... סביב הקורונה היו חלק משקר מתמשך שנוצר על ידי התקשורת. לדבריו, הייתה תמימות דעים בין גורמים שונים, כמו ראש הממשלה והתקשורת, שמטרתם הייתה להחמיר את הסיפור ולהפוך את הקורונה לבעיה מרכזית בכל תחום. איך התקשורת ניצלה את המצב של ...

... של יכול להיות יותר גרוע. זהו למעשה תירוץ לשמרנות ולפחד משינוי. לדוגמה, אם פוליטיקאי בוחר להגדיל את מספר השרים בממשלה בטענה שהייתה עלולה להיות עוד מערכת בחירות, אך היה ניתן למצוא פתרון אחר, כמו ממשלת אחדות עם פחות שרים, ... אך במקום זאת נבחרה אפשרות בינונית, התירוץ הזה הופך להיות שקרי. לדוגמה, אם פוליטיקאי מחליט להגדיל את מספר השרים בממשלה בטענה שאם לא הייתי עושה זאת, הייתה עוד מערכת בחירות וזה היה עולה יותר כסף, זהו תירוץ בעייתי. מדוע? כי הייתה גם אפשרות של הקמת ממשלת אחדות עם פחות שרים, כך שניתן היה גם להימנע מבחירות וגם להימנע מממשלה מנופחת. במילים אחרות, אם אין אלטרנטיבה טובה יותר, אז התירוץ של יכול להיות יותר גרוע הוא מוצדק. אך אם ...

האם ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי? למה ראש ממשלה מחליפים בקלפי? חסינות לראש הממשלה ביבי נתניהו, דמוקרטיה, שלטון החוק, דיקטטורה בישראל, שוויון בפני החוק, הפרדת הרשויות, חוק ומשפט, הפיכה שלטונית, הפיכה דמוקרטית, נגד מערכת המשפט למה הטענה ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי נשמעת הגיונית? הטענה ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי מבוססת על ההיגיון הדמוקרטי, לפיו ראש הממשלה מייצג את רצון רוב העם. ראש ממשלה נבחר בבחירות, ישירות או בעקיפין דרך מפלגות, ולכן רק רוב העם יכול להחליט להחליף אותו. אם נאפשר לגורמים אחרים, כמו בית המשפט, להדיח ראש ממשלה, אנו מסתכנים ביצירת מצב שבו פקידים בודדים או קבוצות אינטרס יוכלו לעקוף את רצון העם. אליעד מסביר זאת באמצעות ... כגון: דוגמת ההתנקשות הפיזית ביצחק רבין על ידי יגאל עמיר, הממחישה את הסכנה שבהחלטה של אדם יחיד להדיח ראש ממשלה שנבחר על ידי רוב העם. באותה מידה, הדחה משפטית עשויה להוות התנקשות חוקית בדמוקרטיה. דוגמה נוספת היא החשש שניתן יהיה לנצל תלונות וחקירות ככלי פוליטי נגד ראש ממשלה. כך כל אדם יוכל להגיש תלונה במשטרה, ליצור חקירה או כתב אישום, ולהדיח את ראש הממשלה בלי שהרוב יבחר בכך. הדגשה של סכנת הכוח הבלתי מוגבל של היועץ המשפטי לממשלה או של בית המשפט העליון להחליט מי ראוי לכהן. המצב הזה מסוכן כי הוא מאפשר למיעוט קטן, של שופטים או פקידים, לשלוט על רוב העם. מה הסכנות במשפט ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי? למרות ההיגיון הדמוקרטי, המשפט הזה מוביל למצבים בעייתיים ואפילו אבסורדיים. אם ניקח את העיקרון עד הקצה, ... לגיטימציה מוחלטת לכך שכל אדם, אפילו רוצח כמו יגאל עמיר, או עבריין מורשע כמו פאבלו אסקובר, יוכל להיבחר לראשות הממשלה, ואין אפשרות חוקית לפסול אותו. אליעד מדגים כיצד זה מוביל לכך שראש ממשלה יוכל לבצע פשעים חמורים, כמו גניבה, רצח, או פשעים נגד המדינה, ולא תהיה דרך לעצור אותו עד הבחירות הבאות, או בכלל. הוא מציין את האפשרות שראש ממשלה שנבחר יוכל לשנות את חוקי המדינה באופן שישאיר אותו בשלטון לנצח, למשל על ידי שלילת זכות ההצבעה מאזרחים מסוימים ... על המדינה מפני הפיכה דיקטטורית. בעיה נוספת היא שיטת הבחירות עצמה: מי קובע מי יכול להצביע או להתמודד? ראש ממשלה יכול לנצל את כוחו ולמנוע התמודדות מאנשים שלא נוחים לו, מה שיגביל את חופש הבחירה. מדוע חייבים לאפשר ביקורת משפטית על ראש ממשלה? ההיגיון באפשרות להדיח ראש ממשלה באמצעים משפטיים מבוסס על הצורך להגן על המדינה מפני ניצול לרעה של הכוח השלטוני. אליעד מציין מספר סיבות לכך שיש לאפשר זאת: אם אין אפשרות להדיח ראש ממשלה שמבצע פשעים, הדבר נותן לו חסינות מוחלטת לפעול כרצונו, בלי פחד מתוצאות משפטיות. הוא מסביר שאם ראש ממשלה יודע שאין לו גבול, הוא יכול לפעול נגד האזרחים, נגד חופש הביטוי, וליצור משטר טוטליטרי, תוך ניצול משאבי המדינה לטובת עצמו. אליעד מציג את האבסורד שאם נעניק חסינות מוחלטת לראש הממשלה, נצטרך לתת חסינות דומה לכל נבחר ציבור, כולל ראש עיר, חברי כנסת, וחברי מועצה, מה שיפגע קשות בשלטון החוק. ... לבין הגנה מפני שחיתות וניצול לרעה של הכוח. זה אומר שלא כל תלונה או כתב אישום יוביל להדחת ראש ממשלה, אך במקרים חמורים של עבירות פליליות, חייב להיות מנגנון ברור שבו בית המשפט או הכנסת יכולים לפעול: חשוב לקבוע קריטריונים מדויקים וברורים - באילו מקרים ראש ממשלה יכול להיחקר, באילו מקרים ניתן להעמיד אותו לדין ובאילו מקרים הוא חייב לפרוש מתפקידו. חייבת להיות הפרדה מוחלטת בין ... שיעניק לעם דרך להביע את רצונו בצורה מפורשת, ללא תלות בהחלטת בית המשפט בלבד. מה המסקנה הסופית? המשפט ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי הגיוני מצד אחד, כי הוא מגן על הדמוקרטיה, אך מצד שני הוא מסוכן אם הוא מנוצל ... כי הכוח חייב להיות תמיד בידי העם, אבל חייבת להיות מערכת משפט עצמאית וחזקה, שיכולה למנוע מצב שבו ראש הממשלה מנצל את כוחו לפשעים או לשלטון בלתי מוגבל. האיזון הזה הוא הכרחי כדי לשמור על מדינה דמוקרטית מתפקדת, המגינה על עצמה מפני שחיתות, דיקטטורה ופגיעה בזכויות האזרחים. למה ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי? חסינות לראש הממשלה - בעד או נגד? האם דמוקרטיה יכולה להפוך לדיקטטורה? מי מחליט מי יכול להתמודד בבחירות? האם מערכת המשפט פוגעת בדמוקרטיה? חוק החסינות לראש הממשלה האם ראש ממשלה מעל החוק? האם המשפט ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי נכון או לא? המשפט ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי הוא אמירה נפוצה בפוליטיקה, ויש לה שתי תפיסות מרכזיות: מצד אחד, יש בו היגיון דמוקרטי חשוב, ... המשפט הזה, יש לבחון אותו משני הכיוונים: למה הוא נכון והגיוני, ולמה הוא שגוי ומסוכן. הצד התומך: למה ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי? ראש ממשלה נבחר על ידי העם, באופן ישיר או עקיף, ולכן הוא מייצג את רצון רוב הציבור. משמעות הדמוקרטיה היא שרוב העם קובע מי יהיה המנהיג, ולכן אין זה לגיטימי להדיח ראש ממשלה בדרך אחרת שאינה בחירות. ראש ממשלה הוא נציג העם - אם רוב העם בחר במועמד מסוים, רק רוב העם יכול להחליף אותו. אחרת, זה יהיה לא דמוקרטי. הסכנה בהתערבות משפטית - אם נאפשר לבית המשפט או לגורמים אחרים להדיח ראש ממשלה, זה ייצור אפשרות לקנוניות ולמניפולציות פוליטיות. היסטוריה של התנקשויות פוליטיות - כמו שיגאל עמיר התנקש ביצחק רבין, לא לגיטימי לאפשר הדחה של ראש ממשלה באמצעים משפטיים, כי זה סוג של התנקשות חוקית. פוליטיזציה של מערכת המשפט - אם נאפשר לבית המשפט לקבוע מי יכול להיות ראש ממשלה, אז שופטים ומערכת המשפט יקבלו כוח בלתי מוגבל להדיח מנהיגים. הגנה על רצון העם - אם רוב העם בחר בראש ממשלה מסוים, אז לא ייתכן שמספר קטן של שופטים, יועצים משפטיים או חוקרים יוכלו לשנות זאת. מערכת צדק בעייתית - אם נאפשר חקירות נגד ראש ממשלה לשמש ככלי פוליטי, ניתן יהיה להגיש תלונות כוזבות כדי לסלק ראש ממשלה מתפקידו. שחיתות משפטית - אנשים בתוך מערכת ...

... לא היה בהכרח צעד מחויב, אלא היה ממניעים של מניעת קריסה של מערכת הבריאות. הבעיה, הוא טוען, היא שמהרגע שהממשלה ידעה על הקורונה, היא לא נערכה מספיק למגפה, לא חיזקה את מערכת הבריאות ולא השקיעה במכונות הנשמה ובציוד רפואי. ... לבריאות הציבור. בנוסף, אליעד מציע פתרון הגיוני יותר - אם הסגר באמת נועד להגן על מערכת הבריאות, אזי על הממשלה להשקיע עוד יותר במערכת הבריאות במקום להטיל סגר שמביא לנזקים כלכליים עצומים. לסיכום, אליעד סבור כי הציבור נשאב לבלגן שנוצר סביב הקורונה, ושפעולות הממשלה בנושא היו לא הגיוניות ומבוססות על אינטרסים פוליטיים, ולא על בריאות הציבור. סגר קורונה - למה הוא נדרש? הכנות מערכת הבריאות לקורונה האם הקורונה מסוכנת? מהי אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה? החלטות הממשלה בקורונה סגירת מחלקות הקורונה, מחדלי הקורונה, השקרים של הקורונה, השקר של סגירת מחלקות הקורונה, למה סוגרים את מחלקות הקורונה? ...

שכנוע שופטי בגץ, איך לשכנע את שופטי בגץ? ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי, עתירות נגד ביבי נתניהו, נטל ההוכחה של ביבי נתניהו, נטל ההוכחה בבית המשפט, איך לשכנע בבית ... רטוריות ובסוגיית נטל ההוכחה, תוך דגש על המקרה המשפטי של בנימין נתניהו, שבו ישנן עתירות המבקשות למנוע ממנו להקים ממשלה עקב כתבי אישום נגדו. אליעד מסביר את הקונספט של נטל ההוכחה ומדגים כיצד הוא משמש ככלי אסטרטגי בדיונים ובמערכות ... לאדם שמחזיק בארנק להוכיח אחרת. כיצד נטל ההוכחה מתקשר למקרה של נתניהו? כשההגשה לבית המשפט מבקשת למנוע מנתניהו להקים ממשלה בגלל כתבי אישום, השאלה המרכזית היא מי נושא בנטל ההוכחה: האם על הנתבעים להוכיח שכתבי האישום אוסרים עליו לכהן, או האם על נתניהו להוכיח שהחוק לא אוסר עליו להקים ממשלה? אליעד כהן טוען כי המצב המשפטי בישראל מותיר מקום לספק אם ניתן להוציא את נתניהו מראשות הממשלה על פי החוק, מה שמוביל לכך שנטל ההוכחה נמצא על אלו שמבקשים להוכיח שהוא לא יכול להקים ממשלה, במקום על אלו שתומכים בזכותו להקים ממשלה. הכיצד נטל ההוכחה הוביל לניצחון של נתניהו? בהרצאה מוסבר כי נתניהו הצליח להטיל את נטל ההוכחה על העותרים. כל עוד לא הוכח במאה אחוז כי הוא לא יכול להקים ממשלה, נותרה ברירת המחדל שתומכת בזכותו לעשות כן. זאת, למרות שיש ספקות בחוק לגבי מצבים כמו זה שבו הוא מכהן ... כלום ומציג את המצב כקיצוני, הרי שלדבריו, כל מי שמבקש להדיח אותו צריך להוכיח בבירור שהוא לא יכול להקים ממשלה, אחרת הוא זכאי להמשיך לכהן. האם יש מקום לספקות משפטיים בעת הצגת טענות? אליעד מציין שהספק המשפטי עצמו פותח פתח לכך שמי שטוען אסור לו להקים ממשלה נדרש להוכיח זאת באופן מוחלט. כלומר, השאלה המשפטית לא עוסקת אם נתניהו יכול להקים ממשלה אלא האם ניתן להוכיח מעבר לכל ספק שהוא לא יכול לעשות זאת. ברגע שאין הוכחה חד משמעית לאיסור, הכהונה וההקמה של הממשלה הופכות למותרות מבחינה משפטית. מה היו יכולים העותרים לעשות אחרת? אם העותרים היו פונים לבית המשפט בצורה שונה, לדברי ... והערכית שהנאשם בכתבי אישום לא יכול לכהן בתפקיד כה חשוב. במקום להוכיח על פי החוק שביבי לא יכול להקים ממשלה, הם היו צריכים לשאול את השופטים אם יראו כמתקבל על הדעת שראש ממשלה יהיה חשוד בעבירות פליליות, וכיצד הדבר משתלב עם ניהול מערכת חוקית מוסרית. הקצנה ותיאור של אבסורד אליעד מציע להשתמש בטכניקת ההקצנה כדי להפוך את רעיונותיו של נתניהו לאבסורדיים. כך, לדוגמה, אם נתניהו טוען כי ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי, אפשר להקצין את הטענה ולהמחיש עד כמה היא חסרת גבולות - אפילו אם מדובר באדם שהורשע ... זה, נתניהו. על כן, העותרים לא הצליחו לנצח במאבקם, מאחר שבפועל הם נדרשו להוכיח שהחוק אוסר על נתניהו להקים ממשלה, דבר שלא ניתן להוכיח באופן חד משמעי. כיצד נטל ההוכחה משפיע על החלטות משפטיות? האם יש מקום לספקות משפטיים בהגשת עתירות? הקצנה כטכניקת שכנוע האם ראש ממשלה יכול להקים ממשלה עם כתבי אישום? אסטרטגיות רטוריות בהופעה בבית המשפט מהי נקודת הפתיחה וכיצד צומח הרעיון של נטל ההוכחה? ישנה שאלה ... על מי בדיוק מוטל להוכיח שהטענה שלו נכונה, ועל מי מוטל להפריך? כיצד מתקשר נטל ההוכחה לדיון סביב ראש ממשלה וכתבי אישום? בישראל, ישנה סיטואציה מורכבת עם בנימין נתניהו. הוא מכהן כראש ממשלה, אך יש נגדו כתבי אישום. חלק מהציבור והעותרים טוענים: נתניהו, בגלל האישומים, לא יכול לכהן כראש ממשלה, ובטח לא יכול להקים ממשלה חדשה. מאידך, נתניהו מחזיק בטענה הפוכה: על מי שאומר שאיני יכול לכהן להוכיח זאת במפורש. אם אין חוק ברור האוסר זאת במאה אחוז, אז אני יכול להמשיך להנהיג את הממשלה. ישנו חוק ברור שקובע שראש ממשלה מכהן, שכבר נכנס לתפקידו, יכול להמשיך לכהן עד קבלת פסק דין סופי המרשיע אותו. אבל מה קורה אם יש סיטואציה ביניים, שבה האיש אמור להרכיב ממשלה חדשה, ועדיין לא הורשע? האם החוק באמת מתיר לו להקים ממשלה חדשה בזמן שיש נגדו כתבי אישום? החוק, כפי שהוא מנוסח, לא עונה במפורש על המקרה הייחודי הזה, ומשום כך נוצרת מחלוקת: האם נטל ההוכחה הוא על הטוענים שאי אפשר להקים ממשלה בראשותו, או שמא נטל ההוכחה מוטל על מי שטוען שניתן בהחלט להקים ממשלה כזו? שאלה: כיצד נוצרת ברירת מחדל וכיצד היא משפיעה? תשובה: בדיון המשפטי הזה, מתברר שקובעים ברירת מחדל: אם לא יוכח באופן חד משמעי שראש ממשלה עם כתבי אישום לא יכול להקים ממשלה, הרי ההנחה היא שכן מותר לו. כלומר, אם לא הצלחת להוכיח שביבי אינו יכול לכהן, אז הוא נשאר בעמדה שמותר לו להמשיך ולכהן, ואפילו להקים קואליציה חדשה. במקום לשאול האם החוק בהכרח מאפשר לו להקים ממשלה?, רוב הדיון הפך להיות האם החוק בהכרח אוסר עליו להקים ממשלה?. כאשר הדיון מוגדר ככה, המשמעות היא שכל עוד אין הוכחה ברורה לאיסור, ממשיכים כאילו הדבר מותר. כך הופכת השאלה: האם תוכלו להוכיח שאי אפשר להקים ממשלה עם נתניהו?, ובגלל שאין הוכחה חותכת לכך, התוצאה היא שממשיכים לאפשר לו את המהלך הפוליטי. במילים אחרות, העותרים שהגישו ... היה כלום כי אין כלום, והעם הוא זה שמחליט. לכן, אומר הוא, אם לא ניתן להוכיח שאסור לי להקים ממשלה, הרי שמותר לי לעשות זאת. מישהו שמעוניין לסלק אותו מראשות הממשלה ייאלץ לעבוד קשה מאוד: גם לנבור בטקסט החוקי, גם להוכיח נקודתית שבנסיבות המיוחדות האלו באמת יש איסור, וגם להתגבר על עמדה ציבורית שטוענת: רק הקלפי יכול להדיח ראש ממשלה. כך נקבעת ברירת המחדל: מי שטוען לאיסור נושא בנטל הוכחה, במקום שהמצב יהיה הפוך, כלומר, שמי שטוען מותר לי ... שהוצגה, העותרים נגד נתניהו היו יכולים לנסות לקבע מחשבה הפוכה: ברירת המחדל היא שמי שנאשם בפלילים לא יכול להקים ממשלה. או מי שלא מוסמך ב - 100 אחוז להיכנס לתפקיד מאחר שיש נגדו כתבי אישום, שיחכה עד שיתברר שהוא לחלוטין חף מפשע או יקבל זיכוי סופי. במצב כזה, מי שטוען שראש ממשלה כן יכול לכהן עם כתבי האישום אמור להוכיח בבירור שהחוק מתיר זאת. אלא שהעותרים לא בנו כראוי את גישתם, ... ומנפחים אותו כדי להמחיש עד כמה הוא יכול להיות מגוחך. לדוגמה, הוא אומר: לא ייתכן שפקיד אחד (היועץ המשפטי לממשלה או כל תובע) יפיל ראש ממשלה שנבחר על ידי העם. בכך הוא מציג את המצב כקיצוני, כאילו מאשימים אותו על כלום, ומתעלם מהעובדה שהיו חקירות, ... בדיוק באותה שיטה של הקצנה: לדמיין מצב שבו אדם הורשע ברצח בבית משפט עליון, אך עדיין מתעקש לרוץ לראשות הממשלה בטענה שההרשעה היא קנוניה או תפירת תיק. לפי רק הקלפי יכול להחליף ראש ממשלה, אפשר לשאול: אז גם למורשע ...

... אליעד כהן מדגיש שמסכות, לפי ההסבר הרשמי, נועדו להגן מפני נגיף הקורונה, אך לטענתו מדובר במניפולציה שנועדה להראות כאילו הממשלה באמת דואגת לבריאות הציבור. הוא מביא כדוגמה את העובדה שלמרות סכנות חמורות יותר ומוכחות, כמו עישון וזיהום אוויר מכלי רכב, הממשלה לא אוכפת בצורה רצינית את מניעתם. אליעד טוען כי ההשקעה המוגזמת במסכות ובצעדים כמו סגר נועדה לשרת מטרות פוליטיות, ...

... הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות להמחשת השיטה: חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר עוצר אדם ומאשים אותו ברצח ראש הממשלה בטענה יש לך משקפיים, ולכן רצחת, עולה מיד השאלה האם זה שיש לי משקפיים בהכרח אומר שרצחתי? במקרה זה ...

... לדרך פעולה אחרת. פירוק יש מגיפה - לכן מסכות כדוגמה חברתית - רפואית מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי. נבדוק: האם אכן ...

... שהאינטרס החשוב ביותר של שלטון או משטר הוא לשמור על עצמו ועל הכוח שלו. ההישרדות הפוליטית של השלטון, ראש הממשלה, או מי שעומד בראש המערכת, היא תמיד מעל האינטרס של האזרחים עצמם. הוא נותן דוגמה פשוטה וברורה - בדיוק ... בסגר קורונה? הקשר בין סגר למשטר דיקטטורי חוק הקורונה ודיקטטורה, איך ישראל הופכת לדיקטטורה? למה רק לא ביבי? ראש ממשלה השקוע בחקירות, הקורונה בסין, הקורונה בעולם, שפעת הקורונה, חובת לבישת מסכה נגד קורונה, הזכות להפגין, זכויות האזרח, זכויות האדם

... של מניפולציה שנועדה לשלוט באזרחים. האם הסגר באמת מונע את קריסת מערכת הבריאות? אליעד מציין שבעבר, בתחילת משבר הקורונה, הממשלה טענה שהסגר נחוץ כי אם לא יהיה סגר, יקרסו בתי החולים. לטענתו, הסיפור הזה היה מלכתחילה לא הגיוני, כי ... הקורונה היא קונספירציה לפי אליעד כהן? אליעד מבהיר כי הקורונה עצמה אינה קונספירציה אלא מחלה אמיתית, אך ההתנהלות של הממשלה ושל העולם סביב הקורונה היא הקונספירציה הגדולה ביותר. הוא טוען שהפחד שמייצרים סביב הקורונה נועד לשלוט באזרחים ולמנוע מהם ...