מדוע אנחנו מרגישים רע כשהמציאות שונה מהרצון שלנו?

בני האדם מנוהלים על ידי הרצון שלהם. הרצון הוא מנהל פנימי שמכתיב לנו איך נרגיש בהתאם להתאמה בין המציאות לבין מה שאנחנו רוצים שיקרה. אחת האמונות הכי נפוצות ועמוקות שקיימות היא האמונה שאנחנו חייבים שהמציאות תהיה בדיוק כפי שאנחנו רוצים. לדוגמה, אדם שרוצה להיות בריא ומגלה שהוא חולה, באופן טבעי מרגיש רע. אבל למעשה, אם נתבונן בזה יותר לעומק, נראה שתחושת הסבל לא נוצרת רק מהפער בין המציאות לרצון, אלא גם מהאמונה הנוספת שאנחנו חייבים שהמציאות תהיה כרצוננו.

מה עומד מאחורי האמונה שחייבים שהמציאות תתאים לרצון שלנו?

אליעד כהן מסביר כי כשאדם אומר "אני רוצה להיות בריא", הוא למעשה אומר גם "אני חייב להיות בריא". כלומר, מעבר לרצון הבסיסי, קיימת בתוכו דרישה פנימית חזקה שהמציאות חייבת להתאים בדיוק למה שהוא רוצה. הדרישה הזאת היא זאת שיוצרת סבל, ולא רק עצם אי - מילוי הרצון. זה ההבדל בין לומר "אני רוצה" לבין לומר "אני חייב שיהיה מה שאני רוצה". עצם המחשבה הזו של "חייב", היא זו שמקבעת אותנו לסבל.

האם באמת חייב שהמציאות תהיה כמו שאנחנו רוצים?

כדי להתמודד עם האמונה הזו, כדאי להטיל ספק במחשבה עצמה ולשאול שאלות כמו:

• מי החליט שאני חייב לקבל בדיוק את מה שאני רוצה?
• האם יש חוק טבעי שמחייב את המציאות להיות כפי רצוני?
• מה יקרה אם המציאות לא תואמת לרצוני? האם זו סיבה הכרחית להרגיש רע?

עצם השאלות האלה מאפשרות לנו להתחיל להשתחרר מהקיבעון המחשבתי, שלפיו אנחנו חייבים לקבל בדיוק את מה שאנחנו רוצים.

איך אפשר להרגיש טוב גם כשהרצון לא מתממש?

הפתרון לסבל מתחיל בכך שנבין שהסבל לא נובע מהמציאות עצמה, אלא מהתלות שלנו באמונה שהמציאות חייבת להתאים לרצון שלנו. ככל שנתפוס פחות בחוזקה את הרצון ונתייחס אליו כאל אפשרות, ולא כאל חובה, נוכל להרגיש טוב גם כאשר המציאות אינה כרצוננו.

לדוגמה, אדם שלא רוצה להישרף באש, אבל מוצא את עצמו נשרף, ירגיש באופן טבעי רע. אולם אם הוא ישאל את עצמו "מי קבע שאני חייב להרגיש רע במצב כזה?" הוא עשוי לגלות שהסבל שלו אינו הכרחי, אלא תוצאה של דרישה פנימית להרגיש טוב כל הזמן. בעצם, אם האדם יוותר על האמונה שהוא חייב להרגיש טוב ויקבל את המציאות כפי שהיא, הוא יוכל להרגיש טוב גם במצבים קיצוניים.

איך להשתחרר מהתלות ברצון ובצורך לשלוט במציאות?

אליעד מסביר שכדי להשתחרר מהסבל עלינו להתחיל להטיל ספק באמונה שאנחנו חייבים לממש את הרצונות שלנו. הדרך לעשות זאת היא באמצעות שאלות כמו:

• האם באמת אני חייב שמה שאני רוצה יקרה?
• מה יקרה אם לא יהיה את מה שאני רוצה?
• מי אמר שאסור לי להרגיש טוב גם אם המציאות שונה ממה שאני רוצה?

על ידי שאילת שאלות אלו, אנחנו מתחילים לשחרר את האחיזה החזקה שלנו במציאות ומאפשרים לעצמנו להרגיש טוב בלי תלות מוחלטת ברצון.

דוגמה מעשית להתמודדות עם מציאות לא רצויה

נניח שאתה רוצה שהבוס שלך יתנהג אליך יפה, אבל הוא צועק עליך. אתה יכול להרגיש רע בגלל שהמציאות לא תואמת את הרצון שלך, אך במקום זאת, שאל את עצמך:

• מי קבע שהבוס חייב להתנהג אליי יפה?
• מי קבע שאסור לי להרגיש טוב כשהבוס מתנהג בצורה כזו?
• אולי אפשר להרגיש בנוח גם כשההתנהגות שלו אינה מתאימה לרצוני?

כך תתחיל להבין שהסבל אינו תוצאה הכרחית של מציאות לא רצויה, אלא של האמונה הנוקשה שלך שחייב שהרצון שלך יתממש.

איך להפוך את הרצון לאפשרות במקום לחובה?

הדרך לשחרור הסבל היא לא לנסות לשנות את המציאות בכוח, אלא לשנות את היחס שלך כלפי הרצון עצמו. ככל שתוכל לראות ברצון אפשרות בלבד, ולא הכרח מוחלט, כך תוכל להרגיש יותר טוב במציאות הנוכחית. הרצון עדיין יהיה קיים, אך לא יהיה לך צורך נוקשה לממש אותו.

לסיכום, הסבל שלנו אינו תוצאה ישירה של המציאות, אלא של התפיסה שלנו לגבי הרצון שלנו. אליעד מציע להטיל ספק באמונה שאנחנו חייבים שהמציאות תתאים לרצון שלנו, וכך להצליח להרגיש טוב יותר גם כאשר המציאות אינה תואמת את הרצון.

איך ניתן להרגיש טוב גם כשהמציאות אינה כרצוננו?

בני האדם מתנהלים על ידי דבר אחד עיקרי - הרצון שלהם. הרצון הוא המנהל הראשי של כל אחד ואחד, והוא זה שמכתיב לנו איך נרגיש בהתאם להתאמה בין המציאות לרצונות שלנו. אחת האמונות החזקות ביותר שאנשים מחזיקים בה היא שאם הם רוצים משהו - הוא חייב לקרות, ואם לא, הם ירגישו רע.

מדוע אנו חווים סבל כאשר המציאות אינה תואמת את רצוננו?

כאשר אדם מחזיק במחשבה כמו "אני רוצה להיות בריא" ובמקביל יודע שהוא חולה, הוא מרגיש רע. ניתן להסתכל על זה דרך פרספקטיבה אחרת - לא רק שהוא רוצה להיות בריא, אלא ישנה גם המחשבה הנוספת שגורסת כי "אני חייב להיות בריא". כלומר, קיים שלב נוסף שאינו רק הרצון עצמו, אלא גם החובה שהאדם מציב לעצמו - שהמציאות תהיה כפי שהוא רוצה.

האם באמת חובה שהמציאות תהיה כפי שאנו רוצים?

השאלה החשובה ביותר כאן היא - מי החליט שחייב להיות מה שאנחנו רוצים? זה נכון שיש לנו רצון, וזה נכון שהמציאות לעיתים אינה תואמת אותו, אך האם באמת קיימת חובה מוחלטת לכך שהמציאות תתאים לרצוננו?

איך אפשר להרגיש טוב גם כשהרצון אינו מתמלא?

אם נבחן את השאלה הזאת לעומק, נוכל לראות שהסבל שלנו נובע מהאמונה שעלינו להרגיש טוב רק כאשר המציאות תואמת את רצוננו. אבל ניתן להטיל ספק באמונה זו. מה יקרה אם נצליח לשחרר את האמונה הזו? נוכל להרגיש טוב גם כאשר המציאות אינה בדיוק כפי שרצינו.

דוגמה קיצונית - מה אם אני לא רוצה להישרף באש אבל זה קורה?

נניח שאדם אינו רוצה להישרף באש, אך הוא בכל זאת מוצא את עצמו בסיטואציה כזו. נכון, הוא לא רוצה בכך, אך האם זה אומר שהוא חייב להרגיש רע? השאלה המהותית כאן היא - מי קבע שמצבו הרגשי חייב להיות תלוי ברצונותיו?

איך להשתחרר מהתלות ברצון?

המפתח לשחרור מהסבל הוא להפסיק להיאחז באמונה שהמציאות חייבת להיות בהתאם לרצוננו. ניתן להתחיל בכך שנשאל את עצמנו:

- האם אני באמת חייב שרצוני יתממש?

- האם אפשרי להרגיש טוב גם כשהמציאות שונה ממה שאני רוצה?

- מי בכלל קבע שחייב להיות מה שאני רוצה?

ברגע שמתחילים לשאול את השאלות האלו ולהעמיק בהן, ניתן להתחיל להתנתק מהצורך הנוקשה בשליטה במציאות ולהרגיש טוב ללא תלות בה.