... מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למטופל להקשיב לך בצורה אפקטיבית? כאשר אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד לגרום למטופל להקשיב לעצות ולייעוץ שהוא מקבל, הוא מתייחס לשלוש גישות עיקריות: סמכות, כימיה אישית, והבנת ההיגיון. תחילה הוא מפריך את הטענה כי סמכות לבדה יכולה להוות בסיס טוב לטיפול אפקטיבי. כאשר המטופל מקשיב למטפל מתוך סמכות, הוא למעשה מקשיב לו מתוך אמונה בלבד. הוא אינו מבין באמת את מהות העצות שהוא מקבל, אלא פשוט סומך על סמכותו של המטפל. לדוגמה, מטופל יכול לראות תעודות תלויות על קיר משרד המטפל, ולחשוב שהמטפל הוא דמות סמכותית בגלל התעודות האלה, ולהאמין לו בצורה עיוורת, מבלי להבין את ההיגיון מאחורי הדברים שנאמרים לו. לפי אליעד, מצב כזה הוא גרוע, כיוון שהמטופל לא באמת לומד, לא מתפתח, ורק נשען על אמונתו בסמכות של המטפל. בנוסף לכך, אליעד גם מבקר את הרעיון שכימיה אישית, חברות או אווירה נעימה מדי יכולות להוות בסיס איתן להקשבה אמיתית. הוא מסביר שאם המטופל מקשיב למטפל רק מפני שהוא מרגיש חבר שלו, או כי לא נעים לו לסרב או להתווכח עם המטפל, אז ההקשבה הזו אינה מועילה באמת. לדוגמה, אם מטפל מתנהג בצורה ידידותית מאוד ומנסה להתחבב על המטופל, המטופל עשוי לקבל את העצות כדי לא לפגוע ביחסים, אך לא בהכרח מתוך הבנה אמיתית ועמוקה של הייעוץ עצמו. גם במצב זה, המטופל לא מפנים ולא מבין לעומק את מה שנאמר לו. מדוע סמכות וכימיה אישית אינן פתרון מספיק? הסיבה לכך שסמכות או כימיה אינן מספיקות, לפי אליעד, היא פשוטה - בשני המקרים הללו המטופל לא באמת מבין את ההיגיון והסיבות שמאחורי הייעוץ. ההקשבה שלו נובעת מגורמים חיצוניים - אמונה בדמות סמכותית או רגש של חיבה וחברות - ולא מהבנה אמיתית של הבעיה, ... והסיבות לכך שהפתרון מתאים עבורו. לדוגמה, אם המטפל אומר למטופל תעשה כך או אחרת, והמטופל מציית כי הוא סומך על המטפל, אבל אינו מבין למה עליו לעשות זאת, ייתכן שהוא יעשה זאת לזמן קצר ואז יפסיק. המטופל לא יוכל להיות עקבי, משום שהוא לא מבין את ההיגיון של הפעולות שהוא נוקט בהן. אותו הדבר קורה כשהמטפל מנסה להשתמש בכימיה אישית - המטופל עשוי להקשיב, אך אם יחליט יום אחד שהיחסים לא חשובים לו מספיק, הוא יפסיק להקשיב. מהי הדרך האידיאלית לגרום למטופל להקשיב לך באמת? הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: המטפל חייב לוודא שהמטופל מבין לעומק את ההיגיון והסיבות שמאחורי כל עצה. כאשר המטופל באמת מבין את הסיבה מדוע פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, הוא אינו זקוק יותר לאמונה עיוורת במטפל או לחברות עמו. הוא מקשיב למטפל כי הוא באמת מבין שהעצה מועילה ומשרתת את טובתו. לדוגמה, במקום שהמטפל יגיד למטופל אתה צריך לעשות ספורט, מבלי להסביר למה, הוא צריך להסביר בצורה ברורה: אם תעשה ספורט, זה יעזור לך לשפר את הבריאות, להרגיש טוב יותר, להפחית סטרס, ולהאריך את ... שלך. המטפל צריך לפרט ולהסביר מדוע פעולה מסוימת מועילה, כך שהמטופל יוכל לקבל החלטה מודעת, מושכלת ומבוססת על הבנה אמיתית ולא רק על אמונה במטפל. הגישה הזו, לפיה המטופל חייב להבין את ההיגיון מאחורי הייעוץ, היא הדרך היחידה שתבטיח שהמטופל יקשיב ויישם את ההמלצות לטווח הארוך. מדוע גישה זו עדיפה לטווח הארוך? גישה זו עדיפה משום שהיא מאפשרת ל

... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ההורים. כלומר, המטפל מגדיר את המסגרת כך: אני נמצאת כאן בשעה ... - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי, ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא לייצר אמון וחיבור עם ה

... המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים מהי השפעת המטופל על המטפל, ומי משפיע על מי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית והמעשית של השפעת המטופל על המטפל ובחינה של יחסי מטפל - מטופל. אליעד פותח את השיחה בשאלה בסיסית: מה קורה כששני אנשים, אחד שמח ואחד עצוב, נפגשים? איך אחד מהם יכול ... שמח, השאלה היא מי מהם ישפיע על השני? האם פסיכולוג שנפגש עם מטופל אובדני יכול להישאר אובייקטיבי או שהמצב הפנימי של המטופל יגרום לו לשנות את עמדותיו? בהמשך, אליעד מדבר על סיפור הקבצן החרש מתוך מעשה בשבעה קבצנים, שם הקבצן ... מאמין בו. לקראת סיום, אליעד מדבר על חולי נפש והשפעתם על המטפלים. הוא מציין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים כאשר הם מטפלים במטופלים בעלי בעיות נפשיות, כי לפעמים הם עצמם יכולים להיסחף ולהפוך את השפעת המטופל לפסיבית עליהם. הוא גם מציין כי חלק מהמטופלים לא מוכנים לקבל טיפול אם הם מרגישים שהמטפל לא מבין את הבעיה שלהם או לא מכיל את רגשותיהם באופן אמיתי. מהי השפעת השיטות השונות בטיפול? אליעד מדבר גם על שיטות טיפול שונות ומסביר כי כל שיטה טיפולית יש לה גבולות. לעיתים, שיטות שמסתמכות על חשיבה חיובית או אמונה דתית עשויות להצליח בטווח הקצר, אך אין להן תמיד את העומק הנדרש לטיפול ממושך ויעיל. הוא מדבר על כך שגם טיפולים שנראים יעילים יכולים להתפוגג בסופו של דבר אם לא מבינים את המהות האמיתית של הבעיה. בהשוואה בין טיפולים דינמיים ושיטות טיפול אחרות, אליעד מבהיר ששיטות רבות הן חסרות בסיס או לא מבוססות על מחקר מעמיק, ולכן לעיתים אינן מספקות תוצאות אמיתיות לאורך זמן. השפעת המטופל על המטפל מתי המטופל משפיע על הפסיכולוג? שיטות טיפול בחולי נפש הקשר בין עושר לאושר מה גורם לשמחה ולעצב? מהו טיפול פסיכולוגי אמיתי? ...

טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חווית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב. איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור ...

... להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל? כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי כך. הרעיון המרכזי הוא לא לגשת לכל בעיה בנפרד באופן שטחי, אלא לחפש מכנה משותף בין הבעיות ולהגיע לבעיה שורשית שתוכל להשפיע על כל היתר. מהם השיקולים בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול? אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות: הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל. יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון בעיות נוספות. התועלת הכוללת - לשקול איזו בעיה תביא הכי הרבה תועלת אם היא תיפתר קודם, ואיך זה ישפיע על איכות החיים הכוללת של המטופל. יכולת המטופל להכיל את הטיפול - עד כמה האדם מסוגל להתמודד כרגע עם הטיפול, כמה הוא פתוח, וכמה הוא מוכן לקבל את ההכוונה. הסיכוי לטפל בבעיה באופן מלא ומוחלט - לעיתים יש בעיות שניתן לפתור חלקית בלבד, אך הפתרון החלקי עשוי ... המכנה המשותף בין בעיות? לפי אליעד כהן, חשוב במיוחד למצוא את המכנה המשותף או את הבעיה השורשית בין הבעיות, כי אז ניתן לפתור כמה בעיות במקביל. לדוגמה, אם למטופל יש בעיה של דיכאון ובעיה של ביטחון עצמי נמוך, ייתכן שהדיכאון הוא תוצאה של הביטחון העצמי הנמוך. במקרה כזה, טיפול בביטחון העצמי עשוי לפתור או להקל על הדיכאון. כהן מדגיש שהיתרון הגדול של גישה זו הוא שהיא מאפשרת טיפול ממוקד יותר, יעיל יותר ובעל השפעה עמוקה לטווח ארוך, במקום כיבוי שריפות נקודתי. איך לדעת מהי הבעיה השורשית? הדרך לדעת מהי הבעיה השורשית היא על ידי חקירה לעומק של הבעיות שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון מה הוביל לבעיה הזאת? והאם יש ... עושים אם אין קשר ברור בין הבעיות? במצב שבו לא רואים קשר ברור בין הבעיות, אליעד מציע לבדוק מהי הבעיה שהכי פשוטה לפתרון או מהי הבעיה שהכי משמעותית עבור המטופל כרגע. ניתן לבחור לפתור קודם את הבעיה שפתרונה הוא הכי קל או הכי מועיל, גם אם היא אינה ... לא ניתן לפתור בעיה באופן מלא ומוחלט מיד. במקרים אלה, פתרון חלקי עדיין יכול להיות יעיל ומשמעותי. לדוגמה, אם מישהו סובל ממחלה קשה וגם מהצטננות קלה, ניתן לטפל קודם בהצטננות, כיוון שהפתרון פשוט ומהיר, והוא יקל לפחות על חלק מהסבל. דוגמה מעולם ... האושר האמיתי והמימוש העצמי, מאחר והבעיות הבסיסיות הן בדרך כלל אלה שמונעות מהאדם לחוש אושר ושלווה אמיתיים. איך לפתור בעיות שורשיות? מאיזו בעיה להתחיל לטפל? מכנה משותף בין בעיות הדרכת מטפלים מקצועית איך לזהות בעיות שורש? איך לקבוע סדר עדיפויות בפתרון בעיות? מהי השאלה הכי חשובה בטיפול?

... גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ההבדל בין השיטה של אליעד כהן לשיטות אחרות ומהי שיטת EIP ועוד. וההבדל שבין 2 הגישות ... חיים למוות ובין אושר לסבל וכולי. וגישה אחת מובילה את האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני וטוב ויפה. ואז הולך לו אותו אדם, אל מטפל שיעזור לו להיות פחות רגיש. ועכשיו המטפל אמור לעזור לאותו האדם להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על רגישות היתר שלו. ואז הוא יוכל לבחור האם כמה מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר את המצב שלו, כבעיה. ואנחנו ננסה לעזור לאדם לשלוט במצב שלו, ולאפשר לו לבחור ... שנאה וכולי. דהיינו, נניח אדם שמכור לפורנו, אז מי שרוצה לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת התקפי הזעם לכשעצמה. והגישה הזאת שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם לשנוא את עצמו ולכעוס על עצמו ולפתח בעיות חדשות עם עצמו. דהיינו, נכון שאנחנו לא נכעס על האדם שסובל מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא בכעס. והאדם מתחיל לשנוא את עצמו, על כך שהוא לא מצליח להשתנות. ובכל תרחיש, נוצרת כאן ...

... ואיך לבחור מטפל אמפטי? אמפטיה של מטפל כלפי מטופל, אמפטיה טיפולית, אמפטיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפטי, אמפטיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפטיה של אליעד כהן, בחירת מטפל איך לבחור מטפל אמפטי ומהי הסכנה באמפטיה ... אחת התכונות החשובות ביותר שהם מחפשים היא אמפטיה. לפי אליעד כהן, מטפל אמפטי הוא כזה שמגלה הבנה עמוקה למטופל, מזדהה עם תחושותיו, ומסוגל לגרום לו להרגיש מובן ונתמך. עם זאת, לאמפטיה יש שני צדדים, ואליעד כהן מדגיש את הסיכון הגדול שקיים כשבוחרים מטפל שהוא אמפטי מדי. מדוע אמפטיה היא תכונה חיונית למטפל? אמפטיה נתפסת כתכונה שמאפשרת חיבור משמעותי בין מטפל למטופל . כאשר מטפל מביע אמפטיה, הוא נותן תחושה שהוא מבין את המטופל באופן עמוק, שהוא ממש נמצא בנעליו. לדוגמה, כאשר אדם מספר למטפל שהייתה לו ילדות קשה או שהוא מרגיש דחוי, מטפל אמפטי יבטא הזדהות ואישור לרגשותיו. אדם שרוצה לקבל טיפול, בדרך כלל מחפש בדיוק את התחושה הזו של ההבנה והאמפתיה, וזה מה שגורם לו להעדיף מטפל אחד על פני אחר. אך על פי אליעד, האמפטיה עצמה, למרות שהיא ... יכולה להפוך לתכונה שלילית אצל המטפל? אליעד כהן מסביר שבמקרים רבים, אמפטיה מוגזמת עלולה דווקא להזיק למטופל. הוא מביא דוגמה לכך שאם מטפל יהיה אמפטי מדי כלפי אדם שמתלונן על בעיותיו, הוא עלול פשוט לאשר את התלונות שלו בלי לעזור לו למצוא פתרון אמיתי. ... ואישור יתר, כמו אתה צודק, לא מגיע לך יחס כזה, באמת קשה לך, אך בכך הוא רק מאשר את הבעיה בלי להוביל את המטופל אל הפתרון. אליעד מוסיף שהמצב עלול להחמיר במיוחד כאשר מדובר על טיפול זוגי או במערכות יחסים. במצבים כאלה, כאשר אדם מתאר בעיה שיש לו עם בן או בת הזוג, והמטפל מפגין אמפטיה יתרה, הוא עלול לתמוך רק בצד של המטופל שמולו, ובכך להחמיר את הבעיה. לדוגמה, אם מישהו יספר למטפל שהבת זוג שלו פגעה בו או התייחסה אליו לא יפה, מטפל אמפטי מאוד עלול להזדהות עם המטופל מיד ולהאשים באופן חד - צדדי את הצד השני. זה עלול להוביל להחמרה במערכת היחסים ולפגיעה נוספת בקשר. מהי האכזריות הנדרשת ממטפל ולמה היא חשובה? ... כאן איננה שלילית אלא דווקא רחמנות עמוקה יותר, משום שלעיתים האכזריות היא הדרך הטובה ביותר לעזור למטופל להשתחרר מבעיותיו. למשל, אם אדם מתלונן שהרכב שלו מתקלקל כל הזמן, מטפל אמפטי מדי יציע לו לתקן את הרכב, בעוד שמטפל נכון ואמיתי יותר יאמר לו בכנות אתה פשוט נוהג בפראות ולכן הרכב מתקלקל. אמירה כזו נשמעת אכזרית, אך היא למעשה עוזרת למטופל להבין שהבעיה היא אצלו, ומובילה אותו לפתרון אמיתי וארוך טווח. דוגמה נוספת לאכזריות החיונית הזו היא במצב שבו אדם סובל מבעיה רגשית או טראומה. אם מטפל יהיה רק אמפטי וירחם על המטופל, הוא עלול רק לחזק את התחושה של הקורבנות ולא לעזור לו לצאת ממנה. במצב כזה, דווקא המטפל האכזרי, שיגיד למטופל שהוא צריך לקחת אחריות על חייו ולא להמשיך להאשים את העבר או אחרים בבעיותיו, הוא זה שבסופו של דבר יעזור למטופל להשתחרר מהבעיה. מדוע מטפל אידיאלי הוא שילוב של אמפטיה ואכזריות? המטפל האידיאלי, לפי אליעד, הוא מטפל שמסוגל לשלב בין אמפטיה לאכזריות בצורה נכונה ומדויקת. הוא צריך להיות מסוגל להבין את המטופל באופן עמוק, אך גם להיות מספיק חזק ואמיץ לומר לו את האמת, אפילו כשהיא לא נעימה. המטפל לא אמור להיות חסר רגשות לחלוטין, אבל הוא גם לא יכול להיות רגיש יתר על המידה. הוא צריך להיות מסוגל לשמור על איזון בין הבנת הבעיה לבין היכולת לאתגר את המטופל ולהוביל אותו לפתרון אמיתי. איך לזהות מטפל שאיננו מתאים בגלל עודף אמפטיה? אליעד מציע לשים לב היטב לדרך בה המטפל מגיב לתלונות ולבעיות של המטופל. אם המטפל תמיד מסכים, תמיד מזדהה בצורה מוחלטת ומעולם לא מציע כיוון אחר, הוא ככל הנראה מטפל אמפטי מדי שעלול שלא לעזור באמת לפתור את הבעיה. המטפל האידיאלי אמור לאתגר את המטופל, לשאול שאלות קשות ולדרוש ממנו להתמודד עם המציאות באופן כן וישיר. לסיכום, מה הדרך לבחור נכון מטפל מתאים? כאשר בוחרים מטפל, לפי אליעד כהן, חשוב מאוד לשים לב למידת האמפטיה שלו. יש לבחור במטפל שמבין ומתחבר לרגשות המטופל, אך גם מסוגל להיות אכזרי במידה הנדרשת ולהגיד את האמת בצורה ברורה, אפילו אם היא קשה. השילוב הנכון בין אמפטיה לכנות הוא המפתח להצלחה של כל טיפול רגשי, זוגי או נפשי. איך לבחור מטפל אמפטי? מה הסכנה באמפטיה מופרזת? האם אכזריות יכולה להיות רחמנות? איך לדעת אם המטפל אמפטי מדי? אמפטיה בתהליך טיפול זוגי רחמנות ואכזריות של מטפל, רחמנות שהיא אכזריות, אכזריות שהיא רחמנות, התאמה בין מטפל למטופל, חיבור בין מטפל למטופל, גישות טיפוליות, סוגים של מטפלים, למה לא לפגוש את אליעד כהן? טיפול של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן ...

... מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או כל דמות אחרת המסייעת לאנשים, עשוי להרגיש לעיתים השפעה רגשית שלילית מהבעיות של המטופל. כאשר המטפל עוזר לאחרים, הוא נדרש להקשיב ולעזור לפתור את בעיותיהם, אך כיצד הוא יכול להימנע מלהרגיש רע ולסבול יחד עם המטופל? כיצד הוא יכול להזדהות עם הבעיות מבלי לקחת אותן אישית? מהי הזדהות רגשית ומה סכנותיה? הזדהות רגשית מוחלטת היא גישה בה המטפל חווה את רגשות המטופל ומרגיש את הסבל שלו כאילו היה סבלו שלו. אם המטפל יזדהה בצורה מוחלטת עם המטופל, הוא עלול להתחיל לחוות את הסבל של המטופל ולהימשך אליו, ובכך להיתקל בקשיים רגשיים ובסכנה להיפגע מהמצב. דימוי לכך הוא ניסיון לחלץ מישהו שנפל לבור: אם לך אין עוגן יציב, אתה עלול להימשך לתוך הבור בעצמך. הפתרון הנכון - גישה שונה כלפי המצב הפתרון הוא לפתח נקודת מבט שונה, כזו שבה המטפל לא רואה את הסבל של המטופל כבעיה אמיתית, אלא כמצב מושלם. לדוגמה, אם המטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל יכול לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, אך לא להרגיש רע מהם. המטפל מבין שאין באמת רע במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות את המטופל? הבעיה של המטופל איננה הסבל עצמו, אלא תחושת האין ברירה. המטפל לא אמור להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא יכול לבחור אחרת. אם מטופל אומר אני שונא את החיים, המטפל יכול להראות לו שהוא לא חייב להרגיש כך. הוא יכול לבחור לאהוב את החיים. המטפל עוזר למטופל להכיר בכך שהוא יכול לבחור את רגשותיו, ושאין חובה להרגיש רע או להישאר במצב זה. הקשר בין טיפול להבנה שהמטופל הוא אלוהים אם המטפל מבין שהמטופל הוא ישות אינסופית שבחר לחוות סבל, הוא יכול להראות לו שהוא יכול לבחור להפסיק את הסבל. גישה זו מדברת על היכולת לבחור את רגשותינו, וכך מאפשרת למטופל להבין שאין בעיה אמיתית במצבו, אלא רק בתפיסתו את המצב. התפקיד של המטפל הוא להחזיר את המטופל לכוח הבחירה שלו, ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל אותו להבנה שהוא לא צריך להציל את עצמו. ברוב המקרים, המטפל רואה את המטופל כמי שמצוי בבעיה אמיתית, ומנסה לעזור לו להימנע מהסבל. אך המטפל הטוב הוא זה שמבין שאין בעיה אובייקטיבית במצב המטופל, וההסבל מגיע רק מההבנה שה

... טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך? כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כבעייתי או גרוע. ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל. מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל. מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד? מצבים נפוצים הם כאשר

... פסיכולוגים, טיפול פסיכולוגי, טיפול פסיכיאטרי, תרופות פסיכולוגיות, תרופות פסיכיאטריות, אבחון פסיכיאטרי, סכיזופרניה, OCD, מחלות נפש, הפרעה נפשית, חרדה, פסיכיאטריה, פסיכולוגיה מדוע פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתקשים להבין מטופלים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת בהרצאה זו על האופן שבו פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתמודדים עם מטופלים, ובעיקר מדגים כיצד להבין לעומק את הבעיות הנפשיות של האדם, בלי ... הוא מנסה להגן על עצמו מהתחושה שהוא נכשל, ולכן קל לו יותר לומר שהבעיה אינה פתירה מאשר לומר אני לא הצלחתי לפתור אותה. הוא נותן דוגמה מהשיח הטיפולי שבו מטופל טוען שהוא לא מצליח לקום לבד בבוקר. המטפלת של אותו אדם תיארה את הבעיה שלו כאילו היא נובעת מחוסר יכולת פיזית להתעורר בעצמו, אבל אליעד מראה שזו איננה הבעיה האמיתית. כאשר המטופל אומר אני לא מצליח לקום לבד, הוא בעצם חושש שיום אחד לא יהיה מי שיעיר ... להמשך חיפוש ולהתקדמות. פסיכולוגים ופסיכיאטרים נוטים להשתמש באמירה של אין פתרון כאמצעי הגנה על האגו, כדי לא להודות שאולי הבעיה הנפשית של המטופל מורכבת מדי עבורם. אליעד ממחיש זאת בצורה של מטופל שהפסיכולוג שלו אומר לו שהוא סובל מ - OCD ואין פתרון לבעיה שלו. לטענת אליעד, הבעיה אינה בכך שאין פתרון, אלא בכך שהמטפל לא מצא אותו עדיין. עצם ההצהרה על כך שאין פתרון היא זו שגורמת למטופל להפסיק לחפש ולשקוע עוד יותר במצבו. למה אנשים סובלים מבעיות נפשיות? ... מבעיה נפשית צריך להישאר פתוח ולחפש תמיד עוד פתרונות, גם אם עד היום לא מצא. אליעד כהן מדגיש כי הבנה כזו יכולה להיות פריצת דרך משמעותית בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, שכן היא מאפשרת פתיחות אמיתית להבנה ולמציאת פתרונות ... שאין פתרון למצבו. האם יש פתרון לכל בעיה נפשית? מה הסיבה לסבל נפשי? למה אנשים מפסיקים לחפש פתרונות? איך יוצאים מתחושת חיסרון תמידית? איך לטפל ב - OCD וחרדה? האם פסיכיאטרים יכולים להבין כל מטופל? מה לעשות כשאין פתרון הגיוני? ...