למה ילדים לא אוהבים את הלימודים?

ילדים מטבעם אוהבים ללמוד, כי כל דבר חדש הוא עבורם חוויה של למידה והתרגשות. למשל, כאשר ילד מקבל צעצוע חדש, הוא מתלהב ושמח מאוד, כי הוא חווה את זה כמשהו חדש שניתן ללמוד ממנו. בניגוד למבוגרים שכבר התרגלו לסיטואציות וחווים אותן כרוטיניות, הילדים רואים כל מצב וכל התרחשות כהזדמנות ללמידה חדשה. הבעיה נוצרת דווקא כאשר הלימודים במסגרת בית הספר הופכים למשהו משעמם ונטול התלהבות. במקום לעורר את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל.

מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד?

הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס או לשמש כבייביסיטר לילדים. כשהמורה עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל "לסבול בשקט" ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים בחוסר ריכוז ובחוסר עניין.

מי ראוי להיות מחנך טוב?

אליעד מסביר שמחנך טוב הוא מי שהצליח קודם כל לחנך את עצמו. כדי שהמורה יוכל לעזור לתלמידים להתפתח, הוא צריך להבין לעומק את עצמו ולזהות את אותן בעיות אצל התלמידים. כל תכונה שנמצאת אצל התלמיד, כגון עצלנות, חוסר ריכוז או התנגדות ללימודים, קיימת גם אצל המורה, לפחות בצורה פוטנציאלית. מחנך טוב חייב להיות מודע ליכולות שלו ולמגבלות שלו. אם המורה מבין את עצמו ויודע כיצד להתמודד עם החסרונות והתכונות השליליות שבתוכו, הוא יוכל לעזור לתלמיד לעשות את אותו הדבר.

האם ביטחון עצמי הוא דבר חיובי?

לפי אליעד, ביטחון עצמי הוא לא בהכרח דבר חיובי. אנשים חושבים שצריך שיהיה להם ביטחון עצמי, אך גם חוסר ביטחון עצמי הוא תכונה חשובה. למשל, חוסר ביטחון עצמי הוא זה שמונע מאדם לבצע פעולות מסוכנות או לא ריאליות. כל אדם נולד עם פוטנציאל לכל התכונות - הן הטובות והן הרעות. תפקיד המחנך הוא לא לפתח אצל הילד רק תכונות "חיוביות" אלא לעזור לו לבטא את כל התכונות בצורה מאוזנת. אם יש לאדם רק ביטחון עצמי בלי איזון של ספקות בריאים, זה עלול לגרום לו לבצע טעויות רבות.

מדוע התמקדות בחצי הכוס המלאה היא שקר?

אליעד מסביר שאנשים טועים כאשר הם מתמקדים רק בחצי הכוס המלאה. כשאומרים לאדם להסתכל רק על הטוב, למעשה מחזקים אצלו את התחושה שהרע הוא בלתי נסבל או לא לגיטימי. המחשבה שהמציאות אמורה להיות מושלמת כל הזמן היא השקר הגדול שגורם לאנשים להיות אומללים. אדם צריך להיות מסוגל להסתכל על המציאות כפי שהיא באמת, בלי לנסות לייפות או לשקר לעצמו. דווקא ההתעלמות מחצי הכוס הריקה גורמת לאדם לאבד איזון פנימי ולהיות אומלל.

איך הורים ומורים גורמים לילדים לא לאהוב את עצמם?

כאשר ילד זוכה לפרגון ולהערכה רק כאשר הוא מצליח, המסר הסמוי שהוא מקבל הוא שההערכה והאהבה מותנות בהצלחה. כך הוא לומד לא לאהוב את עצמו בצורה טבעית, אלא רק על בסיס השוואה לאחרים. אם ילד מקבל ציור יפה והוא מקבל שבחים רק על הציור שהצליח לו, הוא יאמין שמגיע לו להעריך את עצמו רק כשהוא עומד בתנאים מסוימים. לאורך זמן, זה יוצר תחושת חוסר ביטחון עצמי וחוסר אהבה עצמית.

מהי מטרת החינוך ואיך היא אמורה להיות?

החינוך האמיתי לא אמור להתמקד בציונים ובהצלחה, אלא בחוויית הלמידה עצמה ובפיתוח החשיבה של הילד. בית הספר אמור להיות מקום שבו הילד מגלה את עצמו ואת יכולותיו, דרך למידה והכרת העולם. הלימודים אמורים להיות חוויה שמאפשרת לילדים להכיר את עצמם טוב יותר ולהיות מאושרים יותר. המחנך חייב להבין מהי מטרת הלמידה באמת ולשדר זאת לתלמידים.

איך אפשר לגרום לילדים לאהוב את הלימודים?

הדרך לגרום לילדים לאהוב את הלימודים היא בכך שהמורה עצמו יהיה מלא תשוקה ועניין במה שהוא מלמד. הוא צריך להעביר לתלמידים את החומר מתוך התלהבות אמיתית. בנוסף, על המורה לראות את עצמו בתלמיד, להבין למה התלמיד מתקשה ולהציע לו כלים להתמודד עם הקושי. חשוב מאוד להדגיש בפני הילד לא שהוא "יכול", אלא שהוא פשוט צריך לנסות ולבדוק את עצמו בכל פעם מחדש. בדרך זו, הילד ירגיש שהלימודים הם הזדמנות ללמוד ולהתפתח, ולא חובה או מטלה משעממת.