פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ממי לקבל יעוץ? מטפל מומלץ, להסתכל על השכל שיש בכל דבר, ליקוטי מוהרן ח"א רטו, חשיבה מופשטת, פדיון נפש, מפורסמים של שקר, צדיקים שקריים, מורים רוחניים
מה ההבדל בין פסיכולוג, פסיכיאטר, ומטפל מומלץ?
הרבה אנשים מחפשים ייעוץ או טיפול נפשי, אך קיים בלבול בין פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ומטפלים מסוגים שונים. אליעד כהן מסביר ומדגים כיצד על האדם לבחון ממי לקבל עצה וטיפול נכון. הוא מדגיש שיש להסתכל על השכל שיש בכל דבר, כלומר, להבין את ההיגיון מאחורי העצה הניתנת, ולא לקבל טיפול או ייעוץ רק בגלל התואר או התפקיד של המטפל.
לדוגמה, אליעד מתאר מקרה בו אדם הולך לפסיכולוג או לפסיכיאטר כדי שיפתור לו את הבעיה שלו. לכאורה המטפל אמור להכיר את כל סוגי הבעיות והתסביכים האפשריים בראש של המטופל, אך בפועל זה לא תמיד המצב. יכול להיות מצב שבו המטפל לא באמת מכיר את כל הגורמים שמשפיעים על הבעיה הספציפית של המטופל, ולכן הטיפול שלו לא יעבוד או אפילו עלול להחמיר את המצב.
מהו פדיון נפש לפי רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה רט"ו?
אליעד מסביר את המושג "פדיון נפש" כפי שמופיע אצל רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה רט"ו. פדיון נפש מתואר כפעולה שבה אדם נותן כסף או תרומה לרב, והצדיק אמור "לפדות" אותו מהבעיה או הצרה שבה הוא נמצא. הרעיון הפשוט מאחורי פדיון נפש הוא שאדם "ממיר" בעיה גדולה בבעיה קטנה יותר, למשל, במקום שאדם ימות - הכסף ייאבד לו. זוהי פעולה סמלית שבה הצדיק אמור להתערב עבור האדם מול בתי דין של מעלה, במטרה להקל על הגזרה.
אליעד נותן דוגמה שבה רב מפורסם (רב ברלנד) עשה פדיון נפש לאחד מראשי הפשע, ואמר לו שבעקבות הפדיון לא יעצרו אותו, אך אותו אדם כן נעצר לאחר מכן וביקש מהרב את הכסף בחזרה. זוהי דוגמה להמחשת הרעיון שהפדיון לא תמיד עובד.
מדוע פדיון נפש לא תמיד עובד?
רבי נחמן מסביר שיש 24 בתי דין בשמיים, שכל אחד מהם אחראי על סוג מסוים של בעיות וגזירות. כדי שפדיון נפש יצליח, הצדיק צריך להכיר את כל בתי הדין הללו, להבין בדיוק באיזה בית דין תלויה הגזירה הספציפית, לדעת איזה "שוחד" לתת לאותו בית דין (כלומר איזו פעולה רוחנית לעשות), ולעשות זאת בזמן מדויק הנקרא "עת רצון". רק צדיקים בודדים באמת מסוגלים לבצע את הפדיון הזה באופן מושלם.
אליעד מדגיש שגם אם יש צדיק שמכיר את כל בתי הדין ויודע כיצד לבצע פדיון כללי שממתיק את כל הגזירות בבת אחת, עדיין ייתכן שהפדיון לא יעבוד. הסיבה לכך היא שבשמיים, לפעמים משתמשים באותו פדיון נפש לטובת מטרות אחרות, למשל לגיור גרים. כלומר, האדם בא לקבל עזרה אישית (רפואה, פרנסה וכדומה), אך בשמיים לוקחים את הכוח של הפדיון למטרות אחרות, וכך האדם לא תמיד מקבל את מה שהוא ציפה לו.
מה המשמעות העמוקה של הדוגמה על רב ברלנד?
אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש שלפעמים האדם הולך לדמות מפורסמת ומקבל פתרון חלקי או זמני בלבד, וכי לא כל דמות מפורסמת שנחשבת "צדיק" היא אכן מסוגלת לעזור באמת. הדוגמה ממחישה גם את הצורך של האדם להבין בעצמו את עומק הבעיה שלו, ולא רק להסתמך על אחרים.
מהו "עת רצון" ומדוע הוא הכרחי לפדיון נפש?
אליעד מסביר את המונח...
הרבה אנשים מחפשים ייעוץ או טיפול נפשי, אך קיים בלבול בין פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ומטפלים מסוגים שונים. אליעד כהן מסביר ומדגים כיצד על האדם לבחון ממי לקבל עצה וטיפול נכון. הוא מדגיש שיש להסתכל על השכל שיש בכל דבר, כלומר, להבין את ההיגיון מאחורי העצה הניתנת, ולא לקבל טיפול או ייעוץ רק בגלל התואר או התפקיד של המטפל.
לדוגמה, אליעד מתאר מקרה בו אדם הולך לפסיכולוג או לפסיכיאטר כדי שיפתור לו את הבעיה שלו. לכאורה המטפל אמור להכיר את כל סוגי הבעיות והתסביכים האפשריים בראש של המטופל, אך בפועל זה לא תמיד המצב. יכול להיות מצב שבו המטפל לא באמת מכיר את כל הגורמים שמשפיעים על הבעיה הספציפית של המטופל, ולכן הטיפול שלו לא יעבוד או אפילו עלול להחמיר את המצב.
מהו פדיון נפש לפי רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה רט"ו?
אליעד מסביר את המושג "פדיון נפש" כפי שמופיע אצל רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה רט"ו. פדיון נפש מתואר כפעולה שבה אדם נותן כסף או תרומה לרב, והצדיק אמור "לפדות" אותו מהבעיה או הצרה שבה הוא נמצא. הרעיון הפשוט מאחורי פדיון נפש הוא שאדם "ממיר" בעיה גדולה בבעיה קטנה יותר, למשל, במקום שאדם ימות - הכסף ייאבד לו. זוהי פעולה סמלית שבה הצדיק אמור להתערב עבור האדם מול בתי דין של מעלה, במטרה להקל על הגזרה.
אליעד נותן דוגמה שבה רב מפורסם (רב ברלנד) עשה פדיון נפש לאחד מראשי הפשע, ואמר לו שבעקבות הפדיון לא יעצרו אותו, אך אותו אדם כן נעצר לאחר מכן וביקש מהרב את הכסף בחזרה. זוהי דוגמה להמחשת הרעיון שהפדיון לא תמיד עובד.
מדוע פדיון נפש לא תמיד עובד?
רבי נחמן מסביר שיש 24 בתי דין בשמיים, שכל אחד מהם אחראי על סוג מסוים של בעיות וגזירות. כדי שפדיון נפש יצליח, הצדיק צריך להכיר את כל בתי הדין הללו, להבין בדיוק באיזה בית דין תלויה הגזירה הספציפית, לדעת איזה "שוחד" לתת לאותו בית דין (כלומר איזו פעולה רוחנית לעשות), ולעשות זאת בזמן מדויק הנקרא "עת רצון". רק צדיקים בודדים באמת מסוגלים לבצע את הפדיון הזה באופן מושלם.
אליעד מדגיש שגם אם יש צדיק שמכיר את כל בתי הדין ויודע כיצד לבצע פדיון כללי שממתיק את כל הגזירות בבת אחת, עדיין ייתכן שהפדיון לא יעבוד. הסיבה לכך היא שבשמיים, לפעמים משתמשים באותו פדיון נפש לטובת מטרות אחרות, למשל לגיור גרים. כלומר, האדם בא לקבל עזרה אישית (רפואה, פרנסה וכדומה), אך בשמיים לוקחים את הכוח של הפדיון למטרות אחרות, וכך האדם לא תמיד מקבל את מה שהוא ציפה לו.
מה המשמעות העמוקה של הדוגמה על רב ברלנד?
אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להמחיש שלפעמים האדם הולך לדמות מפורסמת ומקבל פתרון חלקי או זמני בלבד, וכי לא כל דמות מפורסמת שנחשבת "צדיק" היא אכן מסוגלת לעזור באמת. הדוגמה ממחישה גם את הצורך של האדם להבין בעצמו את עומק הבעיה שלו, ולא רק להסתמך על אחרים.
מהו "עת רצון" ומדוע הוא הכרחי לפדיון נפש?
אליעד מסביר את המונח...
- מה זה פדיון נפש?
- איך לבחור מטפל נכון?
- מהי חשיבה מופשטת?
- מי הם מפורסמים של שקר?
- איך למצוא את הצדיק האמיתי?
- מהי עת רצון בפדיון נפש?
050-3331-331