1:54:40האלגוריתם של המוח האנושי, איך המוח חושב? בינה מלאכותית, החשיבה האנושית, התודעה האנושית, Google, מנועי חיפוש, מחקרים על המוח, איך המוח עובד? ניצול המוח האנושי, אסוציאציות, נוקם ונוטר, חלק 1
איך המוח האנושי פועל ואיך הוא קשור לבינה מלאכותית?
אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל מילה שמישהו אומר או חושב יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, וזאת כי כל מילה או רעיון במוח האנושי מקשרים לכמות אינסופית של רעיונות אסוציאטיביים. המילה "לאכול", למשל, לא רק מציינת את הצורך באוכל, אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות.
המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר "אני רוצה לאכול", המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים.
איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית?
המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה "שולחן", המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של "אין שולחן". כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך.
כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה "שולחן", המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו "שולחן גדול", "שולחן שבור", או אפילו "שולחן לא קיים".
הקשר בין המוח לבינה מלאכותית
אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים.
כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה "שולחן", המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות והחוויות האישיות שקשורות לכך.
מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי?
מודעות עצמית, כפי שכהן מסביר, היא היכולת להבין בזמן אמת את השפעת הסביבה על תחושותיך. כלומר, היכולת לזהות את הגורמים שהביאו אותך להרגיש בדרך מסוימת. מודעות עצמית מאפשרת לאדם לזהות את הקשרים בין מה שהוא חווה לבין מה שהוא חושב ומרגיש ברגע נתון.
כהן מראה כיצד המודעות העצמית משחקת תפקיד בעיבוד המידע במוח, וכיצד אנו לפעמים לא מודעים לגורמים החיצוניים שמשפיעים על תחושותינו. דוגמה לכך היא כשאדם רואה תמונה ויודע מדוע הוא מרגיש משהו לגביה - הוא מבין את הקשר בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו.
סיכום
ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון בתודעה שלנו לא נתפסת באופן מבודד, אלא תמיד בהקשרים המובילים לרעיונות אחרים, חוויות אישיות או תפיסות תרבותיות. זהו מנגנון שמזכיר את פעולתו של מנוע חיפוש, אך עם יכולת עיבוד הרבה יותר מורכבת הכוללת את התודעה האנושית.
אליעד כהן מדבר על הדרך בה המוח האנושי מעבד מידע, תודעה ואסוציאציות, ומראה את הקשרים בין פעולתו לבין אלגוריתמים של בינה מלאכותית. הוא מסביר כי כל מילה שמישהו אומר או חושב יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, וזאת כי כל מילה או רעיון במוח האנושי מקשרים לכמות אינסופית של רעיונות אסוציאטיביים. המילה "לאכול", למשל, לא רק מציינת את הצורך באוכל, אלא גם מתפרשת באופן אסוציאטיבי כמשהו שקשור לרעב, לשובע או לפעולות נוספות.
המוח האנושי לא עוסק רק בעיבוד מודע של מידע, אלא גם בעיבוד תת - מודע. כלומר, כאשר אדם אומר "אני רוצה לאכול", המוח לא רק מפרש את המשפט באופן שטחי, אלא מפענח אותו בהקשרים שונים, כמו רצון לשתות, לעבור דירה, או אולי משהו אחר, בהתאם לנסיבות האישיות והמצב הפיזיולוגי. כהן מתאר את המוח כמעבד אסוציאטיבי, שבו כל מחשבה או מילה יוצרת חיבור לרעיונות נוספים, לפעמים במקביל, ולפעמים בהפכים מוחלטים.
איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית?
המוח האנושי מבצע פירושים של מילים ורעיונות דרך חיבורים מהירים ואסוציאטיביים. לדוגמה, כשמישהו אומר את המילה "שולחן", המוח לא רק חושב על השולחן עצמו, אלא מיד מתחבר לרעיונות נוספים כמו כיסא, חדר, אוכל, או אפילו האפשרות של "אין שולחן". כהן מדגיש שהפירוש הזה לא בהכרח ליניארי - המוח עשוי לחשוב על הפך של רעיון מבלי להיות מודע לכך.
כהן מתאר תהליך מהיר שבו המוח מבצע חיבורים כמעט מיידיים בין רעיונות, לפעמים עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו. כששומעים את המילה "שולחן", המוח לא רק חושב על השולחן, אלא גם על רעיונות כמו "שולחן גדול", "שולחן שבור", או אפילו "שולחן לא קיים".
הקשר בין המוח לבינה מלאכותית
אליעד כהן מציין שפעולת המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, בדומה למנוע חיפוש, מאחסן מידע בצורה אסוציאטיבית ומבצע עיבוד מהיר של הנתונים.
כמו במנוע חיפוש, המוח מנסה למצוא את המילה או הרעיון הקרוב ביותר למה שמוזן לו. אולם, בניגוד למנוע חיפוש פשוט, המוח האנושי מעבד את המידע בצורה מורכבת יותר, תוך שילוב של תחושות ותגובות תודעתיות. לדוגמה, אם אדם שומע את המילה "שולחן", המוח לא רק מזהה אותה כמילת אובייקט, אלא גם משלב עמה את כל ההקשרים שהיו לו בעבר עם שולחנות, וכולל את הרגשות והחוויות האישיות שקשורות לכך.
מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי?
מודעות עצמית, כפי שכהן מסביר, היא היכולת להבין בזמן אמת את השפעת הסביבה על תחושותיך. כלומר, היכולת לזהות את הגורמים שהביאו אותך להרגיש בדרך מסוימת. מודעות עצמית מאפשרת לאדם לזהות את הקשרים בין מה שהוא חווה לבין מה שהוא חושב ומרגיש ברגע נתון.
כהן מראה כיצד המודעות העצמית משחקת תפקיד בעיבוד המידע במוח, וכיצד אנו לפעמים לא מודעים לגורמים החיצוניים שמשפיעים על תחושותינו. דוגמה לכך היא כשאדם רואה תמונה ויודע מדוע הוא מרגיש משהו לגביה - הוא מבין את הקשר בין התחושות שהוא חווה לבין התמונות שהוא ראה, או מה שמתרחש סביבו.
סיכום
ההסברים של אליעד כהן מראים איך המוח האנושי פועל בצורה אסוציאטיבית ומחבר בין רעיונות ומשמעויות שונות, ולעיתים אף מנוגדות. כל מילה או רעיון בתודעה שלנו לא נתפסת באופן מבודד, אלא תמיד בהקשרים המובילים לרעיונות אחרים, חוויות אישיות או תפיסות תרבותיות. זהו מנגנון שמזכיר את פעולתו של מנוע חיפוש, אך עם יכולת עיבוד הרבה יותר מורכבת הכוללת את התודעה האנושית.
- הבינה המלאכותית והחשיבה האנושית?
- אסוציאציות במחשבה האנושית?
- מודעות עצמית ותודעה?
- הקשר בין המוח לבין מנועי חיפוש?
- העיבוד האסוציאטיבי במוח?
- ההפך של רעיון במחשבה?
איך המוח האנושי פועל ואיך זה קשור לבינה מלאכותית?
הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, כיוון שלכל מילה יש מספר אסוציאציות שונות בתודעה. כל מחשבה, לפי אליעד, היא למעשה רעיון, והוא משווה את זה לעולם המילים. לדוגמה, המילה "לאכול" לא רק מביעה את הצורך באוכל, אלא היא קשורה גם למילים או רעיונות אחרים כמו רעב או שובע. כל מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו.
הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר "אני רוצה לאכול", המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה.
המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה "שולחן", הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש כהפך ממנו. כל זאת, במקביל לפרשנויות תודעתיות נוספות שיכולות להתקיים בו זמנית.
איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית?
אליעד מסביר כי כל רעיון במוח הוא בעצם מערכת של רעיונות הקשורים אחד לשני. כשהמוח שומע מילה כמו "שולחן", הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל רעיון אסוציאטיבי שקשור לו, כמו כיסא, אוכל או חדר. כל דבר, גם ההפך של המילה, כמו "אין שולחן", עובר במוח בתהליך של פירוש.
נוסף לכך, אליעד מציין כי המוח שלנו מבצע את תהליך העיבוד הזה בצורה מאוד מהירה, כמעט מיידית, כך שלמעשה אנחנו לא תמיד מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו כשאנחנו שומעים מילה. כאשר אדם שומע את המילה "שולחן", הוא עשוי לחשוב לא רק על השולחן עצמו, אלא גם על רעיונות נוספים כמו "אין שולחן", "שולחן גדול" או "שולחן שבור".
מה הקשר בין המוח לבינה מלאכותית?
אליעד מציין כי מנגנון העיבוד המחשבתי של המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש כמו Google. כשאתה מחפש משהו בגוגל, המנוע מחפש את המילים הקרובות ביותר לשאלה שלך מתוך מסד נתונים ענק, ובוחר את התשובה שנראית הכי מתאימה למילים שהזנת. כך גם במוח, הוא פועל על פי מה שהוא זוכר ומחבר בין רעיונות ותחושות בצורה אסוציאטיבית. כלומר, המוח מאחסן אינפורמציה באופן דומה לזה של מנוע חיפוש, אך עם יכולת ניתוח מעמיקה יותר, שיכולה לכלול אלמנטים תודעתיים רחבים ומורכבים.
איך המוח שומע ומבצע פרשנויות?
האסוציאציות שהתודעה האנושית יוצרת מתפרשות באופן שמכיל גם את האופציות השונות ביותר. אם לדוגמה אדם אומר "אני רוצה לסבוע", המוח יכול לפרש את המשפט הזה בכמה אופנים: הוא יכול לחשוב שמדובר ברצון לאכול, או שהאדם מדבר על שולחן, או אף על רצון לעבור דירה. כל מחשבה יכולה להתפצל לכמה כיוונים, והמוח בודק כל פרשנות אפשרית במקביל.
אליעד מסביר כי המוח לא חושב על "שולחן" במנותק מההקשרים שמחוברים אליו, הוא לא רואה את השולחן כמשהו עצמאי, אלא תמיד מחפש את המשמעות של המילה בהקשר רחב יותר. גם אם הוא שומע את המילה "שולחן", יש את המחשבה שמורידה אותה ל"ריק", כאילו יש חדר שאין בו שולחן. זה מה שנקרא "הפך של רעיון". ברגע שהמוח נתקל במילה מסוימת, הוא לא רק מבצע פעולה של זיהוי, אלא הוא אוסף את כל האסוציאציות הרלוונטיות שמגיעות איתה.
מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי?
מודעות עצמית, לפי אליעד, היא היכולת להבין בזמן אמת מה השפיע עליך. זה כמו כשאתה רואה תמונה ומרגיש משהו - היכולת להבין למה אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש, למה התמונה הזו משפיעה עליך, היא מודעות עצמית. המודעות היא היכולת להבין את הגורמים שמביאים אותך לתחושות מסוימות בזמן שאתה חווה את החוויה.
לסיכום, אליעד מתאר את המוח כאלגוריתם רב - ממדי ומורכב שכולל אסוציאציות, עיבודים של רעיונות ותפיסות תודעתיות מגוונות. כל מחשבה או מילה לא נתפסת באופן מבודד, אלא תמיד בהקשרים שמקשרים אותה לרעיונות אחרים.
הרצאה זו עוסקת במנגנוני החשיבה של המוח האנושי ובקשר בין החשיבה האנושית לבינה מלאכותית. אליעד כהן מציין כי כל מילה שאדם אומר יכולה להיבנות ממספר פירושים שונים, כיוון שלכל מילה יש מספר אסוציאציות שונות בתודעה. כל מחשבה, לפי אליעד, היא למעשה רעיון, והוא משווה את זה לעולם המילים. לדוגמה, המילה "לאכול" לא רק מביעה את הצורך באוכל, אלא היא קשורה גם למילים או רעיונות אחרים כמו רעב או שובע. כל מילה היא חלק ממערכת רחבה של רעיונות שמתחברים בתודעה שלנו.
הדבר החשוב כאן הוא שהמוח לא עוסק רק בשלב העיבוד המודע של המידע, אלא גם במידע תת - מודע שמפרש את המילים. לדוגמה, כשאדם אומר "אני רוצה לאכול", המוח מפרש את המילים הללו גם בהקשרים נוספים - אם הוא אומר זאת בצום, אולי הוא מתכוון לומר שהוא רעב, אבל יש גם אפשרות שהוא מתכוון למשהו אחר כמו לשתות או לעבור דירה.
המוח שלנו לא רק שומע את מה שנאמר, אלא גם בונה תודעה שלמה סביב זה, שמבוססת על האסוציאציות שלנו למילים. כך, כשהמוח שומע את המילה "שולחן", הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל מה שקשור אליו או כל דבר שיכול להתפרש כהפך ממנו. כל זאת, במקביל לפרשנויות תודעתיות נוספות שיכולות להתקיים בו זמנית.
איך המוח מפרש מידע בצורה אסוציאטיבית?
אליעד מסביר כי כל רעיון במוח הוא בעצם מערכת של רעיונות הקשורים אחד לשני. כשהמוח שומע מילה כמו "שולחן", הוא לא רק חושב על השולחן, אלא גם על כל רעיון אסוציאטיבי שקשור לו, כמו כיסא, אוכל או חדר. כל דבר, גם ההפך של המילה, כמו "אין שולחן", עובר במוח בתהליך של פירוש.
נוסף לכך, אליעד מציין כי המוח שלנו מבצע את תהליך העיבוד הזה בצורה מאוד מהירה, כמעט מיידית, כך שלמעשה אנחנו לא תמיד מודעים לכל השכבות של המשמעות שמופיעות בראשנו כשאנחנו שומעים מילה. כאשר אדם שומע את המילה "שולחן", הוא עשוי לחשוב לא רק על השולחן עצמו, אלא גם על רעיונות נוספים כמו "אין שולחן", "שולחן גדול" או "שולחן שבור".
מה הקשר בין המוח לבינה מלאכותית?
אליעד מציין כי מנגנון העיבוד המחשבתי של המוח האנושי דומה מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש כמו Google. כשאתה מחפש משהו בגוגל, המנוע מחפש את המילים הקרובות ביותר לשאלה שלך מתוך מסד נתונים ענק, ובוחר את התשובה שנראית הכי מתאימה למילים שהזנת. כך גם במוח, הוא פועל על פי מה שהוא זוכר ומחבר בין רעיונות ותחושות בצורה אסוציאטיבית. כלומר, המוח מאחסן אינפורמציה באופן דומה לזה של מנוע חיפוש, אך עם יכולת ניתוח מעמיקה יותר, שיכולה לכלול אלמנטים תודעתיים רחבים ומורכבים.
איך המוח שומע ומבצע פרשנויות?
האסוציאציות שהתודעה האנושית יוצרת מתפרשות באופן שמכיל גם את האופציות השונות ביותר. אם לדוגמה אדם אומר "אני רוצה לסבוע", המוח יכול לפרש את המשפט הזה בכמה אופנים: הוא יכול לחשוב שמדובר ברצון לאכול, או שהאדם מדבר על שולחן, או אף על רצון לעבור דירה. כל מחשבה יכולה להתפצל לכמה כיוונים, והמוח בודק כל פרשנות אפשרית במקביל.
אליעד מסביר כי המוח לא חושב על "שולחן" במנותק מההקשרים שמחוברים אליו, הוא לא רואה את השולחן כמשהו עצמאי, אלא תמיד מחפש את המשמעות של המילה בהקשר רחב יותר. גם אם הוא שומע את המילה "שולחן", יש את המחשבה שמורידה אותה ל"ריק", כאילו יש חדר שאין בו שולחן. זה מה שנקרא "הפך של רעיון". ברגע שהמוח נתקל במילה מסוימת, הוא לא רק מבצע פעולה של זיהוי, אלא הוא אוסף את כל האסוציאציות הרלוונטיות שמגיעות איתה.
מה זה מודעות עצמית ומה הקשר שלה למוח האנושי?
מודעות עצמית, לפי אליעד, היא היכולת להבין בזמן אמת מה השפיע עליך. זה כמו כשאתה רואה תמונה ומרגיש משהו - היכולת להבין למה אתה מרגיש את מה שאתה מרגיש, למה התמונה הזו משפיעה עליך, היא מודעות עצמית. המודעות היא היכולת להבין את הגורמים שמביאים אותך לתחושות מסוימות בזמן שאתה חווה את החוויה.
לסיכום, אליעד מתאר את המוח כאלגוריתם רב - ממדי ומורכב שכולל אסוציאציות, עיבודים של רעיונות ותפיסות תודעתיות מגוונות. כל מחשבה או מילה לא נתפסת באופן מבודד, אלא תמיד בהקשרים שמקשרים אותה לרעיונות אחרים.
- איך המוח האנושי פועל?
- מה הקשר בין המוח לבינה מלאכותית?
- האסוציאציות במוח האנושי
- מודעות עצמית ותודעה
- השפעת מילים ומחשבות על התודעה
- כיצד עיבוד רעיוני במוח דומה לאלגוריתם של מנוע חיפוש?
050-3331-331