🖨אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1ובו יתבאר, מהי אהבה מוחלטת ומהי אהבה יחסית? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האהבה האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, גם מחזק וגם מחליש, את האהבה היחסית?
ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אהבה יחסית, מחליש וגם מחזק את האהבה המוחלטת? ויתבאר גם, למה קשה לאהוב? ולמה קשה למצוא אהבה? ולמה דווקא הרצון לאהוב, למה הוא יכול להחליש את האהבה? ולמה לפעמים, דווקא הרצון לאהבה, דווקא הוא יוצר שנאה? ולמה לפעמים, דווקא השנאה וחוסר הרצון לאהוב, למה דווקא הם יוצרים אהבה? ועוד.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אהבה. יש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. ואהבה יחסית פירושה, אהבה, שהאדם אוהב, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם אוהב עם תנאים ועם סיבות, אז האהבה שלו, היא מעורבת, גם עם שנאה. דהיינו, האהבה היא לא שלמה.
כי כאשר האהבה, היא עם תנאים ועם סיבות, זה אומר, שהאהבה היא מתוך השכל של האדם. כי תנאים וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם אוהב את הדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האהבה נובעת מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האהבה, היא רק יחסית.
ולמה? כי ברמה השכלית, בכל דבר שיש בעולם, ניתן למצוא בו, גם חסרונות וגם יתרונות. וברגע שהאהבה, נובעת מתוך שכל כלשהו, אז ממילא זה אומר, שלפחות בתת המודע של האדם, הוא חושב גם על החסרונות שיש בדבר. כי בכל דבר, תמיד יש גם חסרונות יחסיים כלשהם. ואז ממילא, האהבה לא יכולה להיות שלמה. כי האדם מודע בתת המודע שלו, גם לחסרונות של הדבר.
והרעיון הוא, שכל אהבה שהיא עם תנאים כלשהם, ושהיא תלויה בסיבות כלשהן, ושהיא נובעת מתוך שיפוטיות שכלית כלשהי, הרי שהאהבה הזאת, היא אהבה חסרה, שיש בה גם שנאה. והיא אהבה, שאינה אהבה שלמה בלב שלם.
ואהבה כזאת, נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב את הדבר, מאשר שונא אותו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של שנאה וגם של אהבה, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה יחסית.
ויש גם עוד סוג אחר של אהבה, שנקראת אהבה מוחלטת / אהבה שלמה / אהבה בלב שלם / אהבה ללא תנאים / אהבה בלי סיבה / אהבה מושלמת. שהאהבה הזאת, היא כולה אהבה, בלי שום שנאה כלל.
דהיינו, שהלב של האדם, מלא כולו רק באהבה, בלי אפילו שמץ קטן ביותר של שנאה. רק אהבה בלבד, בלי שום תחושה של שנאה. כ"כ הרבה אהבה, עד שהאדם, לא יודע מהי שנאה. כ"כ הרבה אהבה, עד שהאדם, כבר לא יודע שזו אהבה, מרוב זה שהוא כבר לא יודע מהי שנאה. שהלב של האדם, נקי לגמרי. ושאפילו בתת המודע של האדם, אין שום שמץ של כעס או שנאה כלל, אלא אך ורק אהבה בלב שלם.
ונחדד: שכאן לא נדון, האם אפשר או אי אפשר להגיע לאהבה המוחלטת, שאין בה שום שנאה? וגם לא נדון, האם בכלל קיימת אהבה מוחלטת שכזו? והאם זה בכלל טוב או רע, לאהוב בלב שלם, בלי שום שנאה? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן, כן נדון במערכת היחסים שיש, בין שני הסוגים של האהבה, שהוזכרו כאן. שהם, אהבה יחסית, מול אהבה מוחלטת.
ובפשיטות נחדד, שאהבה יחסית, היא כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, אלא שהאהבה, גדולה יותר מאשר השנאה. ואהבה מוחלטת, היא כאשר יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אהבה יחסית = גם אהבה, או בעיקר אהבה. ואהבה מוחלטת = רק אהבה באופן מוחלט, בלי שום שנאה כלל.
ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי האדם מטבעו רוצה להשיג, גם אהבה יחסית וגם אהבה מוחלטת. והרצון של האדם להשיג אהבה יחסית, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה לאהוב כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו אהבה מוחלטת.
ומצד האמת, שום דבר בעולם, לא יכול לספק לאדם אהבה מוחלטת. ולמה? כי שום דבר בעולם, הוא לא מושלם. ולכן, אי אפשר לאהוב שום דבר בעולם, בצורה מוחלטת. וכאשר האדם מתאהב באיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אהבה. אבל, האהבה הזאת, היא תמיד רק אהבה יחסית בלבד.
כי כפי שאמרנו, אהבה מוחלטת, פירושה, שהאדם אוהב בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של שנאה כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שבתת המודע של האדם, תמיד הוא ירגיש גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה רעה כלשהי, מכל דבר שהוא שקיים בעולם.
וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש רק אהבה בלבד, בלי שום שנאה כלל, אין אפשרות להשיג את זה, על ידי אהבה של דבר מוגדר כלשהו. כי הדבר המוגדר, אין בו שלמות, וממילא גם אי אפשר לאהוב אותו באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אהבה מוחלטת, אלא רק אהבה יחסית בלבד.
ומי שרוצה להשיג אהבה מוחלטת, לשם כך עליו לשנות את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה...
חלק 2אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2 והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אהבה יחסית, או אהבה כלשהי בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אהבה מוחלטת. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאהבה המוחלטת. כי באהבה המוחלטת, לא מחפשים אהבה, כי יש תמיד אהבה. וכל חיפוש אהבה באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא אוהבת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אהבה יחסית. ונראה אם כן, כי האהבה היחסית, היא מנוגדת, לאהבה המוחלטת. וזה בעצם אומר, שנראה, שהאהבה היחסית והאהבה המוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. שהחיפוש אחרי אהבה יחסית, מרחיק את האדם מאהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מאהבה יחסית. כי לחפש אהבה מוחלטת, פירושו, להפסיק לחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת פירושה, רק לאהוב, ולהיות במצב של רק אהבה, שאין בה שום שנאה כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שמי שחושב למצוא אהבה מוחלטת, כלפי דבר כלשהו, הוא לעולם לא ימצא אהבה מוחלטת שכזו. כי כל דבר בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם. ולכן, לעולם, האהבה לא תהיה מוחלטת, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אהבה מוחלטת, דהיינו, לחוות אהבה בשלמות ובלב שלם כלפי דבר כלשהו, עליו להבין שזה אפשרי. אבל, רק אם הוא יצליח לשנות ... אותה למצב כזה, שבו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר בעולם. שאז ורק אז, האדם יכול לחוות אהבה מוחלטת ומלאה בלב שלם. שהאדם מלא באהבה, ומחובר בהרמוניה מלאה עם כל המציאות כולה, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ולמצוא אהבה מוחלטת, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אהבה מוחלטת, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה יחסית, והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, מרחיק את האדם מלמצוא אהבה מוחלטת. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאהבה יחסית ואהבה מוחלטת, אלו שתי אהבות משלימות - שהן משלימות אחת את השנייה. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא מקרב את האדם לאהבה המוחלטת. והחיפוש של האדם אחרי אהבה מוחלטת, הוא מקרב את האדם אל האהבה היחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה מוחלטת, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה יחסית. ובלי שהאדם ירצה למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אהבה מוחלטת, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אהבה יחסית, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אהבה מוחלטת. ובלי שהאדם היה מחפש אהבה מוחלטת, בלי זה הוא לא היה מחפש אהבה יחסית. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי ובעצמה ... והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האהבה שלו, יותר מאשר לרגשות השנאה שלו כלפי הדבר. ובאהבה מוחלטת, יש רק אהבה בלי שום שנאה כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אהבה מוחלטת, הרי שבכך בעצם גרמנו לו לאהוב באופן מוחלט, את חוסר האהבה המוחלטת. זא, האדם מחפש אהבה מוחלטת, כדי להגיע למצב של רק אהבה. וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם שנאה. ובפועל, לא משנה כמה ... הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אהבה וכמה שיותר אהבה. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא אהבה מוחלטת, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אהבה, אלא האדם מוכן גם לשנוא ולהיות במצב של ... גם לשנוא ולא רק לאהוב, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אהבה יחסית. כי תמיד הוא כבר היה, באהבה המוחלטת. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אהבה. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן להרגיש גם שנאה וכעס. כי אם האדם לא מוכן בלב שלם להרגיש גם שנאה וכעס, הרי שהוא תמיד ... שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אהבה מוחלטת, שבה יש רק טוב בלבד. ואם לא היה האדם מחפש אהבה מוחלטת, הרי שתמיד הוא היה באהבה מוחלטת כלפי ...
חלק 3אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול ... יש סיבה, למה האדם אוהב חיסרון אחד יותר מאשר חיסרון אחר, הרי שזאת אהבה עם תנאים, שהיא לא אהבה מוחלטת. ואם האהבה היא מוחלטת, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, היא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אהבה מוחלטת, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ואוהב באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא אוהב באופן מוחלט, אפילו לא טיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אהבה מוחלטת, לפי כמה שהוא לא אוהב את הרע. ואם האדם הגיע למצב של אהבה מוחלטת, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם אוהב בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם את כל הרע כולו. כי האהבה שהיא בלי תנאים כלפי דבר אחד, היא מתרחבת ומתפשטת והיא מקיפה וממלאת ... בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אהבה יחסית. והאדם מחפש אהבה יחסית, רק משום שהוא מחפש את האהבה המוחלטת, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אהבה יחסית. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם ... שלם להגיע למצב של רק אהבה. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אהבה מוחלטת, ולא היה מחפש גם אהבה יחסית. ואעפכ, הרצון לאהבה מוחלטת, מחזק את הרצון לאהבה יחסית. והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אהבה יחסית, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אהבה מוחלטת. והרצון של האדם למצוא אהבה יחסית, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אהבה מוחלטת. כי אם האדם לא יחפש בכלל אהבה יחסית, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק אוהב. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אהבה מוחלטת. ובפשיטות העניין הוא, שיש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. והאהבה היחסית, היא מובילה אל האהבה המוחלטת. כי אהבה מוחלטת, היא כשיש רק אהבה. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מגדיל את כמות האהבה היחסית, עד כדי אהבה מוחלטת. והשאיפה לאהבה מוחלטת ולמצב של רק אהבה, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האהבה היחסית, כדי להתקרב אל האהבה המוחלטת. וככל שהאדם יותר רוצה אהבה יחסית, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אהבה, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אהבה מוחלטת. והחיפוש אחרי אהבה יחסית, מחזק את הרצון להשיג רק אהבה. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא ... שהאדם רוצה יותר אהבה, כך הוא גורם לעצמו לשנוא את השנאה. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אהבה מוחלטת, שבה, יש רק אהבה, בלי שום שנאה כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אהבה יחסית, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאהבה המוחלטת, שבה אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אהבה מוחלטת, כך פחות הוא מחפש אהבה יחסית. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אהבה מוחלטת, כך פחות הוא מחפש אהבה כלשהי. ולכן, אהבה מוחלטת ואהבה יחסית, הן גם: אהבות מנוגדות וגם אהבות משלימות זו את זה. והחיפוש אחרי אהבה אחת, מרחיק את האהבה ... ויש כאן 4 נקודות מבט משלימות ומנוגדות אחת לשנייה: 1 - לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי מחפש אהבה מוחלטת. 2 - מצליח למצוא אהבה יחסית, כי לא מחפש אהבה מוחלטת. 3 - לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי לא מחפש אהבה מוחלטת. 4 - מצליח למצוא אהבה יחסית, כי מחפש אהבה מוחלטת. ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי הוא מחפש אהבה מוחלטת. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואהבה מושלמת בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להתאהב בדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האהבה המוחלטת, שבה האדם אוהב בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אהבה ולהתאהב ... המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות. וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אהבה מוחלטת, הוא זה שיכול למצוא אהבה יחסית. כי אם האדם מחפש את המוחלט, הוא לא יכול למצוא לעולם אהבה יחסית, ...
אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 3אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, מקבל את כל החסרונות כולם שיש בעולם, ואז ממילא כבר לא יכול ... יש סיבה, למה האדם מאושר מחיסרון אחד יותר מאשר מחיסרון אחר, הרי שזה אושר עם תנאים, שהוא לא אושר מוחלט. ואם האושר הוא מוחלט, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, הוא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אושר מוחלט, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ומאושר באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא מצליח להיות מאושר באופן מוחלט, אפילו לא מטיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אושר מוחלט, לפי כמה שהוא לא מאושר מהרע. ואם האדם הגיע למצב של אושר מוחלט, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם מאושר בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם מכל הרע כולו. כי האושר שהוא בלי תנאים כלפי דבר אחד, הוא מתרחב ומתפשט והוא מקיף וממלא את ... בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אושר יחסי. והאדם מחפש אושר יחסי, רק משום שהוא מחפש את האושר המוחלט, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אושר מוחלט, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אושר יחסי. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם ... שלם להגיע למצב של רק אושר. כי אם זה היה קורה, אז האדם היה מחפש באופן ישיר, רק אושר מוחלט, ולא היה מחפש גם אושר יחסי. ואעפכ, הרצון לאושר מוחלט, מחזק את הרצון לאושר יחסי. והדבר נכון, גם להפך. שבלי שיהיה לאדם רצון למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, הוא זה שמניע את האדם לרצות למצוא אושר מוחלט. כי אם האדם לא יחפש בכלל אושר יחסי, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק מאושר. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אושר מוחלט. ובפשיטות העניין הוא, שיש אושר יחסי ויש אושר מוחלט. והאושר היחסי, הוא מוביל אל האושר המוחלט. כי אושר מוחלט, הוא כשיש רק אושר. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מגדיל את כמות האושר היחסי, עד כדי אושר מוחלט. והשאיפה לאושר מוחלט ולמצב של רק אושר, הוא זה שמניע את הרצון להגדיל כל הזמן את האושר היחסי, כדי להתקרב אל האושר המוחלט. וככל שהאדם יותר רוצה אושר יחסי, כך הוא מחזק אצל עצמו את הרצון להיות במצב של רק אושר, ואז ממילא הוא מגדיל את הרצון שלו להיות במצב של רק אושר מוחלט. והחיפוש אחרי אושר יחסי, מחזק את הרצון להשיג רק אושר. כי הוא מחזק אצל האדם את המחשבה, שהוא לא ... כך הוא גורם לעצמו להיות בדיכאון ובעצבות ממצב של דיכאון ועצבות. ואז ממילא, הוא רוצה להגיע למצב של אושר מוחלט, שבו, יש רק אושר, בלי שום דיכאון ועצבות כלל. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע. שממנו ניתן לראות: שככל שהאדם מחפש יותר אושר יחסי, כך ממילא הוא מתרחק יותר מהאושר המוחלט, שבו אין שום סיבות או תנאים כלשהם. וככל שהאדם, רוצה יותר אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר יחסי. וככל שהאדם נמצא יותר, במצב של אושר מוחלט, כך פחות הוא מחפש אושר כלשהו. ולכן, אושר מוחלט ואושר יחסי, הם גם: סוגי אושר מנוגדים וגם סוגי אושר משלימים זה את זה. והחיפוש אחרי אושר אחד, מרחיק ... כאן 4 נקודות מבט מנוגדות ומשלימות אחת את השנייה: 1 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט. 2 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט. 3 - לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי לא מחפש אושר מוחלט. 4 - מצליח למצוא אושר יחסי, כי מחפש אושר מוחלט. ונקודת מבט ראשונה היא, שהאדם לא מצליח למצוא אושר יחסי, כי הוא מחפש אושר מוחלט. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואושר מושלם בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להיות מאושר מדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האושר המוחלט, שבו האדם מאושר בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אושר ולהיות ... המודע שלו, שיש בדבר הזה גם חסרונות. וממילא יש את נקודת המבט השנייה, והיא, שאדרבה, מי שלא מחפש אושר מוחלט, הוא זה שיכול למצוא אושר יחסי. כי אם האדם מחפש את המוחלט, הוא לא יכול למצוא לעולם אושר יחסי, ...
אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 2אושר, דיכאון ועצבות, להיות מאושר, אושר מוחלט, אושר יחסי, למה קשה למצוא אושר, למה קשה להיות מאושר, סוגי אושר מנוגדים, סוגי אושר משלימים, להיות רק מאושר, רק אושר - חלק 2 כי לחפש אושר מוחלט, פירושו, להפסיק לחפש אושר יחסי. כי אושר מוחלט פירושו, רק להיות מאושר, ולהיות במצב של רק אושר, שאין בו שום דיכאון ועצבות כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, שמי שחושב למצוא אושר מוחלט, כלפי דבר כלשהו, הוא לעולם לא ימצא אושר מוחלט שכזה. כי כל דבר בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם. ולכן, לעולם, האושר לא יהיה מוחלט, ביחס לדבר מוגדר כלשהו. ומי שרוצה להרגיש אושר מוחלט, דהיינו, לחוות אושר בשלמות ובלב שלם כלפי דבר כלשהו, עליו להבין שזה אפשרי. אבל, רק אם הוא יצליח לשנות ... אותו למצב כזה, שבו, הוא לא יראה שום חיסרון בשום דבר בעולם. שאז ורק אז, האדם יכול לחוות אושר מוחלט ומלא בלב שלם. שהאדם מלא באושר, ומחובר בהרמוניה מלאה עם כל המציאות כולו, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה. ולמצוא אושר מוחלט, זה אפשרי, על ידי שינוי צורת החשיבה של האדם. וכאשר האדם מחפש אושר יחסי, הרי שבכך הוא בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אושר מוחלט. שכדי למצוא אותו, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר להיות מאושר ממנו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות להיות מאושר מכל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אושר יחסי ואושר מוחלט, הם סוגי אושר מנוגדים אחת לשנייה. כי הרצון של האדם להשיג אושר מוחלט, מרחיק את האדם מלמצוא אושר יחסי, והרצון של האדם למצוא אושר יחסי, מרחיק את האדם מלמצוא אושר מוחלט. אבל, יש גם עוד נקודת מבט הפוכה, שממנה ניתן לראות, שאושר יחסי ואושר מוחלט, אלו שני סוגי אושר משלימים - שהם משלימים אחד את השני. ואדרבה, החיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, הוא מקרב את האדם לאושר המוחלט. והחיפוש של האדם אחרי אושר מוחלט, הוא מקרב את האדם אל האושר היחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר מוחלט, בלי זה האדם גם לא ירצה למצוא אושר יחסי. ובלי שהאדם ירצה למצוא אושר יחסי, בלי זה האדם לא ירצה למצוא אושר מוחלט. כי מי שיתבונן יראה, כי למרות שהחיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, נובע מכך שהאדם לא מספיק רוצה למצוא אושר מוחלט, הרי שמצד שני, החיפוש של האדם אחרי אושר יחסי, הוא נובע, רק משום כך שהאדם מחפש אושר מוחלט. ובלי שהאדם היה מחפש אושר מוחלט, בלי זה הוא לא היה מחפש אושר יחסי. ולמה? כי בפועל, תמיד יש לאדם אושר יחסי ברמה כלשהי ובעצמה ... מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האושר שלו, יותר מאשר לרגשות הדיכאון ועצבות שלו כלפי הדבר. ובאושר מוחלט, יש רק אושר בלי שום דיכאון ועצבות כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אושר מוחלט, הרי שבכך בעצם גרמנו לו להיות מאושר באופן מוחלט, מחוסר האושר המוחלט. זא, האדם מחפש אושר מוחלט, כדי להגיע למצב של רק אושר. וזה נובע, מכך שהאדם לא מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות. ובפועל, לא משנה ... הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אושר וכמה שיותר אושר. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא אושר מוחלט, הרי שזה היה אומר, שהאדם לא באמת רוצה למצוא רק אושר, אלא האדם מוכן גם להיות בדיכאון ובעצבות ולהיות ... ובעצבות ולא רק להיות מאושר, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אושר יחסי. כי תמיד הוא כבר היה, באושר המוחלט. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, לא מחפש אושר מוחלט, הרי שזה אומר: שבאופן מוחלט, אין לו רצון להרגיש רק אושר. אלא הוא באופן מוחלט, מוכן להרגיש גם דיכאון ועצבות וכעס. כי אם האדם לא מוכן בלב שלם להרגיש גם דיכאון ועצבות, הרי שהוא ... שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק טוב. ולרצות להרגיש רק טוב, פירושו, לרצות להשיג אושר מוחלט, שבו יש רק טוב בלבד. ואם לא היה האדם מחפש אושר מוחלט, הרי שתמיד הוא היה באושר מוחלט כלפי כל דבר שהוא. כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אושר יחסי כלפי המציאות, כי הוא ... מאושר אושר יחסי. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא מאושר בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאושר מוחלט = רצון להיות במצב של: רק אושר, ולא במצב של: גם אושר וגם דיכאון ועצבות. וממילא, חוסר מוחלט של רצון להשיג אושר מוחלט, פירושו, חוסר רצון מוחלט, להיות במצב של רק אושר. דהיינו, שביעות רצון מוחלטת, מתחושה של רע ושל דיכאון ועצבות. וכאשר יש שביעות רצון מוחלטת מתחושה של חוסר אושר, אז ממילא תמיד יש ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331