... כלשהי, תמיד המוח של האדם בצורה אוטומטית, בודק במנגנון האימות שלו, את רמת האמיתות של האינפורמציה שהוא נחשף אליה. שזה בעצם אומר, שכאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, אוטומטית בתת ... היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר ... כך ממילא יהיה לך הרבה יותר קל לשכנע אותו בכל דבר, ומנגנון האימות שיש בתוכו, הופך להיות לפחות ערני ולפחות פעיל. והשאלה הנשאלת היא, למה בעצם כאשר מישהו מרגיש בנוח במחיצתך, למה זה גורם למנגנון האימות הפנימי שלו, להירדם בשמירה ולהיות במצב המתנה ולא ממש פעיל? וההסבר לכך הוא, שהסיבה שיש לאדם את מנגנון האימות הפנימי שלו, היא לצרכי הישרדות והגנה עצמית, של המנגנון על האדם. כי מנגנון האימות הפנימי של האדם, כל הזמן בודק את האינפורמציה שהאדם מקבל, כדי לוודא שלא מרמים אותו ושלא יגרם לו נזק מכך שהוא טועה ... בצורה שגויה ומוטעית. וזאת בין השאר אחת הסיבות לכך, שמנגנון האימות הפנימי של האדם, לא תמיד באמת מחפש את האמת, אלא בעיקר מנסה להתאים את האמת ואת האינטרס האישי של האדם. כי האדם לא באמת ... האמת, היא כדי לא להרגיש רע. ונמצא אם כן, שמאחר שהסיבה שמנגנון האימות הפנימי של האדם, פועל כדי להגן על האדם מנזקים שונים, ממילא כאשר האדם מרגיש בנוח במחיצתך, אז ממילא תת המודע של האדם ... בטוחה שאף אחד לא רוצה לגרום לו נזק כלשהו. ואז ממילא מנגנון האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך. ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת אי נעימות ותחושת חוסר נעימות, כאשר הוא בודק את אמיתות האינפורמציה שהוא מקבל מהסביבה. ולמה? כי בעצם מנגנון האימות, הוא בעצם מנגנון של חשדנות, שפועל מתוך תחושה של פחד ושל רצון לא להיפגע. ובכל פעם שהאדם בודק את האינפורמציה אם היא ...

...מה הסיבה שאני רוצה משהו? לגלות את סיבת הרצון, אני רוצה בלי סיבה, רצון מבחירה חופשית, של מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? למה יש לי רצון? מה הסיבה של הרצון? לא מוצא את הסיבה מה הסיבה שאני רוצה משהו בכלל? אליעד כהן דיבר על נושא הרצונות שלנו ועל כך שאנשים נתקלים לעיתים קרובות במצב שבו יש להם רצון מסוים, אבל הם לא מצליחים להבין מה הסיבה לכך. לפי אליעד, בדרך כלל כשמשהו רע לנו, אנחנו מנסים להיפטר מהרצון שלנו או לשנות אותו, במיוחד כאשר אנחנו לא יכולים לשנות...

...באופן דומה, אם את לא נפגשת עם אנשים מסוימים כי בן הזוג שלך לא אוהב אותם, גם זהו סוג של הקרבה שאינה תמיד נובעת מתוך רצון אישי. אם אינך מקיים אינטימיות רק בגלל הציפיות מהזוגיות ולא כי אתה באמת רוצה, זה עוד סימן לכך שהזוגיות שלך אינה אידיאלית. מה לגבי נאמנות וגבולות בזוגיות? כאשר אתה מוצא את עצמך נמשך לאדם אחר, השאלה היא אם אתה נמנע מכך רק בגלל הנאמנות לזוגיות שלך, או אם אין לך רצון להתחיל עם אדם אחר. אם אתה אומר שאין לי רצון להתחיל עם מישהי כי אני...

...ולדון עם העובד בצורה גלויה לגבי מה הוא יכול לשפר או לשנות כדי לעמוד ביעדים בהמשך. כיצד לתגמל עובד כאשר היעדים לא ברורים מספיק? אליעד מסביר שבמקרה של יעדים לא מוגדרים, כדאי לבצע העלאת שכר חלקית ולייצר הסכם חדש וברור לשלב הבא. זאת אומרת, לתת לעובד חלק מההעלאה, אך במקביל להגדיר מחדש את היעדים העתידיים באופן ברור יותר. ההסכם החדש יכלול תמריצים מוגדרים, שכאשר העובד יעמוד בהם הוא יקבל את כל התוספת שהובטחה ואולי אף תוספת נוספת, כך שהמוטיבציה שלו לעמוד ביעדים...

...אותם בצורה עקבית. כלומר, התוכנה צריכה להיות בנויה בצורה כזו שהיא מסוגלת לנצח כל משחק אפשרי במשחק הנתון. כשהגענו לנקודה הזו, משמעות הדבר היא שהבנו באופן מלא את העקרונות, החוקים והלוגיקה של אותו המשחק. אם לדוגמה בנינו תוכנה לפתרון קובייה הונגרית, חשוב לבדוק לא רק אם התוכנה מסוגלת לפתור את הקובייה בכל פעם, אלא האם הפתרון שהאלגוריתם מציע הוא הטוב ביותר, היעיל ביותר והמהיר ביותר שניתן למצוא. כל עוד הפתרון שלנו לא אידיאלי, עלינו להמשיך לשחק ולנסות לשפר...

...הזמן והמקום התחילו לפני כ - 14 מיליארד שנים, ומאז הם מתפשטים. אך יש הדגשה: ייתכן שהמקום והזמן של היקום שלנו סופיים, אך מעבר לגבול זה יש מרחב אחר או כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. חלק מהטענות המדעיות, דוגמת פרדוקסים בקוונטום (למשל החתול של שרדינגר), מעוררות את הרעיון שכל מצב אפשרי אכן מתממש איפשהו. כאשר החתול גם חי וגם מת לפני שעוקבים אחריו, יש המפרשים שהפונקציה הקוונטית מובילה לריבוי יקומים, שבהם בכל יקום מתגשמת אפשרות אחת. מדוע טוענים שבכל נקודה...

...ולשלמות מוחלטת? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן להגיע לאושר מוחלט, לחופש אמיתי ולחוות שלמות מוחלטת על ידי יציאה מהשכל והגעה למצב של אי - הבחנה בין דברים. כדי להבין זאת, אליעד משתמש בדוגמה של רשימו, מושג המסמל רושם או זיכרון שנותר בתודעה אחרי התעוררות מחוויה עמוקה או התגלות. מהו רשימו ולמה הוא חשוב? רשימו הוא מונח המתאר רושם שנותר בתודעה אחרי שהתודעה מגיעה למצב אחדותי. אליעד מתאר זאת בעזרת דוגמה של אדם שיוצא מביתו, הולך לאיבוד, מוצא שוב את הדרך חזרה לביתו...

...באופן כללי. אם אדם לא רגיל לחשוב בצורה רציונלית ביום - יום, גם אם נסביר לו שהפחד שלו לא הגיוני, זה לא באמת יעזור לו. למה? כי הוא פשוט לא מתורגל בחשיבה רציונלית. אדם שרגיל לפעול מתוך דחפים וללא היגיון, גם אם יבין מבחינה תאורטית שהפחד שלו לא מוצדק - עדיין ירגיש אותו. לכן, כאשר מטפלים בפחדים לא הגיוניים, צריך לזכור את שני השלבים: להבין ולהשתכנע שהפחד אינו הגיוני. לפתח הרגל של חשיבה רציונלית ביומיום. אם אדם מבין שהפחד שלו לא הגיוני, אך אינו רגיל לחשוב...

...כי היא מרגישה שהיא חייבת לאהוב בחזרה באותה המידה ואז נהיה רע לבחורה דווקא מכך שאוהבים אותה יותר מידי. ולכן לסיכום, צריך לעשות הפרדה בין כמה שאתה רוצה שמישהי תרצה אותך, לבין כמה שהיא רוצה שאתה תראה לה שאתה רוצה אותה כאן ועכשיו בשלב הזה. ומי שאוהב פחות מידי או יותר מידי, עשוי להיות בבעיה. כי כל אחד יש לו את הרצון שלו, כמה הוא רוצה שיראו לו שאוהבים אותו. ואיך לשלוט בעוצמה של כמה שאתה מראה למישהו אחר אהבה? תשובה: זה תלוי בכמה אתה רעב ורוצה אהבה. וככל...

...את הרצון? הרצון הראשון שלך, מי מחליט מה יהיה הרצון הראשון שלך? אם את המחליטה אז את חייבת לבחור אותו לפני שיש לך אותו, כי יש אותי שאין לי רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון. למשל אומר שהאדם בוחר את הרצון שלו, למרות שזה לא הגיוני, למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור. אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון...