האם באמת קיים עבר, או שהכל נמצא רק עכשיו?

אליעד כהן מסביר את אחד הסודות הגדולים של המוח האנושי: כיצד המוח תופס זיכרון וזמן. רוב האנשים רגילים לחשוב שיש עבר, הווה ועתיד, אך אליעד מראה שהמוח שלנו יוצר הפרדה מלאכותית בין מושגים אלו. כל מה שאנו יודעים על מה שקרה אתמול או על מה שיקרה מחר, הוא רק מידע שנמצא כרגע בראשנו. כלומר, אין באמת הוכחה שהעבר קיים, מלבד העובדה שכרגע אנחנו חושבים על העבר.

לדוגמה, כשאנחנו רואים קיר לבן, המוח מוסיף מידע כמו "קיר", "לבן", "עכשיו", "כאן". אותו מוח יכול לקחת את אותה התמונה ולהוסיף לה תאריך אחר, למשל "אתמול", או "מחר", ואז נחשוב שמדובר בזיכרון או בתחזית לעתיד. אליעד מדגים שאם ברגע אחד תשתנה המחשבה בראש שלנו מ"קרה" ל"יקרה", זה ישנה מיד את התחושה שלנו לגבי הזמן שבו האירוע מתרחש, למרות שהתמונה לא השתנתה כלל.

איך המוח מחליט אם הזיכרון אמין?

אליעד כהן ממשיך להסביר שהמוח מייחס רמות שונות של אמינות לסוגים שונים של מידע. לדוגמה, אם ראית משהו בזמן שהיית שיכור, המוח שלך מיד מוריד את רמת האמינות של המידע הזה, משום שהמצב של שכרות נחשב לפחות אמין. לעומת זאת, אם אתה זוכר משהו היטב דרך חושים שונים - ראייה, שמיעה, מגע - המוח מתייחס אליו כאמין יותר.

אליעד מבהיר שגם רמות האמינות האלו הן בסופו של דבר רק מחשבות. אין הבדל מהותי בין "תחושה", "אמונה" ו"מחשבה" - כולם מופיעים כמחשבות. ברגע שאנחנו מבינים זאת, אפשר להתחיל להבין שבעצם אין לנו שום ודאות אמיתית בשום דבר שאנחנו חושבים עליו.

האם זיכרון הוא בהכרח אמיתי?

נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שאפילו אם יש לך זיכרון ברור, זה לא אומר שזה באמת קרה. למשל, אפשר לשתול במוחו של אדם זיכרון של משהו שלא באמת התרחש, ותחושת האמינות של הזיכרון הזה תהיה בדיוק כמו של זיכרון אמיתי. מכאן מסיק אליעד שהעובדה שאתה חושב שמשהו קרה בעבר אינה הוכחה לכך שהוא אכן התרחש.

האם החלום שונה מהמציאות?

אליעד מציג גם את הרעיון שאם היית נמצא בתוך חלום - מבחינתך זה לא היה משנה, כי כל מה שמשנה זה שאתה חושב שזה אמיתי. למשל, כשאתה מתרחק מרכב שבא לכיוונך, אתה לא מתרחק מהרכב עצמו, אלא מהמחשבה שיש לך על כך שהרכב בא לכיוונך ויפגע בך. אם באמת היית בחלום, והיית מאמין בזה לחלוטין, התחושה הייתה בדיוק אותו דבר כמו המציאות.

האם אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית?

אליעד גם נוגע בנושא החשיבה על דבר והיפוכו בו זמנית. הוא מסביר שאדם רגיל לא מסוגל לחשוב על "יש" ועל "אין" באותה עוצמה, בו זמנית. כדי לתפוס משהו, המוח חייב להבדיל בין קיומו לבין אי קיומו. אך בו זמנית, כדי להבין שיש "משהו", אנחנו חייבים גם להבין שיש אפשרות שהוא לא יהיה קיים. למעשה, בכל מחשבה על "יש", חייבת להימצא גם מחשבה על "אין", אבל לא באותה עוצמה.

לדוגמה, כאשר רואים נקודה, חייבים להניח שיש גם מצב של "אין נקודה". אי אפשר לראות את הנקודה ללא ההבנה שהיא לא משהו אחר. אך אי אפשר לראות את שניהם בו זמנית באותה עוצמה, אחרת לא תהיה משמעות למילה "נקודה".

אליעד מדגים זאת דרך תמונות שקופות:...