שתילת מחשבות, לשכנע באמצעות ריבוי משמעויות, תרתי משמע בשכנוע, איך המוח משתכנע? איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? שיטות שכנוע, טכניקת NLP
איך משתמשים בתרתי משמע כדי לשכנע אנשים?
אליעד כהן מסביר איך ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות ("תרתי משמע"). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין.
לדוגמה, אם מישהו רוצה להשמיץ קבוצה מסוימת של אנשים, הוא יכול להגיד: "כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים". במקרה זה, המילה "כל" מהווה הכללה חד - משמעית ולכן מעוררת התנגדות, מכיוון שאנשים באופן טבעי מתנגדים להכללות מוגזמות. השומע יחשוב מיד: "לא נכון, לא כל האנשים בקבוצה הם גנבים", גם אם בפועל אחוז גדול מהקבוצה הוא אכן כזה.
לעומת זאת, אם רוצים להעביר מסר דומה בלי לעורר התנגדות, ניתן להשתמש במשפט כמו: "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" או "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים". שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה.
כאשר אומרים "חלק מהאנשים", השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים לעומק, מסתבר שיש הבדל משמעותי בין "חלק מהאנשים" לבין "יש אנשים". אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין:
כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות?
אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים במקביל, כולל פירושים סותרים או מנוגדים.
לדוגמה, כשאומרים לאדם "האם אתה רוצה ללכת לשם?", אמנם נאמרה המילה "האם" שמצביעה על אפשרות, אך בו - זמנית נאמר לו גם באופן חד משמעי "אתה רוצה ללכת לשם". לכן, ברובד מסוים של התודעה, האדם קולט גם את המסר: "אתה רוצה ללכת לשם", ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה.
איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות?
אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם רוצים לומר למישהו "אתה צריך לעשות שיעורים", ויודעים שהוא יתנגד, ניתן להוסיף לפני כן ביטוי מרכך כמו "אני חושב ש..." או "גם אתה תבין ש...". כך המשפט מועבר לשומע ברובד התת - מודע שלו כעובדה, למרות שהוא לכאורה נאמר כהצעה בלבד.
כיצד להימנע מפרשנויות לא רצויות?
אליעד מסביר שכאשר מעבירים מסר חד - משמעי...
אליעד כהן מסביר איך ניתן לבצע מניפולציה פסיכולוגית באמצעות שימוש מושכל במילים שיש להן ריבוי משמעויות ("תרתי משמע"). המטרה היא להעביר מסר שהשומע יקבל, תוך שתילת משמעות נסתרת בתת - המודע שלו. לפי אליעד, ניתן להשתמש בשיטה זו גם לצורך השמצה מתוחכמת או לצורך העברת מסר עקיף שהשומע לא יהיה מודע אליו לחלוטין.
לדוגמה, אם מישהו רוצה להשמיץ קבוצה מסוימת של אנשים, הוא יכול להגיד: "כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים". במקרה זה, המילה "כל" מהווה הכללה חד - משמעית ולכן מעוררת התנגדות, מכיוון שאנשים באופן טבעי מתנגדים להכללות מוגזמות. השומע יחשוב מיד: "לא נכון, לא כל האנשים בקבוצה הם גנבים", גם אם בפועל אחוז גדול מהקבוצה הוא אכן כזה.
לעומת זאת, אם רוצים להעביר מסר דומה בלי לעורר התנגדות, ניתן להשתמש במשפט כמו: "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" או "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים". שתי האפשרויות האלה כביכול דומות מבחינת משמעות, אך לפי אליעד הן משפיעות באופן שונה על התודעה.
כאשר אומרים "חלק מהאנשים", השומע מפרש זאת כמדויק ואמין יותר, ולכן נוטה לקבל את המסר ביתר קלות. אך כשבודקים לעומק, מסתבר שיש הבדל משמעותי בין "חלק מהאנשים" לבין "יש אנשים". אליעד נותן דוגמה להמחשת העניין:
- אם אומרים "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" ומורידים את המילה "חלק", נשאר המשפט: "האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים". משפט זה נשמע כהכללה חזקה ויכול להיתפס כ"האנשים כולם גנבים".
- לעומת זאת, אם נאמר "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" ונוריד את המילה "יש", נקבל את המשפט: "אנשים בקבוצה הזאת גנבים", שאינו נשמע כהכללה מוחלטת כמו המשפט הקודם.
כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות?
אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, כאשר המוח שומע משפט מסוים, הוא מפרש אותו בכמה רבדים במקביל, כולל פירושים סותרים או מנוגדים.
לדוגמה, כשאומרים לאדם "האם אתה רוצה ללכת לשם?", אמנם נאמרה המילה "האם" שמצביעה על אפשרות, אך בו - זמנית נאמר לו גם באופן חד משמעי "אתה רוצה ללכת לשם". לכן, ברובד מסוים של התודעה, האדם קולט גם את המסר: "אתה רוצה ללכת לשם", ולא רק את האפשרות שהוא לא בטוח בזה.
איך אפשר להשתמש במילים עם משמעות כפולה כדי להימנע מהתנגדות?
אליעד מדגים איך אפשר להעביר מסר בצורה עקיפה כדי להימנע מהתנגדות. לדוגמה, אם רוצים לומר למישהו "אתה צריך לעשות שיעורים", ויודעים שהוא יתנגד, ניתן להוסיף לפני כן ביטוי מרכך כמו "אני חושב ש..." או "גם אתה תבין ש...". כך המשפט מועבר לשומע ברובד התת - מודע שלו כעובדה, למרות שהוא לכאורה נאמר כהצעה בלבד.
כיצד להימנע מפרשנויות לא רצויות?
אליעד מסביר שכאשר מעבירים מסר חד - משמעי...
- איך לשכנע אנשים?
- מה זה ריבוי משמעויות?
- איך המוח מפרש משפטים?
- מה זה מניפולציה פסיכולוגית?
- כיצד להימנע ממניפולציות?
- איך להעביר מסר חד - משמעי?
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת דוגמה לסוג של מניפולציה שניתן לעשות באמצעות שימוש במילים שיש בהם תרתי משמע. אוקי דהיינו, ריבוי משמעויות כאשר אחת המשמעויות ואחת המשמעויות לא נכונה ואף על פי כן משתמשים בביטוי הזה כדי להעביר לתת מודע של השומע את המשמעות הלא נכונה תוך כדי שכביכול אומרים את האמת מאחר שיש למילה הזאת גם משמעות נכונה ואני אתן סתם דוגמה, נגיד שרוצים להשמיץ קבוצה של אנשים.
אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים, אוקי עכשיו עובדתית בא נניח שהעובדות הם שלא כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים, נגיד שעובדתית לא כולם גנבים נגיד שחלקם גנבים, נגיד שיש בקבוצה הזאת 30% גנבים 10% גנבים 70% גנבים זה לא משנה. אוקי עכשיו אם נבוא לשומע לזה ששומע את המסר ונגיד לו "כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת גנבים" ברגע שאומרים את המילה "כל" בהתחלת הרעיון המילה "כל" היא מילה מחייבת, היא מילה שברגע שאומרים אותה אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה.
אומרים לו "כל", "רגע מי אמר שכל" ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים "כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים" אוטומטית המוח אומר "לא נכון לא כולם גנבים" ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה "כל". אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו "חלק" אז כביכול המוח אומר "רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא מנסה להכליל הוא מנסה לדייק אז אם הוא מנסה לדייק כנראה שגם מה שהוא יגיד לי אחר כך זה נכון" ואז אומרים לבן אדם "תראה חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה "חלק" או "ישנם אנשים" וכו' ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו.
אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים וחלק לא גנבים ואנחנו נגיד רוצים להשמיץ אותם, עכשיו איך אפשר להעביר בעצם את המסר הזה אפשר לומר "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים" ואפשר לומר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים". עכשיו איזה מסר יותר משמיץ המסר שאומר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" או "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים" לכאורה אותו דבר, נכון פעם אמרנו שחלק מהאנשים גנבים ולא כולם ופעם אמרנו שיש אנשים גנבים ולא כולם, אוקי אבל שימו לב לנושא הבא. אוקי בואו ניקח את המילים האלה "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים, חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים", עכשיו שימו לב בא נגיד נוריד את המילה "חלק" ואת המילה "יש" מה קיבלנו, אם הורדנו את המילה "חלק" נשאר לנו שימו לב "חלק
מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים" נוריד את המילה "חלק מ..." נשאר לנו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים".
לעומת זאת אם אנחנו ניקח "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז נוריד את המילה "יש" ואז קיבלו "אנשים בקבוצה הזאת גנבים". עכשיו שימו לב להבדל אם היו רואים ואומרים "אנשים בקבוצה הזאת גנבים" או "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" מה יותר מכליל, מה נשמע לשומע יותר הכללה כלפי הקבוצה הצורה של "האנשים בקבוצה הזאת גנבים". זאת אומרת "אנשים בקבוצה הזאת גנבים" זה לא בהכרח אומר שכל האנשים גנבים אבל אם לדוגמה אומרים "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" זה יותר מכליל אם לדוגמה היה צריך להמר אומרים לבן אדם "תקשיב אנשים בקבוצה הזאת גנבים" ואחר כך מצביעים על קבוצה אחרת ואומרים לו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ועכשיו אומרים לו "תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים" אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש "האנשים בקבוצה הזאת גנבים".
זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז המוח כשהוא שומע "יש אנשים" אוטומטית הוא מפרש "ולא כל האנשים", אוקי גם כשהמוח שומע "חלק מהאנשים" הוא מפרש "ולא כל האנשים" אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה "חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים" כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו.
לדוגמה נגיד כשאומרים למישהו "האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אז אומנם דחפנו את המילה "האם" אבל עדיין אמרנו לו "אתה רוצה ללכת לשם ולשם", זאת אומרת הוא גם שמע "האם אתה רוצה ללכת" דהיינו, במילים אחרות לא בטוח שאתה רוצה ללכת אבל מצד שני גם אמרנו לו "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אמרנו לו בעצם מה הוא רוצה, באחד הרבדים במוח כשהוא שמע את המשפט "האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם" הוא גם שמע את המילה "האם" הוא גם שמע "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אז תוך כדי שהוא שמע את "האם" הוא גם שמע את "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם.
אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" בשום שלב במשפט גם כשהוא שמע "יש אנשים", גם אם נוריד את המילה "יש" הוא שמע "אנשים בקבוצה הזאת" או נגיד שהוא שמע "בקבוצה הזאת גנבים", אוקי "בקבוצה" אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד.
אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת "כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים" שימו לב "כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים" אפשר לומר אבל אי אפשר לומר "כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים", שימו לב אם עכשיו לוקחים משפט "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ונשאל מישהו "האם זה אומר שכל האנשים בקבוצה איזו לדעתך מילה הייתה כתובה לפני המילה האנשים, האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?", תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ונשאל את המוח "מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים?" אז המוח יגיד "יש אנשים" כי אין משפט כזה "כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים" אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע "האנשים" אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים "אלה האנשים" כאילו אמרנו "כל האנשים".
מה בעצם זה אומר, זה אומר זה הולך עוד פעם ככה מההתחלה אם נגיד לדוגמה רוצים להעביר מסר, אוקי רוצים להעביר מסר מסוים המסר לא מדויק בהכרח לא בהכרח מדויק, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיד את מה שרוצים להגיד לדוגמה רוצים להגיד למישהו "אתה צריך לעשות שיעורים" אוקי עכשיו אנחנו יודעים שהוא יתנגד לזה אז מה עושים לוקחים את המשפט "אתה צריך לעשות שיעורים" ולפני כן כדי שהוא לא יתנגד לזה לפני כן דוחפים איזו מילה שכביכול תמנע את ההתנגדות של המשך המשפט, לדוגמה " אני חושב שאתה צריך לעשות שיעורים" או " גם אתה תבין שאתה צריך לעשות שיעורים".
עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח מקבל גם את הפירוש של המשפט שלא בהכרח מבינים אותו לפי ההקשר המלא של המשפט, זאת אומרת לקחנו נגיד את המשפט עם הגנבים לצורך העניין ואז אמרנו "כל האנשים" ואז המוח פירש את המשפט "חלק מהאנשים" כלומר, חלק ולא כולם אבל מצד שני גם המשפט עצמו שתלנו לו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" לעומת זאת אם נגיד היינו אומרים "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז בשום שלב אין שום פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים.
מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש משפטים שיכולים להיאמר בהקשרים שונים. עכשיו לעומת זאת יש משפטים שהם יש להם פחות פירושים, עכשיו אם רוצים להעביר מסר מסוים אז ניתן להשתמש במילים שיש להם תרתי משמע ומראש לשים בהתחלה איזו מילה שכביכול תסתיר את אחד הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח מפרש אותו רק לפי כל ההקשר כולו לפעמים המוח מפרש את זה גם כיחידות בודדות.
ולכן מאחר שהמוח מפרש דברים גם כיחידות בודדות, גם כחלקים של משפטים וגם כמשוואה אחת לכן אפשר להעביר מסר גם באמצעות ביטוים שיש להם תרתי משמע. אוקי עכשיו אותו דבר צריך לשים לב...
אוקי ואז איך אפשר להשמיץ אותם לדוגמה נגיד כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים, אוקי עכשיו עובדתית בא נניח שהעובדות הם שלא כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים, נגיד שעובדתית לא כולם גנבים נגיד שחלקם גנבים, נגיד שיש בקבוצה הזאת 30% גנבים 10% גנבים 70% גנבים זה לא משנה. אוקי עכשיו אם נבוא לשומע לזה ששומע את המסר ונגיד לו "כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת גנבים" ברגע שאומרים את המילה "כל" בהתחלת הרעיון המילה "כל" היא מילה מחייבת, היא מילה שברגע שאומרים אותה אוטומטית נדלקת אצל השומע נורת אזהרה.
אומרים לו "כל", "רגע מי אמר שכל" ואז אם לדוגמה מתחילים את המשפט ואומרים "כל האנשים בקבוצה הזאת והזאת הם גנבים" אוטומטית המוח אומר "לא נכון לא כולם גנבים" ואז ממילא גם אם 70% אחוז מהקבוצה הזאת הם גנבים עדיין יכול להיות שלא יקבלו את המסר מאחר שהוסיפו את המילה "כל". אוקי לעומת זאת אם נגיד נאמר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" אוקי אז במקרה כזה ברגע שאמרנו "חלק" אז כביכול המוח אומר "רגע הוא אמר לי חלק זאת אומרת שהוא לא מנסה להכליל הוא מנסה לדייק אז אם הוא מנסה לדייק כנראה שגם מה שהוא יגיד לי אחר כך זה נכון" ואז אומרים לבן אדם "תראה חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" ואז המסר הזה יותר אמין גם משום שהמקרה ההוא אמת נניח וגם משום כפי שאמרתי ברגע שהבן אדם אומר את המילה "חלק" או "ישנם אנשים" וכו' ברגע שבן אדם משדר שהוא מדייק אז המוח נוטה לתת יותר אמון במה שאמרו לו.
אוקי עכשיו המניפולציה הולכת ככה בא נניח שבקבוצה הזאת יש חלק גנבים וחלק לא גנבים ואנחנו נגיד רוצים להשמיץ אותם, עכשיו איך אפשר להעביר בעצם את המסר הזה אפשר לומר "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים" ואפשר לומר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים". עכשיו איזה מסר יותר משמיץ המסר שאומר "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" או "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים" לכאורה אותו דבר, נכון פעם אמרנו שחלק מהאנשים גנבים ולא כולם ופעם אמרנו שיש אנשים גנבים ולא כולם, אוקי אבל שימו לב לנושא הבא. אוקי בואו ניקח את המילים האלה "יש בקבוצה הזאת אנשים גנבים, חלק מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים", עכשיו שימו לב בא נגיד נוריד את המילה "חלק" ואת המילה "יש" מה קיבלנו, אם הורדנו את המילה "חלק" נשאר לנו שימו לב "חלק
מהאנשים בקבוצה הזאת גנבים" נוריד את המילה "חלק מ..." נשאר לנו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים".
לעומת זאת אם אנחנו ניקח "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז נוריד את המילה "יש" ואז קיבלו "אנשים בקבוצה הזאת גנבים". עכשיו שימו לב להבדל אם היו רואים ואומרים "אנשים בקבוצה הזאת גנבים" או "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" מה יותר מכליל, מה נשמע לשומע יותר הכללה כלפי הקבוצה הצורה של "האנשים בקבוצה הזאת גנבים". זאת אומרת "אנשים בקבוצה הזאת גנבים" זה לא בהכרח אומר שכל האנשים גנבים אבל אם לדוגמה אומרים "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" זה יותר מכליל אם לדוגמה היה צריך להמר אומרים לבן אדם "תקשיב אנשים בקבוצה הזאת גנבים" ואחר כך מצביעים על קבוצה אחרת ואומרים לו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ועכשיו אומרים לו "תבחר באיזה קבוצה לדעתך יש יותר גנבים בקבוצה שאמרנו אנשים בקבוצה הזאת גנבים או בקבוצה שאומרים האנשים בקבוצה הזאת גנבים" אז המוח יפרש, למה יפרש זה נושא אחר אבל המוח יפרש "האנשים בקבוצה הזאת גנבים".
זה יותר מכליל ולכן שימו לב לנושא הבא אם נאמר "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז המוח כשהוא שומע "יש אנשים" אוטומטית הוא מפרש "ולא כל האנשים", אוקי גם כשהמוח שומע "חלק מהאנשים" הוא מפרש "ולא כל האנשים" אבל במוח עצמו המוח לא מפרש רק פעם אחת את המשפט המוח מפרש את כל המשפט בכל פעם מחדש אומרים את המילה "חלק מהאנשים, בקבוצה, גנבים" כל פעם המוח לוקח את המילה ומפרש את המשפט מחדש. זאת אומרת אם משפט לדוגמה מורכב מנגיד חמש מילים, אוקי אז המוח בעצם כשאמרנו לו את המילה הראשונה הוא זוכר ומפרש את המשך המשפט, מילה שניה הוא מפרש אותה בהמשך המשפט, מילה שלישית המשך המשפט אבל בעצם המוח יש בו המון רבדים וכשהמוח שומע משפט הוא מפרש אותו לאו דווקא בהתייחסות לכל המילים שלו.
לדוגמה נגיד כשאומרים למישהו "האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אז אומנם דחפנו את המילה "האם" אבל עדיין אמרנו לו "אתה רוצה ללכת לשם ולשם", זאת אומרת הוא גם שמע "האם אתה רוצה ללכת" דהיינו, במילים אחרות לא בטוח שאתה רוצה ללכת אבל מצד שני גם אמרנו לו "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אמרנו לו בעצם מה הוא רוצה, באחד הרבדים במוח כשהוא שמע את המשפט "האם אתה רוצה ללכת לשם ולשם" הוא גם שמע את המילה "האם" הוא גם שמע "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" אז תוך כדי שהוא שמע את "האם" הוא גם שמע את "אתה רוצה ללכת לשם ולשם" ואז הוא גם פירש שהוא רוצה ללכת לשם ולשם.
אותו דבר לצורך העניין כאן אז שימו לב המוח שומע נגיד "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" בשום שלב במשפט גם כשהוא שמע "יש אנשים", גם אם נוריד את המילה "יש" הוא שמע "אנשים בקבוצה הזאת" או נגיד שהוא שמע "בקבוצה הזאת גנבים", אוקי "בקבוצה" אז בעצם בשום שלב הוא לא ממש הכליל את האנשים בקבוצה. לעומת זאת כאשר אומרים לבן אדם "חלק מהאנשים בקבוצה הזאת הם גנבים" בעצם כשהמוח מוחק לרגע אחד כי המוח כפי שאמרתי מנתח כל חלק בפני עצמו וגם את הכל ביחד, הוא גם מנתח את הכל ביחד אבל הוא גם מנתח את כל החלקים בפני עצמם הוא לוקח חמש מילים מרכיב המון משמעויות מכל ההיבטים ואז בסוף משכלל את כל ההיבטים ביחד.
אוקי אבל כשהמוח שמע את המילים "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" בעצם הוא קיבל את המשמעות שאומרת "כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים" שימו לב "כל האנשים בקבוצה הזאת גנבים" אפשר לומר אבל אי אפשר לומר "כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים", שימו לב אם עכשיו לוקחים משפט "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ונשאל מישהו "האם זה אומר שכל האנשים בקבוצה איזו לדעתך מילה הייתה כתובה לפני המילה האנשים, האם היה כתוב חלק מהאנשים או כל האנשים?", תשובה יכול להיות ככה ויכול להיות ככה. לעומת זאת אם אנחנו נגיד ניקח את המילה "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" ונשאל את המוח "מה היה כתוב לפני כל האנשים או יש אנשים?" אז המוח יגיד "יש אנשים" כי אין משפט כזה "כל אנשים, כל אנשים בקבוצה הזאת גנבים" אין משפט כזה ולכן כשהמוח שומע "האנשים" אוטומטית במוח יש את האפשרות לפרש את המילים "אלה האנשים" כאילו אמרנו "כל האנשים".
מה בעצם זה אומר, זה אומר זה הולך עוד פעם ככה מההתחלה אם נגיד לדוגמה רוצים להעביר מסר, אוקי רוצים להעביר מסר מסוים המסר לא מדויק בהכרח לא בהכרח מדויק, מה שצריך לעשות זה לנסות להגיד את מה שרוצים להגיד לדוגמה רוצים להגיד למישהו "אתה צריך לעשות שיעורים" אוקי עכשיו אנחנו יודעים שהוא יתנגד לזה אז מה עושים לוקחים את המשפט "אתה צריך לעשות שיעורים" ולפני כן כדי שהוא לא יתנגד לזה לפני כן דוחפים איזו מילה שכביכול תמנע את ההתנגדות של המשך המשפט, לדוגמה " אני חושב שאתה צריך לעשות שיעורים" או " גם אתה תבין שאתה צריך לעשות שיעורים".
עכשיו הצורה הזאת של מה שאמרנו בהמשך של המשפט בעצם שאמרנו שיש לה כמה משמעויות אז בעצם המוח מקבל גם בתת מודע או באחד מהרבדים במודעות המוח מקבל גם את הפירוש של המשפט שלא בהכרח מבינים אותו לפי ההקשר המלא של המשפט, זאת אומרת לקחנו נגיד את המשפט עם הגנבים לצורך העניין ואז אמרנו "כל האנשים" ואז המוח פירש את המשפט "חלק מהאנשים" כלומר, חלק ולא כולם אבל מצד שני גם המשפט עצמו שתלנו לו "האנשים בקבוצה הזאת גנבים" לעומת זאת אם נגיד היינו אומרים "יש אנשים בקבוצה הזאת שהם גנבים" אז בשום שלב אין שום פירוש במילים האלה שמתפרש כאילו כל האנשים בקבוצה הזאת הם גנבים.
מה בעצם המהות של מה שאני אומר, המהות של מה שאני אומר היא כזאת שימו לב יש מילים שיש להם כמה משמעויות או שיכולות להיות להם כמה משמעויות יש משפטים שלמשפט יכולות להיות כמה משמעויות שונות, יש משפטים שיכולים להיאמר בהקשרים שונים. עכשיו לעומת זאת יש משפטים שהם יש להם פחות פירושים, עכשיו אם רוצים להעביר מסר מסוים אז ניתן להשתמש במילים שיש להם תרתי משמע ומראש לשים בהתחלה איזו מילה שכביכול תסתיר את אחד הפירושים שיכולים להתפרש אחר כך ויש לזה עוד הרבה דוגמאות אבל הרעיון הוא המהות של הרעיון כאן זה לשים לב שהמוח כשהוא שומע את המשפט הוא לא בהכרח מפרש אותו רק לפי כל ההקשר כולו לפעמים המוח מפרש את זה גם כיחידות בודדות.
ולכן מאחר שהמוח מפרש דברים גם כיחידות בודדות, גם כחלקים של משפטים וגם כמשוואה אחת לכן אפשר להעביר מסר גם באמצעות ביטוים שיש להם תרתי משמע. אוקי עכשיו אותו דבר צריך לשים לב...
050-3331-331