מוסריות, יפי נפש, למה לא להיות
מוסרי? בעד ונגד
מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה,
מוסריות והתנהגות חייתית, האם
מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על
מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על
מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין
מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה שחשוב לאדם יותר: האם להיות
מוסרי בכל מחיר, או להגן על עצמך על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא
מוסריים? האם
מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם
מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו,
המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא
מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות
מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא למות מוקדם, הוא עשוי לבחור לפעול מתוך אינסטינקט הישרדותי, גם אם זה אומר לפגוע באנשים חפים מפשע או לבצע פעולות שנחשבות לא
מוסריות. אליעד טוען כי
המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום, הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא
מוסרית. מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה כוונה רעה מצד האדם. זהו המודל של הגונגל - ברגע שאתה מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על
מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה
מוסרי או לא
מוסרי . האם
מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי
מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא
מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר
מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות ... את האויב יחד עם משפחתו או מי שמסביבו כדי להפסיק את האיום, אז הגישה של אליעד היא לפעול מבלי להתחשב בשיקולי
מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב
במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה
מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או הגיוני. האם יש מקום לשיחות שלום? גם אם הגישה ... מדגיש שאין הכוונה לומר שצריך לבחור תמיד באכזריות, אלא אם מדובר במצב הישרדותי, לא בהכרח צריך להימנע מלהיות לא
מוסרי. אם אפשר לפתור את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה רצוי, אך אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על מאבק פנימי? ... הלא רצויה, גם אם זה לא נתפס כנחמד או עדין. מסקנה בסופו של דבר, מדובר בשאלה של בחירה אישית. האם לבחור
במוסריות בכל מחיר, גם אם זה עלול להוביל למוות, או לבחור בהישרדות על ידי כל האמצעים, גם אם הם נחשבים לא