מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, סיפורי רבי נחמן מברסלב, סיפורי מעשיות, פירוש סיפורי מעשיות, לימוד סיפורי מעשיות בעיון, שיעור בסיפורי מעשיות, ללמוד סיפורי מעשיות, משל ונמשל - חלק 2
מדוע בן המלך ובן השפחה התחלפו ומה המשמעות של ההחלפה?
אליעד כהן מסביר בסיפור "מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו" של רבי נחמן מברסלב, שהסיפור מספר על מיילדת שהחליפה את שני הילדים מיד לאחר לידתם. אך מעבר לפשט, יש כאן הסבר עמוק יותר על החלפה פנימית. לפי אליעד, ההחלפה אינה רק אירוע חיצוני, אלא בעיקר החלפה פנימית של התפיסות. למעשה, הילד שהוחלף מייצג את האדם עצמו, שבתוכו מתקיימת כל הזמן החלפה בין שתי תפיסות: תפיסת "סם חיים" ותפיסת "סם מוות".
סם חיים הוא מצב שבו האדם מזהה בתוך הצורה, בתוך ההגבלה, את המהות האחת השלמה והאינסופית. לעומת זאת, סם המוות הוא כשהאדם תופס את הצורה כנפרדת מהמהות, וכך בעצם הוא הופך את הצורה ל"צרה". בעצם, בכל מצב של הגבלה וצמצום, האדם עומד בפני בחירה כיצד לפרש אותו: או לראות בו שלמות ואחדות, או לראות בו פגם וחיסרון. הצורה, אם מתייחסים אליה כנפרדת מהמהות, הופכת לצרה, לסבל, ומכאן נובע ההבדל בין בן המלך לבין בן השפחה.
מה משמעות המושג "היכלי התמורות" שרבי נחמן מתאר?
אליעד מדגיש את משמעות המושג "היכלי התמורות" ומסביר שמדובר בהמרה או בלבול בין הדברים המחויבים לאפשריים ולהפך. לדוגמה, האדם הופך לפעמים דבר שהוא באמת רק אפשרי (משהו שאין בו הכרח, לא מוחלט, למשל הנאה חולפת) לדבר מחויב, ומצד שני, הופך דבר מחויב (כגון מהות אמיתית ושלמה) לאפשרי בלבד. במילים אחרות, אנשים מתבלבלים בין מה באמת חשוב בחיים לבין מה שלא חשוב. הם עובדים את העבד (הצורה) במקום את המלך (המהות).
איך נוצרות הבעיות בחיי האדם לפי סיפור בן המלך ובן השפחה?
אליעד מתאר כי בהתחלה, כשהילדים קטנים, אין בעיות מיוחדות. הילדים עצמם לא מודעים בכלל לכך שיש משהו שונה או בעייתי. רק כאשר מתחילים ללמד אותם "זה טוב, זה רע", נוצרות הבעיות. ככל שהילדים גדלים, הם מתחילים להרגיש חוסר נוחות שנובע מבלבול עמוק בין מהות לבין צורה, בין המחויב לאפשרי. הילד שהתחנך כבן מלך בבית המלך, למרות שהוא בן השפחה באמת, גדל כאילו הוא מלך אמיתי, בעוד שבן המלך האמיתי מתגדל כעבד. כלומר, האדם לוקח דברים יחסיים וזמניים בחייו והופך אותם להכרחיים, חשובים ומוחלטים, בעוד שמהות אמיתית הופכת לאופציונלית בלבד.
מדוע בן השפחה נמשך לנימוס המלכות למרות שגדל בבית עבדים?
אליעד מסביר שבתוך כל אדם יש שני כוחות מנוגדים: כוח אחד מושך אותו תמיד אל השלמות, אל הנימוס של המלכות, לכיוון האחדות, והכוח השני מושך אותו להישאר עבד, מוגבל, בינוני. למרות שבן השפחה גדל בתנאים של עבדות, יש בו נטייה פנימית לעבר שלמות ומלכות, מפני שבתוך האדם תמיד קיים כוח פנימי השואף לשלמות ולמהות אמיתית.
מה מקור הקונפליקט הפנימי בין המלך לעבד שבתוך האדם?
אליעד מסביר שהקונפליקט הפנימי בין שתי הנטיות (עבד ומלך) בתוך האדם, נובע בעצם מכך ששניהם, גם בן המלך וגם בן השפחה, קיימים בתוך האדם. לכל אדם יש שני כוחות סותרים: כוח אחד שרוצה להשתעבד למוחלט ולשלמות, וכוח אחר שרוצה להיות בינוני ולהסתפק בדברים יחסיים וזמניים.
מדוע לפעמים דווקא בן המלך רוצה להיות עבד ובן השפחה רוצה להיות...
אליעד כהן מסביר בסיפור "מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו" של רבי נחמן מברסלב, שהסיפור מספר על מיילדת שהחליפה את שני הילדים מיד לאחר לידתם. אך מעבר לפשט, יש כאן הסבר עמוק יותר על החלפה פנימית. לפי אליעד, ההחלפה אינה רק אירוע חיצוני, אלא בעיקר החלפה פנימית של התפיסות. למעשה, הילד שהוחלף מייצג את האדם עצמו, שבתוכו מתקיימת כל הזמן החלפה בין שתי תפיסות: תפיסת "סם חיים" ותפיסת "סם מוות".
סם חיים הוא מצב שבו האדם מזהה בתוך הצורה, בתוך ההגבלה, את המהות האחת השלמה והאינסופית. לעומת זאת, סם המוות הוא כשהאדם תופס את הצורה כנפרדת מהמהות, וכך בעצם הוא הופך את הצורה ל"צרה". בעצם, בכל מצב של הגבלה וצמצום, האדם עומד בפני בחירה כיצד לפרש אותו: או לראות בו שלמות ואחדות, או לראות בו פגם וחיסרון. הצורה, אם מתייחסים אליה כנפרדת מהמהות, הופכת לצרה, לסבל, ומכאן נובע ההבדל בין בן המלך לבין בן השפחה.
מה משמעות המושג "היכלי התמורות" שרבי נחמן מתאר?
אליעד מדגיש את משמעות המושג "היכלי התמורות" ומסביר שמדובר בהמרה או בלבול בין הדברים המחויבים לאפשריים ולהפך. לדוגמה, האדם הופך לפעמים דבר שהוא באמת רק אפשרי (משהו שאין בו הכרח, לא מוחלט, למשל הנאה חולפת) לדבר מחויב, ומצד שני, הופך דבר מחויב (כגון מהות אמיתית ושלמה) לאפשרי בלבד. במילים אחרות, אנשים מתבלבלים בין מה באמת חשוב בחיים לבין מה שלא חשוב. הם עובדים את העבד (הצורה) במקום את המלך (המהות).
איך נוצרות הבעיות בחיי האדם לפי סיפור בן המלך ובן השפחה?
אליעד מתאר כי בהתחלה, כשהילדים קטנים, אין בעיות מיוחדות. הילדים עצמם לא מודעים בכלל לכך שיש משהו שונה או בעייתי. רק כאשר מתחילים ללמד אותם "זה טוב, זה רע", נוצרות הבעיות. ככל שהילדים גדלים, הם מתחילים להרגיש חוסר נוחות שנובע מבלבול עמוק בין מהות לבין צורה, בין המחויב לאפשרי. הילד שהתחנך כבן מלך בבית המלך, למרות שהוא בן השפחה באמת, גדל כאילו הוא מלך אמיתי, בעוד שבן המלך האמיתי מתגדל כעבד. כלומר, האדם לוקח דברים יחסיים וזמניים בחייו והופך אותם להכרחיים, חשובים ומוחלטים, בעוד שמהות אמיתית הופכת לאופציונלית בלבד.
מדוע בן השפחה נמשך לנימוס המלכות למרות שגדל בבית עבדים?
אליעד מסביר שבתוך כל אדם יש שני כוחות מנוגדים: כוח אחד מושך אותו תמיד אל השלמות, אל הנימוס של המלכות, לכיוון האחדות, והכוח השני מושך אותו להישאר עבד, מוגבל, בינוני. למרות שבן השפחה גדל בתנאים של עבדות, יש בו נטייה פנימית לעבר שלמות ומלכות, מפני שבתוך האדם תמיד קיים כוח פנימי השואף לשלמות ולמהות אמיתית.
מה מקור הקונפליקט הפנימי בין המלך לעבד שבתוך האדם?
אליעד מסביר שהקונפליקט הפנימי בין שתי הנטיות (עבד ומלך) בתוך האדם, נובע בעצם מכך ששניהם, גם בן המלך וגם בן השפחה, קיימים בתוך האדם. לכל אדם יש שני כוחות סותרים: כוח אחד שרוצה להשתעבד למוחלט ולשלמות, וכוח אחר שרוצה להיות בינוני ולהסתפק בדברים יחסיים וזמניים.
מדוע לפעמים דווקא בן המלך רוצה להיות עבד ובן השפחה רוצה להיות...
- מהו סם החיים וסם המוות?
- מהם היכלי התמורות?
- מה משמעות סיפור בן מלך ובן שפחה?
- איך להבחין בין מהות לצורה?
- מהי משמעות ההחלפה בין בן המלך לשפחה?
- איך לזהות את הרצון האמיתי שלי?
אליעד: אז המיילדת החליפה את הוולדות. מה זה אומר החליפה את הוולדות? אז על פי הפשט יש לך פה שני ילדים שונים שאחד התחלף עם השני. אבל הפנימי יותר, זה בעצם שהוולד עצמו התחלף עם עצמו, הוולד עצמו החליף את התפישה שלו עם עצמו. אבל אם אתה רוצה את הפנימי יותר הכוונה שבתוך הנפרדות יש לך בעצם את סם החיים וסם המוות. בכל צמצום יכול להיות סם חיים וסם המוות מה זה אומר סם החיים וסם המוות? אם אתה בתוך הצמצום רואה את המהות אז בעצם יש לך יותר מהות. יש מהות אחת. כמה מהויות יש? - אחת. עכשיו, אם אתה בתוך הצמצום אתה רואה את המהות, אתה רואה את השלמות שיש בצורה, אז בעצם הרווחת כי עכשיו יש יותר דברים שלמים. אבל מצד שני, אם אתה בצורה רואה את הצורה כנפרדת מהמהות אז בעצם הפכת את הצורה לצרה, לאסון. כאילו מה שאני בא להגיד היא שעצם הוולד, עצם הלידה, היא עצמה הבחינה של בין המלך לבין השפחה.
זה הכל בראש שלך, כל פעם שיש לך צורה אתה יכול להגיד אני מלך וזה מושלם או להגיד לא, אני עבד - זה צמצום. אתה מבין למה אני מתכוון? כי בסופו של דבר, נגיד שקורה לך משהו אתה יכול להגיד - זה ביטוי שאני אלוהים ואני רוצה שזה יקרה. ואתה יכול להגיד: לא, זה ביטוי שאני עבד ואני לא רוצה שזה יקרה.
והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה. בקיצור עשתה פה את ההיפוך הזה. ורבי נחמן הרבה פעמים מסביר על נושא של היכלי התמורות, בחינת היכלי התמורות. מה זה אומר תמורות? המרה. נגיד לדוגמה שבן אדם לא יודע מה חשוב, זה חשוב או זה חשוב? נגיד את הדבר המחויב הופך לאפשרי ואת האפשרי הוא הופך למחויב. כי מה המחויב הכי גדול? המחויב הכי גדול זה המלך. עכשיו, כל שאר הדברים הם רק הבנים של המלך. אבל אם אתה לוקח דבר אפשרי ואתה אומר הוא המחויב אתה עובד אותו. אתה בעצם עובד את העבד ולא את המלך. זה הסיפור.
אח"כ התחילו הבנים להתגדל. אוקי, התחילו לגדול. עכשיו, מה יש פה עוד משהו? שכאילו בהתחלה גם כן, מה יש פה עוד בסיפור? הוא אומר לך שהילדים בהתחלה אצל הילדים עוד לא היתה בעיה. זאת אומר, בהתחלה שבן אדם מתחיל לבלבל את הנפרדות לאחדות ואת האחדות לנפרדות הוא מתחיל להתייחס לאפשרי כמחויב הבעיה עוד לא מתחילה. כשהם היו קטנים עוד לא היתה בעיה, זאת אומרת הילדים עצמם עוד לא היתה להם בעיה.
ש: בפוטנציאל?
אליעד: כן, כאילו כל בן אדם בחיים כשהוא נולד, כשהוא מתחיל לגדול הוא לא ישר מתחיל בבעיות. אתה יודע, נגיד אבא לוקח את הילדים שלו, אמא לוקחת את הילדים שלה מתחיל ללמד אותו, זה טוב זה רע, זה טוב, זה רע. בנתיים לא נראה שזה הולך לשבש לו את המנגנון ואח"כ הוא יבלבל את המח. בהתחלה זה כאילו נראה בסדר, נו חלק מהחיים. אבל אח"כ כשמתחילים לגדול, אח"כ מתחילות הבעיות.
ובן המלך היינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים שהוא בן המלך, היו מגדלים אותו ממעלה למעלה והיה... גדול. מה זה אומר? זה אומר שלקחו את האפשרי, מה זה אומר לקחו את האפשרי? לקחו את הדבר שהוא הכי לא מחויב, הכי לא מלך והתחיל ולהגיד - כן, אתה מחויב, אתה מחויב אתה מלך, אתה המלך. בהנחה שבתוכך, בכל פעם שאתה לוקח דבר אפשרי ואתה מתחיל היו סוברים שהוא בן המלך. כן, אתה המלך. ואז היו... בעצם זה נקרא להפוך את האפשרי למחויב.
אפשרי זה נקרא עבד, ומלך זה מקרא מחויב. וגם אותו בן השפחה היינו בן המלך באמת, אך נתגדל אצל השפחה כנ"ל התגדל בביתו. זאת אומרת שבעצם במי זלזלו? זלזלו בבן המלך. זאת אומרת לקחו את המחויב והפכו אותו לאפשרי. ושניהם היו לומדים יחד בחדר אחד.
וזה הבן מלך האמיתי, הנקרא בן השפחה היה טיבו נמשך לנימוס למלכות. אף שהיה נתגדל בבית העבד. זאת אומרת שבתוך האדם עצמו יש מקום שנמשך לנימוס המלכות. מה זה אומר נמשך לנימוס המלכות? הכוונה יש מקום בתוך האדם שתמיד נמשך למהות. תמיד רוצה את השלמות. תראה, אני עכשיו אשים לך פה עשרה אנשים נגיד, ואני אשאל כל אחד, מה אתה רוצה, נגיד. או אשאל אחרת, כמה אנשים מתוכם רוצים שלמות וכמה אומרים אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים? אז יש כאלה שיגידו אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים, ויש כאלה שיגידו, לא, אני רוצה שלמות. עכשיו, הרצון לשלמות הוא בעצם נקרא נימוס המלכות, נימוס המלכות הכוונה, הדחף להיות מלך. אני רוצה שלמות, אני חוצה להיות מחויב, אני רוצה להשיג אושר מחויב, אני רוצה לא לפחד, אבל שיהיה ביטחון שלא תלוי בדבר באופן מחויב.
עכשיו, נתגדל בבית המלך ולהיפך, בן השפחה שנקרא בן המלך היה טבעו נמשך לנימוס אחר, שלא כנימוס המלך... זאת אומרת יש את בן השפחה שהוא הוא כאילו מושך את עצמו אחרי הצורות, לצורך העניין, ורק המליכו אותו למלך אבל הוא לא באמת מלך. הוא מושך את עצמו אחרי הצורות. ומה זה היה מוכרח להתנהג בנימוס המלכות? הכוונה היא שלפעמים יש לבן אדם בתוכו את הכוח שמנסה להיות מלך ויש את הכוח שמסרב להיות מלך, שאומר: לא, לא, לא, אני אין לי כח. אני מוכן להתפשר ולהשאר בבינוניות. אוקי?
זה כאילו שיש בבן אדם שני כוחות, שאחד מושך אותו להיות מלך והשני מושך אותו להיות עבד. אחד אומר לו לך תשתעבד לצורות, השני אומר לו, לא, בוא נתפטר מהשיעבוד לצורות.
ש: בא נגיד שגם ברצון של העבד יש איזה מרכיב של מלך. נגיד שאדם רוצה משהו יחסי.
אליעד: לא, זה כבר עניין אחר. אתה יכול עכשיו לעשות הפוך על הפוך, ההוא שהוא מלך הוא מרשה לעצמו להתנהג כמו עבד. ההוא שהוא עבד הוא רוצה להיות מלך. אתה יכול להגיד אתה יודע למה בן המלך רוצה להיות מלך? כי הוא שואף להיות מלך כי הוא לא מלך. אתה יכול שמלך יכול לכפור בזה שהוא מלך ולהתנהג כמו עבד.
ש: לא, לא זה. אני מדבר שיש רעיון פה...
אליעד: גם אם אתה לא מדבר על זה תנסה לחשוב על זה כי מהיבט מסויים מלך אמיתי אומר אני לא רוצה להיות מלך, עבד אמיתי אומר אני למה הוא מחפש את השלמות? כי הוא מרגיש שהוא עבד. למה הוא (השני) לא מחפש את השלמות? כי הוא מרגיש שהוא מלך. הוא אומר, בשביל מה אני צריך את השלמות, יש לי כבר. הפוך, בגלל שהוא כל כך קרוב לאחדות...
זה הכל בראש שלך, כל פעם שיש לך צורה אתה יכול להגיד אני מלך וזה מושלם או להגיד לא, אני עבד - זה צמצום. אתה מבין למה אני מתכוון? כי בסופו של דבר, נגיד שקורה לך משהו אתה יכול להגיד - זה ביטוי שאני אלוהים ואני רוצה שזה יקרה. ואתה יכול להגיד: לא, זה ביטוי שאני עבד ואני לא רוצה שזה יקרה.
והניחה בן המלך אצל השפחה ובן השפחה אצל המלכה. בקיצור עשתה פה את ההיפוך הזה. ורבי נחמן הרבה פעמים מסביר על נושא של היכלי התמורות, בחינת היכלי התמורות. מה זה אומר תמורות? המרה. נגיד לדוגמה שבן אדם לא יודע מה חשוב, זה חשוב או זה חשוב? נגיד את הדבר המחויב הופך לאפשרי ואת האפשרי הוא הופך למחויב. כי מה המחויב הכי גדול? המחויב הכי גדול זה המלך. עכשיו, כל שאר הדברים הם רק הבנים של המלך. אבל אם אתה לוקח דבר אפשרי ואתה אומר הוא המחויב אתה עובד אותו. אתה בעצם עובד את העבד ולא את המלך. זה הסיפור.
אח"כ התחילו הבנים להתגדל. אוקי, התחילו לגדול. עכשיו, מה יש פה עוד משהו? שכאילו בהתחלה גם כן, מה יש פה עוד בסיפור? הוא אומר לך שהילדים בהתחלה אצל הילדים עוד לא היתה בעיה. זאת אומר, בהתחלה שבן אדם מתחיל לבלבל את הנפרדות לאחדות ואת האחדות לנפרדות הוא מתחיל להתייחס לאפשרי כמחויב הבעיה עוד לא מתחילה. כשהם היו קטנים עוד לא היתה בעיה, זאת אומרת הילדים עצמם עוד לא היתה להם בעיה.
ש: בפוטנציאל?
אליעד: כן, כאילו כל בן אדם בחיים כשהוא נולד, כשהוא מתחיל לגדול הוא לא ישר מתחיל בבעיות. אתה יודע, נגיד אבא לוקח את הילדים שלו, אמא לוקחת את הילדים שלה מתחיל ללמד אותו, זה טוב זה רע, זה טוב, זה רע. בנתיים לא נראה שזה הולך לשבש לו את המנגנון ואח"כ הוא יבלבל את המח. בהתחלה זה כאילו נראה בסדר, נו חלק מהחיים. אבל אח"כ כשמתחילים לגדול, אח"כ מתחילות הבעיות.
ובן המלך היינו זה שנתגדל אצל המלך, כי היו סוברים שהוא בן המלך, היו מגדלים אותו ממעלה למעלה והיה... גדול. מה זה אומר? זה אומר שלקחו את האפשרי, מה זה אומר לקחו את האפשרי? לקחו את הדבר שהוא הכי לא מחויב, הכי לא מלך והתחיל ולהגיד - כן, אתה מחויב, אתה מחויב אתה מלך, אתה המלך. בהנחה שבתוכך, בכל פעם שאתה לוקח דבר אפשרי ואתה מתחיל היו סוברים שהוא בן המלך. כן, אתה המלך. ואז היו... בעצם זה נקרא להפוך את האפשרי למחויב.
אפשרי זה נקרא עבד, ומלך זה מקרא מחויב. וגם אותו בן השפחה היינו בן המלך באמת, אך נתגדל אצל השפחה כנ"ל התגדל בביתו. זאת אומרת שבעצם במי זלזלו? זלזלו בבן המלך. זאת אומרת לקחו את המחויב והפכו אותו לאפשרי. ושניהם היו לומדים יחד בחדר אחד.
וזה הבן מלך האמיתי, הנקרא בן השפחה היה טיבו נמשך לנימוס למלכות. אף שהיה נתגדל בבית העבד. זאת אומרת שבתוך האדם עצמו יש מקום שנמשך לנימוס המלכות. מה זה אומר נמשך לנימוס המלכות? הכוונה יש מקום בתוך האדם שתמיד נמשך למהות. תמיד רוצה את השלמות. תראה, אני עכשיו אשים לך פה עשרה אנשים נגיד, ואני אשאל כל אחד, מה אתה רוצה, נגיד. או אשאל אחרת, כמה אנשים מתוכם רוצים שלמות וכמה אומרים אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים? אז יש כאלה שיגידו אנחנו מוכנים להסתפק בחיים הרגילים, ויש כאלה שיגידו, לא, אני רוצה שלמות. עכשיו, הרצון לשלמות הוא בעצם נקרא נימוס המלכות, נימוס המלכות הכוונה, הדחף להיות מלך. אני רוצה שלמות, אני חוצה להיות מחויב, אני רוצה להשיג אושר מחויב, אני רוצה לא לפחד, אבל שיהיה ביטחון שלא תלוי בדבר באופן מחויב.
עכשיו, נתגדל בבית המלך ולהיפך, בן השפחה שנקרא בן המלך היה טבעו נמשך לנימוס אחר, שלא כנימוס המלך... זאת אומרת יש את בן השפחה שהוא הוא כאילו מושך את עצמו אחרי הצורות, לצורך העניין, ורק המליכו אותו למלך אבל הוא לא באמת מלך. הוא מושך את עצמו אחרי הצורות. ומה זה היה מוכרח להתנהג בנימוס המלכות? הכוונה היא שלפעמים יש לבן אדם בתוכו את הכוח שמנסה להיות מלך ויש את הכוח שמסרב להיות מלך, שאומר: לא, לא, לא, אני אין לי כח. אני מוכן להתפשר ולהשאר בבינוניות. אוקי?
זה כאילו שיש בבן אדם שני כוחות, שאחד מושך אותו להיות מלך והשני מושך אותו להיות עבד. אחד אומר לו לך תשתעבד לצורות, השני אומר לו, לא, בוא נתפטר מהשיעבוד לצורות.
ש: בא נגיד שגם ברצון של העבד יש איזה מרכיב של מלך. נגיד שאדם רוצה משהו יחסי.
אליעד: לא, זה כבר עניין אחר. אתה יכול עכשיו לעשות הפוך על הפוך, ההוא שהוא מלך הוא מרשה לעצמו להתנהג כמו עבד. ההוא שהוא עבד הוא רוצה להיות מלך. אתה יכול להגיד אתה יודע למה בן המלך רוצה להיות מלך? כי הוא שואף להיות מלך כי הוא לא מלך. אתה יכול שמלך יכול לכפור בזה שהוא מלך ולהתנהג כמו עבד.
ש: לא, לא זה. אני מדבר שיש רעיון פה...
אליעד: גם אם אתה לא מדבר על זה תנסה לחשוב על זה כי מהיבט מסויים מלך אמיתי אומר אני לא רוצה להיות מלך, עבד אמיתי אומר אני למה הוא מחפש את השלמות? כי הוא מרגיש שהוא עבד. למה הוא (השני) לא מחפש את השלמות? כי הוא מרגיש שהוא מלך. הוא אומר, בשביל מה אני צריך את השלמות, יש לי כבר. הפוך, בגלל שהוא כל כך קרוב לאחדות...
050-3331-331