איך לרפא סכיזופרניה? איך להפוך משוגע לחכם? איך לרפא מחלות נפש? איך לשכנע משוגעים? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק?... צודק או לא. למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת? הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות שווא היא שהמטפל מניח מראש שהוא הבריא ושהמטופל הוא המשוגע שצריך לתקן. לדוגמה, אם אדם טוען שעוקבים אחריו, המטפל הממוצע יגיד לו מיד: אף אחד לא עוקב אחריך, ובכך ייצור התנגדות אצל המטופל. המטופל ירגיש לא מובן, לא יקשיב למטפל, והטיפול ייכשל. אליעד מדגיש שכדי להצליח בטיפול, הגישה צריכה להיות שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה ... בקיר שעוקבת אחריי, התגובה הנכונה היא לא לומר לו שהוא מדמיין, אלא להציע לבדוק יחד האם יש מצלמה כזו. המטפל צריך לשאול את המטופל שאלות ענייניות כמו: למה אתה חושב שיש מצלמה?, האם ראית אותה?, היכן בדיוק היא מוסתרת?. ... אותו שאלות כגון: למה אתה חושב שיש פה פיל?, איך הפיל נראה?, מה בדיוק גורם לך לחשוב כך?. אם המטפל מדבר עם המטופל בכבוד, כאילו הוא אדם חשוב או אפילו אלוהים עצמו, אז המטופל ישתף פעולה ברצון ובסופו של ... והפתיחות קריטיים להצלחת הטיפול? נקודה מרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא החשיבות של כבוד הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש נוח יותר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. עצם ... במסוק, אפשר לשאול אותו: מי בדיוק עוקב אחריך? למה אתה חושב כך? איזה הוכחות יש לך לכך? באותו זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו: האם אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב. האם קיימים מצבים בהם המטפל אינו יודע איך לברר את האמת? אליעד כהן מדגיש שאם המטפל אינו יודע איך לבדוק את האמת באופן ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל צודק. עצם ההבנה הזאת - ... ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד. ... במקום זאת, יש לומר: אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד. ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר. איך בדיוק מבצעים את הבירור המשותף של האמת? ... זאת בעזרת מספר דוגמאות מעשיות: אדם שטוען שעוקבים אחריו עם הליקופטר - במקום לפסול מיד את הטענה שלו, על המטפל לשאול אותו: מה גורם לך לחשוב כך? האם ראית את ההליקופטר יותר מפעם אחת? איך בדיוק הוא עוקב אחריך? המטפל צריך במקביל לשאול את עצמו: למה אני בטוח שהוא טועה? האם אני באמת יודע שאין הליקופטר שעוקב אחריו? על ידי בירור משותף, גם המטפל וגם המטופל מתחילים לחקור יחד את המציאות ולמצוא מכנה משותף. אדם הטוען שיש פיל בחדר שאחרים לא רואים - במקום לומר מיד שאין שום פיל, המטפל ישאל בכבוד ובסקרנות: מה אתה מתכוון כשאתה אומר פיל? איך אתה רואה אותו? האם הפיל הזה דומה לפילים שאנחנו ... נפש? הגישה המרכזית שמוצגת בהרצאה מבוססת על כבוד מלא ופתיחות אמיתית לטענות של המטופל. אליעד מדגיש שהטעות העיקרית של מטפלים היא תחושת העליונות: אני נורמלי והוא המשוגע. כאשר המטפל מגיע בגישה כזו, הוא סוגר מראש את האפשרות להבין לעומק את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל ... טענה של המטופל כמו יש מצלמה נסתרת או עוקבים אחריי, השאלות הופכות להיות כלי לבירור עמוק ואמיתי. בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן עליהם להמשיך לבדוק ביחד. תהליך זה מקרב את המטפל והמטופל ויוצר קשר של אמון וכבוד. מה ההבדל המרכזי בין גישה זו לגישות טיפוליות אחרות? ההבדל העיקרי הוא שגישות טיפוליות מסורתיות בדרך כלל מבוססות על תפיסת עליונות של המטפל והניסיון לתקן את המטופל. לעומת זאת, הגישה שאליעד מציג מבוססת על פתיחות הדדית, ספקנות בריאה וחקירה משותפת של האמת. ... שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה. כאשר אדם סכיזופרן טוען, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה השגויה היא לנסות לסתור אותו מיד, להגיד לו ... הם נמצאים? ולברר את הטענות שלו ברצינות. מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל ברצינות? על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, שהמטפל צודק והמטופל טועה, או ששניהם טועים (או ששניהם צודקים בדרך מורכבת יותר). אם באים למטופל בתחושה של אני הנורמלי, ... מצלמה מוסתרת, אפשר לשאול אותו: איך הגעת למסקנה הזאת?, מה גורם לך לחשוב כך?, האם יש הוכחות? ובאותה מידה המטפל צריך לשאול את עצמו: למה אני חושב שלא עוקבים אחריו?, האם אני בטוח שאני לא טועה?. ייתכן שבמהלך השאלות ... עצם הגישה הזאת - לקחת את הטענות של המטופל ברצינות ולשאול את השאלות הנכונות - מקרבת מאוד את המטופל למטפל, ופותחת אפשרות להגיע להסכמה ולשיפור במצב הנפשי. איך ללמוד עוד על יישום השיטה? בהסבר המקורי מצוין שאפשר לגשת לאתר ...