התנשאות, שחצנות, גאווה, יוהרה, ענווה, צניעות, רגשי נחיתות, ערך עצמי נמוך, חוסר ביטחון עצמי, ... חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, דימוי עצמי, הערכה עצמית, מגלומניה, יהללך זר ולא פיך מה גורם לאנשים לחשוב שאחרים
מתנשאים עליהם? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת על
התנשאות, שחצנות, גאווה ויוהרה. הוא מתחיל בדוגמה של שני אנשים, כאשר אחד מהם עומד מול המראה ואומר מראה, מראה שעל הקיר, מי הכי יפה בעיר? והאדם ששומע אותו אומר עליו שהוא
מתנשא. השאלה שאליעד מציג היא למה האדם שחושב שהאחר
מתנשא מרגיש כך. התשובה שלו פשוטה: האדם שמרגיש שהאחר
מתנשא, סובל בעצמו מתחושה של נחיתות, דימוי עצמי נמוך או חוסר ביטחון עצמי. כאשר אדם אחר מתפאר במשהו שאין לך, או שיש לך במידה פחותה, אתה עשוי להרגיש מאוים, ולכן תגובתך הטבעית תהיה לחשוב שהוא
מתנשא. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם ברחוב יצעק אני אלוהים, אנשים יחשבו שהוא משוגע, אבל לא יחשבו שהוא
מתנשא, כי ברור להם שהוא מדבר שטויות. לעומת זאת, אם הוא יצעק יש לי 100 מיליון שקל, אנשים יחשבו שהוא
מתנשא, כי הדבר עשוי להרגיש להם כמשהו שמאיים על תחושת הערך שלהם. אם לך יש רק 100 שקלים, ... אומר שיש לו מיליון, זה יגרום לך להרגיש נחות. אבל אם לך יש מיליארד, והאחר מתפאר במיליון שלו, לא תרגיש מאוים ולכן לא תחשוב שהוא
מתנשא, אלא אולי תרחם עליו או תתעלם. אליעד מוסיף שכאשר אדם מתרגז על כך שאחר
מתנשא או שחצן, זה קורה רק בגלל שהוא עצמו נמצא בתחושה של נחיתות כלשהי, במשהו מסוים. כי אם הוא היה מרגיש שווה או מעל האדם השני,
ההתנשאות של האחר כלל לא הייתה מטרידה אותו.
ההתנשאות נתפסת רק כאשר היא מאיימת על התחושה האישית שלך לגבי עצמך. הוא ממשיך להסביר שיש גם אנשים המפגינים ענווה וצניעות באופן מוחצן, אך הם למעשה
מתנשאים בתוכם פנימה, מפני שהם מנסים לשכנע את עצמם שהם טובים יותר מבחינה מוסרית או רוחנית ... תדרכו עליי, לא אכפת לי, אבל עמוק בפנים הוא בעצם נהנה לחשוב על עצמו כצדיק גדול, אפילו גדול ממשה רבנו. זו צורה מתוחכמת של
התנשאות. מדוע חכם חושב שהוא טיפש, וטיפש חושב שהוא חכם? אליעד מסביר שיש קשר ישיר בין חוכמה, טיפשות ותחושת
התנשאות. אדם חכם, לטענתו, תמיד מטיל ספק בעצמו ושואל כל הזמן אולי אני טיפש? אולי טעיתי?, ולכן ... עצמו ולתקן טעויות. מי שמרגיש שהוא כבר חכם, לעולם לא יתקדם מעבר למצב שבו הוא נמצא כעת. בנוסף, אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת:
ההתנשאות קשורה לכוונה מאחורי האמירה. אם אדם פשוט מציין עובדה אמיתית על עצמו ללא רצון להרשים או להקטין אחרים, זו לא
התנשאות. למשל, אם רובוט בחנות אומר שהוא יודע להכין קפה וזה נכון, אף אחד לא יחשוב שהרובוט
מתנשא. אבל אם הרובוט היה אומר אני יודע להכין קפה ולכן אני טוב יותר מהרובוטים האחרים, אז זה היה נתפס
כהתנשאות. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית
בהתנשאות היא שהאדם
המתנשא מנסה להשיג משהו - כבוד, הערכה, או להרגיש טוב יותר עם עצמו באמצעות הקטנת האחרים. זו הסיבה שאנשים
מתעצבנים או נעלבים מאדם
מתנשא - כי הם חשים שהוא מנסה להוכיח שהוא טוב יותר מהם, וזה גורם להם להרגיש נחותים. איך לזהות
התנשאות סמויה? אליעד מפרט גם על
התנשאות סמויה, כמו אנשים שאומרים: תראו אותי, אני כזה צנוע שאפשר לדרוך עליי. זו
התנשאות מוסווית, משום שבתוך הלב הם מרגישים שהם טובים יותר וראויים לכבוד בשל אותה הצניעות שהם מציגים. כלומר,
ההתנשאות לא תמיד גלויה, לפעמים היא מגיעה באריזה של ענווה מוגזמת. הוא מסכם שהאדם תמיד צריך לבחון את עצמו: אם ההתנהגות או האמירה נועדה להרשים אחרים או להרגיש טוב יותר מהזולת, זו
התנשאות, לא משנה איך קוראים לזה. איך להתמודד עם
התנשאות של אחרים? למה אנשים חושבים שאני שחצן? איך לזהות רגשי נחיתות אצל עצמי? איך לשפר את ...