קשר מוח שריר, mind muscle connection, קשר שריר מחשבה מה זה, איך לפתח קשר שריר מחשבה? מה נותן קשר מוח שריר? פיתוח קשר מוח שריר, איך לפתח קשר מוח שריר? איך לפתח קשר בין המוח לבין השריר? מה זה קשר מוח לשריר? אימון למתקדמים מה זה קשר מוח - שריר ומה זה Mind-Muscle Connection? קשר מוח - שריר (Mind-Muscle Connection או קשר שריר - מחשבה) הוא מושג שמתאר את היכולת של המתאמן להרגיש ולשלוט בפעולת ... מתרכז בתחושות הפיזיות בשריר, ומודע למתיחה (קיבוץ אקצנטרי) ולכיווץ (קיבוץ קונצנטרי). אליעד מציין כי מחקרים מצביעים על כך שקשר מוח - שריר כשלעצמו לא תורם ישירות לגידול במסת השריר, מאחר והשריר מתפתח לפי הגירוי המכאני ולא לפי מחשבות המתאמן. עם זאת, הקשר מוח - שריר יכול לסייע למתאמן לבצע את התרגילים בצורה מדויקת יותר, וכך להוביל לאימון אפקטיבי, איכותי ובריא יותר. מהם היתרונות של קשר מוח - שריר? אליעד כהן מפרט מגוון רחב של יתרונות חשובים לפיתוח קשר מוח - שריר: האימון הופך למעניין ומהנה יותר, מפני שהמתאמן מרגיש את התנועות בצורה ברורה יותר ולא פועל באופן רובוטי. ... לפציעה. היכולת לבצע אימון לכשל בצורה בטוחה, מפני שהמתאמן מודע לכאב או לעומס המדויק על השריר. איך מפתחים קשר מוח - שריר? אליעד כהן מציג שיטה מפורטת וברורה לפיתוח קשר מוח - שריר: להפסיק להתאמן לתקופה קצרה כדי להתחיל מאפס. ללמוד ולהכיר היטב את האנטומיה של השרירים בגוף: איפה כל ... השריר במטרה להרגיש את הקיבוץ המקסימלי שלו. לבצע תנועות מלאות של השריר, מהמתיחה המלאה ועד לקיבוץ המלא, תוך ריכוז מוחלט בתחושה. להתחיל עם משקל נמוך מאוד, לבצע כמות חזרות גבוהה (לדוגמה, 100 חזרות) ולהרגיש את השריר לאורך כל התנועה. ... המשקל בהדרגה, תוך שמירה על מודעות מלאה לפעילות השריר, עד שמגיעים למשקל שמאתגר את השריר באופן מדויק. כיצד קשר מוח - שריר מסייע בביצוע נכון של תרגילים מורכבים? אליעד מדגיש כי כאשר מבצעים תרגילים מורכבים כמו סקוואט, דדליפט או לחיצת חזה ללא קשר מוח - שריר, המתאמן מסתכן בכך ששרירים מסוימים יגנבו את העומס מהשרירים אותם הוא רוצה לפתח. לעומת זאת, מי שיש לו קשר מוח - שריר טוב יכול להבטיח שהשריר אותו הוא מעוניין לאמן אכן יקבל את עיקר המאמץ. לדוגמה, ניתן לוודא שבעת ביצוע לחיצת חזה, שרירי החזה הם שיספגו את העומס ולא היד האחורית או הכתף הקדמית. מה הקשר בין קשר מוח - שריר למניעת פציעות באימון? אליעד מסביר שקשר מוח - שריר מגן מפציעות, מאחר שהוא מאפשר למתאמן לחוש באופן ברור מתי העומס עובר לשרירים ולמפרקים שאינם מיועדים לספוג ... על גידים, רצועות או מפרקים, וכך יכול להימנע מהעומס המיותר ולמנוע פציעות. איך לשלוט בקצב ובטווח התנועה באמצעות קשר מוח - שריר? אליעד כהן מציין כי בעזרת קשר מוח - שריר, המתאמן יכול לשלוט בקצב התנועה (מהיר או איטי), ולוודא שהשריר מתאמץ ולא הגוף כולו. הוא יכול גם ... או סביב נקודת השיא שנקראת זווית היישום). האם ניתן לפתח שרירים גם ללא משקולות? אליעד מזכיר שכאשר יש קשר מוח - שריר חזק במיוחד, אפשר לבצע סימולציה מוחית של האימון ללא משקל אמיתי, ולגרום לשריר להתכווץ ולהימתח, אף על פי שאין שימוש במשקל. אמנם זו טכניקה מתקדמת ... אפשרית בזכות המודעות המוגברת לשריר. כיצד לבחור את המשקל הנכון, מספר הסטים, ומספר החזרות? אליעד טוען כי בעזרת קשר מוח - שריר אין צורך בתכניות אימון קבועות מראש. המתאמן יכול לדעת לבד בדיוק כמה משקל הוא צריך לשים, כמה ... ואפילו כמה זמן לנוח בין סטים, רק על ידי הקשבה לתחושת הגוף. מה זה Mind-Muscle Connection? איך לפתח קשר מוח - שריר? מה היתרונות של קשר שריר - מחשבה? איך להרגיש את השריר באימון? איך למנוע פציעות באימון כושר? אימון לכשל וקשר מוח - שריר איך לשמור על טווח תנועה נכון באימון? האם יש יתרונות לקשר מוח שריר? איך עוזר mind muscle connection? איך לשמור על מתח בשריר? כמה חזרות לעשות? כמה סטים לעשות? כמה משקלי ...

שטיפת מוח / לחץ חברתי - איך להתמודד עם שטיפת מוח או לחץ חברתי? בעולם שלנו קיימים סוגים שונים של שטיפת מוח. ומצד האמת, רוב בני האדם עברו תהליך של שטיפת מוח. כי חלק גדול מההרגלים החברתיים, הם סוג של שטיפת מוח. וחלק גדול מהאמונות של האדם, שורשן בשטיפת מוח חברתית. ויש גם את שטיפת המוח של ערוצי הפרסום השונים, שמנסים לשכנע את האדם לקנות כל מיני מוצרי צריכה שונים וכיוב. ויש גם שטיפת מוח במקרים קיצוניים יותר. כגון במקרים של כתות וכיוב, שבהם בדכ מעבירים את חברי הכת, תהליך של שטיפת מוח, שבו מנסים לשתול להם במחשבה שלהם, את צורת המחשבה של מנהיג הכת, כדי למנוע מהם חופש מחשבתי, שיאפשר להם להבין שמנצלים אותם. וכפי שאמרנו, מצד האמת כל אחד ואחד, יש אצלו סוג מסוים של שטיפת מוח. כי כל הרגלי המחשבה של האדם, הם שטיפת מוח. וגם אפילו האדם עושה לעצמו שטיפת מוח. כי כאשר האדם מתרגל לחשוב בצורה כלשהי, הרי שגם זה סוג של שטיפת מוח וקיבעון מחשבתי. ומי שמנסה להצליח באיזה עניין, והוא נכשל, והוא מתייאש מלנסות להצליח, משום שנדמה לו שהוא לא יוצלח, הרי שזה מצב שבו האדם עשה לעצמו שטיפת מוח, לחשוב שהוא כבר לא יכול להצליח. וכל הרגל מחשבתי שיש לאדם, הוא סוג של שטיפת מוח. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד כאשר הוא מרגיש מישהו מנסה לעשות עליו מניפולציה רגשית או שכלית ולשטוף לו את המוח. וכיצד יכול האדם להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלו, ולוודא שאין אצלו בצורת החשיבה כל מיני דברים, שהשורש שלהם הוא בשטיפת מוח כזו או אחרת? וגם, איך יכול האדם להתמודד במצבים שבהם הוא מרגיש שמופעל עליו לחץ חברתי, שגם הוא סוג של שטיפת מוח? והתשובה היא, כי יש כאן שתי דרכים להתמודד. והדרך הראשונה היא, על ידי זה שהאדם עושה לעצמו שטיפת מוח נגדית. כי האדם לא יכול לחשוב על שני דברים בבת אחת. ואף אחד לא יכול להכריח את האדם לחשוב ... חזק באמת, הוא יכול לבחור על מה לחשוב ועל מה לא. וכאשר האדם מרגיש שמישהו מנסה לשטוף לו את המוח באיזה רעיון, האדם פשוט יכול לבחור לחשוב על משהו אחר. ואם האדם יתעקש, בוודאי שאף אחד לא יכול להכריח ... עובד. לדוגמה כאשר האדם לא יכול / רוצה לחשוב על משהו אחר, והאדם נאלץ מסיבות כלשהן, כן להקשיב לשטיפת המוח שמנסים לעשות לו. ובנוסף, השיטה הנל, לא ממש עוזרת לגבי איך לצאת משטיפת מוח סמויה שכבר שתלו אותה אצל האדם. והדרך החזקה יותר, היא על ידי זה שהאדם עושה שטיפת מוח אמיתית, לשטיפת המוח שעושים לו. כי יש חומר ניקוי מאוד חזק, שלא משנה כמה לכלוך יהיה מולו, הוא מנקה את הכל. וחומר ... הניקוי החזק ביותר בעולם. והיא מנקה את האדם מכל סוג של לכלוך מחשבתי. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, אין שום בעיה בכך ששוטפים לאדם את המוח, אלא הבעיה היא בכך ששוטפים לו את המוח במקום בחומר ניקוי, בחומר לכלוך. כי אלו ששוטפים לאדם את המוח, הם מזבלים לאדם את המחשבה שלו, בכל מיני שטויות. והאדם באמת צריך לשטיפת מוח, מכל הרגלי המחשבה שנמצאים אצלו בגלל שטיפות מוח שהוא עבר. והאמת, היא שטיפת מוח טובה. והיא שוטפת את האדם מכל הלכלוך שיש בעולם. וכאשר מישהו מנסה לעשות לאדם שטיפת מוח, האדם לא מוכרח לברוח למחשבה אחרת, אלא הוא יכול לנסות להתבונן על שורש האמת שיש בתוך המחשבה שמנסים לשתול ... בכל דבר יש אמת. אבל לא כל דבר הוא ביטוי מלא של האמת. ונניח שמישהו מנסה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באיזה אדם אחר. הדרך של האדם להתמודד עם שטיפת המוח הזו, היא על ידי זה שהוא ימצא את נקודת האמת שיש במחשבה הזו. שהיא לדוגמה אומרת, שנכון, שאם מישהו ... על האדם להציל את עצמו, גם במחיר של פגיעה בזה שמנסה לפגוע בו. וכאשר מנסים לדוגמה לשטוף לאדם את המוח, שעליו לפגוע באדם אחר, על האדם בתוך הפנימיות של עצמו, לשייך את המחשבה למקומה הראוי לה. דהיינו, להתייחס למחשבה באיזון הנכון, ולא להוציא אותה מהפרופורציה שלה. וכל שטיפת מוח שעושים לאדם, וכל שקר שיש בעולם, יש איזה אמת כלשהי שיש בו. אלא, שהוא לא כל האמת, והוא לא ... למצוא את נקודת האמת שיש בדבר, ולחבר את עצמו אליה. וניתן דוגמה נוספת: נניח לדוגמה שמנסים לשטוף לאדם את המוח, ולגרום לו לחשוב שהיום הוא לילה ולהפך. הדרך של האדם להתמודד אל מול המחשבה הזאת, היא על ידי זה ... היה יכול להיות שהאדם יהיה בזהות אחרת, שכרגע הוא לא בזהות הזאת. ועוד דוגמה: נניח שמנסים לשטוף לאדם את המוח, שיש מולו פיל ורוד דמיוני. האדם יכול להכיל בתוכו את המחשבה הזאת, על ידי זה שהוא מחבר אותה לשורש האמת שלה, שהוא שאכן היה יכול להיות מולו פיל ורוד דמיוני. והרעיון הוא, שעל האדם לשטוף לעצמו את המוח בצורה כזו, שבכל פעם שהוא ישמע את המשפטים של שטיפת המוח שמנסים לשכנע אותו להאמין בכל מיני שקרים, אז אוטומטית המחשבה של האדם, תפרש את המשפט הזה כפי מה שהאדם רוצה לפרש אותו. ומצד העיקרון, האדם יכול פשוט לעשות לעצמו שטיפת מוח נגדית, שאומרת שבכל פעם שאומרים לו משפט כלשהו, אז הוא מייחס לו משמעות כלשהי. כגון לדוגמה בעניין הפיל הורוד ...

שטיפת מוח - האם אליעד כהן עושה שטיפת מוח? ומי צריך שיעשו לו שטיפת מוח? האם אליעד כהן עושה שטיפת מוח? אליעד כהן מתייחס לטענה שהוא עושה לאנשים שטיפת מוח, ומבהיר כי מי שטוען זאת מוזמן לבדוק את דבריו לגופם ולהוכיח אם יש בהם טעות או שקר. לטענתו, כאשר אדם מגיב בטענות אישיות כמו אתה גאוותן או אתה עושה שטיפת מוח, הוא למעשה מוכיח כי אין לו יכולת להתמודד עניינית עם ההיגיון והטענות המוצגות. אליעד מסביר כי דווקא העולם, המציאות שבה אנחנו חיים, היא זו שעושה לאדם שטיפת מוח קבועה, ושהוא בסך הכל מנסה לנקות את השטיפה השלילית הזו. מדוע האדם זקוק לשטיפת מוח לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהמוח של האדם מלוכלך מאוד בשקרים, בשיגעונות, בטיפשות ובטמטום. הוא מסביר כי מרגע שאדם מתחיל לתפוס את עצמו כנפרד משאר העולם, מהרגע הראשון שבו הוא אומר אני ולא אני, מתחילה השטיפה המוחית שמקורה בשקר של הנפרדות. לטענתו, כל בני האדם שטופים בשקרים 24 שעות ביממה - בכל מחשבה ובכל תחושה שלהם - שכן כל מחשבה אנושית מבוססת על רעיון הנפרדות, שהוא שקר מוחלט, כי במציאות האמיתית הכל אחד ואין נפרדות כלל. אליעד נותן דוגמה: בדיוק כפי שאדם שטובע בבוץ צריך הרבה מאוד ... שהוא שופך עליהם כמויות עצומות של שכל וידע רוחני בתקווה שמשהו יצליח לחדור פנימה. מדוע הדת היהודית היא שטיפת המוח הגדולה ביותר? אליעד כהן מדגיש כי מעבר לשטיפת המוח האנושית הרגילה, קיימת שטיפת מוח עמוקה וחזקה עוד יותר שנעשית על ידי הדת היהודית. הוא מכנה את היהדות הר הזבל הגדול ביותר בעולם, ומסביר ... חוסמת את האדם מלשאול שאלות, ובכך מקשה עליו מאוד להשתחרר ממנה. הוא מציין כי הדת היהודית מתיימרת לייצג אמת מוחלטת אך בפועל היא מטיפה לפירוד, להפרדה, לכפירה באחדות האמיתית של המציאות. אליעד מוסיף כי היהדות היא שקר כל כך ... ובכך מסלפת את האמת הפשוטה והנצחית שהכל טוב כבר עכשיו והכל אחד כבר עכשיו. איך האדם יכול להיחלץ משטיפת המוח הזו? אליעד מדגיש שהדרך היחידה להשתחרר משטיפת המוח הקשה הזו, בין אם היא אנושית ובין אם היא דתית, היא על ידי שטיפת מוח הפוכה וחזקה עוד יותר. האדם חייב לשפוך על עצמו כמויות עצומות של ידע אמיתי, של שכל ברור ועמוק, על ... יסכים לעבור את התהליך, הוא ייפגש עם האמת האחת והאמיתית באמת - האלוהים האמיתי שברא את האלוהים היהודי, האמת המוחלטת שהכל אחד, הכל טוב ואין שום נפרדות. הוא מציין כי היהדות מפחדת מאוד מהמפגש עם האמת הזו, ולכן היא ... הזה יהיה אך ורק לטובתם, כי אז הם יצאו מהגהינום השכלי שבו הם נמצאים אל גן עדן של אמת מוחלטת. האם אליעד כהן עושה שטיפת מוח? איך לצאת משטיפת מוח דתית? מדוע הדת היא שקר גדול? מהי המחלה האנושית הקשה ביותר? איך להשתחרר מתפיסת הנפרדות? מהי אחדות אמיתית?

שטיפת מוח, למה שטיפת מוח לא עוזרת, הספקות שיש לאדם, שטיפת המוח שיש בעולם למה שטיפת מוח לא באמת יכולה להעלים ספקות? שטיפת מוח היא ניסיון להחדיר לאדם רעיון או אמונה מסוימת באופן שחוזר על עצמו, עד שהאדם משתכנע לחלוטין. אליעד כהן מסביר שגם כאשר אדם עושה לעצמו שטיפת מוח, הוא לעולם לא יכול להגיע לביטחון מוחלט ונטול ספק. בכל מצב, גם כאשר האדם בטוח באמת מסוימת, תמיד יישאר לו ספק קטן, אפילו בתת - מודע, ... אליעד כהן, הדרך היחידה להגיע לשקט אמיתי, למצב שאין בו ספקות כלל, היא רק כאשר האדם מגיע אל האמת המוחלטת, ששם אין מקום לשום ספק או מחשבה אחרת. שטיפת מוח אף פעם לא מביאה למצב זה, ולכן תמיד תיכשל ביצירת ביטחון מלא. איך העולם סביבנו שוטף לנו את המוח באופן מתמיד? אליעד כהן מסביר שבעולם בו אנו חיים קיימת שטיפת מוח מתמדת דרך הטלוויזיה, התקשורת והסביבה. לדוגמה, כאשר בטלוויזיה מזהירים אותנו סע בזהירות, כי בדרך יש סכנה, זאת שטיפת מוח סמויה. הם מנסים לשכנע אותך שאם לא תיזהר, משהו רע יקרה. למעשה, כל פרסום, חדשות ואזהרות שמשודרות כל הזמן הן צורה של שטיפת מוח שמחדירה לאדם רעיון מסוים כאילו הוא מוחלט. דוגמה נוספת שנותן אליעד היא תופעת הטרור וההפחדה הציבורית. כשהתקשורת מציגה את הטרור כדבר רע ומסוכן, זוהי גם סוג של שטיפת מוח. הציבור כולו מסכים מיד שזה רע, בלי לחשוב שאולי יש דרך אחרת לראות את הדברים. לדוגמה, אולי אפשר לחשוב ... הזאת קיצונית במכוון, אך מטרתה להראות כיצד תמיד קיימת אופציה נוספת לחשוב. האם באמת רע למות או שמדובר בשטיפת מוח נוספת? אליעד כהן ממשיך ומסביר שהמחשבה שמוות הוא רע היא בעצם תוצאה של שטיפת מוח שעברנו מהסביבה ומהחברה. אנחנו חיים מתוך ההנחה שמוות הוא דבר רע שצריך להימנע ממנו. אך זו רק אמונה שנוצרה עקב שטיפת מוח מתמדת. הוא נותן כדוגמה כתות מסוימות שבהן אנשים מאמינים שהמוות הוא מטרה רצויה ושחיובי למות. עבור אותם אנשים, החיים ... אחרת ממה שנחשב כמקובל מעידה על כך שהרעיונות שיש לנו לגבי מה טוב ומה רע הם תוצאה של שטיפת מוח חברתית. האם ההתאבדות באמת משנה משהו? בהמשך, אליעד כהן מדגיש רעיון נוסף לגבי ההתאבדות: אם אדם מתאבד כי הוא ... איפשהו, ובמובן עמוק, אי אפשר באמת לברוח מהמציאות. כל הרעיונות הללו מצביעים על כך שכל ניסיון לברוח באמצעות שטיפת מוח, או אפילו בריחה קיצונית כמו התאבדות, לא פותר את הבעיה הבסיסית של אי - הוודאות לגבי המציאות. למה תמיד תישאר אופציה לחשוב אחרת? אליעד כהן מסכם ואומר שבכל מצב, לא משנה כמה חזקה תהיה שטיפת המוח, תמיד תישאר אופציה לחשוב אחרת. כל עוד האדם יכול אפילו במעט לפקפק, הרי שהשטיפה לא הצליחה עד הסוף. לכן, כדי להגיע למצב של ודאות מוחלטת, יש צורך להגיע להבנה אמיתית של המציאות, ולא להסתמך על שטיפת מוח או שכנוע עצמי. מהי שטיפת מוח? למה שטיפת מוח לא עובדת? האם יש ודאות מוחלטת? למה יש ספקות בחיים? האם ההתאבדות היא פתרון? למה החברה שוטפת לנו את המוח?

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? מהו זיכרון יעיל? לזכור דברים - חלק 2 האם יש מוח יעיל ומוח לא יעיל? אליעד כהן מסביר שהנחת היסוד הראשונה היא שאין מוח יעיל ומוח לא יעיל בנפרד. לדבריו, זהו אינו מצב של מוח אחד טוב ואחר גרוע, אלא שבכל מוח קיימים שני סוגים של תפקוד - יעיל ולא יעיל. אין מוח שמטבעו חלש או חזק, אלא ישנם מצבים שבהם אותו מוח הוא יעיל יותר או פחות. האדם יכול להיות יעיל מאוד בזמנים מסוימים ובמצבים אחרים, לא יעיל כלל. מהי ההגדרה ... יעילות בצורה ברורה: יעילות היא המצב שבו משיגים מטרה באמצעות הדרך שדורשת את כמות המשאבים הנמוכה ביותר. זה אומר שמוח יעיל הוא מוח שזוכר דברים בצורה אופטימלית כדי לשרת את המטרה המרכזית - הישרדות. מוח יעיל הוא כזה שיודע לבחור מה לזכור מתוך כל המידע שמגיע אליו, לפי החשיבות להישרדותו של האדם. איך האבולוציה ... את הדברים שמשפיעים על הישרדות האדם. מה ההבדל בין זיכרון סיבתי לזיכרון אקראי? אליעד מסביר שישנם שני סוגי זיכרון במוח האדם: זיכרון סיבתי: החלק היעיל של המוח. מדובר בזיכרון ששומר את המידע שיש לו חשיבות או משמעות ברורה להישרדות או לקיום האדם. זהו זיכרון שמונחה על ידי סיבתיות - המוח מעריך איזה מידע יהיה שימושי בעתיד ושומר אותו. זיכרון אקראי: החלק הלא יעיל של המוח. זוהי צורת זיכרון ששומרת מידע באופן רנדומלי, ללא קשר לחשיבות או צורך ברור. למשל, לזכור את השם של מתמודד זניח מתוכנית טלוויזיה כמו ארץ נהדרת או האח הגדול. הזיכרון הזה אינו בהכרח קשור להישרדות או לתועלת. כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לא? אליעד מתאר שהמוח עובר על כל מידע חדש ושואל את עצמו באופן תמידי אם כדאי לזכור אותו או לא. כשהמוח עובד ביעילות, הוא מבצע את השיקולים הללו במהירות ובדיוק, בוחר לזכור רק מידע שיש לו חשיבות אמיתית. מנגד, כשהוא פחות יעיל, הוא בוחר באופן אקראי, ולעיתים שומר מידע חסר משמעות לכאורה. הוא נותן דוגמה נוספת: בעת צפייה בחדשות, המוח צריך להחליט על כל פרט מידע שהוא שומע - האם לזכור או לשכוח? מוח יעיל יזכור רק את המידע שהוא חשוב או בעל השפעה ישירה, בעוד שמוח פחות יעיל יזכור מידע ללא סיבה ברורה או הגיונית. האם המוח תמיד עובד בצורה יעילה או לא יעילה? לפי אליעד, אין מצב שבו המוח הוא לחלוטין יעיל או לחלוטין לא יעיל. שני החלקים, היעיל והלא יעיל, קיימים תמיד בו זמנית. האדם יכול להיות יעיל מאוד לפרק זמן מסוים ולאחר מכן להפוך ללא יעיל, וההיפך. המוח תמיד מכיל בתוכו שילוב של שני המצבים הללו, כאשר היחס ביניהם משתנה מאדם לאדם וממצב למצב. מה החשיבות של ... החשיבות המדומה שהאדם מייחס למידע באותו רגע. איך ייתכן ששוכחים דברים חשובים מאוד? אליעד מציין שישנה סתירה לכאורה בתפיסת המוח היעיל. לעיתים, למרות שהמידע חשוב מאוד, אנו שוכחים אותו. הוא נותן דוגמה מהיהדות: ההנחיה להגיד פסוק שמתחיל ומסתיים באותיות ... שמך בעולם הבא. אפילו את הדבר הכי בסיסי וחשוב, כמו השם שלך, ניתן לשכוח. הסיבה לכך היא שבאותו רגע המוח מחליט שיש דברים דחופים או חשובים יותר לזכור. לסיכום, אליעד מסביר שמוח יעיל ולא יעיל מתקיימים בו זמנית, כאשר הזיכרון מתפקד בחלקו באופן סיבתי - יעיל ובחלקו באופן אקראי ולא יעיל. ... במהלך החיים. למה אני שוכח דברים? איך עובד הזיכרון? מהו זיכרון יעיל? מה זה זיכרון סיבתי? זיכרון אקראי איך המוח מחליט מה לזכור? מהי יעילות בזיכרון?

... שאלה יש מהות, השורש של השאלה, איך להבין שאלה? דוגמה לניתוח שאלה, החוקיות של השאלה, איך למצוא תשובה לשאלה? מוח מהיר, מוח איטי, האם יש בחירה חופשית? אקראי או סיבתי מהי הדרך להבין לעומק את המהות של כל שאלה? אליעד כהן ... שמאפשר לפתור אותה. מדוע חשוב לחפש את המהות של השאלה? אליעד כהן ציין שכשבן אדם שואל, למשל, האם יש מוח שחושב או מבין את המציאות יותר מהר ממוח אחר? חשוב להבין מה בדיוק המהות של השאלה הזו. על פניו, השאלה נראית פשוטה וברורה: ברור שיש אנשים שחושבים מהר יותר או לאט יותר. אבל הוא התעקש על השימוש במילה מוח, והסביר שהשאלה במקור הייתה אם יש מוח שמבין יותר מהר את החוקיות של המציאות. מדוע לא לשאול פשוט האם יש אנשים שחושבים מהר יותר? כי כשמדברים על מוח, הדגש הוא על מבנה ביולוגי או מבנה בסיסי מולד, כלומר, שהשואל בעצם שאל האם מדובר במשהו מובנה, ביולוגי או ... שיכולים להיות שני פירושים לשאלה הזו: האם יש אנשים שבאופן כללי חושבים יותר מהר מאחרים (פירוש פשוט). האם יש מוח מסוים (ברמת המבנה הביולוגי, הגנטי או הפיזיקלי) שבנוי כך שהוא מסוגל להבין יותר מהר את חוקי המציאות ביחס למוחות אחרים. הוא הדגיש את הפירוש השני, מפני שהראשון הוא ברור מאליו ופחות מעניין. השאלה העמוקה והמשמעותית היא האם יש משהו מולד או מובנה במבנה המוח של האדם, שגורם לו להבין דברים מהר יותר. האם ההבדל ביכולת חשיבה הוא סיבתי או אקראי? אליעד המשיך ופירש ... מלאה והוא אחראי באופן מלא לפעולותיו. כמו כן, אם האדם תוצאה של המציאות ואין לו בחירה אם להיוולד עם מוח מהיר או איטי, אז אין לו בחירה חופשית. אם האדם הוא זה שיוצר את המציאות, כלומר, הוא המקור להחלטות ... בעל בחירה חופשית. ואם האדם הוא רק חלק מהמציאות, לא המקור, אז הבחירה שלו היא אשליה. לכן השאלה, אם המוח מהיר או איטי היא בעצם ביטוי לשאלה עמוקה: מי אני? האם אני חלק מהמציאות או שאני הוא המציאות עצמה?. ... רגשות, רצונות, ובחירה חופשית, והראה כיצד כל שאלה, מורכבת ככל שתהיה, מתבססת תמיד על חוקיות בסיסית יותר. האם יש מוח שחושב מהר יותר? מהי המהות של השאלה? האם יש בחירה חופשית? מה זה אקראי או סיבתי? איך למצוא תשובות ...

זיכרון, שכחה, איך המוח זוכר? איך עובד זיכרון? המוח זוכר את מה שחשוב, זיכרון אקראי, זיכרון סיבתי, מוח יעיל, מוח לא יעיל, אבולוציה, למה אני שוכח דברים? למה אני לא מצליח לזכור? מהי יעילות? מהו זיכרון יעיל? לזכור דברים ... דחיפות אחרת, מה שמוכיח שהזיכרון מסדר את עצמו לפי מה שנתפס באותו רגע כחשוב יותר או דחוף יותר. איך המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח? אליעד מדמה את הזיכרון לבית עם מקום מוגבל. אדם יאחסן בבית את הדברים שבהם ... ואנחנו צריכים לבחור אילו פרטים לשמור. דברים שאנו משתמשים בהם לעיתים קרובות יישמרו בזיכרון בקלות, ודברים אחרים יידחקו החוצה. המוח שלנו פועל באופן יעיל לפי סולם עדיפויות, ומחליט מה לזכור ומה לשכוח בהתאם לתועלת שהזיכרון יביא לו. מהו זיכרון ... כסף - בהתחלה הוא זוכר שהסיבה לאמירת בוקר טוב היא קבלת הכסף, אך אם הוא עושה זאת באופן קבוע, המוח שלו מפסיק לזכור את הסיבה (הכסף) ומתמקד רק בפעולה עצמה (בוקר טוב). המוח עושה זאת כדי לחסוך באנרגיה ולהיות יעיל. לעומת זאת, זיכרון אקראי הוא זיכרון שאין לו סיבה או תכלית ברורה, ולכן המוח מתקשה יותר לזכור אותו. אליעד נותן דוגמה של פעולה שבאמצעה האדם שוכח מה הוא התכוון לעשות כי המטרה לא ... כי צצה מטרה חשובה יותר. האם שכחה היא טובה או רעה? לשאלה אם שכחה טובה או רעה אין תשובה מוחלטת, לפי אליעד. מצד אחד, שכחה יכולה לגרום לאדם לאבד את הדרך ולהתרחק מהמטרות שלו, ומצד שני, שכחה מאפשרת לאדם ... להתפתחות וליכולת שלנו לחיות בעולם. מה הקשר בין שכחה ליעילות הזיכרון? אליעד טוען ששכחה היא תוצר הכרחי של יעילות. המוח נדרש לזכור רק מה שנחוץ להישרדות ולפעילות השוטפת, ולכן הוא משמיט את הפרטים הפחות חיוניים. המוח מנסה לצמצם פעולות כפולות ומיותרות. למשל, אם אדם מבין שאמירת בוקר טוב לבוס בהכרח גוררת קבלת כסף, המוח יפסיק לזכור את הכסף כפרט נפרד ויזכור רק את הפעולה עצמה, כיוון שהסיבה והפעולה נתפסות כאחד. מדוע המוח לפעמים משכיח מאיתנו את הרצון המקורי? אליעד מציג מצב שבו אדם רודף אחרי מטרה ארוכת טווח, ובמהלך הדרך, מתוך ... עשוי לשכוח שבמקור רצה להיות מאושר ומתחיל לרדוף אחרי הכסף כמטרה עצמאית. לפי אליעד, זו תוצאה של הנטייה של המוח לחסוך אנרגיה על ידי התמקדות רק במה שנתפס כרלוונטי באופן מיידי. מה הקשר בין שכחה לתת - מודע? אליעד ... עליו, עשוי לפתח התנהגות של הוכחת כוח בלי שהוא מודע לקשר בין ההתנהגות הזאת לאירוע מהילדות. המחשבה אמנם עברה במוחו, אך הוא שכח אותה במודע והיא הפכה לתת - מודעת, משפיעה על התנהגותו באופן עקיף וללא מודעות. איך השכחה מאפשרת לאדם להתפתח ולחיות? לסיכום, אליעד כהן מדגיש ששכחה היא חלק בלתי נפרד מתפקודו היעיל של המוח ומיכולתו של האדם להתקדם בחיים. בלי היכולת לשכוח, האדם היה נשאר תקוע במקומו ולא מצליח להתגבר על זיכרונות שליליים ... לחיות, להשתנות ולהתפתח. איך עובד זיכרון? למה אני שוכח דברים? מהו זיכרון יעיל? האם שכחה טובה או רעה? איך המוח מחליט מה לזכור? מה זה זיכרון סיבתי? איך עובד התת מודע?

מחשבה מציקה, מחשבות מציקות, זיכרונות מודחקים, מחשבות טורדניות, מחשבה טורדנית, שטיפת מוח למה מחשבות מציקות מופיעות שוב ושוב במוח? המחשבות שמטרידות אנשים הן תופעה נפוצה מאוד, שיכולה להתרחש באמצע החיים היומיומיים, במהלך העבודה או אפילו ברגעים שלווים יחסית. ... אותנו? ההסבר שאליעד נותן הוא שלכל מחשבה מטרידה, אפילו אם נדמה שאין בה משמעות ממשית לחיים, ישנה משמעות מסוימת שהמוח עדיין מעניק לה. הסיבה שזה מטריד היא שהמחשבה נוגעת בנקודה רגישה או חסרה, שעדיין לא קיבלה פתרון פנימי מלא. ... הוא יוכל להגיע למצב שבו מחשבות מטרידות לא ישפיעו עליו. האם כל סוג של מחשבה הוא סוג של שטיפת מוח? אליעד מתייחס גם לנושא של שטיפת מוח. לדבריו, כל מחשבה וכל תפיסה שיש לנו על העולם היא למעשה סוג של שטיפת מוח. אדם שמאמין שדבר אחד הוא טוב יותר מדבר אחר, עבר סוג מסוים של שטיפת מוח. במובן מסוים, אפילו היצמדות לאמת מסוימת, יכולה להיחשב שטיפת מוח. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין שטיפת מוח שלילית שבה מתכנתים אדם לפעול בניגוד לרצונו, לבין היכולת להגיע למצב תודעתי נקי שבו האדם חופשי לבחור כיצד לפעול ... לאמונה מסוימת, אלא דווקא להביא אותו למצב אותנטי שבו הוא חופשי באמת. בסופו של דבר, האדם יכול לנקות את מוחו באופן שיאפשר לו לבחור את הדרך שבה הוא רוצה לחוות את המציאות. אם הוא רוצה להיפטר ממחשבות מטרידות, עליו לעבוד כדי להגיע למצב שבו הכל שווה בעיניו, ואין יתרונות או חסרונות מוחלטים. איך להפסיק מחשבות טורדניות? למה זיכרונות מודחקים חוזרים? כיצד להתמודד עם מחשבות מציקות? האם אפשר לנקות את המוח ממחשבות? מה הפתרון למחשבה שמטרידה אותי? איך להשתחרר משטיפת מוח? האם אפשר לחיות ללא שיפוטיות?

... בתנאי עבדות, החזקה בתנאי שעבוד, שליטה כתות, המתחזים, שליטה במחשבה, בחירה חופשית, סיפורי כתות, נפגעי כתות, יוצאי כתות, שטיפת מוח, כתות פוגעניות, חוק הכתות מהו שעבוד נפשי וכיצד הוא מתרחש? אליעד כהן פותח את ההרצאה בהגדרת המונחים שעבוד נפשי, שעבוד רוחני ושעבוד מוחי. הוא מסביר את התופעה לעומק וטוען כי העולם מלא באנשים ישרים, אך גם ברבים שהם נוכלים, מתחזים ושרלטנים. לטענתו, ישנם אנשים שמפעילים כתות, מבצעים מניפולציות ועושים שטיפת מוח לאנשים אחרים, ובכך יוצרים מצב של קורבנות. אליעד מתאר כי ישנם שני סוגי קורבנות: סוג אחד הוא קורבנות פיזיים, ... או נגנב, וסוג שני הוא קורבנות שלטענתם נפלו קורבן לשעבוד רוחני או נפשי, שבו אדם טוען שמישהו השתלט על מוחו, כמו במקרה של אנשים היוצאים מכתות. הוא מבהיר כי בעוד שבמצבים פיזיים (כמו פריצה או גניבה) האדם אכן חסר ... או נפשי הטענה מורכבת יותר, משום שקיימת טענה ברורה לבחירה חופשית. האם אפשר לטעון שלאדם אין אחריות בגלל שטיפת מוח? אליעד כהן מסביר כי קיימת הבחנה בין מצבים שאין בהם בחירה חופשית למצבים שיש בהם בחירה חופשית. הוא נותן ... מעשיו. הוא מציג דוגמאות היסטוריות וחברתיות כמו חיילים נאצים שטוענים שלא היו אחראים למעשיהם משום שהיטלר עשה להם שטיפת מוח, אך מבהיר שהחברה לא מקבלת את הטענה הזו, משום שיש בחירה חופשית, גם אם גדלת בסביבה מסוימת וחונכת בדרך ... עצמם כקורבנות חסרי שליטה. הוא מבהיר שאותם אנשים, כאשר מראיינים אותם, מספרים כי המנהיג השתלט עליהם, שטף להם את המוח, או שהם לא יכלו להתנגד. אולם לדעתו, מדובר במצג שווא שבו אנשים מסרבים לקחת אחריות על בחירתם. אליעד טוען ... מסיים את ההרצאה בהמלצה לאנשים לקחת אחריות מלאה על מחשבותיהם, רגשותיהם והחלטותיהם. הוא מבהיר שאין הצדקה לטענות של שטיפת מוח ושיש לאדם תמיד יכולת התנגדות כלשהי. הוא קורא לאנשים להפסיק להיות קורבנות, לא להאשים אחרים במצבם ולהבין שהאחריות מוטלת ... עליהם. לסיכום, הוא מדגיש שאדם שרוצה להצליח חייב להבין שהטוב בחייו צריך להיות תלוי אך ורק בו. מהי שטיפת מוח? כיצד פועלת שליטה בכתות? האם יש בחירה חופשית בכתות? איך להימנע משעבוד נפשי? מה עושים במקרה של ניצול נפשי ... מכת? לקיחת אחריות אישית לקיחת אחריות, איך עובדת כת? איך פועלת כת? לקחת למישהו את הבחירה החופשית, עברתי שטיפת מוח, ציות לפקודות, פקודה בלתי חוקית בעליל, דגל שחור מתנוסס, נרקומנים, שימוש בסמים, היטלר, חייל נאצי, mind control, אחריות הקורבן, ...

... אותו? איך לאהוב את עצמי? להאשים את ההורים, מה היתרונות בחוסר אהבה עצמית? האם עדיף לאהוב את עצמי? שטיפת מוח חברתית לחוסר אהבה עצמית למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה גורם לתלות באהבה חיצונית? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק ... שואפים לאהבה מהסביבה הקרובה, מההורים, מהחברים או אפילו ממעריצים, ומרגישים רע כשזה לא מתממש. אליעד מציע שהבעיה נעוצה בשטיפת מוח חברתית שמתרחשת מאז הילדות, אשר מלמדת אותנו את הערך של אהבה חיצונית וההשלכות של חוסר אהבה. מה גורם לרצון ... החברתי. התפיסה הזו מחלחלת ומרקיעה שורשים בתודעה, והאדם מתחיל לרצות שיאהבו אותו על מנת להרגיש טוב עם עצמו. שטיפת מוח חברתית ההורים, החברה והתרבות תורמים להתפתחות הרצון הזה לאהבה. כל הישג קטן בחיים מתוגמל באהבה או בהכרה. לדוגמה, ילד ... או בהכרה שמגיעה מאחרים. האם ההורים והחברה אשמים? ישנו פיתוי להאשים את ההורים או החברה בתהליך זה של שטיפת מוח. אך למעשה, יש לזה צדדים חיוביים. הרצון לאהבה גולל את האדם להתאמץ, ללמוד ולהתפתח. זהו מנגנון הישרדותי שהתפתח עם ... נפשי קשה. הרצון המופרז שיאהבו אותנו עשוי להשפיע לרעה על תחומים רבים בחיים, ולגרום לתחושת חיסרון מתמדת. מהי שטיפת המוח שמעצימה את הרצון באהבה? אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים כל כך רוצים שיאהבו אותם, היא חינוך או שטיפת מוח שעוברים מגיל צעיר. תינוק שנולד לא מבקש שיגידו לו כל הכבוד או שישבחו אותו, הוא פשוט רוצה לאכול ולהיות ... כשאדם גדל, הוא לומד בהדרגה לרצות שיאהבו אותו. הסביבה משדרת כל הזמן שהאהבה חשובה: אם הצלחת, אנחנו אוהבים אותך ומוחאים לך כפיים. כדאי לך להתלבש יפה כדי שיראו כמה אתה נראה טוב. אם תהיה ילד טוב, נאהב אותך וניתן לך את מה שאתה רוצה. אם תצליח בלימודים או בקריירה, נאהב אותך יותר. כך נשתלת לאדם במוח ההנחה שהטוב והרע שלו תלויים בכך שאחרים אוהבים אותו. אפילו כשאומרים לו לא משנה מה קורה, אנחנו אוהבים אותך, ... אוהבים אותנו או לא, בלי שנצטרך לשכנע את עצמנו באופן מאולץ. נקודת האיזון היא להכיר בכך שאכן עברנו שטיפת מוח שגורמת לנו להאמין שאנחנו זקוקים לאהבה כל הזמן, אך במקביל להבין שלא חייבים לסבול אם לא אוהבים אותנו, ושאפשר ...