... להתמודד עם ייסורי מצפון? רגשות חרטה, רגשות אשמה, מוסר אוניברסאלי, מוסריות, מוסר וערכים, נקיפות מצפון, צו מצפון נקי, מוסר אבסולוטי, התנהגות מוסרית, פחד מאלוהים, פחד מגיהנום, שכר ועונש, מוסר יחסי, מוסר מוחלט מה גורם לאדם להרגיש ייסורי מצפון? ייסורי מצפון נוצרים כאשר אדם עושה פעולה שהוא מאמין שהיא פסולה או בלתי מוסרית. אליעד כהן מסביר את המנגנון שמאחורי הרגשת ייסורי מצפון, בעזרת דוגמאות מפורטות ודיון מעמיק בשאלות מוסריות שונות. מה ההבדל בין חרטה לייסורי ... לאדם אחר לאכול בשר וחלב בניגוד לאמונתו, מכיוון שהוא מייחס חשיבות רבה לאיסור הדתי. מה מקור הרעיון של ייסורי מצפון ואיסורים מוסריים? אליעד מדגיש נקודה חשובה דרך הדוגמה ... אם היו אומרים לאדם אל תחתוך לעצמך את האוזן, זה לא היה הגיוני, כי האדם לא חושב לעשות זאת מלכתחילה. המסקנה של אליעד היא שהמוסר החברתי מתבסס על הנחת יסוד, שלפיה ללא איסורים מוסריים האדם היה מתנהג בצורה שלילית. לכן בני האדם מקבלים חוקים מוסריים, בין אם אלו חוקי מדינה או חוקי דת, ... להבין את השורש של הרגש הזה ולבחון האם אתה באמת מוכן שייעשו לך את מה שעשית לאחר. אליעד מסכם זאת בכך שהאדם מעדיף להאמין שיש מוסר אבסולוטי (אסור לבגוד, אסור לגנוב) כדי ... בטוחה יותר. כאשר האדם מפר את הכללים שהוא עצמו מאמין בהם, נוצרת תחושת ייסורי המצפון. איך להתמודד עם ייסורי מצפון? מה מקור המוסר? ממה נובעים רגשות אשמה? מה זה מוסר אבסולוטי? איך להשתחרר מפחד מענישה אלוהית? למה אדם מתחרט על מעשיו? מה ההבדל בין מוסר יחסי למוסר מוחלט? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אתיקה מוסרית, פחד דתי, מידה כנגד מידה, תורת הגמול ...

מוסריות וערכיות, מהו מוסר? האם מעשה הוא מוסרי? ייסורי מצפון, איך לדעת אם משהו מוסרי או לא מוסרי? האם זה מוסרי? מי מחליט מה מוסרי? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? מוסר אוניברסאלי, מוסריות יחסית, אתיקה, מוסר אובייקטיבי איך אפשר לדעת האם מעשה הוא מוסרי או לא מוסרי? אליעד כהן מדבר על השאלה מהו מוסר?, ומדגים באופן מפורט כיצד אפשר להבין האם פעולה מסוימת היא מוסרית או לא. המפתח להבנת מושג המוסריות לפי אליעד נמצא במשפט הבסיסי: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. אליעד מסביר שבאופן כללי, המוסר הוא עניין יחסי ואישי, המשתנה לפי הזמן, המקום והאדם. הוא נותן דוגמה לכך שפעולה שהייתה מוסרית בגרמניה הנאצית לא תהיה מוסרית בעיני אחרים, ובאופן דומה, פעולת טרור מצד פלסטיני לא תיחשב למוסרית בעיני ישראלי, אך כן בעיני הפלסטיני עצמו. אליעד מציין שאין באמת מוסר אובייקטיבי, ושהמוסר הוא בסופו של דבר תולדה של קונצנזוס חברתי והחלטות שרירותיות. הוא נותן כדוגמה את הגיל החוקי ליחסים מיניים, שנקבע באופן שרירותי ואינו נשען על ערך מוסרי אובייקטיבי. אף אחד לא החליט באופן מוחלט שזה מוסרי או לא מוסרי דווקא בגיל מסוים, אלא יש החלטה חברתית שרירותית לגבי מה מקובל ומה לא. האם מוסריות נקבעת רק לפי מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך? אליעד מדגיש את הרעיון שלפיו המוסריות נקבעת לפי הכלל מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. הוא מסביר שכל פעולה שלא היית רוצה שיעשו לך, היא פעולה לא מוסרית מבחינתך. לדוגמה, אם אדם לא היה רוצה שיגנבו ממנו, אז גם אם הוא גונב מאחרים הוא מתנהג בצורה לא מוסרית. אך הוא גם מוסיף דוגמה המראה מורכבות רבה יותר: למשל, אדם עשוי להגיד שלא אכפת לו אם ירביצו לו ולכן מותר לו להרביץ לאחרים, אך אליעד מציין שזה עדיין לא מוסרי, משום שבבסיס זה פעולה שלא היית רוצה שיקרה לך מלכתחילה. לכן, לדעת האם פעולה מוסרית או לא, יש לשאול האם האדם היה מוכן באופן מלא שיבצעו כלפיו את אותה פעולה. איך ...

מוסר של פושעים, פושעים מוסריים , בכלא שונאים אנסים, עבריינים שונאים אנסים, מוסר של גנבים מהו ההיגיון שמאחורי מוסר של פושעים? אליעד כהן מסביר תופעה מוכרת בחברות של עבריינים, בעיקר בבתי כלא, שבהם קיימת היררכיה מוסרית בין סוגי עבריינות. לדוגמה, אנסים נחשבים בתחתית הסולם המוסרי, גם בעיני עבריינים אחרים שרצחו, גנבו או ביצעו פשעים חמורים אחרים. נשאלת השאלה: מדוע פושע ששדד, רצח או הרג, חש מוסרי מספיק כדי לשפוט אנס? מהו מקור השנאה הזאת? התשובה טמונה בצורך של האדם להרגיש טוב ... לפחות כפחות רע. כדי לבנות לעצמו תחושת ערך עצמי ולשמר איזשהו דימוי מוסרי, הוא חייב למצוא מישהו שנחשב גרוע ממנו. הפושע מחפש השוואה כלפי מטה - אם יש מישהו שהוא פחות מוסרי ממנו, הוא יכול להצדיק את מעשיו ולהרגיש עליונות מוסרית מסוימת. איך נוצרת היררכיה מוסרית בין פושעים? בתוך עולם הפשיעה, כדי לשמר זהות אישית ותחושת ערך עצמי, מתהווה ... אבל לפחות לא אנסתי. כלומר, יש ניסיון לתחום גבולות ולהציב קווים מוסריים שכביכול לא עוברים אותם. זה יוצר סולם ערכים פנימי, שלרוב לא מבוסס על היגיון מוסרי אמיתי, אלא נובע מצורך רגשי של הפושעים להצדיק את עצמם בעיני עצמם ובעיני החברה ... בשנאה של פושעים כלפי אנסים? השנאה הזאת אינה נובעת מהיגיון מוסרי טהור או מרצון אמיתי להגן על הקורבן, אלא מאינטרס אישי רגשי. אליעד מסביר שהסיבה ... אותו כדי להצדיק את עצמו. מדובר למעשה במנגנון פסיכולוגי של שיפוט מוסרי מגמתי. האדם ממציא לעצמו אמת מוסרית שבה הוא יוצא טוב יותר מאחרים, גם אם הוא עצמו עשה מעשים חמורים מאוד. הוא בונה לעצמו מציאות סובייקטיבית מוסרית שבה יש לו עליונות מסוימת על האחרים, גם אם במציאות כולם פושעים. האם המוסר של פושעים נובע ממוסר אמיתי או מהצורך להצדיק את עצמם? התשובה היא ברורה: המוסר הזה אינו נובע מהבנה או הכרה אמיתית במוסר, אלא מהצורך הנפשי להצדיק את מעשיהם. פושעים מנסים להגדיר לעצמם פרשה חמורה יותר ... מאף אחד אחר. לכן הוא חייב לייצר לעצמו היררכיה שבה הוא נמצא בעמדה מוסרית גבוהה יותר. איך מנגנון ההצדקה הזה פועל גם אצל אנשים רגילים? אליעד מרחיב את ... לשפוט אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. כל אדם יוצר לעצמו דימוי עצמי מוסרי, ובונה סביבו תפיסת עולם שבה הוא נמצא במקום חיובי לעומת אחרים. למשל, אדם יכול לשפוט מישהו אחר שמעשן, כדי להרגיש שהוא עצמו בריא יותר או מוסרי יותר, אף על פי שהוא בעצמו עושה טעויות אחרות. השיפוט כלפי אחרים משמש לו כהצדקה ... היררכיה מזויפת שבה אתה נראה טוב יותר מאחרים. אך הדרך האמיתית לשיפור מוסרי היא לא דרך השוואה לאחרים, אלא דרך בירור פנימי אמיתי של מי אתה ומהם הערכים שלך. למה פושעים שונאים אנסים? איך פושעים מצדיקים את עצמם? מה ההבדל בין מוסר אמיתי למוסר סובייקטיבי? איך נוצרת היררכיה מוסרית בקרב עבריינים? איך להרגיש טוב עם עצמך בלי לשפוט אחרים? מה הקשר בין שיפוט מוסרי להצדקה עצמית? ...

... החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית ... יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין לו חופש מוחלט. כך, בעוד שלדתי יש חוקים שמסייעים לו להבין את מקומו בעולם, לחילוני יש את המגבלות של הדת החילונית שמכתיבה לו את הדרך בה הוא חי. איך להשתחרר ... מוכנים לערער עליהם. למשל, אדם חילוני לא יקבל בזיון של ערכים שהוא רואה כקדושים - בדיוק כפי שאדם דתי לא ירצה לראות ספר תורה מבוזה. לחילונים יש את האלוהים שלהם - אם זה המדע, ערכי המוסר האוניברסליים, זכויות אדם, דמוקרטיה, חירות אישית או כל ערך אחר שהם מקדשים. החילוניות עצמה היא דת. איך ניתן לראות את זה בפועל? אם אדם יוצא נגד הדת החילונית, אם הוא ... אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים. למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ואין לו באמת חופש מוחלט. לכל אדם יש את השיגעונות שלו, את האמונות שלו, את הערכים שהוא חי לפיהם. בסופו של דבר, כולם שבויים בתוך מערכת כלשהי. איך להשתחרר מכל ... גם כל האמונות החברתיות. כאשר אדם מצליח לראות את הדברים כך, הוא יכול להשתחרר באמת. משחק החיים איך לקחת את החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילוניים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות המערב, ליברליזם, ליברליות, להיות ליברלי, למה כולם דתיים? למה כולם מאמינים באלוהים? מה תינוק רוצה? ...

... מוסר, סקס מוסרי, ריבוי פרטנרים מיניים, יחסי מין לא מוסריים , העברת ביקורת, האם להעיר למישהו? איך להעביר ביקורת על מישהו? סקס לא מוסרי, דעות קדומות האם נכון להעביר ביקורת על מישהו שעושה סקס עם פרטנרים רבים? אליעד כהן מציג שיחה העוסקת בשאלה האם נכון להעביר ביקורת או להעיר למישהו על התנהגות מינית שנתפסת כלא מוסרית, כמו קיום יחסי מין עם מספר פרטנרים שונים. תחילה, הוא מתייחס למצב שבו בחורה בוחרת לקיים יחסי מין עם כמה גברים, ושואל האם קיום יחסים עם פרטנרים רבים הופך את המעשה ללא מוסרי או מזיק. אליעד מבהיר שהסיכון במחלות אינו בהכרח קשור לכמות הפרטנרים אלא בעיקר לשימוש באמצעי מניעה ... יחסים עם מספר גברים. הוא בוחן מה בדיוק מפריע למי שרוצה להעיר או להעביר ביקורת: האם היא מודאגת מהחברה עצמה, או שאולי היא מושפעת מתפיסותיה האישיות על מוסר? הוא נותן דוגמה לאדם שמכור לסרטי אקשן או לשוקולד: האם האדם שמעיר, מעיר באמת לטובת החבר או מתוך אי ... שלו עצמו? הוא מסביר בפירוט שהבחירה להעביר ביקורת צריכה להיות מבוססת על עובדות ולא על פירושים. למשל, לומר למישהו שקיום יחסי מין עם אנשים רבים זה לא מוסרי, הוא פירוש ולא עובדה. לעומת זאת, אם החברה חושבת שיכולות להיות השלכות עתידיות, כמו רגשות אשם במקרה של חזרה בתשובה, אז זו כבר עובדה שכדאי להעלות. אבל הוא מזהיר שהביקורת תהיה לגיטימית רק אם היא באמת מיועדת לטובת האדם השני ולא ממניעים אישיים או של תפיסות מוסריות סובייקטיביות. למה אנשים נוטים לראות ביחסים מיניים עם פרטנרים רבים דבר שלילי? אליעד בוחן את הדעות ... תלוי בעיקר בתפיסות סובייקטיביות ולא בהכרח בעובדות. הוא מדגיש שעל מי שמעביר ביקורת לוודא שכוונתו היא באמת לסייע לאחר ולא לכפות עליו תפיסות אישיות של מוסר וערכים. כדי להבין אם ההתערבות נחוצה, יש לזהות מהו האינטרס האמיתי מאחורי הביקורת: האם הוא לעזור באמת ... ביקורת עובדתית לביקורת סובייקטיבית בעזרת דוגמה פשוטה: לומר למישהו שיש סכנה במחלה מינית בעקבות חוסר שימוש באמצעי מניעה זו עובדה, בעוד שלומר שההתנהגות לא מוסרית או לא מקובלת זו פרשנות סובייקטיבית. לכן, יש להיות ערניים ולוודא שביקורת מבוססת על עובדות ולא על פרשנות ... שמסמל את הטבע הכפול של המציאות - היא קיימת ונפרדת בו זמנית, דבר שיכול לסייע לאדם להשתחרר מתפיסות מוגבלות של טוב ורע. כיצד נכון להתייחס לביקורת ולהטפת מוסר בנושא יחסי מין? בסופו של דבר, אליעד מסכם שהתשובה לשאלה האם להעביר ביקורת על התנהגות מינית של אחרים ... לכוונה שמאחורי הביקורת, אפשר להחליט האם וכיצד להביע אותה, מבלי להטיל אשמה מיותרת או להעביר מסרים סובייקטיביים באופן סמוי. האם סקס עם פרטנרים רבים לא מוסרי? איך להעביר ביקורת על חבר? איך לדעת אם הביקורת שלי נכונה? האם להעיר למישהו שמתנהג לא מוסרי? הטפת מוסר בנושא מיניות ...

... ילדים ברכב, גרימת מוות ברשלנות, הורים וילדים, התעללות בבעלי חיים, צביעות אנושית, מוסר כפול, הארכת חיים, המתת חסד, לשכוח את הילד ברכב, לשכוח את הילד באוטו, אהבת הורים לילדיהם מדוע הורים שוכחים את הילדים שלהם ... מוות ברשלנות. לדבריו, העובדה שהורים שוכחים את ילדיהם ברכב מצביעה על צביעות אנושית עמוקה ומוסר כפול שקיים בחברה. אנשים טוענים שהם אוהבים את ילדיהם יותר מכל דבר אחר, אך בפועל מתייחסים אליהם לעיתים כחפץ שניתן לשכוח. אם ... בשכחת ילד ברכב, פתאום זה מוצג כטעות אנושית ללא צורך להחמיר עם ההורים. זו שוב דוגמה למוסר הכפול ולאופן שבו החברה בוחרת בצורה סלקטיבית היכן להטיל את האחריות ובאיזו חומרה להעניש. האם אנשים באמת רוצים למנוע סבל, או ... שוב ושוב כי מה שמונע מהאנשים להודות באמת הוא הפחד מפני ההכרה בכך שהם לא באמת כה אכפתיים ומוסריים כפי שהם היו רוצים להאמין. לכן קל להם להגדיר שכחת ילד כטעות ולא כפשע חמור, ולהציג מצבים של הזנחה, התעללות או גרימת מוות ... מי שבאמת אכפת לו - לעולם לא ישכח את הדבר החשוב לו. שכחת הילדים ברכב היא ביטוי לצביעות, למוסר כפול ולחוסר הכנות של החברה ושל הפרט כלפי עצמו. למה הורים שוכחים ילדים ברכב? האם שכחת ילד באוטו היא פשע? מה זה מוסר כפול? מדוע המתת חסד אסורה? האם אנחנו באמת אוהבים את ילדינו? האם אפשר לשכוח ילד כמו ששוכחים טלפון? ...

... העמדת פנים, דו פרצופיות, התחסדות, מוסר כפול, חוסר כנות, לא להיות צבוע, חנופה, אחד בפה ואחד בלב, אין תוכו כברו, מהי ... הצביעות מתפשטת לא רק ביחסים אישיים, אלא גם בהבנה שלנו את המציאות. אליעד טוען כי כל תחום של חשיבה - כולל דת, מוסר או תפיסת עולם - נוטה להיות צבאי במובן מסוים, כי כל רעיון או דעה מתעוררת ... האישיים, אלא גם בכל מה שמסביבנו, בתוך התפיסות והדעות שאנו מקבלים. עלינו להבין שהמאבק בצביעות הוא לא רק בעבודת המוסר האישית שלנו אלא גם בהבנה עמוקה של איך העולם פועל. מהי צביעות? איך ...

מוסריות ערכיות - מדוע יש התפוררות של מוסר ושל ערכים? למה יש הידרדרות מוסרית? אם נתבונן נראה, שמיום ליום מתרחשים אירועים שנראים כאילו בני האדם מאבדים את הערכים ואת המוסר שלהם. והשאלה היא, מהי המשמעות של כל זה? ולהיכן כל זה מוביל? והעניין הוא, שהאמת היא נצחית ויציבה. ודבר שהוא אמיתי הוא לא מתבטל לעולם. ואם משהו מתבטל, הרי שהוא לא אמיתי. והמשמעות של מה שנראה כהתפוררות מוסרית וערכית, הוא תהליך חיובי של הגדרת זהות חדשה של בני האדם. כי אילו האדם היה תופס את עצמו בצורה נכונה ומבין היטב את מהותו ומתייחס כראוי לסביבתו על פי האמת, הרי שלא היה אפשרי שתהיה התפוררות מוסרית כלשהי. וכל הדברים שבעולם שואפים ומתקרבים כל הזמן אל השלמות. והשלמות היא האמת. וכל זמן שערכי המוסר של העולם, הם לא על פי האמת לאמיתה, הרי שהם יתפרקו, כחלק מתהליך השיפור שלהם וההתקרבות שלהם, אל השלמות הטובה יותר. וכל הדברים האלו נכונים גם ביחס לאדם עצמו מול עצמו. כי אם האדם לא מצליח לעמוד בסולם הערכים של עצמו, ואם האדם עושה דברים לא מוסריים בעיני עצמו, המשמעות של כך היא, שתפיסת המוסר של האדם שגויה. כי יש אמת. ומי שיודע את האמת, הוא לא זז ממנה. בגלל שהוא לא יכול לזוז ... האדם רחוק ממה שנדמה לו לאמת, הרי שהוא עוד לא מצא את האמת. כי מהאמת אי אפשר להתרחק. ואם האדם מרגיש רחוק מהאמת, הרי שהוא עוד לא הבין מהי האמת. וכאשר האדם עובר על ערכי המוסר של עצמו, זה רק משום שהם לא אמתיים בשלמות. ועל האדם לחפש את האמת ולהיצמד אל האמת, שזו שלמות המוסר והערכים. ובכל פעם שיש התדרדרות מוסרית וערכית, המשמעות של כך היא שבסיס הערכים הקיים טעון שיפור. וכל זמן שהערכים לא יהיו עפ האמת, הרי שהם יתפוררו, כי רק האמת יציבה ושורדת. ובסופו של דבר, ההתפוררות הערכית והמוסרית, כל הדברים האלו יגרמו לעולם להיות טוב יותר בעתיד. משום שהם דוחפים את בני האדם להגדיר את ...

... יחסי הורים וילדים, לכבד את ההורים, ייסורי מצפון, סולם ערכים, מוסריות, התנהגות מוסרית, זלזול בהורים, התלבטות מוסרית, הורים מתבגרים איך להתמודד עם קונפליקטים ביחסים בין ילדים להורים מתבגרים? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בבעיה נפוצה ורגישה במיוחד: היחסים בין ילדים להורים מתבגרים, קונפליקטים מוסריים, ייסורי מצפון, ובעיקר בסוגיית כיבוד אב ואם. הדוגמה העיקרית שאליעד מציג היא של בן שאביו גר איתו בביתו. האב הזדקן, והבן ... מסביר שהבעיה המרכזית אינה האב או ההתנהגות שלו, אלא ההתלבטות המוסרית של הבן. הבן סובל מאוד משום שהוא תקוע בין שתי בחירות קשות: או שהוא יציית לאביו ויחוש שהוא מאבד את העצמאות ואת הכבוד העצמי ... על צעדים קיצוניים יותר כמו התרחקות או הפרדה מוחלטת. מדוע המוסריות גורמת לסבל במערכות יחסים במשפחה? נקודה חשובה שאליעד מחדד היא שהבעיה של הבן איננה רק יחסים עם ההורה, אלא עצם התחושה של המוסריות. הוא מדגיש שהמוסריות היא הגורם העיקרי לסבל - המוסר כופה על האדם סטנדרטים והתנהגות חיצוניים שגורמים לו להרגיש רע עם עצמו. כלומר, האדם מתייסר מכך שהוא אינו עומד בציפיות המוסריות שלו עצמו. המוסריות הופכת לעול, ולכן כל בחירה שהאדם עושה מלווה בייסורי מצפון כבדים: או שהוא פוגע במוסר שלו או שהוא פוגע בעצמו. איך להיפטר מהסבל שנובע מההתלבטות המוסרית? אליעד מסביר שהדרך היחידה להפסיק לסבול היא להבין באופן עמוק שאין בחירה נטולת סבל, אלא צריך לבחור את סוג הסבל. או שהאדם ... עמוקה שבה האדם כבר אינו מזדהה באופן מוחלט עם האני שלו או עם המוסר שלו, אלא רואה את הדברים בצורה אובייקטיבית, וכך הסבל נעלם. הוא נותן דימוי ברור: כמו אדם שיש לו בעיה ברגל - הוא לא ... לכך, אבל תמיד עם ההבנה שהבחירה באה עם מחיר. למה קוראים למוסר מוסר? אליעד מציין את האירוניה במשמעות המילה מוסר. המילה מוסר באה מלשון ייסורים. המוסר למעשה הוא גורם חיצוני שמטרתו להשפיע על הפנימיות של האדם. האדם סובל כי הוא פועל לפי מערכת חוקים חיצונית שאינה תואמת את רצונו הפנימי הטבעי. ההיצמדות לחוקי מוסר חיצוניים גורמת לו להרגיש שהוא לא בסדר, ולכן נוצרת תחושת המצפון שמייסרת אותו. מהי המסקנה הסופית של אליעד? בסיכומו של דבר, ... להבין שהוא נדרש לבחור את סוג הסבל שלו. או שהוא יסבול בגלל המוסר שלו, או שהוא יסבול בגלל שהוא מוותר על המוסר. אי אפשר להימנע לחלוטין מהסבל, אלא אם כן האדם מגיע להבנה פנימית עמוקה שבה הוא מתעלה מעבר לתפיסות הרגילות של המוסר והעצמי. איך להתמודד עם ייסורי מצפון? איך לכבד הורים מתבגרים? האם חייבים לכבד הורים בכל מצב? איך לפתור בעיות במשפחה? ...

מוסריות, יפי נפש, למה לא להיות מוסרי? בעד ונגד מוסריות, מוסריות בזמן מלחמה, מוסריות והתנהגות חייתית, האם מוסריות היא התנהגות הישרדותית? איך לנצח את הטרור? מה שלא הולך בכוח הולך עם יותר כוח? פגיעה בחפים מפשע, איך להילחם בטרור? האם כדאי לשמור על מוסריות בזמן מלחמה? האם בזמן מלחמה, כאשר ישנו אויב שפוגע בנו, יש מקום לשמור על מוסריות? אליעד מציע כי הבחירה בין מוסריות לבין הישרדות היא שאלה אישית שמבוססת על מה שחשוב לאדם יותר: האם להיות מוסרי בכל מחיר, או להגן על עצמך על ידי כל אמצעי, גם אם הם לא מוסריים? האם מוסריות היא תכונה הישרדותית? אם אדם מאמין שחשוב לו למות בתור אדם מוסרי, הוא עשוי לבחור לשמור על ערכיו גם במצבים קשים. עבורו, המוסר הוא עקרון עליון, והוא יעדיף להימנע ממעשים לא מוסריים, גם אם אלו יכולים להוביל למותו. הוא לא ירצה להפוך להיות כמו האויבים שהוא נלחם בהם, כמו חמאס או דאעש, וימשיך לשמור על צלם האנוש שלו גם בסיטואציות קשות. האם עלינו להיות מוסריים בכל מצב? מצד שני, אם חשוב יותר לאדם לחיות ולא למות מוקדם, הוא עשוי לבחור לפעול מתוך אינסטינקט הישרדותי, גם אם זה אומר לפגוע באנשים חפים מפשע או לבצע פעולות שנחשבות לא מוסריות. אליעד טוען כי המוסריות היא לא חוק טבעי, אלא המצאה אנושית שנועדה להבדיל אותנו מהחיות, אך בטבע הבסיסי של בעלי החיים, ברגע שיש איום, הפגיעה בצד השני היא אינסטינקטיבית, ולא נתפסת כלא מוסרית. מה הגישה החייתית אומרת? אליעד מביא דוגמה לנחש או עקרב שנכנס למקום שבו אדם נמצא. אם הנחש מרגיש איום, הוא יתקוף, גם אם לא הייתה ... הגונגל - ברגע שאתה מאוים, אתה נלחם כדי להישאר בחיים, בלי לחשוב על מוסריות. כך גם במקרה של אדם שנמצא בסיטואציה של מלחמה, אם אויב יורה עליו מתוך אזור אזרחי, הוא יכול להכות אותו בכל הכוח, בלי לחשוב על מה מוסרי או לא מוסרי. האם מוסריות יכולה להוביל למוות? הדובר מסביר כי מוסריות יכולה להוביל למוות מוקדם, כי היא עלולה למנוע מאדם לבצע פעולות שנחוצות להישרדותו. לדוגמה, אם אדם מסרב לפגוע בחפים מפשע מתוך רצון להימנע ממעשים לא מוסריים, הוא עשוי לשלם על כך בחייו. אם יש אדם שמעדיף להישאר מוסרי במחיר חייו, זו זכותו, אך אין חובה כזאת בתנך או בדת. האם מותר לפגוע בחפים מפשע בזמן מלחמה? בהתאם לגישת הגונגל, אם אויב מהווה ... להפסיק את האיום, אז הגישה של אליעד היא לפעול מבלי להתחשב בשיקולי מוסר. הוא טוען שמי שלא רוצה להילחם, לא יפגע במי שלפניו, אבל אם האויב ממשיך להפעיל אלימות, אין מקום להתחשב במוסר. כיצד הגישה הזו מתקשרת למאבק פנימי? אליעד מקשר את הגישה הזו גם למאבק פנימי, שבו האדם נלחם ברצונות, מחשבות טורדניות והרגלים רעים שמנסים לפגוע בו. כמו במלחמה חיצונית, לעיתים הפתרון לא יהיה מוסרי או נחמד, אלא פעולה נחרצת שמטרתה להפסיק את התקיפה הפנימית, גם אם היא לא מתבצעת באופן עדין או הגיוני. האם יש מקום לשיחות שלום? גם ... אלא אם מדובר במצב הישרדותי, לא בהכרח צריך להימנע מלהיות לא מוסרי. אם אפשר לפתור את המצב דרך דיאלוג ושלום, זה רצוי, אך אם הדבר לא אפשרי, יש להילחם כדי לשרוד. האם אפשר להחיל את הגישה הזו גם על ... עדין. מסקנה בסופו של דבר, מדובר בשאלה של בחירה אישית. האם לבחור במוסריות בכל מחיר, גם אם זה עלול להוביל למוות, או לבחור בהישרדות על ידי כל האמצעים, גם אם הם נחשבים לא