... בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את ... מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך שהוא לא ... יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות אחת, היא ...

... הכל מתכנס לישות אחת שממנה עשויים כל הדברים כולם. הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקיים או כלא קיים, כי גם לומר עליה שהיא איננה, פירושו להגדיר אותה בצורה כלשהי. מכאן ... לדוגמה, אם ננסה לחשוב על דבר דמיוני - הדבר קיים בצורה חלקית ולא קיים בצורה חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את השאלה למורכבת כל כך. איך ישויות שונות מתהוות מתוך ישות אחת? השאלה המרכזית והקשה ביותר היא כיצד מישות אחת שאין בה שום הבדל, שינוי או ריבוי, מתפצלות ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג אין לא באמת מתאים לתארו. אליעד מדגיש שמכיוון שאפילו את המונח אין לא ניתן להגדיר לגביה, היא נשארת מעבר לכל מושג. ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום. זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות שהיא במהותה כלום מוחלט, ללא הבדל, יוצרת עולם שלם של הבדלים ונפרדות? מהי התשובה לכל השאלות הקשות בעולם? ... מישהו יחזור עד הסוף, יגיע לישות אחת, והכוונה היא לא למקום ריק אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן . הישות הזו עשויה מכל הדברים. ומי שיתבונן בדבר הזה יהיה לו כאב ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות בין כל הדברים בעולם וזה קשה לתפישה בשכל, כמו שלכל הדברים יש ... כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים מאותו חומר, ועדיין יש פיצול של דברים. החומר הזה לא עשוי מכלום, ... הסוף והאין סוף, וזו שאלה מאד רצינית איך זה שמישות אחת, מתפצלים שני דברים. ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן. וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן בעמקות ויקלוט את האחדות של כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים אם תהיה הבנה שאני ולא אני זה אחד, ויש ואין זה אחד, ...

... שהמציאות משתנה ללא הרף ואינה כפופה לרצונו הפרטי של האדם. ככל שהאדם מתעקש יותר לשלוט ולהכריח את המציאות להיות אחרת, כך הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות בצורה מלאה? אליעד מסביר שהדרך להשתחרר מהסבל היא באמצעות קבלה מלאה של ... לי? ברוס לי נשאל לגבי הדרך שלו, והוא הסביר כי המהות של הדרך שלו היא שאין דרך אחת נכונה, ושהדרך לא יכולה להיות מקובעת או מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, הוא למעשה מונע מעצמו להסתגל למצבים חדשים. כל אדם מכיל בתוכו את כל הכוחות ... הרע שאתה מגדיר אני רוצה את זה ולא את זה. ואם אתה לא מגדיר אתה בעצם חוזר לעמדת הכוח לנקודת ההתחלה. הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. ... אני. ואעפכ האני ולא אני זה אחד. הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר לאני שלך אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר כל לכוונן ... שזה לא אתה. מצד האמת הרכב זה אתה בכלל. אתה רואה מולך רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע הדברים ... ואת התודעה העצמית. מדובר על עניין של הבנה, 2 הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום מקום ואין זמן. איך חווים את זה? ככל שמבינים טוב יותר שהדברים מחוברים אחד לשני, ... אותך כי כבר תתעניין בשורש. נפרדים במקום נפרדים במקום ובזמן ואחר כך זה אחד לגמרי. כדי להקשות את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן. בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי אז זה אומר שתצטרך לברוח לאיזה מקום. מדי פעם משתמשים בשכל. התשובה שכן, כל דבר ... ואם אדם מתבונן פנימה הוא חווה את זה בסופו של דבר במוחלטות. הנפרדות עברה לאחדות ממשנה עבר ללא משנה. אם אדם על שטות לא מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם חווה על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו ... רק מנפרדות, רק בגלל שחושבים שיש הבדל בין נפרדות לאחדות. אדם לא יכול לדמיין את עצמו מחוץ למקום, כי עדיין יש מקום בתוך מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין ש

... מי או מה, אלא שאלה עקרונית שמבוססת על תפיסת הזמן, קיום והמהות. אם נבין את מהות ... השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת השאלה, ואין בהכרח ... וששניהם נמצאים באותו מסלול חיים. האחדות היא המקום שבו כל השאלות מאבדות את המשמעות ... בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. ... את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה ... מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה ... הפרוייקטים, גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר ...

... עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר את ... ומדויקת של השאלות החשובות ביותר, כמו האם באמת יש מקום וזמן, האדם יוכל להגיע להבנה השלמה, שבה הוא יחווה שכל דבר שקיים בעולם הוא חלק ממנו עצמו. כדי להגיע לחוויה זו, ... בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין ... ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר ... הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, ... חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה

... הוא הספק. אם האדם היה יודע באופן מוחלט מה עומד לקרות - לטוב או לרע - החרדה הייתה נעלמת. לכן, פתרון חלקי הוא לקבל ולהכיל את חוסר הידיעה. מהם הגורמים לחרדה ואיך להתמודד איתה? החרדה נובעת מהמקום שבו יש חוסר וודאות, והיא מתעוררת כאשר אדם נתקל במצבים שאין לו שליטה עליהם או שהוא לא יודע כיצד יסתיימו. אם ... דברים סופיים. אתה לא יכול לדמיין במחשבה אין סוף אתה חייב לחשוב על משהו מוגדר. האם אדם לא יכול לדמיין את כל המספרים, האינסוף יותר מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום אין מקום? ברור שלא. אם זה נכון או לא נכון זאת השאלה שצריכה להישאל אם אדם חווה את זה כנכון זה נכון ואם אדם ...

... מהם נכון - יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן. עם הזמן, תתחיל להבין שמהות השאלה היא בעצם המקום שבו נפרדות השאלה מהתשובה. כל שאלה היא למעשה תשובה בפני עצמה. אם תעמיק יותר, תבין שכשאתה שואל על מי ברא את העולם? השאלה הזו בעצם נובעת מהמקום שבו אתה יכול להוכיח את דבר והיפוכו. כלומר, אתה יכול להוכיח שהעולם קיים, ויכול להוכיח גם שהוא לא ... חשוב לדעת את העתיד? המציאות שאנחנו חווים כל הזמן היא לא שאלה של לדעת מה יקרה. אם היית יודע מראש מה יקרה בעתיד, החיים לא היו מעניינים יותר. כל החיים ... בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה ... העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי ... מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין ...

... הוא מדגיש כי בעולם הכל משתנה כל הזמן, אך היציבות האמיתית נובעת מהבנה פנימית שהשינוי הוא חלק מהאחדות עצמה. לדבריו, אדם שמגיע ... יחד עם זאת, קיימת נקודה שלא משתנה - המקום שבו ההבנה של האחדות והנפרדות מתמזגות. היציבות הרגשית הגבוהה ביותר אינה בהכרח היעדר שינוי ... אחרי שתבין זאת עכשיו תחווה אותו על המקום, מה זה אחדות? מה זה אותו דבר שלא יכול להיות לא להיות קיים, אחכ תחווה את זה על האחדות. יש פה ... הדברים הפנימיים. כדור הארץ מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר. כדוא מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר, הוא מסתובב בצורה כזאת, יש תהליכים יש חלקים משתנים פחות ויש משתנים ... שלא משתנה לעולם? יש אינטראקציות בין הזמן למקום, יש כלום ועליו יש מקום וזמן. כלום, זה לא מקום ריק. כלום זה כלום. אי אפשר להבין את זה כי זה כלום. גם הכלום הוא משהו הוא ... אם תחקור מספיק טוב, אם תגיע למקום והזמן ההיפך של מקום וזמן כלום. עכשיו תבין שהכל זה אחד. צריך להבין שהכל אחד. מה שנכון לגבי היד הזאת נכון לגבי הכלום ...

... בו זמנית. כדוגמה נוספת הוא מתאר גוק, שכביכול נחשב חלש לעומת כל דבר אחר, אך בפועל הגוק נמצא בנקודת זמן ומקום שאף אחד אחר אינו נמצא בה. כלומר, מנקודת מבט אחרת, הגוק חזק משום שהוא תופס מקום וזמן ייחודיים. כך, כל הגדרה יכולה להיות הפוכה לגמרי מפרספקטיבה אחרת. האם התרבות יוצרת הבדל בין גברים לנשים? אליעד כהן טוען שההבדלים שנראים לנו בין גברים לנשים הם למעשה ... אין הבדל בשורש, אז קל וחומר שאין סיבה להניח שקיים הבדל מהותי בין גבר לאישה. מצד שני, בעולם הנפרדות שבו הזמן והמקום קיימים, נוצרת אשליה של הבדלים. אולם ההבדל איננו נובע מעצם היות האדם גבר או אישה, אלא מהנסיבות, מהאירועים השונים שכל אדם חווה ומהפירושים שהוא מעניק להם. ... שמה כי יש בך הכל גם את האישה ובי יש את הגבר וכו עכשיו מצד הנפרדות איפה שמתחילה ההתהוות שוב פעם שהחיבור זמן ומקום ומשם נוצר הרגש הרצון המחשבות אז זה בעצם אשליה זה תחושה. אליעד: מה ההבדל אבל בין גבר לאישה באמת? ש: זאת פשוט צורה שונה פשוט האחדות עצמה מתבטאת, האלוהים מבטא את עצמו ... הוא פשוט כל דבר בעולם הדבר הכי חלש בעולם יש בו משהו חזק, יש בו משהו שאין בשום דבר אחר הוא תופס נקודת מקום וזמן שאף אחד אחר לא נמצא באותו מקום וזמן אז מפרספקטיבה מסוימת הוא איש, כאילו נגיד קח נגיד גוק מה חזק בו ביחס לכולם שאיפה שהוא נמצא לא נמצא שום דבר אחר לדוגמה הוא תופס מקום וזמן ששום דבר אחר לא נמצא באותו מקום וזמן אז לצורך העניין כביכול אם תכלית העולם זה להיות הוא אז הוא האיש וכל השאר זה האישה כולם חלשים ביחס אליו אבל אתה יכול להגיד הפוך לא אולי התכלית זה להיות משהו אחר ואז כולם ... זה תמיד תת שאלה של משהו אחר. ש: אני מראש תמיד חשבתי שאישה חווה תמיד בדיוק את אותו דבר ואני חושב שעם הזמן הסביבה שהיא. אליעד: מה זאת אומרת אותו דבר? ש: שפשוט אין הבדל. אליעד: גם אתה עצמך אבל חווה אחרת את אותו דבר בזמנים שונים זה אף פעם לא אותו דבר, אתה צריך ללכת לשתות כוס ...

... הרגע הנוכחי במקום לחפש את המשמעות בעבר או בעתיד הרחוק. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה של מושג הזמן: כדי להבין מה היה לפני הזמן, אפשר פשוט להתמקד ברגע הנוכחי ולחקור אותו לעומק, כך מתגלה שהזמן עצמו נוצר מאין - זמן. באופן דומה, הבנת ...