המחשבות לעתיד. חלק זה בגלל מה שאתה יודע על המשמעות של האש - זה העבר, חלק זה בגלל שאתה מפחד 'יקרה לך בעתיד, וחלק ממה שקורה לך כרגע. זוהי סתם דוגמה, כמו שכואב לך ממשהו, שגנבו לך וכו'.
הדוגמה לכאב פיזי היא טובה כי אפשר לראות שהחוויה מבוססת על הווה, עבר ועתיד.
וצריך לקחת את החוויה הכללית ולפרק אותה, מה תלוי בעבר, הווה והעתיד, ואז להכנס פנימה. האם העבר והעתיד מחוייבים? לא יודע. אז אני חי את הרגע הזה, גם את הרגע הזה אני לא רוצה.
אתה צריך להגיע למצב שכאשר באה לך חוויה, אתה רואה מהיכן היא באה. יתכן שהחוויה באה מהתפיסה שלי, מהרצון שלי, מהאמונה שלי, זה לא משנה.
מה שאני אומר זה שתקח את החוויה שלך ותבדוק מאיפה היא מגיעה, עד לרמה שתדע שהציורים של הכוס גורמים לחוויה לקרות. זה לא להסתכל על הציור של הכוס, אלא לחוות את החוויה ומתוכה לראות את הציורים שעל הכוס. לבדוק איך הפרטים של החוויה באו מתוך האירוע / ציורי הכוס.
למשל לקחת את חווית הפחד ולבדוק כל חלק ממנו מאיפה הוא הגיע.
למשל אני מבקש ממך לכתוב לי מה אתה מרגיש כשאתה רואה כוס. ואז אתה רושם, ואז תסביר לי על כל מילה למה הרגשת כך. ואז אתה רואה איך זה נוצר עד הנקודה הראשונה שלו ומגיע ללא יודע.
שאלה: האם כולנו חווים את אותה חוויה?
אליעד: תראה כולנו דמויות בחלום שלך, אתה חושב שיש לך בעיות, אתה חושב שיש פה רעיונות, ואתה חושב שאתה פותר את הבעיות שלך באמצעות המחשבות שלך.
שאלה: בחלום למשל הדברים יותר נזילים ומשתנים.
אליעד: כשהם משתנים, האם אתה יודע שהם משתנים? אתה לא זוכר שלפני 5 דקות זכרת שיש כאן שש אצבעות?
שאלה: אני לא זוכר.
אליעד: ובחלום האם אתה זוכר שאתה רק 5 דקות בחלום?
שאלה: גם לא.
אליעד: אז אני אומר לך שלפני 5 דקות היית בחלום אחר של המלך אחשוורוש, אתה רק לא זוכר.
מי שרוצה להיות מקצוען בכל תחום, בסופו של דבר הוא צריך להבין איך עובדים החוקים של המוח של האדם. ואת זה לומדים פה.
ואת מי הוא שולח למשימה, את החכם / השכל. האני מבקש מהשכל שהוא יביא לו את התמונה של האני הראשון. אבל האני הראשון לא רוצה, הוא אומר האני הקטן שקרן. ואז המסר שרבי נחמן אומר, שכדי לראות את המלך האדם צריך לגלות את השקרים שיש במדינה.
מה הכוונה? להבין את כל המניפולציות, עד למניפולציה הכי קטנה שבתהליך.
עכשיו, מה אנו עושים פה? את אותו תהליך עושים מזוויות שונות. מה זה אומר להבין את כל המניפולציות? שאפילו כאשר אתה רואה קיר, אתה רואה את המניפולציה שבדבר. רואה את המניפולציה של החושים עליך.
אפילו כשאתה רואה שולחן, אתה רואה את המניפולציה של התודעה שעושה הפרדה בין כסא לשולחן.
אפילו כשאתה אומר, אתמול קרה לי, אתה רואה את המניפולציה שהזיכרון עושה עליך.
כשאתה אומר יקרה לי, אתה רואה את המניפולציה של תפיסת העתיד.
אתה אמור לגלות את כל השקרים של המדינה.
מה אנו עושים כאן? אני מנסה להביא את האדם להיות אמיתי, מה זה אומר? כשאני שואל אותו, האם אתה בטוח? זה ככה, אולי לא ככה? כי אם מישהו אומר משהו שהוא לא בטוח בו, זה אומר שהוא עושה מניפולציה.
אפילו אם הוספת מילה כמו - כול, רק, למה הוספת? האם אתה בטוח בכך?
זה התהליך, כדי לדעת מי אתה באמת. בסוף אתה צריך לא לראות שום שקר בדרך, כי אם אתה רוצה לראות את האמת, עליך לא לשקר בשום דבר.
למשל כאן אני מלמד אותך להטיל ספק בדברים, אך באתר למשל יש מאמרים שעוסקים באיך להפוך את האפשרי למחוייב. גם כדי לשקר וגם כדי לא לשקר אתה חייב להיות מיקצוען.
הרעיון הוא להבין את המנגנון. שכאשר אדם אומר משפט, אתה מבין בדיוק למה הוא הוסיף את המילה הזאת. לכל מילה יש משמעות. ומי שמבין את זה בסוף רואה את הפנימי / האמת.
מה שאנו מתרגלים כאן, זוהי הבנה, כשמישהו אומר לך לעשות משהו, תבין מדוע הוא אמר כך ולא אחרת. לכל דבר יש סיבה.
כמו למשל, אחד אומר: כולם אומרים את זה, הוא למשל משדר חולשה, לחזק את עצמו על ידי אחרים.
שאלה: למשל מישהו אומר דבר מסויים, ושנינו שומעים משהו אחר.
אליעד: קודם כל שנינו שומעים אותו הדבר, אך אנו מפרשים אחרת. אני פשוט שם לב יותר למילים. אני עשיתי עבודה עם עצמי. את כל המחשבות שיש לי בראש, בדקתי, מדוע אמרתי את המילה הזאת? לא למה הוא, ממנו לא אכפת לי, מדוע אני אמרתי את מה שאמרתי?
כשהמחשבות עוברות לך בראש, אותם תבדוק, זה אמת וזה לא אמת.
יש להבין את משמעויות המילים. למשל אני, כאשר מישהו מדבר, אני גם שומע את הסיפור החיצוני, גם את הסיפור הפנימי, גם שומע את הסיפור היותר פנימי, גם בראש בונה מהלך, יש כמה עומקים.
בדרכים אחרות למשל, לא מזדהים, צופים מהצד. אבל אני אומר תסתכל לתוך הדבר, עד שתראה את השורש שלו. אני מנסה להסביר לכם, שכאשר עוברת אינפורמציה לידך, כמו אינפורמציה של חושים, לדוגמה מרביצים לך, יש מרביצים לי, ויש אני מרגיש שמרביצים לי, זה שניים שונים.
למשל מרביצים לך, אחד אומר, מרביצים לי, ואחר אומר, החושים שלי אומרים לי שמרביצים לי, ויש אחד שמדייק יותר ואומר, נדמה לי שהחושים שלי אומרים שמרביצים לי.
מה אני בא להגיד, שהאינפורמציה עוברת, יש אינפורמציה מהחושים, יש אינפורמציות מזיכרון, יש מסיפורים, הרעיון הוא שהאדם בזמן אמת, כאשר הוא רואה מולו כסא / אינפומציה הוא רואה אותה מההתחלה שלה עד לפה.
למשל אתה רואה שולחן, זה לא רק שולחן, אתה רואה את הכלום בצורת שולחן. האם בתוך המילה שולחן אתה שומע גם את המילה כלום? הכלום הוא השורש של השולחן, אתה ממוקד בכלום / שולחן עד הלא יודע.
זאת אומרת שכשאומרים לך שולחן, קודם כל אתה לא יודע מה הוא, אחר כלום, אחר שולחן - הכל באותו רגע. באמצע יש חושים או זיכרון, איך אני יודע שזה שולחן.
הבסיס זה לא יודע, מה אתה לא יודע? גם לא יודע, אחריו כלום, אחריו "יש".
לא יודע - הכוונה אין חיסרון. עליו יש כלום, עליו יש "יש" בצורות שונות ובזמן שונה.
לא יודע, מתוכו מהות "אין, ואחר "יש".
כשאתה הולך ברחוב ורואה אבן עפה עליך, אחד רואה אבן, שהצורה הסופית מחוייבת. אחר רואה לא יודע / כלום, כלום עף אלי בצורה אבן?
אם אתה הולך עם האמת עד הסוף, אז בסוף אתה לא יודע כלום. בסוף אתה מפסיק לדעת, אתה מגיע לדבר שהוא לא כלום ולא "יש" שאי אפשר להגדיר אותו.
שאלה: עד שאתה מגיע ללא יודע, האם צריך לדעת?
אליעד: כן, אתה צריך לדעת יותר. למשל מישהו זורק עליך אבן, רוב האנשים היו נלחצים מזה. אבל זה שמבין שואל, מה קורה פה בסך הכל, אני לא יודע כלום.
זה נראה משוגע, אני רואה שהאבן נזרקה, אם אתה כל כך בטוח בעצמך אז תסבול. אבל אם אתה אמיתי עם עצמך, אתה כל כך אמיתי שאתה באמת לא יודע, אי אפשר לדעת. אם אתה מתבונן בדברים בסוף אתה לא יודע.
אני מביא תירגולת שאתה מתבונן ומתבונן ומתבונן ואז חי את החיים ממקום אחר. אם תשתמש בשכל שלך עד הסוף, בסוף הוא יפסיק לעבוד.
אני רוצה לחזור שוב על המסר, מי שרוצה לראות את המלך, צריך לגלות את השקרים של המדינה. מה זה אומר? שכול מילה שאתה שומע אתה חוקר אותה. למשל מישהו אמר אני חייב, האם הוא באמת חייב, אולי הוא רק רוצה.
צריך לנסות להבין מה המשמעות של הדבר.
כשאתה רואה כוס, מה אתה רואה? על הכוס יש ציורים, אתה צריך להבין מה המשמעות של הציורים שעל הכוס. למה הם שם, איך הם שינו את החוויה שלך על הכוס? הציורים משנים לך את החוויה, האם אתה מודע לכך שהחוויה שלך את הכוס באה גם מהציורים? האם אתה רואה איך עובדים עליך? לא עובדים עליך במובן הרע. אתה חווה משהו, האם אתה מבין למה אתה חווה כך?
יש כאן כוס, אני רוצה שתצליח לחוות את המהות של הכוס. יש לך חוויה כל שהיא, והחוויה הזאת, אם תלך איתה פנימה תגיע ללא יודע. הדרך להגיע לכלום וללא יודע זה דרך הלבושים. יש לך חוויה ואתה מתחיל לנתח את החוויה, למה הרגשתי את זה? אולי בגלל הצורה, הצבע, בגלל מה שאני יודע על הכוס... ובסוף אתה לא יודע.
חייבים לעשות התבוננות, אי אפשר לדלג על זה.
יש כאן כוס, הכוס יוצרת סבל, כי אתה יודע על חיסרון. בשורשו, ידיעת הדבר גורמת לחיסרון ויתרון. אני אומר שכדי להיפטר מהחיסרון אתה צריך לנטרל את החיסרון.
יש כאן כוס, ויש כאן חוויה, אתה מרגיש כוס, אתה מרגיש משהו, ואתה צריך להתחיל לנתח את החוויה שלך, כמו מה אני מרגיש, למה אני מרגיש כך? יש חוויה שנוצרת מהצורה של הכוס, יש חוויה שנוצרת מהצבע של הכוס, מהחומר של הכוס, מהחושים, מהזיכרון, עד שאתה מגיע לחוויה הבסיסית ואז זה נעלם.
שאלה: מה היא החוויה הבסיסית?
אליעד: ההפרדה, שאני מפריד בין דבר להיפוכו. אבל אם אתה לא מצליח לקלוט איך החוויה שלך תלויה בלבוש חיצוני, איך תקלוט את הראשון?
שוב, יש חוויה והיא מבוססת על הזיכרון שלך, על תחושות של, מבוססת על המון פרמטרים, יש כאן עומקים של חוויות.
למשל שורפים אותך באש, החוויה תלויה במה שאתה מרגיש עכשיו, במחשבות שהיו לך מהעבר לגבי שריפה, וכן המחשבות לעתיד. חלק זה בגלל מה שאתה יודע על המשמעות של האש - זה העבר, חלק זה בגלל שאתה מפחד 'יקרה לך בעתיד, וחלק ממה שקורה לך כרגע. זוהי סתם דוגמה, כמו שכואב לך ממשהו, שגנבו לך וכו'.
הדוגמה לכאב פיזי היא טובה כי אפשר לראות שהחוויה מבוססת על הווה, עבר ועתיד.
וצריך לקחת את החוויה הכללית ולפרק אותה, מה תלוי בעבר, הווה והעתיד, ואז להכנס פנימה. האם העבר והעתיד מחוייבים? לא יודע. אז אני חי את הרגע הזה, גם את הרגע הזה אני לא רוצה.
אתה צריך להגיע למצב שכאשר באה לך חוויה, אתה רואה מהיכן היא באה. יתכן שהחוויה באה מהתפיסה שלי, מהרצון שלי, מהאמונה שלי, זה לא משנה.
מה שאני אומר זה שתקח את החוויה שלך ותבדוק מאיפה היא מגיעה, עד לרמה שתדע שהציורים של הכוס גורמים לחוויה לקרות. זה לא להסתכל על הציור של הכוס, אלא לחוות את החוויה ומתוכה לראות את הציורים שעל הכוס. לבדוק איך הפרטים של החוויה באו מתוך האירוע / ציורי הכוס.
למשל לקחת את חווית הפחד ולבדוק כל חלק ממנו מאיפה הוא הגיע.
למשל אני מבקש ממך לכתוב לי מה אתה מרגיש כשאתה רואה כוס. ואז אתה רושם, ואז תסביר לי על כל מילה למה הרגשת כך. ואז אתה רואה איך זה נוצר עד הנקודה הראשונה שלו ומגיע ללא יודע.
שאלה: האם כולנו חווים את אותה חוויה?
אליעד: תראה כולנו דמויות בחלום שלך, אתה חושב שיש לך בעיות, אתה חושב שיש פה רעיונות, ואתה חושב שאתה פותר את הבעיות שלך באמצעות המחשבות שלך.
שאלה: בחלום למשל הדברים יותר נזילים ומשתנים.
אליעד: כשהם משתנים, האם אתה יודע שהם משתנים? אתה לא זוכר שלפני 5 דקות זכרת שיש כאן שש אצבעות?
שאלה: אני לא זוכר.
אליעד: ובחלום האם אתה זוכר שאתה רק 5 דקות בחלום?
שאלה: גם לא.
אליעד: אז אני אומר לך שלפני 5 דקות היית בחלום אחר של המלך אחשוורוש, אתה רק לא זוכר.
מי שרוצה להיות מקצוען בכל תחום, בסופו של דבר הוא צריך להבין איך עובדים החוקים של המוח של האדם. ואת זה לומדים פה.