אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מחויב ✔מהי משמעות? המשמעות של המשמעות, איך לנתח תהליכים? חיפוש משמעות, השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? להפוך מחויב...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
מהי משמעות? המשמעות של המשמעות, איך לנתח תהליכים? חיפוש משמעות, השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? להפוך מחויב לאפשרי, להפוך אפשרי למחויב
האם המשמעות שאנו נותנים לדברים היא אמיתית או מומצאת?

הרעיון שאליעד מציג הוא שהמשמעות שאנו נותנים לכל דבר בחיינו אינה יכולה להיות מוחלטת, אלא תמיד תהיה יחסית. המשמעות שאנו מוצאים בכל סיפור, אירוע או אפילו תחושה היא רעיון בלבד, ולכל רעיון יש רעיון הפוך לו. לדוגמה, אם בת הזוג שלך אומרת לך "אני אוהבת אותך", אתה יכול לתת לזה משמעות חיובית: "היא רוצה לראות אותי ולהיות איתי". מצד שני, אפשר לפרש את זה גם כמשהו שלילי: "היא כבר לא צריכה לראות אותי כי היא כבר מסופקת". המשמעות היא תמיד יחסית כי תמיד קיימות אפשרויות שונות, ולעולם לא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת על המשמעות.

למה לא קיימת משמעות מוחלטת?

משמעות מוחלטת היא רעיון שאינו נתון לשום ספק ושאי אפשר לשאול עליו יותר שאלות. אך כל משמעות שהשכל שלנו מייצר מבוססת על הנחות יסוד יחסיות. לכן כל משמעות שהמוח יכול להבין היא יחסית, ואי אפשר להגיע למשמעות מוחלטת בשום דרך. לדוגמה, אם נקרא סיפור ונסיק ממנו מסקנה כמו "לא תמיד מה שאני מצפה לו קורה", אפשר באותה מידה לטעון בדיוק את ההיפך: "תמיד מה שאני מצפה לו יקרה". ולכן שתי המשמעויות יכולות להיות נכונות באותה מידה, מכיוון ששניהם רעיונות יחסיים בלבד.

מדוע התודעה שלנו מחפשת משמעות?

אליעד מסביר שהתודעה שלנו מחפשת משמעות כי היא חווה חיסרון. כל מושג שאנו מנסים להבין נשען על מושג אחר, וכך הלאה עד אינסוף, ולכן לעולם איננו יכולים לחוש שהבנו דבר כלשהו במלואו. אם אפילו מילה אחת איננו מבינים במאה אחוז, איננו יכולים להבין סיפור שלם באופן מוחלט. כתוצאה מכך, אנו חשים חיסרון פנימי, ומתחילים לחפש משמעות כדי למלא את אותו חיסרון. אך המשמעות שאנו מוצאים תמיד תהיה יחסית ולא תוכל להביא אותנו להבנה מוחלטת.

מה קורה כשאנחנו מחפשים את המשמעות של המשמעות?

כאשר אנו שואלים "מה המשמעות של המשמעות?", אנחנו למעשה נכנסים לתהליך של בדיקת כל הנחות היסוד שלנו. למשל, אם אנו מוצאים לסיפור משמעות מסוימת, אנו יכולים להמשיך ולשאול מה המשמעות של אותה משמעות, וכך להמשיך הלאה עד שלא נמצא עוד תשובות. בסוף התהליך הזה, נגלה שאין משמעות מוחלטת לשום דבר ושכל המשמעויות מבוססות על הרעיון הבסיסי שיש הבדל בין "יש" ל"אין". אבל אפילו ההבדל הזה עצמו אינו מוחלט, כי אפשר לשאול: "מי אמר שבאמת יש הבדל בין יש לאין?"

איך למצוא משמעות אישית בכל סיפור?

אליעד מציג את הרעיון שכל סיפור שאנו קוראים או חווים בחיינו למעשה מדבר עלינו באופן אישי. למשל, כאשר אנו קוראים על ילדים שמשחקים בחוף הים, עלינו לשאול את עצמנו: "איפה הילדים האלה בתוכי? איפה חוף הים בתוכי?" כך, כל דבר שמתרחש הוא למעשה שיקוף של משהו שמתרחש בתוך התודעה שלנו. אפילו כשקורה אירוע שנראה אמיתי, כמו תאונה ברחוב, עלינו להתייחס אליו כסיפור ולשאול "איפה התאונה הזו בתוכי?" זה יאפשר לנו לחקור את התודעה שלנו לעומק ולהבין את עצמנו טוב יותר.

איך להפוך דבר מחויב לאפשרי ודבר אפשרי למחויב?

בדרך כלל אנו מתייחסים למציאות כמוחלטת (למשל, "יש כאן קיר"), ולסיפורים כדברים אפשריים ולא מוחלטים ("פיל מעופף"). כדי להגיע לשלמות, עלינו להתחיל לראות את הממשי כאפשרי ואת האפשרי כממשי. לדוגמה, לראות את הקיר כ"רעיון...
מהי משמעות? המשמעות של המשמעות, איך לנתח תהליכים? חיפוש משמעות, השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר

שאלה: האם המשמעות שאני נותן לדברים היא אמיתית או שאני רק ממציא את המשמעות?

אליעד: לדוגמה, אתה לוקח סיפור ומוצא לו משמעות, אתה עדיין יכול לשאול, מה המשמעות של המשמעות? המשמעות שאתה נותן גם היא סיפור, ולכן אפשר לשאול, מה המשמעות של המשמעות עצמה? מאחורי כל משמעות, אפשר לשאול, ומה יש מאחוריה?

בגדול הנושא פשוט, יש מוחלט ויש יחסי. דבר מוחלט זה דבר שאתה לא יכול לשאול עליו יותר אף שאלה, ויחסי שאתה יכול לשאול עליו עוד שאלות.

כול דבר שאתה מבין אותו בשכל, הוא יחסי ולא מוחלט. עצם זה שהמוח שלך מבין אותו, לפי הנחות יסוד של המוח, זה כבר יחסי ולא מוחלט. ולכן לא משנה איזה משמעות ניתן, היא תמיד תהיה יחסית.

לדוגמה, קראת סיפור והגעת להבנה, שלא תמיד כל מה שאתה מצפה יקרה. מה ההפך שלו? שתמיד יקרה כל מה שאני מצפה. אני טוען שמהסיפור שקראת אתה יכול להשיג את שני המסקנות.

משמעות מוחלטת פירושו, דבר שכאשר אתה מגיע אליו, אתה לא יכול לשאול אולי הוא לא נכון? כל הרעיונות שהגעת אליהם תמיד תוכל לשאול, אולי הם לא נכונים? ולכן לא יכולה להיות משמעות אמיתית לדבר. כי אין דבר כזה - משמעות אמיתית.

למה אף פעם לא יכולה להיות משמעות אמיתית לסיפור? כי שום משמעות היא לא אמיתית באופן מוחלט.

זה אומר שכול המשמעויות שאתה נותן לדברים, למשל אשתך אומרת לך, אני אוהבת אותך, אתה נותן לזה משמעות. אשתך אומרת לך, אני שונאת אותך, גם לזה אתה נותן משמעות - המשמעות שאתה נותן לזה היא לא מוחלטת היא יחסית.

אם תתאמץ אתה יכול לחשוב שאם היא אמרה לך שהיא שונאת אותך אז היא לא רוצה לראות אותך, אבל אולי זה בגלל שהיא נפגעה ממך, ואם היא נפגעה ממך, אז יש לה רגשות כלפך, ואז היא כן רוצה לראות אותך יותר.

או שתגיד, שאשתך אמרה שהיא אוהבת אותך, אז זה סימן שהיא רוצה לראות אותך, אבל אולי הפוך, שאם היא אוהבת אותך, היא כבר לא מרגישה צורך לראות אותך, כי יש לה חיסרון מלא, והיא עכשיו רוצה לא לראות אותך כדי להתגעגע אליך.

שאלה: האם שניהם נכונים באותה מידה

אליעד: כן, הרעיון הוא שיש אין סוף משמעויות אפשריות. מה זה משמעות? משמעות זה רעיון. רעיון שאומר משהו, ולכל רעיון יש רעיון שנגדי לו. אתה בסך הכל לוקח סיפור שזה גם רעיון ומחבר אליו רעיונות אחרים.

למשל אשתך אומרת לך שהילדה בוכה. מה זה אומר? שזה רעיון שבשכל שלך אתה יכול לחשוב, הילדה שלי בוכה והילדה שלי לא בוכה. ועכשיו אתה חושב, הילדה שלי בוכה, זה רעיון, אתה חושב שהיא באמת בוכה, אבל היא לא באמת בוכה, המוח שלך באמת חושב שהיא בוכה.

יש אותך תודעה ויש אין סוף רעיונות / אפשרויות, ואחת האפשרויות אומרת שהילדה שלך בוכה, ואחת האפשרויות אומרת שהילדה שלך לא בוכה, ואחת האפשרויות אומרת שהילדה שלך בוכה חצי. כשאתה רואה קיר, מה זה אומר, שאתה כרגע מזדהה עם הרעיון שאומר שיש פה קיר. ואם אני מאוד מזדהה איתו אז יש פה קיר. ואם אני לא מזדהה איתו אז במקום (ללא קיר) אני לא רואה קיר, אבל זה לא אומר שבאמת אין כאן קיר, אני כרגע לא רואה פה קיר. אולי יש קיר ואני לא רואה אותו.

זה אומר שכול המחשבות שלנו זה רק סוג של רעיונות. יש רעיון מוחשי, ויש רעיון מוחשי פחות, גם להגיד אני מרגיש את זה, זה גם סוג של רעיון.

מה ההבדל בין אני מדמיין את זה לבין אני מרגיש את זה? שניהם רעיונות, יש רעיון שאומר מרגיש ויש רעיון שאומר אני מדמיין.

כאשר אתה קורא סיפור, מה זה סיפור? זה הרבה רעיונות שמתחברים יחד לרעיון כללי שנקרא סיפור.

כי הסיפור מורכב מהרבה מושגים וכל מושג הוא רעיון, אז סיפור זה הרבה רעיונות שהופכים להיות רעיון אחד.

למה שאתה בכלל תחפש משמעות? כי התודעה שלך חווה חיסרון, כי המושגים לא ברורים לך עד תומם, למה? כי כל מושג נשען על מושג אחר, ובסוף אנחנו נשענים על שום דבר.

ואם בסוף אתה נשען על שום דבר, אז אתה לא יכול לחוש שהבנת במאה אחוז את הסיפור. כי אתה אפילו לא יכול להבין דבר אחד מהסיפור במאה אחוז.

אם אפילו מילה אחת מהסיפור אתה לא יכול להבין במאה אחוז, אז איך תבין את הסיפור במאה אחוז? ולכן התודעה שלך מחפשת משמעות.

ומה זה משמעויות? זה גם רעיונות יחסיים. ותכלס מה עשית? לקחת עוד רעיונות יחסיים והדבקת אותם לסיפור. אבל זה לא אומר שזאת באמת המשמעות. וזה לא אומר שיש בכלל באמת משמעות.

לא רק שהמשמעות שאתה מוצא לסיפור לא באמת אמיתית, מי אמר שבכלל יש משמעות מוחלטת?

מה זה משמעות מוחלטת? רעיון שאין לו ההפך, רעיון שהוא מוחלט, שאין שונה ממנו, שכולם חייבים להסכים איתו, ואין דבר כזה.

מה זה אומר? שכאשר אתה קורא סיפור, כל המשמעויות שאתה מוצא בו הם יחסיות, ולמשמעויות יש רבדים, ואתה תפקידך "במרכאות" לחפש את המשמעות של המשמעות, של המשמעות, של המשמעות, עד שתגיע לשום מקום. וכשתגיע לשום מקום, ממילא אתה לא יכול להתקדם, ואז הגעת למשמעות המוחלטת.

מה המשמעות שיש בכל הדברים? המשמעות היא היש והאין. אם תיקח את כל הסיפורים, ותנסה להגיע לשורש שלהם, תראה שיש הבדל בין מה שיש לבין מה שאיננו. ואם תשאל, ומה המשמעות של יש הבדל בין יש לאין, מה זה אומר? תגיד, אני לא יודע אם בכלל יש הבדל בין יש לאין, ואז אתה לא יכול להמשיך את המשחק.

רק בהבדל שבין יש לאין רק שם נגמר החיפוש.

שאלה: לפי מה אנו מחליטים לתת משמעות כזאת ולא אחרת?

אליעד: זאת שאלה כמו לפי מה אני מחליט החלטות באופן כללי?

שאלת, לפי מה אני מחליט איזה משמעות לתת לסיפור הזה? תראה איך השאלה בנויה. מה השורש שלה? לפי מה אני מחליט לתת משמעות לסיפורים?

לפי מה אני מחליט איזה משמעות לתת לדברים? לפי מה אני מחליט איזה משמעות יש לדברים? לפי מה אני מחליט החלטות?

השורש הוא לפי מה אני מחליט? ומה השורש של זה? מה אני? האם אני קיים בכלל?

והשורש של זה, לפי מה? מי מחליט דברים? מה קיים? ואם תבין מה קיים, תבין מה אני? לפי מה אני מחליט איזה משמעות?

אם תבין מה קיים, תקבל תשובה לכל השאלות שלך. ואם לא תבין מה קיים, לא תוכל למצוא תשובה מוחלטת לאף שאלה.

שים לב שהלכנו לשורש שהוא, מה קיים?

עד שלא תבין מה זה אני, מה זה מחליט, מה זה משמעות, מה זה סיפור? אז לא תוכל להבין לפי מה אתה מחליט.

זוהי מורכבות של דברים יותר בסיסיים.

שאלה: האם יש משמעויות שהם יותר אמיתיות?

אליעד: גם מה שאתה אומר עכשיו זה גם רק רעיון. זה שאתה חושב שיש הבדלי משמעויות זה עצמו רעיון וגם אם תגיד שזה יותר משמעותי מזה, זה גם רעיון.

מה האמת? שבאופן יחסי אתה צודק, אפשר להגיד שיש ואפשר להגיד שאין. זה הכל יחסי, לא מוחלט.

שאלה: האם זה שאני מחפש משמעויות, האם זה מקרב את האדם לאמת?

אליעד: אם תגיע למצב שכאשר תיקרא ספר, אתה תבין שהוא כתוב עליך, זה סימן שהבנת את עצמך ואתה עושה את רצונו של אלוהים.

רבי נחמן אומר שאתה צריך להגיע למצב, שכול ספר שתפתח לא רק שזה יעניין אותך, אלא אתה תבין שזה כתוב עליך בכלל. אם למשל אתה פותח ספר בישול למשל, ואומר, מה זה קשור אלי? זה סימן שעדיין לא הבנת.

כאשר אתה קורא סיפור, אתה צריך להבין שהסיפור עצמו מספר עליך, ודבר שני, שהספר מספר על מה שקרה לך כל החיים, ואפילו מספר מה שקורה לך עכשיו, ועל מה שיקרה לך בעתיד וכו'.

מה זה נקרא מספר עליך, בסוף כאשר אתה קורה סיפור עליך לעצור ולבדוק, להתבונן ולשאול למשל, איפה הילדים בתוכי? איפה החוף ים בתוכי? הסיפור הוא למעשה עליך ובסיפור עצמו יש תשובות לכל השאלות שלך.

למשל אתה הולך ברחוב, ויש לך איזה התלבטות ואתה לא יודע מה לעשות, אתה מסתכל הצידה ורואה משהו כתוב, ומבין דרך מה שכתוב מה עליך לעשות.

או אתה לא יודע מה לעשות, אתה עוצר שנייה, הולך לשמוע שני אנשים, ודרך מה שהם דברו אתה יודע מה לעשות.

זה לא מוחלט כי תמיד יש הפך, אך אתה יכול לראות שמאחורי כל שיחה בעולם, אתה יכול לראות שמאחוריה יש שכל שהוא התשובה לשורש של ההתלבטות שלך בכל נושא שהוא.

תחשוב שאתה אלוהים, לפני בריאת העולם, ואז הוא מחליט לברוא את העולם, ולשים אותך שם. לקחת את עצמו, לחלק את עצמו לאין סוף חלקים ואחד מהם זה אתה. ואז אתה כאלוהים, מראש מתכנן לכתוב ספר שיהיה כתוב בו על חיות, על איך לחיות ואפילו איך לחזור להיות אלוהים.

בעצם מי כתב את העיתון הזה? אלוהים. אלוהים בכבודו ובעצמו כתב פה ספר, לא כתב את העיתון העורך של העיתון, העורך של העיתון הוא עט, מי שכותב את העיתון הוא רק עט, המשמעות של הכתוב נמצאת אצל הכותב ולא אצל העט.

כשאתה אומר עורך העיתון לא התכוון לזה, אבל עורך העיתון הוא רק העט של אלוהים. לכן השאלה היא האם אלוהים התכוון לזה ולא העורך?

מי כתב את העיתון? לא הבורא, אתה בכבודך ובעצמך כתבת את זה פעם.

אתה פעם היית אלוהים, האם אתה מבין את זה?

אנחנו למעשה בסוג של חלום, ואלוהים כותב אותנו, כרגע אלוהים חושב את העיתון, הוא כרגע יוצר את העיתון.

זאת אומרת שהאני הגדול שלך אולי כרגע מעביר לך מסר, בכל אופן מה שנכתב לא סתם נכתב. אלוהים שזה אתה, כותב עכשיו את העיתון, למי? לעצמך. האני העליון גורם לאני התחתון להתחבר לעיתון למשל.

כאשר אלוהים כותב משהו, הוא כותב את הראש שלו, אז בעיתון הזה יש את השכל של אלוהים. זה אומר שעליך להתייחס לכל דבר ביראת כבוד.

למשל הילדה שלך הלכה ונפלה, מצד אחד אתה יכול להגיד שיש פה מסר מאלוהים ולא סתם היא נפלה, ומצד שני אתה יכול להגיד אין כאן שום משמעות. אתה יכול להתייחס לדברים בכל המשמעות ואתה יכול גם לראות שלדברים אין משמעות.

למשל אתה שומע שהילדה שלך מספרת לאשתך שמישהו בגן גנב לה את הצעצוע, אתה יכול לבדוק היכן הילדה שלי בתוכי, איפה אמא שלה בתוכי, איפה הצעצוע בתוכי, איפה הילד בתוכי, ואיפה אני יכול לראות את הסיטואציה הזאת בתוכי, ומה אני לומד מזה עלי?

כך אתה צריך לראות לא רק את הסיפורים, אלא גם את מה שנראה לך אמיתי. למשל, אתה הולך ברחוב ורואה תאונה, אם אני אקרא לך עכשיו סיפור על תאונה, אתה תשאל איפה זה בתוכי? אבל גם מה שאתה רואה במו עיניך זה רק סיפור, למציאות האמיתית תתיחס אליה כמו לסיפור

אם אני אגיד לך אתה יודע שזה שכואבת לך הרגל זה רק רעיון, אבל אתה לא מאמין בזה, אז אומרים לך שתתייחס לסיפור ולממשי באותה צורה ואז אתה יכול לראות את הממשי כמופשט.

ומה ההיפוך? שאם אתה רואה את זה שכואבת לך הרגל כרעיון, אז אם מספרים לך על פיל מעופף, זה מציאותי לגביך כמו שיש פה קיר.

ואז אתה מגיע לשיוויון, שאין בעיניך הבדל בין פיל מעופף לבין כואבת לי הרגל. אלו שתי רעיונות בסך הכל, ואם אני מתיחס לרגל הכואבת כאמיתית אז אני מתיחס גם לפיל המעופף כאמיתי, הוא נמצא ביקום מקביל.

אתה בדרך כלל רואה את הסיפור כאפשרי, דמיוני, לא אמיתי - ואת המציאות...
להחליט החלטות האם חייבים להסכים האני הגדול מה ההבדל בין יש לאין איך למצוא תשובה מוחלטת כסף כסף רעיונות להגיע למשמעות מוחלטת חוסר ודאות אני רוצה אותה לא יודע מה לעשות איך להבין את המציאות איך להסתכל בשכל איך להסתכל בשכל שיש בכל דבר איך להפוך מחויב איך להפוך מחויב לאפשרי איך לנתח איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים אפשרי או מחויב אפשרי ומחויב אפשרי למחויב אפשרי מחויב המשמעות של המשמעות השכל שיש בכל דבר השתקפות השתקפות עצמית חיפוש חיפוש משמעות להבין את המציאות להסתכל בשכל להסתכל בשכל שיש בכל דבר להפוך אפשרי למחויב להפוך את האפשרי למחויב להפוך את המחויב לאפשרי להפוך מחויב להפוך מחויב לאפשרי לנתח לנתח תהליך לנתח תהליכים מחויב מחויב או אפשרי מחויב אפשרי מחויב ואפשרי מחויב לאפשרי משמעות תהליך תהליכים
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי
לנצח בשחמט, מחויב המציאות, מחויב מוחלט, בטוח במאה אחוז, וודאות מוחלטת, שכל או חושים, חושים או שכל, אפשרי המציאות, מחויב יחסי, מחויב דמיוני, מחויב שכלי, מחויב רגשי, מחויב חושי מדוע בשחמט לא אוכלים בפועל את המלך? אליעד כהן מסביר כי במשחק השחמט, כאשר אתה מגיע למצב של שחמט, פירוש הדבר הוא שהמלך נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לזוז לשום מקום אחר. זהו מצב מחויב המציאות מבחינת חוקי המשחק. יחד עם זאת, במצב כזה, המשחק מסתיים באופן רשמי עוד לפני שהמלך נאכל בפועל. כלומר, ... היא שהוודאות המוחלטת של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי. מה זה בעצם אומר מחויב שכלי לעומת מחויב חושי? אליעד מסביר את ההבדל בין שני סוגי הוודאויות: יש מחויב שכלי, שבו השכל בטוח לחלוטין בדבר מסוים, ויש מחויב חושי שבו אתה חווה את הדבר במו חושיך. הוא מדגיש נקודה חשובה, שהשכל יכול להיות משוכנע לחלוטין שמשהו יקרה, ... נמצא בכיס שלך, אך עדיין לעיתים תבדוק שוב. מדוע זה קורה? אליעד מסביר שהשכל שלך בטוח, אך לא בצורה מחויבת לחלוטין, כיוון שעדיין קיימת אפשרות דמיונית קלושה שמשהו אחר התרחש, או שאתה לא באמת זוכר או מבין נכון. כיצד להגיע למצב של וודאות מוחלטת באמת? אליעד מסביר שכדי להגיע לוודאות מוחלטת, המחויב שלך צריך להיות כל כך חזק, עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו ... שהוא בטוח במשהו, אבל נותן סיבה כמו כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה, אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא כזו שאין מאחוריה שום כי. אם אתה אומר אני בטוח ב - 100% שניצחתי, זה צריך להיות מצב שבו אין לך שום ספק, וששום תחושה או דמיון לא יערערו אותך. מדוע קשה להשיג מחויבות מוחלטת בחיים? אליעד נותן דוגמה נוספת מחיי היום - יום: אדם יכול להגיד שהוא מאושר לחלוטין, אבל אם הוא ... בטוח באמת במשהו באופן מוחלט, לא צריך לבצע בדיקות או פעולות נוספות כדי לוודא אותו. הספק נובע רק כאשר המחויבות השכלית שלך לא מוחלטת לחלוטין, אלא מבוססת על אמונות, הבנות חלקיות או ספקות דקים. מה זה מחויב המציאות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? ההבדל בין שכל לחושים האם אפשר להיות בטוח ב - 100%? למה בשחמט לא אוכלים את המלך? איך לבטל ספק לחלוטין? שכל או חושים מה חזק יותר? מהו המושג מחויב וכיצד הוא מתבטא בשחמט? בהרצאה זו, אליעד מציג את המושג מחויב ומסביר כיצד הוא מתייחס לתחום השחמט. המושג הזה יכול להתפרש בכמה אופנים, ואליעד מבהיר שהוא משלב בין מציאות מוחלטת לבין תחום הדמיון והשכל. הוא בודק את האפקט של מחויבות בשחמט, דרך השאלה כיצד זה מתבטא בפועל כאשר יש לך וודאות מוחלטת בנוגע למהלך או לניצחון. לדוגמה, המחשבה על ניצחון בשחמט יכולה להיות מחויבת מבחינת השכל, אך התחושה הפיזית או החושית עשויה להיות שונה, כאילו לא באמת ניצחת אם לא חווית את השחיטה עצמה. מהו ההבדל בין מחויב שכלי לבין מחויב חושי? אליעד מציין שהמושג של מחויב לא תמיד מתממש בצורה מוחלטת. הוא מדבר על ההבדל בין להיות מחויב שכלית לבין להיות מחויב חושי. לדוגמה, בשחמט, המהות היא שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת את המשחק, כי כל המהלכים הובילו לכך, אך מצד ... לראות את הסיום המוחלט של המשחק. ברגע שנראה לך שהמלך מת, יש את הרצון להיווכח בכך שוב ושוב. כיצד מחויבות מסבירה את הרצון לראות את המלך מת בשחמט? הדילמה אליעד מציב היא איך זה יכול להיות שברגע שאתה בטוח במאה אחוז שניצחת, עדיין מתעורר בך הצורך לחוות את סיום המשחק בעצמך. מה שמחויב אינטלקטואלית, כלומר, הניצחון בשחמט, לא תמיד מתממש באופן חווייתי. אליעד שואל, כיצד ייתכן שאתה רוצה לראות את המלך מת, ... את המתח הזה בין השכל, שלפעמים יודע משהו בוודאות, ובין החושים שלא תמיד מצליחים להתמודד עם אותה וודאות. מהו המחויב בקונטקסט של שחקן שחמט? כשאליעד מדבר על מחויב בהקשר של שחמט, הוא מבהיר את הצורך להיות בטוח בניצחון לא רק על ידי השכל, אלא גם ברמה החושית. ...
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
... החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות איך ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות? הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ... בהבנת התהליכים בחיים האישיים? כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול ... לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה ... הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה. כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות? במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 שח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 שח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם. כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות? עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת? מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש לאין, החושים, התודעה, האמונות, ועד תפיסת המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת מה מחויב? היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות? למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב? למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי? אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום? אם אדם מקבל משהו כמציאות ... בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא. מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום? כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס ... מגבילות? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך ניתן לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה? ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב ... כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים? כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך: - מה מחויב? כלום. - מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן ... לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר. כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות? רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו מה אתה רוצה?, בעצם שואלים אותו מה מחויב אצלך?. כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות? לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 שח ויש לך רשימת קניות של 200 שח, תוכל למיין את המוצרים לרשימה של מחויב (מה שחובה לקנות) ואפשרי (מה שניתן לוותר עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי ... מתפיסות מקובעות? כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול: - האם באמת מחויב שאלך למכולת? - האם מחויב שאחזור הביתה? - האם מחויב שאהיה נשוי? הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי. מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד הוא נובע ממשהו מחויב: 1. הכל מתחיל מכלום - זה המחויב הראשון. 2. מזה נוצרת ההבחנה בין יש לאין. 3. משם נוצרים החושים ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 2 איך להפוך מחויב לאפשרי ולהגיע לאושר אמיתי? רוב האנשים חיים בתחושה שיש דברים בחיים שהם מחויבים המציאות - דברים שחייבים לקרות, שהם אמיתיים באופן מוחלט, ואין אפשרות אחרת מלבדם. לפי אליעד כהן, המפתח לאושר נמצא בדיוק בהיפוך התפיסה הזו. אליעד מסביר שהסבל בחיינו נוצר כאשר אנו תופסים דברים מסוימים כמחויבים, כלומר, כדברים שחייבים להתקיים או להתרחש, ומצד שני, אנו מפחדים שדברים אלה לא יקרו או ייעלמו. התפיסה הזו יוצרת פחד, מתח וקושי, כיוון שאנחנו תלויים בהם רגשית. הדרך לאושר לפי אליעד היא להפוך את כל אותם מחויבים לאפשריים, כלומר, להבין ששום דבר הוא לא באמת מחויב המציאות, ושכל דבר שאנחנו חושבים שהוא הכרחי - ניתן להתקיים גם בלעדיו או ניתן להסתכל עליו אחרת. מדוע המחויבים בחיים גורמים לסבל? אליעד מדגיש שהמחויבים בחיינו הם אלו שגורמים לנו סבל. לדוגמה, אדם שמרגיש שחייבים לאהוב אותו, חייב להרגיש בעל ערך, או חייב להצליח - בהכרח יסבול כל עוד דברים אלו לא מתממשים בדיוק כפי שהוא מצפה. ככל שאנו נאחזים במחויבים רבים יותר ובאופן נוקשה יותר, כך אנחנו סובלים יותר. אליעד מביא דוגמה נפוצה: אדם שרוצה להרגיש בעל ערך וחושב ... יעריכו אותו, יסבול בכל פעם שאינו זוכה להערכה מאחרים. לעומת זאת, אם יצליח להבין שלהיות בעל ערך אינו דבר מחויב, אלא רק אפשרות מתוך אפשרויות רבות, הוא יוכל להשתחרר מהסבל הקשור לכך. כיצד להתמודד עם מחויבים שקשה לשחרר? אליעד מציע דרך פרקטית להתמודדות עם המחויבים שקשה לנו לפרק אצלנו באופן ישיר. הוא מציע להתחיל דווקא ממחויבים של אנשים אחרים. כאשר אדם אחר מציג משהו כמחויב, משהו שהוא אומר לך שחייב להיות כך או אחרת, כדאי להתחיל ולנסות לפרק את המחויב של אותו אדם, להוכיח לעצמך (ולו, אם רוצים) שזה לא באמת מחויב אלא אפשרי בלבד. לדוגמה, אם מישהו אומר לך חייבים להצליח, את יכולה להתחיל לערער על הקביעה הזו ולחשוב על ... שבהם לא חייבים להצליח, להוכיח לעצמך שזה לא הכרחי. כך, מתוך תרגול חיצוני, תהיי מסוגלת יותר ויותר לראות שגם המחויבים האישיים שלך אינם הכרחיים ואינם מחויבי המציאות. מהי נקודת התורפה של כל מחויב? אליעד משתמש בדימוי ברור כדי להמחיש את הרעיון הזה. הוא מסביר שבסרטים, אפילו מפלצת ענקית ועוצמתית ביותר, תמיד תהיה לה איזו נקודת תורפה קטנה שאפשר לנצל כדי להפיל אותה. באותה מידה, הוא מסביר, גם המחויבים הכי גדולים שלנו, אלה שנראים לנו הכי חזקים ומוחלטים, יש בהם נקודת תורפה - איזשהו סדק קטן שאם נתפוס אותו, המחויב יתפרק לחלוטין. לדוגמה, מי שחושב שהערך העצמי שלו תלוי במה שאחרים חושבים עליו - נראה לו שזו אמונה מוחלטת ... באופן טבעי, זה משהו שהתפתח לאחר מכן. אם זה לא היה קיים באופן טבעי מלכתחילה, זה סימן שזה אינו מחויב, אלא רק אפשרי. כיצד מתרגלים פירוק מחויבים בחיים? אליעד משווה את התהליך לאימון הפוך. בדיוק כמו שבעבר התרגלנו לחשוב שיש דברים מסוימים שמוכרחים לקרות, כעת עלינו לתרגל חשיבה הפוכה - שכל דבר שנראה לנו מחויב בעצם אינו כזה. הוא משתמש בביטוי ציורי של פעולה פשוטה: בכל פעם שעולה מחשבה על משהו כמחויב, עלינו להגיד לעצמנו פוו, כלומר, לדחות את המחשבה הזו ולהוכיח שהיא לא הכרחית, שיש אפשרות אחרת. זו פעולה של ... חשיבה גמישה וחופשית יותר. כיצד להתמודד עם תחושת חוסר הערך? אליעד מתייחס לדוגמה הספציפית של תחושת ערך עצמי, שנחשבת למחויב נפוץ אצל אנשים רבים. אם אדם מרגיש שהוא חייב להרגיש בעל ערך, אז כל פעם שהוא יחווה זלזול או ... ליישם זאת מיידית בחיים האמיתיים, התרגול המחשבתי הזה מקרב אותנו להבנה אמיתית שהרצון להיות בעל ערך הוא אפשרי ולא מחויב. ברגע שנתרגל זאת שוב ושוב, עם הזמן החשיבה הזו תהפוך לטבעית עבורנו. מה הקשר בין מחויבים, אפשריים, ואושר? בסופו של דבר, לפי אליעד, הסיבה שאנשים סובלים היא בגלל שהם לוקחים את החיים יותר מדי ברצינות. המטרה הסופית של התהליך שאליעד מציע היא להגיע להבנה שהכל אפשרי ואין שום דבר שבאמת מחויב. כך האדם משתחרר מהתלות במחויבים שהחזיקו אותו כלוא, מפוחד ומוגבל. הוא יוכל לפעול בחופשיות מתוך מודעות שלמה לכך שכל מה שהוא עושה, או רוצה, ... של תהליך כזה היא חופש פנימי ואושר אמיתי, משום שהאדם כבר לא פועל מתוך פחד או מתוך אילוץ של מחויבים פנימיים או חיצוניים. איך להפוך מחויב לאפשרי? איך להתמודד עם תחושת חוסר ערך? איך להשתחרר ממחויבים בחיים? האם הכל אפשרי באמת? מה גורם לסבל נפשי? האם מחויב המציאות קיים? איך להפוך פחד לאפשרי? ש: איפה היינו? אליעד: אוקי מה התשובה, לאיפה רוצים להגיע מההתחלה, מה אתה מבינה ואיך מקדמים את זה? ש: יש לי את המחויבים. אליעד: כאלה ואחרים ברמות שונות כי זה לא כולם יכולים באותה מידה יש מחויבים יותר מחויבים פחות. ש: שאני פועלת באופן די אוטומטי איתם והם תוקעים אותי אני צריכה בעצם בסופו של דבר. אליעד: לא תוקעים אותך הם מקדמים אותך, המחויבים מקדמים אותך אבל הם גם עוצרים אותך. ש: מקדמים אותי למה? אליעד: להשגת מטרות נכון אבל מצד שני הם ...
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1
אושר אפשרי, הנוסחה לאושר, הנוסחה להיות מאושר, איך להפוך מחויב לאפשרי? אפשרי או מחויב, מה באמת אפשרי? מה באמת מחויב? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לא חייב לפחד, לא חייב לרצות, חלק 1 מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על האושר? המושג המרכזי שאליעד כהן מסביר כאן הוא ההבדל בין מחויב לבין אפשרי, והדרך בה ההבדל הזה משפיע על האושר בחיי היומיום. כדי להבין זאת, צריך להכיר את המושגים לעומק: מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? אליעד מסביר שמחויב הוא משהו שאין לו אפשרות אחרת, כלומר, - מציאות מוחלטת שלא ניתן לערער עליה. למשל, האדם חושב שהוא חייב ... גמישות. האפשרי הוא דבר שהאדם מסוגל להתייחס אליו אחרת, לראות אותו מכמה זוויות, והוא לא בהכרח חייב להתרחש. איך מחויב ואפשרי משפיעים על החיים? החיים של האדם נשלטים על ידי מושגי המחויב והאפשרי. אליעד מדגים את זה בעזרת דוגמה מחיי היומיום: אם אדם חושב אני חייב ללכת דרך הדלת ולא דרך ... מגביל את עצמו מראש, כי הוא מתייחס לכך כאל עובדה מוחלטת ולא כאל אפשרות. האדם אינו מודע עד כמה המחויב קיים אצלו אפילו בפעולות פשוטות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא המחשבה: אני חייבת שיאהבו אותי. אם האדם יהפוך את המחשבה לאפשרית ויאמר לעצמו: אפשרי שיאהבו אותי ואפשרי שלא, מיד הוא יחוש שחרור ומתח יפחת. להפוך משהו ממחויב לאפשרי משחרר מתחושת הכפייה, הלחץ והחרדה שנובעים מהרצון שדבר מסוים יקרה. כיצד לזהות את המושגים מחויב ואפשרי בשפה היומיומית? אליעד מציע שיטה פשוטה: בכל פעם שהאדם משתמש במילים כמו חייב, מוכרח, או אין אפשרות אחרת, עליו לעצור ולשאול את עצמו אם זה באמת נכון. למשל, אם הוא נכנס לבית דרך הדלת, הוא מרגיש שמחויב להיכנס רק דרך הדלת. אולם, בתיאוריה, ייתכן גם להיכנס בדרך אחרת, כמו דרך הקיר, אפילו אם זה נשמע אבסורדי. החשיבה הזאת פותחת את האדם להרגשה של חופש, ומראה לו שהכל אפשרי. איך להפוך מחויב לאפשרי? אליעד אומר שכדי להגיע למצב של חופש אמיתי, האדם צריך להתאמן על ההרגל של לראות כל דבר כאפשרי. הוא מדגיש שברגע שהאדם יחווה את האמת העמוקה הזו, שאין באמת שום דבר שמחויב שיקרה, הוא יחווה תחושה עמוקה של שחרור. לדוגמה, אליעד מציע לחשוב על מצב קיצוני, כמו מחר יהרגו אותך, ואז ... רע באותה המידה. המשמעות היא שאין חשיבות מוחלטת לדבר, וכך האדם יוכל להשתחרר לחלוטין מלחץ וחרדה. מהו הקשר בין מחויב למצבי לחץ וחרדה? לפי אליעד, לחץ וחרדה נובעים מהאמונה שהאדם חייב דבר מסוים. האדם משוכנע שהוא חייב להשיג מטרות מסוימות בחיים, וזה יוצר אצלו לחץ מתמיד. אם האדם יבין שאין שום דבר מחויב, ושהכל הוא רק אפשרות, הוא יצליח לשחרר את הלחץ והחרדה, כיוון שהאפשרויות הופכות להיות שוות בעיניו. לדוגמה, אליעד מדגים זאת בעזרת אדם הסובל מהפרעה אובססיבית - כפייתית (OCD): הוא מרגיש מחויב לעשות פעולות מסוימות. אם אותו אדם יבין שהפעולות הן אפשריות בלבד ולא מחויבות, הוא ישחרר את הלחץ האובססיבי סביבן, ויתחיל להשתחרר מהכפייתיות שלו. איך אפשר להשתמש בידע הזה כדי לחיות בצורה רגועה? אליעד מדגיש שברגע שהאדם מפנים באופן מוחלט שאין דבר מחויב, הוא הופך להיות רגוע לחלוטין. למשל, הוא יכול לקום בבוקר ולהגיד לעצמו: מה אכפת לי?. הכל אפשרי מבחינתו, ולכן ... שהגיע להבנה הזו בעקבות סבל שחווה בעצמו. מתוך הסבל הוא הגיע לתובנה שכל הסבל נבע מכך שהפך דברים אפשריים למחויבים. כאשר הצליח לשחרר את המחויבות, הפסיק לסבול והתחיל לחיות בשלווה אמיתית. איך להתמודד עם תחושת חוסר שליטה אם הכל אפשרי? שאלה נפוצה שאליעד נשאל בהרצאה היא: אם הכל אפשרי, איך אוכל לבחור? התשובה של אליעד פשוטה: הבחירה נעשית דווקא כאשר אין מחויבות. כאשר הכל אפשרי, האדם משוחרר מלחץ להחליט נכון או לא נכון. הוא בוחר מתוך חופש מוחלט, ולא מתוך פחד ... הגיוני לבין לחוות את ההבנה הזאת באופן עמוק. אנשים רבים אומרים שהם מבינים שהכל אפשרי, אבל בפועל עדיין נשארים מחויבים לרעיונות כמו ביטחון, אהבה או הצלחה. ההבנה האמיתית, לפי אליעד, מתבטאת בכך שהאדם מסוגל לקבל באותה מידה גם מצבים ... שהוא מקבל מצבים חיוביים. רק אז הוא באמת מבין את המשמעות העמוקה של הרעיון שהכל אפשרי. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? איך להפוך מחויב לאפשרי? מה זה מחויב המציאות? איך להשתחרר מתחושת לחץ וחרדה? האם באמת הכל אפשרי? איך להתמודד עם פחד מחוסר שליטה? מהי הדרך להיות ...
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב?
איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? איך לשנות את החוויה? איך להפוך מחויב לאפשרי? שיטות לשינוי רגשות, איך לשנות רגשות? דרכים להפוך מחויב לאפשרי, נקודות להתבוננות, האם הרצון מחויב? איך להפוך רצון מחויב לאפשרי? כדי להפוך רצון ממחויב לאפשרי, אליעד כהן מציע מספר שיטות וטכניקות פשוטות שמטרתן להחליש את תחושת המחויבות של הרצון, ולהביא את האדם למצב שבו הרצון אינו נתפס כחובה אלא כאפשרות בלבד. שינוי זה בתחושה יכול לעזור ... יותר עם מציאות חייו, להרגיש פחות לחץ, ולהגיע לתחושה של חופש נפשי ורגשי. האם הרצון הזה תמיד היה לי מחויב? הדבר הראשון שאליעד כהן ממליץ לעשות הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה, שאני מרגיש כעת שהוא מחויב לי, תמיד היה מחויב לי? האם תמיד חשבתי שהרצון הזה הוא הכרחי ומוחלט, או שהיה זמן כלשהו שבו הוא לא היה קיים, או לא נתפס כמחויב? לדוגמה, אם יש לך רצון מאוד חזק לאכול בשעה מסוימת, אתה יכול להיזכר בתקופה שבה בכלל לא היית רעב ... שבה אפילו לא עניין אותך לאכול דווקא אז. עצם ההיזכרות הזו יכולה לעזור להחליש את התחושה שהרצון הנוכחי הוא מחויב באופן מוחלט. האם הרצון יישאר מחויב בעתיד? כיוון נוסף שאליעד מציע הוא לשאול את עצמך האם הרצון הזה תמיד יישאר מחויב בעתיד? האם יכול להיות מצב שבו הרצון הזה יפסיק להיות חשוב או חיוני לך? לדוגמה, אם אתה מרגיש שאתה ... יפסיק לעניין אותך לחלוטין. כאשר אתה מבין שבעתיד הרצון הזה יכול להיעלם, זה מחליש מאוד את התחושה הנוכחית של המחויבות. האם גם אחרים חווים את הרצון הזה כמחויב? דרך נוספת לשינוי התפיסה של הרצון היא לבחון האם אנשים אחרים חווים את אותו הרצון באותה מידה של מחויבות. אם אתה מגלה שאנשים אחרים לא חווים את הרצון הזה, או שהוא לא חשוב להם בכלל, הדבר עשוי לעזור לך לראות את הרצון שלך כפחות מחויב. לדוגמה, אם חשוב לך מאוד לצאת לחופשה במקום מסוים, ואתה מגלה שאנשים אחרים לא מתעניינים בכך כלל, הדבר עשוי ... כיצד זה עוזר? דרך נוספת שאליעד כהן ממליץ עליה היא להזכיר לעצמך רצונות אחרים שהיו לך בעבר, שהיו נתפסים כמחויבים לחלוטין, והשתנו עם הזמן. למשל, אם בעבר היית בטוח שאתה חייב להצליח בבחינה מסוימת, והיום הבחינה הזו כלל לא ... זה מראה שהרצון יכול להשתנות ואף להיעלם. ההיזכרות בשינויים האלה ברצונות קודמים יכולה לתת לך פרספקטיבה ולהחליש את תחושת המחויבות ברצון הנוכחי. האם הרצון הספציפי הזה באמת מחויב לי? דרך כללית נוספת להחליש את תחושת המחויבות היא לשאול את עצמך באופן ישיר האם הרצון הזה הוא באמת מחויב באופן מוחלט. אליעד מציין שלפעמים האדם יכול לחשוב שרצון מסוים הוא חובה, אבל ברגע שהוא שואל את עצמו בצורה כנה וישירה אם זה באמת חייב להיות כך, הוא יכול להרגיש שהרצון אינו מחויב כלל אלא רק אפשרות. עצם התהייה הזו מפחיתה את עוצמת המחויבות. לסיכום - איך להחליש תחושת מחויבות של רצון? אליעד כהן מדגיש כי כדי להחליש תחושת מחויבות של רצון מסוים, יש לפעול בכמה מישורים: לזכור תקופות שבהן הרצון הזה לא היה מחויב או הכרחי. להבין שבעתיד הרצון הזה עשוי להשתנות או להיעלם. להביט על אנשים אחרים שאינם מרגישים מחויבות כלפי אותו רצון. להשוות את הרצון הנוכחי לרצונות אחרים שהשתנו או נעלמו. לשאול בצורה ישירה וכנה האם הרצון הוא באמת מחויב, או שאולי הוא רק אפשרות אחת מיני רבות. שימוש בכל אחת מהטכניקות האלה יכול להפוך כל רצון, שנתפס עד כה כמחויב, לאפשרי בלבד, ובכך להפחית משמעותית את הלחץ הרגשי ואת תחושת ההכרח. איך להפוך רצון למחויב פחות? שיטות לשינוי רגשות איך לשנות תחושת מחויבות? האם הרצון חייב להתקיים? דרכים להחליש רצונות חזקים
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר
מחויב ואפשרי, מה זה מחויב? מה זה אפשרי? מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר מה זה מחויב ומה זה אפשרי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על ההבחנה בין מחויב ואפשרי, והסביר כיצד כל תהליך והתפתחות בהוויה מתמודדים עם שני העקרונות הללו. הוא הציג את המושגים כדרך להסתכל על תהליכים והתנגשויות בחיים ובמציאות, תוך כדי הדגמות רבות שעזרו להבהיר את רעיונותיו. ההבחנה בין מחויב לאפשרי מתייחסת לשני הכיוונים שבהם אפשר להבין את המציאות: מחויב הוא כל דבר שנראה בוודאות כמחויב להיות כפי שהוא, כלומר, כל מה שמתרחש באמת, ולא ניתן לשנותו. אפשרי, לעומת זאת, מתייחס לדברים שניתן לשנותם, לדברים שקיימת בהם גמישות ואפשרות להתפתח לכיוונים שונים. איך ניתוח תהליך מחויב ואפשרי יכול לעזור לנו להבין את המציאות? אליעד הסביר כיצד כל תהליך שאנו נתקלים בו בחיים, אם ננתחו אותו דרך משקפי מחויב ואפשרי, אנחנו יכולים להבין אותו הרבה יותר לעומק. כל תהליך נופל בין שני קצוות אלו - מה שנראה לנו כמחויב הוא החלק הקבוע והיציב, ומה שאפשרי הוא כל מה שניתן לשנות בו. כדי להסביר את הרעיון הזה, אליעד נתן ... שמפוצץ סתימה בצנרת. הוא ציין שכשאנחנו שואלים איך חומר מסויים, כמו חומצה, פותח סתימה, אנחנו למעשה צריכים לשאול: מהו המחויב בתהליך הזה ומהו האפשרי? כלומר, האם התוצאה של התהליך היא מה שהיינו מצפים לו? האם יש משהו בתהליך שניתן ... של כל תהליך? לאחר מכן, אליעד עבר להסביר איך נוכל למצוא את המהות של תהליך על ידי הבחנה בין מחויב לאפשרי. הוא טוען כי במקרים מסוימים נוכל להבחין בכך ששני הדברים - החומצה והסתימה - אינם מחויבים, אלא האפשרות של איך הם ישפיעו אחד על השני. לדוגמה, אם נשתמש בחומצה מסוימת במציאות מסוימת, ייתכן שהיא תעשה ריאקציה ותחליש את החומר של הסתימה. כלומר, כל שינוי שהתרחש היה אפשרי, אבל התוצאה שלו היתה מחויבת מבחינת החוקיות. הדימויים שהשתמש בהם להסביר את הרעיון במהלך ההסברים, אליעד השתמש בדימויים שונים כדי להמחיש את רעיונותיו. הוא נתן דימוי של סכין שנכנס לעובדה של בננה, תוך שהוא מציין שהסכין הוא המחויב ושהבננה היא האפשרי. התהליך של חיתוך הבננה על ידי סכין היה תהליך שבו חובקה היכולת של הסכין לחתוך את הבננה, ולפיכך, הבחירה של הסכין הייתה המחויב והבננה היתה האפשרי. האם המחויב תמיד מחויב במציאות? אליעד ציין כי חשוב להבין שלפעמים החוקים הפיזיקליים מחייבים את ההתנהלות של תהליך, אבל לא תמיד ישנה רק אפשרות אחת. לפעמים מה שנראה כמחויב אינו בהכרח קבוע, שכן יכול להיות שנמצא משהו חדש שיבטל או ישפיע על החוקיות. כך, ניתן להבחין שמה שהיה ... הסתימה - יכול להשתנות במקרה של שינוי במציאות או במצבים חדשים. האם יש מצבים שבהם לא ניתן לדעת מהו המחויב? בהרצאה, אליעד הציע גם את האפשרות שאין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מהו המחויב, כי לפעמים הכל תלוי בפרספקטיבה שבה אנחנו בוחנים את הסיטואציה. הוא הסביר שמבחינת הפיזיקה, יכול להיות שישנם תהליכים שבהם אנחנו לא יכולים לזהות בדיוק מה היה המחויב ומה היה האפשרי בגלל שהמציאות תמיד משתנה, גם אם ברמה הפיזיקלית או החוקית יש דברים שנראים קבועים. מהו השכל שבדבר? לסיכום, אליעד הציע שאנחנו יכולים להבין את כל התהליכים במציאות רק אם נבין איך מחויב ואפשרי נפגשים ויוצרים את השינויים שאנו רואים. הוא טוען שבחיים, כל תהליך אפשרי יכול להוביל לשינוי או לתוצאה מחויבת, ואין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מי המחויב ומי האפשרי. מחויב ואפשרי? מהות התהליכים בחיים מה זה מחויב? תהליך שינוי והאפשרי ההבדל בין מחויב לאפשרי
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1
מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן ... האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות מיוחדת לשום אפשרות ספציפית. לדוגמה, ... טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם היית רואה את זה כאפשרות בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית להפוך את ההבנה הזו לחלק מהתודעה. לדבריו, צריך לקחת כל רצון, מחשבה או הרגשה, ולשאול אם היא באמת מחויבת. כשאדם עובר על כל דבר שנראה לו מחויב, ובודק האם יש אפשרות שהוא יהיה אחרת, הוא משתחרר מהחרדה והסבל הקשורים בהפיכת אפשרי למחויב. אליעד מדגים זאת על פחד ממוות: אם אדם מפחד שירצחו אותו, הרי שבתוך תוכו הוא בעצם חושב שיש אפשרות ... מרגיש טוב או לא מפחד. כלומר, עצם קיומו של סבל או פחד מוכיח שהאדם לא באמת תופס את המצב כמחויב, כי אחרת הוא לא היה מסוגל לדמיין מצב הפוך. האם יכול להיות מצב שבו הכל מחויב? אליעד טוען שבמציאות שלנו אי אפשר שיהיה דבר שהוא באמת מחויב. אם היה משהו שבאמת מחויב, האדם כלל לא היה יכול לתפוס אותו או לחשוב עליו, כי הוא לא היה יכול לדמיין מצב שונה. העובדה שאדם יכול לדמיין מצבים שונים מראה שהכל אפשרי ושום דבר אינו מחויב. סיכום עיקרי הדברים: - מחויב המציאות - דבר שלא יכול להיות אחרת. - אפשרי המציאות - דבר שיכול להיות או לא להיות. - כל הסבל והאושר נובעים מהפיכת האפשרי למחויב. - הדרך להשתחרר מסבל היא להטיל ספק במחויבות של כל דבר ולראות אותו כאפשרי בלבד. - כל תחושת סבל או פחד מעידה שהאדם חושב שיש אפשרות אחרת ...
אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי
אפשרי המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, ... וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של ... ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי ... האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות ... מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה ... אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה ... שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש ... אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא מחויב שהוא אכן כך, על ידי זה האדם מאמין, והופך את האפשרי למחויב. שהאדם חושב, שהפירוש וההבנה שלו, שהיא רק אפשרית להיות נכונה, היא נדמית לו, כאילו היא אכן מחויבת להיות נכונה. ובכל פעם ופעם, שהאדם לוקח רעיון כלשהו, שהוא רק סובייקטיבי בלבד, והאדם מתייחס אליו, כאילו הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם ... עם שום דבר. ובכלום / שום דבר, אין טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם אפשרי המציאות והופך אותו למחויב, על ידי זה נוצרת האפשרות לקיומן של ישויות שונות, שקיומן אינו מחויב אלא רק אפשרי בלבד. ואז יש אפשרות של טוב ושל רע. כגון לדוגמה, אדם, שמבחינתו, כדי שהוא יהיה מאושר, מחויב המציאות שהוא יהיה בריא. שמצד האמת, הבריאות של האדם, היא דבר שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. שאפשרי שהאדם יהיה בריא, ואפשרי גם, שהאדם לא יהיה בריא. כי לא מחויב המציאות, שהאדם תמיד יהיה בריא. והאושר של האדם, הוא קיים בנפרד מהבריאות של האדם. והאדם יכול להיות מאושר, גם ... בריא, הרי שהאושר של האדם, לא תלוי בבריאות שלו. ונמצא אם כן, כי האושר של האדם, לא תלוי באופן מחויב, בבריאות שלו. והבריאות של האדם, היא רק אפשרית בלבד. ומצד האמת, האדם יכול להיות מאושר, כאשר הוא בריא, וגם כאשר הוא חולה, בדיוק באופן שווה. אך, כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל המצב הבריאותי שלו, שהוא רק אפשרי, כאל דבר שהוא מחויב. דהיינו, כאשר האדם חושב לעצמו, שמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, ושמחויב המציאות שהוא יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר, שאז בעצם האדם הופך את האפשרי למחויב. כי לא מחויב שהוא ...
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה
אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק ... ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא ... וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, ... חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד ... מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות
יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע
יסודות השכנוע, יסודות המכירה, יסודות ההשפעה, יסודות הנאום, יסודות המנהיגות, יסודות הרטוריקה, מחויב או אפשרי, אובייקטיבי או סובייקטיבי, גם או רק, ספק או וודאות, טיפול בהתנגדויות, אומנות השכנוע מהו עיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי מהווה יסוד מרכזי בשכנוע, מכירה ומשא ומתן. עיקרון זה טמון בהבנה שכל רעיון יכול להיתפס בשני אופנים עיקריים: מחויב, כלומר, כוודאות או דבר שמוכרחים להאמין בו, או אפשרי, שמשדר ספק או גמישות. כשבן אדם בטוח בדבר כלשהו, הוא מציג אותו כוודאי, כאשר הוא בספק, הוא מציג את המחשבה כאולי. בעניין זה, כל רעיון יכול להתפרש כמחויב (כמו אני חייב את המוצר הזה) או אפשרי (כמו אולי אני צריך את המוצר). המטרה היא לשדר ללקוח או למישהו אחר שהפעולה או ההחלטה שהציעו לו היא לא רק אופציה אלא מחויבת ונדרשת. איך השימוש בעיקרון משפיע על מכירות? במכירות, הרצון הוא לגרום ללקוח להאמין שהוא חייב את המוצר ושהוא לא יכול להסתפק במשהו אחר. הצגת המוצר כמחויב ולא כאפשרי משדר ללקוח שהוא חייב לרכוש אותו. לדוגמה, במקום לומר נראה לי שהמוצר טוב, יש להצהיר המוצר הזה ... הצגת הספק או האפשרות תהפוך את ההחלטה לעמומה ותגביר את הסיכוי שהלקוח יימנע מלקנות. כיצד מטפלים בהתנגדויות באמצעות עיקרון המחויב והאפשרי? במצב שבו לקוח מציג התנגדות, כמו זה יקר לי, כדאי להפוך את ההתנגדות לאפשרי ולא למחויב. במקום לומר זה יקר וזהו, יש לומר אולי זה נראה לך יקר, אבל אולי יש בזה תועלות נוספות. בכך ... מומרת לאפשרות, וקל יותר לשוחח על יתרונות נוספים של המוצר מבלי לסתור את מה שאמר הלקוח. מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי? עיקרון המחויב והאפשרי מקביל לעקרונות של אובייקטיבי מול סובייקטיבי, וודאי מול ספק. כאשר אומרים ככה זה תמיד מציגים רעיון כאובייקטיבי (מחויב), אך אם אומרים לדעתי זה ככה, הרעיון נתפס כיותר סובייקטיבי (אפשרי). בדיוק כמו בהפגת התנגדות, כאשר רוצים להוריד את ... יש להפוך אותה לסובייקטיבית (בעיניך זה ככה) ולהציג את הדעה שלנו כאפשרית (אולי זה ככה). איך מעבירים את הלקוח ממחויב ואפשרי לסגירת עסקה? למעבר מהתנגדות לסגירת עסקה, יש לנקוט בגישה של גם וגם כאשר הלקוח מציג התנגדות. לאחר מכן, במטרה להגיע להסכמה ולסגור את העסקה, יש להחזיר את השיחה למחויב ולהציג את הרעיון כלא ניתן להימנע ממנו. ברגע שהלקוח מקבל את הרעיון כוודאי, הוא נטה לפעול בהתאם ולהשלים את העסקה. דוגמאות ליישום מחויב ואפשרי בחיים היומיים יש לשים לב בשיחה יומיומית להבדלים בין גם וגם לבין רק. לדוגמה, כאשר אומרים עכשיו יום ... להוסיף גם וגם ולטעון שיש מקום לראות את הדברים גם בצורה אחרת. במצבים של סגירת עסקה, הכרחי לחזור לרמת המחויב ולשדר כי אין אפשרות אחרת. סיכום העיקרון המחויב והאפשרי בשכנוע השימוש בעיקרון המחויב והאפשרי מאפשר גמישות והכוונה מדויקת בכיצד להתמודד עם התנגדויות ולהוביל לפעולה. בין אם מדובר בשיחה עם לקוח, בעבודה עם ... ומתי להפוך התנגדות לאפשרית, כך שנוכל להוביל את השיחה לכיוון הרצוי. עקרונות שכנוע טכניקות מכירה הבנת התנגדויות הבחנה בין מחויב ואפשרי שיטות משא ומתן מדוע עיקרון המחויב והאפשרי חשוב כל כך בשכנוע? עיקרון המחויב והאפשרי הוא בסיס לכל פעולה של שכנוע, מכירה או משא ומתן. אפשר לראות שכל רעיון בעולם מוצג או כמחויב, כלומר, וודאי וחייב להיות כך, או כאפשרי בלבד, כלומר, דבר שאולי נכון ואולי לא. כשבן אדם בטוח ברעיון שלו (מחויב) - הוא מדבר עליו כמשהו וודאי. לעומת זאת, כאשר הוא מסתפק (אפשרי) - הוא מדבר על זה כעל משהו שאולי נכון ואולי לא. איך חלוקה למחויב ואפשרי משפיעה על קבלת החלטות? אפשר לתת דוגמה: לקוח חושב על מוצר מסוים, ויכול להחזיק בשתי עמדות שונות כלפיו. הוא יכול להגיד אני חייב את המוצר הזה (מחויב) או אולי אני צריך את המוצר (אפשרי). ככל שהלקוח מרגיש שהמוצר נחוץ לו באופן מחייב, כך יגדל הסיכוי שירכוש ... במצבו הנוכחי ולא לשנות דבר. לכן, אם רוצים לחתום עסקה, חשוב להביא את הלקוח למצב שהוא משוכנע לחלוטין שהפעולה מחויבת עבורו. כיצד משתמשים בדיבור מחויב ואפשרי במכירות או במשא ומתן? במצב של מכירה, רוצים שהלקוח יאמין בצורה מוחלטת שהוא זקוק למוצר, ולכן מציגים את הצורך כמחויב. לדוגמה: בזמן הסבר על המוצר, יש להימנע מביטויים של ספק כמו נראה לי שהמוצר טוב או אולי זה יעזור ... יש בזה גם תועלות נוספות בצורה זו, ההתנגדות שלו נחלשת. אם לקוח בטוח שהוא לא רוצה מוצר (דיבור של מחויב: בוודאות לא רוצה), אפשר לרכך זאת באמצעות דיבור אפשרי: אולי תבדוק, אולי בכל זאת תמצא שזה מתאים לך. בדרך הזו, כל עוד ההתנגדות מוצגת בצורת מחויב, קשה לשנות אותה, ולכן אנחנו הופכים אותה לאפשרי כדי להוסיף רעיון אחר לצידה. אבל כשמגיעים לשלב הסופי של סגירת העסקה, צריך לחזור לדיבור מחויב (זה הדבר הנכון, אין אופציה אחרת) כדי לגרום ללקוח לפעול. למה דווקא גם ולא רק עוזר בהפגת התנגדויות? כשאדם מתנגד לרעיון, הוא פעמים רבות מציג עמדה מוחלטת (מחויב) בסגנון לא מתאים לי, לא רוצה, לא נכון. אם משיבים לו בהיפוך מוחלט - כן מתאים לך, כן נכון ... אחר כך נעשה ביחד שיעורים. כך, הילד לא מרגיש שסותרים אותו באופן מוחלט, וההתנגדות שלו נחלשת. מה הקשר בין מחויב ואפשרי לאובייקטיבי וסובייקטיבי או וודאי וספק? לעיקרון המחויב והאפשרי מקבילים מושגים נוספים: אובייקטיבי מול סובייקטיבי - כשאומרים ככה זה תמיד, ברור שזה נכון מציגים רעיון כאובייקטיבי וחד משמעי (מחויב). ואילו כשאומרים בעיניך זה ככה, לדעתך זה ככה, הופכים את הרעיון לסובייקטיבי בלבד (אפשרי). וודאי מול ספק - בוודאות ... עדיף להשתמש במילים כמו אולי, אפשר, ובסגירה להשתמש במילים כמו בטוח, חייב, בוודאות. איך עוברים מהתנגדות לסגירת העסקה באמצעות המחויב והאפשרי? המעבר מתנגדות לסגירה מתרחש בשלבים: ראשית, לוקחים את ההתנגדות (שבאה בצורת רק או בטוח לא) והופכים אותה לגם ... לחיות לצד הרעיון שלו. הוא כבר לא תקוע ברק שלו. בסוף, כדי שהעסקה באמת תיסגר, יש לחזור לדבר במונחי מחויב וודאי: אין אפשרות אחרת, זה הפתרון הנכון, אתה פשוט חייב את זה. ברגע שהלקוח מפנים שהצד שלנו וודאי, הוא ... זה רק אולי להיכנס, הוא עלול להישאר במצב הנוכחי (לא להיכנס). מדוע נדרש לשלב בין שתי הצורות - אפשרי ומחויב? בסופו של דבר, בעולם המעשי, חייבים להגיע למצב שבו מימוש של רעיון הופך למחויב: ברגע האמת מבצעים פעולה מסוימת אחת, לא אולי כן ואולי לא. לכן, כדי לשנות מצב קיים (כמו להביא לקוח ... העיקרון? כל תהליך שכנוע דורש הבנה מתי לדבר באפשרי (לריכוך התנגדויות, להראות נקודות מבט שונות, גם וגם) ומתי לדבר במחויב (לסגור עסקה, להוביל לפעולה, רק ככה, בטוח נכון). בטבע, אפשרויות הן בלתי מוגבלות, אבל בפועל תמיד קורה דבר אחד ספציפי - המחויב. במילים אחרות, יש אינסוף תרחישים אפשריים, אך בסוף מתממש רק כיוון אחד. לכן, מי שמוכר רעיון או מוצר חייב ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מהי משמעות? המשמעות של המשמעות, איך לנתח תהליכים? חיפוש משמעות, השתקפות עצמית, להסתכל בשכל שיש בכל דבר, איך להבין את המציאות? להפוך מחויב לאפשרי, להפוך אפשרי למחויב
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מחויב, איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשתול מחשבות? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור אהבה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיות מאושר ושמח? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לפתח יכולות חשיבה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: מחויב, איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? מועקות נפשיות וייאוש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצר העולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש או אין אלוהים? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? למה יש רע וסבל בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? מי ברא את אלוהים? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל אישי, מגשר, קואצינג מומלץ בתחום מחויב - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.1250 שניות - עכשיו 30_08_2025 השעה 03:37:22 - wesi1