לבחור מטפל מוסמך, הסמכה טיפולית, משוגע מוסמך, חשיבות ההסמכה של המטפל, האם חשוב שיהיה מטפל מוסמך? איך לבחור מטפל מוסמך? מה ההסמכה של אליעד כהן? בחירת מטפל מוסמך, איך לבחור מאמן? איך לבחור יועץ? מהי השיטה של אליעד כהן?
האם עדיף לבחור מטפל מוסמך או שאין משמעות להסמכה?
אנשים רבים חושבים שאם הרכב שלהם מתקלקל, הם יעדיפו לפנות למוסך מוסמך, בדיוק כפי שכשיש להם בעיה בבית, הם יעדיפו להזמין חשמלאי או קבלן מוסמך. ההיגיון הפשוט אומר שכאשר רוצים לפתור בעיה כלשהי, חשוב שהאיש שמטפל בה יהיה מוסמך ובעל הסמכה רשמית. לכן נשאלת השאלה אם נכון להשתמש באותה אנלוגיה גם בטיפול נפשי. כלומר, האם כדאי לבחור מטפל מוסמך בלבד, או שאולי הסמכה במקרה של טיפול בנפש איננה משמעותית?
מדוע אי אפשר לסמוך על תעודות הסמכה כשמדובר בנפש?
אליעד מסביר שלמרות שכביכול הגיוני לפנות למטפל מוסמך, המציאות שונה לחלוטין כשמדובר בנפש. בתחום הטכני כמו מוסך או חשמלאי, גם אם האדם מוסמך, עדיין ייתכן שיטעה, יזייף, לא יעבוד לפי הפרוטוקול, ואפילו ירמה. תעודת ההסמכה שלו לא יכולה להבטיח ב - 100% שהוא לא יפגע בך, בשוגג או במזיד. אבל כאשר מדובר בטיפול בנפש, זהו תחום עדין כל כך, שאפילו הטעות הכי קטנה של מטפל יכולה לגרום לנזק אדיר. האדם אינו מוכן לקחת סיכונים כשמדובר בנפשו, ולכן אי אפשר לסמוך אפילו על מיליון תעודות והסמכות. אפילו אם למטפל יש 5,000 תעודות, עדיין אתה לא יכול להיות בטוח שהוא באמת יעזור לך ולא יגרום לך נזק נפשי.
מדוע אפילו אלוהים אינו מוסמך מספיק כדי לטפל בנפש שלך?
אליעד מדגים את הטענה שלו על כך שאי אפשר לסמוך על אף אחד בדוגמה יוצאת דופן: אפילו אם אלוהים בכבודו ובעצמו יתגלה אליך, יוכיח לך שהוא באמת אלוהים, ויציע לך עצות לטיפול בנפש, עדיין לא תוכל לסמוך עליו באופן מלא. ייתכן שאלוהים לא אומר לך את כל האמת, ייתכן שהוא מטעה אותך בכוונה, ואפילו אם הוא אמיתי ורוצה לעזור לך, ייתכן שאתה עצמך לא הבנת אותו נכון. זאת אומרת שגם אם קיבלת עצה מהסמכות הגבוהה ביותר האפשרית, עדיין אינך יכול לסמוך עליה לחלוטין כי תמיד ייתכן שמשהו בדרך השתבש - או שהבנת לא נכון, או שההסבר היה לא מדויק.
מהי הבעיה העיקרית בהסתמכות על תעודות של מטפל נפשי?
הבעיה המרכזית בהסתמכות על תעודות של מטפלים היא שבסופו של דבר האחריות נמצאת תמיד אצלך. הנפש שלך היא הדבר היחיד שעליו אסור לך לקחת שום סיכון. לכן, שום תעודה לא יכולה להיות ערובה לכך שהעצות של המטפל יהיו נכונות עבורך. התפקיד שלך הוא לבדוק בעצמך כל עצה שאתה מקבל, לבחון אותה בשכלך, ולהחליט האם היא נכונה עבורך או לא. עצם קיומה של תעודה לא פוטר אותך מאחריות.
מדוע חשוב להקשיב גם לעצות של משוגעים?
אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להמחיש את חשיבות ההקשבה לכל אדם, אפילו למשוגעים. לדוגמה, אם מישהו משוגע נותן לך עצה מוזרה כמו "תאכל גזר" כדי לפתור חרדה, במבט ראשון זה נראה לא הגיוני. אבל אם תבחן את ההצעה לעומק, תגלה שיש בה היגיון עמוק. למשל, אולי כוונתו של המשוגע הייתה לומר שאין פתרון אחד מוחלט לבעיה, או אולי הוא רצה להראות לך שכל הבעיות הן במידה מסוימת שרירותיות או לא בשליטתך. הנקודה היא שבכל הצעה, מוזרה ככל שתהיה, מסתתרת נקודת אמת עמוקה שיכולה לעזור לך.
למה הפתרון הנכון לבעיות נפשיות חייב לכלול את כל הדעות והעצות בעולם?
אליעד מדגיש שהאמת האמיתית והפתרון המלא לכל בעיה נפשית הוא בעצם שילוב של כל הדעות והעצות האפשריות. הוא מסביר שהפתרון אינו נמצא אצל פרופסור מוסמך אחד, ולא אצל מטפל מומחה אחד, אלא בשילוב של כל נקודות האמת מכל הרעיונות השונים - מהמטפל המוסמך ועד המשוגע המוחלט. אם פספסת אפילו דעה אחת ולא בחנת אותה, לא הגעת לפתרון האמיתי והמלא לבעיה שלך.
מה הדרך הנכונה לבדוק עצות של מטפל?
הדרך לבדוק עצות היא להתייחס לכל הצעה שאתה שומע כאילו היא מגיעה מאדם ללא כל תעודה - אפילו אם הוא פרופסור מפורסם עם 100 תעודות על הקיר. אתה חייב לשאול את עצמך: "אולי כל מה שהוא אמר אינו נכון?". רק בדיקה כזו, שאינה מושפעת משום סמכות חיצונית, יכולה להוביל אותך לאמת האמיתית ולפתרון הנכון עבורך. כל גרם של אמון שאתה נותן לתעודה של האדם הוא טעות שעלולה לגרום לך לפספס את האמת.
האם אליעד כהן עצמו מחזיק בהסמכה כלשהי?
אליעד עצמו אומר שיש לו "מיליון תעודות", אבל הן לא חשובות בעיניו, עד כדי כך שהוא צוחק ואומר שהתעודות כל כך רבות וקטנות שאי אפשר אפילו לראות אותן על הקיר. הוא טוען שזה לא משנה בכלל, כי בסוף מה שחשוב זה התוכן, הרעיונות, וההבנה העצמית של כל אחד ואחד. ההסמכה הרשמית, מבחינתו, היא הדבר הכי פחות משמעותי בטיפול הנפש.
מהי השיטה של אליעד כהן לטיפול נכון בנפש?
השיטה של אליעד כהן מבוססת על גישה שבה כל אדם לוקח אחריות מלאה על הנפש שלו. הוא מציע להקשיב לכל הדעות, גם לרעיונות מוזרים או מנוגדים, ולנסות למצוא את נקודת האמת שקיימת בכל דעה. הטיפול הנכון ביותר הוא תמיד זה שבו האדם בודק בעצמו ומחליט עבור עצמו, לאחר שבחן את הדברים לעומק ובשכלו שלו בלבד.
בסופו של דבר, ההמלצה של אליעד ברורה: אל תחפש מטפל מוסמך עם תעודות, אלא חפש מישהו שיכול להציע לך רעיון חדש, לשאול שאלות שיאתגרו אותך, ולהוביל אותך לבדוק את האמת שלך בעצמך.
אנשים רבים חושבים שאם הרכב שלהם מתקלקל, הם יעדיפו לפנות למוסך מוסמך, בדיוק כפי שכשיש להם בעיה בבית, הם יעדיפו להזמין חשמלאי או קבלן מוסמך. ההיגיון הפשוט אומר שכאשר רוצים לפתור בעיה כלשהי, חשוב שהאיש שמטפל בה יהיה מוסמך ובעל הסמכה רשמית. לכן נשאלת השאלה אם נכון להשתמש באותה אנלוגיה גם בטיפול נפשי. כלומר, האם כדאי לבחור מטפל מוסמך בלבד, או שאולי הסמכה במקרה של טיפול בנפש איננה משמעותית?
מדוע אי אפשר לסמוך על תעודות הסמכה כשמדובר בנפש?
אליעד מסביר שלמרות שכביכול הגיוני לפנות למטפל מוסמך, המציאות שונה לחלוטין כשמדובר בנפש. בתחום הטכני כמו מוסך או חשמלאי, גם אם האדם מוסמך, עדיין ייתכן שיטעה, יזייף, לא יעבוד לפי הפרוטוקול, ואפילו ירמה. תעודת ההסמכה שלו לא יכולה להבטיח ב - 100% שהוא לא יפגע בך, בשוגג או במזיד. אבל כאשר מדובר בטיפול בנפש, זהו תחום עדין כל כך, שאפילו הטעות הכי קטנה של מטפל יכולה לגרום לנזק אדיר. האדם אינו מוכן לקחת סיכונים כשמדובר בנפשו, ולכן אי אפשר לסמוך אפילו על מיליון תעודות והסמכות. אפילו אם למטפל יש 5,000 תעודות, עדיין אתה לא יכול להיות בטוח שהוא באמת יעזור לך ולא יגרום לך נזק נפשי.
מדוע אפילו אלוהים אינו מוסמך מספיק כדי לטפל בנפש שלך?
אליעד מדגים את הטענה שלו על כך שאי אפשר לסמוך על אף אחד בדוגמה יוצאת דופן: אפילו אם אלוהים בכבודו ובעצמו יתגלה אליך, יוכיח לך שהוא באמת אלוהים, ויציע לך עצות לטיפול בנפש, עדיין לא תוכל לסמוך עליו באופן מלא. ייתכן שאלוהים לא אומר לך את כל האמת, ייתכן שהוא מטעה אותך בכוונה, ואפילו אם הוא אמיתי ורוצה לעזור לך, ייתכן שאתה עצמך לא הבנת אותו נכון. זאת אומרת שגם אם קיבלת עצה מהסמכות הגבוהה ביותר האפשרית, עדיין אינך יכול לסמוך עליה לחלוטין כי תמיד ייתכן שמשהו בדרך השתבש - או שהבנת לא נכון, או שההסבר היה לא מדויק.
מהי הבעיה העיקרית בהסתמכות על תעודות של מטפל נפשי?
הבעיה המרכזית בהסתמכות על תעודות של מטפלים היא שבסופו של דבר האחריות נמצאת תמיד אצלך. הנפש שלך היא הדבר היחיד שעליו אסור לך לקחת שום סיכון. לכן, שום תעודה לא יכולה להיות ערובה לכך שהעצות של המטפל יהיו נכונות עבורך. התפקיד שלך הוא לבדוק בעצמך כל עצה שאתה מקבל, לבחון אותה בשכלך, ולהחליט האם היא נכונה עבורך או לא. עצם קיומה של תעודה לא פוטר אותך מאחריות.
מדוע חשוב להקשיב גם לעצות של משוגעים?
אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להמחיש את חשיבות ההקשבה לכל אדם, אפילו למשוגעים. לדוגמה, אם מישהו משוגע נותן לך עצה מוזרה כמו "תאכל גזר" כדי לפתור חרדה, במבט ראשון זה נראה לא הגיוני. אבל אם תבחן את ההצעה לעומק, תגלה שיש בה היגיון עמוק. למשל, אולי כוונתו של המשוגע הייתה לומר שאין פתרון אחד מוחלט לבעיה, או אולי הוא רצה להראות לך שכל הבעיות הן במידה מסוימת שרירותיות או לא בשליטתך. הנקודה היא שבכל הצעה, מוזרה ככל שתהיה, מסתתרת נקודת אמת עמוקה שיכולה לעזור לך.
למה הפתרון הנכון לבעיות נפשיות חייב לכלול את כל הדעות והעצות בעולם?
אליעד מדגיש שהאמת האמיתית והפתרון המלא לכל בעיה נפשית הוא בעצם שילוב של כל הדעות והעצות האפשריות. הוא מסביר שהפתרון אינו נמצא אצל פרופסור מוסמך אחד, ולא אצל מטפל מומחה אחד, אלא בשילוב של כל נקודות האמת מכל הרעיונות השונים - מהמטפל המוסמך ועד המשוגע המוחלט. אם פספסת אפילו דעה אחת ולא בחנת אותה, לא הגעת לפתרון האמיתי והמלא לבעיה שלך.
מה הדרך הנכונה לבדוק עצות של מטפל?
הדרך לבדוק עצות היא להתייחס לכל הצעה שאתה שומע כאילו היא מגיעה מאדם ללא כל תעודה - אפילו אם הוא פרופסור מפורסם עם 100 תעודות על הקיר. אתה חייב לשאול את עצמך: "אולי כל מה שהוא אמר אינו נכון?". רק בדיקה כזו, שאינה מושפעת משום סמכות חיצונית, יכולה להוביל אותך לאמת האמיתית ולפתרון הנכון עבורך. כל גרם של אמון שאתה נותן לתעודה של האדם הוא טעות שעלולה לגרום לך לפספס את האמת.
האם אליעד כהן עצמו מחזיק בהסמכה כלשהי?
אליעד עצמו אומר שיש לו "מיליון תעודות", אבל הן לא חשובות בעיניו, עד כדי כך שהוא צוחק ואומר שהתעודות כל כך רבות וקטנות שאי אפשר אפילו לראות אותן על הקיר. הוא טוען שזה לא משנה בכלל, כי בסוף מה שחשוב זה התוכן, הרעיונות, וההבנה העצמית של כל אחד ואחד. ההסמכה הרשמית, מבחינתו, היא הדבר הכי פחות משמעותי בטיפול הנפש.
מהי השיטה של אליעד כהן לטיפול נכון בנפש?
השיטה של אליעד כהן מבוססת על גישה שבה כל אדם לוקח אחריות מלאה על הנפש שלו. הוא מציע להקשיב לכל הדעות, גם לרעיונות מוזרים או מנוגדים, ולנסות למצוא את נקודת האמת שקיימת בכל דעה. הטיפול הנכון ביותר הוא תמיד זה שבו האדם בודק בעצמו ומחליט עבור עצמו, לאחר שבחן את הדברים לעומק ובשכלו שלו בלבד.
בסופו של דבר, ההמלצה של אליעד ברורה: אל תחפש מטפל מוסמך עם תעודות, אלא חפש מישהו שיכול להציע לך רעיון חדש, לשאול שאלות שיאתגרו אותך, ולהוביל אותך לבדוק את האמת שלך בעצמך.
- מי הסמיך את אליעד כהן?
- האם חשובה הסמכה טיפולית?
- למה לא לסמוך על אף אחד?
- נקודת האמת שיש בכל דבר
- לקבל עצה ממשוגע
- פסיכולוג מוסמך או משוגע מוסמך?
- איך לבדוק שהעצה נכונה?
האם נכון לחפש הסמכה רשמית במוסכים, חשמלאים או קבלנים, ולהשליך זאת גם על בחירת מטפל בנפש?
שאלה: מהי האנלוגיה הראשונית שהועלתה?
תשובה: בתחילת הדברים מוצגת השוואה בין מצב שבו יש תקלה ברכב או בעיה טכנית בבית, ואז הולכים למוסך או מזמינים חשמלאי וקבלן מוסמך, לבין מצב שבו אדם מחפש עזרה נפשית. נוצרת מחשבה שאם כבר בעניינים טכניים יעדיף אדם איש מקצוע מוסמך כדי להפחית סיכון ולהיות בטוח שיקבל שירות יעיל - הרי בעניינים נפשיים הדבר מובן מאליו, כביכול צריך גם שם לחפש מטפל בעל תעודה.
מהו ההבדל המשמעותי בין תיקון טכני לבין טיפול נפשי?
שאלה: מדוע בכל זאת יש הבדל בין להשיג תעודה במוסך לבין לסמוך על מטפל נפשי מוסמך?
תשובה: גם אם הולכים למוסך "מורשה", עלולים ליפול על מכונאי שיבצע טעות, או ירמה, או לא יעבוד לפי הפרוטוקולים הנדרשים. תעודה לא מבטיחה ב - 100 אחוז שלא תהיה טעות. אבל כשזה קורה במכונית או בבנייה, אפשר להתפשר או לנסות לתבוע ולהחליף בעל מקצוע. לעומת זאת, בטיפול פנימי של הנפש, הסיכון הוא עצום, אף אחד לא רוצה לקחת סיכון ש"ישחקו לו בראש". לכן דווקא במקום העדין ביותר, אין ערובה לכך שתעודה מקצועית תציל את האדם, והעובדה שהמטפל קיבל הסמכה לא מבטיחה שלא יגרום נזק.
מדוע אי אפשר לסמוך גם על אלוהים?
שאלה: איך קשור אלוהים לעניין של חוסר יכולת לסמוך על מטפל?
תשובה: הדובר מתאר משל קיצוני - גם אם אלוהים עצמו היה מופיע ומצהיר שהוא רוצה לעזור, עדיין אי אפשר להסתמך עליו באופן עיוור. אולי לא הבנו אותו נכון, אולי השכל שלנו לא תופס את ההסבר שלו, ואולי הדברים שחשבנו שאלוהים אמר בכלל לא נאמרו. יוצא שגם על מה שמגיע ממקור "מוסמך כביכול" אי אפשר לסמוך בעיניים עצומות, בייחוד בענייני נפש.
מהי המשמעות של "אל תחפש מטפל מוסמך, חפש מטפל שיחדש לך"?
שאלה: אם כך, האם אין טעם לחפש תעודות בכלל?
תשובה: יש משמעות לתעודה טכנית במוסך או אצל חשמלאי, כי אם אכן יהיה כשל, האדם לוקח בחשבון שהוא עלול להתאכזב או להיפגע, אבל במידת הצורך יתבע או יעבור לבעל מקצוע אחר. לעומת זאת, כשרוצים לטפל בנפש, התעודה פחות חשובה מהתוכן - מה האדם יכול ללמד אותך על עצמך? האם הוא מציע לך רעיון חדש שלא שקלת? האדם עצמו צריך לבדוק את השיטה או הרעיון ולבחון האם זה באמת נכון מבחינתו.
למה בעצם לשמוע דעה גם ממשוגע?
שאלה: האם אין זה מסוכן יותר להקשיב למישהו שמוגדר כלא יציב נפשית?
תשובה: בענייני הנפש, הסיכון לא נובע מכך שאתה שומע רעיון, אלא מכך שתיישם אותו בלי לבדוק אותו לעומק. גם "משוגע" יכול לומר רעיון שיש בו נקודת אמת. אם יש לך שכל, תבדוק מה נאמר ותשאל "האם זה הגיוני? מה האמת שבדבר?". האחריות היא עליך לעשות את הבחינה. פרופסור עם אלף תעודות עלול לטעות, ובמקביל, מישהו שמוגדר "לא שפוי" עלול לומר משפט מבריק.
כיצד דוגמת "תאכל גזר" מלמדת אותנו על חיפוש נקודת אמת בכל רעיון?
שאלה: מה הסיפור על עצת "תאכל גזר" בהתמודדות עם חרדה?
תשובה: לכאורה, "תאכל גזר" נשמע מופרך, אבל ייתכן מאחוריו רעיון עמוק. אולי המשוגע התכוון להמחיש שאין פתרון אחד מוחלט, או שצריך לנתק שליטה ולהבין שבעיות נפשיות הן מורכבות. אולי הוא מנסה לרמוז לכך שבכל דבר יש היבט שרירותי, ושאין לך באמת יכולת מוחלטת להשפיע על המציאות. ברגע שמבינים את עומק ההיגיון (גם אם הוא ארוז בהצעה מוזרה כמו "תאכל גזר"), מגלים שיש נקודת אמת בכל רעיון.
למה הטענה היא שהפתרון השלם לבעיות נפשיות חייב לשקלל את כל הרעיונות בעולם?
שאלה: כיצד בדיוק משקללים את כל הפרספקטיבות האפשריות?
תשובה: ברגע שלאדם יש בעיה בנפש, הוא צריך לבחון את שלל הפתרונות - מיינדפולנס, קוגניטיבי, אמונה באלוהים, ביטול אמונה, בחירה חופשית או העדר בחירה - כל כיוון יכול להאיר משהו. אם הוא לא יקח בחשבון אפילו דעה של "משוגע" אחד בעולם, אולי הוא מחמיץ מרכיב של אמת שקיים דווקא שם. הפתרון העמוק באמת מגיע מתוך שילוב של נקודות האמת מכל הזרמים השונים, כך שנוצרה תמונה מורכבת ושלמה יותר.
כיצד באה לידי ביטוי האחריות האישית בחיפוש האמת?
שאלה: מדוע אי אפשר להסתמך על הלימודים של המטפל בלבד?
תשובה: כי כדי שלא להסתכן בנזק נפשי, האדם חייב לבדוק כל עצה לעומקה. זה אומר להתחיל מנקודת הנחה שייתכן שהמטפל טועה בכל מילה. אם אדם מעניק אפילו "מיליגרם" של אמון רק מפני שלמטפל יש תעודה, הוא מסתכן בקבלת הנחות יסוד שגויות. האחריות מוטלת על מי שמחפש את הפתרון: לחקור, לשאול ולהטיל ספק בכל.
כיצד הדוגמה על "אין שקר מוחלט ואין אמת מוחלטת" מדגישה את מורכבות האמת?
שאלה: האם באמת לא קיימת הצעה שהיא מאה אחוז טעות?
תשובה: אין דבר כזה "שקר מוחלט" או "אמת מוחלטת" כשמדובר ברעיונות. בכל עצה יש גרעין של אמת, ולהפך - בכל גישה שאנחנו מהללים כאמת מוחלטת, ייתכן שיש חלקים שאינם מתאימים למצב שלך. לכן אי אפשר לזלזל באופן גורף בשום רעיון - אפילו "תאמין באלוהים" או "אל תאמין באלוהים" או "תאכל גזר" - כי יש בהם תובנות שלפעמים מסתתרות בשורש הרעיון.
מדוע הדרך הנכונה לפתרון היא צירוף כל הרעיונות?
שאלה: איך צירוף כל הרעיונות יוצר פתרון שלם יותר?
תשובה: אם שמענו רק סוג אחד של עצות, אנו עלולים לשגות וללכת בכיוון חסר. כשאנחנו מסכימים להקשיב למנעד רחב ביותר של דעות, אנו מגדילים את הסיכוי שנקלוט את הנקודה הקריטית החסרה. השלם הזה, שבו אנחנו אוספים את "נקודת האמת" מכל כיוון, עשוי לאפשר לנו להבין יותר לעומק את עצמנו ואת הדרכים להתמודד עם קשיים רגשיים.
מדוע מוטב להכיר את כל הרעיונות ולבדוק אותם בשכל האישי?
שאלה: האם זה לא מסבך ומאריך מאוד את התהליך?
תשובה: לפעמים כן, אבל בהתחשב בעובדה שהנפש היא עדינה וחשובה, לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים. שמיעה של מגוון עצום של דעות אולי מאריכה את הדרך, אבל מונעת מצב שבו אנו "סומכים" על אדם מוסמך אחד שבטעות עלול לגרום לנו לנזק. רק בדיקה אישית, סלקטיבית וקפדנית, מאפשרת להיות בטוחים יותר שאנחנו בדרך נכונה.
כיצד ניתן לבצע מחקר עצמי ולשלב כלים מגוונים?
שאלה: מה בפועל לעשות אם אתה רוצה לפתור חרדה או כעס?
תשובה: אפשר לפנות למטפלים רבים ושונים. אפשר לחפש מידע אצל אנשים עם תעודות, אנשים בלי תעודות, אפילו אצל מי שהוגדר רשמית כ"לא כשיר". בכל עצה טמונה תובנה, והאדם עצמו יושב ובודק: "האם זה הגיוני בעיני? מה החלק הנכון פה?". אם העצה נשמעת טירוף מוחלט, עדיין כדאי לחפש איזה היגיון או צל של אמת עשוי להסתתר מאחורי המילים.
כיצד ניתן לסכם את הטיעונים המרכזיים ולעבור לבדיקה עצמית?
שאלה: מה העיקרון המנחה לסיכום?
תשובה: מכיוון שהנפש יקרה מדי, עדיף לא להסתפק בתעודה ולחשוב שזה פתר את הבעיה. במקום זה, חיוני להקשיב למגוון גדול של רעיונות, לבחון אותם בשכלך מבלי להפלות רעיון אחד או אדם אחד לטובת אחר, ולמצוא באמת את השילוב הנכון. בכל מה שנוגע ללב ולמוח שלך, מוטב להפעיל ספקנות ולחקור לעומק, כי על הדברים החשובים ביותר אסור לנו להסתמך על גורם חיצוני ללא בחינה עצמית.
שאלה: מהי האנלוגיה הראשונית שהועלתה?
תשובה: בתחילת הדברים מוצגת השוואה בין מצב שבו יש תקלה ברכב או בעיה טכנית בבית, ואז הולכים למוסך או מזמינים חשמלאי וקבלן מוסמך, לבין מצב שבו אדם מחפש עזרה נפשית. נוצרת מחשבה שאם כבר בעניינים טכניים יעדיף אדם איש מקצוע מוסמך כדי להפחית סיכון ולהיות בטוח שיקבל שירות יעיל - הרי בעניינים נפשיים הדבר מובן מאליו, כביכול צריך גם שם לחפש מטפל בעל תעודה.
מהו ההבדל המשמעותי בין תיקון טכני לבין טיפול נפשי?
שאלה: מדוע בכל זאת יש הבדל בין להשיג תעודה במוסך לבין לסמוך על מטפל נפשי מוסמך?
תשובה: גם אם הולכים למוסך "מורשה", עלולים ליפול על מכונאי שיבצע טעות, או ירמה, או לא יעבוד לפי הפרוטוקולים הנדרשים. תעודה לא מבטיחה ב - 100 אחוז שלא תהיה טעות. אבל כשזה קורה במכונית או בבנייה, אפשר להתפשר או לנסות לתבוע ולהחליף בעל מקצוע. לעומת זאת, בטיפול פנימי של הנפש, הסיכון הוא עצום, אף אחד לא רוצה לקחת סיכון ש"ישחקו לו בראש". לכן דווקא במקום העדין ביותר, אין ערובה לכך שתעודה מקצועית תציל את האדם, והעובדה שהמטפל קיבל הסמכה לא מבטיחה שלא יגרום נזק.
מדוע אי אפשר לסמוך גם על אלוהים?
שאלה: איך קשור אלוהים לעניין של חוסר יכולת לסמוך על מטפל?
תשובה: הדובר מתאר משל קיצוני - גם אם אלוהים עצמו היה מופיע ומצהיר שהוא רוצה לעזור, עדיין אי אפשר להסתמך עליו באופן עיוור. אולי לא הבנו אותו נכון, אולי השכל שלנו לא תופס את ההסבר שלו, ואולי הדברים שחשבנו שאלוהים אמר בכלל לא נאמרו. יוצא שגם על מה שמגיע ממקור "מוסמך כביכול" אי אפשר לסמוך בעיניים עצומות, בייחוד בענייני נפש.
מהי המשמעות של "אל תחפש מטפל מוסמך, חפש מטפל שיחדש לך"?
שאלה: אם כך, האם אין טעם לחפש תעודות בכלל?
תשובה: יש משמעות לתעודה טכנית במוסך או אצל חשמלאי, כי אם אכן יהיה כשל, האדם לוקח בחשבון שהוא עלול להתאכזב או להיפגע, אבל במידת הצורך יתבע או יעבור לבעל מקצוע אחר. לעומת זאת, כשרוצים לטפל בנפש, התעודה פחות חשובה מהתוכן - מה האדם יכול ללמד אותך על עצמך? האם הוא מציע לך רעיון חדש שלא שקלת? האדם עצמו צריך לבדוק את השיטה או הרעיון ולבחון האם זה באמת נכון מבחינתו.
למה בעצם לשמוע דעה גם ממשוגע?
שאלה: האם אין זה מסוכן יותר להקשיב למישהו שמוגדר כלא יציב נפשית?
תשובה: בענייני הנפש, הסיכון לא נובע מכך שאתה שומע רעיון, אלא מכך שתיישם אותו בלי לבדוק אותו לעומק. גם "משוגע" יכול לומר רעיון שיש בו נקודת אמת. אם יש לך שכל, תבדוק מה נאמר ותשאל "האם זה הגיוני? מה האמת שבדבר?". האחריות היא עליך לעשות את הבחינה. פרופסור עם אלף תעודות עלול לטעות, ובמקביל, מישהו שמוגדר "לא שפוי" עלול לומר משפט מבריק.
כיצד דוגמת "תאכל גזר" מלמדת אותנו על חיפוש נקודת אמת בכל רעיון?
שאלה: מה הסיפור על עצת "תאכל גזר" בהתמודדות עם חרדה?
תשובה: לכאורה, "תאכל גזר" נשמע מופרך, אבל ייתכן מאחוריו רעיון עמוק. אולי המשוגע התכוון להמחיש שאין פתרון אחד מוחלט, או שצריך לנתק שליטה ולהבין שבעיות נפשיות הן מורכבות. אולי הוא מנסה לרמוז לכך שבכל דבר יש היבט שרירותי, ושאין לך באמת יכולת מוחלטת להשפיע על המציאות. ברגע שמבינים את עומק ההיגיון (גם אם הוא ארוז בהצעה מוזרה כמו "תאכל גזר"), מגלים שיש נקודת אמת בכל רעיון.
למה הטענה היא שהפתרון השלם לבעיות נפשיות חייב לשקלל את כל הרעיונות בעולם?
שאלה: כיצד בדיוק משקללים את כל הפרספקטיבות האפשריות?
תשובה: ברגע שלאדם יש בעיה בנפש, הוא צריך לבחון את שלל הפתרונות - מיינדפולנס, קוגניטיבי, אמונה באלוהים, ביטול אמונה, בחירה חופשית או העדר בחירה - כל כיוון יכול להאיר משהו. אם הוא לא יקח בחשבון אפילו דעה של "משוגע" אחד בעולם, אולי הוא מחמיץ מרכיב של אמת שקיים דווקא שם. הפתרון העמוק באמת מגיע מתוך שילוב של נקודות האמת מכל הזרמים השונים, כך שנוצרה תמונה מורכבת ושלמה יותר.
כיצד באה לידי ביטוי האחריות האישית בחיפוש האמת?
שאלה: מדוע אי אפשר להסתמך על הלימודים של המטפל בלבד?
תשובה: כי כדי שלא להסתכן בנזק נפשי, האדם חייב לבדוק כל עצה לעומקה. זה אומר להתחיל מנקודת הנחה שייתכן שהמטפל טועה בכל מילה. אם אדם מעניק אפילו "מיליגרם" של אמון רק מפני שלמטפל יש תעודה, הוא מסתכן בקבלת הנחות יסוד שגויות. האחריות מוטלת על מי שמחפש את הפתרון: לחקור, לשאול ולהטיל ספק בכל.
כיצד הדוגמה על "אין שקר מוחלט ואין אמת מוחלטת" מדגישה את מורכבות האמת?
שאלה: האם באמת לא קיימת הצעה שהיא מאה אחוז טעות?
תשובה: אין דבר כזה "שקר מוחלט" או "אמת מוחלטת" כשמדובר ברעיונות. בכל עצה יש גרעין של אמת, ולהפך - בכל גישה שאנחנו מהללים כאמת מוחלטת, ייתכן שיש חלקים שאינם מתאימים למצב שלך. לכן אי אפשר לזלזל באופן גורף בשום רעיון - אפילו "תאמין באלוהים" או "אל תאמין באלוהים" או "תאכל גזר" - כי יש בהם תובנות שלפעמים מסתתרות בשורש הרעיון.
מדוע הדרך הנכונה לפתרון היא צירוף כל הרעיונות?
שאלה: איך צירוף כל הרעיונות יוצר פתרון שלם יותר?
תשובה: אם שמענו רק סוג אחד של עצות, אנו עלולים לשגות וללכת בכיוון חסר. כשאנחנו מסכימים להקשיב למנעד רחב ביותר של דעות, אנו מגדילים את הסיכוי שנקלוט את הנקודה הקריטית החסרה. השלם הזה, שבו אנחנו אוספים את "נקודת האמת" מכל כיוון, עשוי לאפשר לנו להבין יותר לעומק את עצמנו ואת הדרכים להתמודד עם קשיים רגשיים.
מדוע מוטב להכיר את כל הרעיונות ולבדוק אותם בשכל האישי?
שאלה: האם זה לא מסבך ומאריך מאוד את התהליך?
תשובה: לפעמים כן, אבל בהתחשב בעובדה שהנפש היא עדינה וחשובה, לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים. שמיעה של מגוון עצום של דעות אולי מאריכה את הדרך, אבל מונעת מצב שבו אנו "סומכים" על אדם מוסמך אחד שבטעות עלול לגרום לנו לנזק. רק בדיקה אישית, סלקטיבית וקפדנית, מאפשרת להיות בטוחים יותר שאנחנו בדרך נכונה.
כיצד ניתן לבצע מחקר עצמי ולשלב כלים מגוונים?
שאלה: מה בפועל לעשות אם אתה רוצה לפתור חרדה או כעס?
תשובה: אפשר לפנות למטפלים רבים ושונים. אפשר לחפש מידע אצל אנשים עם תעודות, אנשים בלי תעודות, אפילו אצל מי שהוגדר רשמית כ"לא כשיר". בכל עצה טמונה תובנה, והאדם עצמו יושב ובודק: "האם זה הגיוני בעיני? מה החלק הנכון פה?". אם העצה נשמעת טירוף מוחלט, עדיין כדאי לחפש איזה היגיון או צל של אמת עשוי להסתתר מאחורי המילים.
כיצד ניתן לסכם את הטיעונים המרכזיים ולעבור לבדיקה עצמית?
שאלה: מה העיקרון המנחה לסיכום?
תשובה: מכיוון שהנפש יקרה מדי, עדיף לא להסתפק בתעודה ולחשוב שזה פתר את הבעיה. במקום זה, חיוני להקשיב למגוון גדול של רעיונות, לבחון אותם בשכלך מבלי להפלות רעיון אחד או אדם אחד לטובת אחר, ולמצוא באמת את השילוב הנכון. בכל מה שנוגע ללב ולמוח שלך, מוטב להפעיל ספקנות ולחקור לעומק, כי על הדברים החשובים ביותר אסור לנו להסתמך על גורם חיצוני ללא בחינה עצמית.
- האם יש ערך אמיתי להסמכה או הכשרה רשמית במקצועות הנפש?
- כיצד לעמוד על ההבדל בין עצה משוגעת כביכול לבין רעיון עמוק וחשוב?
- כיצד לשלב גישות שונות מעולם הטיפול, הדת, החופש האישי ועוד?
- איך להתמודד עם חרדה על ידי שילוב נקודות מבט רבות?
- כיצד להסיק מסקנות אישיות מתוך התנסות ובדיקה עצמית?