... יפי נפש, למה לא להיות
מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, ... בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה שחשוב לאדם יותר: האם להיות
מוסרי בכל מחיר, או להגן על עצמך על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא מוסריים? האם מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם
מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו ... כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה
מוסרי או לא
מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר
מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה איום ויש אפשרות לחסל את האויב יחד עם משפחתו או ... למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה
מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או הגיוני. האם יש מקום לשיחות שלום? גם אם הגישה היא להשתמש בכוח, אליעד מציין שלעתים ... בפתרונות אחרים. האם חייבים לנהוג באכזריות מוחלטת? אליעד מדגיש שאין הכוונה לומר שצריך לבחור תמיד באכזריות, אלא אם מדובר במצב הישרדותי, לא בהכרח צריך להימנע מלהיות לא
מוסרי. אם אפשר לפתור את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה רצוי, אך אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על מאבק פנימי? המאבק הפנימי הוא גם קונפליקט שבו ... האמצעים, גם אם הם נחשבים לא מוסריים. לכל אדם יש את השיקולים שלו, ואין כאן תשובה חד משמעית מה נכון לעשות. זהו מאבק פנימי של כל אחד לבחור כיצד לנהוג, אם הוא רוצה להיות
מוסרי או לבחור בהגנה עצמית על פי חוקי הגונגל. מוסריות בקרב הישרדות מול אידיאלים גישת הגונגל פגיעה בחפים מפשע מלחמה בטרור כוח מול הסכמה האם עדיין כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? ... לדוגמה, האם כדאי לפגוע בחפים מפשע או לא, וכל פעולה שנתפסת כלא מוסרית - האם לעשות אותה בזמן קרב, בזמן מלחמה? התשובה לכך תלויה בשאלה מה יותר חשוב לאדם: למות בתור אדם
מוסרי, או לנסות לשרוד בכל מחיר. מה קורה אם חשוב לך למות בתור אדם
מוסרי? מי שחשוב לו מאוד לדעת שכשיגיע יומו, הוא יוכל לומר שהיה אדם
מוסרי עד הסוף, אז כדאי לו מאוד לשמור על צלם האנוש שלו, גם בתוך מלחמה. הוא לא ירצה להיות כמו חמאס, הגיהאד או דאעש. הוא ירצה לשמור על רמה מוסרית גבוהה יותר, להימנע מפגיעה בחפים מפשע, ולהישאר עד הרגע האחרון על הערכים שהוא מאמין בהם. בספר הזיכרונות של הדורות, על המצבה, תמיד ייכתב: פה נקבר אדם
מוסרי, אדם ששמר על מוסריותו עד טיפה נשמתו האחרונה. מה קורה אם חשוב לך לחיות כמה שיותר? אם למישהו חשוב לחיות יותר מאשר להיות
מוסרי, אז במצבים מסוימים הוא לא יבחר לשמור על צלם האנוש שלו, אלא יעדיף להגן על עצמו בכל מחיר. הוא יראה את עצמו קודם כל כחיה, כמו בגונגל, ולא כישות מוסרית. הוא עשוי לפגוע בחפים ... או האדם פלש לשלו. מספיק תנועה קטנה מצד האדם, והנחש יעקוץ או האריה יטרוף. זו חוקיות הגונגל: ברגע שיש סכנה, פועלים בכוח כדי להגן על עצמך, בלי להתחשב בשאלה מי צודק או
מוסרי . האם מוסריות היא תכונה שיכולה לעלות בחיי אדם? מוסריות היא תכונה שיכולה לגרום לאדם למות מוקדם יותר, משום שהוא לא מוכן לבצע פעולות אכזריות שיכולות להגן עליו. מי שבוחר להיות
מוסרי בכל מחיר, עלול לשלם על כך בחייו. אין כאן טענה שזו גישה שגויה, אלא שזו בחירה. למי שרוצה למות
מוסרי, זו זכותו. אבל אין חובה מהתנך או מכל מקור אחר המחייבת להיות
מוסרי. האם זה אומר שמותר לפגוע בחפים מפשע? הדובר מסביר שברגע שמישהו מאיים עליך או יורה עליך מתוך יישוב מלא באזרחים, אפשר להשמיד אותו, את אשתו, את ילדיו ואת מי שסביבו, אם מטרתך היא הגנה עצמית מוחלטת בלי להתחשב בשיקולי מוסר. כלומר, במלחמה ניתן, לפי גישת הגונגל, להיות לא
מוסרי ולהכות בכל הכוח. כיצד הדבר מתקשר גם למאבק פנימי של האדם? באותו אופן שבו אדם נלחם באויב חיצוני, יש בתוכו אויבים פנימיים: רצונות, מחשבות טורדניות, הרגלים רעים והתמכרויות שמנסים לפגוע בו. לפעמים הדיבור הלוגי והמוסרי לא עוזר, והאדם צריך להיות קיצוני כלפי אותם רצונות. אם רצון מסוים תוקף, האדם צריך להתגונן בכל דרך, גם אם זה מרגיש לא
מוסרי. האם יש דרך לנהל מומ עם האויב? אפשר גם לשבת ולהגיע להסכם, לדבר על אפשרות לוויתורים או שלום. אין כאן סתירה בין השימוש בכוח לבין הדיאלוג. לפעמים צריך לעשות שילוב של שלום ... מה המסקנה העיקרית? בסופו של דבר, מדובר בשאלה של בחירה אישית: האם לבחור במוסריות בכל מחיר ולמות מוקדם יותר, או לבחור להגן על עצמך בכל אמצעי, גם אם זה ייחשב אכזרי ולא
מוסרי? לכל אחד יש שיקולים שונים, ואין חובה דתית או ערכית גורפת שמחייבת להישאר תמיד
מוסרי או תמיד לא
מוסרי. הקשר בין יחסים בינלאומיים למאבק פנימי הטענה היא שאפשר להשליך את המודל של מלחמה בגונגל גם על מאבק פנימי ברצונות ובמחשבות. מול גורם עוין שאתה חש שהוא תוקף, אפשר לבחור בדרך מצח הרצון מול מצח הנחש: להגיב בצורה אגרסיבית וקיצונית, בדיוק כפי שנלחמים באויב חיצוני שמתעקש לפגוע. בסיכומו של דבר, יש כאן הצגת שתי אפשרויות קיצון: - להיות
מוסרי בכל מחיר, גם במחיר חיים. - לוותר על המוסר כאשר ישנה סכנת חיים ולהתנהג כמו חיה בגונגל. מוסריות ערכיות מלחמה בטרור פגיעה בחפים מפשע גישת הגונגל הישרדות מול אידיאלים התמודדות עם אויב פנימי כוח מול הסכמה מוסריות בקרב, מוסריות מול האוייב, מלחמה או שלום, דילמות ערכיות בצבא, צבא
מוסרי, מה רע בלהיות
מוסרי? האם להיות
מוסרי? מוות למחבלים, אנחנו יותר טובים מהם, אנחנו לא כמוהם, לא נרד לרמה שלהם, חמאס, דאעש, מוסריות של בעלי חיים, התנהגות מוסרית אצל בעלי חיים, קודם כל חיה, חיה בדמות בן אדם, שלום ...