הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניההדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל ... אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד ... להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן בשעה מסוימת, מקבלת את התשלום על הזמינות שלי, בין אם הילד נכנס או לא נכנס, זה עניין של ההורים ולא שלי. בגישה זו, אם הילד אינו נכנס, המטפל יושב עם ההורים ועובד איתם כדי להבין כיצד לגרום לילד להיכנס. המטפל לא חייב לחוות זאת כבעיה שלו באופן אישי, אלא להבין שהאחריות היא של ההורים, ולנסות לסייע להם לעזור לילד. הגישה השנייה היא להכיר בכך שזו כן האחריות של המטפל, אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה ... הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם המטופל, כדי שבשלב מאוחר יותר יוכל להיווצר ... הבעיה, לפי אליעד, שההורים מצפים לראות תוצאות מידיות, ויכולים להתקשות להבין את הצורך בתהליך ארוך ומורכב כזה. לכן חשוב שהמטפל יסביר להורים את התהליך בצורה ברורה מראש, כדי להימנע מאכזבה או לחץ מצד ההורים לגבי התוצאות. אליעד נותן דוגמה מאוד ברורה: ייתכן שבמשך 20 פגישות ראשונות כל מה שיעשה המטפל יהיה לשחק כדורגל עם הילד, בלי לראות שום שיפור. זה לא אומר שאין טיפול או שזה חסר תועלת. להפך, זו הדרך ליצירת אמון, קשר רגשי ואמון בטיפול. לאחר שהמטופל יחוש בטוח עם המטפל, ניתן יהיה להתחיל לטפל בבעיות העמוקות יותר שהביאו אותו לטיפול מלכתחילה. מה עושים עם מטופל שנכנס אך לא משתף ... מה המטופל באמת רוצה לעשות כרגע. אולי הוא מעוניין רק לשחק, או לשבת בשקט, או לעשות פעילות מסוימת אחרת. המטפל לא חייב להתעקש על צורה מסוימת של טיפול, אלא להיות גמיש ולהתאים את עצמו למטופל. לדוגמה, אם הילד מעוניין רק לשחק, אז המטפל יתחיל בדיוק שם, בשלב בו הילד נמצא, גם אם זה לא תואם את הציפייה ההתחלתית של ההורים או של המטפל. האם על המטפל להתאים את עצמו למטופל בכל מצב? אליעד כהן נותן דוגמה למצב קיצוני יותר: ילד שמסרב להיכנס לקליניקה ובורח חזרה ... לראות את זה ככישלון, אפשר פשוט להעביר את הטיפול אל הילד, לרכב עצמו, בלי לחייב אותו להיכנס פנימה. חשוב שהמטפל יתגמש בחשיבתו ויבין שהטיפול לא חייב להתקיים דווקא באופן המסורתי והמקובל בתוך קליניקה. ניתן לעשות אותו בכל מקום שבו ... עוד המטרה העיקרית - יצירת אמון ושיתוף פעולה - מושגת. עוד נקודה שאליעד כהן מדגיש היא ההבנה הפנימית של המטפל לגבי גבולות הטיפול שלו. לפעמים המטפל חש לחץ כי הוא מרגיש שהוא חייב לתקן את המצב או להשיג תוצאות מסוימות, אך זו אינה תמיד האמת. ישנם מצבים שבהם המטפל פשוט אינו רוצה או אינו מרגיש שיש לו את הכלים להתמודד עם מקרים מסוימים, ולכן כדאי לו להכיר בכך מראש, ולהימנע מקבלת מקרים שיגרמו לו לתחושת תסכול. אליעד כהן מדגיש שאין חובה לטפל בכל מקרה. מטפל יכול להחליט מראש שהוא לא מקבל סוג מסוים של מקרים או אנשים שהוא לא בטוח כיצד לעזור להם. אם בכל זאת ישנו רצון לעזור אך יש חשש שהמטופל ייפגע או ייפגע מכך שאין שיתוף פעולה, המטפל צריך להבין שמצב כזה הוא לא בהכרח נזק אמיתי, אלא פחד או השלכה של המטפל עצמו. אליעד נותן דוגמה לאדם שהולך לתקן טלפון במקום שבו לא מתקנים טלפונים. ברור לאותו אדם שלא יתקנו את הטלפון, ואין כאן אשמה של המקום שלא הסכים לתקן טלפונים. באותו אופן, המטפל לא צריך להרגיש אשמה אם אינו מסוגל לטפל במקרה מסוים. אם המטפל לא מעוניין או לא יכול לטפל במשהו ספציפי, עליו להיות כנה מראש לגבי המגבלות שלו, ולא להרגיש שהוא פוגע ... יתנגדו לטיפול, ולסנן אותם כבר בשיחת הטלפון הראשונה. הוא מציע לשאול שאלות מכוונות שיבהירו אם המקרה מתאים לסוג הטיפול שהמטפל מציע, וכך להימנע מראש ממצבים שיגרמו לתסכול או לתחושת כישלון בטיפול. איך לטפל בילד שמתנגד לטיפול? הדרכת הורים בטיפול ...