האם לימודים אקדמיים מפתחים את השכל?

אנשים רבים שואלים האם כדאי ללמוד באוניברסיטה או באקדמיה כדי להיות יותר חכמים, אך על פי אליעד כהן, התשובה היא ברורה ופשוטה - לא. אם המטרה שלך היא לרכוש ידע ספציפי אותו אתה יודע שניתן ללמוד באוניברסיטה, אז אכן כדאי שתלך ללמוד שם. אבל אם המטרה היא פיתוח החשיבה ופיתוח השכל, אז לא רק שהאקדמיה איננה הדרך האידיאלית לכך, היא אפילו עלולה להיות פחות יעילה מדרכים פשוטות ויומיומיות לפיתוח אינטלקטואלי.

מהן שלוש הדרכים ללימוד חומר?

אליעד כהן מסביר שישנן שלוש דרכים מרכזיות שבהן אנשים ניגשים ללימוד חומר חדש:

• לימוד במטרה לעבור את הבחינה - רוב האנשים נמצאים בקטגוריה זו. הם לומדים רק כדי להשיג תעודה או לעבור מבחן, ולכן הם יתאמצו מעט ככל האפשר, יעשו קיצורי דרך ואפילו יעתיקו.
• לימוד במטרה לדעת את החומר עצמו - האדם שלומד בצורה זו באמת מתעניין בתוכן שהוא לומד, בלי קשר לציון או למבחן. לדוגמה, אדם שלומד על אנטיוכוס ירצה לדעת מי הוא היה, מה עשה, איך חי ומה אכל, כי זה באמת מעניין אותו.
• לימוד במטרה לפתח את החשיבה - האדם שנמצא בקטגוריה זו לא מתעניין במבחן ואפילו לא בתוכן עצמו, אלא הוא מתעניין בפיתוח השכל שלו. במקום פשוט לקרוא את החומר, הוא ינסה לחשוב לבד על השאלות שעולות, ינסה למצוא לבד פתרונות או תשובות ורק אז יבדוק אם הוא צדק.

מדוע הלימוד באקדמיה אינו אידיאלי לפיתוח השכל?

לדברי אליעד כהן, הלימודים באקדמיה לא אידיאליים לפיתוח השכל מכמה סיבות עיקריות:

ראשית, רוב הלימודים האקדמיים מבוססים על בחינות, ולכן הם דוחפים את הלומד להתרכז במטרה של לעבור את המבחן, ולא בפיתוח אמיתי של החשיבה. ברגע שיש מבחנים, רוב האנשים יבחרו בדרך הקלה לעבור אותם, מה שמונע מהם מאמץ אינטלקטואלי אמיתי.

שנית, פיתוח השכל יכול להיעשות בצורה יעילה יותר דווקא על ידי פעולות יומיומיות פשוטות: התמודדות עם שאלות יום - יומיות, בחינת טענות שמושמעות בתקשורת, או כל מחשבה פשוטה אחרת. כל פעולה שמחייבת את האדם לשאול את עצמו אם הוא בטוח שהמחשבה שלו נכונה - היא פעולה שמפתחת את השכל הרבה יותר מלימוד ממוסד באקדמיה.

איך ניתן לפתח את השכל דרך מתמטיקה והיסטוריה?

אליעד כהן מסביר את עקרון פיתוח החשיבה באמצעות דוגמאות מעשיות:

• פיתוח חשיבה במתמטיקה:
  
  במקום פשוט ללמוד נוסחאות ולקרוא פתרונות לשאלות, מומלץ לחשוב באופן עצמאי ולנסות למצוא לבד את הנוסחה או הפתרון. רק לאחר מכן לבדוק האם הפתרון שלך תואם את הפתרון בספר. פעולה זו דורשת מאמץ אינטלקטואלי גבוה ולכן מפתחת את השכל.
• פיתוח חשיבה בהיסטוריה:
  
  במקום לקרוא באופן ישיר מה קרה בתקופה מסוימת, מומלץ לחשוב לבד על מה היה יכול להתרחש, מה היו הסיבות האפשריות לאירועים, ורק אחר כך להשוות את הרעיונות למידע ההיסטורי האמיתי.

האם באמת כדאי ללמוד באוניברסיטה?

אליעד מדגיש כי הלימודים באוניברסיטה הם בהחלט לא פסולים באופן גורף, אך השאלה היא מה המטרה הספציפית של הלומד:

• אם אתה רוצה תעודה, לך ללמוד באקדמיה, כי זה המקום המתאים לכך.
• אם אתה מחפש ידע מסוים ואתה משוכנע שהידע הזה זמין רק באקדמיה, לך ללמוד שם.
• אך אם אתה באמת רוצה לפתח את השכל ואת החשיבה שלך, עדיף לך ללמוד באופן עצמאי, באמצעות ספרים, התמודדות עצמאית עם שאלות, וביצוע חשיבה ביקורתית עצמאית.

איך מתחילים לפתח את החשיבה בעצמך?

הדרך היעילה והפשוטה ביותר לפתח את החשיבה היא להתחיל לשאול שאלות ולחקור בעצמך. לא צריך ללכת ללמוד בצורה רשמית בשום מקום. במקום זאת, כדאי לקחת כל מידע, כל משפט, כל טענה שתשמע במהלך היום, לשאול את עצמך אם היא נכונה, לנתח אותה ולנסות להגיע לתשובה באופן עצמאי.

לסיכום, אם המטרה שלך היא לפתח את השכל, עדיף לך להימנע מלימודים באקדמיה. הדרך הטובה ביותר לפיתוח החשיבה היא לימוד עצמאי, ביקורתי, וחקירה מתמדת של רעיונות חדשים וישנים כאחד.